WEBVTT 00:00:00.509 --> 00:00:04.841 אני רוצה לספר לכם על תיק משפטי עליו עבדתי 00:00:04.841 --> 00:00:08.404 הקשור לאדם בשם סטיב טיטוס. NOTE Paragraph 00:00:08.404 --> 00:00:11.433 טיטוס היה מנהל מסעדה. 00:00:11.433 --> 00:00:15.523 הוא היה בן 31, חי בסיאטל, וושינגטון, 00:00:15.523 --> 00:00:17.418 היה מאורס לגרטשן, 00:00:17.418 --> 00:00:20.366 הם עמדו להינשא, היא היתה אהבת חייו. 00:00:20.366 --> 00:00:22.650 ולילה אחד הזוג יצא 00:00:22.650 --> 00:00:25.655 לארוחה רומנטית במסעדה. 00:00:25.655 --> 00:00:27.303 הם היו בדרכם הביתה 00:00:27.303 --> 00:00:30.253 כששוטר עצר אותם. 00:00:30.253 --> 00:00:33.570 אתם מבינים, הרכב של טיטוס היה דומה 00:00:33.570 --> 00:00:37.457 לרכב בו נהג מוקדם יותר 00:00:37.457 --> 00:00:40.863 אדם שאנס טרמפיסטית, 00:00:40.863 --> 00:00:44.457 וטיטוס היה די דומה לאנס הזה. 00:00:44.457 --> 00:00:47.035 אז המשטרה צילמה את טיטוס, 00:00:47.035 --> 00:00:49.802 ושמה את התמונה במסדר זיהוי, 00:00:49.802 --> 00:00:51.962 והראתה אותה לקורבן, 00:00:51.962 --> 00:00:54.122 והיא הצביעה על התמונה של טיטוס. 00:00:54.122 --> 00:00:57.743 היא אמרה: "הוא הכי דומה." 00:00:57.743 --> 00:01:01.631 המשטרה והתביעה תבעו אותו, 00:01:01.631 --> 00:01:04.972 וכשסטיב טיטוס הועמד לדין על אונס, 00:01:04.972 --> 00:01:07.068 קורבן האונס עמדה על הדוכן 00:01:07.068 --> 00:01:11.410 ואמרה: "אני בטוחה לגמרי שזה האדם." 00:01:11.410 --> 00:01:14.336 וטיטוס הורשע. 00:01:14.336 --> 00:01:16.310 הוא הכריז על חפותו, 00:01:16.310 --> 00:01:18.892 המשפחה שלו צרחה על המושבעים, 00:01:18.892 --> 00:01:21.763 ארוסתו התמוטטה על הרצפה בבכי, 00:01:21.763 --> 00:01:25.158 וטיטוס נלקח לכלא. NOTE Paragraph 00:01:25.158 --> 00:01:28.616 אז מה הייתם עושים בשלב הזה? 00:01:28.616 --> 00:01:30.252 מה אתם הייתם עושים? 00:01:30.252 --> 00:01:34.020 ובכן, טיטוס איבד כל אמון במערכת המשפט, 00:01:34.020 --> 00:01:36.052 אבל היה לו רעיון. 00:01:36.052 --> 00:01:38.483 הוא התקשר לעיתון המקומי, 00:01:38.483 --> 00:01:41.870 עורר את סקרנותו של עיתונאי חוקר, 00:01:41.870 --> 00:01:46.606 והעיתונאי הזה גילה את האנס האמיתי, 00:01:46.606 --> 00:01:49.959 אדם שבסופו של דבר הודה באונס הזה, 00:01:49.959 --> 00:01:53.251 אדם שחושבים שביצע 50 מקרי אונס 00:01:53.251 --> 00:01:54.583 באיזור הזה, 00:01:54.583 --> 00:01:57.757 וכשהמידע הועבר לשופט, 00:01:57.757 --> 00:02:00.693 השופט שחרר את טיטוס. NOTE Paragraph 00:02:00.693 --> 00:02:04.724 ובאמת, כאן הסיפור צריך היה להסתיים. 00:02:04.724 --> 00:02:05.847 הוא צריך היה להסתיים. 00:02:05.847 --> 00:02:08.367 טיטוס צריך היה לראות בכך שנה איומה, 00:02:08.367 --> 00:02:12.203 שנה של האשמה ומשפט, אבל שנה שחלפה. NOTE Paragraph 00:02:12.203 --> 00:02:14.250 זה לא נגמר כך. 00:02:14.250 --> 00:02:16.928 טיטוס היה כה מריר. 00:02:16.928 --> 00:02:19.508 הוא איבד את עבודתו. הוא לא יכול היה לקבל אותה חזרה. 00:02:19.508 --> 00:02:21.351 הוא איבד את ארוסתו. 00:02:21.351 --> 00:02:24.257 היא לא יכלה לעמוד בכעס התמידי שלו. 00:02:24.257 --> 00:02:26.403 הוא איבד את כל חסכונותיו, 00:02:26.403 --> 00:02:29.261 ולכן החליט להגיש תביעה 00:02:29.261 --> 00:02:31.542 נגד המשטרה ואחרים שהיו אחראים, 00:02:31.542 --> 00:02:33.861 לדעתו, לסבל שלו. NOTE Paragraph 00:02:33.861 --> 00:02:38.574 וזה היה השלב בו התחלתי לעבוד על המקרה, 00:02:38.574 --> 00:02:40.535 בניסיון להבין 00:02:40.535 --> 00:02:42.609 איך הקורבן עברה 00:02:42.609 --> 00:02:44.137 מ"הוא הכי דומה." 00:02:44.137 --> 00:02:48.887 ל"אני בטוחה לגמרי שזה האדם." NOTE Paragraph 00:02:48.887 --> 00:02:52.166 ובכן, טיטוס שקע בתביעה האזרחית שלו. 00:02:52.166 --> 00:02:55.200 הוא חשב עליה בכל רגע ביום, 00:02:55.200 --> 00:02:59.351 וימים לפני שהגיע תורו בבית המשפט, 00:02:59.351 --> 00:03:01.570 הוא התעורר בבוקר, 00:03:01.570 --> 00:03:03.378 מקופל מכאבים, 00:03:03.378 --> 00:03:06.072 ומת מהתקף לב בעקבות הלחץ. 00:03:06.072 --> 00:03:09.259 הוא היה בן 35. NOTE Paragraph 00:03:09.259 --> 00:03:14.069 אז אני נתבקשתי לעבוד על המקרה של טיטוס 00:03:14.069 --> 00:03:16.584 כי אני פסיכולוגית מדענית. 00:03:16.584 --> 00:03:20.411 אני חוקרת זיכרון. עשיתי זאת עשרות שנים. 00:03:20.411 --> 00:03:23.800 ואם אני פוגשת מישהו במטוס -- 00:03:23.800 --> 00:03:25.896 זה קרה בדרך מעל סקוטלנד -- 00:03:25.896 --> 00:03:27.726 אם אני פוגשת מישהו במטוס, 00:03:27.726 --> 00:03:30.771 ואנחנו שואלים זה את זו "מה את עושה? מה אתה עושה?" 00:03:30.771 --> 00:03:32.222 ואני אומרת "אני חוקרת זיכרון," 00:03:32.222 --> 00:03:35.602 הם בד"כ רוצים לספר לי על הקושי שלהם לזכור שמות, 00:03:35.602 --> 00:03:38.401 או על קרוב משפחה שחלה באלצהיימר 00:03:38.416 --> 00:03:40.481 או איזו שהיא בעיה בזיכרון, 00:03:40.481 --> 00:03:42.697 אבל אני חייבת לומר להם 00:03:42.697 --> 00:03:46.202 שאני לא חוקרת מתי אנשים שוכחים. 00:03:46.202 --> 00:03:49.204 אני חוקרת את ההיפך: מתי אנשים זוכרים, 00:03:49.204 --> 00:03:51.957 מתי הם זוכרים דברים שלא התרחשו 00:03:51.957 --> 00:03:53.922 או זוכרים דברים השונים 00:03:53.922 --> 00:03:55.947 מכפי שהיו במציאות. 00:03:55.947 --> 00:04:00.683 אני חוקרת זכרונות שווא. NOTE Paragraph 00:04:00.683 --> 00:04:04.990 לצערי, סטיב טיטוס אינו היחיד 00:04:04.990 --> 00:04:09.295 שהורשע על סמך זיכרון שווא של מישהו. 00:04:09.295 --> 00:04:12.603 בפרוייקט אחד בארה"ב, 00:04:12.603 --> 00:04:14.855 נאסף מידע 00:04:14.855 --> 00:04:18.789 על 300 אנשים חפים מפשע, 00:04:18.789 --> 00:04:22.684 300 נאשמים שהורשעו בפשעים שהם לא ביצעו. 00:04:22.684 --> 00:04:27.984 הם ישבו 10, 20, 30 שנה בכלא על הפשעים הללו, 00:04:27.984 --> 00:04:30.411 ועכשיו בדיקות דנ"א הוכיחו 00:04:30.411 --> 00:04:33.327 שהם בעצם זכאים. 00:04:33.327 --> 00:04:35.848 וכשניתחו את המקרים הללו, 00:04:35.848 --> 00:04:37.989 3/4 מהם 00:04:37.989 --> 00:04:43.600 נגרמו בשל זיכרון שגוי, בעיות בזיכרון של עדים. NOTE Paragraph 00:04:43.600 --> 00:04:44.863 למה? 00:04:44.863 --> 00:04:48.314 כמו המושבעים שהרשיעו את האנשים הזכאים האלה, 00:04:48.314 --> 00:04:50.598 והמושבעים שהרשיעו את טיטוס, 00:04:50.598 --> 00:04:52.839 אנשים רבים מאמינים שזיכרון 00:04:52.839 --> 00:04:54.486 עובד כמו מתקן הקלטה. 00:04:54.486 --> 00:04:56.743 אתם מקליטים את המידע, 00:04:56.743 --> 00:04:59.390 ואז אתם מאחזרים אותו ומשמיעים אותו שוב 00:04:59.390 --> 00:05:02.817 כשאתם רוצים לענות על שאלות או לזהות דימויים. 00:05:02.817 --> 00:05:04.980 אבל עשרות שנות מחקר בפסיכולוגיה 00:05:04.980 --> 00:05:08.133 מראות שזה פשוט אינו נכון. 00:05:08.133 --> 00:05:10.563 הזיכרונות שלנו נבנים. 00:05:10.563 --> 00:05:12.132 הם משתחזרים. 00:05:12.132 --> 00:05:15.613 זיכרון פועל קצת יותר כמו דף בוויקיפדיה: 00:05:15.613 --> 00:05:20.726 אתם יכולים להיכנס ולשנות אותו, אבל כך גם אחרים. 00:05:20.726 --> 00:05:25.975 התחלתי לחקור את תהליך בניית הזיכרון 00:05:25.975 --> 00:05:28.390 בשנות ה-70. 00:05:28.390 --> 00:05:32.813 ערכתי ניסויים בהם הראיתי לאנשים 00:05:32.813 --> 00:05:35.318 סימולציות של פשעים ותאונות 00:05:35.318 --> 00:05:38.836 ושאלתי אותם שאלות על מה הם זוכרים. 00:05:38.836 --> 00:05:42.775 במחקר אחד הראינו לאנשים תאונה מבויימת 00:05:42.775 --> 00:05:44.053 ושאלנו אותם 00:05:44.053 --> 00:05:46.917 מה היתה מהירות הנסיעה של המכוניות כשהן פגעו זו בזו? 00:05:46.917 --> 00:05:48.551 ושאלנו אחרים, 00:05:48.551 --> 00:05:52.240 מה היתה מהירות הנסיעה של המכוניות כשהן התנגשו זו בזו? 00:05:52.240 --> 00:05:55.242 ואם אמרנו את מילת ההנחייה "התנגשו", 00:05:55.242 --> 00:05:58.527 העדים אמרו לנו שהמהירות היתה גבוהה יותר, 00:05:58.527 --> 00:06:02.524 יתרה מכך, כשהנחינו אותם ב"התנגשו" 00:06:02.524 --> 00:06:05.384 אנשים נטו יותר לומר לנו 00:06:05.384 --> 00:06:08.451 שהם ראו זכוכיות שבורות במקום התאונה, 00:06:08.451 --> 00:06:12.230 שלא היו שם כלל. 00:06:12.230 --> 00:06:15.119 במחקר אחר הראינו תאונה מבוימת 00:06:15.119 --> 00:06:18.779 בה מכונית עברה בצומת עם תמרור עצור, 00:06:18.779 --> 00:06:23.711 ואם רמזנו שזה היה תמרור "תן זכות קדימה", 00:06:23.711 --> 00:06:27.560 עדים רבים אמרו לנו שהם זוכרים תמרור כזה 00:06:27.560 --> 00:06:31.017 בצומת, ולא תמרור עצור. NOTE Paragraph 00:06:31.017 --> 00:06:33.206 ואולי אתם חושבים, טוב, 00:06:33.206 --> 00:06:34.529 אלה אירועים מצולמים, 00:06:34.529 --> 00:06:36.457 הם לא במיוחד מלחיצים. 00:06:36.457 --> 00:06:39.191 האם אותן שגיאות תתרחשנה 00:06:39.191 --> 00:06:42.142 במצב מלחיץ אמיתי? 00:06:42.142 --> 00:06:45.233 ממחקר שפרסמנו רק לפני כמה חודשים, 00:06:45.233 --> 00:06:47.537 יש לנו תשובה לשאלה הזו, 00:06:47.537 --> 00:06:50.301 כי מה שהיה מיוחד במחקר הזה 00:06:50.301 --> 00:06:55.933 הוא שסידרנו שאנשים יעברו חוויה מאוד מלחיצה. 00:06:55.933 --> 00:06:58.162 המשתתפים במחקר הזה 00:06:58.162 --> 00:07:00.672 היו חיילים אמריקאיים 00:07:00.672 --> 00:07:05.097 שעברו אימונים קשים 00:07:05.097 --> 00:07:07.879 שמלמדים אותם מה יקרה 00:07:07.879 --> 00:07:11.797 אם הם ייפלו בשבי. 00:07:11.797 --> 00:07:14.227 וכחלק מהאימונים הללו, 00:07:14.227 --> 00:07:17.756 החיילים נחקרים בתוקפנות, 00:07:17.756 --> 00:07:22.842 בעוינות ובהתעללות במשך 30 דקות, 00:07:22.842 --> 00:07:25.659 ואח"כ הם צריכים לנסות ולזהות 00:07:25.659 --> 00:07:28.682 את האדם שערך את החקירה הזו. 00:07:28.682 --> 00:07:32.505 וכשאנחנו מזינים אותם במידע סוגסטיבי 00:07:32.505 --> 00:07:35.283 שרומז על כך שזה אדם אחר, 00:07:35.283 --> 00:07:39.320 רבים מהם שוגים בזיהוי החוקר, 00:07:39.320 --> 00:07:43.155 ולעיתים קרובות מזהים אדם שכלל לא דומה 00:07:43.155 --> 00:07:46.259 לחוקר האמיתי. NOTE Paragraph 00:07:46.259 --> 00:07:48.560 ומה שהמחקרים האלה מראים 00:07:48.560 --> 00:07:52.420 הוא שכשמזינים אנשים במידע שגוי 00:07:52.420 --> 00:07:55.800 על חוויה שהם אולי עברו, 00:07:55.800 --> 00:08:01.455 ניתן לעוות או לזהם או לשנות את הזיכרון שלהם. NOTE Paragraph 00:08:01.455 --> 00:08:03.655 בעולם האמיתי, 00:08:03.655 --> 00:08:06.546 מידע שגוי נמצא בכל מקום. 00:08:06.546 --> 00:08:07.906 אנחנו מקבלים מידע שגוי 00:08:07.906 --> 00:08:10.822 לא רק אם מתחקרים אותנו באופן מונחה, 00:08:10.822 --> 00:08:13.269 אלא גם אם אנו מדברים עם עדים אחרים 00:08:13.269 --> 00:08:16.302 שעלולים להזין אותנו במודע או לא 00:08:16.302 --> 00:08:18.439 במידע מוטעה, 00:08:18.439 --> 00:08:23.169 או אם אנחנו נחשפים לכיסוי תקשורתי על ארוע שאולי עברנו, 00:08:23.169 --> 00:08:25.962 כל אלה הן הזדמנויות 00:08:25.962 --> 00:08:30.312 לזהם את הזיכרון שלנו בדרך הזו. NOTE Paragraph 00:08:30.312 --> 00:08:34.100 בשנות ה-90 התחלנו לראות 00:08:34.100 --> 00:08:38.783 בעיית זיכרון אפילו קיצונית יותר. 00:08:38.783 --> 00:08:41.879 כמה פציינטים נכנסו לטיפול עם בעיה אחת - 00:08:41.879 --> 00:08:44.793 למשל דיכאון או הפרעת אכילה - 00:08:44.793 --> 00:08:47.546 ויצאו מהטיפול 00:08:47.546 --> 00:08:50.207 עם בעיה אחרת. 00:08:50.207 --> 00:08:53.908 זיכרונות קיצוניים של התעללויות נוראיות, 00:08:53.908 --> 00:08:55.891 לפעמים בטקסים שטניים, 00:08:55.891 --> 00:09:00.588 לפעמים עם מרכיבים ממש מוזרים וחריגים. 00:09:00.588 --> 00:09:03.142 אשה אחת יצאה מטיפול פסיכותרפי 00:09:03.142 --> 00:09:05.570 באמונה שהיא סבלה שנים 00:09:05.570 --> 00:09:09.472 מהתעללות טקסית, בה היא נאנסה ונכנסה להריון, 00:09:09.472 --> 00:09:12.038 והתינוק נעקר מבטנה. 00:09:12.038 --> 00:09:14.397 אבל לא היו צלקות פיזיות 00:09:14.397 --> 00:09:16.423 או כל סוג של עדות פיזית 00:09:16.423 --> 00:09:19.304 שיתמכו בסיפור שלה. 00:09:19.304 --> 00:09:22.312 וכשהתחלתי לבחון את המקרים האלה, 00:09:22.312 --> 00:09:23.762 תהיתי, 00:09:23.762 --> 00:09:26.090 מאין מגיעים הזיכרונות המוזרים הללו? 00:09:26.090 --> 00:09:30.477 ומה שגיליתי הוא שרוב המצבים הללו 00:09:30.477 --> 00:09:35.968 כללו סוג מסוים מאד של פסיכותרפיה. 00:09:35.968 --> 00:09:37.567 אז שאלתי, 00:09:37.567 --> 00:09:40.955 האם חלק מהדברים שהתרחשו בטיפול הזה - 00:09:40.955 --> 00:09:43.839 כמו תרגילי דמיון 00:09:43.839 --> 00:09:45.896 או פירוש חלומות, 00:09:45.896 --> 00:09:48.028 או במקרים מסוימים היפנוזה, 00:09:48.028 --> 00:09:51.846 או במקרים מסוימים חשיפה למידע שגוי - 00:09:51.846 --> 00:09:54.633 האם הם גרמו למטופלים הללו 00:09:54.633 --> 00:09:57.310 לפתח את הזיכרונות ההזויים 00:09:57.310 --> 00:10:00.241 והלא סבירים הללו? 00:10:00.241 --> 00:10:02.400 ותיכננתי כמה ניסויים 00:10:02.400 --> 00:10:07.425 לנסות ולחקור את התהליכים ששימשו 00:10:07.425 --> 00:10:10.498 בטיפול הזה, כך שאוכל לבחון 00:10:10.498 --> 00:10:14.049 את ההתפתחות של זכרונות מזויפים כה מפורטים. NOTE Paragraph 00:10:14.049 --> 00:10:16.457 באחד המחקרים הראשונים שערכנו, 00:10:16.457 --> 00:10:18.810 השתמשנו בסוגסטיה, 00:10:18.810 --> 00:10:22.873 בהשראת הפסיכותרפיה שראינו במקרים הללו, 00:10:22.873 --> 00:10:24.983 השתמשנו בסוגסטיה הזו, 00:10:24.983 --> 00:10:26.835 ושתלנו זיכרון שגוי 00:10:26.835 --> 00:10:29.912 שכשהיית ילד בן 5-6, 00:10:29.912 --> 00:10:32.163 הלכת לאיבוד בקניון. 00:10:32.163 --> 00:10:34.663 פחדת. בכית. 00:10:34.663 --> 00:10:37.177 לבסוף הציל אותך אדם זקן 00:10:37.177 --> 00:10:39.029 והחזיר אותך למשפחה. 00:10:39.029 --> 00:10:41.637 והצלחנו לשתול את הזיכרון הזה 00:10:41.637 --> 00:10:45.743 במוחם של כרבע מהנבדקים. 00:10:45.743 --> 00:10:47.748 ואולי אתם חושבים, טוב, 00:10:47.748 --> 00:10:50.094 זה לא ממש מלחיץ. 00:10:50.094 --> 00:10:53.463 אבל אנחנו וחוקרים אחרים שתלנו 00:10:53.463 --> 00:10:56.221 זיכרונות מזויפים ומפורטים של דברים שהיו 00:10:56.221 --> 00:10:59.136 הרבה יותר חריגים ומלחיצים. 00:10:59.136 --> 00:11:01.675 אז במחקר שנערך בטנסי, 00:11:01.675 --> 00:11:04.091 חוקרים השתילו זיכרון מזויף 00:11:04.091 --> 00:11:06.665 שכשהיית ילד, כמעט טבעת 00:11:06.665 --> 00:11:09.172 ומציל הציל אותך. 00:11:09.172 --> 00:11:11.475 ובמחקר שנערך בקנדה, 00:11:11.475 --> 00:11:13.999 חוקרים השתילו את הזיכרון המזויף 00:11:13.999 --> 00:11:15.227 שכשהיית ילד, 00:11:15.227 --> 00:11:18.957 קרה לך משהו נורא, כמו 00:11:18.957 --> 00:11:20.339 התקפה של בע"ח אכזרי, 00:11:20.339 --> 00:11:23.761 והצליחו עם בערך מחצית מהנבדקים שלהם. 00:11:23.761 --> 00:11:26.113 ובמחקר שנעשה באיטליה, 00:11:26.113 --> 00:11:28.771 חוקרים שתלו את הזיכרון המזויף, 00:11:28.771 --> 00:11:33.983 שכשהיית ילד, היית עד לדיבוק שטני. NOTE Paragraph 00:11:33.983 --> 00:11:36.190 אני רוצה להוסיף שזה אולי נראה 00:11:36.190 --> 00:11:39.929 כאילו אנחנו גורמים לטראומה לנבדקים הללו, 00:11:39.929 --> 00:11:41.529 בשם המדע, 00:11:41.529 --> 00:11:46.167 אבל המחקרים שלנו עברו הערכה יסודית 00:11:46.167 --> 00:11:48.142 ע"י ועדות מחקר אתיות 00:11:48.142 --> 00:11:50.484 שקיבלו את ההחלטה 00:11:50.484 --> 00:11:53.557 שאי הנוחות הזמנית שחלק 00:11:53.557 --> 00:11:56.641 מהנבדקים עלולים לחוש במחקרים הללו, 00:11:56.641 --> 00:12:00.541 היא פחותה מחשיבות הבעיה הזו 00:12:00.541 --> 00:12:03.648 של הבנת תהליכי זיכרון 00:12:03.648 --> 00:12:06.994 והשימוש לרעה בזיכרון, שמתרחש 00:12:06.994 --> 00:12:10.287 במקומות מסוימים בעולם. NOTE Paragraph 00:12:10.287 --> 00:12:13.325 ובכן, להפתעתי, 00:12:13.325 --> 00:12:16.754 כשפירסמתי את המחקר הזה והתחלתי להטיף 00:12:16.754 --> 00:12:20.649 נגד טיפולים מהסוג הספציפי הזה, 00:12:20.649 --> 00:12:24.629 זה יצר עבורי כמה בעיות די קשות: 00:12:24.629 --> 00:12:29.530 עוינות, בעיקר ממטפלים בזיכרונות מודחקים, 00:12:29.530 --> 00:12:31.206 שחשו שהם תחת התקפה, 00:12:31.206 --> 00:12:34.734 ומצד הפציינטים עליהם הם השפיעו. 00:12:34.734 --> 00:12:37.671 לפעמים הגיעו איתי שומרים חמושים להרצאות 00:12:37.671 --> 00:12:39.576 שהוזמנתי לתת, 00:12:39.576 --> 00:12:43.793 אנשים ניסו לארגן קמפיינים של כתיבת מכתבים, שנועדו לפטר אותי. 00:12:43.793 --> 00:12:45.774 אבל הכי גרוע 00:12:45.774 --> 00:12:48.541 היה שחשדתי שאשה, 00:12:48.541 --> 00:12:50.965 שנתבעה ע"י בתה הבוגרת, 00:12:50.965 --> 00:12:53.801 היא בעצם חפה מפשע ההתעללות. 00:12:53.801 --> 00:12:57.218 הבת האשימה את אמה בהתעללות מינית 00:12:57.218 --> 00:12:59.077 בהתבסס על זיכרון מודחק. 00:12:59.077 --> 00:13:01.960 והבת המאשימה הזו אפשרה לסיפור שלה 00:13:01.960 --> 00:13:05.394 להיות מוסרט ומוצג במקומות ציבוריים. 00:13:05.394 --> 00:13:07.903 אני חשדתי בסיפור הזה, 00:13:07.903 --> 00:13:10.203 אז התחלתי לחקור, 00:13:10.203 --> 00:13:14.686 ולבסוף מצאתי מידע ששכנע אותי 00:13:14.686 --> 00:13:16.975 שהאמא היתה חפה מאשמה. 00:13:16.975 --> 00:13:19.936 פרסמתי את ממצאי ביחס למקרה, 00:13:19.936 --> 00:13:23.380 ומעט לאחר מכן, הבת המאשימה 00:13:23.380 --> 00:13:24.901 הגישה תביעה משפטית. 00:13:24.901 --> 00:13:27.256 למרות שמעולם לא הזכרתי את שמה, 00:13:27.256 --> 00:13:31.618 היא תבעה אותי על דיבה וחדירה לפרטיות. 00:13:31.618 --> 00:13:34.341 ואני עברתי כמעט 5 שנים 00:13:34.341 --> 00:13:40.893 של התמודדות עם משפט לא נעים, 00:13:40.893 --> 00:13:44.567 אבל לבסוף, לבסוף, הוא נגמר ואני יכולתי 00:13:44.567 --> 00:13:46.991 באמת לחזור לעבודה שלי. 00:13:46.991 --> 00:13:49.476 אבל בתהליך הזה, הפכתי להיות חלק 00:13:49.476 --> 00:13:52.130 ממגמה מטרידה בארה"ב 00:13:52.130 --> 00:13:54.237 בה מדענים נתבעים 00:13:54.237 --> 00:13:58.836 על כך שהם מדברים על נושאים הנמצאים במחלוקת ציבורית גדולה. NOTE Paragraph 00:13:58.836 --> 00:14:02.194 כשחזרתי לעבודתי, שאלתי את השאלה הבאה: 00:14:02.194 --> 00:14:04.592 אם אשתול זיכרון מזויף במוחכם, 00:14:04.592 --> 00:14:06.436 האם תהיינה לכך השלכות? 00:14:06.436 --> 00:14:08.395 הם זה ישפיע על מחשבותיכם לאחר מכן? 00:14:08.395 --> 00:14:10.496 על ההתנהגויות שלכם? 00:14:10.496 --> 00:14:12.523 במחקר הראשון שלנו שתלנו זיכרון מזויף 00:14:12.523 --> 00:14:15.849 שכילד, חלית לאחר שאכלת מאכלים מסויימים: 00:14:15.849 --> 00:14:18.848 ביצים קשות, מלפפונים חמוצים, גלידת תות. 00:14:18.848 --> 00:14:22.038 ומצאנו שמרגע שהשתלנו את הזיכרון המזויף הזה, 00:14:22.038 --> 00:14:24.489 אנשים לא כ"כ רצו לאכול את המאכלים הללו 00:14:24.489 --> 00:14:26.749 בפיקניקים בטבע. 00:14:26.749 --> 00:14:30.622 זיכרונות השווא הללו אינם בהכרח רעים או בלתי נעימים. 00:14:30.622 --> 00:14:32.980 אם שתלנו זיכרון חם ונעים 00:14:32.980 --> 00:14:36.001 המעורב באוכל בריא כמו אספרגוס, 00:14:36.001 --> 00:14:39.476 יכולנו לגרום לאנשים לרצות לאכול יותר אספרגוס. 00:14:39.476 --> 00:14:41.850 ומה שהמחקרים הללו מראים 00:14:41.850 --> 00:14:43.965 הוא שניתן להשתיל זכרונות שווא 00:14:43.965 --> 00:14:45.378 ויש להם השלכות 00:14:45.378 --> 00:14:50.463 המשפיעות על ההתנהגות הרבה זמן לאחר שהזיכרון מתגבש. NOTE Paragraph 00:14:50.463 --> 00:14:52.887 ובכן, יחד עם היכולת הזו 00:14:52.887 --> 00:14:55.810 להשתיל זיכרונות ולשלוט בהתנהגות, 00:14:55.810 --> 00:14:59.991 עולות כמובן כמה שאלות מוסריות חשובות, 00:14:59.991 --> 00:15:03.050 כמו, מתי צריך להשתמש בטכנולוגייה הנפשית הזו? 00:15:03.050 --> 00:15:06.730 והאם עלינו לאסור את השימוש בה? 00:15:06.730 --> 00:15:09.513 מבחינה אתית, מטפלים לא יכולים להשתיל זיכרונות שווא 00:15:09.513 --> 00:15:11.100 במוחות המטופלים שלהם, 00:15:11.100 --> 00:15:13.664 אפילו אם זה יסייע למטופל, 00:15:13.664 --> 00:15:15.286 אבל אין דבר שימנע מהורים 00:15:15.286 --> 00:15:19.735 לנסות זאת על המתבגרת שלהם בעלת משקל יתר. 00:15:19.735 --> 00:15:22.340 וכשהצעתי זאת בציבור, 00:15:22.340 --> 00:15:25.686 זה שוב העלה זעקה. 00:15:25.686 --> 00:15:29.719 "היא שוב מתחילה. היא מעודדת הורים לשקר לילדיהם." NOTE Paragraph 00:15:29.719 --> 00:15:31.964 הלו, סנטה קלאוס. (צחוק) NOTE Paragraph 00:15:31.964 --> 00:15:41.461 כלומר, דרך אחרת לחשוב על זה היא 00:15:41.461 --> 00:15:43.494 לשאול מה הייתם מעדיפים, 00:15:43.494 --> 00:15:46.523 ילד עם בעיית השמנה, סכרת, תוחלת חיים קצרה, 00:15:46.523 --> 00:15:48.055 וכל מה שקשור בכך, 00:15:48.055 --> 00:15:51.071 או ילד עם זיכרון שווא אחד קטן? 00:15:51.071 --> 00:15:54.462 אני יודעת מה הייתי בוחרת עבור הילד שלי. NOTE Paragraph 00:15:54.462 --> 00:15:58.439 אבל יתכן שעבודתי הפכה אותי לשונה מרוב האנשים. 00:15:58.439 --> 00:16:00.518 רוב האנשים מוקירים את הזיכרונות שלהם, 00:16:00.518 --> 00:16:02.672 יודעים שהם מייצגים את הזהות שלהם, 00:16:02.672 --> 00:16:04.697 מי הם, מניין הגיעו. 00:16:04.697 --> 00:16:07.555 ואני מעריכה את זה. גם אני חשה כך. 00:16:07.555 --> 00:16:09.760 אבל אני יודעת מעבודתי 00:16:09.760 --> 00:16:14.241 כמה בדיות כבר נמצאות שם. 00:16:14.241 --> 00:16:16.973 אם למדתי משהו מעשרות השנים 00:16:16.973 --> 00:16:19.383 בהן אני עובדת על הבעיות הללו, זה 00:16:19.383 --> 00:16:21.594 שרק משום שמישהו אומר לכם משהו 00:16:21.594 --> 00:16:23.169 ועושה זאת בבטחון, 00:16:23.169 --> 00:16:25.849 רק משום שהוא אומר זאת בפירוט רב, 00:16:25.849 --> 00:16:28.608 רק משום שהוא מבטא רגש באומרו זאת, 00:16:28.608 --> 00:16:31.810 זה לא אומר שזה באמת קרה. 00:16:31.810 --> 00:16:35.675 אנחנו לא יכולים להבחין באופן מהימן בין זיכרונות אמת לזיכרונות שווא. 00:16:35.675 --> 00:16:39.223 אנחנו זקוקים לאישוש בלתי תלוי. 00:16:39.223 --> 00:16:42.313 תגלית זו הפכה אותי ליותר סובלנית 00:16:42.313 --> 00:16:44.452 לטעויות זיכרון יומיומיות 00:16:44.452 --> 00:16:47.366 שחברי ובני משפחתי עושים. 00:16:47.366 --> 00:16:51.900 תגלית כזו היתה יכולה להציל את סטיב טיטוס, 00:16:51.900 --> 00:16:55.476 האדם שכל עתידו נחטף ממנו 00:16:55.476 --> 00:16:57.714 ע"י זיכרון שווא. NOTE Paragraph 00:16:57.714 --> 00:17:00.530 אך בינתיים, על כולנו לזכור, 00:17:00.530 --> 00:17:02.166 כדאי לזכור, 00:17:02.166 --> 00:17:06.037 שזיכרון, כמו חירות, 00:17:06.037 --> 00:17:09.731 הוא דבר שביר. 00:17:09.731 --> 00:17:12.669 תודה. תודה. 00:17:12.669 --> 00:17:15.397 תודה. (מחיאות כפיים) 00:17:15.397 --> 00:17:19.116 תודה רבה. (מחיאות כפיים)