מה קורה אחרי המוות?
האם ישנו גן עדן רגוע?
עינוי תמדי?
לידה מחדש?
או אולי רק כלום?
ובכן, קייסר סיני אחד חשב
שמה שלא יהיו החיים שלאחר,
כדאי שהוא יביא צבא.
אנחנו יודעים את זה בגלל שב 1974,
חקלאים שחפרו באר ליד כפר קטן
נתקלו באחד הממצאים הארכיאולוגיים
הכי חשובים בהסטוריה:
חללים תת קרקעיים עצומים
המקיפים את הקבר של הקיסר,
ומכילים יותר מ 8,000 חיילים
מוכנים לקרב בגודל אמיתי.
הסיפור של הצבא התת קרקעי
מתחיל עם יינג זהנג,
שעלה לשלטון כמלך של מדינת צ'ין בגיל 13
ב 246 לפני הספירה.
שאפתן וחסר רחמים,
הוא יהפוך לצ'ין שי הואנדגי,
הקיסר הראשון של סין
אחרי האיחוד של שבע הממלכות.
השנה ה 36 שלו לשלטון
ראתה הרבה השגים הסטוריים,
כולל השיטה האוניברסלית למשקלים ומידות,
שפת כתיבה אחת סטנדרטית לכל סין,
ומחסום הגנתי שיהיה ידוע
בהמשך כחומה הגדולה של סין.
אבל אולי צ'ין שי הואנדגי
הקדיש כל כך הרבה מאמץ
לאבטחת המורשת ההסטורית
מפני שהיתה לו אובססיה למוות.
הוא בילה את שנותיו האחרונות
בניסייון נואש להעסיק אלכימאים
ולהוציא משלחות בחיפוש אחר סם החיים
שאולי יעזור לו להשיג חיי נצח.
וכבר בשנתו הראשונה בשלטון,
הוא התחיל את בניית נקרופוליס התת קרקעית
שמילא אותה באנדרטאות, חפצים,
וצבא כדי שילווה אותו לעולם הבא
וימשיך את השלטון שלו.
הצבא המדהים הזה עדיין עומד
במבנה קרב מדוייק
ומפוצל לכמה שוחות.
אחת מכילה כוח עיקרי של 6,000 חיילים,
כל אחד שוקל כמה מאות קילוגרמים,
בשנייה יש יותר מ 130 מרכבות
ויותר מ 600 סוסים,
ושלישית מכילה את הפיקוד העליון.
שוחה רביעית ריקה מעידה שהפרוייקט הגדול
אולי לא הסתיים לפני מות הקיסר.
בנוסף, חללים קרובים מכילים
דמויות של מוזיקאים ואקרובטים,
עובדים ופקידי ממשל,
וחיות אקזוטיות שונות,
מה שמוכיח שלקיסר צ'ין
היו יותר תוכניות לחיים שאחרי
מאשר רק לפתוח במלחמה.
כל הדמויות מפוסלות מטרקוטה, או אדמה אפויה,
סוג של חימר אדום חום.
כדי לבנות אותם, מספר רב
של סדנאות וכנראה יותר מ 720,000 עובדים
הולאמו על ידי הקיסר,
כולל קבוצות של ארטיזנים
שיצקו כל אבר גוף בנפרד
כדי להרכיב פסלים כיחידים
כמו לוחמים אמיתיים בצבא הקיסר.
הם מסודרים לפי דרגה
וכוללים נשקים ומדים שונים,
תסרוקות והבעות שונות,
ואפילו אוזניים יחודיות.
במקור, כל לוחם נצבע בצבעים בוהקים,
אבל החשיפה שלהם לאויר
גרמה לצבע להתייבש ולהתקלף,
מה שהשאיר רק את בסיס הטרקוטה.
בדיוק מהסיבה הזו חלל אחר במרחק של קילומטר
לא נחפר.
זה הקבר עצמו של צ'ין שי הואנגדי,
שנאמר שהוא מכיל ארמון,
אבנים יקרות ופריטים,
ואפילו נהרות של כספית שזורמים
דרך הרים של ברונזה.
אבל עד שנוכל למצוא דרך לחשוף אותו
בלי לפגוע באוצרות בפנים,
הקבר ישאר חתום.
הקיסר צ'ין לא היה לבד
ברצון לחברה ליעד הסופי שלו.
קברי המצרים העתיקים מכילים מודלים מחימר
שמייצגים את החיים האידיאלים שאחרי,
המתים של תקופת הקופון של יפן נקברו
עם פסלים של סוסים ובתים,
והקברים של איי ג'יינה לחופי מקסיקו
מלאים בדמויות קרמיות.
למרבה המזל, כמה שהוא היה אכזרי,
הקיסר צ'ין בחר שמשרתים וחיילים
יבנו למטרה הזו,
במקום להקריב כאלה חיים כדי ללוות אותו,
כמו שנהגו לעשות במצריים,
מערב אפריקה, אנטוליה,
חלקים של צפון אמריקה
ואפילו סין במהלך
שושלות שאנג וג'וה הקודמות.
והיום, אנשים נוסעים מכל מקום בעולם
כדי לראות את החיילים הסטואים האלה
מחכים בשקט לפקודות הקרב שלהם
במשך המאות הבאות.