1
00:00:17,883 --> 00:00:19,783
במאות ה- 11 וה- 12,

2
00:00:19,783 --> 00:00:22,055
רוב פשוטי העם האנגלים היו בורים.

3
00:00:22,055 --> 00:00:24,077
מאחר ולא היתה להם דרך ללמוד את התנך,

4
00:00:24,077 --> 00:00:26,547
הכמורה העלתה רעיון חדשני:

5
00:00:26,547 --> 00:00:29,127
הם יצרו מחזות מחלק מסיפורי התנך

6
00:00:29,127 --> 00:00:31,879
כך שאפילו אנשים שלא יכלו לקרוא יוכלו ללמוד אותם.

7
00:00:31,879 --> 00:00:33,271
אלה נקראו מחזות מיסתורין

8
00:00:33,271 --> 00:00:35,939
מפני שהם גילו את המיסתורין של מילתו של האל.

9
00:00:35,939 --> 00:00:37,186
בערך באותו הזמן,

10
00:00:37,186 --> 00:00:38,970
הכמורה פיתחה גם מחזות

11
00:00:38,970 --> 00:00:40,244
על הקדושים של הכנסיה,

12
00:00:40,244 --> 00:00:41,904
שנקראו מחזות פלאים.

13
00:00:41,904 --> 00:00:42,859
בהתחלה,

14
00:00:42,859 --> 00:00:44,610
אנשי הכמורה המחיזו סיפורים מהתנך

15
00:00:44,610 --> 00:00:47,029
על המדרגות מחוץ לקתדרלה.

16
00:00:47,029 --> 00:00:48,906
הקהל הגיב כל כך טוב

17
00:00:48,906 --> 00:00:51,026
שבמהרה הם היו צריכים לעבור לרחוב

18
00:00:51,026 --> 00:00:52,573
סביב כיכר העיר.

19
00:00:52,573 --> 00:00:55,099
על ידי בניה של עגלות נעות כדי להעלות כל מחזה

20
00:00:55,099 --> 00:00:56,816
ועל ידי סידור אחת אחרי השניה,

21
00:00:56,816 --> 00:00:58,828
הם יכלו להעלות מחזורים של סיפורים,

22
00:00:58,828 --> 00:00:59,997
שיקחו את הצופה

23
00:00:59,997 --> 00:01:00,695
מ"בראשית"

24
00:01:00,695 --> 00:01:02,039
עד ל"התגלות" (הספר האחרון של הברית החדשה).

25
00:01:02,039 --> 00:01:03,915
העגלות הניידות האלו, נקראו פג'נטס,

26
00:01:03,915 --> 00:01:06,545
ונראו כמו קופסאות גדולות על גלגלים.

27
00:01:06,545 --> 00:01:08,379
כל אחת היתה בגובה שתי קומות.

28
00:01:08,379 --> 00:01:09,922
הקומה התחתונה היתה מכוסה וילון

29
00:01:09,922 --> 00:01:12,925
ושימשה לתחפושות, אביזרים וחדרי הלבשה.

30
00:01:12,925 --> 00:01:16,086
הפלטפורמה העליונה היתה הבמה להופעה.

31
00:01:16,086 --> 00:01:19,095
הצופים התאספו בפינות שונות של העיר,

32
00:01:19,095 --> 00:01:20,911
והפג'נט היה זז סביב במחזור

33
00:01:20,911 --> 00:01:24,144
עד שהכפריים היו רואים את כל הסדרה.

34
00:01:24,144 --> 00:01:25,939
מהר מאוד המחזות דרשו יותר שחקנים

35
00:01:25,939 --> 00:01:27,648
משהכמורה יכלה לספק.

36
00:01:27,648 --> 00:01:29,191
אז, במאה ה 13,

37
00:01:29,191 --> 00:01:31,241
גילדות שונות התבקשו לקחת אחריות

38
00:01:31,241 --> 00:01:33,862
לשחק חלקים שונים של המחזור.

39
00:01:33,862 --> 00:01:35,447
ההצבות היו אמורות לשקף

40
00:01:35,447 --> 00:01:37,366
את מקצוע הגילדה.

41
00:01:37,366 --> 00:01:39,651
לדוגמה, גילדת הנגרים היתה עשויה להעלות

42
00:01:39,651 --> 00:01:41,245
את הסיפור של תיבת נוח,

43
00:01:41,245 --> 00:01:44,167
וגילדת האופים היתה מציגה את הסעודה האחרונה.

44
00:01:44,167 --> 00:01:46,458
אתם יכולים לדמיין מה היה קורה לסיפור

45
00:01:46,458 --> 00:01:49,964
אם גילדת הקצבים היתה מעלה את צליבתו של ישו?

46
00:01:49,964 --> 00:01:51,297
כן, בלי הכמורה

47
00:01:51,297 --> 00:01:53,122
המחזות התחילו במהרה להשתנות

48
00:01:53,122 --> 00:01:55,217
מסיפורי התנך האמיתיים.

49
00:01:55,217 --> 00:01:58,099
עד סוף המאה ה 14, סוג חדש של דרמה,

50
00:01:58,099 --> 00:02:00,622
שנקראה מחזות מוסר, התפתחה.

51
00:02:00,622 --> 00:02:01,060
אמונה,

52
00:02:01,060 --> 00:02:01,518
אמת,

53
00:02:01,518 --> 00:02:02,030
תרומה,

54
00:02:02,030 --> 00:02:02,980
ומעשים טובים

55
00:02:02,980 --> 00:02:05,194
כולם הפכו למאפיינים על הבמה.

56
00:02:05,194 --> 00:02:07,483
ובאותו הזמן, התכונות ההפוכות

57
00:02:07,483 --> 00:02:08,274
של שקר,

58
00:02:08,274 --> 00:02:09,110
חמדה,

59
00:02:09,110 --> 00:02:10,070
תענוגות הבשר,

60
00:02:10,070 --> 00:02:10,954
והשטן

61
00:02:10,954 --> 00:02:12,951
הפכו לאנטגוניסטים.

62
00:02:12,951 --> 00:02:15,451
מחזות המוסר היו סיפורים אלגוריים

63
00:02:15,451 --> 00:02:18,743
בהם הדמויות האלו נלחמו על שליטה בנפש.

64
00:02:18,743 --> 00:02:21,249
הקהלים אהבו את הדמויות הלא מוסריות,

65
00:02:21,249 --> 00:02:23,097
והצופים עודדו

66
00:02:23,097 --> 00:02:24,998
לתקשר עם השחקנים.

67
00:02:24,998 --> 00:02:26,461
זרקו אוכל רקוב

68
00:02:26,461 --> 00:02:29,132
ואפילו התקוטטויות עם צופים אחרים

69
00:02:29,132 --> 00:02:30,672
נהפכו למנהג נפוץ.

70
00:02:30,672 --> 00:02:32,376
הדמות של השטן

71
00:02:32,376 --> 00:02:33,801
לרוב היתה מסתובבת בקהל

72
00:02:33,801 --> 00:02:35,671
ומושכת צופים לא מוכנים

73
00:02:35,671 --> 00:02:38,943
לגיהנום שתואר כלוע של דרקון.

74
00:02:38,943 --> 00:02:41,302
הסיפורים התנכיים המוסריים הפכו

75
00:02:41,302 --> 00:02:43,969
לגסים ולפעמים לסיפורים קומיים.

76
00:02:43,969 --> 00:02:47,014
הכמורה התכוונה ללמד נגד חוסר מוסריות.

77
00:02:47,014 --> 00:02:49,590
כמה אירוני, אז, שמחזות המוסר

78
00:02:49,590 --> 00:02:54,104
למעשה עודדו מידות מגונות יותר אשר טובות.

79
00:02:54,104 --> 00:02:55,707
עד אמצע המאה ה 15,

80
00:02:55,707 --> 00:02:58,287
הכנסיה התחילה להוציא מחוץ לחוק את ההופעות האלו.

81
00:02:58,287 --> 00:03:00,284
חוקות הערים דרשו שכל תאטרון

82
00:03:00,284 --> 00:03:02,613
חייב להבנות מחוץ לכותלי העיר.

83
00:03:02,613 --> 00:03:03,874
אחד התאטראות הראשונים

84
00:03:03,874 --> 00:03:06,359
נבנה כמו גרסה מוגדלת של הפג'נט,

85
00:03:06,359 --> 00:03:08,074
עם מדרגות ומושבי גלריה

86
00:03:08,074 --> 00:03:11,128
שהקיפו אזור מדושא לפני הבמה.

87
00:03:11,128 --> 00:03:12,341
נשמע מוכר?

88
00:03:12,341 --> 00:03:13,568
וויליאם שייקספיר הצעיר

89
00:03:13,568 --> 00:03:16,205
פיתח את האמנות שלו פה בתיאטרון

90
00:03:16,205 --> 00:03:18,565
שנודע לבסוף כ"גלוב".

91
00:03:18,565 --> 00:03:21,566
מחזות המוסר בימי הביניים הובילו למחזאי הרנסנס

92
00:03:21,566 --> 00:03:23,456
שקיבלו השראה מהמאבקים הפנימיים

93
00:03:23,456 --> 00:03:25,237
וממצפון האדם.

94
00:03:25,237 --> 00:03:27,657
וזה, בתמציתו, איך שהדרמה הופיעה

95
00:03:27,657 --> 00:03:30,207
כצורת אומנות ספרותית.