0:00:00.000,0:00:03.000
זה מאד מוזר לי,[br]כי אני לא רגיל לכך:

0:00:03.000,0:00:06.000
בד"כ אני מאחורי התאורה,

0:00:06.000,0:00:13.000
ועכשיו אני מרגיש כמה[br]אני מלחיץ אחרים. זה קשה.

0:00:13.000,0:00:16.000
המרצה הקודם, לדעתי

0:00:16.000,0:00:22.000
נתן רקע טוב מאד[br]למה שמניע את עבודתי

0:00:22.000,0:00:28.000
ודוחף אותי,[br]ולתחושת האובדן שלי

0:00:28.000,0:00:34.000
והנסיון למצוא תשובות[br]לשאלות הגדולות.

0:00:34.000,0:00:39.000
אבל, בשבילי, במעמד הזה

0:00:39.000,0:00:47.000
אני מרגיש כמו-- [br]יש פסל שאני אוהב מאד, ג'יאקומטי,

0:00:47.000,0:00:52.000
שלאחר שחי שנים רבות בצרפת,

0:00:52.000,0:00:59.000
למד ועבד-- חזר הביתה,[br]ושאלו אותו מה יצרת?

0:00:59.000,0:01:03.000
מה עשית בשנים[br]שבהן לא היית כאן?

0:01:03.000,0:01:06.000
הוא הראה להם קומץ פסלונים.

0:01:06.000,0:01:11.000
והם שאלו, "על זה בזבזת[br]את כל השנים?

0:01:11.000,0:01:16.000
אנחנו ציפינו[br]ליצירות-מופת ענקיות!"

0:01:16.000,0:01:22.000
מה שהבנתי הוא[br]שהיצירות הקטנות האלה

0:01:22.000,0:01:28.000
הן השיא של חייו, מחקרו[br]ומחשבתו של אדם, הכל--

0:01:28.000,0:01:30.000
רק בגירסה מצומצמת יותר.

0:01:30.000,0:01:32.000
במובן מסוים גם אני מרגיש כך.

0:01:32.000,0:01:35.000
אני מרגיש שאני[br]שב הביתה כדי לדבר

0:01:35.000,0:01:39.000
על מה שעשיתי כשלא הייתי כאן[br]ב-20 השנים האחרונות.

0:01:39.000,0:01:45.000
ואני אתחיל במתאבן קטן[br]של העבודה שלי:

0:01:45.000,0:01:47.000
קומץ סרטים-- לא הרבה

0:01:47.000,0:01:50.000
שני סרטים עלילתיים[br]וקומץ סרטים קצרים.

0:01:50.000,0:01:54.000
אז נתחיל בקטע הראשון

0:01:54.000,0:02:03.000
(סרטון) אישה: "אני הורסת חיים."[br]אמא אמרה את זה.

0:02:03.000,0:02:05.000
אני אוהבת אותה, אתה יודע.

0:02:07.000,0:02:09.000
והיא אפילו[br]לא אימי האמיתית

0:02:09.000,0:02:13.000
אימי ואבי האמיתיים זרקו אותי

0:02:13.000,0:02:15.000
ואז הסתלקו חזרה לניגריה.

0:02:20.000,0:02:24.000
השטן נמצא בתוכי, קורט.

0:02:24.000,0:02:26.000
קורט: תישני.

0:02:28.000,0:02:30.000
אישה: האם היית שם?

0:02:30.000,0:02:32.000
קורט: איפה?

0:02:32.000,0:02:34.000
אישה: ניגריה.

0:02:36.000,0:02:38.000
קורט: מעולם לא.

0:02:38.000,0:02:41.000
אמא שלי רצתה לנסוע לשם,

0:02:41.000,0:02:43.000
לא היה לה מספיק כסף.

0:02:44.000,0:02:46.000
אישה: הלוואי ויכולתי.

0:02:46.000,0:02:49.000
נראה לי שהייתי מאושרת שם.

0:02:56.000,0:02:58.000
למה כולם רוצים להיפטר ממני?

0:03:00.000,0:03:02.000
קורט: אני לא רוצה להיפטר ממך.

0:03:02.000,0:03:06.000
אישה: אתה לא צריך אותי.

0:03:06.000,0:03:09.000
אתה פשוט[br]עוד לא יודע את זה.

0:03:11.000,0:03:14.000
ילד: מה אתה עושה כל היום?

0:03:15.000,0:03:17.000
מרקוס: קורא.

0:03:17.000,0:03:19.000
ילד: אתה לא משתעמם?

0:03:19.000,0:03:22.000
ואיך זה שאין לך עבודה?

0:03:22.000,0:03:24.000
מרקוס: אני בפנסיה.

0:03:24.000,0:03:26.000
ילד: אז מה?

0:03:26.000,0:03:29.000
מרקוס: עשיתי את חלקי למען המלכה והארץ,[br]ועכשיו אני עובד בשביל עצמי.

0:03:29.000,0:03:31.000
ילד: לא, עכשיו אתה יושב[br]כמו בטלן כל היום.

0:03:31.000,0:03:34.000
מרקוס: כי אני עושה[br]את מה שאני אוהב?

0:03:34.000,0:03:36.000
ילד: תראה, מקריאה לא תשיג אוכל.

0:03:36.000,0:03:38.000
ובמיוחד לא תשיג לך ג'וינטים.

0:03:38.000,0:03:42.000
מרקוס: זה מזין[br]את השכל והנשמה שלי.

0:03:42.000,0:03:49.000
ילד: בזבוז זמן לריב איתך, מרקוס.

0:03:49.000,0:03:51.000
מרקוס: אתה ראפר, נכון?

0:03:51.000,0:03:52.000
ילד: כן.

0:03:52.000,0:03:53.000
מרקוס: משורר בן-זמננו.

0:03:53.000,0:03:54.000
ילד: כן, אפשר לומר כך.

0:03:54.000,0:03:56.000
מרקוס: אז על מה אתה מדבר?

0:03:56.000,0:03:58.000
ילד: מה זה אמור להביע?

0:03:58.000,0:04:00.000
מרקוס: שאלה פשוטה.[br]על מה אתה שר?

0:04:00.000,0:04:02.000
ילד: על המציאות.

0:04:02.000,0:04:03.000
מרקוס: המציאות שלי מי?

0:04:03.000,0:04:05.000
ילד: המציאות המחורבנת שלי.

0:04:05.000,0:04:07.000
מרקוס: ספר לי על המציאות שלך.

0:04:07.000,0:04:11.000
ילד: גזענות, דיכוי, אנשים כמוני[br]שלא מקבלים הזדמנות.

0:04:11.000,0:04:14.000
מרקוס: אז מה הפתרונות שלך?[br]כלומר מטרת המשורר היא לא רק--

0:04:14.000,0:04:17.000
ילד: להילחם באלה שמחזיקים בכוח![br]פשוט לפוצץ אותם.

0:04:17.000,0:04:18.000
מרקוס: עם קלשניקוב?

0:04:18.000,0:04:20.000
ילד: בחיי, אם רק היה לי כזה,[br]נכון מאד!

0:04:20.000,0:04:23.000
מרקוס: וכמה חיילים[br]כבר גייסת למלחמה הזאת?

0:04:23.000,0:04:26.000
ילד: נו, מרקוס,[br]אתה יודע למה אני מתכוון.

0:04:26.000,0:04:28.000
מרקוס: כשמישהו מתחיל לנבל את הפה,

0:04:28.000,0:04:32.000
זה סימן ברור לאי-היכולת שלו[br]להביע את עצמו.

0:04:32.000,0:04:35.000
ילד: עכשיו אתה מעצבן אותי.

0:04:35.000,0:04:37.000
מרקוס: הפנתרים.

0:04:37.000,0:04:38.000
ילד: פנתרים?

0:04:38.000,0:04:42.000
כסחיסטים שנמאס להם[br]מהזבל של הלבנים הגזעניים,

0:04:42.000,0:04:45.000
והם הלכו[br]והרסו להם את הצורה.

0:04:45.000,0:04:49.000
מרושע, אחי. ראיתי את הסרט.[br]מרושע, מה?

0:04:49.000,0:04:53.000
במאי 1: ראיתי את[br]הסרט האחרון שלו.

0:04:53.000,0:04:55.000
אפיוזה , נכון?

0:04:55.000,0:04:56.000
אישה 1: כן.

0:04:56.000,0:05:03.000
במאי 1: סליחה על הבדיחה הגרועה,[br]אבל זה באמת היה אפיוזה.

0:05:03.000,0:05:10.000
אפיוס: עייף, תשוש, נמאס.

0:05:10.000,0:05:12.000
במאי 2: אתה לא יודע לשתוק?

0:05:12.000,0:05:14.000
עכשיו דבר איתי דוגרי,[br]מה הבעיה בסרטים שלי?

0:05:14.000,0:05:16.000
בואו נלך.

0:05:16.000,0:05:17.000
אישה 1: הם גרועים.

0:05:17.000,0:05:19.000
אישה 2: הם גרועים?[br]ומה עם שלך?

0:05:20.000,0:05:23.000
מה, מה, מה,[br]על מה, מה?

0:05:23.000,0:05:25.000
מה אתה חושב על הסרט שלך?

0:05:25.000,0:05:27.000
במאי 1: הסרטים שלי הם בסדר.

0:05:27.000,0:05:30.000
הם יותר טובים מסרטים תיעודיים[br]שאיש לא צופה בהם.

0:05:30.000,0:05:32.000
על מה לעזאזל אתה מדבר?

0:05:32.000,0:05:35.000
הזזת פעם[br]את התחת שלך מהוליווד

0:05:35.000,0:05:37.000
כדי לצלם משהו אמיתי?

0:05:37.000,0:05:39.000
אתה מרדים את האנשים!

0:05:39.000,0:05:41.000
גורם להם לחלום על שטויות.

0:05:41.000,0:05:45.000
[מחיאות כפיים]

0:05:45.000,0:05:50.000
נויטון אדוקה: תודה רבה.[br]למעשה, הסרטון הראשון

0:05:50.000,0:05:54.000
מנסה להגדיר מהו קולנוע בשבילי,

0:05:54.000,0:05:56.000
ומאיפה אני בא[br]במונחים של קולנוע.

0:05:56.000,0:06:01.000
בקטע הראשון יש אישה צעירה[br]שמדברת על ניגריה,

0:06:01.000,0:06:04.000
ויש לה הרגשה[br]שהיא תהיה מאושרת שם.

0:06:04.000,0:06:07.000
אלו רגשות של אדם[br]שהיה רחוק מהבית.

0:06:07.000,0:06:10.000
וזה משהו שאני עברתי,[br]ועדיין עובר.

0:06:10.000,0:06:13.000
לא הייתי בבית כבר זמן רב,[br]כבר בערך חמש שנים.

0:06:13.000,0:06:15.000
בסך הכל הייתי רחוק מהבית[br]עשרים שנה.

0:06:17.000,0:06:20.000
אז זה באמת-

0:06:20.000,0:06:26.000
זה היה עד כדי כך פתאומי,[br]זה נעשה ב-1997,

0:06:26.000,0:06:30.000
התקופה של אבאשה--[br]הרודנות הצבאית.

0:06:30.000,0:06:35.000
התקופה הכי גרועה בתולדות ניגריה[br]מאז הקולוניאליזם.

0:06:35.000,0:06:37.000
אז החלומות של הנערה הזאת

0:06:37.000,0:06:41.000
זה פשוט האופן בו אנו[br]שומרים על זכר הבית.

0:06:41.000,0:06:47.000
ואיך-- זה אולי מעט רומנטי,[br]אבל לדעתי זה יפה,

0:06:47.000,0:06:51.000
כי צריך משהו להאחז בו,

0:06:51.000,0:06:54.000
במיוחד בחברה[br]שבה מרגישים ניכור.

0:06:54.000,0:06:57.000
וזה מביא אותנו לסרטון הבא[br]שבו איש צעיר

0:06:57.000,0:07:03.000
מדבר על חוסר ההזדמנויות,[br]כאדם שחור באירופה,

0:07:03.000,0:07:07.000
על תקרת הזכוכית[br]שכולנו מכירים ומדברים עליה,

0:07:07.000,0:07:11.000
ועל המציאות שלו.

0:07:11.000,0:07:13.000
וכאן שוב אני מדבר על--

0:07:13.000,0:07:17.000
זה היה, שוב, בתקופה של[br]רב-תרבותיות בבריטניה,

0:07:17.000,0:07:20.000
והיה מין דיבור אופנתי כזה,[br]וזה היה נסיון לשאול

0:07:20.000,0:07:24.000
מה בדיוק המשמעות של [br]הרב-תרבותיות בחיים האמיתיים?

0:07:24.000,0:07:27.000
ומה ילד-

0:07:27.000,0:07:30.000
מה ילד כמו ג'יימי--[br]הנער הצעיר-- חושב,

0:07:30.000,0:07:34.000
כלומר, עם כל הכעס[br]שנצבר בתוכו?

0:07:34.000,0:07:36.000
מה קורה עם זה?

0:07:36.000,0:07:38.000
מה שקורה כמובן הוא אלימות,

0:07:38.000,0:07:42.000
שאותה אנו רואים[br]כשאנו מדברים על הגטו,

0:07:42.000,0:07:46.000
ואנו מדברים על[br]דרום מרכז לוס אנג'לס, וכו',

0:07:46.000,0:07:49.000
וכשמתעלים את זה,[br]בסופו של דבר--

0:07:49.000,0:07:54.000
זה מתפתח והופך למהומות--

0:07:54.000,0:07:58.000
כמו בצרפת לפני שנתיים,[br]איפה שאני גר

0:07:58.000,0:08:00.000
וזה זעזע את כולם,[br]כי כולם חשבו, "נו טוב,

0:08:00.000,0:08:02.000
צרפת היא חברה ליברלית."

0:08:02.000,0:08:05.000
אבל אני חייתי באנגליה 18 שנה.

0:08:05.000,0:08:08.000
ובצרפת בערך ארבע שנים,[br]ואני באמת מרגיש

0:08:08.000,0:08:13.000
שחזרתי 20 שנה לאחורה,[br]כשגרתי בצרפת.

0:08:13.000,0:08:16.000
הקטע השלישי[br]הוא מבחינתי שאלה:

0:08:16.000,0:08:19.000
מהו הקולנוע בשבילך?[br]מה אתה עושה עם הקולנוע?

0:08:19.000,0:08:27.000
יש כאן במאי צעיר, מהוליווד,[br]עם החברים שלו--

0:08:27.000,0:08:30.000
שותפיו למקצוע--[br]שמדברים על משמעות הקולנוע.

0:08:30.000,0:08:34.000
וזה מביא אותי[br]לסרטון האחרון שלי--

0:08:34.000,0:08:36.000
מהו הקולנוע בשבילי.

0:08:36.000,0:08:40.000
חיי התחילו ב-1966,

0:08:40.000,0:08:43.000
כמה חודשים לפני המלחמה בביאפרה[br]שנמשכה 3 שנים,

0:08:43.000,0:08:45.000
שלוש שנות מלחמה.

0:08:45.000,0:08:48.000
וכל זה,

0:08:48.000,0:08:54.000
כל עניין הילדות מהדהד כאן[br]וזה מביא אותי לקטע הבא.

0:09:04.000,0:09:07.000
(סרטון) קול: אונישה,[br]לך לבית הספר עם אחיך.

0:09:07.000,0:09:09.000
אונישה: כן, אמא.

0:09:57.000,0:10:04.000
מפקד: חיילים, אתם עומדים[br]להילחם בקרב,

0:10:04.000,0:10:07.000
ועליכם להתכונן[br]ולהיות מוכנים למות.

0:10:07.000,0:10:08.000
אתם חייבים ל--?

0:10:08.000,0:10:11.000
חיילים-ילדים: מוכנים למות.

0:10:11.000,0:10:17.000
מפקד: בהצלחה. השינוי מושג[br]רק דרך קנה הרובה.

0:10:17.000,0:10:19.000
חיילים-ילדים: קנה הרובה!

0:10:19.000,0:10:20.000
מפקד: זהו הרובה.

0:10:20.000,0:10:24.000
חיילים-ילדים: זהו הרובה!

0:10:24.000,0:10:26.000
מפקד: זהו קלשניקוב.[br]זה החיים שלכם.

0:10:26.000,0:10:32.000
זה החיים שלכם. זהו ..זהו..[br]זה החיים שלכם.

0:10:32.000,0:10:35.000
עזרא: הם נותנים לנו סמים מיוחדים.[br]אנו קוראים להם "בועות".

0:10:35.000,0:10:37.000
אפטמינים.

0:10:38.000,0:10:41.000
חיילים: בגשם, בשמש,[br]החיילים ממשיכים.

0:10:41.000,0:10:44.000
אמרתי, בגשם, בשמש,[br]החיילים ממשיכים.

0:10:44.000,0:10:46.000
הלכנו מכפר לכפר--[br]שלושה כפרים.

0:10:46.000,0:10:48.000
אני לא זוכר איך הגענו לשם.

0:10:48.000,0:10:51.000
עדה: הלכנו והלכנו במשך יומיים.

0:10:51.000,0:10:53.000
לא אכלנו.

0:10:53.000,0:10:57.000
לא היה אוכל, רק קצת אורז.

0:10:57.000,0:10:59.000
בלי אוכל-- הייתי חולה.

0:10:59.000,0:11:02.000
והזריקה מחקה לנו את השכל.

0:11:02.000,0:11:04.000
האל יסלח לנו.

0:11:04.000,0:11:07.000
הוא יודע שלא ידענו.[br]לא ידענו!

0:11:23.000,0:11:26.000
יו"ר הוועדה: אתה זוכר את[br]השישי בינואר 1999?

0:11:28.000,0:11:30.000
עזרא: אני לא זוכר.

0:11:30.000,0:11:33.000
קולות רבים: אתה תמות![br]אתה תמות! (צרחות)

0:11:33.000,0:11:35.000
אונישה: עזרא![br](עזרא: אונישה! אונישה!)

0:11:35.000,0:11:43.000
קולות רבים: אנחנו לא צריכים[br]עוד צרות

0:11:43.000,0:11:45.000
לא עוד צרות

0:11:45.000,0:11:47.000
הם הרגו את אמא שלי.

0:11:47.000,0:11:49.000
המנדה בני זונות.

0:11:49.000,0:11:51.000
(צעקות)

0:11:52.000,0:11:54.000
מי היא?

0:11:54.000,0:11:55.000
אני.

0:11:55.000,0:11:56.000
למה אתה נותן לי את זה?

0:11:56.000,0:11:58.000
כדי שתפסיק לבהות בי.

0:11:59.000,0:12:02.000
הסיפור שלי קצת מורכב.

0:12:02.000,0:12:04.000
זה מעניין אותי.

0:12:04.000,0:12:06.000
מרים בהריון.

0:12:06.000,0:12:08.000
אתה יודע מה אתה? תנין.

0:12:08.000,0:12:10.000
פה גדול. רגליים קצרות.

0:12:13.000,0:12:15.000
מול רופוס[br]אתה עזרא הפחדן.

0:12:15.000,0:12:17.000
הוא לא דואג לחיילים שלו.

0:12:17.000,0:12:22.000
חיילים, תנו כבוד אחרון. הצדעה.

0:12:22.000,0:12:24.000
פקח את העיניים, עזרא.

0:12:24.000,0:12:26.000
אפילו עיוור יכול לראות[br]שהיהלומים מגיעים לכיס שלו.

0:12:26.000,0:12:34.000
אנחנו לא צריכים עוד צרות

0:12:35.000,0:12:37.000
צא החוצה, אידיוט!

0:12:38.000,0:12:41.000
אני מבין שאתה מתכנן[br]התקפה חשובה?

0:12:41.000,0:12:42.000
זה בטח המכרה.

0:12:43.000,0:12:44.000
הבחורה שלך כאן.

0:12:44.000,0:12:48.000
טוב עשית, טוב עשית.

0:12:49.000,0:12:51.000
בשביל זה אתה כאן, לא?

0:12:51.000,0:12:54.000
אתה מתכנן לחזור ולהילחם? נכון?

0:12:54.000,0:13:01.000
אנחנו לא צריכים עוד צרות

0:13:01.000,0:13:03.000
לא עוד צרות

0:13:03.000,0:13:13.000
אנחנו לא צריכים עוד צרות

0:13:13.000,0:13:16.000
לא עוד צרות.

0:13:16.000,0:13:19.000
קומו! כולם לקום. מחסום!

0:13:19.000,0:13:22.000
אנחנו לא צריכים עוד..

0:13:48.000,0:13:53.000
יו"ר הוועדה: אנו מקווים שעם העזרה שלך[br]ושל אחרים, הוועדה הזאת

0:13:53.000,0:13:58.000
תגיע להישגים גדולים[br]בדרך להבנת המניעים למרד.

0:13:58.000,0:14:00.000
ויותר מכך, להתחיל בתהליך שיקום[br]וסוף סוף ל--

0:14:00.000,0:14:06.000
כדי לסיים את התקופה הנוראה[br]בהיסטוריה של המדינה הזאת.

0:14:06.000,0:14:07.000
התחלת התקווה.

0:14:07.000,0:14:11.000
מר עזרא גלהון, נא לעמוד.

0:14:19.000,0:14:24.000
אמור את שמך וגילך לוועדה.

0:14:24.000,0:14:26.000
עזרא: שמי עזרא גלהון.

0:14:26.000,0:14:30.000
אני בן 15 או 16.[br]אני לא זוכר.

0:14:30.000,0:14:35.000
שאל את אחותי,[br]היא המכשפה והיא יודעת הכל.

0:14:35.000,0:14:40.000
(אחות: 16)

0:14:40.000,0:14:43.000
יו"ר הוועדה: ברצוני להזכיר לך[br]שאתה לא עומד כאן לדין

0:14:43.000,0:14:45.000
על פשע כלשהו שביצעת.

0:14:45.000,0:14:47.000
עזרא: לחמנו למען החופש.

0:14:47.000,0:14:50.000
אם להרוג במלחמה הוא פשע,

0:14:50.000,0:14:54.000
אז צריך לתבוע כל חייל בעולם.

0:14:54.000,0:14:58.000
מלחמה היא פשע. נכון.[br]אבל לא אני התחלתי בה.

0:14:58.000,0:15:02.000
אתה גנרל בדימוס, נכון?

0:15:02.000,0:15:04.000
יו"ר הוועדה: כן, נכון.

0:15:04.000,0:15:06.000
עזרא: אז גם אתה[br]צריך לעמוד לדין.

0:15:06.000,0:15:10.000
הממשלה שלנו היתה מושחתת.

0:15:10.000,0:15:15.000
חוסר החינוך היה[br]הדרך שלהם לשלוט.

0:15:15.000,0:15:18.000
אם מותר לי לשאול,[br]אתם משלמים תמורת חינוך בארצך?

0:15:18.000,0:15:23.000
יו"ר הוועדה: לא, אנחנו לא.

0:15:23.000,0:15:25.000
עזרא: אתם עשירים מאיתנו

0:15:25.000,0:15:28.000
אבל אנו כן משלמים[br]כדי ללכת לבית הספר.

0:15:29.000,0:15:31.000
המדינה שלך מדברת על דמוקרטיה,

0:15:31.000,0:15:35.000
אבל אתם תומכים[br]בממשלות מושחתות כמו שלי.

0:15:35.000,0:15:38.000
למה? כי אתם רוצים[br]את היהלומים שלנו.

0:15:38.000,0:15:42.000
תשאל אם מישהו בחדר הזה[br]אי-פעם ראה יהלום אמיתי?

0:15:42.000,0:15:44.000
לא.

0:15:44.000,0:15:50.000
יו"ר הוועדה: מר גלהון, עלי להזכיר לך[br]שאתה לא עומד לדין היום.

0:15:50.000,0:15:51.000
אתה לא עומד לדין.

0:15:51.000,0:15:54.000
עזרא: אז תן לי ללכת.

0:15:54.000,0:15:57.000
יו"ר הוועדה: אינני יכול לעשות זאת, בני.

0:15:57.000,0:15:59.000
עזרא: אז אתה שקרן.

0:15:59.000,0:16:01.000
[מחיאות כפיים]

0:16:01.000,0:16:04.000
נ"א: תודה. אומר רק בקצרה[br]את המסר שלי:

0:16:04.000,0:16:06.000
לצד כל ההתקדמות העצומה,

0:16:06.000,0:16:12.000
מה שאנו עושים, מבחינתי[br]מה שאני חושב שצריך--

0:16:12.000,0:16:16.000
אפריקה צריכה להתקדם הלאה,[br]אבל עלינו לזכור,

0:16:16.000,0:16:18.000
כדי שלא נחזור לזה.

0:16:18.000,0:16:19.000
תודה.

0:16:19.000,0:16:21.000
אמיקה אוקפור: תודה לך, ניוטון.

0:16:21.000,0:16:24.000
[מחיאות כפיים]

0:16:24.000,0:16:28.000
אחד הנושאים הבולטים

0:16:28.000,0:16:38.000
בקטע שראינו הוא[br]הטראומה הפסיכולוגית של הילדים

0:16:38.000,0:16:43.000
שצריכים לשחק תפקיד[br]של חיילים-ילדים.

0:16:43.000,0:16:47.000
ולאור המקום ממנו אתה בא,

0:16:47.000,0:16:53.000
ועד כמה[br]זה לא זוכה ליחס רציני

0:16:53.000,0:16:57.000
כפי שראוי לכך,[br]מה אתה אומר על זה?

0:16:57.000,0:17:00.000
נ"א: במחקר שלי, שהיתי

0:17:00.000,0:17:03.000
קצת בסיירה ליאונה[br]כדי לחקור את זה

0:17:03.000,0:17:08.000
ואני זוכר שפגשתי[br]המון חיילים-ילדים--

0:17:08.000,0:17:12.000
לוחמים-לשעבר,[br]כפי שהם אוהבים להיקרא.

0:17:14.000,0:17:19.000
ופגשתי פסיכולוגים שעבדו איתם.

0:17:19.000,0:17:22.000
ופסיכיאטרים ששהו במחיצתם,

0:17:22.000,0:17:25.000
ועובדים, ומתנדבים, כולם.

0:17:25.000,0:17:29.000
אבל אני זוכר שבטיסה חזרה[br]מנסיעתי האחרונה,

0:17:29.000,0:17:33.000
פרצתי בבכי וחשבתי לעצמי,

0:17:33.000,0:17:39.000
אם איזה ילד במערב,[br]בעולם המערבי,

0:17:39.000,0:17:44.000
היה עובר יום אחד[br]ממה שהילדים האלו עברו,

0:17:44.000,0:17:50.000
הוא היה בטיפול כל חייו.

0:17:50.000,0:17:55.000
ועבורי, המחשבה[br]על כל הילדים האלו--

0:17:55.000,0:17:58.000
זה דור שלם,[br]דור שלם של ילדים---

0:17:58.000,0:18:05.000
שעברו כל כך הרבה[br]טראומות או נזק,

0:18:05.000,0:18:07.000
ואפריקה צריכה לחיות עם זה.

0:18:07.000,0:18:09.000
אבל אני רק אומר זאת כדי

0:18:09.000,0:18:12.000
שניקח את זה בחשבון,[br]עם כל הקידמה הרבה

0:18:12.000,0:18:14.000
כל ההצהרות על ההצלחות הגדולות.

0:18:16.000,0:18:18.000
כך אני בעצם חושב.

0:18:18.000,0:18:21.000
א"א: שוב, תודה רבה שבאת[br]לבמת TED.

0:18:21.000,0:18:23.000
זה היה סרטון מאוד מרגש.

0:18:23.000,0:18:24.000
נ"א: תודה.

0:18:24.000,0:18:25.000
א"א: תודה

0:18:25.000,0:18:26.000
[מחיאות כפיים]