WEBVTT

00:00:00.577 --> 00:00:02.074
ג'ו קוואן: יש לי פחד במה.

00:00:02.074 --> 00:00:03.567
תמיד היה לי פחד במה,

00:00:03.567 --> 00:00:05.395
ולא רק קצת,

00:00:05.395 --> 00:00:07.186
זה קצת גדול.

00:00:07.186 --> 00:00:09.979
וזה בכלל לא היה חשוב עד שהייתי בן 27.

00:00:09.979 --> 00:00:12.537
זה הזמן שהתחלתי לכתוב שירים, וגם אז

00:00:12.537 --> 00:00:14.339
אני ניגנתי אותם רק לעצמי.

00:00:14.339 --> 00:00:18.084
רק לדעת שהשותפים לדירה שלי היו
באותו בית גרם לי אי נוחות.

NOTE Paragraph

00:00:18.084 --> 00:00:20.891
אבל אחרי שנתיים,
רק לכתוב שירים לא היה מספיק.

00:00:20.891 --> 00:00:23.910
היו לי את כל הסיפורים והרעיונות האלה,
ורציתי לחלוק אותם עם אנשים,

00:00:23.910 --> 00:00:27.216
אבל פיזית, אני לא יכולתי לעשות זאת.

00:00:27.216 --> 00:00:30.142
היה לי את הפחד הלא הגיוני הזה.

00:00:30.142 --> 00:00:32.301
אבל ככל שכתבתי יותר,
וככל שהתאמנתי יותר,

00:00:32.301 --> 00:00:33.491
כך רציתי להופיע יותר.

NOTE Paragraph

00:00:33.491 --> 00:00:35.548
אז בשבוע של יום הולדתי השלושים,

00:00:35.548 --> 00:00:38.501
החלטתי שאני הולך לארוע מקומי של מיקרופון פתוח,

00:00:38.501 --> 00:00:40.216
ושם את הפחד הזה מאחורי.

00:00:40.216 --> 00:00:43.073
אז, כשהגעתי לשם, זה היה מלא.

00:00:43.073 --> 00:00:45.047
היו שם בערך 20 אנשים.

00:00:45.047 --> 00:00:46.930
(צחוק)

00:00:46.930 --> 00:00:49.537
וכולם נראו עצבניים.

00:00:49.537 --> 00:00:53.138
אבל לקחתי נשימה עמוקה, ונרשמתי לנגן,

00:00:53.138 --> 00:00:54.630
והרגשתי די טוב.

NOTE Paragraph

00:00:54.630 --> 00:00:57.691
די טוב, עד בערך 10 דקות לפני שהגיע תורי,

00:00:57.691 --> 00:01:03.155
כשכל הגוף שלי התנגד,
וגל של חרדה פשוט שטף אותי.

00:01:03.155 --> 00:01:06.710
עכשיו, כשאתם חווים פחד,
מערכת העצבים הסימפתטית שלכם נכנסת לפעולה.

00:01:06.710 --> 00:01:09.553
אז יש לכם פרץ אדרנלין,
קצב הלב שלכם מאיץ,

00:01:09.553 --> 00:01:11.006
הנשימה שלכם הופכת למהירה.

00:01:11.006 --> 00:01:17.178
אחר כך המערכות שאינן נחוצות לכם מתחילות להכבות
כמו עיכול. (צחוק)

00:01:17.178 --> 00:01:20.542
אז הפה שלכם מתייבש, 
ודם מנותב מהגפיים שלכם,

00:01:20.542 --> 00:01:23.142
אז האצבעות שלכם לא עובדות יותר.

00:01:23.142 --> 00:01:26.274
האישונים שלכם מתרחבים, השרירים שלכם מתכווצים,
ויש לכם תחושת נימול מדגדגת,

00:01:26.274 --> 00:01:31.448
בעצם כל הגוף שלכם קל על ההדק.
(צחוק)

00:01:31.448 --> 00:01:36.231
המצב הזה לא תורם 
לביצוע של מוזיקה עממית.

00:01:36.231 --> 00:01:37.800
(צחוק)

00:01:37.800 --> 00:01:40.432
אני מתכוון, מערכת העצבים שלכם אידיוטיות.

00:01:40.432 --> 00:01:44.242
באמת? מאתיים אלף שנים של אבולוציה אנושית,
והיא עדיין לא יכולה להבדיל

00:01:44.242 --> 00:01:46.614
בין נמר שן-חרב לבין 20 זמרים עממיים

00:01:46.614 --> 00:01:48.685
בערבי שלישי של מיקרופון פתוח?

00:01:48.685 --> 00:01:50.116
(צחוק)

00:01:50.116 --> 00:01:54.173
מעולם לא הייתי יותר מפוחד - עד עכשיו.

00:01:54.173 --> 00:02:00.004
(צחוקים ותרועות)

NOTE Paragraph

00:02:03.248 --> 00:02:05.757
ואז הגיע תורי,

00:02:05.757 --> 00:02:08.843
ואיכשהו, העלתי את עצמי על הבמה,
התחלתי את השיר שלי,

00:02:08.843 --> 00:02:11.480
פתחתי את פי כדי לשיר את השורה הראשונה,

00:02:11.480 --> 00:02:13.443
והויברטו הנוראי לחלוטין הזה -

00:02:13.443 --> 00:02:15.930
אתם יודעים, כשהקול שלכם מהסס
מגיע בזרם החוצה.

00:02:15.930 --> 00:02:18.543
וזה לא הסוג הטוב של ויברטו,
כמו שיש לזמרי אופרה,

00:02:18.543 --> 00:02:21.237
זה כל הגוף שלי פשוט רועד מפחד.

00:02:21.237 --> 00:02:22.888
אני מתכוון, זה סיוט.

00:02:22.888 --> 00:02:25.356
אני נבוך,
ברור שהקהל לא חש בנוח,

00:02:25.356 --> 00:02:27.709
הם ממוקידם על חוסר הנוחות שלי.

00:02:27.709 --> 00:02:31.484
זה היה כל כך רע.

00:02:31.484 --> 00:02:35.421
אבל זאת היתה ההתנסות האמיתית הראשונה שלי
ככותב-זמר סולו.

NOTE Paragraph

00:02:35.421 --> 00:02:38.436
ומשהו טוב כן קרה --
הייתה לי הצצה פצפונת קטנה ביותר

00:02:38.436 --> 00:02:40.919
לחיבור עם הקהל שאני קיוותי לו.

00:02:40.919 --> 00:02:44.927
ורציתי יותר. אבל אני ידעתי
שאני צריך לעבור את העצבים האלה.

NOTE Paragraph

00:02:44.927 --> 00:02:48.097
בלילה ההוא אני הבטחתי לעצמי:
אני אחזור כל שבוע

00:02:48.097 --> 00:02:50.032
עד שאני לא אהיה עצבני יותר.

00:02:50.032 --> 00:02:52.915
וכך עשיתי, חזרתי כל שבוע,

00:02:52.915 --> 00:02:56.730
ואכן, שבוע אחרי שבוע,

00:02:56.730 --> 00:03:00.900
אני לא השתפרתי. אותו הדבר קרה כל שבוע.
(צחוק)

00:03:00.900 --> 00:03:02.848
לא הצלחתי להתנער מזה.

NOTE Paragraph

00:03:02.848 --> 00:03:04.521
ואז היתה לי התגלות.

00:03:04.521 --> 00:03:10.532
ואני זוכר את זה ממש טוב.
מפני שאין לי הרבה התגלויות. (צחוק)

00:03:10.532 --> 00:03:14.161
כל מה שהייתי צריך לעשות זה לכתוב שיר
שמנצל את העצבנות שלי.

00:03:14.161 --> 00:03:16.283
זה נראה אמין רק כשיש לי פחד במה,

00:03:16.283 --> 00:03:17.571
וככל שהייתי יותר עצבני,

00:03:17.571 --> 00:03:20.160
כך השיר היה יותר טוב. קל.

00:03:20.160 --> 00:03:24.989
אז התחלתי לכתוב שיר על פחד במה.

00:03:24.989 --> 00:03:27.050
ראשית, להתמודד עם הבעיה,

00:03:27.050 --> 00:03:28.878
הביטויים הפיזיים, איך הייתי מרגיש,

00:03:28.878 --> 00:03:30.307
איך המאזין עלול להרגיש.

00:03:30.307 --> 00:03:32.915
ולאחר מכן לקחתי בחשבון
דברים כמו הקול הרועד שלי,

00:03:32.915 --> 00:03:35.847
וידעתי שאני אשיר 
חצי אוקטבה גבוה יותר מהרגיל,

00:03:35.847 --> 00:03:37.961
מפני שהייתי עצבני.

00:03:37.961 --> 00:03:41.033
על ידי שיר שמסביר
מה קורה לי,

00:03:41.033 --> 00:03:42.520
בזמן שזה קורה,

00:03:42.520 --> 00:03:44.383
זה נתן לקהל את האישור לחשוב על זה.

00:03:44.383 --> 00:03:47.144
הם לא היו צריכים להרגיש רע
בשבילי מפני שהייתי עצבני,

00:03:47.144 --> 00:03:48.862
הם יכלו לחוות את זה איתי,

00:03:48.862 --> 00:03:54.111
והיינו כולנו משפחה גדולה, שמחה,
עצבנית, לא מרגישה בנוח. (צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:54.111 --> 00:03:58.920
על ידי חשיבה על הקהל שלי,
על ידי אימוץ וניצול הבעיה שלי,

00:03:58.920 --> 00:04:01.855
הייתי מסוגל לקחת משהו
שחסם את ההתקדמות שלי,

00:04:01.855 --> 00:04:05.792
ולהפוך אותו למשהו שנחוץ להצלחתי.

00:04:05.792 --> 00:04:08.812
ושיר פחד הבמה 
נתן לי לעבור את הבעיה הגדולה ביותר

00:04:08.812 --> 00:04:10.630
ממש בתחילת הופעה.

00:04:10.630 --> 00:04:12.174
ואז אני אוכל להמשיך,
ולנגן את שאר השירים שלי

00:04:12.174 --> 00:04:15.428
רק עם קצת יותר קלות.

00:04:15.428 --> 00:04:21.704
ולבסוף, עם הזמן, לא הייתי צריך בכלל
לשיר את שיר פחד הבמה.

00:04:21.704 --> 00:04:27.424
חוץ מאשר כשהייתי ממש עצבני, כמו עכשיו.
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:28.945 --> 00:04:31.670
האם זה יהיה בסדר שאשיר את שיר
פחד הבמה עבורכם?

00:04:31.670 --> 00:04:36.662
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:04:40.753 --> 00:04:43.715
האם אני יכול לקבל לגימה של מים?

00:04:43.715 --> 00:04:47.666
(מוזיקה)

00:04:48.143 --> 00:04:50.520
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:04:55.442 --> 00:04:58.363
(מוזיקה) אני לא צוחק, אתם יודעים,

00:04:58.363 --> 00:05:03.991
(מוזיקה) פחד הבמה הזה הוא אמיתי.

00:05:03.991 --> 00:05:07.202
(מוזיקה) ואם אני פה רועד ושר,

00:05:07.202 --> 00:05:11.548
(מוזיקה) ובכן, אתם יודעים איך אני מרגיש.

00:05:11.548 --> 00:05:15.468
(מוזיקה) והטעות שאני אעשה,

00:05:15.468 --> 00:05:19.396
(מוזיקה) הטרמולו שנגרם מכל הגוף הרועד שלי .

00:05:19.396 --> 00:05:22.863
(מוזיקה) כשאתם יושבים שם מרגישים נבוכים בשבילי,

00:05:22.863 --> 00:05:25.909
(מוזיקה) ובכן, אתם לא צריכים להיות.

00:05:25.909 --> 00:05:28.424
(מוזיקה) ובכן, אולי רק קצת.

00:05:28.424 --> 00:05:29.825
(צחוק)

00:05:29.825 --> 00:05:37.704
(מוזיקה) ואולי אני אנסה לדמיין אתכם בלי בגדים.

00:05:37.704 --> 00:05:45.577
(מוזיקה) אבל לשיר מול אנשים זרים ערומים,
מפחיד אותי יותר ממה שכל אחד יודע.

00:05:45.577 --> 00:05:49.530
(מוזיקה) שלא לדבר על זה באריכות,

00:05:49.530 --> 00:05:54.775
(מוזיקה) אבל דימוי הגוף שלי מעולם לא היה החוזק שלי.

00:05:54.775 --> 00:05:58.313
(מוזיקה) אז למען האמת, אני מקווה שכולכם תתלבשו,

00:05:58.313 --> 00:06:03.203
(מוזיקה)אני מתכוון, 
אתם אפילו לא באמת ערומים.

00:06:03.203 --> 00:06:06.546
(מוזיקה) ואני זה עם הבעיה.

00:06:06.546 --> 00:06:13.814
(מוזיקה) ואתם אומרים לי, אל תדאג כל כך,
אתה תהיה נהדר.

00:06:13.814 --> 00:06:16.618
(מוזיקה) אבל אני זה שחי עם עצמי

00:06:16.618 --> 00:06:18.936
(מוזיקה) ואני יודע איך אני נהיה.

00:06:18.936 --> 00:06:23.080
(מוזיקה) העצה שלכם היא עדינה אך באיחור.

00:06:23.080 --> 00:06:26.529
(מוזיקה) אם לא קצת מתנשאת.

00:06:26.529 --> 00:06:31.361
(מוזיקה) והטון הציני הזה לא עוזר לי כשאני שר.

00:06:31.361 --> 00:06:35.249
(מוזיקה) אבל אנחנו לא צריכים לדבר על
הדברים האלו עכשיו,

00:06:35.249 --> 00:06:42.136
(מוזיקה) באמת, אני על הבמה, ואתם בקהל. הי.

00:06:42.136 --> 00:06:51.359
(מוזיקה) ואני לא עושה צחוק מפחד הגיוני, מטופח,

00:06:51.359 --> 00:06:54.275
(מוזיקה) ואם לא הייתי מוכן להתמודד עם זה,

00:06:54.275 --> 00:06:58.807
(מוזיקה) אני בטוח לא הייתי כאן.

00:06:58.807 --> 00:07:03.945
(מוזיקה) אבל אבל אם אני אשחרר
תו אחד החוצה בצורה ברורה,

00:07:03.945 --> 00:07:08.231
(מוזיקה) אתם תדעו שאני מתאושש לאט אבל בטוח.

00:07:08.231 --> 00:07:12.194
(מוזיקה) ואולי שבוע הבא, אני אנגן עם הגיטרה שלי.

00:07:12.194 --> 00:07:16.548
(מוזיקה) הקול שלי צלול כמים, וכולם שרים.

00:07:16.548 --> 00:07:20.315
(מוזיקה) אבל כנראה אני אקום ואתחיל לעשות גרוב,

00:07:20.315 --> 00:07:23.722
(מוזיקה) מיתרי הקול שלי זזים,

00:07:23.722 --> 00:07:32.085
(מוזיקה) במהירות קצת גבוהה ממהירות הקול

00:07:36.024 --> 00:07:41.827
(מחיאות כפיים)