1
00:00:00,577 --> 00:00:02,074
ג'ו קוואן: יש לי פחד במה.

2
00:00:02,074 --> 00:00:03,567
תמיד היה לי פחד במה,

3
00:00:03,567 --> 00:00:05,395
ולא רק קצת,

4
00:00:05,395 --> 00:00:07,186
זה קצת גדול.

5
00:00:07,186 --> 00:00:09,979
וזה בכלל לא היה חשוב עד שהייתי בן 27.

6
00:00:09,979 --> 00:00:12,537
זה הזמן שהתחלתי לכתוב שירים, וגם אז

7
00:00:12,537 --> 00:00:14,339
אני ניגנתי אותם רק לעצמי.

8
00:00:14,339 --> 00:00:18,084
רק לדעת שהשותפים לדירה שלי היו
באותו בית גרם לי אי נוחות.

9
00:00:18,084 --> 00:00:20,891
אבל אחרי שנתיים,
רק לכתוב שירים לא היה מספיק.

10
00:00:20,891 --> 00:00:23,910
היו לי את כל הסיפורים והרעיונות האלה,
ורציתי לחלוק אותם עם אנשים,

11
00:00:23,910 --> 00:00:27,216
אבל פיזית, אני לא יכולתי לעשות זאת.

12
00:00:27,216 --> 00:00:30,142
היה לי את הפחד הלא הגיוני הזה.

13
00:00:30,142 --> 00:00:32,301
אבל ככל שכתבתי יותר,
וככל שהתאמנתי יותר,

14
00:00:32,301 --> 00:00:33,491
כך רציתי להופיע יותר.

15
00:00:33,491 --> 00:00:35,548
אז בשבוע של יום הולדתי השלושים,

16
00:00:35,548 --> 00:00:38,501
החלטתי שאני הולך לארוע מקומי של מיקרופון פתוח,

17
00:00:38,501 --> 00:00:40,216
ושם את הפחד הזה מאחורי.

18
00:00:40,216 --> 00:00:43,073
אז, כשהגעתי לשם, זה היה מלא.

19
00:00:43,073 --> 00:00:45,047
היו שם בערך 20 אנשים.

20
00:00:45,047 --> 00:00:46,930
(צחוק)

21
00:00:46,930 --> 00:00:49,537
וכולם נראו עצבניים.

22
00:00:49,537 --> 00:00:53,138
אבל לקחתי נשימה עמוקה, ונרשמתי לנגן,

23
00:00:53,138 --> 00:00:54,630
והרגשתי די טוב.

24
00:00:54,630 --> 00:00:57,691
די טוב, עד בערך 10 דקות לפני שהגיע תורי,

25
00:00:57,691 --> 00:01:03,155
כשכל הגוף שלי התנגד,
וגל של חרדה פשוט שטף אותי.

26
00:01:03,155 --> 00:01:06,710
עכשיו, כשאתם חווים פחד,
מערכת העצבים הסימפתטית שלכם נכנסת לפעולה.

27
00:01:06,710 --> 00:01:09,553
אז יש לכם פרץ אדרנלין,
קצב הלב שלכם מאיץ,

28
00:01:09,553 --> 00:01:11,006
הנשימה שלכם הופכת למהירה.

29
00:01:11,006 --> 00:01:17,178
אחר כך המערכות שאינן נחוצות לכם מתחילות להכבות
כמו עיכול. (צחוק)

30
00:01:17,178 --> 00:01:20,542
אז הפה שלכם מתייבש, 
ודם מנותב מהגפיים שלכם,

31
00:01:20,542 --> 00:01:23,142
אז האצבעות שלכם לא עובדות יותר.

32
00:01:23,142 --> 00:01:26,274
האישונים שלכם מתרחבים, השרירים שלכם מתכווצים,
ויש לכם תחושת נימול מדגדגת,

33
00:01:26,274 --> 00:01:31,448
בעצם כל הגוף שלכם קל על ההדק.
(צחוק)

34
00:01:31,448 --> 00:01:36,231
המצב הזה לא תורם 
לביצוע של מוזיקה עממית.

35
00:01:36,231 --> 00:01:37,800
(צחוק)

36
00:01:37,800 --> 00:01:40,432
אני מתכוון, מערכת העצבים שלכם אידיוטיות.

37
00:01:40,432 --> 00:01:44,242
באמת? מאתיים אלף שנים של אבולוציה אנושית,
והיא עדיין לא יכולה להבדיל

38
00:01:44,242 --> 00:01:46,614
בין נמר שן-חרב לבין 20 זמרים עממיים

39
00:01:46,614 --> 00:01:48,685
בערבי שלישי של מיקרופון פתוח?

40
00:01:48,685 --> 00:01:50,116
(צחוק)

41
00:01:50,116 --> 00:01:54,173
מעולם לא הייתי יותר מפוחד - עד עכשיו.

42
00:01:54,173 --> 00:02:00,004
(צחוקים ותרועות)

43
00:02:03,248 --> 00:02:05,757
ואז הגיע תורי,

44
00:02:05,757 --> 00:02:08,843
ואיכשהו, העלתי את עצמי על הבמה,
התחלתי את השיר שלי,

45
00:02:08,843 --> 00:02:11,480
פתחתי את פי כדי לשיר את השורה הראשונה,

46
00:02:11,480 --> 00:02:13,443
והויברטו הנוראי לחלוטין הזה -

47
00:02:13,443 --> 00:02:15,930
אתם יודעים, כשהקול שלכם מהסס
מגיע בזרם החוצה.

48
00:02:15,930 --> 00:02:18,543
וזה לא הסוג הטוב של ויברטו,
כמו שיש לזמרי אופרה,

49
00:02:18,543 --> 00:02:21,237
זה כל הגוף שלי פשוט רועד מפחד.

50
00:02:21,237 --> 00:02:22,888
אני מתכוון, זה סיוט.

51
00:02:22,888 --> 00:02:25,356
אני נבוך,
ברור שהקהל לא חש בנוח,

52
00:02:25,356 --> 00:02:27,709
הם ממוקידם על חוסר הנוחות שלי.

53
00:02:27,709 --> 00:02:31,484
זה היה כל כך רע.

54
00:02:31,484 --> 00:02:35,421
אבל זאת היתה ההתנסות האמיתית הראשונה שלי
ככותב-זמר סולו.

55
00:02:35,421 --> 00:02:38,436
ומשהו טוב כן קרה --
הייתה לי הצצה פצפונת קטנה ביותר

56
00:02:38,436 --> 00:02:40,919
לחיבור עם הקהל שאני קיוותי לו.

57
00:02:40,919 --> 00:02:44,927
ורציתי יותר. אבל אני ידעתי
שאני צריך לעבור את העצבים האלה.

58
00:02:44,927 --> 00:02:48,097
בלילה ההוא אני הבטחתי לעצמי:
אני אחזור כל שבוע

59
00:02:48,097 --> 00:02:50,032
עד שאני לא אהיה עצבני יותר.

60
00:02:50,032 --> 00:02:52,915
וכך עשיתי, חזרתי כל שבוע,

61
00:02:52,915 --> 00:02:56,730
ואכן, שבוע אחרי שבוע,

62
00:02:56,730 --> 00:03:00,900
אני לא השתפרתי. אותו הדבר קרה כל שבוע.
(צחוק)

63
00:03:00,900 --> 00:03:02,848
לא הצלחתי להתנער מזה.

64
00:03:02,848 --> 00:03:04,521
ואז היתה לי התגלות.

65
00:03:04,521 --> 00:03:10,532
ואני זוכר את זה ממש טוב.
מפני שאין לי הרבה התגלויות. (צחוק)

66
00:03:10,532 --> 00:03:14,161
כל מה שהייתי צריך לעשות זה לכתוב שיר
שמנצל את העצבנות שלי.

67
00:03:14,161 --> 00:03:16,283
זה נראה אמין רק כשיש לי פחד במה,

68
00:03:16,283 --> 00:03:17,571
וככל שהייתי יותר עצבני,

69
00:03:17,571 --> 00:03:20,160
כך השיר היה יותר טוב. קל.

70
00:03:20,160 --> 00:03:24,989
אז התחלתי לכתוב שיר על פחד במה.

71
00:03:24,989 --> 00:03:27,050
ראשית, להתמודד עם הבעיה,

72
00:03:27,050 --> 00:03:28,878
הביטויים הפיזיים, איך הייתי מרגיש,

73
00:03:28,878 --> 00:03:30,307
איך המאזין עלול להרגיש.

74
00:03:30,307 --> 00:03:32,915
ולאחר מכן לקחתי בחשבון
דברים כמו הקול הרועד שלי,

75
00:03:32,915 --> 00:03:35,847
וידעתי שאני אשיר 
חצי אוקטבה גבוה יותר מהרגיל,

76
00:03:35,847 --> 00:03:37,961
מפני שהייתי עצבני.

77
00:03:37,961 --> 00:03:41,033
על ידי שיר שמסביר
מה קורה לי,

78
00:03:41,033 --> 00:03:42,520
בזמן שזה קורה,

79
00:03:42,520 --> 00:03:44,383
זה נתן לקהל את האישור לחשוב על זה.

80
00:03:44,383 --> 00:03:47,144
הם לא היו צריכים להרגיש רע
בשבילי מפני שהייתי עצבני,

81
00:03:47,144 --> 00:03:48,862
הם יכלו לחוות את זה איתי,

82
00:03:48,862 --> 00:03:54,111
והיינו כולנו משפחה גדולה, שמחה,
עצבנית, לא מרגישה בנוח. (צחוק)

83
00:03:54,111 --> 00:03:58,920
על ידי חשיבה על הקהל שלי,
על ידי אימוץ וניצול הבעיה שלי,

84
00:03:58,920 --> 00:04:01,855
הייתי מסוגל לקחת משהו
שחסם את ההתקדמות שלי,

85
00:04:01,855 --> 00:04:05,792
ולהפוך אותו למשהו שנחוץ להצלחתי.

86
00:04:05,792 --> 00:04:08,812
ושיר פחד הבמה 
נתן לי לעבור את הבעיה הגדולה ביותר

87
00:04:08,812 --> 00:04:10,630
ממש בתחילת הופעה.

88
00:04:10,630 --> 00:04:12,174
ואז אני אוכל להמשיך,
ולנגן את שאר השירים שלי

89
00:04:12,174 --> 00:04:15,428
רק עם קצת יותר קלות.

90
00:04:15,428 --> 00:04:21,704
ולבסוף, עם הזמן, לא הייתי צריך בכלל
לשיר את שיר פחד הבמה.

91
00:04:21,704 --> 00:04:27,424
חוץ מאשר כשהייתי ממש עצבני, כמו עכשיו.
(צחוק)

92
00:04:28,945 --> 00:04:31,670
האם זה יהיה בסדר שאשיר את שיר
פחד הבמה עבורכם?

93
00:04:31,670 --> 00:04:36,662
(מחיאות כפיים)

94
00:04:40,753 --> 00:04:43,715
האם אני יכול לקבל לגימה של מים?

95
00:04:43,715 --> 00:04:47,666
(מוזיקה)

96
00:04:48,143 --> 00:04:50,520
תודה לכם.

97
00:04:55,442 --> 00:04:58,363
♫ אני לא צוחק, אתם יודעים, ♫

98
00:04:58,363 --> 00:05:03,991
♫ פחד הבמה הזה הוא אמיתי. ♫

99
00:05:03,991 --> 00:05:07,202
♫ ואם אני פה רועד ושר, ♫

100
00:05:07,202 --> 00:05:11,548
♫ ובכן, אתם יודעים איך אני מרגיש. ♫

101
00:05:11,548 --> 00:05:15,468
♫ והטעות שאני אעשה, ♫

102
00:05:15,468 --> 00:05:19,396
♫ הטרמולו שנגרם מכל הגוף הרועד שלי . ♫

103
00:05:19,396 --> 00:05:22,863
♫ כשאתם יושבים שם מרגישים נבוכים בשבילי, ♫

104
00:05:22,863 --> 00:05:25,909
♫ ובכן, אתם לא צריכים להיות. ♫

105
00:05:25,909 --> 00:05:28,424
♫ ובכן, אולי רק קצת. ♫

106
00:05:28,424 --> 00:05:29,825
(צחוק)

107
00:05:29,825 --> 00:05:37,704
♫ ואולי אני אנסה לדמיין אתכם בלי בגדים. ♫

108
00:05:37,704 --> 00:05:45,577
♫ אבל לשיר מול אנשים זרים ערומים,
מפחיד אותי יותר ממה שכל אחד יודע. ♫

109
00:05:45,577 --> 00:05:49,530
♫ שלא לדבר על זה באריכות, ♫

110
00:05:49,530 --> 00:05:54,775
♫ אבל דימוי הגוף שלי מעולם לא היה החוזק שלי. ♫

111
00:05:54,775 --> 00:05:58,313
♫ אז למען האמת, אני מקווה שכולכם תתלבשו, ♫

112
00:05:58,313 --> 00:06:03,203
♫אני מתכוון, אתם אפילו לא באמת ערומים. ♫

113
00:06:03,203 --> 00:06:06,546
♫ ואני זה עם הבעיה. ♫

114
00:06:06,546 --> 00:06:13,814
♫ ואתם אומרים לי, אל תדאג כל כך,
אתה תהיה נהדר. ♫

115
00:06:13,814 --> 00:06:16,618
♫ אבל אני זה שחי עם עצמי ♫

116
00:06:16,618 --> 00:06:18,936
♫ ואני יודע איך אני נהיה. ♫

117
00:06:18,936 --> 00:06:23,080
♫ העצה שלכם היא עדינה אך באיחור. ♫

118
00:06:23,080 --> 00:06:26,529
♫ אם לא קצת מתנשאת. ♫

119
00:06:26,529 --> 00:06:31,361
♫ והטון הציני הזה לא עוזר לי כשאני שר. ♫

120
00:06:31,361 --> 00:06:35,249
♫ אבל אנחנו לא צריכים לדבר על
הדברים האלו עכשיו, ♫

121
00:06:35,249 --> 00:06:42,136
♫ באמת, אני על הבמה, ואתם בקהל. הי. ♫

122
00:06:42,136 --> 00:06:51,359
♫ ואני לא עושה צחוק מפחד הגיוני, מטופח, ♫

123
00:06:51,359 --> 00:06:54,275
♫ ואם לא הייתי מוכן להתמודד עם זה, ♫

124
00:06:54,275 --> 00:06:58,807
♫ אני בטוח לא הייתי כאן. ♫

125
00:06:58,807 --> 00:07:03,945
♫ אבל אבל אם אני אשחרר
תו אחד החוצה בצורה ברורה, ♫

126
00:07:03,945 --> 00:07:08,231
♫ אתם תדעו שאני מתאושש לאט אבל בטוח. ♫

127
00:07:08,231 --> 00:07:12,194
♫ ואולי שבוע הבא, אני אנגן עם הגיטרה שלי. ♫

128
00:07:12,194 --> 00:07:16,548
♫ הקול שלי צלול כמים, וכולם שרים. ♫

129
00:07:16,548 --> 00:07:20,315
♫ אבל כנראה אני אקום ואתחיל לעשות גרוב, ♫

130
00:07:20,315 --> 00:07:23,722
♫ מיתרי הקול שלי זזים, ♫

131
00:07:23,722 --> 00:07:32,085
♫ במהירות קצת גבוהה ממהירות הקול ♫

132
00:07:36,024 --> 00:07:41,827
(מחיאות כפיים)