1 00:00:09,112 --> 00:00:13,152 אפילו אחרי כתיבת אחד עשר ספרים וזכיה במספר פרסים יוקרתיים, 2 00:00:13,152 --> 00:00:15,491 מאיה אנג'לו לא יכלה לברוח מהספק המציק 3 00:00:15,491 --> 00:00:19,685 שהיא לא באמת הרוויחה את ההשגים שלה. 4 00:00:19,685 --> 00:00:22,592 אלברט איינשטיין חווה תופעה דומה: 5 00:00:22,592 --> 00:00:25,966 הוא תאר את עצמו כ"נוכל לא רצוני" 6 00:00:25,966 --> 00:00:29,535 שעבודתו לא היתה ראויה לתשומת לב רבה כמו שקיבלה. 7 00:00:29,535 --> 00:00:33,374 השגים ברמה של אנג'לו ואיינשטיין נדירים, 8 00:00:33,374 --> 00:00:36,404 אבל ההרגשה שלהם של רמאות היא מאוד נפוצה. 9 00:00:36,404 --> 00:00:38,408 למה כל כך הרבה מאיתנו מרגישים 10 00:00:38,408 --> 00:00:40,594 שלא זכינו ביושר בהשגים שלנו, 11 00:00:40,594 --> 00:00:45,019 או שהרעיונות והכישורים שלנו לא ראויים לתשומת הלב של אחרים? 12 00:00:45,019 --> 00:00:48,401 הפסיכולוגית פאולין רוז קלאנס היתה הראשונה לחקור 13 00:00:48,401 --> 00:00:50,925 את התחושה הלא רצונית של חוסר בטחון. 14 00:00:50,925 --> 00:00:52,294 בעבודה שלה כתרפיסטית, 15 00:00:52,294 --> 00:00:56,646 היא הבחינה שהרבה מהסטודנטים הפציינטים שלה חלקו דאגה: 16 00:00:56,646 --> 00:00:58,461 למרות שהיו להם ציונים גבוהים, 17 00:00:58,461 --> 00:01:01,778 הם לא האמינו שהגיע להם המקום שלהם באוניברסיטה. 18 00:01:01,778 --> 00:01:05,021 כמה אפילו האמינו שהקבלה שלהם היתה טעות. 19 00:01:05,021 --> 00:01:07,205 בעוד קלאנס ידעה שהפחדים האלה לא היו מבוססים, 20 00:01:07,205 --> 00:01:10,766 היא זכרה גם שהרגישה את אותה תחושה בדיוק באוניברסיטה. 21 00:01:10,766 --> 00:01:14,470 היא והמטופלים שלה חוו משהו שמוכר במספר שמות - 22 00:01:14,470 --> 00:01:16,118 תופעת המתחזה, 23 00:01:16,118 --> 00:01:17,662 חווית המתחזה, 24 00:01:17,662 --> 00:01:19,865 וסינדרום המתחזה. 25 00:01:19,865 --> 00:01:21,634 יחד עם הקולגה סוזאן איימס, 26 00:01:21,634 --> 00:01:26,616 קלאנס חקרה ראשית את התופעה בקרב סטודנטיות ועובדות צוות. 27 00:01:26,616 --> 00:01:30,180 העבודה שלהן גילתה בקבוצה תחושות חודרניות של רמאות. 28 00:01:30,180 --> 00:01:31,645 מאז המחקר הזה, 29 00:01:31,645 --> 00:01:34,380 אותו הדבר בוסס לרוחב המגדרים, 30 00:01:34,380 --> 00:01:35,134 גזע, 31 00:01:35,134 --> 00:01:36,003 גיל, 32 00:01:36,003 --> 00:01:38,370 ומגוון רחב של מקצועות, 33 00:01:38,370 --> 00:01:41,419 למרות שזה אולי נפוץ יותר ומשפיע בצורה לא פרופורציונלית 34 00:01:41,419 --> 00:01:44,759 על החוויה של קבוצות בעלות ייצוג חסר או מוחלשות. 35 00:01:44,759 --> 00:01:48,271 לקרוא לזה סינדרום זה להמעיט בכמה זה נפוץ. 36 00:01:48,271 --> 00:01:51,276 זה לא מחלה או משהו לא נורמלי, 37 00:01:51,276 --> 00:01:53,864 וזה לא בהכרח קשור לדיכאון, 38 00:01:53,864 --> 00:01:54,575 חרדה, 39 00:01:54,575 --> 00:01:56,536 או הערכה עצמית. 40 00:01:56,536 --> 00:01:58,780 מאיפה הרגשות האלו של רמאות מגיעות? 41 00:01:58,780 --> 00:02:01,194 אנשים עם כישורים רבים או מוצלחים 42 00:02:01,194 --> 00:02:03,189 נוטים לחשוב שאחרים בעלי כישורים דומים. 43 00:02:03,189 --> 00:02:06,563 זה יכול להדרדר לרגשות שלא מגיעות להם ההצלחות 44 00:02:06,563 --> 00:02:08,596 וההזדמנויות ביחס לאנשים אחרים. 45 00:02:08,596 --> 00:02:11,186 וכמו שאנג'לו ואיינשטיין חוו, 46 00:02:11,186 --> 00:02:13,508 הרבה פעמים אין סף של השג 47 00:02:13,508 --> 00:02:15,531 שמרגיע את התחושות האלו. 48 00:02:15,531 --> 00:02:20,357 תחושות של התחזות לא מוגבלות לאנשים מוכשרים בלבד. 49 00:02:20,357 --> 00:02:24,370 כולם פגיעים לתופעה שידועה כחוסר מודעות פלורליסטית, 50 00:02:24,370 --> 00:02:26,896 שם כל אחד מפקפק בעצמו עצמאית. 51 00:02:26,896 --> 00:02:29,029 אבל מאמינים שאנחנו לבד בחשיבה כזו 52 00:02:29,029 --> 00:02:31,244 בגלל שאף אחד לא מעלה את החששות האלו. 53 00:02:31,244 --> 00:02:34,973 מאחר וקשה לדעת באמת כמה קשה העמיתים שלנו עובדים, 54 00:02:34,973 --> 00:02:37,595 כמה קשות להם משימות מסויימות, 55 00:02:37,595 --> 00:02:39,516 או כמה הם מפקפקים בעצמם, 56 00:02:39,516 --> 00:02:42,972 אין דרך פשוטה להדחיק רגשות שאנחנו פחות מוכשרים 57 00:02:42,972 --> 00:02:44,727 מהאנשים סביבנו. 58 00:02:44,727 --> 00:02:46,637 רגשות חזקים של התחזות 59 00:02:46,637 --> 00:02:48,922 יכולים למנוע מאנשים לחלוק את הרעיונות הגדולים שלהם 60 00:02:48,922 --> 00:02:52,656 או לגשת למשרות ותוכניות בהם הם מצטיינים. 61 00:02:52,656 --> 00:02:54,112 לפחות עד עכשיו, 62 00:02:54,112 --> 00:02:56,611 הדרך הכי בטוחה להלחם בסינדרום המתחזה 63 00:02:56,611 --> 00:02:58,153 היא לדבר על זה. 64 00:02:58,153 --> 00:03:00,226 הרבה אנשים שסובלים מסינדרום המתחזה 65 00:03:00,226 --> 00:03:02,557 מפחדים שאם הם ישאלו על הביצועים שלהם, 66 00:03:02,557 --> 00:03:04,128 הפחדים שלהם יאושרו. 67 00:03:04,128 --> 00:03:06,273 ואפילו כשהם מקבלים משוב חיובי, 68 00:03:06,273 --> 00:03:09,317 פעמים רבות זה לא מצליח לרכך רגשות של רמאות. 69 00:03:09,317 --> 00:03:10,347 אבל מצד שני, 70 00:03:10,347 --> 00:03:14,425 שמיעה שיועץ או מנחה חווה רגשות של התחזות 71 00:03:14,425 --> 00:03:16,116 יכולה לעזור לשכך את הרגשות האלו. 72 00:03:16,116 --> 00:03:18,193 אותו הדבר קורה עם עמיתים. 73 00:03:18,193 --> 00:03:20,717 אפילו רק לגלות שיש מושג לרגשות האלו 74 00:03:20,717 --> 00:03:22,700 יכול להיות הקלה גדולה. 75 00:03:22,700 --> 00:03:24,191 ברגע שאתם מודעים לתופעה, 76 00:03:24,191 --> 00:03:26,616 אתם יכולים להלחם בסינדרום המתחזה של עצמכם 77 00:03:26,616 --> 00:03:29,387 על ידי איסוף וחזרה למשוב חיובי. 78 00:03:29,387 --> 00:03:32,380 מדענית אחת שהמשיכה להאשים את עצמה בבעיות במעבדה 79 00:03:32,380 --> 00:03:35,557 התחילה לתעד את הגורמים בכל פעם שמשהו השתבש. 80 00:03:35,557 --> 00:03:38,160 לבסוף היא הבינה שרוב הבעיות 81 00:03:38,160 --> 00:03:39,902 הגיעו מבעיות בציוד, 82 00:03:39,902 --> 00:03:42,150 והכירה ביכולות של עצמה. 83 00:03:42,150 --> 00:03:45,201 אולי לעולם לא נהיה מסוגלים להדחיק את הרגשות האלו לגמרי, 84 00:03:45,201 --> 00:03:49,553 אבל אנחנו יכולים לנהל שיח פתוח על האתגרים האקדמיים או המקצועיים. 85 00:03:49,553 --> 00:03:53,330 עם מודעות מוגברת של כמה שכיחות החוויות האלו, 86 00:03:53,330 --> 00:03:56,808 אולי נוכל להרגיש חופשיים יותר להיות כנים בנוגע לרגשות שלנו 87 00:03:56,808 --> 00:03:58,839 ולבנות ביטחון עצמי בכמה אמיתות פשוטות: 88 00:03:58,839 --> 00:04:00,048 יש לכם כישרון, 89 00:04:00,048 --> 00:04:01,408 אתם בעלי יכולת, 90 00:04:01,408 --> 00:04:02,520 ואתם שייכים.