בקיץ 2015,

אירופה חוותה את זרם הפליטים הגדול ביותר
מאז מלחמת העולם השנייה.

מדוע?

הסיבה המרכזית היא שסוריה
הפכה למקור הפליטים המרכזי בעולם.

סוריה ממוקמת במזרח התיכון,

ארץ עתיקה ופוריה
המיושבת מזה לפחות 10,000 שנים.

מאז שנות השישים,
המדינה הונהגה על ידי משפחת אל-אסד,

ששלטו בה כמעין-דיקטטורים
עד שהחל האביב הערבי בשנת 2011,

גל מהפכני של מחאות וקונפליקטים בעולם הערבי

שהביא להפלת שלטונות רודניים רבים.

אבל שלטון אסד סרב לוותר
והחל במלחמת אזרחים אכזרית.

קבוצות אתניות ודתיות שונות
לחמו אחת בשנייה בקואליציות משתנות.

דעא"ש, קבוצת ג'יהאד צבאית ואלימה,
ניצלה את ההזדמנות

ונכנסה לכאוס במטרה
לבנות חליפות איסלאמית טוטליטרית

מהר מאוד, היא הפכה לאחד

הארגונים הקיצוניים האלימים והמצליחים בעולם.

כל הצדדים ביצעו פשעי מלחמה איומים;
כגון שימוש בנשק כימי, הוצאות המוניות להורג,

עינוים בקנה מידה מידה רחב, והתקפות רצחניות
חוזרות ונשנות כלפי אזרחים.

האוכלוסייה הסורית הייתה לכודה

בין המשטר, קבוצות המורדים,
והקבוצות הדתיות הקיצוניות.

שליש מתושבי סוריה
איבדו את מקום מגוריהם בתוך המדינה,

בעוד שמעל ארבעה מיליון אחרים
נמלטו מהמדינה.

רובם הגדול מתגוררים כיום במחנות
במדינות השכנות,

שדואגות ל-95% מן הפליטים,

בעוד שהמדינות הערביות במפרץ הפרסי

לא קלטו ולו פליט סורי בודד,

דבר שגונה והוכרז כמביש במיוחד
על ידי ארגון ארגון אמנסטי הבינלאומי.

האו"ם ו'תכנית המזון הבינלאומית'

לא היו מוכנות למשבר פליטים בסדר גודל כזה.

כתוצאה מכך, מחנות פליטים רבים
הנם צפופים וחסרים באספקה,

מה שחושף את הפליטים
לקור, רעב ומחלות.

הסורים איבדו תקווה שמצבם ישתפר
מתישהו בזמן הקרוב,

ולכן רבים מהם החליטו לחפש מקלט באירופה.

בין 2007 ל-2014,
השקיע האיחוד האירופי כשני מילארד אירו

בהגנות, בטכנולוגיות ביטחון מתקדמות
ובסיורי גבולות,

אך לא כל כך הרבה בהכנה לזרם הפליטים.

לפיכך הוא לא היה מוכן לסופת מחפשי המקלט.

באיחוד האירופי, פליט מחויב להישאר
במדינה שאליה הגיע בתחילה,

מה שמפעיל לחץ עצום על מדינות הגבול
שכבר היו בצרות.

יוון, באמצע משבר כלכלי עצום
בקנה מידה של "השפל הגדול",

לא הייתה מסוגלת לטפל
בכל כך הרבה אנשים בבת אחת,

מה שהוביל לתמונות נוראות
של אנשים נואשים ורעבים על איים יווניים

שלרוב שמורים לתיירים.

העולם היה צריך להתאחד
ולפעול יחדיו כחזית מאוחדת,

אך במקום זאת הוא הפך מחולק יותר.

מדינות רבות פשוט סירבו לקלוט פליטים כלל,

והשאירו מדינות הגבול לבד במאבקן.

ב-2014, בריטניה ניסתה למנוע

מבצע חיפוש-וחילוץ עצום
שנקרא "מארה נוסטרום"

שנועד למגר את
תופעת טביעת הפליטים בים התיכון.

נראה כי הרעיון הבריטי היה
ששיעור מוות גבוה יותר בים -

יביא להפחתת כמות הפליטים
שינסו להגיע לאירופה.

אבל, כמובן, במציאות - זה לא מה שקרה.

התפיסה המחשבתית כלפי המשבר
ברחבי העולם השתנתה לפתע

כאשר הופצו תמונות של ילד מסוריה

שנמצא שוכב מת כשפניו מת
על חוף בטורקיה.

גרמניה הכריזה כי היא תקלוט,
ללא יוצאים מן הכלל, כל פליט סורי,

והיא מוכנה כעת לקלוט
800,000 אנשים בשנת 2015,

יותר ממה שקלטו בכל האיחוד האירופי ב-2014.

מספר ימים אחר כך
הטילה גרמניה ביקורת גבולות זמנית

ודרשה פתרון רוחבי
שיכלול את כל האיחוד האירופי.

בכל רחבי מדינות המערב, יותר ויותר אנשים
החלו לנקוט בפעולה,

אם כי סיוע למחפשי המקלט

הגיע בעיקר מאזרחים, ולא מפוליטיקאים.

אבל קיימים פחדים בעולם המערבי:

איסלאם, שיעור ילודה גבוה, פשע,
וקריסת המערכות החברתיות.

בואו נודה בזה
ונסתכל על העובדות:

אפילו אם האיחוד האירופי לבד
היה קולט את כל אבעת מיליון הפליטים הסורים.

ו-100% מתוכם היו מוסלמים,

אחוז המוסלמים באיחוד האירופי

היה רק משתנה מכ-4% לכ-5%.

זהו לא שינוי דרסטי
ובהחלט לא יהפוך את אירופה ליבשת מוסלמית.

מיעוט מוסלמי הוא לא חדש
ובטח שלא סיבה לפחד.

בחלקי נרחבים מהעולם המערבי
שיעורי התולדה הם נמוכים,

משום כך יש מי שפוחדים שמחפשי המקלט
יהפכו לרוב ביחס לאוכלוסייה מקומית

בעוד מספר עשורים.

מחקרים הראו שלמרות

ששיעורי התולדה גבוהים יותר בקרב
מוסלמים באירופה, הם יורדים ומסתגלים לסביבה

ככל שרמת החיים ורמת ההשכלה עולות.

מרבים הפליטים הסורים הנם כבר בעלי השכלה,

ושיעור התולדה בסוריה בטרם מלחמת האזרחים
לא היה כה גבוה,

והאוכלוסייה למעשה קטנה,
לא גדלה.

הפחד שהפליטים יביאו לשיעור פשע גבוה יותר -
גם מתברר כשגוי.

למעשה בקרב פליטים שהפכו למהגרים

הסיכוי שיבצעו פשע נמוך יותר
מאשר בקרב האוכלוסייה המקומית.

כאשר הם מורשים לעבוד,
הם נוטים לפתוח עסקים

ולהשתלב בחברה מהר ככל שניתן,

ולמעשה משלמים יותר למערכות החברתיות 
מאשר מוציאים מהן.

סורים המגיעים למערב
הם עובדים מקצועיים בפוטנציה,

הדרושים נואשות כדי לכלכל
את האוכלוסייה המזדקנת באירופה.

בנוסף, פליטים הנצפים במסעם
עם טלפונים חכמים הובילו למסקנה השגויה

שהם לא באמת זקוקים לסיוע.

רשתות חברתיות וגישה לאינטרנט

הפכו לחלק בלתי נפרד מיכולת קיומו של פליט.

GPS משמש לניווט בדרך הארוכה לאירופה;

וקבוצות פייסבוק מעניקות גישה לטיפים
ומידע חיוני לגבי מכשולים בדרך, בזמן אמת.

זה רק מוכיח שהאנשים האלו
הם בדיוק כמונו:

אם היה עליך לצאת למסע מסוכן,
האם היית משאיר את הטלפון שלך מאחור?

האיחוד האירופי מאגד את הכלכלות
העשירות ביותר בעולם;

מדינות המאורגנות היטב
עם מערכות חברתיות מתפקדות,

תשתיות, דמוקרטיה ותעשיות עצומות.

הוא יכול להתמודד עם האתגר
שצופן משבר הפליטים, אם ירצה בכך.

אותו הדבר יכול להיאמר
על העולם המערבי כולו.

אבל בכל זאת, בזמן שירדן הקטנה קלטה
מעלה 600,000 פליטים סורים,

בריטניה, שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שלה
גבוה פי 78 מזה של ירדן,

אמרה כי תאפשר רק ל-20,000 סורים
לעבור את גבולותיה

במשך חמש השנים הקרובות.

ארצות הברית הסכימה לקלוט 10,000,
אוסטרליה - 12,000 פליטים.

בסך הכול, דברים כן משתפרים,
אבל לא מהר מספיק.

אנחנו כותבים את ההיסטוריה בימים אלה.

איך היית רוצה להיזכר?

כפחדנים עשירים שונאי זרים מאחורי גדרות?

אנחנו מחויבים להבין שהאנשים האלה
שנמלטים ממוות והרס

אינם כה שונים מאיתנו.

על ידי קבלתם למדינות שלנו
ושילובם בחברה שלנו,

יש לנו הרבה מה להרוויח.

יש רק מה להפסיד אם נתעלם מהמשבר הזה.

בוודאות ילדים נוספים ישטפו מתים לחוף
אם לא נפעל באנושיות ובהיגיון.

אז בואו נעשה זאת נכון
וננסה להיות כמה טובים שאנחנו יכולים להיות.