WEBVTT

00:00:00.645 --> 00:00:02.015
כשלמדתי בקולג',

00:00:03.349 --> 00:00:04.913
עשיתי תואר בממשל,

00:00:04.937 --> 00:00:07.399
מה שאומר שהייתי צריך לכתוב הרבה עבודות.

00:00:07.423 --> 00:00:09.471
ובכן, כשסטודנט רגיל כותב עבודה,

00:00:09.495 --> 00:00:11.868
הוא עשוי לחלק את העבודה בערך בצורה הבאה.

00:00:11.892 --> 00:00:13.043
כך, שאתם יודעים...

NOTE Paragraph

00:00:13.067 --> 00:00:14.724
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:14.748 --> 00:00:16.575
אתה מתחיל בדרך כלל לאט,

00:00:16.599 --> 00:00:18.567
אבל אתה מצליח לעשות מספיק בשבוע הראשון

00:00:18.591 --> 00:00:20.422
כך שגם עם כמה ימים יותר עמוסים בהמשך,

00:00:20.446 --> 00:00:22.603
כל העבודה מתבצעת ודברים נשארים רגועים.

NOTE Paragraph

00:00:22.627 --> 00:00:23.829
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:23.853 --> 00:00:26.124
ובאמת הייתי רוצה לעשות את הדברים כך.

00:00:26.148 --> 00:00:27.342
זו אמורה להיות התכנית.

00:00:27.366 --> 00:00:29.856
הייתי מוכן להתחיל לפי התוכנית,

00:00:29.880 --> 00:00:32.374
אבל אז, בפועל, הייתה מגיעה העבודה,

00:00:32.398 --> 00:00:34.339
ועשיתי פחות או יותר את הדבר הבא.

NOTE Paragraph

00:00:34.363 --> 00:00:36.733
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:36.757 --> 00:00:38.900
וזה היה קורה בכל עבודה שהייתי צריך להגיש.

NOTE Paragraph

00:00:39.638 --> 00:00:43.520
אבל אז הגיעה עבודת התזה שלי, 
בת 90 העמודים,

00:00:43.544 --> 00:00:45.831
מסמך שאתה אמור לעבוד עליו במשך שנה שלמה.

00:00:45.855 --> 00:00:49.474
וידעתי שבשביל עבודה כזאת, אין מצב לעבוד
בשיטה הרגילה שלי.

00:00:49.498 --> 00:00:50.899
זה היה פרויקט גדול מדי.

00:00:50.923 --> 00:00:52.076
אז תכננתי הכל,

00:00:52.100 --> 00:00:55.305
והחלטתי שאנקוט בשיטה הבאה:

00:00:55.781 --> 00:00:57.233
כך הייתה אמורה להיראות השנה.

00:00:57.257 --> 00:00:59.224
אני אתחיל בקלילות,

00:00:59.248 --> 00:01:01.566
ובחודשים שלאחר מכן אתן קצת גז,

00:01:01.590 --> 00:01:04.216
ואז, לקראת הסוף, אשלב להילוך גבוה.

00:01:04.240 --> 00:01:05.679
ממש כמו גרם-מדרגות קטן.

00:01:05.703 --> 00:01:07.765
כמה קשה זה אמור להיות, לעלות במדרגות?

00:01:08.233 --> 00:01:09.552
לא סיפור גדול, נכון?

NOTE Paragraph

00:01:11.090 --> 00:01:12.900
אבל אז, קרה קטע מצחיק.

00:01:12.924 --> 00:01:14.235
החודשים הראשונים ההם?

00:01:14.791 --> 00:01:15.958
הם פשוט באו והלכו,

00:01:15.982 --> 00:01:17.567
ולא ממש יכולתי לעשות משהו.

00:01:17.591 --> 00:01:19.440
אז הגיתי תוכנית משודרגת ומגניבה.

NOTE Paragraph

00:01:19.464 --> 00:01:20.631
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:20.655 --> 00:01:21.814
ואז...

NOTE Paragraph

00:01:21.838 --> 00:01:23.720
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:23.744 --> 00:01:26.528
אבל אז, גם חודשי-האמצע ההם פשוט חלפו ביעף,

00:01:26.552 --> 00:01:28.734
ולא ממש כתבתי מילים,

00:01:28.758 --> 00:01:30.593
ובסופו של דבר מצאתי את עצמי כאן.

00:01:31.500 --> 00:01:34.076
ואז חודשיים הפכו להם לחודש אחד,

00:01:34.100 --> 00:01:35.725
שהפך לשבועיים.

00:01:35.749 --> 00:01:37.058
ויום אחד התעוררתי

00:01:37.724 --> 00:01:40.343
עם שלושה ימים עד לתאריך ההגשה.

00:01:41.502 --> 00:01:43.433
ומכיוון שעדיין לא כתבתי מילה,

00:01:43.457 --> 00:01:45.516
עשיתי את הדבר היחיד שיכולתי לעשות:

00:01:45.540 --> 00:01:48.147
כתבתי 90 עמודים תוך 72 שעות,

00:01:48.171 --> 00:01:50.447
מושך לא לילה-לבן אחד, 
אלא שני לילות לבנים --

00:01:50.471 --> 00:01:53.040
בני אדם לא אמורים למשוך שני לילות לבנים --

00:01:54.373 --> 00:01:56.366
חציתי את הקמפוס בריצת אמוק,

00:01:56.390 --> 00:01:57.876
ריחפתי בהילוך איטי

00:01:57.900 --> 00:01:59.956
והגשתי את העבודה בדיוק בזמן.

NOTE Paragraph

00:01:59.980 --> 00:02:02.004
חשבתי שכאן נגמר הסיפור.

00:02:02.028 --> 00:02:03.587
אבל שבוע לאחר מכן קיבלתי שיחה,

00:02:03.611 --> 00:02:05.097
מהמכללה.

00:02:05.757 --> 00:02:07.396
והם אומרים לי: "הגעתי לטים אורבן?"

00:02:07.420 --> 00:02:08.888
ואני אומר: "כן".

00:02:08.912 --> 00:02:11.252
"אנחנו צריכים לדבר על עבודת התזה שלך".

00:02:11.276 --> 00:02:12.531
ואני אומר: "אוקיי".

00:02:13.468 --> 00:02:14.690
ואז הם אומרים:

00:02:15.230 --> 00:02:17.126
"זו עבודת התזה הכי טובה שראינו אי פעם".

NOTE Paragraph

00:02:17.150 --> 00:02:18.855
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:20.014 --> 00:02:22.704
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:02:24.945 --> 00:02:26.247
זה - לא קרה.

NOTE Paragraph

00:02:26.271 --> 00:02:28.409
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:28.433 --> 00:02:31.056
זאת הייתה עבודת תזה ממש, אבל ממש גרועה.

NOTE Paragraph

00:02:31.080 --> 00:02:33.354
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:33.378 --> 00:02:37.478
פשוט רציתי ליהנות לרגע אחד, כשכולכם
חשבתם לעצמכם,

00:02:37.502 --> 00:02:39.407
"הבחור הזה מדהים!"

NOTE Paragraph

00:02:39.431 --> 00:02:40.779
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:40.803 --> 00:02:42.470
לא, לא, זו הייתה עבודה גרועה מאוד.

00:02:43.343 --> 00:02:46.751
בכל אופן, היום אני בחור שכותב בלוגים ברשת.

00:02:46.775 --> 00:02:48.518
אני כותב את הבלוג: Wait But Why.

00:02:48.542 --> 00:02:52.278
ולפני כמה שנים, החלטתי לכתוב על דחיינות.

00:02:52.302 --> 00:02:55.586
ההתנהגות שלי תמיד הביכה
את הלא-דחיינים סביבי,

00:02:55.610 --> 00:02:59.298
ורציתי להסביר לכל הלא-דחיינים בעולם,

00:02:59.322 --> 00:03:01.429
מה מתרחש בתוך ראשו של דחיין,

00:03:01.453 --> 00:03:02.893
ולמה אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים.

00:03:02.917 --> 00:03:04.073
ובכן, הייתה לי השערה,

00:03:04.097 --> 00:03:06.952
שהמוחות של דחיינים למעשה שונים

00:03:06.976 --> 00:03:08.933
ממוחות של אנשים אחרים.

00:03:09.698 --> 00:03:11.889
וכדי להעמיד את ההשערה למבחן,
מצאתי מעבדת MRI

00:03:11.913 --> 00:03:14.345
שהסכימה שאסרוק את המוח שלי

00:03:14.369 --> 00:03:17.024
ומוח של אדם נוסף, שהוא לא-דחיין מוכח,

00:03:17.048 --> 00:03:18.483
כדי שאוכל להשוות אותם זה לזה.

00:03:18.507 --> 00:03:20.708
והבאתי אותם איתי לכאן היום,
כדי להראות לכם.

00:03:20.732 --> 00:03:24.269
אני רוצה שתבחנו אותם לרגע ביסודיות
ותראו אם אתם מבחינים בהבדל.

00:03:24.293 --> 00:03:26.607
אני יודע שאם אתם לא מומחי-מוח מיומנים,

00:03:26.631 --> 00:03:28.894
זה לא כל כך פשוט,
אבל אני רוצה שתנסו. טוב?

00:03:28.918 --> 00:03:31.046
אז - כאן אנחנו רואים מוח של לא-דחיין.

NOTE Paragraph

00:03:31.835 --> 00:03:34.109
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:34.133 --> 00:03:35.284
עכשיו...

00:03:36.325 --> 00:03:37.639
הנה המוח שלי.

NOTE Paragraph

00:03:38.280 --> 00:03:41.006
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:43.713 --> 00:03:45.277
ובכן, יש הבדל.

00:03:45.904 --> 00:03:48.292
בשני המוחות יש מקבל-החלטות רציונלי,

00:03:48.316 --> 00:03:49.968
אבל במוחו של הדחיין

00:03:49.992 --> 00:03:52.978
קיים גם קוף-הסיפוק המיידי.

00:03:53.002 --> 00:03:55.304
אז, מה המשמעות של זה עבור הדחיין?

00:03:55.328 --> 00:03:57.769
ובכן, זה אומר שהכל בסדר - עד שזה קורה.

NOTE Paragraph

00:03:57.793 --> 00:04:00.415
[זה בדיוק הזמן לגשת לעבודה.]
[לא, זה לא!]

NOTE Paragraph

00:04:00.439 --> 00:04:03.372
מקבל ההחלטות הרציונלי
יקבל את ההחלטה הרציונלית

00:04:03.396 --> 00:04:05.292
לעשות משהו מועיל.

00:04:05.316 --> 00:04:07.266
אבל הקוף לא אוהב את התוכנית הזאת.

00:04:07.290 --> 00:04:08.798
אז הוא משתלט על ההגה,

00:04:08.822 --> 00:04:11.703
ואומר: "אתה יודע מה, בוא נקרא
את כל הדף בויקיפדיה

00:04:11.727 --> 00:04:13.863
שעוסק בסקנדל של ננסי קריגן וטוניה הרדינג,

00:04:13.887 --> 00:04:16.018
כי בדיוק נזכרתי שזה קרה פעם.

NOTE Paragraph

00:04:16.042 --> 00:04:17.058
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:17.082 --> 00:04:18.240
ואז...

NOTE Paragraph

00:04:18.264 --> 00:04:19.527
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:19.551 --> 00:04:21.589
ואז נקום ונלך אל המקרר,

00:04:21.613 --> 00:04:24.479
לראות אם משהו התחדש שם ב10 הדקות האחרונות.

00:04:24.503 --> 00:04:27.141
אחר כך ניכנס למערבולת יוטיוב

00:04:27.165 --> 00:04:30.415
שמתחילה בסרטונים של ריצ'רד פיינמן
מדבר על מגנטים

00:04:30.439 --> 00:04:33.155
ומסתיימת הרבה, הרבה יותר מאוחר
כשאנחנו צופים בראיונות

00:04:33.179 --> 00:04:35.059
עם אמא של ג'סטין ביבר.

NOTE Paragraph

00:04:35.083 --> 00:04:37.271
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:37.295 --> 00:04:39.058
כל זה הולך לקחת לא מעט זמן,

00:04:39.082 --> 00:04:42.584
כך שלא ממש יהיה לנו מקום בלו"ז 
לבצע עבודה כלשהי.

00:04:42.608 --> 00:04:43.771
'צטער!"

NOTE Paragraph

00:04:43.795 --> 00:04:44.960
(אנחה)

NOTE Paragraph

00:04:46.325 --> 00:04:49.694
אז מה בעצם קורה כאן?

00:04:51.481 --> 00:04:54.172
קוף הסיפוק המיידי לא נראה כמו מישהו

00:04:54.196 --> 00:04:55.450
שהייתם רוצים מאחורי ההגה.

00:04:55.474 --> 00:04:57.419
הוא חי לגמרי ברגע הנוכחי.

00:04:57.443 --> 00:05:00.271
אין לו זכרון עבר, הוא לא מודע לעתיד,

00:05:00.295 --> 00:05:01.992
ואיכפת לו רק משני דברים:

00:05:02.016 --> 00:05:03.699
"קל" ו"כיף".

NOTE Paragraph

00:05:04.338 --> 00:05:07.430
עכשיו, בעולם בעלי החיים - זה עובד יופי.

00:05:07.454 --> 00:05:08.662
אם אתה כלב

00:05:08.686 --> 00:05:12.257
ואתה מבלה את כל חייך 
בלעשות דברים קלים וכייפיים,

00:05:12.281 --> 00:05:13.446
אז הצלחת בחיים!

NOTE Paragraph

00:05:13.470 --> 00:05:15.381
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:15.405 --> 00:05:16.691
ובשביל הקוף,

00:05:17.969 --> 00:05:20.063
בני אדם הם פשוט עוד מין של בעל חיים.

00:05:20.087 --> 00:05:24.593
כל מה שאתה צריך לעשות הוא לישון טוב,
לאכול טוב, להעמיד צאצאים,

00:05:24.617 --> 00:05:26.903
דברים שבעידן שבו חיינו בשבטים,
ממש התאימו לנו.

00:05:26.927 --> 00:05:29.777
אבל, למקרה שלא שמתם לב -
אנחנו כבר לא בעידן השבטי שלנו.

00:05:29.801 --> 00:05:33.934
אנחנו חיים בתרבות המתקדמת, 
ולקוף אין שמץ של מושג מה זה אומר.

00:05:33.958 --> 00:05:36.239
וזו הסיבה שיושב לנו עוד מישהו בתוך המוח,

00:05:36.263 --> 00:05:38.628
הבחור הזה - מקבל ההחלטות הרציונלי,

00:05:38.652 --> 00:05:41.679
שמאפשר לנו את היכולת לעשות דברים
ששום חיה אחרת לא מסוגלת לעשות.

00:05:41.703 --> 00:05:43.624
אנחנו יכולים לראות את העתיד בעיני רוחנו.

00:05:43.648 --> 00:05:45.400
אנחנו יכולים לראות את התמונה הגדולה.

00:05:45.424 --> 00:05:46.774
אנחנו יכולים לתכנן תכניות לטווח הארוך.

00:05:46.798 --> 00:05:49.281
ואנחנו רוצים לקחת את כל אלה בחשבון.

00:05:50.138 --> 00:05:51.829
והוא רוצה לגרום לנו לעשות

00:05:51.853 --> 00:05:54.801
את מה שנראה לו הגיוני לעשות ברגע זה.

00:05:54.825 --> 00:05:56.214
ובכן, לפעמים זה באמת הגיוני

00:05:56.238 --> 00:05:58.267
לעשות את מה שקל וכיף,

00:05:58.291 --> 00:06:00.442
למשל כשאתם אוכלים ארוחת ערב
או הולכים לישון

00:06:00.466 --> 00:06:02.294
או נהנים מזמן פנוי שהרווחתם ביושר.

00:06:02.318 --> 00:06:03.768
זה האיזור שבו יש לנו חפיפה.

00:06:03.792 --> 00:06:05.536
לפעמים - הם מסכימים ביניהם.

00:06:05.560 --> 00:06:08.382
אבל לפעמים, הגיוני הרבה יותר

00:06:08.406 --> 00:06:12.008
לעשות דברים קשים ופחות נעימים,

00:06:12.032 --> 00:06:13.572
כדי לקדם את "התמונה הגדולה".

00:06:13.596 --> 00:06:15.485
וזה המקום שבו יש לנו חוסר הסכמה.

00:06:16.017 --> 00:06:17.332
ועבור הדחיין,

00:06:17.356 --> 00:06:19.865
חוסר ההסכמה הזה נוטה להסתיים 
באותו אופן בכל פעם,

00:06:19.889 --> 00:06:23.609
גורם לו לבלות המון זמן באזור הכתום הזה,

00:06:23.633 --> 00:06:27.960
מקום קל וכיף שנמצא לגמרי
מחוץ למעגל ההיגיון.

00:06:27.984 --> 00:06:30.263
אני קורא למקום הזה: "גן המשחקים האפל".

NOTE Paragraph

00:06:30.287 --> 00:06:31.911
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:31.935 --> 00:06:35.063
עכשיו, גן המשחקים האפל הוא מקום

00:06:35.087 --> 00:06:38.279
שכל הדחיינים, באשר הינכם, מכירים היטב.

00:06:38.892 --> 00:06:40.696
זה המקום שבו פעילויות הפנאי מתרחשות,

00:06:40.720 --> 00:06:44.030
בזמנים שבהם פעילויות פנאי
לא אמורות להתרחש.

00:06:44.418 --> 00:06:46.308
הכיף שאתם חווים בגן המשחקים האפל,

00:06:46.332 --> 00:06:48.815
הוא לא באמת כיף, כי לגמרי לא הרווחתם אותו,

00:06:48.839 --> 00:06:52.054
והאוויר שם רווי אשמה, אימה,
חרדה, שינאה עצמית --

00:06:52.078 --> 00:06:54.196
כל הרגשות הדחייניים המוכרים והטובים.

00:06:54.703 --> 00:06:58.179
והשאלה היא, במצב הזה, 
כשהקוף הוא האוחז בהגה,

00:06:58.203 --> 00:07:01.796
איך הדחיין יכול להביא את עצמו בכלל
לכאן, לאזור הכחול הזה,

00:07:01.820 --> 00:07:05.101
מקום שהוא הרבה פחות נחמד, אבל
בו קורים הדברים החשובים באמת?

NOTE Paragraph

00:07:05.125 --> 00:07:10.162
ובכן, מסתבר שלדחיין יש מלאך שומר,

00:07:10.186 --> 00:07:13.394
מישהו שתמיד משגיח עליו ושומר על צעדיו

00:07:13.418 --> 00:07:14.848
ברגעיו הקשים ביותר --

00:07:14.872 --> 00:07:16.967
מישהו שנקרא מפלצת התבהלה.

NOTE Paragraph

00:07:16.991 --> 00:07:20.069
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:22.386 --> 00:07:27.246
עכשיו, מפלצת התבהלה ישנה רוב הזמן,

00:07:27.270 --> 00:07:31.172
אבל מתעוררת לפתע בכל פעם שמועד אחרון 
לעשיית עבודה מגיע קרוב מדי

00:07:31.196 --> 00:07:33.241
או שישנה סכנה להיות מובך בציבור,

00:07:33.265 --> 00:07:35.776
אסון-קריירה, או איזושהי תוצאה מאיימת אחרת.

00:07:35.800 --> 00:07:39.972
והכי חשוב, היא הדבר היחיד שקוף חושש ממנו.

00:07:39.996 --> 00:07:44.574
ובכן, היא נעשתה רלוונטית מאוד
בחיי, ממש לאחרונה,

00:07:44.598 --> 00:07:47.844
מכיוון שאנשי TED יצרו איתי קשר 
בערך לפני שישה חודשים

00:07:47.868 --> 00:07:49.889
והזמינו אותי להעביר הרצאת TED.

NOTE Paragraph

00:07:49.913 --> 00:07:52.341
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:55.058 --> 00:07:56.965
עכשיו, ברור שאמרתי כן.

00:07:56.989 --> 00:08:00.794
זה תמיד היה חלום שלי, 
לדעת שהעברתי הרצאת TED. בעבר.


NOTE Paragraph

00:08:00.818 --> 00:08:04.790
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:04.814 --> 00:08:08.511
(מחיאות כפיים)

00:08:12.203 --> 00:08:14.172
אבל תוך כדי כל ההתרגשות הזאת,

00:08:14.196 --> 00:08:17.497
נראה שמקבל ההחלטות הרציונלי 
חושב על משהו אחר.

00:08:17.521 --> 00:08:20.069
הוא אמר לי: "תגיד, אנחנו מבינים
את מה שקיבלנו על עצמנו כרגע?

00:08:20.093 --> 00:08:23.342
האם אנחנו קולטים את מה 
שעומד לקרות יום אחד בעתיד?

00:08:23.366 --> 00:08:25.633
אנחנו חייבים לשבת ולהתחיל
לעבוד על זה עכשיו.

00:08:25.657 --> 00:08:28.922
והקוף אמר, "מסכים איתך לחלוטין, אבל בוא רק
נפתח לרגע את Google Earth

00:08:28.946 --> 00:08:32.106
ונתמקד בתקריב של תחתית תת-היבשת ההודית,
בערך 200 רגל מעל פני השטח,

00:08:32.130 --> 00:08:35.751
ואז נגרור את העכבר צפונה במשך שעתיים וחצי
עד שנגיע לצפון המדינה,

00:08:35.775 --> 00:08:37.753
כדי שנוכל לקבל תחושה טובה יותר של הודו."

NOTE Paragraph

00:08:37.777 --> 00:08:42.212
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:43.149 --> 00:08:44.634
אז זה מה שעשינו באותו היום.

NOTE Paragraph

00:08:44.658 --> 00:08:47.328
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:48.604 --> 00:08:52.500
שישה חודשים הפכו לארבעה,
ואז לחודשיים ואז לחודש,

00:08:52.524 --> 00:08:55.619
ואנשי TED החליטו
לפרסם את רשימת הדוברים.

00:08:55.643 --> 00:08:58.255
ופתחתי את האתר ושם - 
הופיע הפרצוף שלי

00:08:58.279 --> 00:08:59.635
נועץ בי מבט בחזרה.

00:08:59.659 --> 00:09:01.259
ונחשו מי התעורר אז?

NOTE Paragraph

00:09:01.283 --> 00:09:04.398
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:05.430 --> 00:09:07.880
אז מפלצת התבהלה החלה לאבד עשתונות

00:09:07.904 --> 00:09:10.650
וכמה שניות לאחר מכן,
המערכת כולה בתוהו ובוהו.

NOTE Paragraph

00:09:10.674 --> 00:09:13.120
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:15.511 --> 00:09:18.612
והקוף -- אתם בטח זוכרים,
הוא מבועת ממפלצת התבהלה --

00:09:18.636 --> 00:09:19.794
בום! הוא זינק אל ראש העץ.

00:09:19.818 --> 00:09:20.969
ולבסוף,

00:09:20.993 --> 00:09:23.589
סוף סוף, מקבל ההחלטות הרציונלי
יכול לקחת פיקוד

00:09:23.613 --> 00:09:25.331
ואני יכול להתחיל לעבוד על ההרצאה.

NOTE Paragraph

00:09:25.355 --> 00:09:27.643
עכשיו, סיפור מפלצת התבהלה יכול להסביר

00:09:27.667 --> 00:09:31.148
כל מיני סוגים די לא שפויים 
של התנהגות דחיינית,

00:09:31.172 --> 00:09:33.506
כמו למשל איך מישהו כמוני
יכול לבזבז שבועיים שלמים

00:09:33.530 --> 00:09:37.374
בלי יכולת לכתוב אפילו משפט פתיחה,

00:09:37.398 --> 00:09:40.169
ואז באורח נס למצוא את המשמעת העצמית

00:09:40.193 --> 00:09:43.289
להישאר ער במשך לילה שלם
כדי לכתוב שמונה דפים.

00:09:44.385 --> 00:09:47.367
וכל המצב הזה שתיארתי לעיל, 
עם שלוש-הדמויות --

00:09:47.391 --> 00:09:49.411
זה מה שקורה בראשו של דחיין.

00:09:50.096 --> 00:09:53.521
זה לא מחזה נעים, אבל בסופו של דבר, 
זה עובד.

00:09:53.545 --> 00:09:57.607
זה מה שהחלטתי לכתוב בבלוג
לפני כמה שנים.

NOTE Paragraph

00:09:57.631 --> 00:10:00.602
וכשכתבתי - נדהמתי מהתגובות.

00:10:00.626 --> 00:10:02.779
קיבלתי אלפי הודעות דוא"ל,

00:10:02.803 --> 00:10:05.580
מכל מיני סוגים של אנשים
מכל רחבי העולם,

00:10:05.604 --> 00:10:07.342
שמתעסקים בכל מיני דברים.

00:10:07.366 --> 00:10:10.332
היו שם אחיות, בנקאים, ציירים, מהנדסים,

00:10:10.356 --> 00:10:12.678
והמון המון דוקטורנטים.

NOTE Paragraph

00:10:12.702 --> 00:10:14.703
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:10:14.727 --> 00:10:17.015
והם כולם כתבו את אותו הדבר בדיוק:

00:10:17.039 --> 00:10:18.991
"אני סובל/ת מאותה הבעיה בדיוק".

00:10:19.015 --> 00:10:22.844
אבל מה שהיכה בי היה הניגוד
שבין האווירה הקלילה של הפוסט

00:10:22.868 --> 00:10:24.963
לבין הכבדות של הודעות התגובה בדוא"ל.

00:10:24.987 --> 00:10:28.070
האנשים האלה כתבו מתוך תסכול עצום

00:10:28.094 --> 00:10:30.856
וסיפרו על מה שהדחיינות עוללה לחייהם,

00:10:30.880 --> 00:10:32.910
על מה שהקוף הזה עולל להם.

00:10:34.902 --> 00:10:37.868
ואני חשבתי על זה ואמרתי לעצמי,

00:10:37.892 --> 00:10:41.004
אם המערכת של הדחיין פועלת כשורה,
אז מה קורה כאן?

00:10:41.028 --> 00:10:43.514
מדוע כל האנשים האלה
נמצאים במקום חשוך כל כך?

NOTE Paragraph

00:10:43.538 --> 00:10:46.836
אז מסתבר שיש שני סוגים של דחיינות.

00:10:47.987 --> 00:10:50.821
כל מה שדיברתי עליו היום, 
כל הדוגמאות שנתתי,

00:10:50.845 --> 00:10:51.996
בכולן היה תאריך יעד.

00:10:52.020 --> 00:10:53.318
וכשיש תאריך יעד,

00:10:53.342 --> 00:10:56.267
ההשפעות של הדחיינות מתקיימות
לטווח הקצר בלבד,

00:10:56.291 --> 00:10:58.204
כי מפלצת התבהלה מתערבת.

00:10:58.228 --> 00:11:00.282
אבל ישנו סוג נוסף של דחיינות

00:11:00.306 --> 00:11:02.793
שפועל במקרים שבהם אין תאריך יעד.

00:11:02.817 --> 00:11:05.507
כך שאם אתם רוצים קריירה
שאתם מתניעים בעצמכם --

00:11:05.531 --> 00:11:07.944
משהו בתחום האמנות, משהו יזמי --

00:11:07.968 --> 00:11:11.493
אין תאריך יעד התחלתי לדברים האלה,
כי שום דבר לא קורה בהתחלה,

00:11:11.517 --> 00:11:13.761
עד שאתם קמים ומחליטים
לבצע את העבודה הקשה

00:11:13.785 --> 00:11:15.411
של השגת המומנטום, של הנעת הדברים.

00:11:15.435 --> 00:11:18.513
יש כל מיני דברים חשובים
גם מעבר לקריירה שלכם

00:11:18.537 --> 00:11:20.142
שלא מערבים שום תאריכי יעד,

00:11:20.166 --> 00:11:23.431
כמו להתראות עם המשפחה שלכם,
להתעמל או לדאוג לבריאות שלכם,

00:11:23.455 --> 00:11:24.859
לטפח את מערכת היחסים שלכם

00:11:24.883 --> 00:11:27.564
או לצאת מקשר שלא עובד.

NOTE Paragraph

00:11:27.588 --> 00:11:32.736
עכשיו, אם המנגנון היחיד של הדחיין
לבצע את הדברים הקשים האלה

00:11:32.760 --> 00:11:34.645
היא מפלצת התבהלה, אז יש בעיה,

00:11:34.669 --> 00:11:37.469
כי בכל המצבים האלה, חסרי תאריך היעד,

00:11:37.493 --> 00:11:39.121
מפלצת התבהלה לא מופיעה.

00:11:39.145 --> 00:11:40.597
אין לה בשביל מה להתעורר,

00:11:40.621 --> 00:11:43.319
כך שהשפעות הדחיינות לא נבלמות.

00:11:43.343 --> 00:11:45.083
הן פשוט נמתחות להן לנצח.

00:11:45.953 --> 00:11:48.693
וזהו סוג הדחיינות הזה, לטווח הארוך

00:11:48.717 --> 00:11:51.798
שפחות נראה לעין ופחות מדובר

00:11:51.822 --> 00:11:54.723
מאשר הסוג קצר-הטווח והמצחיק,
שמבוסס על תאריך יעד.

00:11:54.747 --> 00:11:57.850
ובדרך כלל סובלים ממנו בשקט ובפרטיות.

00:11:58.816 --> 00:11:59.970
והוא יכול להיות המקור

00:11:59.994 --> 00:12:03.729
לכמות עצומה של אומללות וחרטות לטווח הארוך.

00:12:04.576 --> 00:12:07.448
וחשבתי לעצמי, שזו הסיבה 
לכל הודעות הדוא"ל שאנשים שלחו לי.

00:12:07.472 --> 00:12:09.974
ולכן הם נמצאים במקום כל כך גרוע.

00:12:09.998 --> 00:12:12.742
זה לא שהם חורשים עכשיו לקראת איזה פרויקט.

00:12:12.766 --> 00:12:16.187
הדחיינות ארוכת הטווח הפכה אותם למשקיפים,

00:12:16.211 --> 00:12:18.250
בחייהם שלהם עצמם.

00:12:18.594 --> 00:12:21.576
התסכול הוא לא בגלל שלא היו יכולים
להגשים את החלומות שלהם,

00:12:21.600 --> 00:12:24.689
אלא בגלל שהם לא היו מסוגלים
אפילו להתחיל במרדף אחריהם.

NOTE Paragraph

00:12:24.713 --> 00:12:28.896
אז קראתי את הודעות הדוא"ל האלה
והייתה לי התגלות קטנה --

00:12:30.182 --> 00:12:33.582
אני לא חושב שקיימים בכלל לא-דחיינים.

00:12:33.979 --> 00:12:37.215
נכון מאוד - אני חושב שכולכם דחיינים.

00:12:37.898 --> 00:12:39.812
עכשיו, יכול להיות שאתם לא בבלגאנים,

00:12:39.836 --> 00:12:41.186
כמו כמה מאיתנו,

NOTE Paragraph

00:12:41.210 --> 00:12:42.739
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:12:42.763 --> 00:12:46.079
ולכמה מכם יש מערכת יחסים בריאה
עם תאריכי יעד,

00:12:46.103 --> 00:12:48.627
אבל זכרו: התרגיל הכי מלוכלך של הקוף

00:12:48.651 --> 00:12:50.491
הוא כשתאריכי היעד לא נמצאים שם.

NOTE Paragraph

00:12:51.249 --> 00:12:53.281
עכשיו, אני רוצה להראות לכם משהו אחד אחרון.

00:12:53.305 --> 00:12:55.678
אני קורא לזה יומן חיים.

00:12:56.352 --> 00:13:00.631
יש כאן תיבה אחת עבור כל שבוע
בחיים בני 90 שנה.

00:13:01.345 --> 00:13:02.934
לא כל כך הרבה תיבות בסך הכל,

00:13:02.958 --> 00:13:05.932
בייחוד לאור העובדה שכבר 
השתמשנו בכמה וכמה מהן.

00:13:06.607 --> 00:13:11.739
אז אני חושב שכולנו צריכים 
להיישיר מבט ארוך ונוקב ביומן הזה.

00:13:12.977 --> 00:13:15.990
אנחנו צריכים לחשוב על הדברים
שלגביהם אנחנו דחיינים,

00:13:16.014 --> 00:13:19.379
כי כל אחד מאיתנו נוקט דחיינות
לגבי משהו בחיים.

00:13:20.782 --> 00:13:23.812
אנחנו צריכים להישאר מודעים 
לקוף הסיפוק המיידי.

00:13:25.455 --> 00:13:27.947
זו המשימה שלנו, של כולנו.

00:13:28.669 --> 00:13:30.969
ומכיוון שאין שם כל כך הרבה תיבות,

00:13:30.993 --> 00:13:33.283
זו משימה שאנחנו צריכים כנראה
להתחיל כבר היום.

NOTE Paragraph

00:13:33.307 --> 00:13:36.307
טוב, אולי לא ממש היום, אבל...

NOTE Paragraph

00:13:36.331 --> 00:13:37.972
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:13:37.996 --> 00:13:39.146
אתם יודעים.

00:13:39.576 --> 00:13:40.726
מתישהו בקרוב.

NOTE Paragraph

00:13:41.393 --> 00:13:42.602
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:13:42.626 --> 00:13:50.624
(מחיאות כפיים)