שומעים את זה?

זה שום דבר.

וזה מה שיש לי,
כמרצה בכנס של היום,

עבור כולכם.

אין לי כלום.

שום דבר.

אפס.

אפס מאופס.

שום כלום.

שום דבר חכם.
שום דבר מעורר השראה.

כלום, אפילו לא משהו
שמזכיר מחקר.

אין לי ממש שום דבר לומר,

אבל באמצעות צורת הדיבור שלי,
אעשה כאילו יש לי.

כאילו שיש לי לומר דברים מבריקים.

ואולי, אולי תרגישו
כאילו למדתם משהו.

אתחיל מהפתיחה.

אעשה המון תנועות ידיים.

אעשה כך ביד ימין
ואעשה כך ביד שמאל.

אסדר את המשקפיים.

ואז אציג לכולכם שאלה.

בהרמת ידיים, כמה מכם
נשאלו עד כה שאלה?

(צחוק)

מעולה. אני רואה כמה ידיים.

וגם על זה אין לי מה לומר.

התגובה שלי תהיה עכשיו

כאילו יש לי סיפור אישי.

משהו כדי להקל על המתח.

משהו שיגרום לכם
לחבב אותי מעט.

משהו קצת מביך.

וכולכם תעשו "אוי!"

קהל: אוי!

זה נכון.
זה קרה באמת.

(צחוק)

וכעת אציג את זה
בראייה רחבה יותר.

כעת אהיה רציני.

אני אגרום לדברים להישמע אינטלקטואליים.

אתייחס עם זה לאיש הזה, כאן.

מה שהאיש הזה עשה
היה חשוב, אין לי ספק.

(צחוק)

אבל באמת שאין לי מושג מיהו.
(צחוק)

פשוט חיפשתי "מדען" באינטרנט.

(צחוק)

וכעת אני מנסה להראות
כאילו אני מציין נקודות

במטרה להוכיח טיעון

שישפיע עליכם לשנות את חייכם,
בעוד שבמציאות

אני רק...

מרוויח...

זמן...

ואם אינכם מאמינים לי,
הבה נתבונן במספרים.

זה משהו אמיתי
שקורה ממש עכשיו.

(צחוק)

מספר ההרצאות שאני נושא
הוא 1.

(צחוק)

מספר העובדות המעניינות עד כה,
בהרצאה מסוימת זו,

ובכן, זה יהיה 0.

הגובה שלי באינצ'ים הוא 70.5.
שימו לב ל-0.5.

2 כפול 6 שווים 12.

ומעניין שגם 6 כפול 2 שווים 12.

ככה זה בחשבון.

(צחוק)

352 הוא מספר תלת-ספרתי

1,2,3,4,5 ומיד אחריהם
יש לנו 6,7,8,9,10.

(צחוק)

כדי לדחוף כאן סתם דברים,

אתן לכם עוד כמה מספרים
כחומר למחשבה.

אה... 18.

237.

5,601.

2.6 מיליון!

ארבע.

ארבע.

24. מדהים!

(צחוק)

אלה הם מספרים אמיתיים.
כולם.

ובהמשך לכך,
הבה נתבונן בכמה גרפים.

אם תסתכלו בתרשים העוגה הזה,
אתם תראו,

שהרוב עולה בהרבה על המיעוט.
(צחוק)

כולם רואים את זה?
מעניין, לא?

הבה נתבונן בגרף העמודות הזה,

כי הוא מציג מידע לא-רלוונטי דומה.

אני עושה את זה
כי אני רוצה שייראה

כאילו התכוננתי להרצאה.

אילו הייתם, נניח, צופים בזה
ב"יו-טיוב" במצב מושתק,

הייתם חושבים: "בחיי,

"הבחור הזה יודע
על מה הוא מדבר."

אבל אני לא.

אני מפרפר, אני מבוהל,
אין לי כלום.

אני כולי זיוף מוחלט.

אבל אתם יודעים מה?

הציעו לי לשאת הרצאה ב-TED.

ולעזאזל, זה מה שאעשה.

(צחוק)

אם תסתכלו מאחורי,

אלה סתם מלים עם תמונות כלליות
מעוררות-מחשבה במעורפל.

אני אצביע עליהן

כאילו אני מנצל היטב את זמני
וגם את זמנכם.

אבל למען האמת,
אין לי מושג מה פירוש חצי מהן.

וכעת, בעוד כל זה על המסך,
אתחיל לדבר ג'יבריש.

וואגה וואה, גאבה גאבה.

תרנגול הודו, פה ופה.

נומי קומי
כלבי, חומי.

קרע ותקע, ריצ'רד.

אני נגן תינוקות קטן-קטנטן.

ואני רעב בבטן.

בראד פיט, אומה תורמן.

שמות, דברים.

מלים, מלים ועוד דברים.

רואים? ההרגשה היא
שזה אולי הגיוני, נכון?

כאילו שאולי, אולי,

אני מתקדם לקראת איזה
סיום משביע-רצון,

אני הרי עושה מחוות
כאילו שזה כך.

אני מגביר קצב,
אני מעלה את המתח,

אני מסיר משקפיים, ודרך אגב,
אין כאן עדשות.

(צחוק)

הרכבתי אותן כדי להיראות חכם,

אפילו שהראייה שלי מושלמת.

(צחוק)

וכעת אתחיל להאט מעט,

אשנה את נימת הדיבור.

אעשה כאילו אני בונה
איזה שיא.

ומה אם כן?

(צחוק)

מדהים, לא?
מה אפשר לעשות.

החיים הם רכבת הרים.

(צחוק)

אם תלמדו מהרצאתי
ולו גם לקח אחד,

אני רוצה שתחשבו
על מה ששמעתם בהתחלה,

ואני רוצה שתחשבו
על מה שאתם שומעים עכשיו.

,כי אז
זה היה לא-כלום.

וזה עדיין שום דבר.
חישבו על זה.

(צחוק)

או שלא. גם זה בסדר.

וכעת אפסיק לדבר.

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)