שומעים את זה?

זה שום דבר.

וזה מה שיש לי,
כמרצה בכנס של היום,

עבור כולכם.

אין לי כלום.

שום דבר.

אפס.

אפס מאופס.

לא כלום.

שום דבר חכם.
שום דבר מעורר השראה.

כלום, אפילו לא משהו
שמתקרב למחקר.

אין לי ממש שום דבר לומר,

אבל באמצעות אופן הדיבור שלי,
אעשה כאילו יש לי.

כאילו מה שיש לי לומר
הוא מבריק.

ואולי, אולי תרגישו
כאילו למדתם משהו.

אתחיל מהפתיחה.

אעשה המון תנועות ידיים.

אעשה כך ביד ימין
ואעשה כך ביד שמאל.

אסדר את המשקפיים.

ואז אציג לכולכם שאלה.

בהרמת ידיים, כמה מכם
נשאלו עד כה שאלה?

[צחוק]

מעולה. אני רואה כמה ידיים.

וגם על זה אין לי מה לומר.

כעת אגיב לכך

ואעשה כאילו יש לי
סיפור אישי.

משהו כדי להקל על המתח.

משהו שיגרום לכם
לחבב אותי מעט.

משהו קצת מביך.

וכולכם תשמיעו "אוי!"

קהל: אוי!

זה נכון.
זה קרה באמת.

[צחוק]

וכעת אציג את זה
בראייה רחבה יותר.

כעת אהיה רציני.

אני אגרום לדברים
להישמע אינטלקטואליים.

אתייחס עם זה לאיש הזה, כאן.

מה שהאיש הזה עשה
היה חשוב, אין לי ספק.

[צחוק]

אבל כשלעצמי, אין לי מושג מיהו.
[צחוק]

פשוט חיפשתי ב"גוגל" תמונה,
בעזרת המילה "מדען".

[צחוק]

וכעת אני מנסה להראות
כאילו אני מציין נקודות

כדי לבסס טיעון,

שישפיע עליכם לשנות את חייכם,
בעוד שבמציאות

אני רק...

מרוויח...

זמן...

ואם אינכם מאמינים לי,
הבה נתבונן במספרים.

זה משהו אמיתי
שקורה ממש עכשיו.

[צחוק]

מספר ההרצאות שאני נושא
הוא אחד.

[צחוק]

מספר העובדות המעניינות עד כה,
בהרצאה מסוימת זו,

ובכן,
מספרן יהיה אפס.

הגובה שלי באינצ'ים הוא 70.5.
שימו לב ל-0.5.

2 כפול 6 שווים 12.

ומעניין שגם 6 כפול 2 שווים 12.

ככה זה במתמטיקה.

[צחוק]

352 הוא מספר תלת-ספרתי

1,2,3,4,5 וכמעט מיד אחריהם
יש לנו 6,7,8,9,10.

[צחוק]

כדי למלא כאן בעוד משהו,

אתן לכם עוד כמה מספרים
כחומר למחשבה.

אה... 18.

237.

5,601.

2.6 מיליון!

ארבע.

ארבע.

24. מזעזע!

[צחוק]

אלה הם מספרים אמיתיים.
כולם.

ובהמשך לכך,
הבה נתבונן בכמה גרפים.

אם תסתכלו בתרשים העוגה הזה,
אתם תראו,

שהרוב עולה בהרבה על המיעוט.
[צחוק]

כולם רואים את זה?
מעניין, לא?

הבה נתבונן בגרף העמודות הזה,

כי הוא מציג מידע
לא-רלוונטי דומה.

אני עושה את זה
כי אני רוצה שייראה

כאילו התכוננתי להרצאה.

אילו הייתם, נניח, צופים בזה
ב"יו-טיוב" במצב מושתק,

הייתם חושבים: "אה. ואללה.

"הבחור הזה יודע
על מה הוא מדבר."

אבל אני לא.

אני מפרפר, אני מבוהל,
אין לי כלום.

אני כולי זיוף מוחלט.

אבל אתם יודעים מה?

הציעו לי לשאת הרצאה ב-TED.

ולעזאזל, זה מה שאעשה.

[צחוק]

אם תסתכלו מאחורי,

אלה סתם מלים עם תמונות-מאגר
מעוררות-מחשבה במעורפל.

אני אצביע עליהן

כאילו אני מנצל היטב את זמני
וגם את זמנכם.

אבל למען האמת,
אין לי מושג מה פירוש חצי מהן.

וכעת, בעוד זה ממשיך להיות מוקרן,
אתחיל לדבר ג'יבריש.

וואגה וואה, גאבה גאבה.

תרנגול הודו, פה ופה.

נומי קומי
כלבי, חומי.

קרע ותקע, ריצ'רד.

אני נגן תינוקות קטן-קטנטן.

ואני רעב בבטן.

בראד פיט, אומה תורמן.

שמות, דברים.

מלים, מלים ועוד דברים.

רואים? ההרגשה היא
שזה אולי הגיוני, נכון?

כאילו שאולי, אולי,

אני מתקדם לקראת איזה
סיום משביע-רצון,

אני הרי עושה מחוות
כאילו שזה כך.

אני מגביר קצב,
אני מעלה את המתח,

אני מסיר משקפיים, ודרך אגב,
זו רק מסגרת.

[צחוק]

הרכבתי אותן כדי להיראות חכם,

אפילו שהראייה שלי מושלמת.

[צחוק]

וכעת אתחיל להאיט מעט,

אשנה את נימת הדיבור.

אעשה כאילו אני בונה
איזה שיא.

ומה אם כן?

[צחוק]

מדהים, לא?
מה אפשר לעשות.

החיים הם רכבת הרים.

[צחוק]

אם תקחו איתכם מהרצאתי
ולו גם דבר אחד,

אני רוצה שתחשבו
על מה ששמעתם בהתחלה,

ואני רוצה שתחשבו
על מה שאתם שומעים עכשיו.

כי אז
זה היה לא-כלום.

וזה עדיין שום דבר.
חישבו על זה.

[צחוק]

או שלא. גם זה בסדר.

וכעת אפסיק לדבר.

תודה לכם.

[מחיאות כפיים]