בילי ג'ין קינג: שלום לכולם!
(מחיאות כפיים)
תודה, פאט.
תודה לכם!
הפכתם אותי לגמרי עכשיו.
(צחוק)
פאט מיטשל: מעולה.
את יודעת, כשצפיתי שוב בווידאו של המשחק,
בטח הרגשת כאילו
גורל נשות העולם
היה בכל חבטה שלקחת.
האם הרגשת את זה ?
בילי ג'ין קינג: קודם כל,
בובי ריגס היה שחקן מספר 1 לשעבר,
הוא לא היה רק איזה האקר, דרך אגב.
הוא היה אחד הגיבורים שלי ואני הערצתי אותו.
וזו הסיבה שניצחתי אותו, האמת,
כיוון שכיבדתי אותו.
(צחוק)
באמת, אמא ואבא שלי
ובמיוחד אבא שלי תמיד אמרו:
״כבדי את יריבך, ולעולם אל תמעיטי
בערכו, לעולם.״
והוא צדק. הוא לגמרי צדק.
אבל ידעתי שהיה מדובר בשינוי חברתי.
ואני באמת חששתי כשהודענו על זה,
ואני הרגשתי כאילו כל העולם מונח על כתפיי.
ואני חשבתי, ״אם אני מפסידה, זה הולך
להחזיר את הנשים 50 שנה לאחור, לפחות."
החוק הפדרלי האוסר על אפלייה מגדרית (חוק 9)
עבר רק שנה לפני כן, 23 ביוני, 1972.
וטניס הנשים המקצועי -
היו תשע מאיתנו שחתמו על חוזה
של דולר אחד ב-1970-
עכשיו תזכרו, המשחק היה ב-73.
אז היינו רק בשנה השלישית של סיבוב ההופעות
איפה שבאמת יכולנו לשחק,
שיהיה לנו מקום של להתחרות ולהתפרנס.
אז היו תשע מאיתנו
שחתמו על חוזה הדולר הזה.
והחלום שלנו היה עבור כל בחורה,
שנולדה בכל מקום בעולם--
אם היא הייתה מספיק טובה--
היה מקום בשבילה להתחרות ובשבילנו להתפרנס.
בגלל שלפני 1968, הרווחנו 14 דולר ליום,
והיינו תחת שליטה של ארגונים.
אז מאוד רצינו להפסיק ולהתרחק מזה.
וידענו שזה לא באמת בשביל הדור שלנו כל כך,
ידענו שזה בשביל הדורות העתידיים.
אנחנו בהחלט עמדנו על כתפיהם
של האנשים שהגיעו לפנינו, אין ספק.
אבל כל דור צריך לשנות בכדי
להפוך את המצב לטוב יותר.
זה באמת היה במחשבה שלי.
אני באמת רציתי להתאים
בין התפיסה המחשבתית לחוק 9.
חוק 9, למקרה שמישהו לא יודע,
וכנראה שהרבה לא יודעים,
אמר שכל הכספים הפדרליים הניתנים
לתיכונים, מכללות או אוניברסיטאות,
בין אם הם ציבוריים או פרטיים,
צריכים בסופו של דבר
להעניק כספים שווים לבנים ובנות.
וזה שינה הכל.
(מחיאות כפיים)
אז החוק יכול להיות קיים,
אבל צריך לשנות את הרגשות והמחשבות
כדי להתאים אליו.
זה איפה שזה באמת מגניב, לגמרי.
אז זה מה שהיה בראשי.
אני רציתי להתחיל את השינוי הזה -
שינוי התפיסה.
אז שני דברים יצאו מהמשחק הזה.
לנשים: ביטחון עצמי, העצמה.
נהיה להם מספיק אומץ לבקש
העלאה במשכורת.
כמה מהנשים חיכו 10, 15 שנה בשביל לבקש.
אני אמרתי, "יותר חשוב, השגת את זה?".
(צחוק)
והן השיגו!
ובקשר לגברים?
המון גברים היום לא מבינים את זה,
אבל אם אתה בסוף שנות ה-50,
60 או אפילו סוף ה-40,
אתם הדור הראשון של הגברים
שלוקחים חלק בתנועה לשינוי במעמד הנשים.
אם אתם אוהבים את זה או לא!
(צחוק)
(מחיאות כפיים)
ובקשר לגברים,
מה שקרה לגברים,
הם באו אלי -
ורוב הפעמים, הגברים הם אלו
שהיו עם דמעות בעיניים,
זה מאוד מעניין.
הם אמרו, "בילי, הייתי מאוד צעיר
כשראיתי את המשחק,
ועכשיו יש לי בת,
ואני כל כך שמח שראיתי
את זה כאדם צעיר.
ואחד מהצעירים האלו, בגיל 12,
היה הנשיא אובמה.
והוא אמר לי את זה כשפגשתי אותו,
הוא אמר:
"את לא מבינה את זה,
אבל ראיתי את המשחק בגיל 12.
ועכשיו יש לי שתי בנות,
וזה עשה שינוי באיך שגידלתי אותן."
אז גברים ונשים קיבלו המון דברים מזה,
אבל דברים שונים.
ועכשיו יש דורות
--לפחות אחד או שניים--
שחוו את השיוויון הזה
שחוק 9 ומאבקים אחרים
לאורך הדרך עשו אפשרי.
ובקשר לנשים, יש גם דורות שחוו
עבודת צוות.
הם שיחקו משחקים קבוצתיים
בדרך שלא הייתה קיימת לפני כן.
אז כבר נהייתה לך מורשת שנבנתה
במונחים של להיות ספורטאית,
מורשת של עבודה שעשית למען
תשלום שווה לנשים ספורטאיות
ולקרן ספורט הנשים.
מה עכשיו את מחפשת להשיג
עם יוזמת המנהיגות של בילי גי'ן קינג?
בילי ג'ין: אני חושבת שזה חוזר להתגלות
שהייתה לי בגיל 12.
בגיל 11, אני רציתי להיות שחקנית טניס
מספר 1 בכל העולם,
וחבר שהיה לי הזמין אותי לשחק
ושאלתי אותו, "מה זה?"
טניס לא היה במשפחה שלי--
כדורסל היה, סוגי ספורט אחרים היו.
נקפוץ לגיל 12,
(צחוק)
וסוף סוף התחלתי לשחק בטורנירים
שמקבלים דירוג בסוף השנה.
אז הייתי חולמת בהקיץ
במועדון הטניס לוס אנג'לס,
והתחלתי לחשוב על ענף הספורט שלי
וכמה קטן הוא היה בזמנו,
וגם כל מי ששיחק אותו לבש
נעליים לבנות, בגדים לבנים
שיחק עם כדורים לבנים--
כל מי ששיחק היה לבן.
ואמרתי לעצמי, בגיל 12,
"איפה כל היתר?"
וזה רק הלך והמשיך להציק לי בראש.
וברגע הזה,
אני הבטחתי לעצמי שאני אלחם
לטובת שוויון זכויות והזדמנויות
לנערים ונערות, גברים ונשים,
למשך שארית חיי.
והטניס, אם הייתי מספיק ברת מזל
להיות מספר אחת --
וידעתי, שבתור בחורה
יהיה קשה יותר לייצר השפעה,
כבר בגיל הזה --
שהייתה לי את הפלטפורמה הזו.
וטניס זה גלובלי.
וחשבתי, "את יודעת מה?
קיבלתי הזדמנות שמעט מאוד
אנשים קיבלו".
אני לא ידעתי אם אצליח לעשות את זה,
זה היה רק גיל 12.
בהחלט רציתי בזה,
אבל לעשות את זה זה כבר דיון אחר לחלוטין.
אני רק זוכרת שהבטחתי לעצמי,
ובאמת ניסיתי לעמוד במילתי.
זוהי מי שאני באמת,
פשוט נלחמת בשביל אנשים.
ולצערי, לנשים היה פחות.
ואנחנו נחשבות לפחות.
אז תשומת הלב שלי,
איפה היא הייתה חייבת להיות?
זה היה.... את פשוט חייבת.
וללמוד לעמוד על שלך,
לשמוע לקול הייחודי שלך.
שומעים את אותן מילים
ממשיכות לבוא כל הזמן,
ובאמת היה לי מזל כי רכשתי חינוך.
ואני חושבת שאם אפשר לראות את זה
אפשר להיות את זה,
אם אפשר לראות את זה,
אפשר להיות את זה.
רואים את פאט,
רואים מנהיגים אחרים,
רואים את האנשים שדוברים,
תסתכלו על עצמכם,
בגלל שכולם --
כולם --
יכולים לעשות משהו יוצא מן הכלל.
כל בן אדם.
פאט: והסיפור שלך, בילי,
עורר השראה אצל כל כך הרבה נשים בכל מקום.
עכשיו עם היוזמה המנהיגותית של
בילי גי'ן קינג,
את לוקחת על עצמך מטרה אפילו יותר גדולה.
בגלל שדבר אחד שאנחנו שומעים עליו המון
הוא שנשים משמיעות את הקול שלהן,
עובדות על מנת למצוא את הדרך שלהן
לתוך עמדות מנהיגותיות.
אבל מה שאת מדברת עליו
אפילו גדול מזה.
זוהי מנהיגות כוללת.
וזהו דור שגדל על חשיבה יותר כללית --
בילי ג'ין: זה לא מעולה?
תראו את הטכנולוגיה!
זה מדהים איך שזה מחבר את כולנו!
זה על חיבור.
זה פשוט מדהים
מה אפשרי בזכות זה.
אבל היוזמה המנהיגותית של בילי גי'ן קינג
היא באמת בעיקר על כוח העבודה,
ומנסה לשנות אותו,
שאנשים יוכלו ללכת לעבודה
ולהיות האני האותנטי שלהם.
בגלל שלרובנו יש שתי עבודות:
אחת - להשתלב,
אני אתן דוגמה מושלמת.
אישה אפרו אמריקאית
מתעוררת שעה מוקדם יותר ללכת לעבודה,
מיישרת את השיער שלה בשירותים,
הולכת לשירותים
כנראה ארבע, חמש, שש פעמים ביום
לשמור את השיער שלה ישר,
לוודא שהיא משתלבת.
אז היא עובדת בשתי עבודות.
יש לה את העבודה האחרת הזו,
איזו עבודה שתהיה,
אבל היא גם מנסה להשתלב ולהתאים.
או האדם העני ששמר את הדיפלומה שלו --
הוא הלך לאוניברסיטת מישיגן,
אבל הוא לעולם לא ידבר על
העוני שלו כילד, לעולם --
הוא פשוט לא יזכיר את זה.
אז הוא וידא שהם ראו
שהוא תלמיד מחונך היטב.
ואז רואים בחור הומוסקסואל
שהיה ב- NFL --
שזה פוטבול אמריקאי
בשביל כל מי ששם,
זה עניין רציני, זה מאוד גברי --
והוא דיבר על פוטבול כל הזמן,
בגלל שהוא היה גיי והוא
לא רצה שאף אחד ידע.
וזה רק נמשך ונמשך.
אז המשאלה שלי לכולם שיהיו מסוגלים
להיות האני האותנטי שלהם 24/7,
זה הדבר הגדול ביותר.
ואנחנו תופסים את עצמנו --
אני מתכוונת, אני תופסת את עצמי עד היום.
אפילו בלהיות גיי אני תופסת את עצמי, כמו,
(משתנקת)
קצת חוסר נוחות,
קצת תחושות בבטן,
להרגיש לא נוח לגמרי
בגוף שלי עצמי.
אז, אני חושבת שצריך
לשאול את עצמך--
אני רוצה שאנשים יהיו עצמם,
כל דבר שזה, רק תנו לזה להיות.
פאט: והמחקר הראשוני של היוזמה
המנהיגותית הראה את זה,
הדוגמאות שהרגע ציינת --
שלהרבה מאיתנו יש את הבעיה
של להיות אותנטיים.
אבל מה שצפית בו
זה דור המילניום,
שבאמת הפיקו תועלת
מכל שוויון ההזדמנויות הזה --
אשר יכול להיות לא שווה
אבל קיים בכל מקום --
בילי ג'ין: קודם כל,
אני באמת ברת מזל.
שותפות עם "Teneo",
חברה אסטרטגית מדהימה.
זוהי באמת הסיבה
שאני יכולה לעשות את זה.
היו לי פעמיים בחיים שלי
שהיו מאחוריי באמת
גברים עם כוח.
וזה היה בימים הישנים
עם פיליפ מוריס עם וירג'יניה סלימס,
וזוהי הפעם השניה
בכל החיים שלי.
ואז דלוייט.
הדבר היחידי שרציתי היה נתונים -- עובדות.
אז דלוייט הפיץ סקר,
ויותר מ-4,000 אנשים נענו לסקר,
ואנחנו ממשיכים במקום העבודה.
ומה דור המילניום מרגיש?
אז, הם מרגישים המון דברים, אבל מה
שהם כל כך מוקסמים ממנו זה --
את יודעת, הדור שלנו היה כמו
"אנחנו הולכים לקבל ייצוג."
אז אם נכנסים לתוך חדר,
רואים שכולם מיוצגים.
זה כבר לא מספיק היום,
שזה טוב!
אז דור המילניום הוא מדהים;
הם רוצים חיבור, העסקה.
הם רוצים שתגיד לנו
מה אתה מרגיש, מה אתה חושב,
ולהגיע לפיתרון.
הם פותרי בעיות,
וכמובן, יש לך את המידע
בקצות אצבעותייך,
בהשוואה למתי שאני גדלתי.
פאט: מה המחקר הראה לך על דור המילניום?
הם הולכים לעשות שינוי?
הם הולכים ליצור עולם שבאמת
יהיה בו כוח עבודה כולל?
בילי ג'ין: טוב, ב-2025,
75% מכוח העבודה העולמי
הולך להיות דור המילניום.
אני חושבת שהם יעזרו לפתור בעיות.
אני חושבת שיש להם
את האמצעים לעשות את זה.
אני יודעת שאכפת להם מאוד.
יש להם רעיונות גדולים
והם יכולים לגרום לדברים גדולים לקרות.
אני רוצה להישאר מעודכנת
עם האנשים הצעירים,
אני לא רוצה להישאר מאחור.
(צחוק)
פאט: אני לא חושבת שיש סיכוי!
אבל מה שאת גילית במחקר על דור המילניום
זה לא באמת הניסיון שיש לאנשים רבים
עם דור המילניום.
בילי ג'ין: לא, תראי, אם אנחנו רוצות לדבר--
אוקיי, אני עשיתי את הסקר הקטן שלי.
אני דיברתי עם דור הבייבי בום,
שהם הבוסים שלהם, ואמרתי,
"מה אתם חושבים על דור המילניום?"
ואני דיי התרגשתי, כאילו שזה טוב,
והיה להם את המבט הזה--
(צחוק)
"אהה, את מתכוונת לדור 'שלי'?"
(צחוק)
אמרתי, "אתה באמת חושב ככה?
כי אני באמת חושבת שאכפת
להם מהסביבה
וכל שאר הדברים האלה."
והם אמרו -
"הו בילי, הם לא יכולים להתמקד."
(צחוק)
למעשה הוכיחו
שממוצע ההתמקדות
לילד בן 18 זה 37 שניות.
(צחוק)
הם לא יכולים להתמקד.
ולא באמת אכפת להם.
אני רק שמעתי סיפור בלילה אחר:
אישה בעלת גלריה שיש לה
את העובדים שלה.
היא קיבלה הודעה מאחד העובדות שלה,
כמתמחה, היא התחילה, היא אומרת
"דרך אגב, אני הולכת לאחר כי
אני אצל המעצבת שיער."
(צחוק)
אז היא מגיעה, והמנהלת אומרת -
"מה קורה?"
והיא אומרת, "אוי איחרתי, סליחה,
מה קורה?"
והיא אומרת - "טוב, נחשי מה?
אני רוצה שתעזבי, את סיימת פה."
והיא אומרת, "בסדר."
(צחוק)
אין בעיה!
פאט: עכשיו בילי, הסיפור הזה--
בילי ג'ין: אני יודעת,
אבל זה מה שמפחיד את הבומרס --
אני רק אומרת לכם --
אז אני חושבת שזה טוב בשבילנו לשתף.
(צחוק)
לא, זה טוב בשבילנו לשתף,
בגלל שאנחנו זה האני האותנטי של כולנו
ומה שאנחנו באמת מרגישים,
אז אנחנו צריכים לאמץ את זה לשני הכיוונים,
אבל יש לי אמונה גדולה בגלל --
אם חווית ספורט כמו שאני --
כל דור הולך ונעשה טוב יותר.
זו עובדה.
עם קרן הספורט לנשים
שהיא עדיין השומרת של חוק מס' 9,
כי אנחנו מנסים להמשיך
להגן על החוק,
כי הוא תמיד נמצא בעמדה רופפת,
אז אנחנו באמת מודאגים,
ואנחנו עושים המון מחקרים.
זה מאוד חשוב בשבילנו.
ואני רוצה לשמוע מאנשים.
ואנחנו באמת צריכים להגן על מה שחוק 9
מייצג ברחבי העולם.
ואת שמעת את הנשיא קארטר מדבר
על כמה חוק 9 מוגן.
את יודעת שכל תביעה משפטית
שבנות, לפחות בספורט, עלתה נגד
כל דבר, מוסדות או כל דבר אחר,
ניצחה?
חוק 9 נמצא שם בשביל להגן עלינו.
וזה מדהים.
אבל אנחנו עדיין צריכים
לשמר את הלב והנפש (התודעה) --
(החשיבות של) התיאום
בין התודעה לחקיקה היא ענקית.
פאט: אז מה מעיר אותך בכל בוקר?
מה שומר על התמדתך בעבודתך,
המאבק לשיוויון, ההרחבה שלו,
תמיד לחקור איזורים חדשים,
לנסות למצוא דרכים חדשות...?
בילי ג'ין: טוב, אני תמיד שיגעתי את ההורים
שלי כי אני הייתי הסקרנית.
אני מאוד נמרצת.
אחי הקטן היה שחקן בייסבול
בליגה המקצוענית (MLB).
הוריי המסכנים בכלל לא התעניינו
אם הוא היה טוב.
(צחוק)
ואנחנו שיגענו אותם בגלל שאנחנו דחפנו,
ודחפנו כי רצינו להיות הטובים ביותר.
ואני חושבת שזה בגלל מה שאני
שומעת היום בשיחות של TED.
אני חושבת שלהקשיב
לנשים השונות הללו,
להקשיב לאנשים שונים,
להקשיב לנשיא קרטר--
בן 90, דרך אגב,
והוא זרק את הנתונים האלה
שאני לעולם --
הייתי צריכה לאמר,
"תסלחו לי, חכו דקה, אני צריכה
להוציא רשימה של הנתונים האלה."
הוא היה מטלטל--
אני מתכוונת, זה מדהים, אני מצטערת.
פאט: הוא אדם מדהים.
(מחיאות כפיים)
בילי ג'ין: ואז את נפגשת
עם הנשיאה מרי רובינסון,
שהייתה הנשיאה הקודמת (של אירלנד)--
תודה, אירים! 62 אחוז ! להט"ב, יש !!!
(מחיאות כפיים)
הקונגרס מצביע ביוני על נישואים חד-מיניים,
ואלו דברים שלאנשים מסויימים
מאוד קשים לשמיעה.
אבל תמיד זיכרו,
כל אחד מאיתנו הוא פרט,
בן-אדם עם לב דופק,
שאכפת לו
ורוצה לחיות את החיים האמיתיים שלו.
טוב? אתם לא צריכים להסכים עם מישהו,
אבל לכל אחד יש את ההזדמנות.
אני חושבת שכולנו מחוייבים
להמשיך לעשות שינויים משמעותיים, תמיד.
והאנשים האלה היו כל כך מעוררי השראה.
כולם חשובים.
וכל אחד מכם הוא משפיע.
אתם שם שמקשיבים, בעולם,
בנוסף האנשים שנמצאים כאן --
כל אדם בפני עצמו הוא משפיע.
לעולם אל תשכחו את זה. בסדר?
אז לעולם אל תוותרו על עצמכם.
פאט: בילי, את פשוט מעוררת השראה עבורנו.
בילי ג'ין: תודה, פאט!
(מחיאות כפיים)
תודה, TED!
(מחיאות כפיים)
תודה רבה.