WEBVTT

00:00:00.873 --> 00:00:03.135
אני אתחיל בכך שאספר לכם על דוא"ל

00:00:03.159 --> 00:00:04.968
שקיבלתי לאחרונה בתיבת הדואר הנכנס שלי.

00:00:05.342 --> 00:00:08.167
תיבת דואר הנכנס שלי היא די יוצאת דופן

00:00:08.191 --> 00:00:09.627
כי אני תרפיסטית

00:00:09.651 --> 00:00:13.095
ואני כותבת טור ייעוץ בשם "מטפלת יקרה",

00:00:13.119 --> 00:00:15.563
כך שאתם יכולים לדמיין מה יש שם.

00:00:15.587 --> 00:00:19.818
קראתי אלפי מכתבים מאוד אישיים

00:00:19.842 --> 00:00:22.108
מאנשים זרים מכל רחבי העולם.

00:00:22.555 --> 00:00:24.848
והמכתבים נעים מנושאים כמו שברון לב ואובדן,

00:00:24.872 --> 00:00:27.222
ועד למריבות עם הורים ואחים.

00:00:27.246 --> 00:00:29.647
אני שומרת אותם בתיקיה במחשב הנישא שלי,

00:00:29.671 --> 00:00:32.404
שקראתי לה " הבעיות שבחיים".

00:00:32.428 --> 00:00:35.833
אז קיבלתי את האימייל הזה, אני מקבלת 
הרבה אימיילים כאלה,

00:00:35.857 --> 00:00:38.215
ואני רוצה להכניס אתכם לשניה לעולם שלי

00:00:38.239 --> 00:00:40.468
ולהקריא לכם את אחד המכתבים האלה.

00:00:40.492 --> 00:00:42.026
וכך זה הולך.

NOTE Paragraph

00:00:46.698 --> 00:00:48.475
"מטפלת יקרה,

00:00:48.499 --> 00:00:49.936
אני נשואה 10 שנים

00:00:49.960 --> 00:00:52.642
והכל היה טוב עד לפני כמה שנים.

00:00:52.666 --> 00:00:55.437
כשבעלי הפסיק לרצות לקיים איתי יחסי מין
בתדירות שנהג עד אז.

00:00:55.461 --> 00:00:57.310
וכעת, כמעט שאיננו 
מקיימים יחסים כלל."

00:00:57.334 --> 00:00:59.349
אני בטוחה חברים, שלא צפיתם את זה.

NOTE Paragraph

00:00:59.373 --> 00:01:00.374
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:00.398 --> 00:01:03.637
"ובכן, אתמול גיליתי שבחודשים האחרונים,

00:01:03.661 --> 00:01:06.202
הוא ניהל בחשאי שיחות טלפון 
ארוכות מאוחר בלילה

00:01:06.226 --> 00:01:07.992
עם אישה ממשרדו.



00:01:08.016 --> 00:01:10.472
גיגלתי אותה והיא מהממת.

00:01:10.496 --> 00:01:12.290
אני לא מאמינה שזה קורה.

00:01:12.314 --> 00:01:14.988
אבי ניהל רומן עם עמיתה 
לעבודה כשהייתי צעירה

00:01:15.012 --> 00:01:17.115
וזה פירק את המשפחה שלנו.



00:01:17.139 --> 00:01:19.504
מיותר לציין שאני הרוסה.

00:01:19.528 --> 00:01:20.865
אם אשאר בנישואים האלה,

00:01:20.889 --> 00:01:23.000
לעולם לא אוכל לסמוך שוב על בעלי,

00:01:23.024 --> 00:01:25.413
אך גם איני רוצה שילדינו יתמודדו 
עם גירושים,

00:01:25.437 --> 00:01:27.278
עם אם חורגת, וכדומה.

00:01:27.302 --> 00:01:28.502
מה עלי לעשות?"

NOTE Paragraph

00:01:30.743 --> 00:01:33.901
ובכן, מה אתם חושבים שהיא צריכה לעשות?

00:01:34.727 --> 00:01:35.965
לו קיבלתם את המכתב הזה,

00:01:35.989 --> 00:01:39.457
הייתם עשויים לחשוב עד כמה בגידה כואבת.

00:01:39.802 --> 00:01:42.937
או אולי עד כמה מקרה זה כואב במיוחד

00:01:42.961 --> 00:01:45.627
בגלל מה שהיא חוותה כשגדלה עם אביה.

00:01:46.040 --> 00:01:48.902
וכמוני, ודאי תחושו אמפתיה לאישה הזו,

00:01:48.926 --> 00:01:50.338
ואולי יהיו לכם אפילו כמה,

00:01:50.362 --> 00:01:51.806
איך לומר בעדינות,

00:01:51.830 --> 00:01:55.084
בואו נקרא להם רגשות "לא כל כך חיוביים" 
כלפי בעלה.

NOTE Paragraph

00:01:55.108 --> 00:01:58.064
דברים כאלה עוברים גם לי בראש,

00:01:58.088 --> 00:02:00.096
כשאני קוראת את המכתבים האלה באימייל שלי

00:02:00.120 --> 00:02:03.199
אבל עלי להיות ממש זהירה
כשאני מגיבה למכתבים האלה

00:02:03.223 --> 00:02:07.198
כי אני יודעת שכל מכתב שאני מקבלת
הוא בעצם רק סיפור

00:02:07.222 --> 00:02:09.150
שנכתב על ידי מחבר ספציפי.

00:02:09.174 --> 00:02:12.222
ושקיימת גם גרסה אחרת של הסיפור הזה.

00:02:12.246 --> 00:02:13.666
זה קורה תמיד.

00:02:14.166 --> 00:02:15.326
ואני יודעת זאת

00:02:15.350 --> 00:02:17.602
כי אם למדתי משהו כתרפיסטית,

00:02:17.626 --> 00:02:20.957
הוא שכולנו מספרים לא אמינים של חיינו שלנו.

00:02:21.306 --> 00:02:22.456
אני כזו.

00:02:22.973 --> 00:02:24.123
אתם.

00:02:24.497 --> 00:02:26.730
וגם כל מי שאתם מכירים.

00:02:26.754 --> 00:02:28.714
מה שכנראה לא הייתי צריכה לומר לכם

00:02:28.738 --> 00:02:31.222
כי עכשיו אתם לא תאמינו לשיחת הTED שלי.

NOTE Paragraph

00:02:31.246 --> 00:02:33.611
תראו, אני לא מתכוונת שאנחנו מטעים בכוונה.

00:02:33.635 --> 00:02:36.747
רוב מה שאנשים אומרים לי הוא נכון לחלוטין,

00:02:36.771 --> 00:02:39.032
מנקודת המבט הנוכחית שלהם.

00:02:39.056 --> 00:02:41.484
תלוי במה הם מדגישים או ממזערים,

00:02:41.508 --> 00:02:43.417
מה שהם מכלילים, מה שהם משאירים בחוץ,

00:02:43.441 --> 00:02:45.457
מה שהם רואים ורוצים שאראה,

00:02:45.481 --> 00:02:48.155
הם מספרים את סיפוריהם בדרך מסוימת.



00:02:48.179 --> 00:02:51.418
הפסיכולוג ג'רום ברונר תיאר זאת יפה - 
הוא אמר:

00:02:51.442 --> 00:02:55.601
"לספר סיפור זה, באופן בלתי נמנע, 
לנקוט עמדה מוסרית."

00:02:55.966 --> 00:02:58.601
כולנו מסתובבים עם סיפורים על חיינו.

00:02:58.625 --> 00:03:01.061
מדוע בחירות נעשו, למה דברים השתבשו,

00:03:01.085 --> 00:03:02.958
מדוע התייחסנו למישהו בצורה מסוימת --

00:03:02.982 --> 00:03:04.975
כי ברור שהגיע להם --

00:03:04.999 --> 00:03:06.937
מדוע מישהו התייחס אלינו בדרך מסוימת --

00:03:06.961 --> 00:03:08.699
למרות שברור שלא הגיע לנו.

00:03:08.723 --> 00:03:11.675
סיפורים הם הדרך שבה אנו 
מוצאים היגיון בחיינו.

NOTE Paragraph

00:03:11.699 --> 00:03:14.389
אבל מה קורה כשהסיפורים שאנחנו מספרים

00:03:14.413 --> 00:03:17.936
מטעים או לא שלמים או פשוט לא נכונים?

00:03:18.929 --> 00:03:20.609
ובכן, במקום לספק בהירות,

00:03:20.633 --> 00:03:22.491
הסיפורים הללו משאירים אותנו תקועים.

00:03:22.515 --> 00:03:25.737
אנו מניחים שהנסיבות שלנו 
מעצבות את הסיפורים שלנו.

00:03:26.230 --> 00:03:28.263
אבל מה ששבתי ומצאתי בעבודתי

00:03:28.287 --> 00:03:30.238
זה שההפך הגמור קורה.

00:03:30.262 --> 00:03:33.857
הדרך בה אנו מספרים את חיינו
מעצבת את מה שהם הופכים להיות.

00:03:34.989 --> 00:03:36.568
זו הסכנה בסיפורים שלנו,

00:03:36.592 --> 00:03:38.274
כי הם באמת יכולים להזיק לנו,

00:03:38.298 --> 00:03:39.544
אבל זה גם הכוח שלהם.

00:03:39.568 --> 00:03:42.552
כי זה אומר שאם נוכל לשנות 
את הסיפורים שלנו,

00:03:42.576 --> 00:03:44.631
נוכל לשנות את חיינו.

00:03:44.655 --> 00:03:46.552
והיום, אני רוצה להראות לכם כיצד.

NOTE Paragraph

00:03:47.624 --> 00:03:49.457
אמרתי לכם שאני תרפיסטית,

00:03:49.481 --> 00:03:52.354
וזה מה שאני באמת. 
אני לא מספרת לא אמינה.

00:03:52.378 --> 00:03:54.584
אבל אם נניח שאני נמצאת במטוס למשל,

00:03:54.608 --> 00:03:56.489
ומישהו שואל אותי במה אני עוסקת,

00:03:56.513 --> 00:03:58.637
אני בדרך כלל אומרת שאני עורכת.

00:03:59.017 --> 00:04:01.589
וחלק מהסיבה שאני אומרת זאת
היא שאם אומר שאני תרפיסטית,

00:04:01.613 --> 00:04:04.597
אני תמיד מקבלת תגובה מביכה, כמו,

00:04:04.621 --> 00:04:06.296
"הו, תרפיסטית.

00:04:06.320 --> 00:04:08.468
האם את הולכת לעשות לי פסיכואנליזה?"

00:04:08.492 --> 00:04:10.056
ואני חושבת "א': לא,

00:04:10.080 --> 00:04:12.484
ב' : מדוע שאעשה זאת כאן?

00:04:12.508 --> 00:04:14.008
אם הייתי אומרת שאני גניקולוגית,


00:04:14.032 --> 00:04:16.699
היית שואל אותי האם אני
עומדת לבדוק לך את האגן?"

NOTE Paragraph

00:04:16.723 --> 00:04:18.698
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:19.207 --> 00:04:21.469
אבל הסיבה העיקרית שאני אומרת שאני עורכת

00:04:21.493 --> 00:04:23.017
היא משום שזה נכון.

00:04:23.041 --> 00:04:25.722
תפקידם של כל התרפיסטים
הוא לעזור לאנשים בעריכה,

00:04:25.746 --> 00:04:28.856
אבל מה שמעניין בתפקיד הספציפי שלי 
כ"תרפיסטית יקרה"

00:04:28.880 --> 00:04:31.571
הוא שכשאני עורכת, אני לא עורכת
רק לאדם אחד.

00:04:31.595 --> 00:04:34.269
אני מנסה ללמד קבוצה שלמה
של קוראים כיצד לערוך,

00:04:34.293 --> 00:04:36.301
כשאני משתמשת במכתב אחד בכל שבוע כדוגמה.

00:04:36.325 --> 00:04:37.968
אז אני חושבת על דברים כמו,

00:04:37.992 --> 00:04:39.770
"איזה חומר אינו רלוונטי?"

00:04:39.794 --> 00:04:43.040
"האם הגיבור נע קדימה או הולך במעגלים,

00:04:43.064 --> 00:04:46.207
האם הדמויות התומכות חשובות
או שהן מהוות הסחת דעת?"

00:04:46.231 --> 00:04:48.364
"האם נקודות העלילה חושפות נושא?"

00:04:48.699 --> 00:04:50.254
ומה ששמתי לב אליו

00:04:50.278 --> 00:04:54.278
הוא שהסיפורים של רוב האנשים נוטים 
להסתובב סביב שני נושאים עיקריים.

NOTE Paragraph

00:04:54.302 --> 00:04:55.778
הראשון הוא חופש,



00:04:55.802 --> 00:04:57.579
והשני הוא שינוי.

00:04:57.603 --> 00:04:58.833
וכשאני עורכת,

00:04:58.857 --> 00:05:00.949
אלה הנושאים שאני מתחילה איתם.


00:05:00.973 --> 00:05:03.671
אז בואו ונסתכל בחופש לרגע.

00:05:03.695 --> 00:05:06.449
הסיפורים שלנו על חופש הולכים כך:

00:05:06.473 --> 00:05:08.338
אנו מאמינים, באופן כללי,

00:05:08.362 --> 00:05:11.750
שיש לנו כמות עצומה של חופש.

00:05:12.317 --> 00:05:14.397
למעט כשזה מגיע לבעיה שעל הפרק,


00:05:14.421 --> 00:05:16.921
במקרה כזה, פתאום, אנחנו מרגישים 
שאין לנו חופש כלל.

00:05:16.945 --> 00:05:19.603
רבים מהסיפורים שלנו מתארים
תחושת מלכוד, נכון?

00:05:19.627 --> 00:05:22.102
אנו חשים כלואים על ידי 
המשפחות שלנו, העבודה שלנו,

00:05:22.126 --> 00:05:24.238
מערכות היחסים שלנו, העבר שלנו.

00:05:24.599 --> 00:05:27.946
לפעמים, אנחנו אפילו כולאים את עצמנו 
בעזרת סיפור של הלקאה עצמית -

00:05:27.946 --> 00:05:30.023
אני יודעת שכולכם מכירים
את הסיפורים האלה.

00:05:30.023 --> 00:05:31.792
"לכולם יש חיים יותר טובים משלי",

00:05:31.792 --> 00:05:33.392
באדיבות המדיה החברתית.

00:05:33.392 --> 00:05:35.968
סיפור ה"אני מתחזה",
סיפור ה"אני לא אהוב".

00:05:35.968 --> 00:05:37.940
סיפור ה"שום דבר לא יסתדר לי אף פעם".

00:05:37.940 --> 00:05:40.301
סיפור ה"כשאני אומר
'היי, סירי,' והיא לא עונה לי,

00:05:40.301 --> 00:05:42.642
זה אומר שהיא שונאת אותי".

00:05:42.666 --> 00:05:44.727
עליתי עליכם, ראיתם, אני לא היחידה.

00:05:45.532 --> 00:05:47.437
האישה שכתבה לי את המכתב ההוא,

00:05:47.461 --> 00:05:49.349
גם כן מרגישה לכודה.

00:05:49.373 --> 00:05:52.222
אם היא תישאר עם בעלה, 
היא לעולם לא תסמוך עליו יותר,

00:05:52.246 --> 00:05:54.651
אבל אם היא תעזוב, ילדיה יסבלו.

NOTE Paragraph

00:05:55.040 --> 00:05:57.920
יש סרט מצויר שלדעתי מהווה דוגמה מושלמת

00:05:57.944 --> 00:06:00.468
למה שבאמת קורה בסיפורים האלה.

00:06:00.492 --> 00:06:02.898
הסרט המצויר מראה אסיר שמנענע את הסורגים,

00:06:02.922 --> 00:06:04.944
ומנסה נואשות לצאת.



00:06:04.968 --> 00:06:07.159
אבל מימין ומשמאל זה פתוח.

00:06:07.183 --> 00:06:08.944
אין סורגים.

00:06:08.968 --> 00:06:11.174
האסיר אינו נמצא בכלא.

00:06:11.977 --> 00:06:13.152
אלה הם רובנו.

00:06:13.176 --> 00:06:14.779
אנחנו מרגישים לכודים לחלוטין,

00:06:14.803 --> 00:06:16.898
תקועים בתא הכלא הרגשי שלנו.



00:06:16.922 --> 00:06:19.041
אבל אנחנו לא הולכים סביב הסורגים אל החופש

00:06:19.065 --> 00:06:21.199
כי אנחנו יודעים שישנו מלכוד

00:06:21.223 --> 00:06:23.489
חופש בא עם אחריות.

00:06:23.802 --> 00:06:27.651
ואם ניקח אחריות על תפקידנו בסיפור

00:06:27.675 --> 00:06:29.794
אולי נצטרך להשתנות.



NOTE Paragraph

00:06:29.842 --> 00:06:33.080
וזה נושא משותף נוסף 
שאני רואה בסיפורים שלנו: שינוי.

00:06:33.080 --> 00:06:34.556
הסיפורים האלה נשמעים כך:

00:06:34.580 --> 00:06:36.786
אדם אומר, "אני רוצה להשתנות."



00:06:36.810 --> 00:06:38.777
אבל למה שהם באמת מתכוונים זה,



00:06:38.801 --> 00:06:42.024
"אני רוצה שדמות אחרת בסיפור תשתנה."

00:06:42.476 --> 00:06:44.206
מטפלים מתארים דילמה זו כ:


00:06:44.230 --> 00:06:46.738
"אם למלכה היו ביצים, היא הייתה המלך."

00:06:46.762 --> 00:06:47.921
אני מתכוונת --

NOTE Paragraph

00:06:47.945 --> 00:06:48.945
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:48.969 --> 00:06:50.873
זה לא הגיוני, נכון?


00:06:51.923 --> 00:06:53.907
מדוע שלא נרצה שהדמות הראשית,

00:06:53.931 --> 00:06:56.336
שהיא הגיבור בסיפור, תשתנה?

00:06:56.360 --> 00:06:57.987
ובכן, זה יכול להיות כי שינוי,

00:06:58.011 --> 00:06:59.741
אפילו שינוי ממש חיובי,

00:06:59.765 --> 00:07:02.357
כרוך בכמות מפתיעה של הפסדים.

00:07:02.381 --> 00:07:03.992
אובדן המוכר.

00:07:04.016 --> 00:07:07.349
גם אם המוכר אינו נעים, או אומלל לחלוטין,

00:07:07.373 --> 00:07:09.881
לפחות אנו מכירים את הדמויות,
התפאורה והעלילה,

00:07:09.881 --> 00:07:12.294
עד לדיאלוג החוזר 
בסיפור הזה.

00:07:12.318 --> 00:07:13.636
"אתה אף פעם לא עושה כביסה!"

00:07:13.660 --> 00:07:14.873
"עשיתי את זה בפעם שעברה!"

00:07:14.897 --> 00:07:16.061
אה, כן? מתי?"

00:07:16.085 --> 00:07:17.816
יש משהו מנחם באופן משונה

00:07:17.840 --> 00:07:20.190
בידיעה איך בדיוק הסיפור הולך

00:07:20.214 --> 00:07:21.666
כל פעם מחדש.

NOTE Paragraph

00:07:22.170 --> 00:07:25.686
לכתוב פרק חדש זה להעז לפלוש אל הלא נודע

00:07:25.710 --> 00:07:27.916
זה לנעוץ עיניים בדף ריק.

00:07:27.940 --> 00:07:29.503
וכפי שכל כותב יאמר לכם,

00:07:29.527 --> 00:07:32.098
אין דבר יותר מפחיד מדף ריק.

00:07:32.476 --> 00:07:33.913
אבל הנה הקטע.

00:07:33.937 --> 00:07:35.960
ברגע שאנו עורכים את הסיפור שלנו,

00:07:35.984 --> 00:07:39.118
הפרק הבא הופך להיות להרבה יותר קל לכתיבה.

00:07:39.459 --> 00:07:42.753
אנחנו מדברים כל כך הרבה בתרבות שלנו
על הצורך להכיר את עצמנו.



00:07:42.777 --> 00:07:46.364
אבל חלק מההיכרות עם עצמכם היא 
לבטל את הכרת עצמך

00:07:46.388 --> 00:07:49.976
להרפות מהגרסה האחת של הסיפור שסיפרת לעצמך

00:07:50.000 --> 00:07:51.826
כך שתוכל לחיות את חייך,

00:07:51.850 --> 00:07:54.246
ולא את הסיפור שסיפרת לעצמך

00:07:54.270 --> 00:07:55.420
על חייך.

00:07:55.897 --> 00:07:58.733
וכך אנו הולכים סביב הסורגים האלה.

NOTE Paragraph

00:07:59.297 --> 00:08:02.638
אז אני רוצה לחזור למכתב של האישה, 
על הרומן.

00:08:02.662 --> 00:08:04.773
היא שאלה אותי מה עליה לעשות.

00:08:04.797 --> 00:08:07.246
עכשיו המילה הזו מודבקת במשרד שלי:

00:08:07.270 --> 00:08:09.254
אולטרהקרפידריאניזם.

00:08:09.278 --> 00:08:13.873
ההרגל לתת עצות או חוות דעת שהם
מחוץ לידע או לכשירות של האדם.

00:08:13.897 --> 00:08:15.175
זו מילה נהדרת, נכון?

00:08:15.199 --> 00:08:17.160
אתם יכולים להשתמש בה בכל מיני הקשרים,

00:08:17.184 --> 00:08:19.595
אני בטוחה שתשתמשו בה אחרי שיחת TED זו.

00:08:19.619 --> 00:08:22.530
אני משתמשת בה כי זה מזכיר לי שכתרפיסטית,

00:08:22.554 --> 00:08:24.936
אני יכולה לעזור לאנשים 
להבין מה הם רוצים לעשות,

00:08:24.960 --> 00:08:27.428
אבל איני יכולה לעשות עבורם
את הבחירות שלהם לחייהם.

00:08:27.754 --> 00:08:30.373
רק אתם יכולים לכתוב את הסיפור שלכם,

00:08:30.397 --> 00:08:32.500
וכל מה שאתם צריכים אלה כמה כלים.

NOTE Paragraph

00:08:32.524 --> 00:08:33.815
אז אני רוצה

00:08:33.839 --> 00:08:36.632
שנערוך יחד את המכתב של האישה הזו, ממש כאן,

00:08:36.656 --> 00:08:39.688
כדרך להראות איך כולנו יכולים לשנות 
את הסיפורים שלנו.

00:08:39.998 --> 00:08:42.172
ואני רוצה להתחיל בלבקש מכם

00:08:42.196 --> 00:08:45.632
לחשוב על סיפור שאתם מספרים לעצמכם ברגע זה

00:08:45.656 --> 00:08:47.777
שאולי לא משרת אתכם טוב.

00:08:47.801 --> 00:08:50.865
הוא יכול להיות קשור לנסיבות שאתם חווים,

00:08:50.889 --> 00:08:53.317
הוא אולי קשור לאדם בחיים שלכם,

00:08:53.341 --> 00:08:55.309
הוא יכול להיות אפילו על עצמכם.

00:08:55.793 --> 00:08:58.725
ואני רוצה שתסתכלו על הדמויות התומכות.

00:08:58.749 --> 00:09:00.574
מי הם האנשים שעוזרים לכם

00:09:00.598 --> 00:09:03.677
לתמוך בגרסה הלא נכונה של הסיפור?

NOTE Paragraph

00:09:04.202 --> 00:09:06.615
למשל, אם האישה שכתבה לי את המכתב הזה

00:09:06.639 --> 00:09:08.162
סיפרה לחברותיה מה קרה,

00:09:08.186 --> 00:09:11.191
הן כנראה היו מציעות לה מה שמכונה
"חמלה אידיוטית."

00:09:11.215 --> 00:09:13.715
בחמלה אידיוטית, אנחנו הולכים עם הסיפור,

00:09:13.739 --> 00:09:16.095
אנחנו אומרים, "את צודקת, 
זה כל כך לא הוגן,"

00:09:16.119 --> 00:09:19.230
כשחבר מספר לנו שהוא לא קיבל
את הקידום שהוא רצה,

00:09:19.254 --> 00:09:22.025
למרות שאנחנו יודעים שזה כבר קרה
כמה פעמים בעבר

00:09:22.049 --> 00:09:24.097
כי הוא לא באמת משקיע מאמץ,

00:09:24.121 --> 00:09:26.188
והוא כנראה גם גונב ציוד משרדי.

NOTE Paragraph

00:09:26.212 --> 00:09:27.212
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:27.236 --> 00:09:29.782
אנו אומרים, "כן, אתה צודק, הוא אידיוט,"

00:09:29.806 --> 00:09:32.803
כשחברה מספרת לנו שהחבר שלה נפרד ממנה,

00:09:32.827 --> 00:09:35.033
למרות שאנחנו יודעים שיש דרכים מסוימות

00:09:35.057 --> 00:09:36.841
שהיא נוטה להתנהג במערכות יחסים,

00:09:36.865 --> 00:09:39.691
כמו לשלוח טקסטים ללא הפסק,
או לחטט במגירות שלו,

00:09:39.715 --> 00:09:41.405
שנוטים להוביל לתוצאה זו.

00:09:41.429 --> 00:09:43.079
אנו רואים את הבעיה, זה כמו,

00:09:43.103 --> 00:09:45.508
אם פורצת קטטה בכל בר שאליו אתם הולכים,

00:09:45.532 --> 00:09:46.683
יכול להיות שאתם הבעיה.

NOTE Paragraph

00:09:46.707 --> 00:09:48.968
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:48.992 --> 00:09:52.691
כדי להיות עורכים טובים, 
עלינו להציע חמלה חכמה,

00:09:52.715 --> 00:09:55.216
לא רק לחברים שלנו, אלא לעצמנו.

00:09:55.240 --> 00:09:58.193
הדבר נקרא - אני חושבת שהמונח הטכני
יכול להיות --

00:09:58.217 --> 00:10:00.684
"שליחת פצצות אמת חומלות."

00:10:01.024 --> 00:10:02.953
ופצצות האמת האלו הן חומלות,

00:10:02.977 --> 00:10:05.856
כי הן עוזרות לנו לראות את מה 
שהשארנו מחוץ לסיפור.

NOTE Paragraph

00:10:05.880 --> 00:10:07.040
האמת היא,

00:10:07.064 --> 00:10:09.786
שאנחנו לא יודעים אם בעלה 
של האישה הזו מנהל רומן,

00:10:09.810 --> 00:10:12.558
או מדוע חיי המין שלהם השתנו לפני שנתיים,

00:10:12.582 --> 00:10:15.709
או על מה באמת דיברו 
בשיחות הטלפון מאוחר בלילה.

00:10:15.733 --> 00:10:17.844
ויכול להיות שבגלל ההיסטוריה שלה,

00:10:17.868 --> 00:10:20.479
היא כותבת סיפור יחודי של בגידה,

00:10:20.503 --> 00:10:22.405
אבל יש כנראה עוד משהו

00:10:22.429 --> 00:10:25.373
שהיא לא רוצה לאפשר לי לראות במכתב שלה,

00:10:25.397 --> 00:10:27.397
או אולי אפילו לראות בעצמה.



00:10:28.143 --> 00:10:30.452
זה כמו הבחור הזה שעושה מבחן רורשאך.

00:10:30.476 --> 00:10:32.326
כולכם יודעים מהם מבחני רורשאך?

00:10:32.350 --> 00:10:35.334
פסיכולוג מראה לכם כמה כתמי דיו,
הם נראים ככה,

00:10:35.358 --> 00:10:37.844
ושואל "מה אתה רואה?"

00:10:38.287 --> 00:10:40.763
אז הבחור מסתכל בכתם הדיו שלו ואומר,

00:10:40.787 --> 00:10:44.304
"אני בהחלט לא רואה דם."

00:10:45.675 --> 00:10:47.334
והבוחן אומר,

00:10:47.358 --> 00:10:50.812
"בסדר, אמור לי מה עוד אתה בהחלט לא רואה."

00:10:51.622 --> 00:10:53.932
בכתיבה זה נקרא נקודת מבט.

00:10:53.956 --> 00:10:56.709
מה שהמספר לא מוכן לראות?

NOTE Paragraph

00:10:56.733 --> 00:10:59.709
אז אני רוצה להקריא לכם מכתב נוסף.

00:11:00.797 --> 00:11:03.042
והוא הולך ככה.

NOTE Paragraph

00:11:04.860 --> 00:11:06.503
"תרפיסטית יקרה,

00:11:07.701 --> 00:11:09.597
אני זקוק לעזרה עם אשתי.


00:11:09.621 --> 00:11:11.525
בזמן האחרון כל מה שאני עושה מרגיז אותה,

00:11:11.549 --> 00:11:14.621
אפילו דברים קטנים, כמו הרעש שאני עושה 
כשאני לועס.

00:11:15.214 --> 00:11:16.397
בארוחת הבוקר,

00:11:16.421 --> 00:11:19.731
שמתי לב שהיא אפילו מנסה
לשים בחשאי יותר חלב בגרנולה שלי

00:11:19.755 --> 00:11:21.041
כדי שהיא תהיה פחות פריכה."

NOTE Paragraph

00:11:21.065 --> 00:11:22.445
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:22.469 --> 00:11:26.580
"אני מרגיש שהיא נעשתה ביקורתית כלפי
לאחר שאבי נפטר לפני שנתיים.



00:11:26.604 --> 00:11:27.882
הייתי מאוד קרוב אליו,

00:11:27.906 --> 00:11:29.794
ואביה עזב כשהייתה צעירה,

00:11:29.818 --> 00:11:32.381
כך שהיא לא יכולה היתה להתייחס למה שעברתי.

00:11:32.405 --> 00:11:35.238
יש לי חבר בעבודה שאביו נפטר
לפני כמה חודשים,

00:11:35.262 --> 00:11:36.952
והוא מבין את הצער שלי.

00:11:36.976 --> 00:11:40.064
הלוואי שיכולתי לדבר עם אשתי 
כמו שאני מדבר איתו

00:11:40.088 --> 00:11:42.818
אבל אני מרגיש שהיא בקושי סובלת אותי עכשיו.

00:11:42.842 --> 00:11:44.708
איך אוכל להחזיר אלי את אשתי? "

NOTE Paragraph

00:11:45.318 --> 00:11:46.468
בסדר.

00:11:46.961 --> 00:11:49.326
אז מה שכנראה קלטתם

00:11:49.350 --> 00:11:52.278
הוא שזה אותו סיפור שהקראתי לכם קודם,

00:11:52.302 --> 00:11:54.873
רק מסופר מנקודת מבטו של מספר אחר.
.

00:11:54.897 --> 00:11:57.294
הסיפור שלה היה על בעל בוגד,

00:11:57.318 --> 00:12:00.666
הסיפור שלו הוא על אישה שלא מסוגלת 
להבין את יגונו.

00:12:01.159 --> 00:12:04.477
אבל מה שבולט הוא שלמרות כל ההבדלים ביניהם,

00:12:04.501 --> 00:12:08.405
שני סיפורים אלה הם על געגוע לקשר.

00:12:08.825 --> 00:12:11.206
ואם נצליח לצאת מנקודת המבט
של המספר הראשון

00:12:11.230 --> 00:12:13.952
ולכתוב את הסיפור מנקודת מבטה של דמות אחרת,

00:12:13.976 --> 00:12:16.849
לפתע אותה דמות אחרת הופכת להיות
הרבה יותר סמפתית,

00:12:16.873 --> 00:12:18.674
והעלילה נפתחת.

00:12:19.342 --> 00:12:22.143
זה הצעד הקשה ביותר בתהליך העריכה,

00:12:22.167 --> 00:12:24.434
אבל זה גם המקום בו מתחיל השינוי.

NOTE Paragraph

00:12:24.786 --> 00:12:28.326
מה היה קורה לו הייתם מסתכלים בסיפור שלכם

00:12:28.350 --> 00:12:31.238
והייתם כותבים אותו מנקודת מבטו של אדם אחר?

00:12:31.667 --> 00:12:35.127
מה הייתם רואים כעת מנקודת המבט
היותר רחבה הזו?

00:12:35.991 --> 00:12:38.230
זו הסיבה שכשאני פוגשת באנשים עם דיכאון,

00:12:38.254 --> 00:12:39.405
אני לפעמים אומרת,

00:12:39.429 --> 00:12:42.548
"אתה לא האדם הכי נכון 
כדי לדבר אתו עליך כעת,"

00:12:42.572 --> 00:12:45.646
משום שדיכאון מעוות את הסיפורים שלנו 
בדרך מסוימת מאוד

00:12:45.670 --> 00:12:47.226
הוא מצמצם את נקודות המבט שלנו.

00:12:47.240 --> 00:12:50.573
כך גם כאשר אנו חשים בודדים
או פגועים או דחויים.

00:12:50.607 --> 00:12:52.226
אנחנו יוצרים כל מיני סיפורים,

00:12:52.250 --> 00:12:54.029
מעוותים מבעד לעדשה צרה מאוד

00:12:54.053 --> 00:12:56.370
שאנחנו אפילו לא יודעים שאנו מביטים דרכה.

00:12:56.680 --> 00:13:00.434
ואז ביעילות הפכנו להיות 
חדשות הכזב של עצמנו

NOTE Paragraph

00:13:01.482 --> 00:13:03.348
יש לי וידוי.

00:13:03.998 --> 00:13:07.016
אני כתבתי את גרסת הבעל של 
המכתב שהקראתי לכם.

00:13:07.040 --> 00:13:08.865
אינכם מתארים לעצמכם כמה זמן ביליתי

00:13:08.889 --> 00:13:11.326
בהתלבטות בין גרנולה לחטיפי צ'יפס,

00:13:11.350 --> 00:13:14.488
כתבתי את זה על סמך כל 
הסיפורים האלטרנטיביים

00:13:14.512 --> 00:13:15.956
שראיתי במהלך השנים,

00:13:15.980 --> 00:13:19.699
לא רק בפרקטיקה הטיפולית שלי 
אלא גם בטור שלי.

00:13:19.723 --> 00:13:20.960
כשקרה פעם

00:13:20.984 --> 00:13:23.230
ששני בני אדם שמעורבים באותה סיטואציה

00:13:23.254 --> 00:13:25.730
כתבו לי מבלי לדעת אחד על האחר,

00:13:25.754 --> 00:13:27.746
ויש לי שתי גרסאות של אותו סיפור

00:13:27.770 --> 00:13:29.103
בתיבת הדואר הנכנס שלי,

00:13:29.546 --> 00:13:31.234
זה באמת קרה.

00:13:31.901 --> 00:13:34.828
איני יודעת מהי הגרסה האחרת 
של מכתבה של אשה זו,

00:13:34.852 --> 00:13:36.321
אבל אני כן יודעת את זה:

00:13:36.345 --> 00:13:37.678
היא צריכה לכתוב אותה.

00:13:38.082 --> 00:13:40.127
כי בעריכה אמיצה,

00:13:40.151 --> 00:13:43.953
היא תכתוב גירסה של המכתב ששלחה לי
עם הרבה יותר ניואנסים

00:13:43.977 --> 00:13:46.603
גם אם בעלה מנהל רומן מכל סוג שהוא -

00:13:46.627 --> 00:13:48.357
ואולי הוא אכן מנהל רומן --

00:13:48.381 --> 00:13:51.444
היא לא צריכה לדעת מהי העלילה עדיין.

00:13:52.096 --> 00:13:54.984
משום שרק בזכות העריכה,

00:13:55.008 --> 00:13:58.320
יהיו לה כל כך הרבה אפשרויות נוספות
למה שהעלילה יכולה להפוך,

NOTE Paragraph

00:13:59.277 --> 00:14:02.832
לפעמים קורה שאני רואה אנשים שבאמת תקועים,

00:14:02.856 --> 00:14:05.784
והם ממש שקועים בתקיעות שלהם.

00:14:06.126 --> 00:14:08.702
אנו קוראים להם מתלוננים דוחי-עזרה.

00:14:08.726 --> 00:14:10.400
אני בטוחה שאתם מכירים אנשים כאלה.

00:14:10.424 --> 00:14:13.480
אלה הם האנשים שכשאתם מנסים להציע להם הצעה,

00:14:13.504 --> 00:14:18.353
הם דוחים אותה עם 
"כן, זה אף פעם לא יעבוד, כי..."

00:14:18.801 --> 00:14:22.119
"כן, לא, זה בלתי אפשרי
כי אני לא יכול לעשות את זה."

00:14:22.143 --> 00:14:26.349
"כן, אני באמת רוצה יותר חברים, 
אבל אנשים פשוט כל כך מעצבנים."

NOTE Paragraph

00:14:26.373 --> 00:14:28.421
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:14:28.445 --> 00:14:30.222
מה שהם באמת דוחים

00:14:30.246 --> 00:14:33.646
זה עריכה לסיפור שלהם על סבל ותקיעות.

00:14:34.300 --> 00:14:37.514
וכך, עם האנשים האלה, אני בדרך כלל
נוקטת בגישה אחרת.

00:14:37.538 --> 00:14:40.197
ומה שאני עושה, זה אומרת עוד משהו.

00:14:40.221 --> 00:14:42.228
אני אומרת להם,

00:14:42.252 --> 00:14:44.148
"כולנו נמות."

00:14:44.834 --> 00:14:47.603
אני בטוחה שאתם ממש שמחים שאני 
לא התרפיסטית שלכם כרגע.

00:14:48.056 --> 00:14:49.405
כי הם מסתכלים עלי

00:14:49.429 --> 00:14:51.500
כמו שאתם מסתכלים עלי כעת,

00:14:51.524 --> 00:14:53.183
עם מבט של בלבול מוחלט.

00:14:53.207 --> 00:14:55.302
אבל אז אני מסבירה שיש סיפור

00:14:55.326 --> 00:14:58.103
שנכתב בסופו של דבר על כולנו.

00:14:58.127 --> 00:14:59.727
הוא נקרא הספד.

00:15:00.603 --> 00:15:05.016
ואני אומרת שבמקום להיות הסופרים
של האומללות שלנו,

00:15:05.040 --> 00:15:08.325
אנו זוכים לעצב את הסיפורים הללו 
בזמן שעודנו בחיים.

00:15:09.016 --> 00:15:11.643
אנו זוכים להיות הגיבור ולא הקורבן
בסיפורים שלנו,

00:15:11.667 --> 00:15:14.572
אנו זוכים לבחור את מה 
שמתרחש על הדף שחי במוחנו

00:15:14.596 --> 00:15:16.263
ומעצב את המציאות שלנו.

00:15:17.096 --> 00:15:20.959
אני אומרת להם שהחיים הם על היכולת
להחליט לאיזה סיפורים להקשיב

00:15:20.983 --> 00:15:22.665
ואיזה מהם זקוקים לעריכה.

00:15:22.689 --> 00:15:25.705
ושווה להתאמץ ולערוך אותם

00:15:25.729 --> 00:15:28.895
כי אין דבר חשוב יותר לאיכות חיינו

00:15:28.919 --> 00:15:31.103
מאשר הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

00:15:31.127 --> 00:15:34.468
אני אומרת שכשהדבר נוגע לסיפורי חיינו,

00:15:34.492 --> 00:15:38.373
עלינו לכוון את עצמנו לזכייה 
בפרס פוליצר האישי שלנו.

NOTE Paragraph

00:15:38.397 --> 00:15:41.266
רובנו איננו מתלוננים דוחי-עזרה,

00:15:41.290 --> 00:15:43.643
או לפחות איננו מאמינים שאנו כאלה.

00:15:43.667 --> 00:15:46.294
אבל זהו תפקיד שכל כך קל למעוד אליו

00:15:46.318 --> 00:15:49.529
כשאנחנו חשים חרדים, כעוסים או פגיעים.

00:15:49.553 --> 00:15:52.116
אז בפעם הבאה שאתם נאבקים במשהו,

00:15:52.140 --> 00:15:53.569
זיכרו,

00:15:53.593 --> 00:15:55.116
כולנו הולכים למות.

NOTE Paragraph

00:15:55.140 --> 00:15:56.569
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:15:56.593 --> 00:15:59.101
ואז שילפו את כלי העריכה שלכם

00:15:59.125 --> 00:16:00.744
ושאלו את עצמכם:

00:16:00.778 --> 00:16:03.730
מה אני רוצה שהסיפור שלי יהיה?

00:16:04.929 --> 00:16:08.335
ואז, לכו וכיתבו את יצירת המופת שלכם.

NOTE Paragraph

00:16:08.716 --> 00:16:09.875
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:16:09.899 --> 00:16:12.526
(מחיאות כפיים)