1
00:00:01,112 --> 00:00:05,063
המסע שלי התחיל, בברונקס בניו יורק

2
00:00:06,098 --> 00:00:07,866
בדירת חדר

3
00:00:07,890 --> 00:00:10,561
עם שתי אחיותי ואמי המהגרת.

4
00:00:11,712 --> 00:00:14,519
אהבתי את השכונה שלנו

5
00:00:15,382 --> 00:00:16,890
היא הייתה מלאת חיים.

6
00:00:16,914 --> 00:00:19,359
מוזיקה קריבית נשמעה בכל מקום,

7
00:00:19,383 --> 00:00:21,772
שכנים מרכלים על שפת המדרכה

8
00:00:21,796 --> 00:00:25,219
ומשחקי דומינו מלווים בשיחות ערות.

9
00:00:26,327 --> 00:00:27,789
זה היה הבית,

10
00:00:28,852 --> 00:00:30,344
וזה היה מתוק.

11
00:00:31,368 --> 00:00:32,964
אבל, זה לא היה פשוט.

12
00:00:33,645 --> 00:00:37,259
למעשה, כולם בבית הספר
הכירו את השכונה שלנו

13
00:00:37,283 --> 00:00:41,398
כיוון שזה היה המקום בו יכולת 
לקנות גראס וסמים אחרים.

14
00:00:41,950 --> 00:00:44,520
ועם הסמים מגיעים העימותים

15
00:00:44,544 --> 00:00:48,413
הרבה פעמים נרדמנו לקול יריות אקדחים.

16
00:00:49,839 --> 00:00:52,692
ביליתי הרבה מילדותי בדאגה,

17
00:00:53,121 --> 00:00:55,549
דאגה לביטחון שלנו.

18
00:00:56,803 --> 00:00:58,201
וכך גם אמנו.

19
00:00:59,277 --> 00:01:03,871
היא דאגה שהאלימות שחווינו
תשלט על היינו

20
00:01:04,338 --> 00:01:06,063
שהעוני בו חיינו יביא לכך

21
00:01:06,087 --> 00:01:08,762
שהשכנים איתם חיינו וחלקנו מקום

22
00:01:08,786 --> 00:01:10,071
יפגעו בנו.

23
00:01:10,851 --> 00:01:13,881
כל החיים שלנו היו בברונקס

24
00:01:14,566 --> 00:01:17,562
אבל החרדה של אימי הניעה אותה לפעולה

25
00:01:17,586 --> 00:01:22,356
ובמהרה מצאנו את עצמנו נוסעים לקונטיקט

26
00:01:22,380 --> 00:01:23,452
(צחוק)

27
00:01:23,476 --> 00:01:27,833
לפנימיות, מצויידים במלגה מלאה.

28
00:01:27,857 --> 00:01:33,591
לעולם על תמעיטו בכוחה של אם

29
00:01:33,615 --> 00:01:36,167
הנחושה לדאוג לבטחונם של ילדיה

30
00:01:37,010 --> 00:01:38,292
(תרועות)

31
00:01:38,316 --> 00:01:40,735
(מחיאות כפיים)

32
00:01:43,553 --> 00:01:45,004
בפנימיה,

33
00:01:46,658 --> 00:01:48,795
בפעם הראשונה בחיי,

34
00:01:49,867 --> 00:01:52,184
יכולתי לישון ללא דאגה,

35
00:01:53,391 --> 00:01:55,396
יכולתי להשאיר את דלת החדר לא נעולה,

36
00:01:55,968 --> 00:01:57,803
ללכת יחפה על הדשא,

37
00:01:58,291 --> 00:02:02,410
ולראות שמיים מלאי כוכבים.

38
00:02:04,061 --> 00:02:05,992
חידושים משמחים.

39
00:02:07,172 --> 00:02:09,512
אבל היו גם חידושים אחרים.

40
00:02:10,298 --> 00:02:13,825
מהר מאוד הרגשתי לא שייכת.

41
00:02:14,469 --> 00:02:17,358
למדתי שאני לא מדברת בצורה הנכונה,

42
00:02:17,382 --> 00:02:20,682
וכדי להראות לי איך צריך לדבר

43
00:02:21,226 --> 00:02:25,287
המורים שלי נתנו לי שיעורים רבים, בפומבי,

44
00:02:25,759 --> 00:02:29,291
על הצורה הנכונה בה יש לבטא מילים מסויימות.

45
00:02:31,068 --> 00:02:33,889
פעם מורה אחת הדריכה אותי במסדרון:

46
00:02:35,040 --> 00:02:37,701
"asking" (לשאול באנגלית)

47
00:02:39,535 --> 00:02:41,135
היא אמרה את זה בקול

48
00:02:42,024 --> 00:02:46,946
"דינה, זה לא axing ("לגרזן" באנגלית), 
כאילו את רצה עם גרזן,

49
00:02:47,809 --> 00:02:49,217
זה מגוחך"

50
00:02:50,082 --> 00:02:55,016
אתם כבר יכולים לדמיין את 
הגיכוחים של בני הכיתה שלי.

51
00:02:56,258 --> 00:02:57,779
אבל היא המשיכה:

52
00:02:59,246 --> 00:03:04,174
"תנסי לפרק את המילה ל"ass" ו"king",

53
00:03:04,667 --> 00:03:07,725
ואז לחבר את שתי המילים יחד --

54
00:03:08,720 --> 00:03:10,006
asking

55
00:03:11,918 --> 00:03:15,321
היו עוד רגעים שהזכירו לי שאני לא שייכת

56
00:03:16,186 --> 00:03:19,291
פעם, נכנסתי לחדר של חברה לכיתה

57
00:03:20,028 --> 00:03:23,138
ושמתי לב שהיא שומרת על חפצי הערך שלה לידי.

58
00:03:24,349 --> 00:03:27,242
חשבתי לעצמי- למה שהיא תעשה את זה?

59
00:03:28,385 --> 00:03:30,824
ואז הייתה הפעם

60
00:03:30,848 --> 00:03:34,287
שחברה אחרת נכנסה לחדר שלי,

61
00:03:34,311 --> 00:03:38,341
וצעקה "איכס" כשהשתמשתי בקרם לשיער.

62
00:03:41,072 --> 00:03:46,007
יש נזק נפשי שנגרם כאשר אנשים צעירים 
לא יכולים להיות הם עצמם,

63
00:03:46,504 --> 00:03:51,238
כאשר הם נאלצים לערוך את מי שהם 
כדי להתקבל בחברה.

64
00:03:52,627 --> 00:03:54,637
זה סוג של אלימות.

65
00:03:56,940 --> 00:04:00,985
בסופו של דבר, אני סיפור ההצלחה המובהק.

66
00:04:01,992 --> 00:04:05,199
למדתי בפנימיה ובקולג' בניו אינגלנד,

67
00:04:05,223 --> 00:04:07,303
למדתי בחו"ל בצ'ילה

68
00:04:07,327 --> 00:04:10,442
וחזרתי לברונקס כדי לעבוד 
כמורה בחטיבת ביניים.

69
00:04:11,027 --> 00:04:13,424
קיבלתי את מלגת טרומן,

70
00:04:13,448 --> 00:04:16,666
מענק פולברייט וסורוס.

71
00:04:16,690 --> 00:04:18,220
ואני יכולה להמשיך עוד.

72
00:04:18,598 --> 00:04:19,759
(צחוק)

73
00:04:20,116 --> 00:04:21,312
אבל אני לא.

74
00:04:21,336 --> 00:04:22,734
(צחוק)

75
00:04:23,908 --> 00:04:27,041
סיימתי את הדוקטורט של 
באוניברסיטת קולומביה

76
00:04:27,792 --> 00:04:28,883
(קריאות עידוד)

77
00:04:28,907 --> 00:04:30,713
(מחיאות כפיים)

78
00:04:30,737 --> 00:04:33,079
ואז התקבלתי לעבודה באוניברסיטת ייל.

79
00:04:33,103 --> 00:04:34,869
(מחיאות כפיים)

80
00:04:35,363 --> 00:04:39,645
אני גאה בכל מה שהצלחתי להשיג

81
00:04:40,036 --> 00:04:41,948
במסע שלי עד כה.

82
00:04:44,884 --> 00:04:47,847
יש לי תסמונת המתחזה הנצחי.

83
00:04:49,150 --> 00:04:52,059
או שהוזמנתי כסמל,

84
00:04:52,083 --> 00:04:54,290
מה שממש לא קשור אלי,

85
00:04:54,314 --> 00:04:57,404
אלא קשור לסעיף כלשהו 
שמישהו היה צריך למלא.

86
00:04:58,388 --> 00:05:00,983
או, שאני יוצאת דופן,

87
00:05:01,673 --> 00:05:05,995
כלומר שהייתי צריכה להותיר את 
האנשים שאני אוהבת מאחור.

88
00:05:07,528 --> 00:05:13,573
זה המחיר שאני ועוד רבים אחרים 
משלמים על השכלה בעודנו שחורים.

89
00:05:15,595 --> 00:05:18,761
(מחיאות כפיים)

90
00:05:22,689 --> 00:05:26,470
אני בוחנת את עצמי כל הזמן.

91
00:05:28,008 --> 00:05:29,491
האם המכנסיים שלי צמודים מדי?

92
00:05:30,768 --> 00:05:33,372
האם לסדר את השיער או 
להשאיר אותו באפרו פזור?

93
00:05:34,726 --> 00:05:37,171
האם עלי לעמוד על שלי,

94
00:05:37,195 --> 00:05:41,893
או האם כוחן של מילותי יצומצם 
לכדי "היא כועסת"?

95
00:05:44,114 --> 00:05:46,724
מדוע הייתי צריכה לעזוב את הברונקס

96
00:05:46,748 --> 00:05:49,607
כדי לקבל גישה לחינוך טוב יותר?

97
00:05:51,433 --> 00:05:55,894
ומדוע, בתהליך ההשגה של חינוך טוב יותר

98
00:05:55,918 --> 00:06:01,798
הייתי צריכה לעבור את הטראומה 
של מחיקת מי שאני --

99
00:06:03,449 --> 00:06:07,952
ילדה שחורה מהברונקס, 
שגודלה על ידי אמא מאניטוגאה?

100
00:06:09,861 --> 00:06:14,534
אז כשאני חושבת על יוזמות 
הרפורמה החינוכית הנוכחיות,

101
00:06:15,390 --> 00:06:17,203
אני לא יכולה שלא לשאול:

102
00:06:18,179 --> 00:06:21,881
מה התלמידים השחורים שלנו 
לומדים על עצמם?

103
00:06:23,830 --> 00:06:27,117
שלושה -- שלושה עשורים של מחקר מגלים

104
00:06:27,141 --> 00:06:30,407
שתלמידים שחורים מורחקים ומושעים

105
00:06:30,431 --> 00:06:33,546
פי שלוש יותר מתלמידים לבנים,

106
00:06:34,170 --> 00:06:39,349
ומוענשים בעונשים קשים יותר על אותן ההפרות.

107
00:06:41,138 --> 00:06:44,635
הם גם לומדים את זה באמצעות ההיעדר 
של תיעוד של החיים והסיפורים שלהם

108
00:06:44,659 --> 00:06:45,858
בתכנית הלימודים.

109
00:06:47,432 --> 00:06:52,317
המרכז השיתופי לספרי ילדים ערך 
סקר של כ4,000 ספרים

110
00:06:52,848 --> 00:06:56,927
ומצא שרק שלושה אחוזים מהספרים 
עסקו באפרו-אמריקאיים.

111
00:06:58,686 --> 00:07:00,049
והם עוד לומדים את זה

112
00:07:00,073 --> 00:07:02,899
באמצעות החוסר במורים הנראים כמותם.

113
00:07:05,550 --> 00:07:06,989
סקירה של המידע

114
00:07:07,013 --> 00:07:10,727
מהמרכז הלאומי לסטטיסטיקות חינוכיות

115
00:07:10,751 --> 00:07:15,907
מצא ש-45 אחוז מתלמידי גן עד תיכון 
במדינה שלנו

116
00:07:15,931 --> 00:07:17,558
הם שחורים,

117
00:07:18,300 --> 00:07:22,724
בעוד שרק 17 אחוז מהמורים 
שלנו הם שחורים.

118
00:07:24,881 --> 00:07:27,718
הצעירים השחורים שלנו משלמים מחיר כבד

119
00:07:27,742 --> 00:07:29,860
כאשר מערכת החינוך שלהם מעבירה להם את המסר

120
00:07:29,884 --> 00:07:32,013
שהם חייבים לשלוט בעצמם,

121
00:07:32,479 --> 00:07:34,863
שהם חייבים להשאיר את הזהות שלהם בבית

122
00:07:34,887 --> 00:07:36,980
על מנת להצליח.

123
00:07:39,027 --> 00:07:42,314
לכל ילד מגיעה הזכות לחינוך

124
00:07:42,338 --> 00:07:45,859
המבטיח את מרחב הלמידה

125
00:07:45,883 --> 00:07:50,230
שיכלול את צבע עורו שלו.

126
00:07:51,484 --> 00:07:55,442
(מחיאות כפיים)

127
00:07:59,551 --> 00:08:04,794
אפשר ליצור כיתות בטוחות רגשית ופיזית

128
00:08:04,818 --> 00:08:07,544
בהן תלמידים יפרחו גם אקדמית.

129
00:08:08,511 --> 00:08:11,901
אני יודעת, בכלל שאני עשיתי זאת בכיתה שלי

130
00:08:11,925 --> 00:08:14,051
כשחזרתי ללמד בברונקס.

131
00:08:15,681 --> 00:08:17,310
אז איך זה נראה?

132
00:08:19,040 --> 00:08:21,074
התמקדתי בהוראה שלי

133
00:08:21,098 --> 00:08:25,249
על החיים, ההיסטוריה והזהויות 
של התלמידים שלי.

134
00:08:26,621 --> 00:08:29,613
ועשיתי את כל זה בגלל שרציתי 
שהתלמידים שלי ידעו

135
00:08:29,637 --> 00:08:33,324
שכל מי שסביבם תומך בהם

136
00:08:33,348 --> 00:08:35,255
שיהיו הגרסא הכי טובה של עצמם.

137
00:08:37,054 --> 00:08:42,297
אז אמנם לא יכולתי לשלוט 
בחוסר היציבות בבתים שלהם

138
00:08:42,321 --> 00:08:44,972
בחוסר הידיעה מהיכן תגיע הארוחה הבאה,

139
00:08:45,472 --> 00:08:47,922
או בשכנים הרועשים שהפריעו להם לישון,

140
00:08:48,641 --> 00:08:52,007
אבל סיפקתי להם כיתה אוהבת

141
00:08:52,031 --> 00:08:54,748
שאפשרה להם להתגאות במי שהם,

142
00:08:55,313 --> 00:08:58,118
שאפשרה להם לדעת שהם חשובים.

143
00:08:59,620 --> 00:09:00,823
אתם יודעים,

144
00:09:02,522 --> 00:09:08,073
בכל פעם שאני שומעת או אומרת 
את המילה "asking"

145
00:09:10,977 --> 00:09:12,431
אני שוב חוזרת לתיכון.

146
00:09:14,135 --> 00:09:18,549
אני חושבת על "ass" ו"king"

147
00:09:20,117 --> 00:09:24,182
וחיבור המילים יחד כדי שאוכל לדבר בצורה

148
00:09:24,206 --> 00:09:27,742
שבעלי העוצמה ירצו להקשיב.

149
00:09:30,115 --> 00:09:31,788
ישנה דרך טובה יותר,

150
00:09:32,365 --> 00:09:35,979
דרך שלא מאלצת ילדים שחורים 
למסר כפול;

151
00:09:36,799 --> 00:09:39,161
דרך שמאפשרת להם לשמר את הקשרים שלהם

152
00:09:39,185 --> 00:09:41,931
עם המשפחות, הבתים והקהילות שלהם;

153
00:09:42,944 --> 00:09:47,641
דרך שמלמדת אותם לבטוח באינסטינקטים שלהם

154
00:09:48,555 --> 00:09:54,110
ולהאמין בגאונות היצירתית שלהם.

155
00:09:55,144 --> 00:09:56,327
תודה.

156
00:09:56,351 --> 00:10:04,370
(מחיאות כפיים)