WEBVTT

00:00:00.371 --> 00:00:01.927
סטיב רמירז: בשנה הראשונה שלי ללימודי התואר השני,

00:00:01.927 --> 00:00:03.931
מצאתי את עצמי בחדר השינה שלי

00:00:03.931 --> 00:00:06.231
זולל הרבה "בן אנד ג'רי'

00:00:06.231 --> 00:00:07.915
צופה קצת בתוכניות זבל בטלויזיה

00:00:07.915 --> 00:00:11.142
ואולי, אולי מקשיב לטיילור סוויפט.

00:00:11.142 --> 00:00:12.883
עברתי תהליך של פרידה.

00:00:12.883 --> 00:00:14.330
(צחוק)

00:00:14.330 --> 00:00:16.526
אז במשך זמן רב, כל מה שהייתי עושה

00:00:16.526 --> 00:00:20.342
הוא להיזכר באדם הזה שוב ושוב,

00:00:20.342 --> 00:00:22.835
מקווה שאוכל להיפטר מהיפוך הקרביים המטריד

00:00:22.835 --> 00:00:25.368
ותחושת ה-בלה.

NOTE Paragraph

00:00:25.368 --> 00:00:27.651
עכשיו, כפי שמסתבר, אני נוירולוג,

00:00:27.651 --> 00:00:30.053
אז ידעתי שהזיכרון מהאדם הזה

00:00:30.053 --> 00:00:33.193
והנימה הרגשית שצובעת את הזיכרון הזה,

00:00:33.193 --> 00:00:35.827
במידה רבה מתווכים על ידי מערכות מוח נפרדות.

00:00:35.827 --> 00:00:38.192
אז חשבתי, מה אם היינו יכולים לחדור למוח

00:00:38.192 --> 00:00:40.282
ולערוך את התחושה המבחילה

00:00:40.282 --> 00:00:43.252
אבל בעוד שאנו שומרים על הזיכרון מאותו אדם בשלמותו?

00:00:43.252 --> 00:00:45.663
ואז הבנתי, אולי זה קצת יומרני מדי לעכשיו.

00:00:45.663 --> 00:00:48.456
אז מה אם יכולנו להתחיל להיכנס לתוך המוח

00:00:48.456 --> 00:00:51.089
ורק למצוא זיכרון יחיד להתחיל אתו?

00:00:51.089 --> 00:00:53.603
האם נוכל להתניע את הזיכרון הזה חזרה לחיים.

00:00:53.603 --> 00:00:57.471
אולי אפילו לשחק עם התכנים של הזיכרון הזה?

NOTE Paragraph

00:00:57.471 --> 00:00:59.700
עם כל מה שנאמר, יש אדם אחד בכל העולם כרגע

00:00:59.700 --> 00:01:01.755
שאני באמת מקווה שאינו צופה בשיחה הזאת.

NOTE Paragraph

00:01:01.755 --> 00:01:05.696
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:05.696 --> 00:01:08.985
אז יש פה מילכוד. יש פה מילכוד.

00:01:08.985 --> 00:01:11.773
רעיונות אלה כנראה מזכירים לכם את "זיכרון גורלי".

00:01:11.773 --> 00:01:13.747
"שמש נצחית בראש צלול"

00:01:13.747 --> 00:01:15.050
או "התחלה".

00:01:15.050 --> 00:01:16.626
אבל כוכבי הסרטים שאנחנו עובדים אתם

00:01:16.626 --> 00:01:18.569
הם הידוענים של המעבדה.

NOTE Paragraph

00:01:18.569 --> 00:01:20.469
שו ליו: עכברי ניסוי.

NOTE Paragraph

00:01:20.469 --> 00:01:21.597
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:21.597 --> 00:01:24.751
כמדעני מוח, אנחנו עובדים במעבדה עם עכברים

00:01:24.751 --> 00:01:28.161
כשאנו מנסים להבין איך הזיכרון עובד .

00:01:28.161 --> 00:01:30.730
והיום, אנו מקווים לשכנע אותכם שעכשיו

00:01:30.730 --> 00:01:33.946
אנחנו באמת מסוגלים להפעיל זיכרון במוח

00:01:33.946 --> 00:01:36.116
במהירות האור.

00:01:36.116 --> 00:01:39.222
כדי לעשות זאת, יש צורך לעקוב רק אחרי שני צעדים פשוטים .

00:01:39.222 --> 00:01:42.732
ראשית, מוצאים ומתייגים זיכרון במוח,

00:01:42.732 --> 00:01:46.362
לאחר מכן באפשרותכם להפעיל אותו עם מתג.

00:01:46.362 --> 00:01:47.807
כל כך פשוט.

00:01:47.807 --> 00:01:49.629
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:49.629 --> 00:01:51.474
ס.ר.: אתה בטוח?

00:01:51.474 --> 00:01:55.195
אז, מסתבר שמציאת זיכרון במוח אינה כל כך קלה.

NOTE Paragraph

00:01:55.195 --> 00:01:57.998
ש.ל: אכן. זה הרבה יותר קשה מאשר, נניח.

00:01:57.998 --> 00:02:00.402
למצוא מחט בערימת שחת,

00:02:00.402 --> 00:02:02.991
כי לפחות, אתם יודעים, המחט היא עדיין משהו

00:02:02.991 --> 00:02:05.491
שניתן פיזית לשים עליה את אצבעותיך.

00:02:05.491 --> 00:02:07.468
אבל לא על זיכרון.

00:02:07.468 --> 00:02:10.506
כמו כן, יש הרבה יותר תאים במוח שלכם

00:02:10.506 --> 00:02:15.572
מאשר מספר אניצי הקש בערימת שחת טיפוסית.

00:02:15.572 --> 00:02:18.451
אז כן, משימה זו נראית מרתיעה.

00:02:18.451 --> 00:02:22.130
אבל למרבה המזל, יש לנו עזרה מהמוח עצמו.

00:02:22.130 --> 00:02:24.585
התברר שכל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא בעצם

00:02:24.585 --> 00:02:26.578
לתת למוח ליצור זיכרון,

00:02:26.578 --> 00:02:30.408
ואז המוח יספר לנו אילו תאים מעורבים

00:02:30.408 --> 00:02:32.174
בזיכרון המסוים הזה.

NOTE Paragraph

00:02:32.174 --> 00:02:34.531
ס.ר: אז מה קורה במוח שלי

00:02:34.531 --> 00:02:36.625
בזמן שהעליתי בזכרוני את זכרה של אקסית?

00:02:36.625 --> 00:02:39.027
אם תוכלו לגמרי להתעלם מהאתיקה האנושית לרגע

00:02:39.027 --> 00:02:40.695
ולפרוס לפרוסות את המוח שלי עכשיו.

00:02:40.695 --> 00:02:42.713
הייתם רואים שהיה מספר מדהים

00:02:42.713 --> 00:02:45.891
של אזורים במוח שהיו פעילים בעת ההיזכרות בזיכרון הזה.

00:02:45.891 --> 00:02:48.803
עכשיו אזור אחד במוח שיהיה פעיל באופן נמרץ

00:02:48.803 --> 00:02:50.810
במיוחד נקרא ההיפוקמפוס,

00:02:50.810 --> 00:02:53.265
אשר במשך עשרות שנים היה מעורב בעיבוד

00:02:53.265 --> 00:02:55.681
הסוגים של הזיכרונות שאנחנו מחזיקים ומוקירים קרוב,

00:02:55.681 --> 00:02:58.255
מה שהופך אותו גם למטרה אידיאלית להיכנס

00:02:58.255 --> 00:03:01.040
ולנסות למצוא ואולי להפעיל מחדש זיכרון.

NOTE Paragraph

00:03:01.040 --> 00:03:03.434
ק.ל: כאשר מתמקדים מקרוב בהיפוקמפוס,

00:03:03.434 --> 00:03:05.782
כמובן שתוכלו לראות הרבה תאים,

00:03:05.782 --> 00:03:08.813
אך אנו יכולים למצוא אילו תאים מעורבים

00:03:08.813 --> 00:03:10.289
בזיכרון מסוים,

00:03:10.289 --> 00:03:12.907
כי בכל פעם שתא פעיל,

00:03:12.907 --> 00:03:14.371
.כמו בעת יצירת זיכרון,

00:03:14.371 --> 00:03:18.128
הוא גם ישאיר טביעת רגל שתאפשר לנו לדעת מאוחר יותר

00:03:18.128 --> 00:03:20.830
שתאים אלה פעילים לאחרונה.

NOTE Paragraph

00:03:20.830 --> 00:03:22.990
ס.ר.: אז באותה הדרך שאורות בנין בלילה

00:03:22.990 --> 00:03:25.938
מיידעים אותך שמישהו כנראה עובד שם בכל רגע נתון,

00:03:25.938 --> 00:03:29.226
במובן מאוד אמיתי, ישנם חיישנים ביולוגיים

00:03:29.226 --> 00:03:31.180
בתוך תא שנדלקים

00:03:31.180 --> 00:03:33.315
רק כאשר התא הזה עבד זה עתה.

00:03:33.315 --> 00:03:35.191
הם מעין חלונות ביולוגיים שנדלקים

00:03:35.191 --> 00:03:37.169
כדי שנדע שהתא הזה היה פעיל זה עתה.

NOTE Paragraph

00:03:37.169 --> 00:03:39.998
ק.ל: אז קיצצנו חלק מחיישן זה,

00:03:39.998 --> 00:03:43.145
והצמדנו זאת למתג כדי לפקח על התאים,

00:03:43.145 --> 00:03:47.045
והכנסנו מתג זה לתוך וירוס מהונדס

00:03:47.045 --> 00:03:49.633
והזרקנו זאת לתוך המוח של העכברים.

00:03:49.633 --> 00:03:52.267
כך שבכל פעם שנוצר זיכרון,

00:03:52.267 --> 00:03:54.615
כל התאים הפעילים בזיכרון זה

00:03:54.615 --> 00:03:57.357
גם כן יותקן בהם מתג זה.

NOTE Paragraph

00:03:57.357 --> 00:03:58.982
ס.ר.: אז הנה איך שההיפוקמפוס נראה

00:03:58.982 --> 00:04:01.822
לאחר יצירת זיכרון פחד, לדוגמה.

00:04:01.822 --> 00:04:03.962
הים כחול שאתם רואים כאן

00:04:03.962 --> 00:04:05.914
אלה תאי מוח ארוזים בצפיפות,

00:04:05.914 --> 00:04:07.459
אבל תאי המוח הירוקים,

00:04:07.459 --> 00:04:09.555
תאי המוח הירוקים הם אלה שנאחזים

00:04:09.555 --> 00:04:11.398
בזכרונות פחד ספציפי.

00:04:11.398 --> 00:04:13.377
אז אתם מסתכלים על ההתגבשות

00:04:13.377 --> 00:04:15.764
של היווצרות חולפת של פחד.

00:04:15.764 --> 00:04:19.261
אתם בעצם מסתכלים על חתך הרוחב של זיכרון ממש עכשיו.

NOTE Paragraph

00:04:19.261 --> 00:04:21.669
ק.ל: עכשיו, עבור המתג שאנחנו מדברים עליו,

00:04:21.669 --> 00:04:24.639
באופן אידיאלי, על המתג לפעול מהר מאוד.

00:04:24.639 --> 00:04:27.218
זה לא אמור לקחת דקות או שעות של עבודה.

00:04:27.218 --> 00:04:31.482
זה צריך לפעול במהירות של המוח, באלפיות שניה.

NOTE Paragraph

00:04:31.482 --> 00:04:32.912
ס.ר: אז מה אתה חושב, שו?

00:04:32.912 --> 00:04:35.514
האם נוכל, למשל להשתמש בסמים תרופתיים

00:04:35.514 --> 00:04:37.352
כדי להפעיל או להשבית תאי מוח?

NOTE Paragraph

00:04:37.352 --> 00:04:41.415
ש.ל.: לא. סמים זה בלגן. הם מתפשטים לכל מקום.

00:04:41.415 --> 00:04:44.423
וזה גם לוקח להם המון זמן לפעול על תאים.

00:04:44.423 --> 00:04:48.072
אז זה לא יאפשר לנו לשלוט בזיכרון בזמן אמת.

00:04:48.072 --> 00:04:52.366
אז, סטיב, מה דעתך על כך שנתקוף את המוח עם חשמל?

NOTE Paragraph

00:04:52.366 --> 00:04:54.671
ס.ר: אז חשמל הוא די מהיר.

00:04:54.671 --> 00:04:56.410
אבל כנראה לא היינו מסוגלים לכוון זאת

00:04:56.410 --> 00:04:58.764
רק לתאים ספציפים שאוחזים בזיכרון.

00:04:58.764 --> 00:05:00.642
וכנראה שנטגן את המוח.

NOTE Paragraph

00:05:00.642 --> 00:05:03.837
ש.ל.: הו. . זה נכון . אז זה נראה כמו, אממ,

00:05:03.837 --> 00:05:06.448
אכן אנחנו צריכים למצוא דרך טובה יותר

00:05:06.448 --> 00:05:09.743
להשפיע על המוח במהירות האור.

NOTE Paragraph

00:05:09.743 --> 00:05:14.829
ס.ר.: אז מסתבר שאור נע במהירות האור.

00:05:14.829 --> 00:05:18.312
אז אולי היינו יכולים להפעיל או להשבית זיכרונות

00:05:18.312 --> 00:05:19.809
רק על ידי שמוש באור --

NOTE Paragraph

00:05:19.809 --> 00:05:21.164
ש.ל.: זה די מהר.

NOTE Paragraph

00:05:21.164 --> 00:05:23.049
ס.ר.: -- ומשום שבדרך כלל תאי מוח

00:05:23.049 --> 00:05:24.637
לא מגיבים לפולסים של אור,

00:05:24.637 --> 00:05:26.595
אז אלה שמגיבים לפולסים של אור

00:05:26.595 --> 00:05:29.059
הם אלה שמכילים מתג רגיש לאור.

00:05:29.059 --> 00:05:31.005
עכשיו, לעשות את זה, קודם אנחנו צריכים להוליך שולל את תאי המוח

00:05:31.005 --> 00:05:32.467
כדי להגיב לקרני לייזר.

NOTE Paragraph

00:05:32.467 --> 00:05:33.537
ש.ל.: כן. שמעת את זה נכון.

00:05:33.537 --> 00:05:35.669
אנחנו מנסים לשלוח לייזרים לתוך המוח.

00:05:35.669 --> 00:05:37.414
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:37.414 --> 00:05:40.738
ס.ר.: והטכניקה שמאפשרת לנו לעשות את זה היא אופטוגנטיקה.

00:05:40.738 --> 00:05:44.020
אופטוגנטיקה נתנה לנו את מתג האור שאנחנו יכולים להשתמש בו

00:05:44.020 --> 00:05:45.528
כדי להפעיל או להשבית את תאי המוח.

00:05:45.528 --> 00:05:48.045
ושמו של המתג הזה הוא ציאנל-רודוספין (תעלות רודוספין),

00:05:48.045 --> 00:05:50.582
שנראה כאן כאן כמו נקודות ירוקות אלה שצמודות לתא מוח זה.

00:05:50.582 --> 00:05:53.881
אתה יכול לחשוב על ציאנל-רודוספין כסוג של מתג רגיש לאור

00:05:53.881 --> 00:05:56.508
שיכול להיות מותקן באופן מלאכותי בתאי מוח

00:05:56.508 --> 00:05:58.422
כך שעכשיו אנו יכולים להשתמש במתג הזה

00:05:58.422 --> 00:06:01.435
כדי להפעיל או להשבית את תא המוח פשוט על ידי הקשה עליו,

00:06:01.435 --> 00:06:03.903
ובמקרה זה אנחנו מקישים עליו בעזרת פולסים של אור.

00:06:03.903 --> 00:06:07.689
ש.ל.: אז אנו מצמידים מתג רגיש לאור זה מצ'אנל-רודופסין

00:06:07.689 --> 00:06:09.897
לחיישן שעליו דיברנו

00:06:09.897 --> 00:06:12.352
ומזריקים את זה לתוך המוח.

00:06:12.352 --> 00:06:15.563
כך שכל פעם שנוצר זיכרון,

00:06:15.563 --> 00:06:17.790
בכל תא שפעיל עבור הזיכרון המסוים הזה

00:06:17.790 --> 00:06:21.274
יהיה מותקן גם מתג רגיש לאור זה

00:06:21.274 --> 00:06:23.675
כך שאנחנו יכולים לשלוט על תאים אלה

00:06:23.675 --> 00:06:27.939
על-ידי היפוך של לייזר בדיוק כמו זה שאתם רואים.

NOTE Paragraph

00:06:27.939 --> 00:06:30.803
ס.ר.: אז בואו ונבחן את כל זה עכשיו.

00:06:30.803 --> 00:06:32.938
מה שאפשר לעשות זה שאנו יכולים לקחת את העכברים שלנו

00:06:32.938 --> 00:06:35.866
ואז נוכל לשים אותם בתוך תיבה שנראית בדיוק כמו זו כאן.

00:06:35.866 --> 00:06:38.206
ואז אנו יכולים לתת להם הלם קל מאוד ברגל

00:06:38.206 --> 00:06:40.241
כך שהם יוצרים זיכרון פחד של תיבה זו.

00:06:40.241 --> 00:06:42.220
הם לומדים שמשהו רע קרה כאן.

00:06:42.220 --> 00:06:44.562
עכשיו עם המערכת שלנו, התאים שפעילים

00:06:44.562 --> 00:06:47.493
בהיפוקמפוס בהתהוות של הזיכרון,

00:06:47.493 --> 00:06:50.376
רק תאים אלה יכילו עכשיו ציאנלרודופסין.

NOTE Paragraph

00:06:50.376 --> 00:06:53.393
ש.ל.: כאשר אתה קטן כמו עכבר,

00:06:53.393 --> 00:06:56.988
זה מרגיש כאילו כל העולם מנסה לתפוס אותך.

00:06:56.988 --> 00:06:58.736
אז תגובת ההגנה הטובה ביותר שלך

00:06:58.736 --> 00:07:01.218
זה לנסות לא להחשף.

00:07:01.218 --> 00:07:03.251
בכל פעם שעכבר שרוי בפחד

00:07:03.251 --> 00:07:04.777
הוא יראה התנהגות אופיינית מאוד זו

00:07:04.777 --> 00:07:06.546
על ידי שהייה באחת הפינות של התיבה,

00:07:06.546 --> 00:07:09.664
כשהוא מנסה לא להזיז שום חלק מגופו,

00:07:09.664 --> 00:07:12.959
ותנוחה זו נקראת קְפִיאָה.

00:07:12.959 --> 00:07:17.253
אז אם עכבר זוכר שמשהו רע קרה בתיבה זו.

00:07:17.253 --> 00:07:19.876
וכאשר אנחנו מחזירים אותם לאותה תיבה,

00:07:19.876 --> 00:07:21.680
הוא למעשה יציג קְפִיאָה

00:07:21.680 --> 00:07:23.965
כי הוא לא רוצה לחשוף עצמו

00:07:23.965 --> 00:07:26.660
לאיומים פוטנציאליים כלשהם בתיבה זו.

NOTE Paragraph

00:07:26.660 --> 00:07:28.015
ס.ר.: אז אתם יכולים לחשוב על קפיאה,

00:07:28.015 --> 00:07:30.230
כעל משהו בדומה להליכה במורד הרחוב כשאתה שקוע בענייניך,

00:07:30.230 --> 00:07:31.955
ואז משום מקום אתה כמעט נתקל

00:07:31.955 --> 00:07:34.147
באקסית, או באקס שלך,

00:07:34.147 --> 00:07:36.281
ועכשיו שתי שניות מפחידות אלו

00:07:36.281 --> 00:07:38.157
הן מתי שאתה מתחיל לחשוב, "מה אני עושה? האם לומר היי?

00:07:38.157 --> 00:07:39.525
האם אני לוחץ את היד שלהם? האם אני מסתובב ובורח?

00:07:39.525 --> 00:07:41.554
האם אני יושב כאן ומעמיד פנים שאינני קיים?"

00:07:41.554 --> 00:07:44.738
סוג זה של מחשבות חולפות שמנטרלות אותך פיזית,

00:07:44.738 --> 00:07:47.484
שמשוות לך באופן זמני את המבט של צבי שמאירים עליו בפנסים קדמיים.

NOTE Paragraph

00:07:47.484 --> 00:07:50.775
ש.ל.: עם זאת, אם אתה מכניס את העכבר לתיבה חדשה

00:07:50.775 --> 00:07:53.936
שונה לחלוטין, כמו הבאה,

00:07:53.936 --> 00:07:56.083
הוא לא יפחד מתיבה זו

00:07:56.083 --> 00:08:00.812
בגלל שאין שום סיבה שיפחד מסביבה חדשה זו.

NOTE Paragraph

00:08:00.812 --> 00:08:03.992
אבל מה אם נשים את העכבר בתיבה חדשה זו

00:08:03.992 --> 00:08:07.603
אבל באותו הזמן, אנו מפעילים את זיכרון הפחד

00:08:07.603 --> 00:08:10.282
באמצעות לייזרים בדיוק כמו שעשינו בעבר?

00:08:10.282 --> 00:08:13.136
אנחנו הולכים להחזיר את זיכרון הפחד

00:08:13.136 --> 00:08:17.133
של התיבה הראשונה לתוך סביבה חדשה לחלוטין זו?

NOTE Paragraph

00:08:17.133 --> 00:08:19.868
ס.ר.: בסדר, וכאן הוא ניסוי מיליון הדולר.

00:08:19.868 --> 00:08:22.781
עכשיו כדי להחזיר לחיים את הזיכרון של היום ההוא,

00:08:22.781 --> 00:08:24.964
אני זוכר כי ה"רד סוקס" זה עתה ניצחו,

00:08:24.964 --> 00:08:26.873
זה היה יום אביבי ירוק,

00:08:26.873 --> 00:08:28.690
מושלם לטיול במעלה ובמורד הנהר

00:08:28.690 --> 00:08:31.024
ואז אולי ללכת לקצה הצפוני

00:08:31.024 --> 00:08:33.184
כדי לקבל קצת קנולי, (לא ברור)

00:08:33.184 --> 00:08:36.286
עכשיו שו ואני, לעומת זה,

00:08:36.286 --> 00:08:39.115
היינו בתוך חדר אפל וחסר חלונות

00:08:39.115 --> 00:08:42.776
לא עושים שום תנועת עין שאפילו קצת דומה למצמוץ

00:08:42.776 --> 00:08:45.242
כי העיניים שלנו היה נעוצות על מסך המחשב.

00:08:45.242 --> 00:08:47.798
הסתכלנו על העכבר הזה כאן מנסה להפעיל זיכרון

00:08:47.798 --> 00:08:49.681
בפעם הראשונה באמצעות הטכניקה שלנו.

NOTE Paragraph

00:08:49.681 --> 00:08:52.369
ש.ל.: וזה מה שראינו.

00:08:52.369 --> 00:08:54.571
כאשר אנחנו שמנו לראשונה את העכבר לתוך תיבה זו,

00:08:54.571 --> 00:08:57.684
הוא חקר, ריחרח, הסתובב סביב,

00:08:57.684 --> 00:08:59.373
כשהוא עסוק בענייניו.

00:08:59.373 --> 00:09:01.074
כי למעשה בטבעם,

00:09:01.074 --> 00:09:03.053
עכברים הם בעלי חיים די סקרנים.

00:09:03.053 --> 00:09:05.675
הם רוצים לדעת, מה קורה בתיבת חדשה זו?

00:09:05.675 --> 00:09:07.206
זה מעניין.

00:09:07.206 --> 00:09:10.657
אבל ברגע שהפעלנו את הלייזר, כפי שאתם רואים.

00:09:10.657 --> 00:09:13.689
פתאום העכבר נכנס למצב זה של קפיאה.

00:09:13.689 --> 00:09:18.120
הוא שהה כאן, וניסה לא להזיז שום חלק מגופו.

00:09:18.120 --> 00:09:19.748
ברור שהוא קפוא.

00:09:19.748 --> 00:09:22.331
אז אכן, זה נראה כאילו אנחנו יכולים להחזיר

00:09:22.331 --> 00:09:24.395
את זיכרון הפחד מהתיבה הראשונה

00:09:24.395 --> 00:09:27.762
לסביבה חדשה לגמרי זו.

NOTE Paragraph

00:09:27.762 --> 00:09:29.874
תוך כדי צפייה בזה, סטיב ואני

00:09:29.874 --> 00:09:32.007
שרויים בהלם בדיוק כמו העכבר עצמו.

00:09:32.007 --> 00:09:33.269
(צחוק)

00:09:33.269 --> 00:09:36.576
אז לאחר הניסוי, שנינו פשוט עזבנו את החדר

00:09:36.576 --> 00:09:38.329
מבלי לומר דבר.

NOTE Paragraph

00:09:38.329 --> 00:09:41.725
לאחר פרק זמן ארוך, ומביך

00:09:41.725 --> 00:09:43.937
סטיב שבר את השתיקה.

NOTE Paragraph

00:09:43.937 --> 00:09:46.278
ס.ר.: "האם זה פשוט עבד?"

NOTE Paragraph

00:09:46.278 --> 00:09:49.252
ש.ל.: "כן", אמרתי. "אכן זה עבד!"

00:09:49.252 --> 00:09:51.369
אנחנו ממש נרגשים על כך.

00:09:51.369 --> 00:09:53.993
ואז פירסמנו את הממצאים שלנו

00:09:53.993 --> 00:09:55.689
בכתב העת "נייצ'ר".

00:09:55.689 --> 00:09:58.160
מאז הפרסום של העבודה שלנו,

00:09:58.160 --> 00:10:00.575
אנחנו מקבלים הערות רבות

00:10:00.575 --> 00:10:02.700
מכל רחבי האינטרנט.

00:10:02.700 --> 00:10:06.450
אולי נוכל להעיף מבט על כמה מאלה.

NOTE Paragraph

00:10:06.450 --> 00:10:08.907
["OMG לבסוף. הרבה יותר עומד להגיע, מציאות מדומה, מניפולציות עצביות, הדמיית חלום חזותי. קידוד עצבי , 'כתיבה וכתיבה מחדש של זכרונות', מחלות נפש. אההה העתיד הוא מדהים"]

NOTE Paragraph

00:10:08.907 --> 00:10:10.907
ס.ר.: אז הדבר הראשון שתבחינו בו זה שלאנשים

00:10:10.907 --> 00:10:13.810
יש דעות ממש חזקות על סוג זה של עבודה.

00:10:13.810 --> 00:10:16.364
עכשיו אני נוטה להסכים לחלוטין עם האופטימיות

00:10:16.364 --> 00:10:17.180
של ציטוט ראשון זה,

00:10:17.180 --> 00:10:19.988
מכיוון שבקנה מידה של אפס לקולו של מורגן פרימן,

00:10:19.988 --> 00:10:22.111
זה אחד מרגעי התהילה המרגשים

00:10:22.111 --> 00:10:23.661
ששמעתי בדרכנו.

00:10:23.661 --> 00:10:25.857
(צחוק)

00:10:25.857 --> 00:10:27.808
אבל כפי שתראו, זו לא הדעה היחידה שיש שם.

NOTE Paragraph

00:10:27.808 --> 00:10:29.372
[". זה מפחיד אותי עד מוות.. ? מה אם הם יוכלו לעשות זאת בקלות אצל בני אדם בעוד כמה שנים?! או אלוהים אנחנו אבודים"]

NOTE Paragraph

00:10:29.372 --> 00:10:31.290
ש.ל.: אכן, אם אנחנו נסתכל על השנייה,

00:10:31.290 --> 00:10:33.397
אני חושב שכולנו נסכים שזה , אה,

00:10:33.397 --> 00:10:35.772
כנראה לא ממש חיובי.

00:10:35.772 --> 00:10:37.957
אבל זה גם מזכיר לנו,

00:10:37.957 --> 00:10:40.143
שלמרות שאנחנו עדיין עובדים עם עכברים,

00:10:40.143 --> 00:10:43.660
זה כנראה רעיון טוב להתחיל לחשוב ולדון

00:10:43.660 --> 00:10:46.651
על ההשלכות האתיות האפשריות

00:10:46.651 --> 00:10:48.599
של השליטה בזיכרון.

NOTE Paragraph

00:10:48.599 --> 00:10:50.799
ס.ר.: עכשיו, וברוח הציטוט השלישי,

00:10:50.799 --> 00:10:52.773
אנחנו רוצים לספר לכם על הפרויקט האחרון שאנחנו עובדים

00:10:52.773 --> 00:10:55.201
עליו במעבדה שקראנו לו פרוייקט תְּחוּלָה.

00:10:55.201 --> 00:10:58.444
["הם היו צריכים לעשות על זה סרט . איך הם שותלים רעיונות למיינד של האנשים, כך שיוכלו לשלוט בהם לצורך רווח אישי משלהם. אנחנו קוראים לזה: תחולה. "]

00:10:58.444 --> 00:11:02.178
אז הנחנו שעכשיו אנחנו יכולים להפעיל מחדש זיכרון,

00:11:02.178 --> 00:11:05.130
מה אם נעשה זאת אבל אז להתחיל להתעסק עם הזיכרון הזה?

00:11:05.130 --> 00:11:08.163
האם נוכל אפילו להפוך אותו לזיכרון שקרי?

NOTE Paragraph

00:11:08.163 --> 00:11:12.262
ש.ל.: אז כל זיכרון הוא מתוחכם ודינמי,

00:11:12.262 --> 00:11:15.241
אבל אם רק למען הפשטות, בואו ונדמיין זיכרון

00:11:15.241 --> 00:11:16.643
כמו סרטון.

00:11:16.643 --> 00:11:19.313
עד כה מה שסיפרנו לכם הוא בעצם שאנחנו יכולים לשלוט

00:11:19.313 --> 00:11:21.244
בלחצן "התחל" של הסרטון

00:11:21.244 --> 00:11:25.829
כך שנוכל להציג סרטון וידאו זה בכל זמן, בכל מקום.

00:11:25.829 --> 00:11:28.360
אבל האם יש סיכוי שנוכל למעשה

00:11:28.360 --> 00:11:31.220
להיכנס למוח ולערוך את הסרטון הזה

00:11:31.220 --> 00:11:34.116
כך שנוכל לעשות אותו שונה מהמקור?

00:11:34.116 --> 00:11:36.294
כן, אנחנו יכולים.

00:11:36.294 --> 00:11:38.424
התברר כי כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא בעצם

00:11:38.424 --> 00:11:42.699
להפעיל מחדש זיכרון באמצעות לייזרים בדיוק כמו שעשינו קודם,

00:11:42.699 --> 00:11:46.138
אבל באותו זמן, אם אנו מציגים מידע חדש

00:11:46.138 --> 00:11:50.112
ומאפשרים למידע החדש הזה להשתלב לתוך זיכרון ישן זה,

00:11:50.112 --> 00:11:52.550
פעולה זו תשנה את הזיכרון.

00:11:52.550 --> 00:11:56.213
זה בערך כמו ליצור קלטת רמיקס.

NOTE Paragraph

00:11:56.213 --> 00:11:59.071
ס.ר.: אז איך אנו עושים זאת?

00:11:59.071 --> 00:12:01.028
במקום למצוא זיכרון פחד במוח,

00:12:01.028 --> 00:12:02.744
אנחנו יכולים להתחיל על ידי כך שניקח את החיות שלנו,

00:12:02.744 --> 00:12:05.677
ובואו ונגיד שאנחנו שמים אותם בתיבה כחולה כמו התיבה הכחולה כאן

00:12:05.677 --> 00:12:08.171
ואנחנו מוצאים את תאי המוח המייצגים את התיבה הכחולה ההיא

00:12:08.171 --> 00:12:10.244
ואנחנו עובדים עליהם כדי שיגיבו על פולסים של אור

00:12:10.244 --> 00:12:12.365
בדיוק כמו שאמרנו קודם.

00:12:12.365 --> 00:12:14.489
כעת, למחרת, אנחנו יכולים לקחת את החיות שלנו ולהכניס אותם

00:12:14.489 --> 00:12:17.188
לתיבה אדומה. שהם מעולם לא חוו בעבר.

00:12:17.188 --> 00:12:19.214
אנחנו יכולים לשלוח אור לתוך המוח כדי להפעיל מחדש

00:12:19.214 --> 00:12:21.323
את הזיכרון של התיבה הכחולה.

00:12:21.323 --> 00:12:23.067
אז מה יקרה כאן אם, בעוד החיה

00:12:23.067 --> 00:12:24.961
נזכרת בזיכרון של התיבה הכחולה,

00:12:24.961 --> 00:12:27.604
נתנו לה כמה מכות קלות ברגל?

00:12:27.604 --> 00:12:30.297
אז כאן אנחנו מנסים ליצור באופן מלאכותי שיוך

00:12:30.297 --> 00:12:32.212
בין הזיכרון של התיבה הכחולה

00:12:32.212 --> 00:12:33.715
למכות ברגל עצמן.

00:12:33.715 --> 00:12:35.494
אנחנו רק מנסים לחבר את השניים.

00:12:35.494 --> 00:12:37.037
אז כדי לבדוק אם עשינו זאת,

00:12:37.037 --> 00:12:38.365
אנחנו יכולים לקחת את החיות שלנו שוב

00:12:38.365 --> 00:12:40.311
ולהכניס אותן לתיבה הכחולה.

00:12:40.311 --> 00:12:43.049
שוב, אנחנו פשוט הפעלנו מחדש את הזיכרון של התיבה הכחולה

00:12:43.049 --> 00:12:45.216
בזמן שהחיה קיבלה כמה מכות קלות ברגל,

00:12:45.216 --> 00:12:47.586
ועכשיו החיה פתאום קופאת.

00:12:47.586 --> 00:12:50.788
זה כאילו שהיא נזכרה שקיבלה הלם מתון בסביבה זו.

00:12:50.788 --> 00:12:53.790
אפילו למרות שזה לא קרה מעולם.

00:12:53.790 --> 00:12:55.652
אז היא יצרה זיכרון כוזב,

00:12:55.652 --> 00:12:57.663
משום שהיא באופן כוזב חוששת מסביבה

00:12:57.663 --> 00:12:58.917
שבה מבחינה טכנית,

00:12:58.917 --> 00:13:01.266
שום דבר רע באמת לא קרה לה.

NOTE Paragraph

00:13:01.266 --> 00:13:03.719
ש.ל.: אז, עד כה אנחנו רק מדברים על

00:13:03.719 --> 00:13:06.085
מתג "הפעל" זה שנשלט על ידי אור

00:13:06.085 --> 00:13:09.373
למעשה, יש לנו גם מתג "כבה" שנשלט על ידי אור,

00:13:09.373 --> 00:13:11.453
וומאוד קל לדמיין שעל ידי

00:13:11.453 --> 00:13:13.931
התקנת מתג "כבה" שמשלט על ידי אור,

00:13:13.931 --> 00:13:19.519
אנחנו יכולים גם לבטל זיכרון, בכל זמן, בכל מקום.

NOTE Paragraph

00:13:19.519 --> 00:13:21.733
אז כל מה שאנו מדברים עליו היום

00:13:21.733 --> 00:13:26.410
מבוסס על עיקרון פילוסופי טעון של מדע המוח

00:13:26.410 --> 00:13:30.528
זה המיינד, עם תכונותיו המסתוריות לכאורה,

00:13:30.528 --> 00:13:34.173
שבעצם עשוי מחומר פיזי שאנחנו יכולים להתעסק אתו.

NOTE Paragraph

00:13:34.173 --> 00:13:35.648
ס.ר.: ולגבי באופן אישי,

00:13:35.648 --> 00:13:37.229
אני רואה עולם שבו אנחנו יכולים להפעיל מחדש

00:13:37.229 --> 00:13:39.345
כל סוג של זיכרון שנרצה.

00:13:39.345 --> 00:13:42.643
אני גם רואה עולם שבו אנו יכולים למחוק זיכרונות לא רצויים.

00:13:42.643 --> 00:13:44.579
עכשיו, אני אפילו רואה עולם שבו עריכת זכרונות

00:13:44.579 --> 00:13:46.118
הינה משהו של מציאות,

00:13:46.118 --> 00:13:47.823
כי אנחנו חיים בתקופה שבה זה אפשרי

00:13:47.823 --> 00:13:50.048
לקטוף שאלות מן העץ של מדע בדיוני

00:13:50.048 --> 00:13:52.468
ולקרקע אותן במציאות ניסיונית.

NOTE Paragraph

00:13:52.468 --> 00:13:54.351
ש.ל.: בימינו, אנשים במעבדה

00:13:54.351 --> 00:13:56.737
ואנשים בקבוצות אחרות בכל רחבי העולם

00:13:56.737 --> 00:14:00.554
משתמשים בשיטות דומות כדי להפעיל או לערוך זכרונות,

00:14:00.554 --> 00:14:04.395
בין אם הם ישנים או חדשים, חיוביים או שליליים.

00:14:04.395 --> 00:14:07.067
כל מיני זיכרונות. כך שנוכל להבין

00:14:07.067 --> 00:14:08.931
איך עובד הזיכרון.

NOTE Paragraph

00:14:08.931 --> 00:14:10.715
ס.ר.: לדוגמה, קבוצה אחת במעבדה שלנו

00:14:10.715 --> 00:14:13.353
הצליחה למצוא את תאי המוח המרכיבים את זיכרון הפחד

00:14:13.353 --> 00:14:16.128
והמירה אותם לזיכרון מענג, פשוט ככה.

00:14:16.128 --> 00:14:19.190
זה בדיוק מה שאני מתכוון לגבי עריכת סוגים אלו של תהליכים.

00:14:19.190 --> 00:14:21.002
עכשיו בחור אחד במעבדה היה מסוגל אפילו להפעיל מחדש

00:14:21.002 --> 00:14:23.503
זיכרונות של עכברים ממין נקבה בעכברים זכרים,

00:14:23.503 --> 00:14:26.498
שהשמועה אומרת שהיא חוויה מענגת.

NOTE Paragraph

00:14:26.498 --> 00:14:30.615
ש.ל.: אכן, אנו חיים ברגע מרגש מאוד

00:14:30.615 --> 00:14:34.420
שבו למדע אין כל הגבלת מהירות שרירותית

00:14:34.420 --> 00:14:37.607
אלא הוא נמדד רק על ידי הדמיון שלנו.

NOTE Paragraph

00:14:37.607 --> 00:14:39.754
ס.ר.: ולבסוף, מה אנו עושים עם כל זה?

00:14:39.754 --> 00:14:41.725
איך אנו דוחפים קדימה טכנולוגיה זו?

00:14:41.725 --> 00:14:43.562
אלו הן השאלות שלא צריכות להישאר

00:14:43.562 --> 00:14:45.237
רק בתוך המעבדה

00:14:45.237 --> 00:14:47.809
וכך מטרה אחת של השיחה היום היתה לגרום לכולם

00:14:47.809 --> 00:14:50.128
להתעדכן בסוג הדברים האפשריים

00:14:50.128 --> 00:14:51.512
במדע המוח המודרני.

00:14:51.512 --> 00:14:53.022
אבל עכשיו, לא פחות חשוב,

00:14:53.022 --> 00:14:56.354
לשתף באופן פעיל את כולם בשיחה זו.

00:14:56.354 --> 00:14:58.683
אז בואו נחשוב יחד כצוות על המשמעות של כל זה

00:14:58.683 --> 00:15:01.157
ולאן אנחנו יכולים וצריכים ללכת מכאן,

00:15:01.157 --> 00:15:03.255
כי שו ואני חושבים שהרבה

00:15:03.255 --> 00:15:05.791
החלטות חשובות מאוד עומדות לפנינו.

NOTE Paragraph

00:15:05.791 --> 00:15:06.916
תודה.
ש.ל.: תודה.

NOTE Paragraph

00:15:06.916 --> 00:15:08.550
(מחיאות כפיים)