1
00:00:00,371 --> 00:00:01,927
סטיב רמירז: בשנה הראשונה שלי ללימודי התואר השני,

2
00:00:01,927 --> 00:00:03,931
מצאתי את עצמי בחדר השינה שלי

3
00:00:03,931 --> 00:00:06,231
זולל הרבה "בן אנד ג'רי'

4
00:00:06,231 --> 00:00:07,915
צופה קצת בתוכניות זבל בטלויזיה

5
00:00:07,915 --> 00:00:11,142
ואולי, אולי מקשיב לטיילור סוויפט.

6
00:00:11,142 --> 00:00:12,883
עברתי תהליך של פרידה.

7
00:00:12,883 --> 00:00:14,330
(צחוק)

8
00:00:14,330 --> 00:00:16,526
אז במשך זמן רב, כל מה שהייתי עושה

9
00:00:16,526 --> 00:00:20,342
הוא להיזכר באדם הזה שוב ושוב,

10
00:00:20,342 --> 00:00:22,835
מקווה שאוכל להיפטר מהיפוך הקרביים המטריד

11
00:00:22,835 --> 00:00:25,368
ותחושת ה-בלה.

12
00:00:25,368 --> 00:00:27,651
עכשיו, כפי שמסתבר, אני נוירולוג,

13
00:00:27,651 --> 00:00:30,053
אז ידעתי שהזיכרון מהאדם הזה

14
00:00:30,053 --> 00:00:33,193
והנימה הרגשית שצובעת את הזיכרון הזה,

15
00:00:33,193 --> 00:00:35,827
במידה רבה מתווכים על ידי מערכות מוח נפרדות.

16
00:00:35,827 --> 00:00:38,192
אז חשבתי, מה אם היינו יכולים לחדור למוח

17
00:00:38,192 --> 00:00:40,282
ולערוך את התחושה המבחילה

18
00:00:40,282 --> 00:00:43,252
אבל בעוד שאנו שומרים על הזיכרון מאותו אדם בשלמותו?

19
00:00:43,252 --> 00:00:45,663
ואז הבנתי, אולי זה קצת יומרני מדי לעכשיו.

20
00:00:45,663 --> 00:00:48,456
אז מה אם יכולנו להתחיל להיכנס לתוך המוח

21
00:00:48,456 --> 00:00:51,089
ורק למצוא זיכרון יחיד להתחיל אתו?

22
00:00:51,089 --> 00:00:53,603
האם נוכל להתניע את הזיכרון הזה חזרה לחיים.

23
00:00:53,603 --> 00:00:57,471
אולי אפילו לשחק עם התכנים של הזיכרון הזה?

24
00:00:57,471 --> 00:00:59,700
עם כל מה שנאמר, יש אדם אחד בכל העולם כרגע

25
00:00:59,700 --> 00:01:01,755
שאני באמת מקווה שאינו צופה בשיחה הזאת.

26
00:01:01,755 --> 00:01:05,696
(צחוק)

27
00:01:05,696 --> 00:01:08,985
אז יש פה מילכוד. יש פה מילכוד.

28
00:01:08,985 --> 00:01:11,773
רעיונות אלה כנראה מזכירים לכם את "זיכרון גורלי".

29
00:01:11,773 --> 00:01:13,747
"שמש נצחית בראש צלול"

30
00:01:13,747 --> 00:01:15,050
או "התחלה".

31
00:01:15,050 --> 00:01:16,626
אבל כוכבי הסרטים שאנחנו עובדים אתם

32
00:01:16,626 --> 00:01:18,569
הם הידוענים של המעבדה.

33
00:01:18,569 --> 00:01:20,469
שו ליו: עכברי ניסוי.

34
00:01:20,469 --> 00:01:21,597
(צחוק)

35
00:01:21,597 --> 00:01:24,751
כמדעני מוח, אנחנו עובדים במעבדה עם עכברים

36
00:01:24,751 --> 00:01:28,161
כשאנו מנסים להבין איך הזיכרון עובד .

37
00:01:28,161 --> 00:01:30,730
והיום, אנו מקווים לשכנע אותכם שעכשיו

38
00:01:30,730 --> 00:01:33,946
אנחנו באמת מסוגלים להפעיל זיכרון במוח

39
00:01:33,946 --> 00:01:36,116
במהירות האור.

40
00:01:36,116 --> 00:01:39,222
כדי לעשות זאת, יש צורך לעקוב רק אחרי שני צעדים פשוטים .

41
00:01:39,222 --> 00:01:42,732
ראשית, מוצאים ומתייגים זיכרון במוח,

42
00:01:42,732 --> 00:01:46,362
לאחר מכן באפשרותכם להפעיל אותו עם מתג.

43
00:01:46,362 --> 00:01:47,807
כל כך פשוט.

44
00:01:47,807 --> 00:01:49,629
(צחוק)

45
00:01:49,629 --> 00:01:51,474
ס.ר.: אתה בטוח?

46
00:01:51,474 --> 00:01:55,195
אז, מסתבר שמציאת זיכרון במוח אינה כל כך קלה.

47
00:01:55,195 --> 00:01:57,998
ש.ל: אכן. זה הרבה יותר קשה מאשר, נניח.

48
00:01:57,998 --> 00:02:00,402
למצוא מחט בערימת שחת,

49
00:02:00,402 --> 00:02:02,991
כי לפחות, אתם יודעים, המחט היא עדיין משהו

50
00:02:02,991 --> 00:02:05,491
שניתן פיזית לשים עליה את אצבעותיך.

51
00:02:05,491 --> 00:02:07,468
אבל לא על זיכרון.

52
00:02:07,468 --> 00:02:10,506
כמו כן, יש הרבה יותר תאים במוח שלכם

53
00:02:10,506 --> 00:02:15,572
מאשר מספר אניצי הקש בערימת שחת טיפוסית.

54
00:02:15,572 --> 00:02:18,451
אז כן, משימה זו נראית מרתיעה.

55
00:02:18,451 --> 00:02:22,130
אבל למרבה המזל, יש לנו עזרה מהמוח עצמו.

56
00:02:22,130 --> 00:02:24,585
התברר שכל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא בעצם

57
00:02:24,585 --> 00:02:26,578
לתת למוח ליצור זיכרון,

58
00:02:26,578 --> 00:02:30,408
ואז המוח יספר לנו אילו תאים מעורבים

59
00:02:30,408 --> 00:02:32,174
בזיכרון המסוים הזה.

60
00:02:32,174 --> 00:02:34,531
ס.ר: אז מה קורה במוח שלי

61
00:02:34,531 --> 00:02:36,625
בזמן שהעליתי בזכרוני את זכרה של אקסית?

62
00:02:36,625 --> 00:02:39,027
אם תוכלו לגמרי להתעלם מהאתיקה האנושית לרגע

63
00:02:39,027 --> 00:02:40,695
ולפרוס לפרוסות את המוח שלי עכשיו.

64
00:02:40,695 --> 00:02:42,713
הייתם רואים שהיה מספר מדהים

65
00:02:42,713 --> 00:02:45,891
של אזורים במוח שהיו פעילים בעת ההיזכרות בזיכרון הזה.

66
00:02:45,891 --> 00:02:48,803
עכשיו אזור אחד במוח שיהיה פעיל באופן נמרץ

67
00:02:48,803 --> 00:02:50,810
במיוחד נקרא ההיפוקמפוס,

68
00:02:50,810 --> 00:02:53,265
אשר במשך עשרות שנים היה מעורב בעיבוד

69
00:02:53,265 --> 00:02:55,681
הסוגים של הזיכרונות שאנחנו מחזיקים ומוקירים קרוב,

70
00:02:55,681 --> 00:02:58,255
מה שהופך אותו גם למטרה אידיאלית להיכנס

71
00:02:58,255 --> 00:03:01,040
ולנסות למצוא ואולי להפעיל מחדש זיכרון.

72
00:03:01,040 --> 00:03:03,434
ק.ל: כאשר מתמקדים מקרוב בהיפוקמפוס,

73
00:03:03,434 --> 00:03:05,782
כמובן שתוכלו לראות הרבה תאים,

74
00:03:05,782 --> 00:03:08,813
אך אנו יכולים למצוא אילו תאים מעורבים

75
00:03:08,813 --> 00:03:10,289
בזיכרון מסוים,

76
00:03:10,289 --> 00:03:12,907
כי בכל פעם שתא פעיל,

77
00:03:12,907 --> 00:03:14,371
.כמו בעת יצירת זיכרון,

78
00:03:14,371 --> 00:03:18,128
הוא גם ישאיר טביעת רגל שתאפשר לנו לדעת מאוחר יותר

79
00:03:18,128 --> 00:03:20,830
שתאים אלה פעילים לאחרונה.

80
00:03:20,830 --> 00:03:22,990
ס.ר.: אז באותה הדרך שאורות בנין בלילה

81
00:03:22,990 --> 00:03:25,938
מיידעים אותך שמישהו כנראה עובד שם בכל רגע נתון,

82
00:03:25,938 --> 00:03:29,226
במובן מאוד אמיתי, ישנם חיישנים ביולוגיים

83
00:03:29,226 --> 00:03:31,180
בתוך תא שנדלקים

84
00:03:31,180 --> 00:03:33,315
רק כאשר התא הזה עבד זה עתה.

85
00:03:33,315 --> 00:03:35,191
הם מעין חלונות ביולוגיים שנדלקים

86
00:03:35,191 --> 00:03:37,169
כדי שנדע שהתא הזה היה פעיל זה עתה.

87
00:03:37,169 --> 00:03:39,998
ק.ל: אז קיצצנו חלק מחיישן זה,

88
00:03:39,998 --> 00:03:43,145
והצמדנו זאת למתג כדי לפקח על התאים,

89
00:03:43,145 --> 00:03:47,045
והכנסנו מתג זה לתוך וירוס מהונדס

90
00:03:47,045 --> 00:03:49,633
והזרקנו זאת לתוך המוח של העכברים.

91
00:03:49,633 --> 00:03:52,267
כך שבכל פעם שנוצר זיכרון,

92
00:03:52,267 --> 00:03:54,615
כל התאים הפעילים בזיכרון זה

93
00:03:54,615 --> 00:03:57,357
גם כן יותקן בהם מתג זה.

94
00:03:57,357 --> 00:03:58,982
ס.ר.: אז הנה איך שההיפוקמפוס נראה

95
00:03:58,982 --> 00:04:01,822
לאחר יצירת זיכרון פחד, לדוגמה.

96
00:04:01,822 --> 00:04:03,962
הים כחול שאתם רואים כאן

97
00:04:03,962 --> 00:04:05,914
אלה תאי מוח ארוזים בצפיפות,

98
00:04:05,914 --> 00:04:07,459
אבל תאי המוח הירוקים,

99
00:04:07,459 --> 00:04:09,555
תאי המוח הירוקים הם אלה שנאחזים

100
00:04:09,555 --> 00:04:11,398
בזכרונות פחד ספציפי.

101
00:04:11,398 --> 00:04:13,377
אז אתם מסתכלים על ההתגבשות

102
00:04:13,377 --> 00:04:15,764
של היווצרות חולפת של פחד.

103
00:04:15,764 --> 00:04:19,261
אתם בעצם מסתכלים על חתך הרוחב של זיכרון ממש עכשיו.

104
00:04:19,261 --> 00:04:21,669
ק.ל: עכשיו, עבור המתג שאנחנו מדברים עליו,

105
00:04:21,669 --> 00:04:24,639
באופן אידיאלי, על המתג לפעול מהר מאוד.

106
00:04:24,639 --> 00:04:27,218
זה לא אמור לקחת דקות או שעות של עבודה.

107
00:04:27,218 --> 00:04:31,482
זה צריך לפעול במהירות של המוח, באלפיות שניה.

108
00:04:31,482 --> 00:04:32,912
ס.ר: אז מה אתה חושב, שו?

109
00:04:32,912 --> 00:04:35,514
האם נוכל, למשל להשתמש בסמים תרופתיים

110
00:04:35,514 --> 00:04:37,352
כדי להפעיל או להשבית תאי מוח?

111
00:04:37,352 --> 00:04:41,415
ש.ל.: לא. סמים זה בלגן. הם מתפשטים לכל מקום.

112
00:04:41,415 --> 00:04:44,423
וזה גם לוקח להם המון זמן לפעול על תאים.

113
00:04:44,423 --> 00:04:48,072
אז זה לא יאפשר לנו לשלוט בזיכרון בזמן אמת.

114
00:04:48,072 --> 00:04:52,366
אז, סטיב, מה דעתך על כך שנתקוף את המוח עם חשמל?

115
00:04:52,366 --> 00:04:54,671
ס.ר: אז חשמל הוא די מהיר.

116
00:04:54,671 --> 00:04:56,410
אבל כנראה לא היינו מסוגלים לכוון זאת

117
00:04:56,410 --> 00:04:58,764
רק לתאים ספציפים שאוחזים בזיכרון.

118
00:04:58,764 --> 00:05:00,642
וכנראה שנטגן את המוח.

119
00:05:00,642 --> 00:05:03,837
ש.ל.: הו. . זה נכון . אז זה נראה כמו, אממ,

120
00:05:03,837 --> 00:05:06,448
אכן אנחנו צריכים למצוא דרך טובה יותר

121
00:05:06,448 --> 00:05:09,743
להשפיע על המוח במהירות האור.

122
00:05:09,743 --> 00:05:14,829
ס.ר.: אז מסתבר שאור נע במהירות האור.

123
00:05:14,829 --> 00:05:18,312
אז אולי היינו יכולים להפעיל או להשבית זיכרונות

124
00:05:18,312 --> 00:05:19,809
רק על ידי שמוש באור --

125
00:05:19,809 --> 00:05:21,164
ש.ל.: זה די מהר.

126
00:05:21,164 --> 00:05:23,049
ס.ר.: -- ומשום שבדרך כלל תאי מוח

127
00:05:23,049 --> 00:05:24,637
לא מגיבים לפולסים של אור,

128
00:05:24,637 --> 00:05:26,595
אז אלה שמגיבים לפולסים של אור

129
00:05:26,595 --> 00:05:29,059
הם אלה שמכילים מתג רגיש לאור.

130
00:05:29,059 --> 00:05:31,005
עכשיו, לעשות את זה, קודם אנחנו צריכים להוליך שולל את תאי המוח

131
00:05:31,005 --> 00:05:32,467
כדי להגיב לקרני לייזר.

132
00:05:32,467 --> 00:05:33,537
ש.ל.: כן. שמעת את זה נכון.

133
00:05:33,537 --> 00:05:35,669
אנחנו מנסים לשלוח לייזרים לתוך המוח.

134
00:05:35,669 --> 00:05:37,414
(צחוק)

135
00:05:37,414 --> 00:05:40,738
ס.ר.: והטכניקה שמאפשרת לנו לעשות את זה היא אופטוגנטיקה.

136
00:05:40,738 --> 00:05:44,020
אופטוגנטיקה נתנה לנו את מתג האור שאנחנו יכולים להשתמש בו

137
00:05:44,020 --> 00:05:45,528
כדי להפעיל או להשבית את תאי המוח.

138
00:05:45,528 --> 00:05:48,045
ושמו של המתג הזה הוא ציאנל-רודוספין (תעלות רודוספין),

139
00:05:48,045 --> 00:05:50,582
שנראה כאן כאן כמו נקודות ירוקות אלה שצמודות לתא מוח זה.

140
00:05:50,582 --> 00:05:53,881
אתה יכול לחשוב על ציאנל-רודוספין כסוג של מתג רגיש לאור

141
00:05:53,881 --> 00:05:56,508
שיכול להיות מותקן באופן מלאכותי בתאי מוח

142
00:05:56,508 --> 00:05:58,422
כך שעכשיו אנו יכולים להשתמש במתג הזה

143
00:05:58,422 --> 00:06:01,435
כדי להפעיל או להשבית את תא המוח פשוט על ידי הקשה עליו,

144
00:06:01,435 --> 00:06:03,903
ובמקרה זה אנחנו מקישים עליו בעזרת פולסים של אור.

145
00:06:03,903 --> 00:06:07,689
ש.ל.: אז אנו מצמידים מתג רגיש לאור זה מצ'אנל-רודופסין

146
00:06:07,689 --> 00:06:09,897
לחיישן שעליו דיברנו

147
00:06:09,897 --> 00:06:12,352
ומזריקים את זה לתוך המוח.

148
00:06:12,352 --> 00:06:15,563
כך שכל פעם שנוצר זיכרון,

149
00:06:15,563 --> 00:06:17,790
בכל תא שפעיל עבור הזיכרון המסוים הזה

150
00:06:17,790 --> 00:06:21,274
יהיה מותקן גם מתג רגיש לאור זה

151
00:06:21,274 --> 00:06:23,675
כך שאנחנו יכולים לשלוט על תאים אלה

152
00:06:23,675 --> 00:06:27,939
על-ידי היפוך של לייזר בדיוק כמו זה שאתם רואים.

153
00:06:27,939 --> 00:06:30,803
ס.ר.: אז בואו ונבחן את כל זה עכשיו.

154
00:06:30,803 --> 00:06:32,938
מה שאפשר לעשות זה שאנו יכולים לקחת את העכברים שלנו

155
00:06:32,938 --> 00:06:35,866
ואז נוכל לשים אותם בתוך תיבה שנראית בדיוק כמו זו כאן.

156
00:06:35,866 --> 00:06:38,206
ואז אנו יכולים לתת להם הלם קל מאוד ברגל

157
00:06:38,206 --> 00:06:40,241
כך שהם יוצרים זיכרון פחד של תיבה זו.

158
00:06:40,241 --> 00:06:42,220
הם לומדים שמשהו רע קרה כאן.

159
00:06:42,220 --> 00:06:44,562
עכשיו עם המערכת שלנו, התאים שפעילים

160
00:06:44,562 --> 00:06:47,493
בהיפוקמפוס בהתהוות של הזיכרון,

161
00:06:47,493 --> 00:06:50,376
רק תאים אלה יכילו עכשיו ציאנלרודופסין.

162
00:06:50,376 --> 00:06:53,393
ש.ל.: כאשר אתה קטן כמו עכבר,

163
00:06:53,393 --> 00:06:56,988
זה מרגיש כאילו כל העולם מנסה לתפוס אותך.

164
00:06:56,988 --> 00:06:58,736
אז תגובת ההגנה הטובה ביותר שלך

165
00:06:58,736 --> 00:07:01,218
זה לנסות לא להחשף.

166
00:07:01,218 --> 00:07:03,251
בכל פעם שעכבר שרוי בפחד

167
00:07:03,251 --> 00:07:04,777
הוא יראה התנהגות אופיינית מאוד זו

168
00:07:04,777 --> 00:07:06,546
על ידי שהייה באחת הפינות של התיבה,

169
00:07:06,546 --> 00:07:09,664
כשהוא מנסה לא להזיז שום חלק מגופו,

170
00:07:09,664 --> 00:07:12,959
ותנוחה זו נקראת קְפִיאָה.

171
00:07:12,959 --> 00:07:17,253
אז אם עכבר זוכר שמשהו רע קרה בתיבה זו.

172
00:07:17,253 --> 00:07:19,876
וכאשר אנחנו מחזירים אותם לאותה תיבה,

173
00:07:19,876 --> 00:07:21,680
הוא למעשה יציג קְפִיאָה

174
00:07:21,680 --> 00:07:23,965
כי הוא לא רוצה לחשוף עצמו

175
00:07:23,965 --> 00:07:26,660
לאיומים פוטנציאליים כלשהם בתיבה זו.

176
00:07:26,660 --> 00:07:28,015
ס.ר.: אז אתם יכולים לחשוב על קפיאה,

177
00:07:28,015 --> 00:07:30,230
כעל משהו בדומה להליכה במורד הרחוב כשאתה שקוע בענייניך,

178
00:07:30,230 --> 00:07:31,955
ואז משום מקום אתה כמעט נתקל

179
00:07:31,955 --> 00:07:34,147
באקסית, או באקס שלך,

180
00:07:34,147 --> 00:07:36,281
ועכשיו שתי שניות מפחידות אלו

181
00:07:36,281 --> 00:07:38,157
הן מתי שאתה מתחיל לחשוב, "מה אני עושה? האם לומר היי?

182
00:07:38,157 --> 00:07:39,525
האם אני לוחץ את היד שלהם? האם אני מסתובב ובורח?

183
00:07:39,525 --> 00:07:41,554
האם אני יושב כאן ומעמיד פנים שאינני קיים?"

184
00:07:41,554 --> 00:07:44,738
סוג זה של מחשבות חולפות שמנטרלות אותך פיזית,

185
00:07:44,738 --> 00:07:47,484
שמשוות לך באופן זמני את המבט של צבי שמאירים עליו בפנסים קדמיים.

186
00:07:47,484 --> 00:07:50,775
ש.ל.: עם זאת, אם אתה מכניס את העכבר לתיבה חדשה

187
00:07:50,775 --> 00:07:53,936
שונה לחלוטין, כמו הבאה,

188
00:07:53,936 --> 00:07:56,083
הוא לא יפחד מתיבה זו

189
00:07:56,083 --> 00:08:00,812
בגלל שאין שום סיבה שיפחד מסביבה חדשה זו.

190
00:08:00,812 --> 00:08:03,992
אבל מה אם נשים את העכבר בתיבה חדשה זו

191
00:08:03,992 --> 00:08:07,603
אבל באותו הזמן, אנו מפעילים את זיכרון הפחד

192
00:08:07,603 --> 00:08:10,282
באמצעות לייזרים בדיוק כמו שעשינו בעבר?

193
00:08:10,282 --> 00:08:13,136
אנחנו הולכים להחזיר את זיכרון הפחד

194
00:08:13,136 --> 00:08:17,133
של התיבה הראשונה לתוך סביבה חדשה לחלוטין זו?

195
00:08:17,133 --> 00:08:19,868
ס.ר.: בסדר, וכאן הוא ניסוי מיליון הדולר.

196
00:08:19,868 --> 00:08:22,781
עכשיו כדי להחזיר לחיים את הזיכרון של היום ההוא,

197
00:08:22,781 --> 00:08:24,964
אני זוכר כי ה"רד סוקס" זה עתה ניצחו,

198
00:08:24,964 --> 00:08:26,873
זה היה יום אביבי ירוק,

199
00:08:26,873 --> 00:08:28,690
מושלם לטיול במעלה ובמורד הנהר

200
00:08:28,690 --> 00:08:31,024
ואז אולי ללכת לקצה הצפוני

201
00:08:31,024 --> 00:08:33,184
כדי לקבל קצת קנולי, (לא ברור)

202
00:08:33,184 --> 00:08:36,286
עכשיו שו ואני, לעומת זה,

203
00:08:36,286 --> 00:08:39,115
היינו בתוך חדר אפל וחסר חלונות

204
00:08:39,115 --> 00:08:42,776
לא עושים שום תנועת עין שאפילו קצת דומה למצמוץ

205
00:08:42,776 --> 00:08:45,242
כי העיניים שלנו היה נעוצות על מסך המחשב.

206
00:08:45,242 --> 00:08:47,798
הסתכלנו על העכבר הזה כאן מנסה להפעיל זיכרון

207
00:08:47,798 --> 00:08:49,681
בפעם הראשונה באמצעות הטכניקה שלנו.

208
00:08:49,681 --> 00:08:52,369
ש.ל.: וזה מה שראינו.

209
00:08:52,369 --> 00:08:54,571
כאשר אנחנו שמנו לראשונה את העכבר לתוך תיבה זו,

210
00:08:54,571 --> 00:08:57,684
הוא חקר, ריחרח, הסתובב סביב,

211
00:08:57,684 --> 00:08:59,373
כשהוא עסוק בענייניו.

212
00:08:59,373 --> 00:09:01,074
כי למעשה בטבעם,

213
00:09:01,074 --> 00:09:03,053
עכברים הם בעלי חיים די סקרנים.

214
00:09:03,053 --> 00:09:05,675
הם רוצים לדעת, מה קורה בתיבת חדשה זו?

215
00:09:05,675 --> 00:09:07,206
זה מעניין.

216
00:09:07,206 --> 00:09:10,657
אבל ברגע שהפעלנו את הלייזר, כפי שאתם רואים.

217
00:09:10,657 --> 00:09:13,689
פתאום העכבר נכנס למצב זה של קפיאה.

218
00:09:13,689 --> 00:09:18,120
הוא שהה כאן, וניסה לא להזיז שום חלק מגופו.

219
00:09:18,120 --> 00:09:19,748
ברור שהוא קפוא.

220
00:09:19,748 --> 00:09:22,331
אז אכן, זה נראה כאילו אנחנו יכולים להחזיר

221
00:09:22,331 --> 00:09:24,395
את זיכרון הפחד מהתיבה הראשונה

222
00:09:24,395 --> 00:09:27,762
לסביבה חדשה לגמרי זו.

223
00:09:27,762 --> 00:09:29,874
תוך כדי צפייה בזה, סטיב ואני

224
00:09:29,874 --> 00:09:32,007
שרויים בהלם בדיוק כמו העכבר עצמו.

225
00:09:32,007 --> 00:09:33,269
(צחוק)

226
00:09:33,269 --> 00:09:36,576
אז לאחר הניסוי, שנינו פשוט עזבנו את החדר

227
00:09:36,576 --> 00:09:38,329
מבלי לומר דבר.

228
00:09:38,329 --> 00:09:41,725
לאחר פרק זמן ארוך, ומביך

229
00:09:41,725 --> 00:09:43,937
סטיב שבר את השתיקה.

230
00:09:43,937 --> 00:09:46,278
ס.ר.: "האם זה פשוט עבד?"

231
00:09:46,278 --> 00:09:49,252
ש.ל.: "כן", אמרתי. "אכן זה עבד!"

232
00:09:49,252 --> 00:09:51,369
אנחנו ממש נרגשים על כך.

233
00:09:51,369 --> 00:09:53,993
ואז פירסמנו את הממצאים שלנו

234
00:09:53,993 --> 00:09:55,689
בכתב העת "נייצ'ר".

235
00:09:55,689 --> 00:09:58,160
מאז הפרסום של העבודה שלנו,

236
00:09:58,160 --> 00:10:00,575
אנחנו מקבלים הערות רבות

237
00:10:00,575 --> 00:10:02,700
מכל רחבי האינטרנט.

238
00:10:02,700 --> 00:10:06,450
אולי נוכל להעיף מבט על כמה מאלה.

239
00:10:06,450 --> 00:10:08,907
["OMG לבסוף. הרבה יותר עומד להגיע, מציאות מדומה, מניפולציות עצביות, הדמיית חלום חזותי. קידוד עצבי , 'כתיבה וכתיבה מחדש של זכרונות', מחלות נפש. אההה העתיד הוא מדהים"]

240
00:10:08,907 --> 00:10:10,907
ס.ר.: אז הדבר הראשון שתבחינו בו זה שלאנשים

241
00:10:10,907 --> 00:10:13,810
יש דעות ממש חזקות על סוג זה של עבודה.

242
00:10:13,810 --> 00:10:16,364
עכשיו אני נוטה להסכים לחלוטין עם האופטימיות

243
00:10:16,364 --> 00:10:17,180
של ציטוט ראשון זה,

244
00:10:17,180 --> 00:10:19,988
מכיוון שבקנה מידה של אפס לקולו של מורגן פרימן,

245
00:10:19,988 --> 00:10:22,111
זה אחד מרגעי התהילה המרגשים

246
00:10:22,111 --> 00:10:23,661
ששמעתי בדרכנו.

247
00:10:23,661 --> 00:10:25,857
(צחוק)

248
00:10:25,857 --> 00:10:27,808
אבל כפי שתראו, זו לא הדעה היחידה שיש שם.

249
00:10:27,808 --> 00:10:29,372
[". זה מפחיד אותי עד מוות.. ? מה אם הם יוכלו לעשות זאת בקלות אצל בני אדם בעוד כמה שנים?! או אלוהים אנחנו אבודים"]

250
00:10:29,372 --> 00:10:31,290
ש.ל.: אכן, אם אנחנו נסתכל על השנייה,

251
00:10:31,290 --> 00:10:33,397
אני חושב שכולנו נסכים שזה , אה,

252
00:10:33,397 --> 00:10:35,772
כנראה לא ממש חיובי.

253
00:10:35,772 --> 00:10:37,957
אבל זה גם מזכיר לנו,

254
00:10:37,957 --> 00:10:40,143
שלמרות שאנחנו עדיין עובדים עם עכברים,

255
00:10:40,143 --> 00:10:43,660
זה כנראה רעיון טוב להתחיל לחשוב ולדון

256
00:10:43,660 --> 00:10:46,651
על ההשלכות האתיות האפשריות

257
00:10:46,651 --> 00:10:48,599
של השליטה בזיכרון.

258
00:10:48,599 --> 00:10:50,799
ס.ר.: עכשיו, וברוח הציטוט השלישי,

259
00:10:50,799 --> 00:10:52,773
אנחנו רוצים לספר לכם על הפרויקט האחרון שאנחנו עובדים

260
00:10:52,773 --> 00:10:55,201
עליו במעבדה שקראנו לו פרוייקט תְּחוּלָה.

261
00:10:55,201 --> 00:10:58,444
["הם היו צריכים לעשות על זה סרט . איך הם שותלים רעיונות למיינד של האנשים, כך שיוכלו לשלוט בהם לצורך רווח אישי משלהם. אנחנו קוראים לזה: תחולה. "]

262
00:10:58,444 --> 00:11:02,178
אז הנחנו שעכשיו אנחנו יכולים להפעיל מחדש זיכרון,

263
00:11:02,178 --> 00:11:05,130
מה אם נעשה זאת אבל אז להתחיל להתעסק עם הזיכרון הזה?

264
00:11:05,130 --> 00:11:08,163
האם נוכל אפילו להפוך אותו לזיכרון שקרי?

265
00:11:08,163 --> 00:11:12,262
ש.ל.: אז כל זיכרון הוא מתוחכם ודינמי,

266
00:11:12,262 --> 00:11:15,241
אבל אם רק למען הפשטות, בואו ונדמיין זיכרון

267
00:11:15,241 --> 00:11:16,643
כמו סרטון.

268
00:11:16,643 --> 00:11:19,313
עד כה מה שסיפרנו לכם הוא בעצם שאנחנו יכולים לשלוט

269
00:11:19,313 --> 00:11:21,244
בלחצן "התחל" של הסרטון

270
00:11:21,244 --> 00:11:25,829
כך שנוכל להציג סרטון וידאו זה בכל זמן, בכל מקום.

271
00:11:25,829 --> 00:11:28,360
אבל האם יש סיכוי שנוכל למעשה

272
00:11:28,360 --> 00:11:31,220
להיכנס למוח ולערוך את הסרטון הזה

273
00:11:31,220 --> 00:11:34,116
כך שנוכל לעשות אותו שונה מהמקור?

274
00:11:34,116 --> 00:11:36,294
כן, אנחנו יכולים.

275
00:11:36,294 --> 00:11:38,424
התברר כי כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא בעצם

276
00:11:38,424 --> 00:11:42,699
להפעיל מחדש זיכרון באמצעות לייזרים בדיוק כמו שעשינו קודם,

277
00:11:42,699 --> 00:11:46,138
אבל באותו זמן, אם אנו מציגים מידע חדש

278
00:11:46,138 --> 00:11:50,112
ומאפשרים למידע החדש הזה להשתלב לתוך זיכרון ישן זה,

279
00:11:50,112 --> 00:11:52,550
פעולה זו תשנה את הזיכרון.

280
00:11:52,550 --> 00:11:56,213
זה בערך כמו ליצור קלטת רמיקס.

281
00:11:56,213 --> 00:11:59,071
ס.ר.: אז איך אנו עושים זאת?

282
00:11:59,071 --> 00:12:01,028
במקום למצוא זיכרון פחד במוח,

283
00:12:01,028 --> 00:12:02,744
אנחנו יכולים להתחיל על ידי כך שניקח את החיות שלנו,

284
00:12:02,744 --> 00:12:05,677
ובואו ונגיד שאנחנו שמים אותם בתיבה כחולה כמו התיבה הכחולה כאן

285
00:12:05,677 --> 00:12:08,171
ואנחנו מוצאים את תאי המוח המייצגים את התיבה הכחולה ההיא

286
00:12:08,171 --> 00:12:10,244
ואנחנו עובדים עליהם כדי שיגיבו על פולסים של אור

287
00:12:10,244 --> 00:12:12,365
בדיוק כמו שאמרנו קודם.

288
00:12:12,365 --> 00:12:14,489
כעת, למחרת, אנחנו יכולים לקחת את החיות שלנו ולהכניס אותם

289
00:12:14,489 --> 00:12:17,188
לתיבה אדומה. שהם מעולם לא חוו בעבר.

290
00:12:17,188 --> 00:12:19,214
אנחנו יכולים לשלוח אור לתוך המוח כדי להפעיל מחדש

291
00:12:19,214 --> 00:12:21,323
את הזיכרון של התיבה הכחולה.

292
00:12:21,323 --> 00:12:23,067
אז מה יקרה כאן אם, בעוד החיה

293
00:12:23,067 --> 00:12:24,961
נזכרת בזיכרון של התיבה הכחולה,

294
00:12:24,961 --> 00:12:27,604
נתנו לה כמה מכות קלות ברגל?

295
00:12:27,604 --> 00:12:30,297
אז כאן אנחנו מנסים ליצור באופן מלאכותי שיוך

296
00:12:30,297 --> 00:12:32,212
בין הזיכרון של התיבה הכחולה

297
00:12:32,212 --> 00:12:33,715
למכות ברגל עצמן.

298
00:12:33,715 --> 00:12:35,494
אנחנו רק מנסים לחבר את השניים.

299
00:12:35,494 --> 00:12:37,037
אז כדי לבדוק אם עשינו זאת,

300
00:12:37,037 --> 00:12:38,365
אנחנו יכולים לקחת את החיות שלנו שוב

301
00:12:38,365 --> 00:12:40,311
ולהכניס אותן לתיבה הכחולה.

302
00:12:40,311 --> 00:12:43,049
שוב, אנחנו פשוט הפעלנו מחדש את הזיכרון של התיבה הכחולה

303
00:12:43,049 --> 00:12:45,216
בזמן שהחיה קיבלה כמה מכות קלות ברגל,

304
00:12:45,216 --> 00:12:47,586
ועכשיו החיה פתאום קופאת.

305
00:12:47,586 --> 00:12:50,788
זה כאילו שהיא נזכרה שקיבלה הלם מתון בסביבה זו.

306
00:12:50,788 --> 00:12:53,790
אפילו למרות שזה לא קרה מעולם.

307
00:12:53,790 --> 00:12:55,652
אז היא יצרה זיכרון כוזב,

308
00:12:55,652 --> 00:12:57,663
משום שהיא באופן כוזב חוששת מסביבה

309
00:12:57,663 --> 00:12:58,917
שבה מבחינה טכנית,

310
00:12:58,917 --> 00:13:01,266
שום דבר רע באמת לא קרה לה.

311
00:13:01,266 --> 00:13:03,719
ש.ל.: אז, עד כה אנחנו רק מדברים על

312
00:13:03,719 --> 00:13:06,085
מתג "הפעל" זה שנשלט על ידי אור

313
00:13:06,085 --> 00:13:09,373
למעשה, יש לנו גם מתג "כבה" שנשלט על ידי אור,

314
00:13:09,373 --> 00:13:11,453
וומאוד קל לדמיין שעל ידי

315
00:13:11,453 --> 00:13:13,931
התקנת מתג "כבה" שמשלט על ידי אור,

316
00:13:13,931 --> 00:13:19,519
אנחנו יכולים גם לבטל זיכרון, בכל זמן, בכל מקום.

317
00:13:19,519 --> 00:13:21,733
אז כל מה שאנו מדברים עליו היום

318
00:13:21,733 --> 00:13:26,410
מבוסס על עיקרון פילוסופי טעון של מדע המוח

319
00:13:26,410 --> 00:13:30,528
זה המיינד, עם תכונותיו המסתוריות לכאורה,

320
00:13:30,528 --> 00:13:34,173
שבעצם עשוי מחומר פיזי שאנחנו יכולים להתעסק אתו.

321
00:13:34,173 --> 00:13:35,648
ס.ר.: ולגבי באופן אישי,

322
00:13:35,648 --> 00:13:37,229
אני רואה עולם שבו אנחנו יכולים להפעיל מחדש

323
00:13:37,229 --> 00:13:39,345
כל סוג של זיכרון שנרצה.

324
00:13:39,345 --> 00:13:42,643
אני גם רואה עולם שבו אנו יכולים למחוק זיכרונות לא רצויים.

325
00:13:42,643 --> 00:13:44,579
עכשיו, אני אפילו רואה עולם שבו עריכת זכרונות

326
00:13:44,579 --> 00:13:46,118
הינה משהו של מציאות,

327
00:13:46,118 --> 00:13:47,823
כי אנחנו חיים בתקופה שבה זה אפשרי

328
00:13:47,823 --> 00:13:50,048
לקטוף שאלות מן העץ של מדע בדיוני

329
00:13:50,048 --> 00:13:52,468
ולקרקע אותן במציאות ניסיונית.

330
00:13:52,468 --> 00:13:54,351
ש.ל.: בימינו, אנשים במעבדה

331
00:13:54,351 --> 00:13:56,737
ואנשים בקבוצות אחרות בכל רחבי העולם

332
00:13:56,737 --> 00:14:00,554
משתמשים בשיטות דומות כדי להפעיל או לערוך זכרונות,

333
00:14:00,554 --> 00:14:04,395
בין אם הם ישנים או חדשים, חיוביים או שליליים.

334
00:14:04,395 --> 00:14:07,067
כל מיני זיכרונות. כך שנוכל להבין

335
00:14:07,067 --> 00:14:08,931
איך עובד הזיכרון.

336
00:14:08,931 --> 00:14:10,715
ס.ר.: לדוגמה, קבוצה אחת במעבדה שלנו

337
00:14:10,715 --> 00:14:13,353
הצליחה למצוא את תאי המוח המרכיבים את זיכרון הפחד

338
00:14:13,353 --> 00:14:16,128
והמירה אותם לזיכרון מענג, פשוט ככה.

339
00:14:16,128 --> 00:14:19,190
זה בדיוק מה שאני מתכוון לגבי עריכת סוגים אלו של תהליכים.

340
00:14:19,190 --> 00:14:21,002
עכשיו בחור אחד במעבדה היה מסוגל אפילו להפעיל מחדש

341
00:14:21,002 --> 00:14:23,503
זיכרונות של עכברים ממין נקבה בעכברים זכרים,

342
00:14:23,503 --> 00:14:26,498
שהשמועה אומרת שהיא חוויה מענגת.

343
00:14:26,498 --> 00:14:30,615
ש.ל.: אכן, אנו חיים ברגע מרגש מאוד

344
00:14:30,615 --> 00:14:34,420
שבו למדע אין כל הגבלת מהירות שרירותית

345
00:14:34,420 --> 00:14:37,607
אלא הוא נמדד רק על ידי הדמיון שלנו.

346
00:14:37,607 --> 00:14:39,754
ס.ר.: ולבסוף, מה אנו עושים עם כל זה?

347
00:14:39,754 --> 00:14:41,725
איך אנו דוחפים קדימה טכנולוגיה זו?

348
00:14:41,725 --> 00:14:43,562
אלו הן השאלות שלא צריכות להישאר

349
00:14:43,562 --> 00:14:45,237
רק בתוך המעבדה

350
00:14:45,237 --> 00:14:47,809
וכך מטרה אחת של השיחה היום היתה לגרום לכולם

351
00:14:47,809 --> 00:14:50,128
להתעדכן בסוג הדברים האפשריים

352
00:14:50,128 --> 00:14:51,512
במדע המוח המודרני.

353
00:14:51,512 --> 00:14:53,022
אבל עכשיו, לא פחות חשוב,

354
00:14:53,022 --> 00:14:56,354
לשתף באופן פעיל את כולם בשיחה זו.

355
00:14:56,354 --> 00:14:58,683
אז בואו נחשוב יחד כצוות על המשמעות של כל זה

356
00:14:58,683 --> 00:15:01,157
ולאן אנחנו יכולים וצריכים ללכת מכאן,

357
00:15:01,157 --> 00:15:03,255
כי שו ואני חושבים שהרבה

358
00:15:03,255 --> 00:15:05,791
החלטות חשובות מאוד עומדות לפנינו.

359
00:15:05,791 --> 00:15:06,916
תודה.
ש.ל.: תודה.

360
00:15:06,916 --> 00:15:08,550
(מחיאות כפיים)