0:00:00.000,0:00:02.616
אני ממש ממש שמחה להיות כאן.

0:00:02.640,0:00:04.536
יש לכם את הכוח לשנות את העולם.

0:00:04.560,0:00:06.216
אני לא אומרת את זה כקלישאה,

0:00:06.240,0:00:08.560
יש לכם ממש את הכוח לשנות את העולם.

0:00:09.040,0:00:11.136
עמוק בתוככם, לכל אחד מכם

0:00:11.160,0:00:14.400
יש את הכלי העוצמתי ביותר הידוע לאדם.

0:00:15.080,0:00:16.280
וזה הרעיון.

0:00:17.240,0:00:20.296
רעיון אחד, הנובע מהמוח האנושי,

0:00:20.320,0:00:21.856
יכול ליצור סערה,

0:00:21.880,0:00:24.656
זו יכול להיות נקודת ההצתה של תנועה

0:00:24.680,0:00:27.456
וזה יכול ממש לכתוב מחדש את העתיד שלנו.

0:00:27.480,0:00:30.176
אבל רעיון הוא חסר כוח

0:00:30.200,0:00:32.016
אם הוא נשאר אצלכם בראש.

0:00:32.040,0:00:35.096
אם לעולם לא תוציאו את אותו רעיון החוצה [br]כדי שאחרים יתמודדו איתו,

0:00:35.120,0:00:36.320
הוא ימות אתכם.

0:00:37.120,0:00:40.416
עכשיו, אולי חלקכם ניסו להביע רעיון משלכם

0:00:40.440,0:00:42.336
והוא לא התקבל, הוא נדחה,

0:00:42.360,0:00:45.216
ואולי רעיון אחר בינוני אומץ במקום.

0:00:45.240,0:00:49.576
וההבדל היחיד בין שני אלה [br]הוא האופן בו הם הוצגו.

0:00:49.600,0:00:52.416
בגלל שכשאתה מציג רעיון בדרך שמהדהדת,

0:00:52.440,0:00:55.080
מתרחש השינוי, ואפשר לשנות את העולם.

0:00:55.880,0:00:58.536
במשפחה שלי, אנחנו אוספים [br]פוסטרים אירופאים עתיקים.

0:00:58.560,0:01:01.016
בכל פעם שאנחנו נוסעים למאווי [br]אנחנו מבקרים שם אצל מוכר,

0:01:01.040,0:01:02.856
והוא משיג לנו פוסטרים גדולים מעולים.

0:01:02.880,0:01:04.696
אני מתה עליהם. בכולם מופיע אותו רעיון

0:01:04.720,0:01:07.296
ודימוי ויזואלי ממש ברור [br]שמעביר את הרעיון הזה.

0:01:07.320,0:01:10.096
הם בערך בגודל של מזרן.[br]הם ממש גדולים.

0:01:10.120,0:01:12.616
הם לא עבים כמו מזרן, אבל הם גדולים.

0:01:12.640,0:01:15.176
והבחור שם מספר את הסיפור [br]בזמן שהוא הופך את הדפים.

0:01:15.200,0:01:17.376
פעם אחת הייתי שם עם שני הילדים שלי.

0:01:17.400,0:01:20.176
הוא הופך את הדף והפוסטר הזה נמצא מתחת,

0:01:20.200,0:01:22.056
ובדיוק כשאני נשענת קדימה ואומרת

0:01:22.080,0:01:24.736
"אלוהים, אני מתה על הפוסטר הזה",

0:01:24.760,0:01:26.936
שני הילדים שלי קופצים אחורה והם אומרים,

0:01:26.960,0:01:28.296
"אלוהים, אמא, זו את".

0:01:28.320,0:01:29.536
וזה הפוסטר הזה.

0:01:29.560,0:01:30.856
(צחוק)

0:01:30.880,0:01:33.136
רואים, אני כאילו אומרת "קדימה צעד!"

0:01:33.160,0:01:35.696
מה שאהבתי בפוסטר הזה היתה האירוניה.

0:01:35.720,0:01:38.216
הנה הבחורה הזאת בהתלהבות, בדרך לקרב --

0:01:38.240,0:01:39.496
נושאת הדגל --

0:01:39.520,0:01:42.536
והיא מחזיקה את בקבוקי [br]תבליני האפיה הקטנים האלה,

0:01:42.560,0:01:45.416
כאילו, זה משהו ממש חסר חשיבות,

0:01:45.440,0:01:49.360
למרות שהיא מוכנה לסכן את [br]גופה וחייה כדי למכור את הדבר הזה.

0:01:50.120,0:01:53.696
אז אם תוציאו את בקבוקי התבלינים האלה

0:01:53.720,0:01:54.976
ותשימו במקומם מצגת --

0:01:55.000,0:01:57.336
כאן, זאת אני, די מתלהבת.

0:01:57.360,0:01:59.016
התלהבתי מהמצגות

0:01:59.040,0:02:02.256
עוד כשזה לא היה מגניב להתלהב ממצגות.

0:02:02.280,0:02:04.856
אני באמת חושבת שיש להן את [br]הכוח לשנות את העולם

0:02:04.880,0:02:07.296
כשאתם מצליחים להעביר באמצעותם[br]את המסר באופן אפקטיבי.

0:02:07.320,0:02:09.496
ושינוי של העולם הוא דבר קשה.

0:02:09.520,0:02:12.896
זה לא יקרה עם בן אדם אחד בלבד [br]ורעיון אחד בלבד.

0:02:12.920,0:02:16.296
הרעיון הזה חייב להתפשט, [br]או שהוא לא יהיה אפקטיבי.

0:02:16.320,0:02:18.136
אז הוא חייב לצאת מהראש שלכם

0:02:18.160,0:02:20.280
אל המרחב הפתוח שאנשים יוכלו לראות אותו.

0:02:21.600,0:02:25.976
והדרך בה רעיונות מועברים באופן האפקטיבי [br]ביותר היא באמצעות סיפור.

0:02:26.000,0:02:27.616
אתם יודעים, במשך אלפי שנים,

0:02:27.640,0:02:31.056
דורות של אנלפביתים העבירו [br]את הערכים והתרבות שלהם

0:02:31.080,0:02:32.776
מדור לדור,

0:02:32.800,0:02:34.456
והם נשארו שלמים.

0:02:34.480,0:02:37.336
אז יש כאן משהו קצת קסום במבנה של סיפור

0:02:37.360,0:02:39.536
שגורם לכך שכאשר הוא נבנה,

0:02:39.560,0:02:41.816
הוא יכול להטמע ואז לספר אותו שוב

0:02:41.840,0:02:43.440
על ידי האדם ששמע אותו.

0:02:44.600,0:02:48.256
אז בסיפור אפשר לקבל תגובה פיזית [br]פחות או יותר

0:02:48.280,0:02:51.096
הלב דופק, העיניים מתרחבות,

0:02:51.120,0:02:53.736
או שאפשר לדבר על "קיבלתי צמרמורת"

0:02:53.760,0:02:55.976
או "יכולתי להרגיש את זה בבטן".

0:02:56.000,0:02:59.056
אנחנו מגיבים באופן פיזי ממש [br]כשמישהו מספר לנו סיפור.

0:02:59.080,0:03:01.816
אז למרות שהבמה היא זהה, [br]סיפור יכול להיות מסופר,

0:03:01.840,0:03:04.536
אבל ברגע שמציגים מצגת, הסיפור מת.

0:03:04.560,0:03:06.096
ורציתי להבין למה.

0:03:06.120,0:03:09.496
למה אנחנו יכולים פיזית לשבת[br]בקשב מלא במהלך סיפור,

0:03:09.520,0:03:11.280
אבל הקשב הזה פשוט מת כשמדובר במצגת.

0:03:12.200,0:03:15.736
רציתי להבין, איך משלבים [br]סיפור בתוך מצגות.

0:03:15.760,0:03:18.576
אז היו לנו אלפי מצגות בחנות --

0:03:18.600,0:03:20.936
מאות אלפי מצגות למעשה,

0:03:20.960,0:03:23.416
אז ידעתי מה ההקשר של מצגת ממש גרועה.

0:03:23.440,0:03:26.096
החלטתי ללמוד קולנוע וספרות,

0:03:26.120,0:03:28.496
וממש להתעמק בנושא והבנתי מה קורה

0:03:28.520,0:03:29.920
ומדוע הקשב נשבר.

0:03:30.480,0:03:33.376
אז, אני רוצה להראות לכם חלק מהממצאים

0:03:33.400,0:03:36.920
שהובילו לגילוי שלי על [br]צורת ההעברה של מצגות.

0:03:38.000,0:03:40.056
אז ברור שנתחיל באריסטו,

0:03:40.080,0:03:43.056
היה לו מבנה משולש קבוע: [br]התחלה, אמצע וסוף.

0:03:43.080,0:03:44.656
למדנו פואטיקה ורטוריקה,

0:03:44.680,0:03:48.136
ולמצגות רבות אין אפילו [br]את המבנה הפשוט הזה.

0:03:48.160,0:03:50.656
ואז המשכתי ולמדתי טיפוסי גיבורים,

0:03:50.680,0:03:52.736
חשבתי "אוקיי, המציג הוא הגיבור,

0:03:52.760,0:03:55.416
הם עומדים על הבמה, הם כוכבי ההצגה".

0:03:55.440,0:03:58.816
כמציג, קל להרגיש שאתה כוכב ההצגה.

0:03:58.840,0:04:01.176
הבנתי מיד שזה שורש הבעיה.

0:04:01.200,0:04:04.056
בגלל שכשיש לי רעיון, [br]אני יכולה להניח אותו בחוץ,

0:04:04.080,0:04:06.776
אבל אם אתם לא מאמצים את הרעיון הזה [br]לליבכם ומתאהבים בו,

0:04:06.800,0:04:09.296
הרעיון לא מגיע לשום מקום [br]והעולם לא משתנה.

0:04:09.320,0:04:11.536
אז למעשה, המציג אינו הגיבור,

0:04:11.560,0:04:14.080
הקהל הוא הגיבור של הרעיון שלנו.

0:04:14.680,0:04:17.096
אז אם תסתכלו על מסעו של [br]הגיבור של ג'וזף קמפבל,

0:04:17.120,0:04:20.596
כבר בדף הראשון, היו כבר [br]מספר תובנות מאוד מעניינות.

0:04:20.620,0:04:23.016
אז הנה הגיבור החביב הזה בעולם רגיל,

0:04:23.040,0:04:24.776
והם מקבלים את הקריאה להרפתקה.

0:04:24.800,0:04:27.016
אז העולם יצא משיווי משקל.

0:04:27.040,0:04:28.576
ובהתחלה הם מתנגדים.

0:04:28.600,0:04:31.267
הם כאילו אומרים: "אנחנו לא יודעים אם [br]אנחנו רוצים לקפוץ לתוך כל זה"

0:04:31.291,0:04:32.696
ואז המנטור מגיע

0:04:32.720,0:04:34.856
ועוזר להם לעבור מהעולם הרגיל שלהם

0:04:34.880,0:04:36.096
לעולם מיוחד

0:04:36.120,0:04:37.936
וזהו תפקידו של המציג.

0:04:37.960,0:04:40.936
להיות המנטור. "אתם לא לוק סקייווקר,[br]אתם יודה" (מלחמת הכוכבים)

0:04:40.960,0:04:43.176
אתם אלה שבעצם עוזרים לקהל

0:04:43.200,0:04:46.776
לעבור מדבר אחד לרעיון החדש והמיוחד שלכם,

0:04:46.800,0:04:48.324
וזהו כוחו של הסיפור.

0:04:49.240,0:04:53.096
אז במבנה הכי פשוט שלו זהו [br]מבנה משולש של סיפור.

0:04:53.120,0:04:55.856
יש לכם גיבור חביב בעל רצון,

0:04:55.880,0:04:57.536
הוא נתקל במכשול

0:04:57.560,0:05:02.000
ולבסוף מגיח, לאחר שעבר תהליך שינוי, [br]וזהו המבנה הבסיסי.

0:05:02.720,0:05:06.056
אבל רק כשפגשתי את הפירמידה [br]של גוסטב פרייטג --

0:05:06.080,0:05:09.016
הוא צייר את הצורה הזאת ב1863.

0:05:09.040,0:05:12.336
הוא היה מחזאי גרמני --

0:05:12.360,0:05:13.616
הוא היה מחזאי גרמני

0:05:13.640,0:05:16.536
והאמין שישנו מבנה מחומש,

0:05:16.560,0:05:19.576
בעל אקספוזיציה, הנעה לפעולה,

0:05:19.600,0:05:22.176
רגע שיא, רגע נפילה והתרה,

0:05:22.200,0:05:25.336
כלומר רגע ההתרה או הפתרון של הסיפור.

0:05:25.360,0:05:27.456
אני אוהבת את המבנה הזה.[br]כשאנחנו מדברים על צורות.

0:05:27.480,0:05:29.856
לסיפור יש קשת --[br]בעצם קשת היא צורה בעצמה.

0:05:29.880,0:05:33.080
אנחנו מדברים על מוזיקה קלאסית [br]כבעלת צורה.

0:05:33.600,0:05:35.856
אז חשבתי, היי, אם למצגות היתה צורה,

0:05:35.880,0:05:37.136
איזה צורה היתה להן?

0:05:37.160,0:05:40.216
ואיך המציגים הטובים ביותר [br]משתמשים בצורה הזאת,

0:05:40.240,0:05:41.776
אם בכלל?

0:05:41.800,0:05:44.056
אני לעולם לא אשכח את זה,[br]זה היה יום שבת בבוקר.

0:05:44.080,0:05:46.936
אחרי כל המחקר הזה --[br]מחקר שלקח כמה שנים טובות --

0:05:46.960,0:05:48.176
ציירתי צורה.

0:05:48.200,0:05:50.616
וחשבתי, "אלוהים, אם הצורה הזאת אמיתית,

0:05:50.640,0:05:53.656
אני אמורה להיות מסוגלת לקחת [br]שתי מצגות שונות לחלוטין

0:05:53.680,0:05:55.536
ולהניח אותן זו על גבי זו, [br]וזה יהיה נכון עבור שתיהן".

0:05:55.560,0:05:56.816
אז לקחתי את המצגת [br]הכי מובנת מאליה,

0:05:56.840,0:05:59.296
לקחתי את נאום "יש לי חלום" [br]של מרטין לות'ר קינג,

0:05:59.320,0:06:01.696
ולקחתי את נאום ההשקה של [br]האייפון של סטיב ג'ובס מ- 2007,

0:06:01.720,0:06:04.056
והנחתי אותם זה על גבי זה, וזה הצליח.

0:06:04.080,0:06:05.936
ישבתי במשרד שלי, המומה.

0:06:05.960,0:06:07.816
ממש בכיתי קצת.

0:06:07.840,0:06:10.216
בגלל שחשבתי, "קיבלתי את המתנה הזאת",

0:06:10.240,0:06:11.456
והנה היא,

0:06:11.480,0:06:13.520
זוהי התבנית של מצגת מעולה.

0:06:14.520,0:06:16.096
נכון שזה מדהים?

0:06:16.120,0:06:17.336
(צחוק)

0:06:17.360,0:06:18.576
ממש בכיתי.

0:06:18.600,0:06:21.176
אני רוצה להראות לכם אותה, זה די מדהים.

0:06:21.200,0:06:24.816
ישנה התחלה, אמצע וסוף [br]ואני רוצה שנעקוב אחרי התבנית,

0:06:24.840,0:06:28.456
בכלל שהמציגים הטובים ביותר --[br]עברתי על נאומים, הכל --

0:06:28.480,0:06:29.696
מתאים לתבנית הזו.

0:06:29.720,0:06:31.896
אפילו נאום גטיסבורג (של אברהם לינקולן)[br]מתאים לתבנית הזו.

0:06:31.920,0:06:35.136
בתחילתה של כל מצגת יש להציג את המצב הקיים.

0:06:35.160,0:06:37.816
אתם יודעים, הנה הסטטוס קוו, הנה מה שקורה.

0:06:37.840,0:06:40.256
ואז אתם צריכים להשוות [br]בין זה ובין החזון העתידי.

0:06:40.280,0:06:43.136
אתם צריכים להרחיב את הפער הזה ככל האפשר.

0:06:43.160,0:06:46.616
בגלל שישנו תחום הנוחות של הסטטוס קוו,

0:06:46.640,0:06:49.576
ואתם צריכים להנגיד בינו ובין [br]הגדולה של הרעיון שלכם.

0:06:49.600,0:06:52.456
זה כמו, אתם יודעים, כאן העבר,[br]כאן העתיד

0:06:52.480,0:06:53.720
אבל תסתכלו על העתיד שלנו.

0:06:54.240,0:06:57.056
הנה הבעיה, אבל תסתכלו מה קורה [br]כשמבטלים את הבעיה הזאת.

0:06:57.080,0:07:00.056
הנה המכשול, בואו נסיר את המחסום.

0:07:00.080,0:07:02.136
אתם צריכים ממש להדגיש את הפער הזה.

0:07:02.160,0:07:04.976
זה כמו האירוע המכונן בסרט.

0:07:05.000,0:07:07.256
כשפתאום הקהל צריך להתמודד

0:07:07.280,0:07:08.856
עם מה שהצגת בפניהם:

0:07:08.880,0:07:11.776
"ואוו, האם אני רוצה להסכים עם זה [br]ולישר קו עם זה או לא?"

0:07:11.800,0:07:14.520
ושאר המצגת שלך תתמוך בזה.

0:07:15.280,0:07:17.496
אז האמצע מזגזג,

0:07:17.520,0:07:19.736
הוא מנווט בין המצב הקיים והחזון העתידי,

0:07:19.760,0:07:21.056
המצב הקיים והחזון העתידי.

0:07:21.080,0:07:22.696
בגלל שמה שאתם מנסים לעשות

0:07:22.720,0:07:25.816
הוא להציג את הסטטוס קוו[br]ואת המצב הנורמלי כלא אטרקטיבייים

0:07:25.840,0:07:27.336
אתם רוצים למשוך את הקהל

0:07:27.360,0:07:30.160
לעבר החזון העתידי אם הרעיון שלכם יאומץ

0:07:30.560,0:07:33.616
עכשיו, בדרככם לשנות את העולם, [br]אנשים הולכים להתנגד.

0:07:33.640,0:07:37.056
הם לא הולכים להתלהב, אולי הם [br]אוהבים את העולם כמו שהוא.

0:07:37.080,0:07:38.616
אז תצטרכו להתמודד עם התנגדות.

0:07:38.640,0:07:40.656
בגלל זה אתם חייבים לזגזג.

0:07:40.680,0:07:41.976
זה כמו שייט.

0:07:42.000,0:07:45.136
כשאתם שטים נגד כיוון הרוח וישנה רוח נגדית,

0:07:45.160,0:07:48.336
אתם צריכים לזגזג עם הסירה שלכם,

0:07:48.360,0:07:50.056
ככה אתם יכולים לתפוס את הרוח.

0:07:50.080,0:07:52.096
אתם צריכים לתפוס את ההתנגדות

0:07:52.120,0:07:54.056
שתעלה מולכם בזמן שאתם שטים.

0:07:54.080,0:07:56.496
המעניין הוא, שאם אתם תופסים [br]את הרוח בתזמון הנכון

0:07:56.520,0:07:58.136
ואתם מציבים את המפרש שלכם [br]בזוית הנכונה,

0:07:58.160,0:08:00.856
הסירה שלכם תשוט מהר יותר מהרוח עצמה.

0:08:00.880,0:08:02.216
זוהי תופעה פיזיקלית.

0:08:02.240,0:08:03.496
אז באמצעות המחשת

0:08:03.520,0:08:06.536
האופן בו הם עומדים להתנגד לשינוי [br]שבין המצב הקיים והחזון העתידי,

0:08:06.560,0:08:08.816
למעשה תגרום להם לקבל מהר יותר [br]את הרעיון שלכם

0:08:08.840,0:08:10.576
לעומת המצב בו לא הייתם עושים זאת.

0:08:10.600,0:08:14.056
אז אחרי שזגזגתם [br]בין המצב הקיים והחזון העתידי,

0:08:14.080,0:08:16.096
נקודת המפנה האחרונה היא הקריאה לפעולה,

0:08:16.120,0:08:18.936
שצריכה להיות בכל מצגת, אבל בסוף.

0:08:18.960,0:08:21.136
אתם צריכים לתאר את העולם כגן עדן החדש.

0:08:21.160,0:08:23.456
"זאת האוטופיה שתהיה אם הרעיון שלי יאומץ".

0:08:23.480,0:08:25.576
"זאת הדרך בה העולם יראה,

0:08:25.600,0:08:28.096
אם נתאחד ונפתור יחד את הבעיה הגדולה הזאת".

0:08:28.120,0:08:29.856
אתם צריכים להשתמש בזה כסיומת שלכם,

0:08:29.880,0:08:31.920
בדרך מאוד פואטית ודרמטית.

0:08:33.080,0:08:35.496
אז, מעניין לציין, שכשסיימתי,

0:08:35.520,0:08:39.015
חשבתי, "אתם יודעים מה? אני יכולה [br]להשתמש בזה ככלי אנליטי".

0:08:39.039,0:08:41.056
ממש העתקתי נאומים,

0:08:41.080,0:08:44.496
ומיפיתי כמה הם משתמשים בכלי הזה.

0:08:44.520,0:08:46.473
אז אני רוצה להראות לכם חלק מזה היום,

0:08:46.497,0:08:48.576
ואני רוצה לפתוח בשני האנשים

0:08:48.600,0:08:50.016
שביניהם השוויתי בפעם הראשונה.

0:08:50.040,0:08:52.816
הנה מר ג'ובס, ששינה לחלוטין את העולם.

0:08:52.840,0:08:56.016
שינה את העולם של מחשבים אישיים, [br]שינה את תעשיית המוזיקה

0:08:56.040,0:08:58.976
ועכשיו הוא בדרכו לשנות [br]את תעשיית הטלפונים הניידים.

0:08:59.000,0:09:00.896
אז הוא בטוח שינה את העולם.

0:09:00.920,0:09:03.896
וזוהי הצורה של נאום ההשקה שלו [br]של האייפון ב2007,

0:09:03.920,0:09:05.296
כשהוא הציג את האייפון שלו.

0:09:05.320,0:09:08.216
זהו נאום בן 90 דקות ואתם יכולים [br]לראות שהוא התחיל במצב הקיים,

0:09:08.240,0:09:10.800
והוא מזגזג ומסיים בחזון העתידי.

0:09:11.800,0:09:13.616
אז אני רוצה להתמקד בזה:

0:09:13.640,0:09:16.976
הקו הלבן מייצג אותו מדבר.

0:09:17.000,0:09:19.216
הקו הצבעוני הבא שצץ כאן,

0:09:19.240,0:09:20.656
זה כשהוא עובר לוידאו.

0:09:20.680,0:09:22.936
אז הוא מוסיף קצת מגוון וחותך להדגמה.

0:09:22.960,0:09:25.056
אז זה לא רק הוא שמדבר כל הזמן.

0:09:25.080,0:09:27.520
והקווים האלה מייצגים שם.

0:09:28.400,0:09:30.656
ואז לקראת הסוף אתם תראו קו כחול,

0:09:30.680,0:09:32.256
שיהיה הדובר האורח.

0:09:32.280,0:09:34.416
אז כאן זה נהיה מעניין:

0:09:34.440,0:09:36.736
כל סימון כאן הוא מייצג [br]נקודה בה הוא הצחיק אותם.

0:09:36.760,0:09:39.256
וכל סימון כאן מייצג נקודה [br]בה הקהל מחא כפיים.

0:09:39.280,0:09:41.136
הם כל כך מעורבים פיזית,

0:09:41.160,0:09:43.536
שהם מגיבים באופן פיזי למה שהוא אומר,

0:09:43.560,0:09:44.936
שזה ממש פנטסטי,

0:09:44.960,0:09:48.016
כי אז אתה יודע שהקהל נמצא בכף ידך.

0:09:48.040,0:09:51.136
אז הוא מתחיל את החזון העתידי במשפט:

0:09:51.160,0:09:54.496
"זהו יום שחיכיתי לו במשך שנתיים וחצי".

0:09:54.520,0:09:55.936
אז הוא משיק מוצר

0:09:55.960,0:09:58.416
שהוא ידע עליו כבר כמה שנים.

0:09:58.440,0:10:00.176
אז זה לא מוצר חדש עבורו.

0:10:00.200,0:10:01.416
אבל תראו את זה,

0:10:01.440,0:10:03.256
הוא עושה עוד דבר: הוא מתמוגג.

0:10:03.280,0:10:04.736
הוא מתמוגג מהמוצר שלו.

0:10:04.760,0:10:07.496
הוא מתמוגג מעצמו יותר מאשר [br]שהקהל צוחק או מוחא כפיים.

0:10:07.520,0:10:11.016
אז הוא אומר דברים כמו: [br]"נכון שזה מדהים? נכון שזה יפה?"

0:10:11.040,0:10:14.616
הוא מדגים עבור הקהל את מה [br]שהוא רוצה שהם ירגישו.

0:10:14.640,0:10:18.680
הוא למעשה פועל כדי לגרום להם [br]להרגיש בצורה מסוימת.

0:10:19.440,0:10:22.936
הוא מתחיל את החזון העתידי עם המשפט: [br]"אחת לזמן מה,

0:10:22.960,0:10:25.896
מגיע מוצר מהפכני שמשנה את הכל".

0:10:25.920,0:10:28.536
ואז הוא מתחיל להגביר קצב [br]ולדבר על המוצר החדש שלו.

0:10:28.560,0:10:31.456
בהתחלה הוא למעשה משאיר את הטלפון כבוי.

0:10:31.480,0:10:34.536
תראו שהקו הוא די לבן עד לנקודה זו,

0:10:34.560,0:10:35.976
ואז הוא מפרט:

0:10:36.000,0:10:38.936
"הנה הטלפון החדש והנה המתחרים הדפוקים.

0:10:38.960,0:10:42.176
הנה הטלפון החדש, והנה המתחרים הדפוקים".

0:10:42.200,0:10:44.976
ואז, ממש כאן, יש לו את רגע השיא --

0:10:45.000,0:10:47.096
וזה משהו שתמיד נזכור.

0:10:47.120,0:10:48.616
הוא מדליק את הטלפון.

0:10:48.640,0:10:50.856
הקהל רואה בפעם הראשונה פעולת גלילה,

0:10:50.880,0:10:53.096
אתם יכולים לשמוע את החמצן [br]נשאב החוצה מהחדר.

0:10:53.120,0:10:54.976
הם התנשמו, אתם ממש יכולים לשמוע את זה.

0:10:55.000,0:10:57.456
אז הוא יצר רגע שהם תמיד יזכרו.

0:10:57.480,0:10:59.976
אז אם נמשיך במודל הזה, [br]אתם יכולים לראות את הכחול,

0:11:00.000,0:11:02.016
בו הדוברים החיצוניים מדברים,

0:11:02.040,0:11:04.216
וסמוך לפינה הימנית התחתונה הקו נשבר.

0:11:04.240,0:11:05.856
זה בגלל שהקליקר שלו נשבר.

0:11:05.880,0:11:08.376
הוא רצה לשמור על תחושת התרגשות מועצמת.

0:11:08.400,0:11:09.896
הוא מספר סיפור אישי.

0:11:09.920,0:11:12.096
ממש שם, ברגע שהטכנולוגיה לא עבדה.

0:11:12.120,0:11:13.696
אז הוא אלוף בתקשורת,

0:11:13.720,0:11:16.160
והוא פונה לסיפור כדי לשמר [br]את רמת המעורבות של הקהל.

0:11:16.600,0:11:18.976
אז בפינה הימנית למעלה הוא מסיים [br]בתחושת האושר החדשה.

0:11:19.000,0:11:20.576
הוא מותיר אותם עם ההבטחה

0:11:20.600,0:11:24.176
שאפל תמשיך לבנות מוצרים חדשים מהפכניים.

0:11:24.200,0:11:25.400
והוא אומר,

0:11:26.320,0:11:28.576
"יש ציטוט ישן של וויין גרצקי [br](שחקן הוקי קרח מפורסם) שאני אוהב:

0:11:28.600,0:11:31.856
'אני מחליק לאן שהדסקית עתידה להיות, [br]לא לאיפה שהיא כבר היתה'.

0:11:31.880,0:11:34.856
תמיד ניסינו לעשות את זה באפל כבר מההתחלה

0:11:34.880,0:11:36.136
ואנחנו תמיד נעשה זאת".

0:11:36.160,0:11:37.616
אז הוא מסיים בתחושת האושר החדשה.

0:11:37.640,0:11:38.896
ובואו נסתכל על מר קינג.

0:11:38.920,0:11:41.456
הוא היה איש חזון מדהים, איש כנסייה

0:11:41.480,0:11:44.136
שהקדיש את חייו לפעילות למען שוויון.

0:11:44.160,0:11:46.816
וזה המבנה של הנאום "יש לי חלום".

0:11:46.840,0:11:48.536
אתם יכולים לראות שהוא [br]מתחיל עם המצב הקיים,

0:11:48.560,0:11:51.136
ומזגזג בין המצב הקיים והחזון העתידי,

0:11:51.160,0:11:55.296
ומסיים באושר חדש מאוד פואטי, [br]שהיא החלק המפורסם שכולנו מכירים.

0:11:55.320,0:11:57.576
אז אני הולכת לפרוש את זה קצת יותר כאן,

0:11:57.600,0:11:59.256
למתוח את זה עבורכם,

0:11:59.280,0:12:02.136
ומה שעשיתי כאן זה להניח את התמליל כאן

0:12:02.160,0:12:03.376
לצד הטקסט.

0:12:03.400,0:12:04.616
אני יודעת שאתם לא יכולים לקרוא את זה.

0:12:04.640,0:12:07.136
אבל בסוף כל שורה, שברתי את השורה.

0:12:07.160,0:12:09.056
כי הוא לקח נשימה והוא עצר.

0:12:09.080,0:12:12.416
הוא היה מטיף בפטיסטי מהדרום, [br]רוב האנשים לא שמעו את זה,

0:12:12.440,0:12:15.976
והיה לו מקצב וקצב אמיתיים [br]שהיו ממש חדשים עבור האנשים שם.

0:12:16.000,0:12:18.496
אני רוצה לכסות את שורות הטקסט האלה בסרגל

0:12:18.520,0:12:21.378
כי אני רוצה להשתמש בסרגל ככלי מידע.

0:12:21.920,0:12:24.800
בא נעקוב אחרי איך הוא בעצם מדבר לקהל.

0:12:26.040,0:12:28.256
הקווים הכחולים כאן מייצגים [br]את הקטעים בהם הוא השתמש

0:12:28.280,0:12:30.376
בכלי רטורי ממשי של חזרה.

0:12:30.400,0:12:31.776
כלומר שהוא חוזר על עצמו,

0:12:31.800,0:12:33.736
הוא השתמש באותם מילים ומושגים,

0:12:33.760,0:12:35.880
כך שאנשים יוכלו לזכור ולהיזכר בהם.

0:12:36.640,0:12:39.376
אבל אז הוא גם השתמש [br]בהרבה מטפורות ובמילים ויזואליות.

0:12:39.400,0:12:41.936
זאת היתה דרך לקחת רעיונות ממש מורכבים

0:12:41.960,0:12:44.936
ולהפוך אותם לזכירים ונהירים, [br]כך שאנשים הבינו אותם.

0:12:44.960,0:12:46.456
הוא בעצם יצר --

0:12:46.480,0:12:48.616
כמעט סצנות בעזרת המילים כדי

0:12:48.640,0:12:50.640
שהם יוכלו לדמיין את מה שהוא אמר.

0:12:51.560,0:12:55.216
ואז גם היו הרבה שירים ופסוקים מאוד מוכרים [br]שהוא השתמש בהם.

0:12:55.240,0:12:57.736
זה רק החלק הקדמי של מה שאתם רואים.

0:12:57.760,0:13:00.176
ואז הוא גם עשה הרבה התייחסויות פוליטיות

0:13:00.200,0:13:02.336
של ההבטחות שהובטחו לאנשים.

0:13:02.360,0:13:04.576
כך שאם נתבונן בחלק הראשון של המצב הקיים,

0:13:04.600,0:13:06.976
ממש בסוף החלק של המצב הקיים [br]היתה הפעם הראשונה

0:13:07.000,0:13:09.616
שאנשים בעצם מחאו כפיים וקראו קריאות רמות.

0:13:09.640,0:13:11.776
אז בסוף החלק של המצב הקיים[br]מה שהוא עשה זה שהוא אמר,

0:13:11.800,0:13:14.056
"אמריקה נתנה לאנשים השחורים[br]המחאה ללא כיסוי,

0:13:14.080,0:13:16.696
המחאה שחזרה עם התשובה: אין די משאבים",

0:13:16.720,0:13:20.016
כולם מכירים את ההרגשה [br]שאין לך מספיק כסף בחשבון.

0:13:20.040,0:13:22.656
אז הוא השתמש במטפורה שאנשים מכירים היטב.

0:13:22.680,0:13:24.256
אבל הרגע שהם ממש התרגשו,

0:13:24.280,0:13:26.416
הפעם הראשונה שהם ממש צעקו היתה:

0:13:26.440,0:13:28.496
"אז באנו היום לפדות את ההמחאה הזו,

0:13:28.520,0:13:30.616
המחאה שתיתן לנו לפי דרישתנו

0:13:30.640,0:13:33.416
את העושר שבחירות והביטחון שבצדק".

0:13:33.440,0:13:35.016
אז הם ממש מחאו כפיים.

0:13:35.040,0:13:38.176
כאשר הוא הישווה [br]בין המצב הקיים לבין החזון העתידי.

0:13:38.200,0:13:40.736
אז כשאנחנו ממשיכים קצת יותר קדימה במודל,

0:13:40.760,0:13:43.656
תראו שזה מזגזג בקצב יותר מהיר.

0:13:43.680,0:13:46.536
וכאן זה כשהוא מזגזג שוב ושוב.

0:13:46.560,0:13:48.176
עכשיו הקהל כבר בטירוף חושים.

0:13:48.200,0:13:50.776
הם כולם התרגשו, ולכן אפשר לעשות את זה

0:13:50.800,0:13:53.400
כדי לשמור על רמת ההתרגשות הגבוהה שלהם.

0:13:54.080,0:13:55.560
ואז הוא אומר, "יש לי חלום

0:13:56.720,0:14:01.096
כי יום אחד אומה זו תקום [br]ותממש את משמעות אמונה.

0:14:01.120,0:14:04.816
'אנו אוחזים באמת צרופה [br]כי כל בני האדם נבראו שווים'".

0:14:04.840,0:14:08.096
הוא משתמש בטקסט הכתום הזה כאן [br]להזכיר להם את ההבטחה

0:14:08.120,0:14:11.296
שהפוליטיקאים הבטיחו לו [br]או שהמדינה עצמה הבטיחה.

0:14:11.320,0:14:13.056
ואז הוא מזגזג בין

0:14:13.080,0:14:15.795
"יש לי חלום שיום אחד,[br]יש לי חלום שיום אחד,

0:14:15.819,0:14:17.216
יש לי חלום שיום אחד".

0:14:17.240,0:14:19.336
ובסוף, זה נהיה ממש מעניין.

0:14:19.360,0:14:22.216
בגלל שהוא משתמש --[br]אתם יכולים לראות את ארבעת גווני הירוק,

0:14:22.240,0:14:25.136
יש הרבה כחול כאן, שמייצגים הרבה חזרות --

0:14:25.160,0:14:27.096
היה לו חוש מוגבר לחזרות.

0:14:27.120,0:14:30.256
והירוק מייצג חוש מוגבר לשירים ופסוקים.

0:14:30.280,0:14:32.056
אז הקובץ הראשון של ירוק

0:14:32.080,0:14:34.616
היה פסוקים ממש מספר ישעיהו.

0:14:34.640,0:14:37.896
הקובץ השני היה [br]"My Country, 'Tis of Thee."

0:14:37.920,0:14:41.216
זה שיר מוכר שהיתה לו משמעות מאוד עמוקה

0:14:41.240,0:14:42.856
עבור הקהל השחור בתקופה זו,

0:14:42.880,0:14:47.096
כי השיר הזה היה השיר שהם בחרו [br]לשנות בו את המילים באופן הפגנתי,

0:14:47.120,0:14:49.080
שיצא נגד ההבטחות שלא קוימו.

0:14:49.720,0:14:53.736
אז הקובץ השלישי של הירוק הוא בעצם פסקה [br]מתוך "My Country, 'Tis of Thee."

0:14:53.760,0:14:55.920
ואז הרביעי הוא שיר נשמה שחור.

0:14:56.800,0:14:59.943
"חופשי סוף סוף! חופשי סוף סוף! [br]תודה לאל עליון, אני חופשי סוף סוף!"

0:14:59.967,0:15:04.336
אז הוא בעצם נגע בלבבותיהם של המשתתפים.

0:15:04.360,0:15:06.536
הוא ציטט מפסוקים, שזה חשוב.

0:15:06.560,0:15:08.776
הוא ציטט משירים שהם שרו יחד

0:15:08.800,0:15:10.456
כהפגנה נגד הזעם הזה,

0:15:10.480,0:15:13.896
והוא השתמש בהם ככלי להתחבר [br]ולהדהד מול הקהל.

0:15:13.920,0:15:16.216
הסיום - יצירת תמונה של האושר החדש הזה,

0:15:16.240,0:15:19.680
באמצעות השימוש באותם הדברים שלהם [br]שהם כבר החשיבו כמקודשים.

0:15:21.080,0:15:23.936
הוא היה אדם דגול. היה לו חלום גדול, גדול.

0:15:23.960,0:15:26.896
יש הרבה אנשים כאן, [br]לכם יש חלומות ממש גדולים.

0:15:26.920,0:15:28.856
יש לכם רעיונות ממש גדולים בתוככם

0:15:28.880,0:15:30.096
שאתם חייבים להוציא.

0:15:30.120,0:15:32.120
אבל אתם יודעים מה? אנחנו נתקלים בקשיים.

0:15:32.144,0:15:33.776
זה לא קל לשנות את העולם;

0:15:33.800,0:15:35.336
זאת משימה גדולה.

0:15:35.360,0:15:36.616
אתם יודעים שהוא היה --

0:15:36.640,0:15:39.376
פצצה הושלכה על ביתו,[br]דקרו אותו בסכין מעטפות,

0:15:39.400,0:15:40.816
בסופו של דבר הוא איבד את חייו,

0:15:40.840,0:15:42.656
אתם יודעים, עבור מה שהוא האמין בו.

0:15:42.680,0:15:46.776
אבל רובנו לא נצטרך לשלם מחיר כל כך גבוה.

0:15:46.800,0:15:48.056
אבל מה שקורה הוא

0:15:48.080,0:15:51.376
שזה בעצם קצת כמו מבנה הסיפור הבסיסי.

0:15:51.400,0:15:52.776
החיים יכולים להיות ככה.

0:15:52.800,0:15:55.056
אתם יודעים, אתם כולכם אנשים נחמדים,

0:15:55.080,0:15:58.136
יש לכם רצון, אתם נתקלים במכשולים,

0:15:58.160,0:15:59.536
ואנחנו עוצרים שם.

0:15:59.560,0:16:01.656
כולנו אומרים משהו דומה ל"היה לי רעיון

0:16:01.680,0:16:03.536
אבל אני לא אממש אותו.

0:16:03.560,0:16:04.816
הוא נדחה."

0:16:04.840,0:16:08.736
אתם יודעים, אנחנו פוגעים [br]בעצמנו ברעיונות שלנו,

0:16:08.760,0:16:12.216
אנחנו נתקלים במכשולים ונתקלים במכשולים

0:16:12.240,0:16:14.696
במקום לבחור לאפשר למאבק לשנות אותנו

0:16:14.720,0:16:17.960
ולבחור להמשיך לחלום את החלום ולממש אותו.

0:16:18.400,0:16:22.656
ואתם יודעים, אם מישהו --[br]אם אני יכולה, כל אחד יכול לעשות את זה.

0:16:22.680,0:16:26.376
אני גדלתי בסביבה דלה מבחינה כלכלית ורגשית.

0:16:26.400,0:16:30.056
בפעם הראשונה שיצאתי למחנה קיץ עם אחותי, [br]חוויתי התעללות.

0:16:30.080,0:16:33.296
זאת לא היתה הפעם הראשונה שפגעו בי, [br]פשוט הפעם הכי קשה.

0:16:33.320,0:16:36.056
וההורים שלי -- [br]הם התחתנו זה עם זו שלוש פעמים,

0:16:36.080,0:16:37.296
(לחישות מהקהל)

0:16:37.320,0:16:40.336
כן, זה היה סוער, וכשהם לא רבו זה עם זו

0:16:40.360,0:16:43.456
הם עזרו לאיזה אלכוהוליסט שחי איתנו להשתקם

0:16:43.480,0:16:45.416
כי שניהם היו אלכוהוליסטים בגמילה.

0:16:45.440,0:16:47.896
אז אמא שלי נטשה אותנו כשהייתי בת 16.

0:16:47.920,0:16:51.256
ותפסתי את תפקיד המטפלת [br]בבית שלי ובאחים שלי.

0:16:51.280,0:16:54.416
והתחתנתי, פגשתי גבר.

0:16:54.440,0:16:56.696
התאהבתי, למדתי במשך שנה בקולג'.

0:16:56.720,0:16:59.406
ועשיתי מה שכל אישה צעירה [br]רווקה וחכמה צריכה לעשות --

0:16:59.440,0:17:01.656
התחתנתי כשהייתי בת 18.

0:17:01.680,0:17:02.936
ואתם יודעים מה?

0:17:02.960,0:17:05.455
אני ידעתי, אני ידעתי

0:17:05.480,0:17:07.496
שנועדתי ליותר מזה.

0:17:07.520,0:17:10.576
ובדיוק בנקודה בסיפור חיי [br]בה היתה לי הבחירה.

0:17:10.599,0:17:13.415
יכולתי לתת לכל הדברים האלה למשוך אותי למטה

0:17:13.440,0:17:15.616
ויכולתי לתת לכל הרעיונות שלי למות בתוכי.

0:17:15.640,0:17:18.695
יכולתי פשוט לומר, אתם יודעים מה, [br]החיים קשים מדי בכדי לשנות את העולם.

0:17:18.720,0:17:19.935
זה פשוט קשה מדי.

0:17:19.960,0:17:22.040
אבל אני בחרתי סיפור שונה לחיים שלי.

0:17:22.839,0:17:24.175
(צחוק)

0:17:24.200,0:17:25.599
אתם לא מכירים את זה?

0:17:26.760,0:17:29.096
ולכן אני מרגישה שישנם אנשים בחדר הזה --

0:17:29.120,0:17:31.216
יש לכם את בקבוקי התבלינים האלה

0:17:31.240,0:17:34.016
ואתם חושבים, "אתם יודעים מה, [br]זאת לא כזה ביג דיל".

0:17:34.040,0:17:36.256
"זה לא ישנה את כל העולם".

0:17:36.280,0:17:38.185
אבל יודעים מה? [br]תוכלו לשנות את העולם שלכם.

0:17:38.209,0:17:39.416
תוכלו לשנות את החיים שלכם.

0:17:39.440,0:17:41.896
אתם יכולים לשנות את העולם [br]שיש לכם שליטה עליו,

0:17:41.920,0:17:43.456
אתם יכולים לשנות את הסביבה שלכם.

0:17:43.480,0:17:45.147
אני רוצה לעודד אתכם לעשות זאת.

0:17:45.680,0:17:46.936
בגלל שאתם יודעים מה?

0:17:46.960,0:17:49.800
העתיד הוא לא מקום אליו אנחנו הולכים,

0:17:50.360,0:17:53.240
זה מקום שאתם יוצרים.

0:17:53.953,0:17:56.096
אני רוצה להודות לכם. [br]תבורכו. אלוהים יברך אתכם.

0:17:56.120,0:17:57.440
(מחיאות כפיים)