אז אתם גולשים באינטרנט ואתם רואים קישור לאיזו כתבה באתר בעל שם

של חדשות והכותרת ממש מעניינת, אז אתם קוראים אותה. ואחר כך אתם מגלים

שרוב הכתבה לר הייתה נכונה.מה שחשבתם שהוא חדשות היה בעצם

רק רכילות והשערות. אז יש איתנו כאן את ריאן הוליווד. הוא מניפולטור של התקשורת והוא כאן להסביר

איך זה קורה.

אז מה שגיליתי במהרה הוא שהתקשורת היא סוג של היררכיה, או סולם.

בתחתית יש את הבלוגים הקטנים להם יש קוראים מעטים ובהתאם

סף נמוך למה שהם מוכנים או לא מוכנים לפרסם. נגיד שהבלוג הזה מפרסם שמועה.

ואז אחד מאתרי החדשות בעלי השם כותב עליה. עכשיו בגלל

המוניטין של האתרים האלה זה נהיה משהו שאנשים מדברים עליו

בטוויטר, בפייסבוק, באי מייל, הם מדברים על זה.

ומה שקורה זה שמפיקים של ה CNN, מפיקים של תחנות רדיו, עיתונאים בניו יורק טיימס

איפה הם מוצאים את החדשות? הם לא בחוץ סורקים את הרחובות

כאילו שעכשיו אותו דבר כמולפני מאה שנים. לא, הם קוראים את מה שאנשים מדברים עליו באינטרנט.

והמעגל הזה מנוצל על ידי אנשים כמוני שאומרים, "בסדר, אם לבלוג הזה יש

את הכוח להתחיל סערה תקשורתית בטעות על ידי הפרסומים שלו, אני הולך לגרום להם

לפרסם משהו שישחק לטובתי."

שלחתי להם אי מיילים מזויפים ואנונימיים וראיתי איך הם הפכו לכתבות בעמודים הראשיים.

הציבור לא מודע לזה שככה נכתבות החדשות, אבל מבחינת שני הצדדים -

מצד הפרסום ומצד החדשות - אף אחד לא מודאג במיוחד

מאיכות. הם דורגים למה שיתפוס תשומת לב.

וזה בגלל הדרך שבה בלוגים ואתרי חדשות עושים כסף. קודם כל הם משיגים הרבה

אנשים שיעקבו אחרי הפרסומים שלהם. ואז הם את ספירת הצפיות הזו למפרסמים.

אז בשביל לקבל יותר צפיות תעשו דברים כמו...

לשאול שאלות רטוריות לא נכונות בכותרת, לבדוק את העובדות לאחר פרסום המאמר,

רכילות, השערות, המצאת סיפורים ממוחכם הקודח.

אבל מה אם אני רוצה חדשות טובות ואמינות? אני מתכוון, אתרי חדשות לא אמורים לרצות

לספק לי את זה?

כן, תראה, אה, אני חושב שככלל אצבע אם אתה לא משלם על זה

לא אכפת להם ממך. הם נאמנים למפרסמים שלהם.

אם אתה לא משלם על זה אתה לא הלקוח, אתה בעצם המוצר.