[פרד וילסון: יופי וכיעור]

. יופי...

יופי, יופי, יופי...

אני באמת מעוניין ביופי.

[הביאנלה של ונציה, 2003]

אני מעוניין ביופי

אם חושבים על יופי כ...

"חוויה חזותית אולטימטיבית".

אבל אני גם מתעניין ביופי

כאפשרות להסתיר משמעות.

העולם הוא מורכב,

ולעיתים קרובות אנחנו מנסים

להפריד בין כל החוויות האלה.

"זה יפה". "זה מכוער".

"זו סך הכל חוויה יפה..."

"ללא משמעות."

או, "המשמעות לא חשובה."

אנשים יצטרכו להתמודד עם העובדה

שיש משמעות ביופי...

שיש משמעות בכיעור.

[המוזיאון סטודיו בהארלם, 2004]

וכך, בעבודה שלי--אם אני מצליח...

אני מנסה להציג את המתח הזה.

עמוד המלקות והכיסאות הם דוגמא מושלמת

כי כיסאות הם ממש יפים;

ועמוד המלקות הוא בהחלט לא.

עמוד המלקות וכיסאות לקוחים מהתערוכה הראשונה שעשיתי

עם אוספי המוזיאון.

זה היה במוזיאון החברה ההיסטורית של מרילנד ב-1992.

זו מעין תצוגה מסורתית של חפצים.

אין מניפולציה של אובייקטים

חוץ מאשר המיקום שלהם.

וזה משנה את המשמעות,

או את מערכת היחסים,

או מה שאתה חושב עליהם.

וזה מה שיש לי להגיד

כשאני עובד עם מוזיאונים

ולעיתים קרובות כשאני עובד בסטודיו שלי.

כשמסתכלים על האיכותיות האמנותיות של הכיסאות

ושל עמוד המלקות,

יש להם היסטוריה שונה מאוד,

אבל הם קרובים בעובדה

שלאותם האנשים שישבו על הכיסאות

היה איזה קשר עם

אלה שהיו קשורים על עמוד המלקות.

צריך להכיר בעובדה שהדברים מורכבים...

היופי הוא מורכב...

ואני חושב שזו הבעיה.

שאנשים רוצים לעשות זאת.

אז, אני נהנה להפוך את הדברים למורכבים יותר.

[צוחק]

כי זה בעצם העולם שלי.

[צוחק]