WEBVTT

00:00:00.784 --> 00:00:04.720
אני רוצה לדבר איתכם על עתידה של הרפואה.

00:00:04.720 --> 00:00:08.400
אבל לפני שאעשה זאת, 
אני רוצה לדבר מעט על העבר.

00:00:08.830 --> 00:00:12.670
עכשיו, לאורך רוב ההיסטוריה
האחרונה של הרפואה,

00:00:12.670 --> 00:00:16.500
חשבנו על מחלות וטיפולים

00:00:16.500 --> 00:00:19.900
במונחים של מודל פשוט ביותר.

00:00:19.900 --> 00:00:22.650
למעשה, המודל הוא כה פשוט

00:00:22.650 --> 00:00:25.650
שניתן לסכם אותו בשש מילים:

00:00:25.650 --> 00:00:29.840
תחלו במחלה, קחו כדור, הירגו משהו.

NOTE Paragraph

00:00:31.080 --> 00:00:35.730
עכשיו, הסיבה לדומיננטיות של המודל הזה

00:00:35.730 --> 00:00:38.440
היא, כמובן, מהפיכת האנטיביוטיקה.

00:00:38.440 --> 00:00:41.580
רבים מכם אולי לא יודעים זאת,
אבל במקרה, אנחנו חוגגים כרגע

00:00:41.580 --> 00:00:45.690
את השנה המאה
להכנסתה של האנטיביוטיקה לארה"ב.

00:00:45.690 --> 00:00:47.340
אבל מה שאתם כן יודעים

00:00:47.340 --> 00:00:51.640
זה שכניסה זו היתה לא פחות משינוי מהיסוד.

00:00:52.880 --> 00:00:56.730
כאן היה לכם כימיקל, או מהעולם הטבעי

00:00:56.730 --> 00:00:59.480
או מיוצר במעבדה באופן מלאכותי,

00:00:59.480 --> 00:01:02.740
והוא יזרום דרך גופכם,

00:01:02.740 --> 00:01:05.550
הוא ימצא את המטרה שלו,

00:01:05.550 --> 00:01:07.240
יינעל על המטרה שלו --

00:01:07.240 --> 00:01:09.480
מיקרוב או חלקיק של מיקרוב --

00:01:09.480 --> 00:01:12.960
ואז הוא יכבה מנעול ומפתח

00:01:13.960 --> 00:01:17.490
ביעילות נהדרת, בייחודיות נהדרת.

00:01:17.490 --> 00:01:21.780
ואתם תיקחו מחלה שבעבר היתה קטלנית, הורגת -

00:01:21.780 --> 00:01:24.970
דלקת ריאות, עגבת, שחפת --

00:01:24.970 --> 00:01:29.040
ותהפכו אותה למחלה ממנה ניתן להחלים,
בה אפשר לטפל.

00:01:30.080 --> 00:01:31.560
חטפתם דלקת ריאות,

00:01:32.480 --> 00:01:33.840
אתם לוקחים פניצילין,

00:01:33.840 --> 00:01:35.400
אתם הורגים את החיידק

00:01:35.400 --> 00:01:37.576
ואתם מרפאים את המחלה.

NOTE Paragraph

00:01:37.576 --> 00:01:40.546
כל-כך מפתה היה הרעיון הזה,

00:01:40.550 --> 00:01:44.730
כל כך חזקה, המטאפורה של מפתח ומנעול

00:01:44.730 --> 00:01:46.320
ולהרוג משהו,

00:01:46.320 --> 00:01:48.336
שזה ממש שטף את עולם הביולוגיה.

00:01:48.336 --> 00:01:50.480
זה היה שינוי שכמוהו לא נראה מעולם.

00:01:52.160 --> 00:01:55.320
ואנחנו באמת בילינו את מאה השנים האחרונות

00:01:55.320 --> 00:01:58.790
בנסיון לשכפל את המודל הזה שוב ושוב

00:01:58.790 --> 00:02:00.073
במחלות לא מדבקות,

00:02:00.073 --> 00:02:04.223
במחלות כרוניות כמו סכרת, יתר לחץ דם
ומחלות לב.

00:02:05.120 --> 00:02:08.759
וזה עבד, אבל זה עבד רק חלקית.

00:02:09.120 --> 00:02:10.426
הרשו לי להראות לכם.

00:02:10.700 --> 00:02:13.720
אתם יודעים, אם תיקחו את כל היקום

00:02:13.720 --> 00:02:17.196
של כל התגובות הכימיות בתוך הגוף האנושי,

00:02:17.196 --> 00:02:20.570
כל תגובה כימית לה גופכם מסוגל,

00:02:20.570 --> 00:02:22.890
רוב האנשים יחשבו שהמספר 
הוא בסדר גודל של מיליון.

00:02:22.890 --> 00:02:24.436
בוא נקרא לו מיליון.

00:02:24.920 --> 00:02:26.610
ועכשיו תשאלו את השאלה,

00:02:26.610 --> 00:02:29.290
לאיזה כמות או לאיזה חלק מהתגובות

00:02:29.290 --> 00:02:31.150
בעצם ניתן לכוון

00:02:31.150 --> 00:02:35.990
עם כל ספריית התרופות של הכימיה הרפואית?

00:02:35.990 --> 00:02:38.040
המספר הוא 250.

00:02:39.680 --> 00:02:42.216
כל השאר זה אפילה כימית.

00:02:42.240 --> 00:02:48.416
במילים אחרות, ל-0.025 אחוזים
מכל התגובות הכימיות שבגופכם

00:02:48.416 --> 00:02:52.560
ניתן לכוון
על ידי מנגנון המנעול והמפתח הזה.

00:02:53.680 --> 00:02:56.756
אתם יודעים, אם תחשבו
על הפיסיולוגיה האנושית

00:02:56.756 --> 00:03:00.216
כעל רשת טלפונים רחבה וגלובלית

00:03:00.220 --> 00:03:04.120
עם נקודות קישור שמגיבות אחת לשנייה,
וחלקים שמגיבים אחד לשני,

00:03:04.600 --> 00:03:07.780
אז כל הרפואה הכימית שלנו

00:03:07.780 --> 00:03:10.066
עובדת על פינה קטנטנה

00:03:10.066 --> 00:03:12.776
בקצה, הקצה הרחוק, של הרשת הזו.

00:03:12.780 --> 00:03:16.610
זה כאילו כל כימיית התרופות

00:03:16.610 --> 00:03:20.400
היא אלחוטן בוויצ'יטה, קנזס,

00:03:20.400 --> 00:03:23.400
שמתעסק בערך ב-10 או 15 קווי טלפון.

NOTE Paragraph

00:03:24.880 --> 00:03:27.040
אז מה אנחנו עושים לגבי הרעיון הזה?

00:03:28.160 --> 00:03:30.520
מה אם נסדר מחדש את הגישה הזו?

00:03:32.080 --> 00:03:35.446
למעשה, מתברר שהעולם הטבעי

00:03:35.446 --> 00:03:40.520
נותן לנו מושג לגבי איך ניתן לחשוב על מחלות

00:03:40.520 --> 00:03:42.190
בדרך שונה באופן די קיצוני,

00:03:42.190 --> 00:03:45.960
מאשר מחלה, תרופה, מטרה.

00:03:47.080 --> 00:03:50.470
למעשה, העולם הטבעי מאורגן
באופן היררכי כלפי מעלה,

00:03:50.470 --> 00:03:52.336
לא למטה, אלא למעלה,

00:03:52.360 --> 00:03:58.600
ואנחנו מתחילים עם יחידה בעלת וויסות עצמי, 
חצי-אוטונומית, שנקראית תא.

00:03:59.640 --> 00:04:02.830
היחידות בעלות הוויסות העצמי,
החצי-אוטונומיות הללו

00:04:02.830 --> 00:04:07.670
מובילות ליחידות בעלות וויסות עצמי, 
חצי-אוטונומיות, שנקראות איברים,

00:04:07.670 --> 00:04:10.720
ואיברים אלו מתאגדים בכדי ליצור 
דברים הנקראים אנשים,

00:04:11.920 --> 00:04:15.796
והייצורים הללו חיים, בסופו של דבר,
בסביבות חיים,

00:04:15.796 --> 00:04:19.440
שהן בחלקן בעלות וויסות עצמי
ובחלקן חצי-אוטונומיות.

NOTE Paragraph

00:04:20.920 --> 00:04:23.730
מה שנחמד בתרשים הזה,
התרשים ההיררכי הזה

00:04:23.730 --> 00:04:26.450
שבונה כלפי מעלה במקום כלפי מטה,

00:04:26.450 --> 00:04:29.850
זה שהוא מאפשר לנו לחשוב גם על מחלות

00:04:29.850 --> 00:04:31.214
בדרך מעט אחרת.

00:04:32.400 --> 00:04:34.520
קחו מחלה כמו סרטן.

00:04:36.120 --> 00:04:37.410
מאז שנות ה-50,

00:04:37.410 --> 00:04:42.537
ניסינו באופן די נואש ליישם את מודל המנעול
והמפתח הזה, לסרטן.

00:04:42.991 --> 00:04:45.880
ניסינו להרוג תאים

00:04:45.905 --> 00:04:50.276
בעזרת טיפולי כימותרפיה שונים או 
בעזרת טיפולים מוכוונים,

00:04:50.276 --> 00:04:52.690
וכמו שמרביתנו יודעים, זה עבד.

00:04:52.690 --> 00:04:54.192
זה עבד עבור מחלות כמו לוקמיה.

00:04:54.192 --> 00:04:56.776
זה עבד עבור זנים שונים של סרטן השד,

00:04:57.050 --> 00:05:00.710
אבל בסופו של דבר, אתם מגיעים לתקרת היכולת
של הגישה הזו.

00:05:00.710 --> 00:05:03.240
וזה רק ב-10 השנים האחרונות בערך

00:05:03.240 --> 00:05:06.410
שהתחלנו לחשוב על להשתמש במערכת החיסון,

00:05:06.410 --> 00:05:09.520
כשאנחנו זוכרים שלמעשה תא הסרטן
לא גדל בתוך ריק.

00:05:09.520 --> 00:05:11.600
הוא בעצם גדל בתוך ייצור אנושי.

00:05:11.600 --> 00:05:13.930
והאם תוכלו להשתמש ביכולות של היצור עצמו,

00:05:13.930 --> 00:05:17.103
העובדה שלבני אדם יש מערכת חיסון,
בכדי לתקוף סרטן?

00:05:17.107 --> 00:05:21.327
למעשה, זה הוביל לכמה מהתרופות החדשות
המדהימות ביותר בסרטן.

NOTE Paragraph

00:05:22.480 --> 00:05:25.814
ולבסוף, ישנה הרמה של הסביבה, לא כך?

00:05:26.160 --> 00:05:29.136
אתם יודעים, אנחנו לא חושבים על סרטן
כעל משנה סביבת חיים.

00:05:29.160 --> 00:05:34.056
אבל הרשו לי לתת לכם דוגמה של סביבה
קרצינוגנית ביותר.

00:05:34.080 --> 00:05:35.280
היא נקראת כלא.

00:05:36.160 --> 00:05:41.296
קחו בדידות, קחו דיכאון, קחו מאסר,

00:05:41.320 --> 00:05:42.520
והוסיפו לכך,

00:05:43.400 --> 00:05:45.960
מגולגל בפיסת נייר לבנה קטנה,

00:05:47.000 --> 00:05:50.776
את אחד הנוירוסטימולנטים היעילים ביותר
שאנחנו מכירים, שנקרא ניקוטין,

00:05:50.800 --> 00:05:55.730
ואתם מוסיפים לזה את אחד החומרים הממכרים
ביותר שאתם מכירים,

00:05:55.730 --> 00:05:58.556
ויש לכם סביבה פרו-קרצינוגנית.

00:05:59.520 --> 00:06:01.980
אבל יש גם סביבות מחייה אנטי-קרצינוגניות.

00:06:01.980 --> 00:06:04.690
ישנם נסיונות ליצור סביבות פיזיות,

00:06:04.690 --> 00:06:07.482
לשנות את הסביבה ההורמונלית
לסרטן השד, לדוגמה.

00:06:08.440 --> 00:06:11.850
אנחנו מנסים לשנות את הסביבה המטאבולית
לסוגים אחרים של סרטן.

NOTE Paragraph

00:06:11.850 --> 00:06:14.290
או קחו מחלה אחרת, כגון דיכאון.

00:06:14.290 --> 00:06:16.970
שוב, אם עובדים כלפי מעלה,

00:06:16.970 --> 00:06:21.016
מאז שנות ה-60 וה-70 ניסינו, שוב באופן נואש

00:06:21.040 --> 00:06:25.210
לכבות מולקולות שפועלות בין תאי עצב --

00:06:25.210 --> 00:06:27.400
סרוטונין, דופמין --

00:06:27.400 --> 00:06:29.256
וככה ניסינו לרפא דיכאון,

00:06:29.260 --> 00:06:31.720
וזה עבד, אבל אז זה הגיע לקצה היכולת.

00:06:33.000 --> 00:06:35.620
ועכשיו אנחנו יודעים שמה שבעצם צריך לעשות,
ככל הנראה,

00:06:35.624 --> 00:06:38.630
זה לשנות את הפיסיולוגיה של האיבר, המוח,

00:06:38.630 --> 00:06:40.770
לחווט אותו מחדש, לעצב אותו מחדש,

00:06:40.770 --> 00:06:43.370
וכמובן, אנחנו מכירים מחקר אחרי מחקר שהראו

00:06:43.370 --> 00:06:45.115
שטיפול על ידי דיבור עושה בדיוק את זה,

00:06:45.119 --> 00:06:47.389
ומחקר אחרי מחקר שהראו שטיפול על ידי דיבור

00:06:47.389 --> 00:06:50.530
בשילוב עם תרופות, כדורים,

00:06:50.530 --> 00:06:52.989
הוא בעצם יותר יעיל מכל אחד מהם בנפרד.

00:06:53.840 --> 00:06:57.400
היכולים אנו לדמיין סביבה מכילה יותר
שתשנה דיכאון?

00:06:57.400 --> 00:07:01.490
אתם יכולים לנעול בחוץ את האותות
שמעוררים דיכאון?

00:07:01.490 --> 00:07:07.000
שוב, נתקדם כלפי מעלה
במעלה הסולם האירגוני ההיררכי.

00:07:07.760 --> 00:07:10.156
אולי מה שבעצם מונח כאן על כף המאזניים

00:07:10.480 --> 00:07:13.730
היא לא התרופה עצמה אלא מטאפורה.

00:07:13.730 --> 00:07:15.810
במקום להרוג משהו,

00:07:15.810 --> 00:07:19.530
במקרים של המחלות הניווניות
הכרוניות הגדולות --

00:07:19.530 --> 00:07:23.050
אי ספיקת כליות, סכרת, יתר לחץ דם,
דלקת מפרקים ניוונית --

00:07:23.050 --> 00:07:26.636
אולי מה שאנחנו באמת צריכים לעשות זה
לשנות את המטאפורה ללגדל משהו.

00:07:26.636 --> 00:07:28.616
ואולי זה המפתח,

00:07:28.630 --> 00:07:31.136
לעיצוב מחדש של החשיבה שלנו על רפואה.

NOTE Paragraph

00:07:31.140 --> 00:07:34.600
עכשיו, הרעיון של שינוי,

00:07:34.600 --> 00:07:36.976
של יצירת שינוי תפיסתי, אם תרצו,

00:07:36.980 --> 00:07:40.290
בא לדגור אצלי באופן אישי מאד
לפני כעשר שנים.

00:07:40.290 --> 00:07:42.720
לפני כ-10 שנים --
נהגתי לרוץ במשך מרבית חיי --

00:07:42.720 --> 00:07:44.960
יצאתי לריצה, ריצת יום שבת בבוקר,

00:07:44.960 --> 00:07:47.760
חזרתי והתעוררתי,
ופשוט לא יכולתי לזוז.

00:07:47.760 --> 00:07:49.800
הברך הימנית שלי הייתה נפוחה,

00:07:49.800 --> 00:07:53.360
ויכולתם לשמוע את רעש הפצפוץ 
מנבא הרעות של עצם על עצם.

00:07:54.240 --> 00:07:59.130
ואחד היתרונות של להיות רופא
זה שאתה יכול להזמין לעצמך סריקות MRI.

00:07:59.130 --> 00:08:03.120
והיתה לי סריקת MRI בשבוע לאחר מכן
והיא נראתה ככה.

00:08:03.120 --> 00:08:07.456
בעיקרון, מיניסקוס הסחוס שבין העצמות

00:08:07.460 --> 00:08:10.890
נקרע לגמרי, והעצם עצמה התרסקה.

NOTE Paragraph

00:08:10.890 --> 00:08:13.370
עכשיו, אם אתם מסתכלים עליי ומשתתפים בצערי,

00:08:13.370 --> 00:08:15.210
הרשו לי לספר לכם כמה עובדות.

00:08:15.210 --> 00:08:19.400
אילו ביצעתי סריקת MRI של כל אדם בקהל פה,

00:08:19.400 --> 00:08:21.490
60 אחוזים מכם היו מראים סימנים

00:08:21.490 --> 00:08:24.280
של ניוון עצמות וניוון סחוס כגון זה.

00:08:24.280 --> 00:08:28.090
85 אחוזים מכל הנשים יראו עד גיל 70

00:08:28.090 --> 00:08:31.340
ניוון סחוס בינוני עד חמור.

00:08:31.340 --> 00:08:33.680
ל-50 עד 60 אחוזים מהגברים בקהל הזה

00:08:33.680 --> 00:08:35.040
גם יהיו את הסימנים האלה.

00:08:35.040 --> 00:08:36.856
כך שזו מחלה מאד נפוצה.

00:08:36.880 --> 00:08:38.970
ובכן, היתרון השני של להיות רופא

00:08:38.970 --> 00:08:42.135
זה שאתה יכול לבצע ניסויים
על המחלות שלך עצמך.

00:08:42.139 --> 00:08:44.370
אז לפני כ-10 שנים התחלנו,

00:08:44.370 --> 00:08:46.800
הבאנו את ההליך הזה לתוך המעבדה,

00:08:46.800 --> 00:08:48.850
והתחלנו לעשות ניסויים פשוטים,

00:08:48.850 --> 00:08:51.320
מנסים לתקן את הניוון הזה באופן מכאני.

00:08:51.320 --> 00:08:56.160
ניסינו להזריק כימיקלים לתוך
חללי הברך של חיות

00:08:56.160 --> 00:08:58.850
בכדי לנסות ולהפוך את ניוון הסחוס,

00:08:58.850 --> 00:09:03.410
וכסיכום קצר לתהליך מאד ארוך וכואב,

00:09:03.410 --> 00:09:05.200
בעיקרון זה לא הביא דבר.

00:09:05.200 --> 00:09:06.440
שום דבר לא קרה.

00:09:06.880 --> 00:09:11.650
ואז, לפני כשבע שנים,
היה לנו תלמיד מחקר מאוסטרליה.

00:09:11.650 --> 00:09:13.175
מה שטוב באוסטרלים

00:09:13.175 --> 00:09:16.516
זה שהם רגילים באופן טבעי
להסתכל על העולם הפוך.

NOTE Paragraph

00:09:16.516 --> 00:09:17.677
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:17.677 --> 00:09:21.800
אז דן הציע לי, "אתה יודע, אולי
זו לא בעיה מכאנית.

00:09:21.800 --> 00:09:25.840
אולי זו לא בעיה כימית.
אולי זו בעיה בתאי הגזע."

00:09:27.760 --> 00:09:29.650
במילים אחרות, היו לו שתי השערות.

00:09:29.650 --> 00:09:33.480
מספר אחת, יש דבר כזה שנקרא תא גזע שלדי --

00:09:33.480 --> 00:09:37.040
תא גזע שבונה את כל השלד החולייתני,

00:09:37.044 --> 00:09:39.590
עצם, סחוס והאלמנטים הסיביים של השלד,

00:09:39.590 --> 00:09:41.460
בדיוק כמו שיש תא גזע בדם,

00:09:41.460 --> 00:09:43.509
בדיוק כמו שיש תא גזע במערכת העצבים.

00:09:43.509 --> 00:09:47.404
ושתיים, שאולי הניוון והתפקוד הלקוי
של תא הגזע הזה

00:09:47.404 --> 00:09:50.840
זה מה שגורם לדלקת פרקים ניוונית,
מחלה נפוצה ביותר.

00:09:50.840 --> 00:09:54.220
כך שבעצם השאלה היתה, האם אנחנו חיפשנו גלולה

00:09:54.220 --> 00:09:56.920
כשבעצם היינו צריכים לחפש תא.

00:09:56.920 --> 00:09:59.810
אז החלפנו את המודלים שלנו,

00:09:59.810 --> 00:10:02.960
ועכשיו התחלנו לחפש תאי גזע שלדיים.

00:10:03.560 --> 00:10:06.050
ושוב, כדי להגיע לנקודה,

00:10:06.050 --> 00:10:09.000
לפני חמש שנים בערך,
מצאנו את התאים הללו.

00:10:09.800 --> 00:10:12.290
הם חיים בתוך השלד.

00:10:12.290 --> 00:10:15.200
הנה תרשים ואח"כ תצלום אמיתי של אחד מהם.

00:10:15.200 --> 00:10:17.170
החומר הלבן הוא עצם,

00:10:17.170 --> 00:10:20.216
ושני העמודים האדומים הללו שאתם רואים
והתאים הצהובים

00:10:20.220 --> 00:10:23.496
הם תאים שנוצרו מתוך תא גזע שלדי אחד --

00:10:23.500 --> 00:10:26.800
עמודים של סחוס, עמודים של עצם
יוצאים מתא אחד.

00:10:26.800 --> 00:10:30.130
התאים האלה מרתקים.
יש להם ארבע תכונות.

00:10:30.130 --> 00:10:33.930
מספר אחד זה שהם חיים במקום
בו הם אמורים לחיות.

00:10:33.930 --> 00:10:36.130
הם חיים בדיוק מתחת לפני העצם,

00:10:36.130 --> 00:10:37.870
מתחת לסחוס.

00:10:37.870 --> 00:10:40.434
אתם יודעים, בביולוגיה זה הכל 
מיקום, מיקום, מיקום.

00:10:40.434 --> 00:10:44.790
והם נעים לאזורים הנכונים
ויוצרים עצם וסחוס.

00:10:44.790 --> 00:10:46.096
זה אחד.

00:10:46.100 --> 00:10:47.440
הנה תכונה מעניינת.

00:10:47.440 --> 00:10:50.330
אפשר להוציא אותם מהשלד החולייתני,

00:10:50.330 --> 00:10:52.900
אפשר לגדל אותם על צלחות פטרי במעבדה,

00:10:52.900 --> 00:10:54.936
ואז הם מתים ליצור סחוס.

00:10:54.940 --> 00:10:57.176
זוכרים שאנחנו לא יכולים ליצור סחוס
כמה שלא נרצה?

00:10:57.176 --> 00:10:59.240
התאים הללו מתים ליצור סחוס.

00:10:59.240 --> 00:11:01.970
הם יוצרים עטיפות של סחוס סביב עצמם.

00:11:02.650 --> 00:11:04.270
הם גם, מספר שלוש,

00:11:04.270 --> 00:11:08.490
המתקנים הטובים ביותר של שברים
בהם נתקלנו מעולם.

00:11:08.490 --> 00:11:11.810
זוהי עצם קטנה, עצם של עכבר אותה שברנו

00:11:11.810 --> 00:11:13.360
ואז נתנו לה להחלים לבד.

00:11:13.360 --> 00:11:16.400
תאי הגזע הללו נכנסו ותיקנו, בצהוב, העצם,

00:11:16.400 --> 00:11:19.050
בלבן הסחוס, כמעט לגמרי.

00:11:19.050 --> 00:11:22.610
כל כך ככה שאם אתם מסמנים אותם
בסימון פלואורוסנטי

00:11:22.610 --> 00:11:26.360
אתם יכולים לראות אותם כמעין דבק תאי משונה

00:11:26.360 --> 00:11:28.250
מגיעים לאיזור השבר,

00:11:28.250 --> 00:11:31.256
מתקנים אותו באופן מקומי ואז מפסיקים לעבוד.

00:11:31.260 --> 00:11:33.610
עכשיו, התכונה הרביעית היא המאיימת ביותר,

00:11:33.610 --> 00:11:37.770
וזה שמספרם של התאים הללו דועך באופן חד,

00:11:37.770 --> 00:11:42.480
באופן חד מאד, פי עשר, פי חמישים,
ככל שאתם מתבגרים.

NOTE Paragraph

00:11:42.480 --> 00:11:44.080
אז מה שבעצם קרה,

00:11:44.080 --> 00:11:46.970
זה שמצאנו את עצמנו בתוך שינוי תפיסתי.

00:11:46.970 --> 00:11:49.730
יצאנו לצוד גלולות

00:11:49.730 --> 00:11:52.240
אבל מצאנו עצמנו עם תיאוריות.

00:11:52.240 --> 00:11:53.490
ובדרכים מסוימות

00:11:53.490 --> 00:11:56.120
קיבענו עצמנו חזרה לרעיון הזה:

00:11:56.120 --> 00:11:59.040
תאים, אורגניזמים, סביבות חיים,

00:11:59.040 --> 00:12:01.650
כיון שעכשיו התחלנו לחשוב
על תאי גזע של העצם,

00:12:01.650 --> 00:12:05.120
התחלנו לחשוב על דלקת פרקים במונחים
של מחלה תאית.

NOTE Paragraph

00:12:05.840 --> 00:12:08.120
והשאלה הבאה היתה, האם יש איברים?

00:12:08.120 --> 00:12:10.423
האם ניתן לבנות זאת כאיבר מחוץ לגוף?

00:12:10.423 --> 00:12:14.250
האם ניתן להשתיל סחוס לאיזורים חבולים?

00:12:14.250 --> 00:12:16.240
ואולי הכי מעניין,

00:12:16.240 --> 00:12:18.650
האם ניתן לעלות ישר למעלה
בכדי ליצור סביבות?

00:12:18.650 --> 00:12:21.730
אתם יודעים, אנחנו יועדים שאימון גופני
מעצב עצמות מחדש,

00:12:21.730 --> 00:12:24.176
אבל בחייכם, אף אחד מאיתנו לא הולך להתאמן.

00:12:24.180 --> 00:12:29.376
אז התוכלו לדמיין דרכים פסיביות להעמיס
ולפרוק עצם

00:12:29.380 --> 00:12:34.210
כדי שתוכלו לשחזר או לחדש סחוס מתנוון?

NOTE Paragraph

00:12:34.210 --> 00:12:36.635
ואולי יותר מעניין, ויותר חשוב,

00:12:36.635 --> 00:12:40.096
השאלה היא האם ניתן ליישם את המודל הזה
באופן כללי יותר מחוץ לתחום הרפואה?

00:12:40.120 --> 00:12:44.176
מה שמונח על הכף, כפי שאמרתי קודם,
זה לא להרוג משהו,

00:12:44.200 --> 00:12:45.640
אלא לגדל משהו.

00:12:46.280 --> 00:12:51.080
וזה מעלה סדרה של, אני חושב, כמה מהשאלות
המעניינות ביותר

00:12:51.080 --> 00:12:53.640
על איך אנחנו חושבים על רפואה בעתיד.

00:12:55.040 --> 00:12:57.920
האם התרופות שלכם יוכלו להיות תא ולא גלולה?

00:12:58.840 --> 00:13:00.646
איך נגדל את התאים האלה?

00:13:01.240 --> 00:13:04.130
מה נעשה בכדי לעצור
את הגידול הממאיר של התאים האלה?

00:13:04.130 --> 00:13:08.170
שמענו על הבעיות של מתן יד חופשית לגדילה.

00:13:08.170 --> 00:13:10.970
האם נוכל להשתיל גנים אובדניים
לתוך התאים הללו

00:13:10.970 --> 00:13:12.440
בכדי לעצור אותם מלגדול?

00:13:13.040 --> 00:13:16.970
האם התרופה שלכם יכולה להיות איבר
שמיוצר מחוץ לגוף

00:13:16.970 --> 00:13:18.920
ואז מושתל לתוך הגוף?

00:13:18.920 --> 00:13:21.530
האם זה יוכל לעצור חלק מההתנוונות?

00:13:21.530 --> 00:13:23.609
מה אם האיבר זקוק לזיכרון?

00:13:23.609 --> 00:13:28.450
במקרה של מחלות של מערכת העצבים
לחלק מהאיברים האלה היה זיכרון.

00:13:28.450 --> 00:13:30.880
איך נוכל להשתיל את הזכרונות האלה חזרה?

00:13:30.880 --> 00:13:32.690
האם נוכל לאחסן את האיברים הללו?

00:13:32.690 --> 00:13:35.877
האם כל איבר ייצטרך להיות מפותח
עבור בן-אדם אחד

00:13:35.877 --> 00:13:37.127
ואז להיות מוחזר?

00:13:38.520 --> 00:13:41.120
ואולי הכי תמוה,

00:13:41.120 --> 00:13:42.970
האם התרופה שלכם יכולה להיות סביבה?

00:13:44.160 --> 00:13:45.800
האם אפשר לרשום פטנט על סביבה?

00:13:45.800 --> 00:13:49.290
אתם יודעים, בכל תרבות,

00:13:49.290 --> 00:13:52.250
שאמאנים נהגו להשתמש בסביבות כתרופות.

00:13:52.250 --> 00:13:54.600
האם אנחנו יכולים לדמיין זאת
בשביל העתיד שלנו?

00:13:56.080 --> 00:13:59.456
דיברתי הרבה על מודלים.
התחלתי את המצגת הזו עם מודלים.

00:13:59.460 --> 00:14:02.170
אז תרשו לי לסיים עם כמה מחשבות
על בניית מודלים.

00:14:02.170 --> 00:14:04.090
זה מה שאנחנו עושים כמדענים.

00:14:04.090 --> 00:14:07.600
אתם יודעים, כשארכיטקט בונה מודל,

00:14:07.600 --> 00:14:10.910
הוא או היא מנסים להראות לכם את העולם בקטן.

00:14:10.910 --> 00:14:13.840
אבל כשמדען בונה מודל,

00:14:13.840 --> 00:14:16.404
הוא או היא מנסים להראות לכם
את העולם במטאפורה.

00:14:17.600 --> 00:14:21.440
הוא או היא מנסים ליצור דרך חדשה של ראייה.

00:14:21.440 --> 00:14:25.600
הראשון הוא שינוי בקנה המידה.
האחרון הוא שינוי תפיסתי.

NOTE Paragraph

00:14:26.920 --> 00:14:31.700
עכשיו, תרופות אנטיביוטיות
יצרו כזה שינוי תפיסתי

00:14:31.700 --> 00:14:35.680
בדרך בה אנחנו חושבים על תרופות
שהוא ממש צבע, עיוות,

00:14:35.680 --> 00:14:39.830
באופן מוצלח, את הדרך בה חשבנו על תרופות
במשך מאה השנים האחרונות.

00:14:40.400 --> 00:14:44.610
אבל אנחנו צריכים מודלים חדשים
כדי לחשוב על תרופות בעתיד.

00:14:44.610 --> 00:14:46.320
זה מה שמונח על הכף.

NOTE Paragraph

00:14:47.480 --> 00:14:50.790
אתם יודעים, יש מחשבה פופולרית בחוץ

00:14:50.790 --> 00:14:54.800
שהסיבה בגללה לא חווינו את ההשפעה המשנה

00:14:54.800 --> 00:14:56.770
על הטיפול במחלות

00:14:56.770 --> 00:14:59.680
זה בגלל שאין לנו תרופות חזקות מספיק,

00:14:59.680 --> 00:15:01.190
וזה נכון חלקית.

00:15:02.120 --> 00:15:03.600
אבל אולי הסיבה האמיתית היא

00:15:03.600 --> 00:15:06.840
שאין לנו דרכי מחשבה חזקות מספיק על תרופות.

00:15:08.560 --> 00:15:10.960
מה שבטוח זה

00:15:10.960 --> 00:15:14.350
שיהיה נחמד אם יהיו לנו תרופות חדשות.

00:15:14.770 --> 00:15:19.450
אבל אולי מה שבאמת מונח על הכף
הן שלוש ממ'ים מופשטות:

00:15:19.450 --> 00:15:23.326
מכאניזמים, מודלים, מטאפורות.

NOTE Paragraph

00:15:23.326 --> 00:15:24.640
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:15:24.640 --> 00:15:30.770
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:15:33.600 --> 00:15:37.010
כריס אנדרסון:
אני מאד אוהב את המטאפורה הזאת.

00:15:37.010 --> 00:15:38.576
איך זה מתחבר?

00:15:38.580 --> 00:15:41.730
יש הרבה דיבורים בארץ-טכנולוגיה

00:15:41.730 --> 00:15:43.916
על הפיכת הרפואה למותאמת אישית,

00:15:43.916 --> 00:15:47.336
שיש לנו את כל המידע הזה
ושהטיפולים הרפואיים של העתיד

00:15:47.360 --> 00:15:51.840
יהיו בשבילך במיוחד,
לגנום שלך, למצב הנתון שלך.

00:15:51.840 --> 00:15:55.810
זה מתחבר למודל שיש לך כאן?

NOTE Paragraph

00:15:55.810 --> 00:15:58.380
סידהַרתא מוּחֶרג'י:
זו שאלה מעניינת מאד.

00:15:58.380 --> 00:16:00.690
נהגנו לחשוב על רפואה מותאמת אישית

00:16:00.690 --> 00:16:02.190
מאד במונחים של גנום.

00:16:02.190 --> 00:16:04.840
זה בגלל שהגן הוא מטאפורה כל כך דומיננטית,

00:16:04.840 --> 00:16:07.820
שוב, אם להשתמש באותה המילה,
ברפואה כיום,

00:16:07.820 --> 00:16:11.620
שאנחנו חושבים שהגנום הוא זה
שיידחוף את ההתאמה האישית של הרפואה.

00:16:11.620 --> 00:16:14.710
אבל כמובן הגנום הוא רק החולייה התחתונה

00:16:14.710 --> 00:16:18.570
של שרשרת ארוכה של להיות, כביכול.

00:16:18.570 --> 00:16:22.400
השרשרת הזו של להיות, באמת החוליה המאורגנת
הראשונה שלה, היא התא.

00:16:22.400 --> 00:16:25.410
כך שאם אנחנו באמת הולכים לספק רפואה
בדרך הזו,

00:16:25.410 --> 00:16:28.240
אנחנו צריכים לחשוב על התאמה של טיפולים
תאיים באופן אישי,

00:16:28.240 --> 00:16:31.440
ואז התאמה אישית של טיפולי איברים
או אורגניזמים,

00:16:31.440 --> 00:16:35.280
ובסופו של דבר התאמה אישית של 
טיפולי שיקוע עבור הסביבה.

00:16:35.280 --> 00:16:38.210
כך שאני חושב שבכל שלב, אתה יודע --

00:16:38.210 --> 00:16:40.650
אומרים, ישנה המטאפורה,
יש צבים לאורך כל הדרך.

00:16:40.650 --> 00:16:43.235
אז בזה יש התאמה אישית לאורך כל הדרך.

NOTE Paragraph

00:16:43.235 --> 00:16:46.176
כ"א: אז כשאתה אומר שרפואה עשויה להיות תא

00:16:46.180 --> 00:16:47.990
ולא גלולה,

00:16:47.990 --> 00:16:50.290
אתה מדבר על התאים שלך עצמך בפוטנציה.

NOTE Paragraph

00:16:50.290 --> 00:16:52.680
ס"מ: בהחלט.
כ"א: אז כאלה שהפכו לתאי גזע,

00:16:52.680 --> 00:16:57.250
אולי נבחנו כנגד כל מיני תרופות או משהו,
ומוכנים.

NOTE Paragraph

00:16:57.250 --> 00:16:59.810
ס"מ: ואין כאן אולי. זה מה שאנחנו עושים.

00:16:59.810 --> 00:17:03.290
זה מה שקורה, ולמעשה, לאט לאט אנחנו

00:17:03.290 --> 00:17:07.370
לא מתרחקים מגנומיקה, אלא משלבים גנומיקה

00:17:07.370 --> 00:17:12.130
בתוך מה שאנחנו קוראים להן מערכות
רב-ארגוניות, חצי-אוטונומיות, עם בקרה עצמית,

00:17:12.140 --> 00:17:14.789
כמו תאים, כמו איברים, כמו סביבות.

NOTE Paragraph

00:17:14.789 --> 00:17:16.177
כ"א: תודה רבה לך.

NOTE Paragraph

00:17:16.177 --> 00:17:17.517
ס"מ: שמחתי. תודה.