1 00:00:00,784 --> 00:00:04,720 אני רוצה לדבר איתכם על עתידה של הרפואה. 2 00:00:04,720 --> 00:00:08,400 אבל לפני שאעשה זאת, אני רוצה לדבר מעט על העבר. 3 00:00:08,830 --> 00:00:12,670 עכשיו, לאורך רוב ההיסטוריה האחרונה של הרפואה, 4 00:00:12,670 --> 00:00:16,500 חשבנו על מחלות וטיפולים 5 00:00:16,500 --> 00:00:19,900 במונחים של מודל פשוט ביותר. 6 00:00:19,900 --> 00:00:22,650 למעשה, המודל הוא כה פשוט 7 00:00:22,650 --> 00:00:25,650 שניתן לסכם אותו בשש מילים: 8 00:00:25,650 --> 00:00:29,840 תחלו במחלה, קחו כדור, הירגו משהו. 9 00:00:31,080 --> 00:00:35,730 עכשיו, הסיבה לדומיננטיות של המודל הזה 10 00:00:35,730 --> 00:00:38,440 היא, כמובן, מהפיכת האנטיביוטיקה. 11 00:00:38,440 --> 00:00:41,580 רבים מכם אולי לא יודעים זאת, אבל במקרה, אנחנו חוגגים כרגע 12 00:00:41,580 --> 00:00:45,690 את השנה המאה להכנסתה של האנטיביוטיקה לארה"ב. 13 00:00:45,690 --> 00:00:47,340 אבל מה שאתם כן יודעים 14 00:00:47,340 --> 00:00:51,640 זה שכניסה זו היתה לא פחות משינוי מהיסוד. 15 00:00:52,880 --> 00:00:56,730 כאן היה לכם כימיקל, או מהעולם הטבעי 16 00:00:56,730 --> 00:00:59,480 או מיוצר במעבדה באופן מלאכותי, 17 00:00:59,480 --> 00:01:02,740 והוא יזרום דרך גופכם, 18 00:01:02,740 --> 00:01:05,550 הוא ימצא את המטרה שלו, 19 00:01:05,550 --> 00:01:07,240 יינעל על המטרה שלו -- 20 00:01:07,240 --> 00:01:09,480 מיקרוב או חלקיק של מיקרוב -- 21 00:01:09,480 --> 00:01:12,960 ואז הוא יכבה מנעול ומפתח 22 00:01:13,960 --> 00:01:17,490 ביעילות נהדרת, בייחודיות נהדרת. 23 00:01:17,490 --> 00:01:21,780 ואתם תיקחו מחלה שבעבר היתה קטלנית, הורגת - 24 00:01:21,780 --> 00:01:24,970 דלקת ריאות, עגבת, שחפת -- 25 00:01:24,970 --> 00:01:29,040 ותהפכו אותה למחלה ממנה ניתן להחלים, בה אפשר לטפל. 26 00:01:30,080 --> 00:01:31,560 חטפתם דלקת ריאות, 27 00:01:32,480 --> 00:01:33,840 אתם לוקחים פניצילין, 28 00:01:33,840 --> 00:01:35,400 אתם הורגים את החיידק 29 00:01:35,400 --> 00:01:37,576 ואתם מרפאים את המחלה. 30 00:01:37,576 --> 00:01:40,546 כל-כך מפתה היה הרעיון הזה, 31 00:01:40,550 --> 00:01:44,730 כל כך חזקה, המטאפורה של מפתח ומנעול 32 00:01:44,730 --> 00:01:46,320 ולהרוג משהו, 33 00:01:46,320 --> 00:01:48,336 שזה ממש שטף את עולם הביולוגיה. 34 00:01:48,336 --> 00:01:50,480 זה היה שינוי שכמוהו לא נראה מעולם. 35 00:01:52,160 --> 00:01:55,320 ואנחנו באמת בילינו את מאה השנים האחרונות 36 00:01:55,320 --> 00:01:58,790 בנסיון לשכפל את המודל הזה שוב ושוב 37 00:01:58,790 --> 00:02:00,073 במחלות לא מדבקות, 38 00:02:00,073 --> 00:02:04,223 במחלות כרוניות כמו סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. 39 00:02:05,120 --> 00:02:08,759 וזה עבד, אבל זה עבד רק חלקית. 40 00:02:09,120 --> 00:02:10,426 הרשו לי להראות לכם. 41 00:02:10,700 --> 00:02:13,720 אתם יודעים, אם תיקחו את כל היקום 42 00:02:13,720 --> 00:02:17,196 של כל התגובות הכימיות בתוך הגוף האנושי, 43 00:02:17,196 --> 00:02:20,570 כל תגובה כימית לה גופכם מסוגל, 44 00:02:20,570 --> 00:02:22,890 רוב האנשים יחשבו שהמספר הוא בסדר גודל של מיליון. 45 00:02:22,890 --> 00:02:24,436 בוא נקרא לו מיליון. 46 00:02:24,920 --> 00:02:26,610 ועכשיו תשאלו את השאלה, 47 00:02:26,610 --> 00:02:29,290 לאיזה כמות או לאיזה חלק מהתגובות 48 00:02:29,290 --> 00:02:31,150 בעצם ניתן לכוון 49 00:02:31,150 --> 00:02:35,990 עם כל ספריית התרופות של הכימיה הרפואית? 50 00:02:35,990 --> 00:02:38,040 המספר הוא 250. 51 00:02:39,680 --> 00:02:42,216 כל השאר זה אפילה כימית. 52 00:02:42,240 --> 00:02:48,416 במילים אחרות, ל-0.025 אחוזים מכל התגובות הכימיות שבגופכם 53 00:02:48,416 --> 00:02:52,560 ניתן לכוון על ידי מנגנון המנעול והמפתח הזה. 54 00:02:53,680 --> 00:02:56,756 אתם יודעים, אם תחשבו על הפיסיולוגיה האנושית 55 00:02:56,756 --> 00:03:00,216 כעל רשת טלפונים רחבה וגלובלית 56 00:03:00,220 --> 00:03:04,120 עם נקודות קישור שמגיבות אחת לשנייה, וחלקים שמגיבים אחד לשני, 57 00:03:04,600 --> 00:03:07,780 אז כל הרפואה הכימית שלנו 58 00:03:07,780 --> 00:03:10,066 עובדת על פינה קטנטנה 59 00:03:10,066 --> 00:03:12,776 בקצה, הקצה הרחוק, של הרשת הזו. 60 00:03:12,780 --> 00:03:16,610 זה כאילו כל כימיית התרופות 61 00:03:16,610 --> 00:03:20,400 היא אלחוטן בוויצ'יטה, קנזס, 62 00:03:20,400 --> 00:03:23,400 שמתעסק בערך ב-10 או 15 קווי טלפון. 63 00:03:24,880 --> 00:03:27,040 אז מה אנחנו עושים לגבי הרעיון הזה? 64 00:03:28,160 --> 00:03:30,520 מה אם נסדר מחדש את הגישה הזו? 65 00:03:32,080 --> 00:03:35,446 למעשה, מתברר שהעולם הטבעי 66 00:03:35,446 --> 00:03:40,520 נותן לנו מושג לגבי איך ניתן לחשוב על מחלות 67 00:03:40,520 --> 00:03:42,190 בדרך שונה באופן די קיצוני, 68 00:03:42,190 --> 00:03:45,960 מאשר מחלה, תרופה, מטרה. 69 00:03:47,080 --> 00:03:50,470 למעשה, העולם הטבעי מאורגן באופן היררכי כלפי מעלה, 70 00:03:50,470 --> 00:03:52,336 לא למטה, אלא למעלה, 71 00:03:52,360 --> 00:03:58,600 ואנחנו מתחילים עם יחידה בעלת וויסות עצמי, חצי-אוטונומית, שנקראית תא. 72 00:03:59,640 --> 00:04:02,830 היחידות בעלות הוויסות העצמי, החצי-אוטונומיות הללו 73 00:04:02,830 --> 00:04:07,670 מובילות ליחידות בעלות וויסות עצמי, חצי-אוטונומיות, שנקראות איברים, 74 00:04:07,670 --> 00:04:10,720 ואיברים אלו מתאגדים בכדי ליצור דברים הנקראים אנשים, 75 00:04:11,920 --> 00:04:15,796 והייצורים הללו חיים, בסופו של דבר, בסביבות חיים, 76 00:04:15,796 --> 00:04:19,440 שהן בחלקן בעלות וויסות עצמי ובחלקן חצי-אוטונומיות. 77 00:04:20,920 --> 00:04:23,730 מה שנחמד בתרשים הזה, התרשים ההיררכי הזה 78 00:04:23,730 --> 00:04:26,450 שבונה כלפי מעלה במקום כלפי מטה, 79 00:04:26,450 --> 00:04:29,850 זה שהוא מאפשר לנו לחשוב גם על מחלות 80 00:04:29,850 --> 00:04:31,214 בדרך מעט אחרת. 81 00:04:32,400 --> 00:04:34,520 קחו מחלה כמו סרטן. 82 00:04:36,120 --> 00:04:37,410 מאז שנות ה-50, 83 00:04:37,410 --> 00:04:42,537 ניסינו באופן די נואש ליישם את מודל המנעול והמפתח הזה, לסרטן. 84 00:04:42,991 --> 00:04:45,880 ניסינו להרוג תאים 85 00:04:45,905 --> 00:04:50,276 בעזרת טיפולי כימותרפיה שונים או בעזרת טיפולים מוכוונים, 86 00:04:50,276 --> 00:04:52,690 וכמו שמרביתנו יודעים, זה עבד. 87 00:04:52,690 --> 00:04:54,192 זה עבד עבור מחלות כמו לוקמיה. 88 00:04:54,192 --> 00:04:56,776 זה עבד עבור זנים שונים של סרטן השד, 89 00:04:57,050 --> 00:05:00,710 אבל בסופו של דבר, אתם מגיעים לתקרת היכולת של הגישה הזו. 90 00:05:00,710 --> 00:05:03,240 וזה רק ב-10 השנים האחרונות בערך 91 00:05:03,240 --> 00:05:06,410 שהתחלנו לחשוב על להשתמש במערכת החיסון, 92 00:05:06,410 --> 00:05:09,520 כשאנחנו זוכרים שלמעשה תא הסרטן לא גדל בתוך ריק. 93 00:05:09,520 --> 00:05:11,600 הוא בעצם גדל בתוך ייצור אנושי. 94 00:05:11,600 --> 00:05:13,930 והאם תוכלו להשתמש ביכולות של היצור עצמו, 95 00:05:13,930 --> 00:05:17,103 העובדה שלבני אדם יש מערכת חיסון, בכדי לתקוף סרטן? 96 00:05:17,107 --> 00:05:21,327 למעשה, זה הוביל לכמה מהתרופות החדשות המדהימות ביותר בסרטן. 97 00:05:22,480 --> 00:05:25,814 ולבסוף, ישנה הרמה של הסביבה, לא כך? 98 00:05:26,160 --> 00:05:29,136 אתם יודעים, אנחנו לא חושבים על סרטן כעל משנה סביבת חיים. 99 00:05:29,160 --> 00:05:34,056 אבל הרשו לי לתת לכם דוגמה של סביבה קרצינוגנית ביותר. 100 00:05:34,080 --> 00:05:35,280 היא נקראת כלא. 101 00:05:36,160 --> 00:05:41,296 קחו בדידות, קחו דיכאון, קחו מאסר, 102 00:05:41,320 --> 00:05:42,520 והוסיפו לכך, 103 00:05:43,400 --> 00:05:45,960 מגולגל בפיסת נייר לבנה קטנה, 104 00:05:47,000 --> 00:05:50,776 את אחד הנוירוסטימולנטים היעילים ביותר שאנחנו מכירים, שנקרא ניקוטין, 105 00:05:50,800 --> 00:05:55,730 ואתם מוסיפים לזה את אחד החומרים הממכרים ביותר שאתם מכירים, 106 00:05:55,730 --> 00:05:58,556 ויש לכם סביבה פרו-קרצינוגנית. 107 00:05:59,520 --> 00:06:01,980 אבל יש גם סביבות מחייה אנטי-קרצינוגניות. 108 00:06:01,980 --> 00:06:04,690 ישנם נסיונות ליצור סביבות פיזיות, 109 00:06:04,690 --> 00:06:07,482 לשנות את הסביבה ההורמונלית לסרטן השד, לדוגמה. 110 00:06:08,440 --> 00:06:11,850 אנחנו מנסים לשנות את הסביבה המטאבולית לסוגים אחרים של סרטן. 111 00:06:11,850 --> 00:06:14,290 או קחו מחלה אחרת, כגון דיכאון. 112 00:06:14,290 --> 00:06:16,970 שוב, אם עובדים כלפי מעלה, 113 00:06:16,970 --> 00:06:21,016 מאז שנות ה-60 וה-70 ניסינו, שוב באופן נואש 114 00:06:21,040 --> 00:06:25,210 לכבות מולקולות שפועלות בין תאי עצב -- 115 00:06:25,210 --> 00:06:27,400 סרוטונין, דופמין -- 116 00:06:27,400 --> 00:06:29,256 וככה ניסינו לרפא דיכאון, 117 00:06:29,260 --> 00:06:31,720 וזה עבד, אבל אז זה הגיע לקצה היכולת. 118 00:06:33,000 --> 00:06:35,620 ועכשיו אנחנו יודעים שמה שבעצם צריך לעשות, ככל הנראה, 119 00:06:35,624 --> 00:06:38,630 זה לשנות את הפיסיולוגיה של האיבר, המוח, 120 00:06:38,630 --> 00:06:40,770 לחווט אותו מחדש, לעצב אותו מחדש, 121 00:06:40,770 --> 00:06:43,370 וכמובן, אנחנו מכירים מחקר אחרי מחקר שהראו 122 00:06:43,370 --> 00:06:45,115 שטיפול על ידי דיבור עושה בדיוק את זה, 123 00:06:45,119 --> 00:06:47,389 ומחקר אחרי מחקר שהראו שטיפול על ידי דיבור 124 00:06:47,389 --> 00:06:50,530 בשילוב עם תרופות, כדורים, 125 00:06:50,530 --> 00:06:52,989 הוא בעצם יותר יעיל מכל אחד מהם בנפרד. 126 00:06:53,840 --> 00:06:57,400 היכולים אנו לדמיין סביבה מכילה יותר שתשנה דיכאון? 127 00:06:57,400 --> 00:07:01,490 אתם יכולים לנעול בחוץ את האותות שמעוררים דיכאון? 128 00:07:01,490 --> 00:07:07,000 שוב, נתקדם כלפי מעלה במעלה הסולם האירגוני ההיררכי. 129 00:07:07,760 --> 00:07:10,156 אולי מה שבעצם מונח כאן על כף המאזניים 130 00:07:10,480 --> 00:07:13,730 היא לא התרופה עצמה אלא מטאפורה. 131 00:07:13,730 --> 00:07:15,810 במקום להרוג משהו, 132 00:07:15,810 --> 00:07:19,530 במקרים של המחלות הניווניות הכרוניות הגדולות -- 133 00:07:19,530 --> 00:07:23,050 אי ספיקת כליות, סכרת, יתר לחץ דם, דלקת מפרקים ניוונית -- 134 00:07:23,050 --> 00:07:26,636 אולי מה שאנחנו באמת צריכים לעשות זה לשנות את המטאפורה ללגדל משהו. 135 00:07:26,636 --> 00:07:28,616 ואולי זה המפתח, 136 00:07:28,630 --> 00:07:31,136 לעיצוב מחדש של החשיבה שלנו על רפואה. 137 00:07:31,140 --> 00:07:34,600 עכשיו, הרעיון של שינוי, 138 00:07:34,600 --> 00:07:36,976 של יצירת שינוי תפיסתי, אם תרצו, 139 00:07:36,980 --> 00:07:40,290 בא לדגור אצלי באופן אישי מאד לפני כעשר שנים. 140 00:07:40,290 --> 00:07:42,720 לפני כ-10 שנים -- נהגתי לרוץ במשך מרבית חיי -- 141 00:07:42,720 --> 00:07:44,960 יצאתי לריצה, ריצת יום שבת בבוקר, 142 00:07:44,960 --> 00:07:47,760 חזרתי והתעוררתי, ופשוט לא יכולתי לזוז. 143 00:07:47,760 --> 00:07:49,800 הברך הימנית שלי הייתה נפוחה, 144 00:07:49,800 --> 00:07:53,360 ויכולתם לשמוע את רעש הפצפוץ מנבא הרעות של עצם על עצם. 145 00:07:54,240 --> 00:07:59,130 ואחד היתרונות של להיות רופא זה שאתה יכול להזמין לעצמך סריקות MRI. 146 00:07:59,130 --> 00:08:03,120 והיתה לי סריקת MRI בשבוע לאחר מכן והיא נראתה ככה. 147 00:08:03,120 --> 00:08:07,456 בעיקרון, מיניסקוס הסחוס שבין העצמות 148 00:08:07,460 --> 00:08:10,890 נקרע לגמרי, והעצם עצמה התרסקה. 149 00:08:10,890 --> 00:08:13,370 עכשיו, אם אתם מסתכלים עליי ומשתתפים בצערי, 150 00:08:13,370 --> 00:08:15,210 הרשו לי לספר לכם כמה עובדות. 151 00:08:15,210 --> 00:08:19,400 אילו ביצעתי סריקת MRI של כל אדם בקהל פה, 152 00:08:19,400 --> 00:08:21,490 60 אחוזים מכם היו מראים סימנים 153 00:08:21,490 --> 00:08:24,280 של ניוון עצמות וניוון סחוס כגון זה. 154 00:08:24,280 --> 00:08:28,090 85 אחוזים מכל הנשים יראו עד גיל 70 155 00:08:28,090 --> 00:08:31,340 ניוון סחוס בינוני עד חמור. 156 00:08:31,340 --> 00:08:33,680 ל-50 עד 60 אחוזים מהגברים בקהל הזה 157 00:08:33,680 --> 00:08:35,040 גם יהיו את הסימנים האלה. 158 00:08:35,040 --> 00:08:36,856 כך שזו מחלה מאד נפוצה. 159 00:08:36,880 --> 00:08:38,970 ובכן, היתרון השני של להיות רופא 160 00:08:38,970 --> 00:08:42,135 זה שאתה יכול לבצע ניסויים על המחלות שלך עצמך. 161 00:08:42,139 --> 00:08:44,370 אז לפני כ-10 שנים התחלנו, 162 00:08:44,370 --> 00:08:46,800 הבאנו את ההליך הזה לתוך המעבדה, 163 00:08:46,800 --> 00:08:48,850 והתחלנו לעשות ניסויים פשוטים, 164 00:08:48,850 --> 00:08:51,320 מנסים לתקן את הניוון הזה באופן מכאני. 165 00:08:51,320 --> 00:08:56,160 ניסינו להזריק כימיקלים לתוך חללי הברך של חיות 166 00:08:56,160 --> 00:08:58,850 בכדי לנסות ולהפוך את ניוון הסחוס, 167 00:08:58,850 --> 00:09:03,410 וכסיכום קצר לתהליך מאד ארוך וכואב, 168 00:09:03,410 --> 00:09:05,200 בעיקרון זה לא הביא דבר. 169 00:09:05,200 --> 00:09:06,440 שום דבר לא קרה. 170 00:09:06,880 --> 00:09:11,650 ואז, לפני כשבע שנים, היה לנו תלמיד מחקר מאוסטרליה. 171 00:09:11,650 --> 00:09:13,175 מה שטוב באוסטרלים 172 00:09:13,175 --> 00:09:16,516 זה שהם רגילים באופן טבעי להסתכל על העולם הפוך. 173 00:09:16,516 --> 00:09:17,677 (צחוק) 174 00:09:17,677 --> 00:09:21,800 אז דן הציע לי, "אתה יודע, אולי זו לא בעיה מכאנית. 175 00:09:21,800 --> 00:09:25,840 אולי זו לא בעיה כימית. אולי זו בעיה בתאי הגזע." 176 00:09:27,760 --> 00:09:29,650 במילים אחרות, היו לו שתי השערות. 177 00:09:29,650 --> 00:09:33,480 מספר אחת, יש דבר כזה שנקרא תא גזע שלדי -- 178 00:09:33,480 --> 00:09:37,040 תא גזע שבונה את כל השלד החולייתני, 179 00:09:37,044 --> 00:09:39,590 עצם, סחוס והאלמנטים הסיביים של השלד, 180 00:09:39,590 --> 00:09:41,460 בדיוק כמו שיש תא גזע בדם, 181 00:09:41,460 --> 00:09:43,509 בדיוק כמו שיש תא גזע במערכת העצבים. 182 00:09:43,509 --> 00:09:47,404 ושתיים, שאולי הניוון והתפקוד הלקוי של תא הגזע הזה 183 00:09:47,404 --> 00:09:50,840 זה מה שגורם לדלקת פרקים ניוונית, מחלה נפוצה ביותר. 184 00:09:50,840 --> 00:09:54,220 כך שבעצם השאלה היתה, האם אנחנו חיפשנו גלולה 185 00:09:54,220 --> 00:09:56,920 כשבעצם היינו צריכים לחפש תא. 186 00:09:56,920 --> 00:09:59,810 אז החלפנו את המודלים שלנו, 187 00:09:59,810 --> 00:10:02,960 ועכשיו התחלנו לחפש תאי גזע שלדיים. 188 00:10:03,560 --> 00:10:06,050 ושוב, כדי להגיע לנקודה, 189 00:10:06,050 --> 00:10:09,000 לפני חמש שנים בערך, מצאנו את התאים הללו. 190 00:10:09,800 --> 00:10:12,290 הם חיים בתוך השלד. 191 00:10:12,290 --> 00:10:15,200 הנה תרשים ואח"כ תצלום אמיתי של אחד מהם. 192 00:10:15,200 --> 00:10:17,170 החומר הלבן הוא עצם, 193 00:10:17,170 --> 00:10:20,216 ושני העמודים האדומים הללו שאתם רואים והתאים הצהובים 194 00:10:20,220 --> 00:10:23,496 הם תאים שנוצרו מתוך תא גזע שלדי אחד -- 195 00:10:23,500 --> 00:10:26,800 עמודים של סחוס, עמודים של עצם יוצאים מתא אחד. 196 00:10:26,800 --> 00:10:30,130 התאים האלה מרתקים. יש להם ארבע תכונות. 197 00:10:30,130 --> 00:10:33,930 מספר אחד זה שהם חיים במקום בו הם אמורים לחיות. 198 00:10:33,930 --> 00:10:36,130 הם חיים בדיוק מתחת לפני העצם, 199 00:10:36,130 --> 00:10:37,870 מתחת לסחוס. 200 00:10:37,870 --> 00:10:40,434 אתם יודעים, בביולוגיה זה הכל מיקום, מיקום, מיקום. 201 00:10:40,434 --> 00:10:44,790 והם נעים לאזורים הנכונים ויוצרים עצם וסחוס. 202 00:10:44,790 --> 00:10:46,096 זה אחד. 203 00:10:46,100 --> 00:10:47,440 הנה תכונה מעניינת. 204 00:10:47,440 --> 00:10:50,330 אפשר להוציא אותם מהשלד החולייתני, 205 00:10:50,330 --> 00:10:52,900 אפשר לגדל אותם על צלחות פטרי במעבדה, 206 00:10:52,900 --> 00:10:54,936 ואז הם מתים ליצור סחוס. 207 00:10:54,940 --> 00:10:57,176 זוכרים שאנחנו לא יכולים ליצור סחוס כמה שלא נרצה? 208 00:10:57,176 --> 00:10:59,240 התאים הללו מתים ליצור סחוס. 209 00:10:59,240 --> 00:11:01,970 הם יוצרים עטיפות של סחוס סביב עצמם. 210 00:11:02,650 --> 00:11:04,270 הם גם, מספר שלוש, 211 00:11:04,270 --> 00:11:08,490 המתקנים הטובים ביותר של שברים בהם נתקלנו מעולם. 212 00:11:08,490 --> 00:11:11,810 זוהי עצם קטנה, עצם של עכבר אותה שברנו 213 00:11:11,810 --> 00:11:13,360 ואז נתנו לה להחלים לבד. 214 00:11:13,360 --> 00:11:16,400 תאי הגזע הללו נכנסו ותיקנו, בצהוב, העצם, 215 00:11:16,400 --> 00:11:19,050 בלבן הסחוס, כמעט לגמרי. 216 00:11:19,050 --> 00:11:22,610 כל כך ככה שאם אתם מסמנים אותם בסימון פלואורוסנטי 217 00:11:22,610 --> 00:11:26,360 אתם יכולים לראות אותם כמעין דבק תאי משונה 218 00:11:26,360 --> 00:11:28,250 מגיעים לאיזור השבר, 219 00:11:28,250 --> 00:11:31,256 מתקנים אותו באופן מקומי ואז מפסיקים לעבוד. 220 00:11:31,260 --> 00:11:33,610 עכשיו, התכונה הרביעית היא המאיימת ביותר, 221 00:11:33,610 --> 00:11:37,770 וזה שמספרם של התאים הללו דועך באופן חד, 222 00:11:37,770 --> 00:11:42,480 באופן חד מאד, פי עשר, פי חמישים, ככל שאתם מתבגרים. 223 00:11:42,480 --> 00:11:44,080 אז מה שבעצם קרה, 224 00:11:44,080 --> 00:11:46,970 זה שמצאנו את עצמנו בתוך שינוי תפיסתי. 225 00:11:46,970 --> 00:11:49,730 יצאנו לצוד גלולות 226 00:11:49,730 --> 00:11:52,240 אבל מצאנו עצמנו עם תיאוריות. 227 00:11:52,240 --> 00:11:53,490 ובדרכים מסוימות 228 00:11:53,490 --> 00:11:56,120 קיבענו עצמנו חזרה לרעיון הזה: 229 00:11:56,120 --> 00:11:59,040 תאים, אורגניזמים, סביבות חיים, 230 00:11:59,040 --> 00:12:01,650 כיון שעכשיו התחלנו לחשוב על תאי גזע של העצם, 231 00:12:01,650 --> 00:12:05,120 התחלנו לחשוב על דלקת פרקים במונחים של מחלה תאית. 232 00:12:05,840 --> 00:12:08,120 והשאלה הבאה היתה, האם יש איברים? 233 00:12:08,120 --> 00:12:10,423 האם ניתן לבנות זאת כאיבר מחוץ לגוף? 234 00:12:10,423 --> 00:12:14,250 האם ניתן להשתיל סחוס לאיזורים חבולים? 235 00:12:14,250 --> 00:12:16,240 ואולי הכי מעניין, 236 00:12:16,240 --> 00:12:18,650 האם ניתן לעלות ישר למעלה בכדי ליצור סביבות? 237 00:12:18,650 --> 00:12:21,730 אתם יודעים, אנחנו יועדים שאימון גופני מעצב עצמות מחדש, 238 00:12:21,730 --> 00:12:24,176 אבל בחייכם, אף אחד מאיתנו לא הולך להתאמן. 239 00:12:24,180 --> 00:12:29,376 אז התוכלו לדמיין דרכים פסיביות להעמיס ולפרוק עצם 240 00:12:29,380 --> 00:12:34,210 כדי שתוכלו לשחזר או לחדש סחוס מתנוון? 241 00:12:34,210 --> 00:12:36,635 ואולי יותר מעניין, ויותר חשוב, 242 00:12:36,635 --> 00:12:40,096 השאלה היא האם ניתן ליישם את המודל הזה באופן כללי יותר מחוץ לתחום הרפואה? 243 00:12:40,120 --> 00:12:44,176 מה שמונח על הכף, כפי שאמרתי קודם, זה לא להרוג משהו, 244 00:12:44,200 --> 00:12:45,640 אלא לגדל משהו. 245 00:12:46,280 --> 00:12:51,080 וזה מעלה סדרה של, אני חושב, כמה מהשאלות המעניינות ביותר 246 00:12:51,080 --> 00:12:53,640 על איך אנחנו חושבים על רפואה בעתיד. 247 00:12:55,040 --> 00:12:57,920 האם התרופות שלכם יוכלו להיות תא ולא גלולה? 248 00:12:58,840 --> 00:13:00,646 איך נגדל את התאים האלה? 249 00:13:01,240 --> 00:13:04,130 מה נעשה בכדי לעצור את הגידול הממאיר של התאים האלה? 250 00:13:04,130 --> 00:13:08,170 שמענו על הבעיות של מתן יד חופשית לגדילה. 251 00:13:08,170 --> 00:13:10,970 האם נוכל להשתיל גנים אובדניים לתוך התאים הללו 252 00:13:10,970 --> 00:13:12,440 בכדי לעצור אותם מלגדול? 253 00:13:13,040 --> 00:13:16,970 האם התרופה שלכם יכולה להיות איבר שמיוצר מחוץ לגוף 254 00:13:16,970 --> 00:13:18,920 ואז מושתל לתוך הגוף? 255 00:13:18,920 --> 00:13:21,530 האם זה יוכל לעצור חלק מההתנוונות? 256 00:13:21,530 --> 00:13:23,609 מה אם האיבר זקוק לזיכרון? 257 00:13:23,609 --> 00:13:28,450 במקרה של מחלות של מערכת העצבים לחלק מהאיברים האלה היה זיכרון. 258 00:13:28,450 --> 00:13:30,880 איך נוכל להשתיל את הזכרונות האלה חזרה? 259 00:13:30,880 --> 00:13:32,690 האם נוכל לאחסן את האיברים הללו? 260 00:13:32,690 --> 00:13:35,877 האם כל איבר ייצטרך להיות מפותח עבור בן-אדם אחד 261 00:13:35,877 --> 00:13:37,127 ואז להיות מוחזר? 262 00:13:38,520 --> 00:13:41,120 ואולי הכי תמוה, 263 00:13:41,120 --> 00:13:42,970 האם התרופה שלכם יכולה להיות סביבה? 264 00:13:44,160 --> 00:13:45,800 האם אפשר לרשום פטנט על סביבה? 265 00:13:45,800 --> 00:13:49,290 אתם יודעים, בכל תרבות, 266 00:13:49,290 --> 00:13:52,250 שאמאנים נהגו להשתמש בסביבות כתרופות. 267 00:13:52,250 --> 00:13:54,600 האם אנחנו יכולים לדמיין זאת בשביל העתיד שלנו? 268 00:13:56,080 --> 00:13:59,456 דיברתי הרבה על מודלים. התחלתי את המצגת הזו עם מודלים. 269 00:13:59,460 --> 00:14:02,170 אז תרשו לי לסיים עם כמה מחשבות על בניית מודלים. 270 00:14:02,170 --> 00:14:04,090 זה מה שאנחנו עושים כמדענים. 271 00:14:04,090 --> 00:14:07,600 אתם יודעים, כשארכיטקט בונה מודל, 272 00:14:07,600 --> 00:14:10,910 הוא או היא מנסים להראות לכם את העולם בקטן. 273 00:14:10,910 --> 00:14:13,840 אבל כשמדען בונה מודל, 274 00:14:13,840 --> 00:14:16,404 הוא או היא מנסים להראות לכם את העולם במטאפורה. 275 00:14:17,600 --> 00:14:21,440 הוא או היא מנסים ליצור דרך חדשה של ראייה. 276 00:14:21,440 --> 00:14:25,600 הראשון הוא שינוי בקנה המידה. האחרון הוא שינוי תפיסתי. 277 00:14:26,920 --> 00:14:31,700 עכשיו, תרופות אנטיביוטיות יצרו כזה שינוי תפיסתי 278 00:14:31,700 --> 00:14:35,680 בדרך בה אנחנו חושבים על תרופות שהוא ממש צבע, עיוות, 279 00:14:35,680 --> 00:14:39,830 באופן מוצלח, את הדרך בה חשבנו על תרופות במשך מאה השנים האחרונות. 280 00:14:40,400 --> 00:14:44,610 אבל אנחנו צריכים מודלים חדשים כדי לחשוב על תרופות בעתיד. 281 00:14:44,610 --> 00:14:46,320 זה מה שמונח על הכף. 282 00:14:47,480 --> 00:14:50,790 אתם יודעים, יש מחשבה פופולרית בחוץ 283 00:14:50,790 --> 00:14:54,800 שהסיבה בגללה לא חווינו את ההשפעה המשנה 284 00:14:54,800 --> 00:14:56,770 על הטיפול במחלות 285 00:14:56,770 --> 00:14:59,680 זה בגלל שאין לנו תרופות חזקות מספיק, 286 00:14:59,680 --> 00:15:01,190 וזה נכון חלקית. 287 00:15:02,120 --> 00:15:03,600 אבל אולי הסיבה האמיתית היא 288 00:15:03,600 --> 00:15:06,840 שאין לנו דרכי מחשבה חזקות מספיק על תרופות. 289 00:15:08,560 --> 00:15:10,960 מה שבטוח זה 290 00:15:10,960 --> 00:15:14,350 שיהיה נחמד אם יהיו לנו תרופות חדשות. 291 00:15:14,770 --> 00:15:19,450 אבל אולי מה שבאמת מונח על הכף הן שלוש ממ'ים מופשטות: 292 00:15:19,450 --> 00:15:23,326 מכאניזמים, מודלים, מטאפורות. 293 00:15:23,326 --> 00:15:24,640 תודה רבה. 294 00:15:24,640 --> 00:15:30,770 (מחיאות כפיים) 295 00:15:33,600 --> 00:15:37,010 כריס אנדרסון: אני מאד אוהב את המטאפורה הזאת. 296 00:15:37,010 --> 00:15:38,576 איך זה מתחבר? 297 00:15:38,580 --> 00:15:41,730 יש הרבה דיבורים בארץ-טכנולוגיה 298 00:15:41,730 --> 00:15:43,916 על הפיכת הרפואה למותאמת אישית, 299 00:15:43,916 --> 00:15:47,336 שיש לנו את כל המידע הזה ושהטיפולים הרפואיים של העתיד 300 00:15:47,360 --> 00:15:51,840 יהיו בשבילך במיוחד, לגנום שלך, למצב הנתון שלך. 301 00:15:51,840 --> 00:15:55,810 זה מתחבר למודל שיש לך כאן? 302 00:15:55,810 --> 00:15:58,380 סידהַרתא מוּחֶרג'י: זו שאלה מעניינת מאד. 303 00:15:58,380 --> 00:16:00,690 נהגנו לחשוב על רפואה מותאמת אישית 304 00:16:00,690 --> 00:16:02,190 מאד במונחים של גנום. 305 00:16:02,190 --> 00:16:04,840 זה בגלל שהגן הוא מטאפורה כל כך דומיננטית, 306 00:16:04,840 --> 00:16:07,820 שוב, אם להשתמש באותה המילה, ברפואה כיום, 307 00:16:07,820 --> 00:16:11,620 שאנחנו חושבים שהגנום הוא זה שיידחוף את ההתאמה האישית של הרפואה. 308 00:16:11,620 --> 00:16:14,710 אבל כמובן הגנום הוא רק החולייה התחתונה 309 00:16:14,710 --> 00:16:18,570 של שרשרת ארוכה של להיות, כביכול. 310 00:16:18,570 --> 00:16:22,400 השרשרת הזו של להיות, באמת החוליה המאורגנת הראשונה שלה, היא התא. 311 00:16:22,400 --> 00:16:25,410 כך שאם אנחנו באמת הולכים לספק רפואה בדרך הזו, 312 00:16:25,410 --> 00:16:28,240 אנחנו צריכים לחשוב על התאמה של טיפולים תאיים באופן אישי, 313 00:16:28,240 --> 00:16:31,440 ואז התאמה אישית של טיפולי איברים או אורגניזמים, 314 00:16:31,440 --> 00:16:35,280 ובסופו של דבר התאמה אישית של טיפולי שיקוע עבור הסביבה. 315 00:16:35,280 --> 00:16:38,210 כך שאני חושב שבכל שלב, אתה יודע -- 316 00:16:38,210 --> 00:16:40,650 אומרים, ישנה המטאפורה, יש צבים לאורך כל הדרך. 317 00:16:40,650 --> 00:16:43,235 אז בזה יש התאמה אישית לאורך כל הדרך. 318 00:16:43,235 --> 00:16:46,176 כ"א: אז כשאתה אומר שרפואה עשויה להיות תא 319 00:16:46,180 --> 00:16:47,990 ולא גלולה, 320 00:16:47,990 --> 00:16:50,290 אתה מדבר על התאים שלך עצמך בפוטנציה. 321 00:16:50,290 --> 00:16:52,680 ס"מ: בהחלט. כ"א: אז כאלה שהפכו לתאי גזע, 322 00:16:52,680 --> 00:16:57,250 אולי נבחנו כנגד כל מיני תרופות או משהו, ומוכנים. 323 00:16:57,250 --> 00:16:59,810 ס"מ: ואין כאן אולי. זה מה שאנחנו עושים. 324 00:16:59,810 --> 00:17:03,290 זה מה שקורה, ולמעשה, לאט לאט אנחנו 325 00:17:03,290 --> 00:17:07,370 לא מתרחקים מגנומיקה, אלא משלבים גנומיקה 326 00:17:07,370 --> 00:17:12,130 בתוך מה שאנחנו קוראים להן מערכות רב-ארגוניות, חצי-אוטונומיות, עם בקרה עצמית, 327 00:17:12,140 --> 00:17:14,789 כמו תאים, כמו איברים, כמו סביבות. 328 00:17:14,789 --> 00:17:16,177 כ"א: תודה רבה לך. 329 00:17:16,177 --> 00:17:17,517 ס"מ: שמחתי. תודה.