1 00:00:15,739 --> 00:00:19,839 [ אל תקבלו "כן" כתשובה, השיחה הכי החשובה שתנהלו עם ילדיכם - ג'ייסון ריד] 2 00:00:20,419 --> 00:00:23,031 היה זה 21 במרץ, 2018. 3 00:00:24,097 --> 00:00:27,799 הייתי עם אישתי במקסיקו וחגגנו את יום הולדתה. 4 00:00:28,309 --> 00:00:30,148 בדיוק סיימנו ארוחת ערב נפלאה. 5 00:00:30,148 --> 00:00:32,496 שוחחנו על חיינו הנהדרים לצד ילדינו 6 00:00:32,496 --> 00:00:36,117 ועל השלב הבא של החיים שלנו שכן הילדים שלנו גדלים. 7 00:00:37,669 --> 00:00:40,119 היה זה 11:03 בערב, 8 00:00:41,881 --> 00:00:44,281 כשהגיעה הודעת הטקסט. [אל תאשימי את עצמך.] 9 00:00:44,281 --> 00:00:45,871 [היית נהדרת ואני כל-כך מצטער. ביי.] 10 00:00:45,871 --> 00:00:47,914 אישתי פלטה צעקה. 11 00:00:49,764 --> 00:00:53,082 מיהרתי להוציא את הנייד וקראתי את ההודעה, שהסתיימה במילים 12 00:00:53,270 --> 00:00:55,219 "מצטער. אוהב אותך. 13 00:00:56,549 --> 00:00:58,049 "ביי." 14 00:00:58,049 --> 00:00:59,920 נבהלתי נורא והתקשרתי הביתה. 15 00:00:59,920 --> 00:01:04,940 הערתי את החותנת וצעקתי: "תמצאי את ריאן!" 16 00:01:07,912 --> 00:01:10,136 היא רצה אל תוך הבית, 17 00:01:11,276 --> 00:01:13,354 ולבסוף מצאה אותו. 18 00:01:14,436 --> 00:01:16,126 הוא היה בעליית הגג. 19 00:01:16,126 --> 00:01:19,386 היא צעקה - וזה ישאר בזכרוני לעולמים. 20 00:01:19,386 --> 00:01:22,305 היא אמרה: "ג'יי, הוא תלה את עצמו!" 21 00:01:25,857 --> 00:01:28,056 השעות הבאות היו מעורפלות. 22 00:01:28,056 --> 00:01:32,248 היו שם הודעות טקסט, ושיחות טלפון, ואמבולסנים, ומשטרה, ורופאים. 23 00:01:32,658 --> 00:01:34,695 הם הצליחו להחיות אותו ולפנות 24 00:01:34,695 --> 00:01:38,339 אל בית החולים ראדי צ'ילדרנז בסן דייגו. 25 00:01:38,636 --> 00:01:40,246 בזאת התחיל 26 00:01:41,426 --> 00:01:44,032 מה שאמור היה להיות מסע של שלוש שעות, 27 00:01:44,032 --> 00:01:45,645 אשר הפך לסיוט שנמשך 15 שעות, 28 00:01:45,645 --> 00:01:49,005 בעודנו מפלסים את דרכינו אל סן דייגו. 29 00:01:50,835 --> 00:01:53,825 ריאן הוכנס לתרדמת מלאכותית 30 00:01:53,825 --> 00:01:56,916 שנמשכה שלושה ימים. 31 00:01:57,142 --> 00:01:59,273 הרופאים והאחיות עשו מלאכה אדירה 32 00:01:59,273 --> 00:02:02,513 בנסיונם לאזן בין תקווה למציאות, 33 00:02:02,513 --> 00:02:06,416 אך בסוף קבעה סריקת CT שהוא היה במצב של מוות מוחי. 34 00:02:07,830 --> 00:02:12,563 הצלחנו להעביר את 36 השעות הבאות יחד איתו, 35 00:02:13,624 --> 00:02:15,496 באמירת מילות פרידה. 36 00:02:15,652 --> 00:02:17,970 אפילו הצלחנו לצפות 37 00:02:17,971 --> 00:02:20,403 בסדרה אהובה עלינו, שלושה פרקים אחרונים, 38 00:02:20,403 --> 00:02:23,552 אוזניה אחת באוזני ושנייה באוזן שלו. 39 00:02:24,255 --> 00:02:28,463 בלילה האחרון הצליח בני הבכור להתגנב פנימה עם בקבוק יין, 40 00:02:28,469 --> 00:02:30,149 והרמנו כוסית לחיי ריאן 41 00:02:30,149 --> 00:02:34,003 בעוד אנחנו מחביאים את הבקבוק מעיניהם של האחיות והרופאים. 42 00:02:35,102 --> 00:02:37,712 ביום למחרת באו לאסוף אותנו, 43 00:02:38,355 --> 00:02:40,767 והובילו אותנו אל מקום מיוחד בבית חולים 44 00:02:40,767 --> 00:02:43,323 שבו כולנו נעמדנו סביבו, 45 00:02:44,245 --> 00:02:47,495 והם ניתקו אותו ממכונת ההחיאה. 46 00:02:50,875 --> 00:02:55,292 התבוננו עד שעקבות החיים האחרונות בגופו נמוגו, 47 00:02:55,292 --> 00:02:58,410 וצבע עורו הפך לאפרורי. 48 00:03:03,710 --> 00:03:06,411 והם קבעו את מותו. 49 00:03:08,510 --> 00:03:10,700 אני רוצה שתדמיינו 50 00:03:11,251 --> 00:03:12,750 עולם 51 00:03:12,750 --> 00:03:16,937 שבו קיימת מחלה התוקפת את ילדינו, 52 00:03:16,937 --> 00:03:20,668 שבו חצי מיליון חולים נמצאים על סף המוות, 53 00:03:20,668 --> 00:03:24,027 ושבכל שנה מתים ממנה 5,000 איש. 54 00:03:24,027 --> 00:03:27,596 מה תבחרו לעשות כהורים כדי להגן על ילדיכם? 55 00:03:29,353 --> 00:03:32,101 מה ישודר ללא הפסקה בסי.אן.אן? 56 00:03:32,838 --> 00:03:34,472 על מה הם יבחרו לדבר? 57 00:03:34,472 --> 00:03:37,805 ומה יצבור תאוצה ברחבי המדיה החברתית? 58 00:03:39,291 --> 00:03:43,631 אני רוצה שתדמיינו עולם זה, כי הוא קיים. 59 00:03:47,702 --> 00:03:49,711 דיכאון הוא המחלה הזאת. 60 00:03:49,711 --> 00:03:53,131 הוא גורם התמותה מספר שתיים בקרב ילדינו. 61 00:03:54,403 --> 00:03:56,974 הוא נגמר, לעיתים קרובות מדי, בהתאבדות. 62 00:03:56,984 --> 00:03:59,885 ודיכאון הוא מחלה שלא מדברים עליה 63 00:03:59,885 --> 00:04:01,834 כאילו הייתה מחלה. 64 00:04:02,573 --> 00:04:05,636 לא מתייחסים אליו באופן שבו מתייחסים למחלת הסרטן. 65 00:04:05,774 --> 00:04:09,935 אנו מתייחסים אליו כאל משהו שאפשר להתנער ממנו ואז הכול בסדר, 66 00:04:09,935 --> 00:04:11,678 או משהו שלא קיים. 67 00:04:11,678 --> 00:04:15,148 נדמה כאילו אנחנו בזמנים האפלים, 68 00:04:15,514 --> 00:04:17,252 כאשר איש לא רוצה לספר לאחרים 69 00:04:17,252 --> 00:04:19,622 מה קורה בתוך המשפחה או עם חברים, 70 00:04:19,622 --> 00:04:22,463 בגלל הפחד להישפט ע"י הסובבים. 71 00:04:23,032 --> 00:04:28,516 ב-26 במרץ, 2018, המחלה הזאת לקחה את בני. 72 00:04:33,113 --> 00:04:35,890 מה דעתכם על זה בתור דברי פתיחה? 73 00:04:37,392 --> 00:04:40,017 אתם יודעים, גם בחשיכה יש אור, 74 00:04:40,017 --> 00:04:42,055 ישנם דברים משעשעים שקורים. 75 00:04:42,055 --> 00:04:46,625 אני אחלוק איתכם כמה מהם, ואתם יכולים לצחוק אם תרצו, זה בסדר. 76 00:04:47,635 --> 00:04:49,553 הייתי בחיפזון נורא! 77 00:04:49,553 --> 00:04:51,363 אחר הצהריים ההוא חזרתי הביתה; 78 00:04:51,363 --> 00:04:53,660 רציתי להקים קרן, ליצור שינוי, 79 00:04:53,660 --> 00:04:55,632 כיוון שכזה מין בחור אני. 80 00:04:55,632 --> 00:04:57,744 אז אמרתי: "צ'וז לייף." (לבחור בחיים) 81 00:04:57,839 --> 00:05:00,517 זה מה שעל כולם לעשות, כולם צריכים לבחור בחיים, 82 00:05:00,517 --> 00:05:03,071 והשם Chooselife.org היה פנוי. 83 00:05:03,827 --> 00:05:07,204 אז רכשתי אותו; לא ידעתי למה הוא עלה 10,000$. 84 00:05:07,353 --> 00:05:09,281 פשוט שילמתי. 85 00:05:09,567 --> 00:05:12,712 קניתי גם צמידי גומי עם הכיתוב "צ'וז לייף", 86 00:05:12,712 --> 00:05:14,860 והייתי מוכן לצאת לדרך. 87 00:05:15,170 --> 00:05:17,326 שבוע לאחר מכן, אחד החברים שלי אומר: 88 00:05:17,326 --> 00:05:21,311 "ג'יי, אתה מודע שזהו אתר ישן משנות ה-80 שיוצא נגד הפלות?" 89 00:05:21,311 --> 00:05:22,994 אמרתי: "אה!" 90 00:05:22,994 --> 00:05:24,644 (צחוק) 91 00:05:24,644 --> 00:05:27,994 ואלה היו 12,000$ הראשונים שבזבזתי. 92 00:05:27,994 --> 00:05:29,804 (צחוק) 93 00:05:31,046 --> 00:05:33,171 ריאן שלח סמסים לכולנו... 94 00:05:34,673 --> 00:05:35,964 ב-11:03. 95 00:05:35,964 --> 00:05:39,522 הוא הכין אותם מראש, גם עבור החבר של בתי. 96 00:05:39,702 --> 00:05:43,035 הוא אמר דברים באמת יפים; הוא אמר: 97 00:05:43,589 --> 00:05:49,417 "אם לא תתנהג יפה אל אחותי, אני אחזור וארדוף אותך, אדוני." 98 00:05:50,167 --> 00:05:53,803 אפילו אני מרחם על הבחור הזה. 99 00:05:53,803 --> 00:05:55,153 (צחוק) 100 00:05:55,153 --> 00:05:58,373 בתי, לעומת זאת, היא חושבת שזה מגניב. 101 00:05:59,993 --> 00:06:04,383 ריאן חקר הכול. כזה בחור הוא היה. 102 00:06:04,543 --> 00:06:06,100 במכתב ההתאבדות שלו, 103 00:06:06,100 --> 00:06:09,360 הוא דיבר על הדרכים השונות בהם הוא תכנן לעשות את זה. 104 00:06:09,370 --> 00:06:13,525 אחת הדרכים, לדבריו, הייתה להיזרק מהחלון של משרדי בעליית הגג, 105 00:06:13,525 --> 00:06:17,365 אך אז הוא אמר: "יודע מה, אני רק 35 ק"ג, 106 00:06:17,597 --> 00:06:20,742 "פחדתי שהבגדים שלי יפעלו כמצנח." 107 00:06:21,613 --> 00:06:23,393 כזה היה ריאן. 108 00:06:24,408 --> 00:06:27,136 אם הייתי יושב עכשיו בקהל, הייתי חושב: 109 00:06:27,136 --> 00:06:30,901 "ג'יי, זה סיפור טראגי." אכן כך, זה סיפור טראגי. 110 00:06:30,901 --> 00:06:32,811 אך הייתי חושב גם: 111 00:06:32,811 --> 00:06:37,193 "זה לא יקרה לי. אני מכיר את ילדיי." 112 00:06:37,573 --> 00:06:40,343 גם אני חשבתי שהכרתי את ילדיי. 113 00:06:40,483 --> 00:06:42,860 הרשו לי להכיר לכם את משפחתי: 114 00:06:43,271 --> 00:06:46,638 אשתי קים, 25 שנות נישואים, 115 00:06:46,638 --> 00:06:50,229 אמא במשרה מלאה שכל יום מרעיפה על ילדינו אהבה; 116 00:06:50,229 --> 00:06:52,019 בני דרק בן ה-21; 117 00:06:52,019 --> 00:06:56,228 בתי אשלין; בני קייל בן ה-17; 118 00:06:56,228 --> 00:06:58,454 וריאן, בני הקטן. 119 00:07:03,549 --> 00:07:07,684 את ספריי "The Protector Bug" אני כתבתי עבור ריאן, 120 00:07:07,684 --> 00:07:11,424 סיפורים שהייתי ממציא ומספר לריאן בילדותו. 121 00:07:12,617 --> 00:07:14,947 כמשפחה, ארוחות ערב היו הקטע שלנו. 122 00:07:15,057 --> 00:07:17,766 היינו יושבים שעות מסביב לשולחן ומדברים, 123 00:07:17,766 --> 00:07:19,273 והיו קורים דברים משעשעים. 124 00:07:19,273 --> 00:07:21,925 בלי מחשבים, בלי ניידים, בלי כל זה, כן? 125 00:07:21,925 --> 00:07:25,734 את הדברים המשעשעים האלה הפכתי לספר "Dinner Conversations" 126 00:07:25,734 --> 00:07:29,243 בנסיון לעודד משפחות אחרות לבלות יותר זמן ביחד. 127 00:07:30,592 --> 00:07:34,854 לקחתי את ילדיי לטיולים "רק-עם-אבא" פרטיים. 128 00:07:36,770 --> 00:07:39,406 אני וריאן עבדנו על הטיול שלו לבוסטון 129 00:07:39,406 --> 00:07:43,781 שהיה אמור לקרות בחודש יוני, ועל הטיול לדובאי בשנה הבאה, 130 00:07:43,781 --> 00:07:46,253 שבוע לפני שהוא התאבד. 131 00:07:48,816 --> 00:07:50,444 זהו ריאן. 132 00:07:50,444 --> 00:07:53,274 כך אני זוכר את ריאן: 133 00:07:53,274 --> 00:07:55,358 ילד שמח שיכול היה להאיר את החדר. 134 00:07:55,358 --> 00:07:59,564 כך הוא התלבש עד הגעתו קרוב לגיל 13. 135 00:08:00,971 --> 00:08:03,248 באיזשהו שלב הוא השתנה. 136 00:08:03,629 --> 00:08:06,388 שלוש-עשרה, אני מרגיש שהוא יותר מופנם. 137 00:08:06,388 --> 00:08:09,987 כשאני חושב אחורה אני רואה את זה, באותו זמן לא ראיתי. 138 00:08:10,369 --> 00:08:12,213 הוא קצת יותר שקט, יותר נרגז. 139 00:08:12,213 --> 00:08:16,204 חשבתי שהוא מתבגר זועף רגיל, יש לי ארבעה כאלה! 140 00:08:16,951 --> 00:08:19,376 חשבתי שזה הכול. 141 00:08:21,093 --> 00:08:24,556 אחרי מות ריאן, ערכתי חיפושים בחדר שלו ובמגירות שלו, 142 00:08:24,556 --> 00:08:29,272 והמגירה העליונה מימין הייתה ריקה מלבד שני פתקים, 143 00:08:29,272 --> 00:08:30,842 שתי פתקיות דביקות. 144 00:08:30,842 --> 00:08:35,136 על אחת היה כתוב: "אלה הם שמות המשתמש והסיסמאות שלי." 145 00:08:36,584 --> 00:08:39,400 על השנייה: "ספר את הסיפור שלי." 146 00:08:46,052 --> 00:08:48,278 וזה מה שאני עושה. 147 00:08:48,604 --> 00:08:52,616 במקומכם הייתי אומר: "טוב, ג'יי, מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו?" 148 00:08:52,696 --> 00:08:55,885 אני אמנה לכם כמה דברים שאני חושב שכדאי לנו לעשות. 149 00:08:55,885 --> 00:08:58,719 ראשית כול, עליינו להבין שאנו חיים בעולם 150 00:08:58,719 --> 00:09:02,007 ומגדלים את ילדינו באופן שבו גידלו אותנו ההורים, 151 00:09:02,015 --> 00:09:04,014 אך העולם השתנה. 152 00:09:04,203 --> 00:09:09,855 אחוזי התאבדות בקרב בני נוער עלו ב-70% מאז שנת 2006, 153 00:09:09,855 --> 00:09:12,255 ופייסבוק החלה ב-2004. 154 00:09:12,255 --> 00:09:14,729 אני לא מאשים מדיה חברתית. 155 00:09:14,729 --> 00:09:17,019 אני לא רוצה להיכנס לעימותים עם פרופסורים 156 00:09:17,019 --> 00:09:20,804 בנושא מתאם מול סיבתיות, אני לא מתכוון לעשות זאת. 157 00:09:20,804 --> 00:09:23,615 אני פשוט אומר שהעולם השתנה, 158 00:09:23,615 --> 00:09:25,978 ואנחנו לא. 159 00:09:29,478 --> 00:09:32,310 ילדינו מופצצים במדיה חברתית 160 00:09:32,310 --> 00:09:36,235 ובגירויים רבים יותר מאי-פעם בניגוד למה שחווינו בילדותינו. 161 00:09:36,252 --> 00:09:38,720 כילד סבלתי מהצקות. 162 00:09:38,750 --> 00:09:42,152 הייתי חולני, טרף קל. 163 00:09:42,192 --> 00:09:43,642 אך יודעים מה קרה? 164 00:09:43,642 --> 00:09:46,382 כל יום, בשעה שלוש, כשצלצל פעמון בית ספר, 165 00:09:46,382 --> 00:09:50,410 הייתי חוזר הביתה, אל מקום בטוח, בו בריונים לא יכלו להציק לי. 166 00:09:50,660 --> 00:09:54,685 לילדים של היום, הפעמון לא מצלצל כלל. 167 00:09:56,557 --> 00:10:01,506 מצטער, אך הבריונים נמצאים איתם כל שעות היממה. 168 00:10:02,106 --> 00:10:04,720 והילדים המגניבים שיושבים בחדר אוכל? 169 00:10:04,720 --> 00:10:08,268 עכשיו הם כבר לא בשולחן, הם בחדר שלכם, 170 00:10:08,964 --> 00:10:11,513 והם עדיין לא יסכימו שתשבו איתם. 171 00:10:11,933 --> 00:10:14,367 אנו צריכים להבין את המדיה החברתית של ילדינו. 172 00:10:14,367 --> 00:10:17,937 אנו צריכים להבין בי ה"חברים" שלהם, 173 00:10:17,939 --> 00:10:19,576 אחר מי הם עוקבים. 174 00:10:19,576 --> 00:10:22,076 אנו צריכים להבין שעבור ילדים מסויימים - 175 00:10:22,076 --> 00:10:25,094 לא לכולם, אלא לחלקם - זה יותר מדי. 176 00:10:25,456 --> 00:10:28,344 אתם צריכים לוודא שילדיכם מבינים 177 00:10:28,344 --> 00:10:31,454 שהחיים של אחרים אינם טובים יותר, 178 00:10:31,454 --> 00:10:36,577 ושהפייק ניוז האמיתי הוא הפוסט באינסטגרם בו הם צופים. 179 00:10:39,108 --> 00:10:41,488 דבר שני שכדאי לכם לעשות הוא לצפות לשינוי אפשרי. 180 00:10:41,488 --> 00:10:43,814 איך התנהג ילדיכם 181 00:10:44,243 --> 00:10:47,964 לפני שלוש שנים, שנתיים, לפני שנה, לא משנה מתי - 182 00:10:47,964 --> 00:10:49,501 האם הם השתנו? 183 00:10:49,501 --> 00:10:51,729 האם הוא יותר מופנם? האם הוא יותר שקט? 184 00:10:51,899 --> 00:10:55,056 האם הוא יותר לוחמני? האם הוא מתווכח איתכם יותר? 185 00:10:55,226 --> 00:10:57,314 האם הוא לא מבלה יותר עם חבריו? 186 00:10:57,334 --> 00:10:59,784 אם אתם מבחינים בשינוי, תתייחסו אליו, 187 00:10:59,784 --> 00:11:01,964 ואתם צריכים לגרום להם לדבר. 188 00:11:01,964 --> 00:11:05,287 כשתאמרו להם: "היי, איך אתה מרגיש?" 189 00:11:06,777 --> 00:11:09,481 והם יענו: "בסדר... כן, אני בסדר," 190 00:11:09,481 --> 00:11:11,821 ותחושת הבטן שלכם תאמר: "לא, אתה לא בסדר," 191 00:11:11,821 --> 00:11:16,089 אתם לא יכולים לקבל "כן, אני בסדר" כתשובה. 192 00:11:16,296 --> 00:11:19,376 אני קיבלתי "כן, אני בסדר" כתשובה. 193 00:11:22,310 --> 00:11:25,230 אנו צריכים לגרום להם לדבר, וחלק מלגרום לדבר 194 00:11:25,230 --> 00:11:28,148 הוא להיות נגישים בתור הורה. 195 00:11:28,349 --> 00:11:30,366 ריאן, ככל הנראה, ראה בי... 196 00:11:32,906 --> 00:11:34,395 מנכ"ל, 197 00:11:34,554 --> 00:11:36,181 יזם, 198 00:11:36,373 --> 00:11:38,131 סופר, 199 00:11:38,411 --> 00:11:41,236 איירון מן בעל חגורה שחורה, 200 00:11:41,236 --> 00:11:44,356 בחור שעשה את הכול - תנו לי בעיה כלשהי, אני אפתור אותה - 201 00:11:44,356 --> 00:11:48,546 בחור מעולם לא התלונן ויתרה מזאת לא בכה. 202 00:11:50,927 --> 00:11:55,078 הוא ראה אותי ככזה, כיוון שכך הצגתי את עצמי בפניו. 203 00:11:55,124 --> 00:11:58,925 זהו הדימוי שחשבתי שעליי להציג בתור אבא 204 00:11:58,926 --> 00:12:00,536 (נחנק) 205 00:12:00,548 --> 00:12:02,240 לבני. 206 00:12:03,831 --> 00:12:06,099 מה הראה לי ריאן? 207 00:12:06,142 --> 00:12:08,263 אותו הדבר, 208 00:12:08,275 --> 00:12:10,441 ילד שהכל בשליטתו, 209 00:12:10,441 --> 00:12:14,771 ציונים טובים, תמיד מחייך, תמיד מאושר. 210 00:12:15,344 --> 00:12:19,088 הלוואי והייתי יותר פגיע לצד הבן שלי. 211 00:12:19,356 --> 00:12:23,163 הלוואי והייתי משתף אותו בחששות ובדאגות שלי, 212 00:12:23,512 --> 00:12:25,391 במה שהפחיד אותי, 213 00:12:25,391 --> 00:12:29,228 ואולי, רק אולי, הוא היה משתף אותי גם. 214 00:12:30,257 --> 00:12:34,313 העברתי זמן כה רב בניסיון להיות הגיבור של הבן שלי, 215 00:12:37,178 --> 00:12:40,428 עד שפספסתי להיות האבא שלו. 216 00:12:43,304 --> 00:12:46,718 אתם יודעים, כהורים אנו רוצים את הטוב ביותר לילדינו. 217 00:12:46,718 --> 00:12:49,048 ולפעמים אנו רוצים לחשל אותם, 218 00:12:49,048 --> 00:12:51,092 ואז נאמר להם משהו כמו: 219 00:12:51,092 --> 00:12:53,942 "כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים." 220 00:12:53,942 --> 00:12:55,774 או נאמר: "לדעתך זה קשה? 221 00:12:55,774 --> 00:12:58,614 "תתנער מזה, לא יקרה לך דבר." 222 00:12:58,978 --> 00:13:00,557 ואתם יודעים מה? 223 00:13:00,606 --> 00:13:02,731 חלקכם אולי יאמר: "ג'יי, זה לטובתם." 224 00:13:02,731 --> 00:13:05,757 ואני אגיד: "כן,לחלקם זה טוב. לחלקם זה טוב." 225 00:13:06,917 --> 00:13:10,288 אך עבור אותם הילדים שבאמת מדוכאים, 226 00:13:10,308 --> 00:13:13,928 עבור הילדים שבאמת חולים, זה לא יעזור. 227 00:13:13,928 --> 00:13:16,876 וכן, גם אני כנראה אמרתי את אותם הדברים. 228 00:13:19,507 --> 00:13:21,118 ישנם הורים שאומרים לי: 229 00:13:21,118 --> 00:13:24,218 "ג'יי, אתה רוצה שנדבר עם ילדינו. 230 00:13:24,218 --> 00:13:27,456 "אתה רוצה שנשאל אותם 'האם אי-פעם חשבת לפגוע בעצמך?' 231 00:13:27,456 --> 00:13:29,840 " 'האם אי-פעם חשבת להתאבד?' 232 00:13:29,840 --> 00:13:34,008 "אני לא יכול לעשות זאת, ג'יי, כי אני לא רוצה להכניס את הרעיון הזה לראשם." 233 00:13:34,306 --> 00:13:39,793 ובכן, המציאות היא שהרעיון הזה כבר בראשם. 234 00:13:40,259 --> 00:13:42,232 ולא לדבר על כך זוהי הבעיה. 235 00:13:42,232 --> 00:13:47,172 לא לדבר עם ילדיכם על התאבדות, לא לדבר איתם על פגיעה עצמית, 236 00:13:47,172 --> 00:13:49,905 זה ככל הנראה פשוט לא לדבר על 'הפיל שבחדר'. 237 00:13:49,905 --> 00:13:53,322 הדרך היחידה לעזור היא לגרום להם לדבר. 238 00:13:56,217 --> 00:13:59,804 הדבר הבא שאני רוצה שתבינו, וזה די קשה לי, 239 00:14:01,775 --> 00:14:05,459 הוא שאנשים מדוכאים, ילדים מדוכאים 240 00:14:05,468 --> 00:14:09,853 לא רואים את העולם דרך אותה עדשה, כמונו. 241 00:14:11,572 --> 00:14:13,806 בימים הבהירים ביותר, 242 00:14:13,806 --> 00:14:16,576 כשהשמש זורחת ואין ענן אחד בשמיים, 243 00:14:16,576 --> 00:14:19,486 הם עדיין יראו שמיים אפורים. 244 00:14:22,110 --> 00:14:24,536 ואנו לא מבינים את זה. 245 00:14:25,749 --> 00:14:30,051 אלה בינינו שמעולם לא חוו דיכאון, בחיים לא יבינו זאת. 246 00:14:32,346 --> 00:14:34,314 המסע שלי התחיל 247 00:14:35,169 --> 00:14:37,528 ב-21 במרץ, במקסיקו. 248 00:14:39,720 --> 00:14:42,134 הוא הביא אותי לבמה הזו. 249 00:14:42,470 --> 00:14:44,719 והשלב הבא במה שאני עומד לעשות, 250 00:14:44,719 --> 00:14:48,075 הוא סרט תיעודי בשם "ספר את הסיפור שלי", 251 00:14:48,956 --> 00:14:50,593 על התאבדות בני נוער, 252 00:14:50,593 --> 00:14:56,026 בתקווה שאצליח לגרום לכולכם להתסכל על זה קצת אחרת. 253 00:14:56,997 --> 00:14:59,068 אז מה אתם יכולים לעשות? 254 00:14:59,347 --> 00:15:01,282 אני רוצה שתפעלו עכשיו. 255 00:15:04,533 --> 00:15:07,865 אתם צריכים להבין שהתאבדויות הן בגדר מגיפה, 256 00:15:07,865 --> 00:15:10,312 בקרב בני נוער בימים אלה. 257 00:15:11,413 --> 00:15:14,012 אתם צריכים לשים לב למדיה החברתית שלהם. 258 00:15:15,165 --> 00:15:17,409 אתם צריכים לחפש אחר שינוי, ואם הוא קרה, 259 00:15:17,409 --> 00:15:19,499 צריך להתייחס אליו, לדבר איתם. 260 00:15:19,499 --> 00:15:22,034 תהיו ההורים שלהם, לא הגיבורים שלהם. 261 00:15:24,072 --> 00:15:27,731 דברו איתם, תוודאו שהם יודעים שזה בסדר להרגיש עצב. 262 00:15:30,921 --> 00:15:32,560 תבינו 263 00:15:32,981 --> 00:15:35,922 שהם רואים את העולם דרך עדשה שונה. 264 00:15:37,447 --> 00:15:41,694 ואם אתם מודאגים, תנו להם לדבר עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. 265 00:15:46,926 --> 00:15:49,932 כל שנה חצי מיליון ילדים מנסים להתאבד, 266 00:15:49,932 --> 00:15:51,723 ו-5,000 מהם מצליחים. 267 00:15:51,723 --> 00:15:53,615 אנו צריכים לשנות זאת. 268 00:15:53,950 --> 00:15:57,077 אני רוצה שתחזרו הביתה ותחבקו את ילדיכם. 269 00:15:57,270 --> 00:16:00,293 ותשאלו איך הם מרגישים, לא בבטן, 270 00:16:00,300 --> 00:16:03,314 אלא בליבם ובראשם. 271 00:16:03,440 --> 00:16:05,689 אני רוצה שתגרמו להם לדבר, 272 00:16:06,781 --> 00:16:08,649 ואל תקבלו בפשטות "כן" כתשובה. 273 00:16:08,649 --> 00:16:12,109 אל תקבלו "כן, אני בסדר" כתשובה, תחפרו לעומק. 274 00:16:13,555 --> 00:16:15,154 משהו נוסף. 275 00:16:15,157 --> 00:16:18,275 זה כמו בסרט על גיבור-על, אתם כבר חשבתם שהגיע הסוף, 276 00:16:18,286 --> 00:16:20,491 אך זה לא הסוף שלי. 277 00:16:22,082 --> 00:16:24,184 ככל שאני ממשיך עם זה, אנשים שואלים אותי: 278 00:16:24,184 --> 00:16:27,694 "ג'יי, זה וודאי מרפא אותך 279 00:16:27,694 --> 00:16:30,721 להכין ולבצע את השיחה הזאת?" 280 00:16:33,422 --> 00:16:35,360 התשובה היא לא. 281 00:16:35,612 --> 00:16:38,016 ב-60 הימים האחרונים, 282 00:16:38,016 --> 00:16:42,286 נאלצתי לחוות מחדש את מות בני לפחות אלף פעמים. 283 00:16:42,825 --> 00:16:46,744 אין בזה שום דבר מרפא. 284 00:16:47,219 --> 00:16:49,279 אז למה אני עושה את זה? 285 00:16:49,415 --> 00:16:51,196 אני עושה את זה, כי ריאן... 286 00:16:51,196 --> 00:16:52,856 (בוכה) 287 00:16:54,428 --> 00:16:56,334 ריאן ביקש ממני. 288 00:16:57,688 --> 00:16:59,491 ואני עושה את זה בתקווה 289 00:17:00,371 --> 00:17:03,072 שלפחות אחד מכם, שאולי אף חלק גדול מכם, 290 00:17:03,072 --> 00:17:06,126 ילך וינהל עם ילדיו את השיחה הזאת 291 00:17:06,126 --> 00:17:09,892 שתשנה את חייהם ואף תציל מישהו. 292 00:17:10,266 --> 00:17:12,528 ואני זקוק לעזרתכם, 293 00:17:13,088 --> 00:17:16,584 כיוון שאיני יכול לשנות את העולם לבדי, 294 00:17:16,806 --> 00:17:19,355 והעולם הזה צריך להשתנות. 295 00:17:19,614 --> 00:17:22,224 אני צריך שתתחילו את השיח, 296 00:17:22,430 --> 00:17:24,109 ואני צריך שתשתפו את ההרצאה הזו 297 00:17:24,109 --> 00:17:26,909 עם כל אחד ואחד מהמכרים שלכם. 298 00:17:27,089 --> 00:17:28,596 תודה. 299 00:17:28,596 --> 00:17:30,306 (מחיאות כפיים)