0:00:00.201,0:00:01.893
נושא שיחתי היום הוא:

0:00:01.893,0:00:05.101
"היה אמן, בזה הרגע."

0:00:05.101,0:00:08.158
מרבית האנשים, כשנושא זה עולה בשיחה,

0:00:08.158,0:00:10.784
מגיבים באי-נוחות ופוסלים את העניין בטענה:

0:00:10.784,0:00:13.778
"האמנות לא מזינה אותי, וכעת אני עסוק.

0:00:13.778,0:00:16.154
"אני חייב ללכת לבית הספר, לרכוש מקצוע,

0:00:16.154,0:00:18.441
"לשלוח את ילדיי לשיעורים..."

0:00:18.441,0:00:23.976
אתה חושב: "אני עסוק מדי. אין לי פנאי לאמנות."

0:00:23.976,0:00:27.437
ישנן מאה סיבות מדוע איננו יכולים להיות אמנים בזה הרגע.

0:00:27.437,0:00:28.992
הן פשוט קופצות לנו מיד לראש, לא?

0:00:28.992,0:00:30.815
ישנן כל כך הרבה סיבות מדוע אנחנו לא יכולים להיות,

0:00:30.815,0:00:33.375
למעשה, אנחנו לא בטוחים מדוע כדאי לנו להיות.

0:00:33.375,0:00:35.068
אנחנו לא יודעים מדוע כדאי לנו להיות אמנים,

0:00:35.068,0:00:38.971
אבל יש לנו מגוון סיבות לכך שאנחנו לא יכולים להיות.

0:00:38.971,0:00:43.346
מדוע אנשים נמהרים כל כך לדחות את הרעיון של שיוכם לעולם האמנות?

0:00:43.346,0:00:47.214
ייתכן ואתם חושב שאמנות מיועדת רק לאנשים מוכשרים במיוחד

0:00:47.214,0:00:52.266
או לאנשים שלמדו אמנות באופן מקצועי ומקיף.

0:00:52.266,0:00:56.609
ייתכן וכמה מכם חושבים שבחרתם במסלול חיים רחוק מדי מעולם האמנות.

0:00:56.609,0:01:01.227
ובכן, ייתכן וזה כך, אבל אני לא מאמין בזה.

0:01:01.227,0:01:03.696
זהו נושא שיחתי היום.

0:01:03.696,0:01:05.498
כולנו נולדים אמנים.

0:01:05.498,0:01:08.542
אם יש לכם ילדים, אתם יודעים למה אני מתכוון.

0:01:08.542,0:01:13.427
כמעט כל דבר שילדים עושים הינו אמנות.

0:01:13.427,0:01:16.005
הם צובעים עם עפרונות צבע על הקיר,

0:01:16.005,0:01:19.157
הם רוקדים את הריקוד של "סון-דאם-בי" מהטלוויזיה,

0:01:19.157,0:01:23.015
אבל כבר אינך יכול לקרוא לו הריקוד של "סון-דאם-בי" - הוא הופך להיות ריקוד חדש של הילד.

0:01:23.015,0:01:28.301
אז הם רוקדים ריקוד מוזר וחולקים עם כולם את השירה שלהם.

0:01:28.301,0:01:32.275
אולי האמנות שלהם היא דבר שרק הוריהם יכולים לעמוד בו,

0:01:32.275,0:01:37.472
ובגלל שהילדים עוסקים באמנות זו לאורך כל היום,

0:01:37.472,0:01:40.751
האמת היא שאנשים מתעייפים מעט משהייה במחציתם.

0:01:40.751,0:01:43.906
לפעמים ילדים יציגו מונודרמות -

0:01:43.906,0:01:47.452
משחק "בית-משפחה" הוא בהחלט מונודרמה או מחזה.

0:01:47.452,0:01:50.131
ישנם ילדים, שכאשר הם מתבגרים,

0:01:50.131,0:01:52.151
מתחילים לשקר.

0:01:52.151,0:01:57.242
לרב הורים זוכרים את הפעם הראשונה שהילד שלהם משקר להם.

0:01:57.242,0:01:58.587
הם בהלם.

0:01:58.587,0:02:02.155
"עכשיו אתה מראה את פניך האמיתיות" האם אומרת.[br]היא חושבת: "למה הוא יצא כמו אבא שלו?"

0:02:02.155,0:02:05.361
היא מפקפקת בו: "איזה מן אדם תגדל להיות?"

0:02:05.361,0:02:06.932
אבל אין סיבה לדאגה,

0:02:06.932,0:02:13.152
הרגע בו ילדים מתחילים לשקר הוא הרגע בו סיפורת נולדת.

0:02:13.152,0:02:15.340
הם מדברים על דברים שהם מעולם לא ראו.

0:02:15.340,0:02:17.131
זה מדהים. זה רגע נפלא.

0:02:17.131,0:02:19.198
ההורים צריכים לחגוג.

0:02:19.198,0:02:23.355
"הידד! הילד שלי סוף סוף התחיל לשקר!"

0:02:23.355,0:02:25.584
הכל בסדר, זו סיבה למסיבה.

0:02:25.584,0:02:28.973
לדוגמא, ילד אומר: "אמא, נחשי מה? פגשתי חייזר בדרכי הביתה."

0:02:28.973,0:02:33.424
אמא טיפוסית מגיבה אז: "תפסיק לדבר שטויות."

0:02:33.424,0:02:37.040
עכשיו, הורה מופתי הוא הורה שמגיב כך:

0:02:37.040,0:02:40.112
"באמת? חייזר, הא? איך הוא נראה? הוא אמר משהו?"

0:02:40.112,0:02:41.816
"איפה פגשת אותו?"[br]"אמ, ליד המכולת."

0:02:41.816,0:02:44.138
כשאתה מקיים שיחה כזו,

0:02:44.138,0:02:50.513
הילד חייב לחשוב על הדבר הבא שהוא הולך להגיד על מנת לשאת באחריות על מה שהתחיל.

0:02:50.513,0:02:52.677
במהרה מתפתח סיפור.

0:02:52.677,0:02:57.154
כמובן שזהו סיפור ילדותי,

0:02:57.154,0:03:00.970
אבל ההתמודדות עם להמציא משפט אחרי משפט

0:03:00.970,0:03:05.038
היא אותה התמודדות של סופר מקצועי כמותי.

0:03:05.038,0:03:07.417
במהותם, הם אינם שונים.

0:03:07.417,0:03:10.103
רולנד ברת'ס אמר פעם על הרומנים של פלאוברט:

0:03:10.103,0:03:12.709
"פלאוברט לא כתב רומן.

0:03:12.709,0:03:15.714
"הוא פשוט חיבר משפט למשנהו.

0:03:15.714,0:03:20.441
"הקשרים בין המשפטים, זוהי מהות הרומן של פלאוברט."

0:03:20.441,0:03:23.224
זה נכון - רומן, בבסיסו, הינו כתיבת משפט אחד,

0:03:23.224,0:03:26.683
ואז, ללא הפרת ה"מרחב" של המשפט שנכתב,

0:03:26.683,0:03:28.388
לכתוב משפט נוסף.

0:03:28.388,0:03:29.897
וכך אתה ממשיך ליצור קשרים.

0:03:29.897,0:03:31.963
שימו לב למשפט הבא:

0:03:31.963,0:03:34.430
"בוקר אחד, בעת שגרגור סמסה התעורר מחלומות חרדתיים, הוא גילה שהוא השתנה במיטתו ונהפך לחרק מפלצתי ודוחה."

0:03:34.430,0:03:36.876
כן, זהו המשפט הראשון מ"המטאמורופוזה" של פרנץ קפקא.

0:03:36.876,0:03:40.044
על ידי כתיבת משפט כל כך בלתי ניתן להצדקה

0:03:40.044,0:03:42.492
והמשך הכתיבה על מנת להצדיק אותו,

0:03:42.492,0:03:46.921
עבודתו של קפקא הפכה ליצירת מופת של הספרות המודרנית.

0:03:46.921,0:03:49.670
קפקא לא הראה את עבודתו לאביו.

0:03:49.670,0:03:51.994
יחסיו עם אביו לא היו טובים.

0:03:51.994,0:03:55.790
לבדו הוא כתב את המשפטים הללו.

0:03:55.790,0:03:59.053
אם היה מראה לאביו, ודאי היה חושב "הבן שלי איבד את זה סופית".

0:03:59.053,0:04:00.965
וזה נכון. אמנות היא קצת טירוף,

0:04:00.965,0:04:03.212
ועל הצדקת המשפט הבא,

0:04:03.212,0:04:06.473
דבר לא שונה במיוחד ממה שילד עושה.

0:04:06.473,0:04:08.004
ילד שרק התחיל לשקר

0:04:08.004,0:04:11.130
עושה צעד ראשון כמספר סיפורים.

0:04:11.130,0:04:13.691
ילדים עושים אמנות.

0:04:13.691,0:04:15.116
הם לא מתעייפים, והם נהנים לעשות את זה.

0:04:15.116,0:04:16.877
הייתי באי ג'ג'ו לפני כמה ימים.

0:04:16.877,0:04:21.989
כשילדים נמצאים בחוף, רובם אוהבים לשחק במים,

0:04:21.989,0:04:24.896
אבל חלק מהם מבלים הרבה זמן בחול,

0:04:24.896,0:04:27.140
ביצירת הרים וימים - ובכן, לא ימים,

0:04:27.140,0:04:31.087
אבל דברים שונים - אנשים וכלבים וכו'.

0:04:31.087,0:04:32.500
אבל ההורים אומרים להם,

0:04:32.500,0:04:34.263
"הכל יישטף על ידי הגלים."

0:04:34.263,0:04:36.085
במילים אחרות, זה חסר טעם.

0:04:36.085,0:04:37.229
אין צורך.

0:04:37.229,0:04:39.095
אבל לילדים זה לא משנה.

0:04:39.095,0:04:40.266
הם נהנים מהרגע

0:04:40.266,0:04:42.432
והם ממשיכים לשחק בחול.

0:04:42.432,0:04:44.698
ילדים לא עושים את זה בגלל שמישהו אמר להם.

0:04:44.698,0:04:46.294
אין להם בוס שיגיד להם,

0:04:46.294,0:04:49.219
אין אף אחד אחר שיגיד. הם פשוט עושים את זה.

0:04:49.219,0:04:54.615
כשהייתם קטנים, אני מתערב שביליתם זמן בהנאה מהעונג של אמנות פרימיטיבית.

0:04:54.615,0:04:58.977
כשאני מבקש מהתלמידים שלי לכתוב על הרגע השמח בחייהם

0:04:58.977,0:05:04.901
הרבה כותבים על חווייה אמנותית שהייתה להם כילדים.

0:05:04.901,0:05:07.656
פעם ראשונה שהם למדו לנגן על פסנתר ונגינה בארבע ידיים עם חבר,

0:05:07.656,0:05:12.672
או הצגת קטע מגוחך עם חברים ועשיית צחוק מעצמם, דברים כאלה.

0:05:12.672,0:05:16.023
או הרגע בו פיתחתם את הפילם הראשון שצילמתם עם מצלמה ישנה.

0:05:16.023,0:05:18.346
הם מדברים על חוויות מהסוג הזה.

0:05:18.346,0:05:20.611
בטוח היה לכם רגע שכזה.

0:05:20.611,0:05:22.544
באותו הרגע, אמנות עושה אותך שמח

0:05:22.544,0:05:24.221
בגלל שזו לא עבודה.

0:05:24.221,0:05:26.754
עבודה לא עושה אותך שמח, נכון? לרב היא קשה.

0:05:26.754,0:05:29.855
לסופר הצרפתי מישל טורניר יש אמירה מפורסמת,

0:05:29.855,0:05:31.545
מעט קונדסית, למעשה -

0:05:31.545,0:05:36.517
"עבודה היא כנגד הטבע האנושי. ההוכחה לכך מצויה בזה שהיא מעייפת אותנו."

0:05:36.517,0:05:38.002
לא ככה? למה שעבודה תעייף אותנו אם היא חלק מהטבע שלנו?

0:05:38.002,0:05:39.663
משחק לא מעייף אותנו.

0:05:39.663,0:05:41.098
אנחנו יכולים לשחק לאורך כל הלילה.

0:05:41.098,0:05:43.531
אם נעבוד לאורך הלילה, ישלמו לנו על שעות נוספות.

0:05:43.531,0:05:46.815
למה? בגלל שזה מעייף ואנחנו חשים לאות.

0:05:46.815,0:05:51.497
אבל ילדים, לרב הם עושים אמנות לכיף. זה משחק.

0:05:51.497,0:05:54.231
הם לא מציירים כדי למכור את היצירה ללקוח

0:05:54.231,0:05:57.256
או מנגנים בפסנתר על מנת להרוויח כסף בשביל המשפחה.

0:05:57.256,0:06:00.032
כמובן, קיימים ילדים שכן היו צריכים.

0:06:00.032,0:06:01.334
אתם מכירים את האדון בתמונה, נכון?

0:06:01.334,0:06:05.420
הוא היה צריך להופיע בכל רחבי אירופה כדי לתמוך במשפחתו -

0:06:05.420,0:06:07.310
וולפגנג אמדאוס מוצארט -

0:06:07.310,0:06:10.273
אבל זה היה לפני מאות שנים, אז אנחנו יכולים לראות בו יוצא מן הכלל.

0:06:10.273,0:06:14.138
לצערנו, בנקודת זמן כלשהי האמנות שלנו - בילוי כל כך עליז - נגמרת.

0:06:14.138,0:06:17.528
ילדים צריכים ללכת לשיעורים, לבית הספר, לעשות שיעורי בית

0:06:17.528,0:06:21.046
וכמובן שהם לוקחים שיעורי פסנתר או בלט,

0:06:21.046,0:06:22.815
אבל הם כבר לא מהנים.

0:06:22.815,0:06:26.147
אומרים להם מה לעשות וגם יש תחרות. איך זה יכול להיות כיף?

0:06:26.147,0:06:31.739
אם אתה בבית הספר היסודי ואתה עדיין מצייר על הקיר,

0:06:31.739,0:06:35.654
אין ספק שתסתבך עם אמא שלך.

0:06:35.654,0:06:39.521
מעבר לזה,

0:06:39.521,0:06:42.101
אם אתה ממשיך להתנהג כאמן כשאתה מתבגר,

0:06:42.101,0:06:45.769
אתה תרגיש יותר ויותר לחץ -

0:06:45.769,0:06:51.824
אנשים יתהו לגבי המעשים שלך ויבקשו ממך להתנהג כראוי.

0:06:51.824,0:06:58.011
הנה הסיפור שלי: בכיתה ח' השתתפתי בתחרות ציור בית ספרית בגיאונבוקגונג.

0:06:58.011,0:07:00.918
עשיתי כמיטב יכולתי, והמורה שלי הגיע

0:07:00.918,0:07:04.506
ושאל אותי: "מה אתה עושה?"

0:07:04.506,0:07:06.320
"אני מצייר בשקדנות", עניתי.

0:07:06.320,0:07:08.223
"למה אתה משתמש רק בשחור?"

0:07:08.223,0:07:10.603
באמת, צבעתי בלהיטות את חוברת הרישום בשחור,

0:07:10.603,0:07:13.672
והסברתי:

0:07:13.672,0:07:16.919
"זהו לילה חשוך ועורב יושב על ענף."

0:07:16.919,0:07:17.917
אז המורה שלי אמר:

0:07:17.917,0:07:23.239
"באמת? ובכן, יונג-הא, אולי אתה לא מצייר היטב אבל יש לך כישרון לסיפור סיפורים."

0:07:23.239,0:07:25.974
או לפחות זה מה שהייתי רוצה.

0:07:25.974,0:07:28.742
"עכשיו אתה תחטוף, נבל!" הייתה התגובה.[br](<i>צחוק</i>)

0:07:28.742,0:07:30.346
"אתה תחטוף!" הוא אמר.

0:07:30.346,0:07:33.028
היית אמור לצייר את הארמון, הגיינגרו, וכו'.

0:07:33.028,0:07:35.463
אבל אני צבעתי הכל בשחור,

0:07:35.463,0:07:37.147
אז הוא הוציא אותי מהקבוצה.

0:07:37.147,0:07:39.167
היו שם גם הרבה בנות,

0:07:39.167,0:07:40.718
אז אני הייתי לגמרי מושפל.

0:07:40.718,0:07:45.170
אף לא אחד מההסברים או התירוצים שלי זכה לתשומת לב כלשהי,

0:07:45.170,0:07:48.383
ובאמת חטפתי על זה ברצינות.

0:07:48.383,0:07:52.901
אם הוא היה מורה מושלם, הוא היה מגיב כפי שאמרתי קודם:

0:07:52.901,0:07:55.214
"ליונג-הא אמנם אין כישרון לציור,

0:07:55.214,0:07:58.589
"אבל יש לו כישרון להמצאת סיפורים." והוא היה מעודד אותי הלאה.

0:07:58.589,0:08:02.041
אבל מורים כאלה הם נדירים.

0:08:02.041,0:08:05.004
מאוחר יותר, גדלתי והלכתי לגלריות של אירופה -

0:08:05.004,0:08:06.905
הייתי תלמיד באוניברסיטה, וחשבתי שזה בכלל לא פייר.

0:08:06.905,0:08:12.303
תראו מה מצאתי![br](צחוק)

0:08:12.303,0:08:16.628
עבודות שכאלו נתלו לראווה בבאזל בזמן שאני נענשתי

0:08:16.628,0:08:22.021
וניצבתי לפני הארמון עם הציור שלי בתוך הפה.

0:08:22.021,0:08:25.027
תסתכלו על זה. זה לא נראה כמו טפט?

0:08:25.027,0:08:26.943
אמנות מודרנית, גיליתי לאחר מכן, אינה מוסברת באמצעות איזה סיפור צולע כמו הסיפור שלי.

0:08:26.943,0:08:30.888
אף אחד לא מזכיר עורבים.

0:08:30.888,0:08:34.221
לרב העבודות כלל אין כותרת.

0:08:34.221,0:08:37.322
בכל מקרה, אמנות מודרנית במאה ה-20

0:08:37.322,0:08:42.691
היא סביב עשיית משהו מוזר ומילוי החלל הריק עם הסברים ופרשנויות.

0:08:42.691,0:08:44.170
למעשה אותו הדבר שאני עשיתי.

0:08:44.170,0:08:46.918
כמובן שהעבודה שלי הייתה חובבנית ביותר,

0:08:46.918,0:08:50.207
אבל בואו נפנה לדוגמאות מוכרות יותר.

0:08:50.207,0:08:52.808
זה של פיקאסו.

0:08:52.808,0:08:58.609
הוא תקע כידונים במושב של אופניים וקרא לזה "ראש פר".[br]נשמע משכנע, נכון?

0:08:58.609,0:09:03.253
הבא - משתנה הוצבה על צידה ונקראה "מזרקה".

0:09:03.253,0:09:04.847
זה היה דושאמפ.

0:09:04.847,0:09:09.297
אז מילוי החללים בין הסברים ומעשה מוזר עם סיפורים -

0:09:09.297,0:09:13.424
זוהי למעשה המהות של אמנות מודרנית.

0:09:13.424,0:09:14.812
פיקאסו אפילו הצהיר:

0:09:14.812,0:09:18.989
"אני מצייר לא את שאני רואה אלא את שאני חושב."

0:09:18.989,0:09:21.506
כן, זה אומר שלא הייתי צריך לצייר את הגינגורו.

0:09:21.506,0:09:25.577
הלוואי והייתי מכיר את המשפט הזה של פיקאסו אז. הייתי יכול להציב טיעון משכנע בהרבה עבור המורה שלי.

0:09:25.577,0:09:29.379
למרבה הצער, האמנים הקטנים בתוכנו

0:09:29.379,0:09:34.866
נחנקים למוות לפני שאנחנו מקבלים הזדמנות לקום כנגד המדכאים הגדולים של האמנות.

0:09:34.866,0:09:36.471
הם נכלאים בפנים.

0:09:36.471,0:09:37.554
זוהי הטרגדיה שלנו.

0:09:37.554,0:09:42.814
אז מה קורה כאשר אמנים קטנים נכלאים בפנים, מגורשים או אפילו נהרגים?

0:09:42.814,0:09:44.197
החשק האמנותי שלנו לא נעלם.

0:09:44.197,0:09:47.294
אנחנו רוצים להביע, לחשוף את עצמנו,

0:09:47.294,0:09:52.532
אבל עם האמן מת, החשק האמנותי מתגלה בצורה אפלה.

0:09:52.532,0:09:55.499
בברי קריאוקי תמיד יש אנשים ששרים

0:09:55.499,0:09:58.041
"She's Gone" או "Hotel California",

0:09:58.041,0:10:00.361
מחקים את קטעי הגיטרה.

0:10:00.361,0:10:02.603
לרב זה נשמע נורא. באמת.

0:10:02.603,0:10:05.082
יש אנשים שנהפכים לכוכבי רוק כאלו.

0:10:05.082,0:10:07.155
יש אנשים שרוקדים במועדונים.

0:10:07.155,0:10:10.557
אנשים שהיו נהנים לספר סיפורים

0:10:10.557,0:10:13.567
מוצאים עצמם עושים "טרולינג" באינטרנט כל הלילה.

0:10:13.567,0:10:16.962
כך כשרון כתיבה מגלה עצמו בצד האפל.

0:10:16.962,0:10:20.915
לפעמים אנחנו רואים אבות מתרגשים יותר מהילדים שלהם

0:10:20.915,0:10:23.900
כשהם משחקים בלגו או מרכיבים רובוטים מפלסטיק.

0:10:23.900,0:10:25.633
הם אומרים לילד: "אל תגע. אבא יעשה לך."

0:10:25.633,0:10:27.268
הילד כבר איבד עניין והוא מתעסק במשהו אחר,

0:10:27.268,0:10:31.277
אבל האבא לבד בונה את הטירות.

0:10:31.277,0:10:35.755
זה מראה שהדחפים האמנותיים שבנו מודחקים, לא נעלמים.

0:10:35.755,0:10:39.547
לעתים קרובות הם יכולים להתגלות בצורה שלילית, דרך קנאה.

0:10:39.547,0:10:44.841
אתם מכירים את השיר "I would love to be on TV"? למה שנרצה בזה?

0:10:44.841,0:10:48.669
הטלוויזיה מלאה באנשים שעושים מה שאנחנו היינו רוצים לעשות

0:10:48.669,0:10:50.609
אבל אף פעם לא יצא לנו.

0:10:50.609,0:10:56.738
הם רוקדים, הם משחקים - וככל שהם עושים את זה יותר, הם מקבלים יותר שבחים.

0:10:56.738,0:10:59.888
אז אנחנו מתחילים לקנא בהם.

0:10:59.888,0:11:03.982
אנחנו נהפכים לרודנים קטנים עם שלט ומתחילים לבקר את האנשים על המסך.

0:11:03.982,0:11:09.835
"הוא פשוט לא יודע לשחק.", "אתם קוראים לזה שירה?", "היא לא מצליחה לפגוע בתווים."

0:11:09.835,0:11:12.125
אנחנו אומרים את הדברים הללו בקלות יתרה.

0:11:12.125,0:11:15.068
אנחנו נהיים קנאים, לא בגלל שאנחנו רשעים,

0:11:15.068,0:11:19.605
אלא בגלל שיש לנו אמנים קטנים כלואים בתוכנו.

0:11:19.605,0:11:23.191
זה מה שאני חושב.

0:11:23.191,0:11:25.029
מה עלינו לעשות אז?

0:11:25.029,0:11:25.806
כן, זה נכון.

0:11:25.806,0:11:29.000
עכשיו, אנחנו צריכים להתחיל את האמנות שלנו.

0:11:29.000,0:11:30.009
בזה הרגע, אנחנו יכולים לכבות את הטלוויזיה,

0:11:30.009,0:11:32.458
להתנתק מהאינטרנט,

0:11:32.458,0:11:35.158
לקום ולהתחיל לעשות משהו.

0:11:35.158,0:11:36.893
במקום בו אני מלמד תלמידים לדרמה,

0:11:36.893,0:11:39.627
יש קורס בשם "דרמטיות".

0:11:39.627,0:11:43.817
בקורס הזה, כל התלמידים חייבים להציג מחזה.

0:11:43.817,0:11:47.929
עם זאת, תלמידים המתמחים במשחק לא אמורים לשחק.

0:11:47.929,0:11:49.949
הם יכולים לכתוב את המחזה, לדוגמא,

0:11:49.949,0:11:52.673
והכותבים יכולים לעבוד על התפאורה.

0:11:52.673,0:11:54.969
בדומה לזה, אמני התפאורה עשויים לההפך לשחקנים, וכך מרכיבים מופע.

0:11:54.984,0:11:58.732
בהתחלה תלמידים מפקפקים ביכולת שלהם לעמוד במשימה,

0:11:58.732,0:12:03.295
אבל אחרי זה הם כל כך נהנים. נדיר לראות מישהו אומלל עושה מחזה.

0:12:03.295,0:12:07.457
בבית הספר, בצבא, או אפילו בבית משוגעים, ברגע שאתה גורם לאנשים לעשות את זה, הם נהנים מזה.

0:12:07.457,0:12:12.353
ראיתי את זה קורה בצבא - אנשים רבים נהנים לעשות מחזה.

0:12:12.353,0:12:15.285
יש לי חווייה נוספת:

0:12:15.285,0:12:18.919
בכיתת הכתיבה שלי, אני נותן לתלמיד מטלה מיוחדת -

0:12:18.919,0:12:24.819
יש לי תלמידים רבים לא שונים מכם, שאינם מתמחים בכתיבה,

0:12:24.819,0:12:29.396
יש כאלו שמתמחים באמנות או מוזיקה וחושבים שאינם יודעים לכתוב.

0:12:29.396,0:12:33.123
אז אני נותן להם ניירות ריקים ונושא.

0:12:33.123,0:12:34.737
זה יכול להיות נושא פשוט:

0:12:34.737,0:12:37.251
כתוב על החווייה המצערת ביותר בילדותך.

0:12:37.251,0:12:41.164
יש תנאי אחד: אתה חייב לכתוב כמו מטורף. כמו מטורף!

0:12:41.164,0:12:43.897
אני מסתובב בכיתה ומעודד אותם:

0:12:43.897,0:12:47.641
"קדימה, קדימה!". הם חייבים לכתוב כמו מטורפים במשך שעה או שעתיים.

0:12:47.641,0:12:50.849
הם יכולים לחשוב רק בחמש הדקות הראשונות.

0:12:50.849,0:12:54.071
הסיבה שאני גורם להם לכתוב כמו מטורפים היא בגלל

0:12:54.071,0:12:56.829
שכשאתם כותבים לאט והרבה מחשבות עוברות לכם בראש,

0:12:56.829,0:12:59.276
השד האמנותי מתגנב פנימה.

0:12:59.276,0:13:03.308
השד ימנה בפניכם מאות סיבות

0:13:03.308,0:13:06.238
למה אתם לא יכולים לכתוב.

0:13:06.238,0:13:09.073
"אנשים יצחקו עליך. זו לא כתיבה טובה!

0:13:09.073,0:13:10.623
"איזה מין משפט זה? תראה את כתב היד שלך!"

0:13:10.623,0:13:12.200
הוא יגיד הרבה דברים.

0:13:12.200,0:13:14.704
אתה חייב לרוץ מהר כדי שהשד לא ידביק אותך.

0:13:14.704,0:13:18.776
הכתיבה הטובה באמת שראיתי בכיתה שלי

0:13:18.776,0:13:21.449
לא הייתה מהמטלות עם תאריכי ההגשה הרחוקים,

0:13:21.449,0:13:24.933
אלא מה-40 עד 60 דקות של כתיבה מטורפת שתלמידים עשו

0:13:24.933,0:13:28.335
מול הפנים שלי עם עפרון.

0:13:28.335,0:13:30.174
התלמידים נכנסים למעין טראנס.

0:13:30.174,0:13:34.636
אחרי 30 או 40 דקות הם כותבים כבר בלי לדעת מה הם כותבים.

0:13:34.636,0:13:37.601
ובאותו הרגע, השד המציק נעלם.

0:13:37.601,0:13:39.310
אז אני יכול להגיד את זה:

0:13:39.310,0:13:43.325
אלו לא מאות הסיבות מדוע אדם לא יכול להיות אמן,

0:13:43.325,0:13:47.575
אלא הסיבה הבודדה שאדם חייב להיות שעושה אותנו אמנים.

0:13:47.575,0:13:49.284
למה אנחנו לא יכולים להיות משהו זה לא חשוב.

0:13:49.284,0:13:52.434
רב האמנים נהיים אמנים בגלל הסיבה הבודדה.

0:13:52.434,0:13:56.104
כשאנחנו שמים את השד לישון בלבנו ומתחילים לעשות את האמנות שלנו,

0:13:56.104,0:13:58.438
אויבים מופיעים מבחוץ.

0:13:58.438,0:14:01.294
על-פי רב, הם לובשים את פרצופי ההורים שלנו.[br](צחוק)

0:14:01.294,0:14:04.395
לפעמים הם נראים כמו בני-הזוג שלנו,

0:14:04.395,0:14:06.163
אבל הם אינם ההורים או בני-הזוג שלכם.

0:14:06.163,0:14:09.057
הם שדים. שדים.

0:14:09.057,0:14:11.001
הם מופיעים בקצרה על כדור הארץ בשינוי צורה,

0:14:11.001,0:14:14.947
על מנת לעצור אתכם מלהיות אמנים, מלהפוך לאמנים.

0:14:14.947,0:14:16.869
ויש להם שאלת קסמים,

0:14:16.869,0:14:23.027
כשאנחנו אומרים: "אני חושב שאתנסה במשחק. יש בית ספר לדרמה במרכז הקהילתי." או:

0:14:23.027,0:14:27.504
"הייתי רוצה ללמוד שירה איטלקית." הם שואלים:[br]"אה, כן? מחזה? בשביל מה?"

0:14:27.504,0:14:31.166
שאלת הקסמים היא: "בשביל מה?"

0:14:31.166,0:14:34.878
אבל אמנות אינה לשם דבר.

0:14:34.878,0:14:37.132
אמנות היא השאיפה האולטימטיבית.

0:14:37.132,0:14:41.272
היא גואלת את נשמותינו ועושה את חיינו שמחים.

0:14:41.272,0:14:46.778
היא עוזרת לנו להביע את עצמנו ולהיות שמחים ללא אלכוהול או סמים.

0:14:46.778,0:14:51.103
אז בתשובה לשאלה כל כך פרגמטית,

0:14:51.118,0:14:53.537
אנחנו צריכים להיות אמיצים.

0:14:53.537,0:14:57.981
"ובכן, סתם בשביל הכיף. מצטער שאני נהנה בלעדייך."

0:14:57.981,0:15:02.006
זה מה שצריך להגיד. "אני אלך לעשות את זה בכל מקרה."

0:15:02.006,0:15:07.106
העתיד האידאלי שאני רואה בעיני רוחי הוא כזה בו לכולנו יש מספר זהויות,

0:15:07.106,0:15:10.887
ולפחות אחת מאותן זהויות היא זו של אמן.

0:15:10.887,0:15:14.056
פעם הייתי בניו-יורק ולקחתי מונית. התיישבתי במושב האחורי,

0:15:14.056,0:15:18.213
ולפניי ראיתי משהו שקשור למחזה,

0:15:18.213,0:15:19.350
אז שאלתי את הנהג: "מה זה?"

0:15:19.350,0:15:23.395
הוא אמר שזה הפרופיל שלו. "אז מה אתה?" שאלתי. [br]"שחקן" הוא ענה.

0:15:23.395,0:15:26.818
הוא היה נהג מונית ושחקן. שאלתי: "אילו תפקידים אתה משחק לרב?"

0:15:26.818,0:15:28.844
הוא ענה בגאווה שהוא שיחק את המלך ליר.

0:15:28.844,0:15:30.289
המלך ליר.

0:15:30.289,0:15:31.915
"מיהו אותו אדם אשר יכול להגיד לי מי אני?" - שורה נהדרת מתוך המחזה "המלך ליר".

0:15:31.915,0:15:35.306
זהו העולם עליו אני חולם.

0:15:35.306,0:15:39.241
מישהו הוא שחקן גולף ביום וסופר בלילה.

0:15:39.241,0:15:41.760
או נהג ושחקן, בנקאי וצייר,

0:15:41.760,0:15:47.336
בסתר או בפומבי מוציא לפועל את האמנות שלו.

0:15:47.336,0:15:52.207
ב-1990, מרת'ה גראהם, אגדת ריקוד מודרנית, באה לקוריאה.

0:15:52.207,0:15:57.963
האמנית הגדולה, אז בשנות ה-90 לחייה, הגיעה לשדה התעופה "גימפו"

0:15:57.979,0:16:01.044
וכתב שאל אותה שאלה טיפוסית:

0:16:01.044,0:16:03.651
"מה עליך לעשות על מנת לההפך לרקדן דגול?"

0:16:03.651,0:16:06.231
"האם יש לך עצות לרקדנים קוריאנים בשאיפה?"

0:16:06.231,0:16:11.226
זאת אומרת, היא הייתה המומחית. התמונה הזו נלקחה ב-1948 והיא כבר הייתה אמנית ידועה.

0:16:11.226,0:16:13.417
ב-1990, היא נשאלה את השאלה הזו,

0:16:13.417,0:16:16.101
וזו הייתה תשובתה:

0:16:16.101,0:16:20.018
"פשוט עשה זאת."

0:16:20.018,0:16:21.536
וואו. אני התרגשתי.

0:16:21.536,0:16:25.628
שלוש המילים הללו בלבד, והיא עזבה את שדה התעופה. [br]זה הכל.

0:16:25.628,0:16:28.859
אז מה עלינו לעשות?

0:16:28.859,0:16:32.585
בואו נהיה אמנים, בזה הרגע. בזה הרגע.[br]איך?

0:16:32.585,0:16:33.577
פשוט עשו זאת!

0:16:33.577,0:16:35.191
תודה לכם.

0:16:35.191,0:16:36.995
(מחיאות כפיים)