1
00:00:07,040 --> 00:00:10,023
אחד מהפנים הכי מרתקים של המוח האנושי

2
00:00:10,023 --> 00:00:13,675
היא היכולת לזהות תבניות ולתאר אותן.

3
00:00:13,675 --> 00:00:16,355
בין התבניות הקשות ביותר שניסינו להבין

4
00:00:16,355 --> 00:00:20,789
נמצא הרעיון של זרימה מערבולתית
בדינמיקה של נוזלים.

5
00:00:20,789 --> 00:00:23,296
הפיזיקאי הגרמני וורנר הייזנברג אמר,

6
00:00:23,296 --> 00:00:27,381
"כשאפגוש את אלוהים אשאל אותו שתי שאלות:

7
00:00:27,381 --> 00:00:30,842
למה יחסות ולמה מערבולות?

8
00:00:30,842 --> 00:00:34,932
אני באמת מאמין שתהיה לו תשובה לראשונה."

9
00:00:34,932 --> 00:00:38,304
כמה שמערבולות קשות להבנה מתמטית,

10
00:00:38,304 --> 00:00:42,194
אנחנו יכולים להשתמש באמנות
כדי לתאר איך הן נראות.

11
00:00:42,194 --> 00:00:47,308
ביוני 1889, וינסנט ואן גוך צייר
את המראה ממש לפני הזריחה

12
00:00:47,308 --> 00:00:51,659
מהחלון בחדרו במוסד למשוגעים
סיינט פול דה מאסול

13
00:00:51,659 --> 00:00:53,588
בסינט רמי דה פרובאנס,

14
00:00:53,588 --> 00:00:56,840
לשם הוא הכניס את עצמו אחרי שכרת את אוזנו

15
00:00:56,840 --> 00:00:59,312
בהתקף פסיכוטי.

16
00:00:59,312 --> 00:01:02,056
ב "לילה מלא כוכבים," התנועות המעגליות שלו

17
00:01:02,056 --> 00:01:07,827
יוצרות שמי לילה מלאים עננים מסתחררים
ואדוות של כוכבים.

18
00:01:07,827 --> 00:01:11,748
ואן גוך ואימפרסיוניסטים אחרים
יצגו אור בדרך שונה

19
00:01:11,748 --> 00:01:14,872
מקודמייהם, ונראה שתפשו את התנועה שלהם,

20
00:01:14,872 --> 00:01:17,860
לדוגמה, לרחבי מים מוארים על ידי השמש,

21
00:01:17,860 --> 00:01:21,530
או פה באור כוכבים שמנצנץ ונמס

22
00:01:21,530 --> 00:01:24,844
דרך גלים חלביים של שמי לילה כחולים.

23
00:01:24,844 --> 00:01:27,415
האפקט נגרם על ידי בהירות,

24
00:01:27,415 --> 00:01:31,104
העוצמה של האור בצבעים על הקנבס.

25
00:01:31,104 --> 00:01:33,632
החלק היותר פרימיטיבי
של האונה הויזואלית שלנו,

26
00:01:33,632 --> 00:01:37,578
שרואה ניגודיות באור ותנועה אבל לא צבע,

27
00:01:37,578 --> 00:01:40,627
ימזג שני אזורי צבע שונים

28
00:01:40,627 --> 00:01:42,973
אם יש להם את אותה בהירות.

29
00:01:42,973 --> 00:01:45,352
אבל החלוקה הפרימטית במוח שלנו

30
00:01:45,352 --> 00:01:48,506
תראה את הצבעים המנוגדים בלי ערוב.

31
00:01:48,506 --> 00:01:51,457
עם שני הפרושים האלה שמתרחשים בו זמנית,

32
00:01:51,457 --> 00:01:57,898
האור בהרבה עבודות אימפרסיוניסטיות
נראה כפועם, מהבהב וקורן באופן מוזר.

33
00:01:57,898 --> 00:02:01,489
כך העבודה הזו ועבודות אימפרסיוניסטיות
אחרות משתמשות בתנועות מכחול

34
00:02:01,489 --> 00:02:05,163
ברורות שמבוצעות במהירות
כדי ללכוד משהו מאוד אמיתי

35
00:02:05,163 --> 00:02:07,533
באיך שאור נע.

36
00:02:07,533 --> 00:02:11,206
60 שנה מאוחר יותר,
המתמטיקאי הרוסי אנדרי קולמוגורוב

37
00:02:11,206 --> 00:02:13,787
העמיק את ההבנה המתמטית שלנו של מערבולות

38
00:02:13,787 --> 00:02:18,157
כשהוא הציע שאנרגיה במערבולת נוזל באורך R

39
00:02:18,157 --> 00:02:22,491
משתנה יחסית לחזקת 5/3 של R.

40
00:02:22,491 --> 00:02:24,414
מדידות ניסיוניות מראות שקולמוגורוב

41
00:02:24,414 --> 00:02:27,804
היה קרוב להפליא לדרך
בה זרימת מערבולת מתרחשת,

42
00:02:27,804 --> 00:02:30,441
למרות שתאור מושלם של מעבולות נשאר

43
00:02:30,441 --> 00:02:33,304
אחת מהבעיות הלא פתורות בפיזיקה.

44
00:02:33,304 --> 00:02:37,515
זרימה מערבולתית היא
דומה לעצמה אם יש מפל אנרגיה.

45
00:02:37,515 --> 00:02:41,123
במילים אחרות, האדוות הגדולות
מעבירות את האנרגיה שלהן לאדוות קטנות יותר,

46
00:02:41,123 --> 00:02:43,941
שעושות אותו הדבר בקני מידה שונים.

47
00:02:43,941 --> 00:02:47,504
דוגמאות של זה כוללות
את הכתם האדום הגדול של צדק,

48
00:02:47,504 --> 00:02:51,408
הווצרות עננים וחלקיקי אבק בין כוכביים.

49
00:02:51,408 --> 00:02:54,909
ב 2004, בשימוש בטלסקופ החלל האבל,

50
00:02:54,909 --> 00:03:00,171
מדענים ראו את האדווות
של ענן מרוחק של אבק וגז מסביב לכוכב,

51
00:03:00,171 --> 00:03:03,842
וזה הזכיר להם את "ליל כוכבים" של ואן גוך.

52
00:03:03,842 --> 00:03:07,193
זה המריץ מדענים ממקסיקו, ספרד ואנגליה

53
00:03:07,193 --> 00:03:11,387
לחקור את הבהירות בציורים של ואן גוך בפרוט.

54
00:03:11,387 --> 00:03:15,700
הם גילו שיש תבנית ברורה
של מבנה מערבולות נוזליות

55
00:03:15,700 --> 00:03:20,801
קרוב לנוסחה של קולמוגורוב
חבוי בהרבה מהציורים של ואן גוך.

56
00:03:20,801 --> 00:03:23,224
החוקרים העבירו את הציורים לפורמט דיגיטלי,

57
00:03:23,224 --> 00:03:26,970
ומדדו איך הבהירות משתנה
בין כל שני פיקסלים.

58
00:03:26,970 --> 00:03:29,689
מהעקומות שנמדדו להפרדת פיקסלים,

59
00:03:29,689 --> 00:03:34,455
הם הסיקו שהציורים
מהתקופה הפסיכוטית של ואן גוך

60
00:03:34,455 --> 00:03:37,945
מתנהגים ממש דומה למערבולות נוזל.

61
00:03:37,945 --> 00:03:41,998
הדיוקן העצמי שלו עם מקטרת,
מתקופה רגועה יותר בחיים של ואן גוך,

62
00:03:41,998 --> 00:03:44,488
לא מראה סימנים לתופעה הזו.

63
00:03:44,488 --> 00:03:49,595
וגם לא עבודות של אומנים אחרים
שנראות סוערות במידה דומה בהתחלה,

64
00:03:49,595 --> 00:03:51,648
כמו "הצעקה" של מונק.

65
00:03:51,648 --> 00:03:54,696
בעוד שזה קל מדי להגיד
שהגאונות המערבולתית של ואן גוך

66
00:03:54,696 --> 00:03:57,092
אפשרה לו להציג מערבולות

67
00:03:57,092 --> 00:04:02,026
זה גם קשה מדי להביע את היופי הנובע מהעובדה

68
00:04:02,026 --> 00:04:04,477
שבתקופה של סבל אדיר,

69
00:04:04,477 --> 00:04:07,931
ואן גוך הצליח איכשהו להבין ולייצג

70
00:04:07,931 --> 00:04:10,360
את אחד המושגים הכי מסובכים

71
00:04:10,360 --> 00:04:13,621
שהציג הטבע בפני האנושות אי פעם,

72
00:04:13,621 --> 00:04:15,760
ולאחד בעיני רוחו הייחודית

73
00:04:15,760 --> 00:04:20,368
עם המסתורין העמוק ביותר
של התנועה, הנוזל והאור.