באתי לפה כדי להראות לכם

את הפוטוקייט.

זו מצלמה מעופפת, קשורה בחוט.

אבל לפני שאני אעשה את זה, אני רוצה לספר לכם מעט על

המקום ממנו זה הגיע, מה הניע את זה.

אז, נולדתי ברוסיה,

ולפני שלוש שנים, ב 2011,

היו בחירות פדרליות ברוסיה.

דווחו המון בעיות בבחירות,

ואנשים יצאו לרחובות למחות,

מה שהיה מאוד לא סביר ברוסיה.

ואף אחד לא ידע באמת

כמה משמעותיות היו ההפגנות האלה.

מפני, שמסיבה כלשהי,

המדיה העולמית התעלמה ממנה.

עכשיו, היתה קבוצה של צלמים

שהטיסה מצלמות כתחביב --

בדרך כלל צילמו דברים כמו הספינקס,

הפירמידות -- שבמקרה היו

ממש באזור, והם הטיסו את המצלמה

וצילמו כמה תמונות,

כמה תמונות פנורמיות של ההפגנה הזו,

פשוט ישות נפרדת לחלוטין.

מקרה אקראי לחלוטין,

והתמונה, כשראיתי אותה, זה באמת פגע בי.

הנה אחת הפנורמות.

אז בתמונה יחידה,

אתם יכולים באמת לראות את הגודל של הארוע --

פשוט את מספר האנשים,

הצבעים, הכרזות.

אתם פשוט לא יכולים לחשוב 
על זה כחסר משמעות.

הכל בתמונה אחת, שהיא באמת מגניבה בשבילי.

ואני חושב, בעתיד,

עיתונות ומקצועות רבים אחרים,

יש שם כבר מצלמות מעופפות מאוד נפוצות.

אבל אני חושב, חכו כמה חודשים, כמה שנים,

ועבור הרבה מקצועות, זה ממש הולך להיות

דרישה.

וזה הגיוני. זו כזו נקודת מבט יחודית.

שום דבר לא באמת מעביר את הגודל, לדוגמה,

בהקשר, בדרך שהן עושות.

אבל יש כמה מכשולים, והם די בסיסיים

ודי עקרוניים.

אחד הוא הטסה.

אז בשביל התמונה הזו, הם הטיסו מצלמה,

מכשיר במשקל חמישה קילו עם מצלמת SLR מתחת.

זה די כבד, הרבה דברים חדים מסתובבים.

זה מעט לא נוח להטסה,

כנראה גם עבור המפעיל.

למעשה אתם יכולים לראות שעל 
גב חולצת המטיס, כתוב,

"אין שאלות עד הנחיתה"

ברוסית ואנגלית,

מפני שאנשים סקרנים, 
והם יבואו ויטפחו עליכם,

ואז אתם מאבדים את 
המיקוד שלכם ודברים קורים.

והחברה האלה נפלאים. הם מקצוענים;

הם ממש זהירים במה שהם עושים.

אז בהפגנה, אולי שמתם לב,

הם טסו מעל הנהר כך שזה היה די בטוח.

אבל זה לא בהכרח מתאים

לכל האנשים והמצבים,

אז אנחנו באמת צריכים לעשות 
את ההטסה קלה יותר.

הבעיה הנוספת היא תקנות,

או בעצם, חוסר תקנות טובות.

מהרבה סיבות טובות, זה פשוט קשה

להעלות חוקים הגיוניים

כדי להסדיר מצלמות מעפפות.

אז כבר יש לנו מצלמות.

לכולם פה, אני בטוח,
יש סמרטפון עם מצלמה, נכון?

יש יותר ויותר מהם.

אתם שומעים על אנשים עם משקפי גוגל שהותקפו.

אתם שומעים על, למעשה, טייס מזל"טים,

חובבן, שהותקף לפני שבועיים

מפני שהוא הטיס ליד חוף.

הנה כמה משובים אישיים שלא ציפיתי להם.

ממש אתמול, הותקפתי על ידי בחור

שטען שצילמתי אותו.

בדקתי את האימיל ממש פה --

דרך קלה לקבל משוב להרצאה שלכם.

אבל אני חושב שיש פתרונות טובים יותר.

אני חושב שאנחנו צריכים להרגיע את המצב.

אנחנו חייבים להגיע לפתרונות אחראיים

שיעסקו בנושאי הפרטיות

והבטיחות, נושאי האחריות

אבל עדיין נותנים לנו נקודת מבט.

וזה פתרון אפשרי אחד.

אז זה פוטוקייט.

ובכן, תנו לי לראות, זה קוואדקופטר,

אבל מה שמיוחד בו הוא שיש רצועה.

זה ממש רצועת כלב, זה מאוד נוח.

והדבר הנחמד בזה,

להטיס אותו, אין ג'וייסטיק, שום דבר כזה.

אתם פשוט מדליקים אותו

ואתם מכוונים לכיוון שאתם רוצים לטוס.

אתם נותנים לו סיבוב קטן.

זה סוג של דרך לתקשר.

והנה הוא הולך.

(מחיאות כפיים)

אז התקשורת הוא ממש פשוטה.

זה כמו חיית מחמד מעופפת.

הוא תמיד שומר על זווית מסויימת מכם,

ואם אני זז איתו,

הוא למעשה עוקב אחרי בטבעיות.

וכמובן, אנחנו יכולים לבנות על זה.

אז לרצועה הזו יש אלקטרוניקה נוספת.

אתם יכולים להדליק אותה.

ועכשיו, זה כמו להגיד לכלב לטוס נמוך יותר,

אם יש לכם כלב כזה. 
אז, אני יכול ללחוץ על הכפתור

ולשנות את זה דיי בקלות.

אז אני פשוט משנה לו מיקום.

וזה ממש בטוח.

אני לא יודע מה איתכם בשורה הראשונה --

(צחוק) -- אבל לפחות בעיקרון,

אתם חייבים להסכים שאתם מרגישים בטוחים יותר

מפני שיש חיבור פיזי.

דמו חי זה קשה, נכון?

דברים משתבשים כל הזמן.

אבל לא משנה מה,

זה למעשה ימנע מהדבר הזה

מלהכנס בכם.

ומה עוד, זה אומר לכם מייד

שאני זה שאחראי למכשיר הזה.

אתם לא צריכים לחפש מי שולט בו.

עכשיו, אני יכול להגיד לכם שזה ממש קל,

אבל אני חושב שדרך ממש טובה להוכיח

את זה היא לקחת אחד נוסף

ולשגר אותו.

ואם אני אוכל לעשות את זה על הבמה לייב,

אז אני יכול להראות לכולכם

בחמש דקות איך להפעיל אחד מהמכשירים האלה.

אז עכשיו יש לנו שתי עיניים בשמיים. (מחיאות כפיים)

ועכשיו הטריק הוא להוריד אותם חזרה.

(צחוק)

אז השאלה שלי לכם עכשיו היא,

ובכן, זה פיתרון נחמד,

זה מאוד נגיש, זה בטוח.

למה אתם הייתם משתמשים בו?

למה אתם הייתם משתמשים 
בכזו מצלמה בחייכם?

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)