WEBVTT

00:00:00.928 --> 00:00:03.915
לפני כמה שנים שמעתי שמועה מעניינת:

00:00:04.089 --> 00:00:06.721
הנשיא של חברה גדולה
של מזון בעלי-חיים

00:00:06.721 --> 00:00:08.820
נוהג להיכנס לפגישה השנתית
של בעלי המניות

00:00:08.820 --> 00:00:10.541
עם פחית מזון לכלבים.

00:00:10.565 --> 00:00:12.570
הוא אוכל את כל פחית מזון הכלבים

00:00:12.570 --> 00:00:15.387
וזו דרכו לשכנע אותם
שאם זה מספיק טוב בשבילו,

00:00:15.387 --> 00:00:17.658
זה מספיק טוב
בשביל חיות המחמד שלהם.

00:00:17.658 --> 00:00:20.404
השיטה הזאת מוכרת כיום
כ"אכילת מזון כלבים,"

00:00:20.428 --> 00:00:22.631
וזו שיטה נפוצה בעולם העסקים.

00:00:22.631 --> 00:00:25.099
זה לא אומר שכולם באים
ואוכלים מזון כלבים,

00:00:25.099 --> 00:00:27.204
אלא שאנשי-עסקים
משתמשים במוצרים שלהם

00:00:27.204 --> 00:00:29.061
כדי להראות שבעיניהם --

00:00:29.065 --> 00:00:30.770
שהם סומכים עליהם.

00:00:30.770 --> 00:00:32.623
זהו מנהג נפוץ,

00:00:32.623 --> 00:00:35.938
אבל לדעתי הכי מעניינים
הם היוצאים מהכלל:

00:00:35.947 --> 00:00:38.608
מקרים של עסקים
או אנשים בעסקים מסוימים

00:00:38.608 --> 00:00:40.186
שאינם משתמשים במוצרים שלהם.

00:00:40.186 --> 00:00:43.501
מסתבר שיש תעשיה אחת
שבה זה נפוץ,

00:00:43.501 --> 00:00:45.205
שבה זה עניין שגרתי:

00:00:45.205 --> 00:00:48.143
בתעשיית הטכנולוגיה מבוססת המסכים.

NOTE Paragraph

00:00:48.903 --> 00:00:52.587
ב-2010, כשסטיב ג'ובס
הוציא לשוק את ה"אייפד",

00:00:52.611 --> 00:00:56.353
הוא תיאר אותו כ"בלתי רגיל,"

00:00:56.377 --> 00:00:58.917
"חוויית הגלישה הכי טובה
שתהיה לכם,

00:00:58.941 --> 00:01:01.478
"טובה בהרבה ממחשב נייד,
טובה בהרבה מטלפון נייד.

00:01:01.478 --> 00:01:02.979
"זאת חוויה מדהימה."

00:01:02.979 --> 00:01:05.398
כעבור כחודשיים התקשר אליו עיתונאי

00:01:05.398 --> 00:01:06.838
מה"ניו-יורק טיימס",

00:01:06.838 --> 00:01:08.245
והם ניהלו שיחת טלפון ממושכת.

00:01:08.245 --> 00:01:12.889
ובסוף השיחה, העיתונאי זרק שאלה
שנראתה כשאלה מוזמנת.

00:01:12.889 --> 00:01:16.304
הוא אמר,
"הילדים שלך בטח מתים על האייפד."

00:01:16.693 --> 00:01:18.236
התשובה לכך ודאי מובנת מאליה.

00:01:18.236 --> 00:01:20.729
אבל מה שג'ובס אמר
הדהים את העיתונאי.

00:01:20.729 --> 00:01:22.290
הוא הופתע מאד,

00:01:22.314 --> 00:01:24.889
כי התשובה היתה,
"הם טרם השתמשו בזה,

00:01:24.913 --> 00:01:27.835
"אנו מגבילים את כמות הטכנולוגיה
שילדינו משתמשים בה בבית."

NOTE Paragraph

00:01:27.859 --> 00:01:31.722
זה נפוץ מאד בעולם הטכנולוגיה.

00:01:31.746 --> 00:01:34.085
למעשה, יש בית-ספר
בשכנות לעמק הסיליקון

00:01:34.085 --> 00:01:36.478
בשם "ביה"ס וולדורף של חצי-האי",

00:01:36.502 --> 00:01:39.500
ובו לא משתמשים במסכים
לפני כיתה ח'.

00:01:39.500 --> 00:01:41.216
מה שבאמת מעניין בביה"ס הזה,

00:01:41.216 --> 00:01:43.159
הוא של-75% מהילדים שלומדים בו

00:01:43.159 --> 00:01:46.896
יש הורים במשרות בכירות
בהנהלות עמק הסיליקון.

00:01:47.342 --> 00:01:50.751
אז כששמעתי על זה,
חשבתי שזה מעניין ומפתיע,

00:01:50.751 --> 00:01:53.913
וזה הביא אותי להתעניין
במה שהמסכים מעוללים לי,

00:01:53.937 --> 00:01:55.894
למשפחתי, לאנשים האהובים עלי,

00:01:55.918 --> 00:01:57.180
ולאנשים בכלל.

NOTE Paragraph

00:01:57.204 --> 00:01:59.126
אז בחמש השנים האחרונות,

00:01:59.150 --> 00:02:01.097
כמרצה לעסקים ולפסיכולוגיה,

00:02:01.097 --> 00:02:03.911
חקרתי את ההשפעה שיש למסכים
על חיינו.

00:02:04.889 --> 00:02:08.971
ואני רוצה להתחיל מכמות הזמן
שהם גוזלים מאיתנו,

00:02:08.995 --> 00:02:11.455
ואח"כ נוכל לבדוק
איך הזמן הזה נראה.

00:02:11.455 --> 00:02:14.076
אני מראה לכם כאן
יום עבודה ממוצע בן 24 שעות

00:02:14.076 --> 00:02:16.554
בשלוש נקודות שונות בהיסטוריה:

00:02:16.578 --> 00:02:18.464
ב-2007, לפני 10 שנים,

00:02:18.464 --> 00:02:20.063
ב-2015,

00:02:20.087 --> 00:02:23.009
ונתונים שאספתי ממש בשבוע שעבר.

00:02:23.009 --> 00:02:25.428
הרבה דברים לא השתנו הרבה.

00:02:27.320 --> 00:02:30.019
אנו ישנים בערך שבע וחצי
עד שמונה שעות ביום;

00:02:30.019 --> 00:02:33.370
יש אומרים שזה ירד קצת,
אבל זה לא השתנה הרבה.

00:02:33.370 --> 00:02:36.714
אנו עובדים שמונה וחצי
עד תשע שעות ביום.

00:02:36.738 --> 00:02:38.374
עוסקים בפעילויות של הישרדות --

00:02:38.374 --> 00:02:41.225
אכילה, רחצה ודאגה לילדים --

00:02:41.225 --> 00:02:42.555
במשך כשלוש שעות ביום.

NOTE Paragraph

00:02:42.555 --> 00:02:44.297
זה משאיר את החלק הלבן הזה:

00:02:44.297 --> 00:02:46.044
הזמן האישי שלנו.

00:02:46.068 --> 00:02:48.956
המרחב הזה חשוב לנו מאד.

00:02:49.294 --> 00:02:51.842
זהו המרחב שבו אנו
עושים דברים שמייחדים אותנו.

00:02:51.842 --> 00:02:55.293
כאן נכנסים התחביבים,
היחסים האישיים,

00:02:55.317 --> 00:02:57.913
כאן אנו חושבים על חיינו,
כאן אנו יצירתיים,

00:02:57.913 --> 00:02:59.881
לוקחים זמן ומנסים להבין

00:02:59.881 --> 00:03:01.745
אם עד כה היתה לחיינו משמעות.

00:03:01.745 --> 00:03:03.677
וזה כמובן קורה גם בעבודה,

00:03:03.677 --> 00:03:05.336
אבל כשאנשים בוחנים את חייהם

00:03:05.336 --> 00:03:08.094
ותוהים על חייהם
כשהם קרבים לסופם,

00:03:08.201 --> 00:03:10.302
חישבו על הדברים האחרונים שאמרו --

00:03:10.302 --> 00:03:13.697
הם מדברים על אותם רגעים
שאירעו במרחב הלבן האישי הזה.

00:03:13.697 --> 00:03:16.584
זה זמן מקודש; זה חשוב לנו.

NOTE Paragraph

00:03:16.584 --> 00:03:18.545
כעת אראה לכם

00:03:18.569 --> 00:03:21.821
כמה מהמרחב הזה
נתפס במשך הזמן ע"י מסכים.

00:03:21.845 --> 00:03:23.114
ב-2007,

00:03:23.114 --> 00:03:24.259
כל זה.

00:03:24.259 --> 00:03:27.293
באותה שנה "אפל" הציגה
את ה"אייפון" הראשון.

00:03:27.293 --> 00:03:28.571
כעבור שמונה שנים,

00:03:29.129 --> 00:03:30.250
כל זה.

00:03:31.318 --> 00:03:33.081
ועכשיו - כל זה.

00:03:33.081 --> 00:03:36.569
את כל זה מזמננו החופשי
אנו מבלים מול מסכים.

00:03:36.593 --> 00:03:39.790
באזור הצהוב, בפס הדק הזה,
כאן קורה הקסם.

00:03:39.790 --> 00:03:41.406
כאן קיימת האנושיות שלנו.

00:03:41.406 --> 00:03:43.558
וכרגע, זהו חלק קטנטן.

NOTE Paragraph

00:03:44.243 --> 00:03:45.868
אז מה נעשה בקשר לכך?

00:03:45.892 --> 00:03:47.043
ובכן, השאלה הראשונה היא:

00:03:47.043 --> 00:03:49.132
איך נראה החלק האדום הזה?

00:03:49.156 --> 00:03:52.201
נכון, המסכים הם קסומים במובנים רבים.

00:03:52.497 --> 00:03:53.738
אני גר בניו-יורק,

00:03:53.738 --> 00:03:55.950
הרבה מבני משפחתי חיים באוסטרליה,

00:03:55.950 --> 00:03:57.404
ויש לי ילד בן שנה.

00:03:57.404 --> 00:04:01.216
יכולתי להראות להם אותו
רק הודות למסכים.

00:04:01.216 --> 00:04:03.260
לפני 15 או 20 שנה
לא יכולתי לעשות זאת

00:04:03.260 --> 00:04:04.452
בקלות כזאת.

00:04:04.452 --> 00:04:06.673
אז יש בהם תועלת רבה.

NOTE Paragraph

00:04:06.673 --> 00:04:08.553
מה שתוכלו לעשות
הוא לשאול את עצמכם:

00:04:08.553 --> 00:04:10.846
מה קורה במשך הזמן הזה?

00:04:10.870 --> 00:04:13.232
כמה מעשירים אותנו היישומים
שבהם אנו משתמשים?

00:04:13.232 --> 00:04:14.580
חלקם אכן מעשיר אותנו.

00:04:14.580 --> 00:04:16.566
אם תעצרו אנשים שמשתמשים בהם
ותשאלו אותם,

00:04:16.566 --> 00:04:18.188
"איך אתם מרגישים כרגע?"

00:04:18.188 --> 00:04:21.048
הם יגידו שהם נהנים מהיישומים האלה --

00:04:21.048 --> 00:04:24.422
אלה שעוסקים בהרגעה, תרגול,
מזג אוויר, קריאה,

00:04:24.422 --> 00:04:26.055
השכלה ובריאות.

00:04:26.079 --> 00:04:29.213
הם מקדישים לכל אחד מהם
כתשע דקות ביום.

00:04:29.237 --> 00:04:31.807
היישומים האלה מסבים להם פחות אושר.

00:04:32.099 --> 00:04:35.207
כחצי מהאנשים שתעצרו ותשאלו,
"איך אתם מרגישים?"

00:04:35.207 --> 00:04:37.589
יענו שאינם נהנים מהשימוש בהם.

00:04:37.589 --> 00:04:39.414
מה שמעניין ביישומים אלה --

00:04:39.414 --> 00:04:41.138
היכרויות, רשתות חברתיות, משחקים,

00:04:41.138 --> 00:04:43.938
בידור, חדשות, גלישה ברשת --

00:04:43.938 --> 00:04:46.604
אנשים מקדישים 27 דקות ביום
לכל אחד מהם.

00:04:46.628 --> 00:04:50.180
אנו מקדישים פי שלוש יותר זמן
ליישומים שלא משמחים אותנו.

00:04:50.204 --> 00:04:51.872
זה לא נראה נבון במיוחד.

NOTE Paragraph

00:04:52.886 --> 00:04:56.034
אחת הסיבות לזמן הרב שאנו מקדישים
ליישומים שלא משמחים אותנו,

00:04:56.034 --> 00:04:58.090
היא שהם מעלימים מאיתנו
איתותי עצירה.

00:04:58.090 --> 00:05:00.503
איתותי עצירה היו נפוצים
במאה ה-20.

00:05:00.503 --> 00:05:02.421
הם היו בנויים בכל מה שעשינו.

00:05:02.421 --> 00:05:05.887
איתות עצירה הוא בעקרון סימן
שהגיע הזמן לעבור הלאה,

00:05:05.911 --> 00:05:08.608
לעשות משהו חדש, משהו שונה.

00:05:08.632 --> 00:05:11.468
חישבו על קריאת עיתון:
בסופו של דבר מגיעים לסוף,

00:05:11.468 --> 00:05:13.863
מקפלים את העיתון ומניחים אותו.

00:05:13.863 --> 00:05:17.165
כך גם עם כתבי-עת, ספרים --
אתם מגיעים לסוף הפרק,

00:05:17.165 --> 00:05:20.132
זה נותן לכם שהות לחשוב
אם תרצו להמשיך.

00:05:20.504 --> 00:05:23.026
צפיתם בתכנית טלויזיה,
הפרק היה נגמר,

00:05:23.026 --> 00:05:25.251
ואז היה לכם שבוע
עד הפרק הבא.

00:05:25.251 --> 00:05:27.173
בכל מקום היו איתותי עצירה כאלה.

00:05:27.173 --> 00:05:31.183
אבל בצורה שאנו צורכים מדיה היום
אין שום איתותי עצירה.


00:05:31.923 --> 00:05:33.498
תזרימי החדשות נכנסים ללא הרף,

00:05:33.498 --> 00:05:37.171
ולשום דבר אין תחתית:
"טוויטר", "פייסבוק", "אינסטגרם",

00:05:37.219 --> 00:05:40.361
דוא"ל, סמסים, חדשות.

00:05:40.385 --> 00:05:43.355
וכשנכנסים לבדוק
כל מיני מקורות מידע אחרים,

00:05:43.379 --> 00:05:45.720
אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד.

NOTE Paragraph

00:05:45.744 --> 00:05:50.154
אנו יכולים לקבל ממערב-אירופה
מושג מה אפשר לעשות:

00:05:50.178 --> 00:05:53.323
נראה שיש שם כמה רעיונות טובים
במקום העבודה.

00:05:53.323 --> 00:05:55.985
הנה דוגמה אחת:
זאת חברת עיצוב הולנדית.

00:05:55.985 --> 00:05:59.421
הם חיברו את השולחנות לתקרה.

00:05:59.445 --> 00:06:00.597
ובכל יום, בשש בערב,

00:06:00.621 --> 00:06:02.922
לא משנה אם אתם שולחים דוא"ל
או באמצע משהו אחר,

00:06:02.922 --> 00:06:04.989
השולחנות מתרוממים לתקרה.

NOTE Paragraph

00:06:04.989 --> 00:06:06.111
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:06.111 --> 00:06:07.335
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:06:07.359 --> 00:06:11.602
ובמשך ארבעה ימים בשבוע
המקום הופך לאולם יוגה,

00:06:11.626 --> 00:06:13.257
ויום אחד בשבוע - למועדון ריקודים.

00:06:13.281 --> 00:06:15.784
ואתם יכולים לבחור למה להישאר.

00:06:15.784 --> 00:06:17.465
אבל זהו כלל עצירה נהדר,

00:06:17.465 --> 00:06:19.116
כי זה אומר שבסוף היום,

00:06:19.116 --> 00:06:21.397
הכל נעצר.
אי-אפשר להמשיך לעבוד.

00:06:21.397 --> 00:06:24.605
ב"דיימלר", חברת המכוניות הגרמנית,
יש עוד שיטה מעולה.

00:06:24.605 --> 00:06:26.489
כשאתם יוצאים לחופשה,

00:06:26.489 --> 00:06:29.654
במקום לומר, "הוא בחופשה,
הוא יחזור אליך,"

00:06:29.654 --> 00:06:33.100
אומרים, "הוא בחופשה,
לכן מחקנו את הדוא"ל שלך.

00:06:33.810 --> 00:06:36.280
"הוא לא יראה את הדוא"ל ששלחת."

NOTE Paragraph

00:06:36.280 --> 00:06:37.446
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:37.470 --> 00:06:40.075
"תוכל לכתוב לו שוב בעוד שבועיים,

00:06:40.075 --> 00:06:41.585
"או לכתוב למישהו אחר."

NOTE Paragraph

00:06:41.585 --> 00:06:42.607
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:42.607 --> 00:06:43.793
אם כן --

NOTE Paragraph

00:06:43.793 --> 00:06:47.535
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:06:48.882 --> 00:06:50.084
אתם יכולים לדמיין איך זה.

00:06:50.084 --> 00:06:52.346
אתם יוצאים לחופשה -
ואתם באמת בחופשה.

00:06:52.346 --> 00:06:54.639
האנשים שעובדים בחברה הזאת מרגישים

00:06:54.639 --> 00:06:57.381
שהם באמת בפסק-זמן מהעבודה.

NOTE Paragraph

00:06:57.405 --> 00:06:59.152
אבל זה כמובן לא מלמד אותנו הרבה

00:06:59.152 --> 00:07:00.949
מה כדאי לנו לעשות
בבית ובחיים הפרטיים,

00:07:00.949 --> 00:07:02.691
ולכן יש לי כמה הצעות.

00:07:03.115 --> 00:07:07.692
קל לומר, "בין 5 ל-6 אחה"צ
לא אשתמש בנייד שלי."

00:07:07.692 --> 00:07:11.323
הבעיה היא שהשעות 5 ו-6
נראות בכל יום אחרת.

00:07:11.347 --> 00:07:13.418
לדעתי, שיטה טובה בהרבה
היא זו:

00:07:13.418 --> 00:07:15.071
אני עושה בכל יום דברים מסוימים,

00:07:15.071 --> 00:07:17.279
בכל יום קורים דברים מסוימים,

00:07:17.279 --> 00:07:18.632
למשל, ארוחת ערב:

00:07:18.632 --> 00:07:19.964
לפעמים אני אוכל לבד,

00:07:19.964 --> 00:07:21.514
לפעמים בחברת אנשים,

00:07:21.514 --> 00:07:22.557
לפעמים במסעדה,

00:07:22.557 --> 00:07:23.829
לפעמים - בבית,

00:07:23.829 --> 00:07:27.745
אבל הכלל שאימצתי הוא:
אינני משתמש בטלפון ליד השולחן.

00:07:28.123 --> 00:07:29.491
הוא מונח רחוק,

00:07:29.491 --> 00:07:31.042
רחוק ככל האפשר,

00:07:31.066 --> 00:07:33.375
כי קשה לנו מאד לעמוד בפיתויים.

00:07:33.399 --> 00:07:35.674
אבל כשיש איתות עצירה כמו:
"תמיד כשמתחילה הארוחה,

00:07:35.674 --> 00:07:37.134
"הטלפון שלי מתרחק ממני,"

00:07:37.134 --> 00:07:39.092
אפשר להימנע מהפיתוי.

NOTE Paragraph

00:07:39.366 --> 00:07:41.253
בהתחלה, זה כואב.

00:07:41.253 --> 00:07:43.843
סבלתי מפחדי החמצה רציניים.

NOTE Paragraph

00:07:43.843 --> 00:07:45.159
היה לי קשה מאד.

NOTE Paragraph

00:07:45.369 --> 00:07:47.213
אבל מתרגלים לזה.

00:07:47.213 --> 00:07:50.421
מתגברים על הנפילה
כמו בגמילה מסמים,

00:07:50.445 --> 00:07:53.104
והחיים נעשים לפתע
צבעוניים ועשירים יותר,

00:07:53.104 --> 00:07:54.273
מעניינים יותר --

00:07:54.273 --> 00:07:56.083
השיחות שלכם משתפרות.

00:07:56.107 --> 00:07:59.115
אתם יוצרים קשר אמיתי
עם האנשים שאיתכם.

00:07:59.115 --> 00:08:00.783
לדעתי, זאת שיטה נהדרת,

00:08:00.783 --> 00:08:02.976
וידוע לנו שזה עובד,
כי כשאנשים עושים את זה --

00:08:02.976 --> 00:08:05.360
ועקבתי אחרי אנשים רבים
שניסו זאת --

00:08:05.360 --> 00:08:06.524
זה מתרחב.

00:08:06.524 --> 00:08:07.904
הם מרגישים כל-כך טוב עם זה,

00:08:07.904 --> 00:08:10.890
שהם מתחילים לעשות זאת
גם בשעה הראשונה בכל בוקר.

00:08:10.890 --> 00:08:14.509
הם מתחילים להעביר את הטלפון
למצב טיסה בסופי שבוע.

00:08:14.509 --> 00:08:18.390
ואז הטלפון נשאר בתור מצלמה
ומפסיק להיות טלפון.

00:08:18.390 --> 00:08:19.729
זה רעיון מעולה,

00:08:19.729 --> 00:08:23.498
וידוע לנו שאנשים נהנים יותר מחייהם
כשהם עושים את זה.

NOTE Paragraph

00:08:23.973 --> 00:08:25.562
אז מה הלקח כאן?

00:08:25.562 --> 00:08:27.465
מסכים הם קסומים;
כבר אמרתי זאת,

00:08:27.489 --> 00:08:29.201
ואני חושב שזה נכון.

00:08:29.225 --> 00:08:33.845
אבל אנו משתמשים בהם
כמו בנהיגה בדרך מהירה וארוכה

00:08:33.869 --> 00:08:37.032
כשהדוושה סחוטה עד לרצפה,

00:08:37.056 --> 00:08:38.938
וקשה לעבור לדוושת הבלם.

00:08:38.938 --> 00:08:40.620
יש לכם ברירה.

00:08:41.510 --> 00:08:45.673
לשייט לאורך חופי הים, למשל,

00:08:45.697 --> 00:08:48.793
לצלם תמונות מבעד לחלון --
זה הכי קל --

00:08:48.817 --> 00:08:52.357
או לסטות מהדרך, לרדת מהכביש,

00:08:52.381 --> 00:08:53.853
ללחוץ על דוושת הבלם,

00:08:53.877 --> 00:08:55.030
לצאת מהרכב,

00:08:55.054 --> 00:08:56.935
לחלוץ נעליים וגרביים,

00:08:56.959 --> 00:08:59.224
להתהלך קצת על החול,

00:08:59.248 --> 00:09:01.488
להרגיש את החול מתחת לכפות הרגליים,

00:09:01.512 --> 00:09:02.663
לצעוד לכיוון הים,

00:09:02.663 --> 00:09:04.776
ולתת למים לשטוף את קרסוליכם.

00:09:05.207 --> 00:09:08.022
חייכם יהיו עשירים ומשמעותיים יותר

00:09:08.046 --> 00:09:10.264
כי אתם חיים את החוויה עצמה,

00:09:10.288 --> 00:09:12.684
וכי השארתם את הטלפון במכונית.

NOTE Paragraph

00:09:12.708 --> 00:09:13.879
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:09:13.903 --> 00:09:15.834
(מחיאות כפיים)