1 00:00:00,928 --> 00:00:03,915 לפני כמה שנים שמעתי שמועה מעניינת: 2 00:00:04,089 --> 00:00:06,721 הנשיא של חברה גדולה של מזון בעלי-חיים 3 00:00:06,721 --> 00:00:08,820 נוהג להיכנס לפגישה השנתית של בעלי המניות 4 00:00:08,820 --> 00:00:10,541 עם פחית מזון לכלבים. 5 00:00:10,565 --> 00:00:12,570 הוא אוכל את כל פחית מזון הכלבים 6 00:00:12,570 --> 00:00:15,387 וזו דרכו לשכנע אותם שאם זה מספיק טוב בשבילו, 7 00:00:15,387 --> 00:00:17,658 זה מספיק טוב בשביל חיות המחמד שלהם. 8 00:00:17,658 --> 00:00:20,404 השיטה הזאת מוכרת כיום כ"אכילת מזון כלבים," 9 00:00:20,428 --> 00:00:22,631 וזו שיטה נפוצה בעולם העסקים. 10 00:00:22,631 --> 00:00:25,099 זה לא אומר שכולם באים ואוכלים מזון כלבים, 11 00:00:25,099 --> 00:00:27,204 אלא שאנשי-עסקים משתמשים במוצרים שלהם 12 00:00:27,204 --> 00:00:29,061 כדי להראות שבעיניהם -- 13 00:00:29,065 --> 00:00:30,770 שהם סומכים עליהם. 14 00:00:30,770 --> 00:00:32,623 זהו מנהג נפוץ, 15 00:00:32,623 --> 00:00:35,938 אבל לדעתי הכי מעניינים הם היוצאים מהכלל: 16 00:00:35,947 --> 00:00:38,608 מקרים של עסקים או אנשים בעסקים מסוימים 17 00:00:38,608 --> 00:00:40,186 שאינם משתמשים במוצרים שלהם. 18 00:00:40,186 --> 00:00:43,501 מסתבר שיש תעשיה אחת שבה זה נפוץ, 19 00:00:43,501 --> 00:00:45,205 שבה זה עניין שגרתי: 20 00:00:45,205 --> 00:00:48,143 בתעשיית הטכנולוגיה מבוססת המסכים. 21 00:00:48,903 --> 00:00:52,587 ב-2010, כשסטיב ג'ובס הוציא לשוק את ה"אייפד", 22 00:00:52,611 --> 00:00:56,353 הוא תיאר אותו כ"בלתי רגיל," 23 00:00:56,377 --> 00:00:58,917 "חוויית הגלישה הכי טובה שתהיה לכם, 24 00:00:58,941 --> 00:01:01,478 "טובה בהרבה ממחשב נייד, טובה בהרבה מטלפון נייד. 25 00:01:01,478 --> 00:01:02,979 "זאת חוויה מדהימה." 26 00:01:02,979 --> 00:01:05,398 כעבור כחודשיים התקשר אליו עיתונאי 27 00:01:05,398 --> 00:01:06,838 מה"ניו-יורק טיימס", 28 00:01:06,838 --> 00:01:08,245 והם ניהלו שיחת טלפון ממושכת. 29 00:01:08,245 --> 00:01:12,889 ובסוף השיחה, העיתונאי זרק שאלה שנראתה כשאלה מוזמנת. 30 00:01:12,889 --> 00:01:16,304 הוא אמר, "הילדים שלך בטח מתים על האייפד." 31 00:01:16,693 --> 00:01:18,236 התשובה לכך ודאי מובנת מאליה. 32 00:01:18,236 --> 00:01:20,729 אבל מה שג'ובס אמר הדהים את העיתונאי. 33 00:01:20,729 --> 00:01:22,290 הוא הופתע מאד, 34 00:01:22,314 --> 00:01:24,889 כי התשובה היתה, "הם טרם השתמשו בזה, 35 00:01:24,913 --> 00:01:27,835 "אנו מגבילים את כמות הטכנולוגיה שילדינו משתמשים בה בבית." 36 00:01:27,859 --> 00:01:31,722 זה נפוץ מאד בעולם הטכנולוגיה. 37 00:01:31,746 --> 00:01:34,085 למעשה, יש בית-ספר בשכנות לעמק הסיליקון 38 00:01:34,085 --> 00:01:36,478 בשם "ביה"ס וולדורף של חצי-האי", 39 00:01:36,502 --> 00:01:39,500 ובו לא משתמשים במסכים לפני כיתה ח'. 40 00:01:39,500 --> 00:01:41,216 מה שבאמת מעניין בביה"ס הזה, 41 00:01:41,216 --> 00:01:43,159 הוא של-75% מהילדים שלומדים בו 42 00:01:43,159 --> 00:01:46,896 יש הורים במשרות בכירות בהנהלות עמק הסיליקון. 43 00:01:47,342 --> 00:01:50,751 אז כששמעתי על זה, חשבתי שזה מעניין ומפתיע, 44 00:01:50,751 --> 00:01:53,913 וזה הביא אותי להתעניין במה שהמסכים מעוללים לי, 45 00:01:53,937 --> 00:01:55,894 למשפחתי, לאנשים האהובים עלי, 46 00:01:55,918 --> 00:01:57,180 ולאנשים בכלל. 47 00:01:57,204 --> 00:01:59,126 אז בחמש השנים האחרונות, 48 00:01:59,150 --> 00:02:01,097 כמרצה לעסקים ולפסיכולוגיה, 49 00:02:01,097 --> 00:02:03,911 חקרתי את ההשפעה שיש למסכים על חיינו. 50 00:02:04,889 --> 00:02:08,971 ואני רוצה להתחיל מכמות הזמן שהם גוזלים מאיתנו, 51 00:02:08,995 --> 00:02:11,455 ואח"כ נוכל לבדוק איך הזמן הזה נראה. 52 00:02:11,455 --> 00:02:14,076 אני מראה לכם כאן יום עבודה ממוצע בן 24 שעות 53 00:02:14,076 --> 00:02:16,554 בשלוש נקודות שונות בהיסטוריה: 54 00:02:16,578 --> 00:02:18,464 ב-2007, לפני 10 שנים, 55 00:02:18,464 --> 00:02:20,063 ב-2015, 56 00:02:20,087 --> 00:02:23,009 ונתונים שאספתי ממש בשבוע שעבר. 57 00:02:23,009 --> 00:02:25,428 הרבה דברים לא השתנו הרבה. 58 00:02:27,320 --> 00:02:30,019 אנו ישנים בערך שבע וחצי עד שמונה שעות ביום; 59 00:02:30,019 --> 00:02:33,370 יש אומרים שזה ירד קצת, אבל זה לא השתנה הרבה. 60 00:02:33,370 --> 00:02:36,714 אנו עובדים שמונה וחצי עד תשע שעות ביום. 61 00:02:36,738 --> 00:02:38,374 עוסקים בפעילויות של הישרדות -- 62 00:02:38,374 --> 00:02:41,225 אכילה, רחצה ודאגה לילדים -- 63 00:02:41,225 --> 00:02:42,555 במשך כשלוש שעות ביום. 64 00:02:42,555 --> 00:02:44,297 זה משאיר את החלק הלבן הזה: 65 00:02:44,297 --> 00:02:46,044 הזמן האישי שלנו. 66 00:02:46,068 --> 00:02:48,956 המרחב הזה חשוב לנו מאד. 67 00:02:49,294 --> 00:02:51,842 זהו המרחב שבו אנו עושים דברים שמייחדים אותנו. 68 00:02:51,842 --> 00:02:55,293 כאן נכנסים התחביבים, היחסים האישיים, 69 00:02:55,317 --> 00:02:57,913 כאן אנו חושבים על חיינו, כאן אנו יצירתיים, 70 00:02:57,913 --> 00:02:59,881 לוקחים זמן ומנסים להבין 71 00:02:59,881 --> 00:03:01,745 אם עד כה היתה לחיינו משמעות. 72 00:03:01,745 --> 00:03:03,677 וזה כמובן קורה גם בעבודה, 73 00:03:03,677 --> 00:03:05,336 אבל כשאנשים בוחנים את חייהם 74 00:03:05,336 --> 00:03:08,094 ותוהים על חייהם כשהם קרבים לסופם, 75 00:03:08,201 --> 00:03:10,302 חישבו על הדברים האחרונים שאמרו -- 76 00:03:10,302 --> 00:03:13,697 הם מדברים על אותם רגעים שאירעו במרחב הלבן האישי הזה. 77 00:03:13,697 --> 00:03:16,584 זה זמן מקודש; זה חשוב לנו. 78 00:03:16,584 --> 00:03:18,545 כעת אראה לכם 79 00:03:18,569 --> 00:03:21,821 כמה מהמרחב הזה נתפס במשך הזמן ע"י מסכים. 80 00:03:21,845 --> 00:03:23,114 ב-2007, 81 00:03:23,114 --> 00:03:24,259 כל זה. 82 00:03:24,259 --> 00:03:27,293 באותה שנה "אפל" הציגה את ה"אייפון" הראשון. 83 00:03:27,293 --> 00:03:28,571 כעבור שמונה שנים, 84 00:03:29,129 --> 00:03:30,250 כל זה. 85 00:03:31,318 --> 00:03:33,081 ועכשיו - כל זה. 86 00:03:33,081 --> 00:03:36,569 את כל זה מזמננו החופשי אנו מבלים מול מסכים. 87 00:03:36,593 --> 00:03:39,790 באזור הצהוב, בפס הדק הזה, כאן קורה הקסם. 88 00:03:39,790 --> 00:03:41,406 כאן קיימת האנושיות שלנו. 89 00:03:41,406 --> 00:03:43,558 וכרגע, זהו חלק קטנטן. 90 00:03:44,243 --> 00:03:45,868 אז מה נעשה בקשר לכך? 91 00:03:45,892 --> 00:03:47,043 ובכן, השאלה הראשונה היא: 92 00:03:47,043 --> 00:03:49,132 איך נראה החלק האדום הזה? 93 00:03:49,156 --> 00:03:52,201 נכון, המסכים הם קסומים במובנים רבים. 94 00:03:52,497 --> 00:03:53,738 אני גר בניו-יורק, 95 00:03:53,738 --> 00:03:55,950 הרבה מבני משפחתי חיים באוסטרליה, 96 00:03:55,950 --> 00:03:57,404 ויש לי ילד בן שנה. 97 00:03:57,404 --> 00:04:01,216 יכולתי להראות להם אותו רק הודות למסכים. 98 00:04:01,216 --> 00:04:03,260 לפני 15 או 20 שנה לא יכולתי לעשות זאת 99 00:04:03,260 --> 00:04:04,452 בקלות כזאת. 100 00:04:04,452 --> 00:04:06,673 אז יש בהם תועלת רבה. 101 00:04:06,673 --> 00:04:08,553 מה שתוכלו לעשות הוא לשאול את עצמכם: 102 00:04:08,553 --> 00:04:10,846 מה קורה במשך הזמן הזה? 103 00:04:10,870 --> 00:04:13,232 כמה מעשירים אותנו היישומים שבהם אנו משתמשים? 104 00:04:13,232 --> 00:04:14,580 חלקם אכן מעשיר אותנו. 105 00:04:14,580 --> 00:04:16,566 אם תעצרו אנשים שמשתמשים בהם ותשאלו אותם, 106 00:04:16,566 --> 00:04:18,188 "איך אתם מרגישים כרגע?" 107 00:04:18,188 --> 00:04:21,048 הם יגידו שהם נהנים מהיישומים האלה -- 108 00:04:21,048 --> 00:04:24,422 אלה שעוסקים בהרגעה, תרגול, מזג אוויר, קריאה, 109 00:04:24,422 --> 00:04:26,055 השכלה ובריאות. 110 00:04:26,079 --> 00:04:29,213 הם מקדישים לכל אחד מהם כתשע דקות ביום. 111 00:04:29,237 --> 00:04:31,807 היישומים האלה מסבים להם פחות אושר. 112 00:04:32,099 --> 00:04:35,207 כחצי מהאנשים שתעצרו ותשאלו, "איך אתם מרגישים?" 113 00:04:35,207 --> 00:04:37,589 יענו שאינם נהנים מהשימוש בהם. 114 00:04:37,589 --> 00:04:39,414 מה שמעניין ביישומים אלה -- 115 00:04:39,414 --> 00:04:41,138 היכרויות, רשתות חברתיות, משחקים, 116 00:04:41,138 --> 00:04:43,938 בידור, חדשות, גלישה ברשת -- 117 00:04:43,938 --> 00:04:46,604 אנשים מקדישים 27 דקות ביום לכל אחד מהם. 118 00:04:46,628 --> 00:04:50,180 אנו מקדישים פי שלוש יותר זמן ליישומים שלא משמחים אותנו. 119 00:04:50,204 --> 00:04:51,872 זה לא נראה נבון במיוחד. 120 00:04:52,886 --> 00:04:56,034 אחת הסיבות לזמן הרב שאנו מקדישים ליישומים שלא משמחים אותנו, 121 00:04:56,034 --> 00:04:58,090 היא שהם מעלימים מאיתנו איתותי עצירה. 122 00:04:58,090 --> 00:05:00,503 איתותי עצירה היו נפוצים במאה ה-20. 123 00:05:00,503 --> 00:05:02,421 הם היו בנויים בכל מה שעשינו. 124 00:05:02,421 --> 00:05:05,887 איתות עצירה הוא בעקרון סימן שהגיע הזמן לעבור הלאה, 125 00:05:05,911 --> 00:05:08,608 לעשות משהו חדש, משהו שונה. 126 00:05:08,632 --> 00:05:11,468 חישבו על קריאת עיתון: בסופו של דבר מגיעים לסוף, 127 00:05:11,468 --> 00:05:13,863 מקפלים את העיתון ומניחים אותו. 128 00:05:13,863 --> 00:05:17,165 כך גם עם כתבי-עת, ספרים -- אתם מגיעים לסוף הפרק, 129 00:05:17,165 --> 00:05:20,132 זה נותן לכם שהות לחשוב אם תרצו להמשיך. 130 00:05:20,504 --> 00:05:23,026 צפיתם בתכנית טלויזיה, הפרק היה נגמר, 131 00:05:23,026 --> 00:05:25,251 ואז היה לכם שבוע עד הפרק הבא. 132 00:05:25,251 --> 00:05:27,173 בכל מקום היו איתותי עצירה כאלה. 133 00:05:27,173 --> 00:05:31,183 אבל בצורה שאנו צורכים מדיה היום אין שום איתותי עצירה. 134 00:05:31,923 --> 00:05:33,498 תזרימי החדשות נכנסים ללא הרף, 135 00:05:33,498 --> 00:05:37,171 ולשום דבר אין תחתית: "טוויטר", "פייסבוק", "אינסטגרם", 136 00:05:37,219 --> 00:05:40,361 דוא"ל, סמסים, חדשות. 137 00:05:40,385 --> 00:05:43,355 וכשנכנסים לבדוק כל מיני מקורות מידע אחרים, 138 00:05:43,379 --> 00:05:45,720 אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד. 139 00:05:45,744 --> 00:05:50,154 אנו יכולים לקבל ממערב-אירופה מושג מה אפשר לעשות: 140 00:05:50,178 --> 00:05:53,323 נראה שיש שם כמה רעיונות טובים במקום העבודה. 141 00:05:53,323 --> 00:05:55,985 הנה דוגמה אחת: זאת חברת עיצוב הולנדית. 142 00:05:55,985 --> 00:05:59,421 הם חיברו את השולחנות לתקרה. 143 00:05:59,445 --> 00:06:00,597 ובכל יום, בשש בערב, 144 00:06:00,621 --> 00:06:02,922 לא משנה אם אתם שולחים דוא"ל או באמצע משהו אחר, 145 00:06:02,922 --> 00:06:04,989 השולחנות מתרוממים לתקרה. 146 00:06:04,989 --> 00:06:06,111 (צחוק) 147 00:06:06,111 --> 00:06:07,335 (מחיאות כפיים) 148 00:06:07,359 --> 00:06:11,602 ובמשך ארבעה ימים בשבוע המקום הופך לאולם יוגה, 149 00:06:11,626 --> 00:06:13,257 ויום אחד בשבוע - למועדון ריקודים. 150 00:06:13,281 --> 00:06:15,784 ואתם יכולים לבחור למה להישאר. 151 00:06:15,784 --> 00:06:17,465 אבל זהו כלל עצירה נהדר, 152 00:06:17,465 --> 00:06:19,116 כי זה אומר שבסוף היום, 153 00:06:19,116 --> 00:06:21,397 הכל נעצר. אי-אפשר להמשיך לעבוד. 154 00:06:21,397 --> 00:06:24,605 ב"דיימלר", חברת המכוניות הגרמנית, יש עוד שיטה מעולה. 155 00:06:24,605 --> 00:06:26,489 כשאתם יוצאים לחופשה, 156 00:06:26,489 --> 00:06:29,654 במקום לומר, "הוא בחופשה, הוא יחזור אליך," 157 00:06:29,654 --> 00:06:33,100 אומרים, "הוא בחופשה, לכן מחקנו את הדוא"ל שלך. 158 00:06:33,810 --> 00:06:36,280 "הוא לא יראה את הדוא"ל ששלחת." 159 00:06:36,280 --> 00:06:37,446 (צחוק) 160 00:06:37,470 --> 00:06:40,075 "תוכל לכתוב לו שוב בעוד שבועיים, 161 00:06:40,075 --> 00:06:41,585 "או לכתוב למישהו אחר." 162 00:06:41,585 --> 00:06:42,607 (צחוק) 163 00:06:42,607 --> 00:06:43,793 אם כן -- 164 00:06:43,793 --> 00:06:47,535 (מחיאות כפיים) 165 00:06:48,882 --> 00:06:50,084 אתם יכולים לדמיין איך זה. 166 00:06:50,084 --> 00:06:52,346 אתם יוצאים לחופשה - ואתם באמת בחופשה. 167 00:06:52,346 --> 00:06:54,639 האנשים שעובדים בחברה הזאת מרגישים 168 00:06:54,639 --> 00:06:57,381 שהם באמת בפסק-זמן מהעבודה. 169 00:06:57,405 --> 00:06:59,152 אבל זה כמובן לא מלמד אותנו הרבה 170 00:06:59,152 --> 00:07:00,949 מה כדאי לנו לעשות בבית ובחיים הפרטיים, 171 00:07:00,949 --> 00:07:02,691 ולכן יש לי כמה הצעות. 172 00:07:03,115 --> 00:07:07,692 קל לומר, "בין 5 ל-6 אחה"צ לא אשתמש בנייד שלי." 173 00:07:07,692 --> 00:07:11,323 הבעיה היא שהשעות 5 ו-6 נראות בכל יום אחרת. 174 00:07:11,347 --> 00:07:13,418 לדעתי, שיטה טובה בהרבה היא זו: 175 00:07:13,418 --> 00:07:15,071 אני עושה בכל יום דברים מסוימים, 176 00:07:15,071 --> 00:07:17,279 בכל יום קורים דברים מסוימים, 177 00:07:17,279 --> 00:07:18,632 למשל, ארוחת ערב: 178 00:07:18,632 --> 00:07:19,964 לפעמים אני אוכל לבד, 179 00:07:19,964 --> 00:07:21,514 לפעמים בחברת אנשים, 180 00:07:21,514 --> 00:07:22,557 לפעמים במסעדה, 181 00:07:22,557 --> 00:07:23,829 לפעמים - בבית, 182 00:07:23,829 --> 00:07:27,745 אבל הכלל שאימצתי הוא: אינני משתמש בטלפון ליד השולחן. 183 00:07:28,123 --> 00:07:29,491 הוא מונח רחוק, 184 00:07:29,491 --> 00:07:31,042 רחוק ככל האפשר, 185 00:07:31,066 --> 00:07:33,375 כי קשה לנו מאד לעמוד בפיתויים. 186 00:07:33,399 --> 00:07:35,674 אבל כשיש איתות עצירה כמו: "תמיד כשמתחילה הארוחה, 187 00:07:35,674 --> 00:07:37,134 "הטלפון שלי מתרחק ממני," 188 00:07:37,134 --> 00:07:39,092 אפשר להימנע מהפיתוי. 189 00:07:39,366 --> 00:07:41,253 בהתחלה, זה כואב. 190 00:07:41,253 --> 00:07:43,843 סבלתי מפחדי החמצה רציניים. 191 00:07:43,843 --> 00:07:45,159 היה לי קשה מאד. 192 00:07:45,369 --> 00:07:47,213 אבל מתרגלים לזה. 193 00:07:47,213 --> 00:07:50,421 מתגברים על הנפילה כמו בגמילה מסמים, 194 00:07:50,445 --> 00:07:53,104 והחיים נעשים לפתע צבעוניים ועשירים יותר, 195 00:07:53,104 --> 00:07:54,273 מעניינים יותר -- 196 00:07:54,273 --> 00:07:56,083 השיחות שלכם משתפרות. 197 00:07:56,107 --> 00:07:59,115 אתם יוצרים קשר אמיתי עם האנשים שאיתכם. 198 00:07:59,115 --> 00:08:00,783 לדעתי, זאת שיטה נהדרת, 199 00:08:00,783 --> 00:08:02,976 וידוע לנו שזה עובד, כי כשאנשים עושים את זה -- 200 00:08:02,976 --> 00:08:05,360 ועקבתי אחרי אנשים רבים שניסו זאת -- 201 00:08:05,360 --> 00:08:06,524 זה מתרחב. 202 00:08:06,524 --> 00:08:07,904 הם מרגישים כל-כך טוב עם זה, 203 00:08:07,904 --> 00:08:10,890 שהם מתחילים לעשות זאת גם בשעה הראשונה בכל בוקר. 204 00:08:10,890 --> 00:08:14,509 הם מתחילים להעביר את הטלפון למצב טיסה בסופי שבוע. 205 00:08:14,509 --> 00:08:18,390 ואז הטלפון נשאר בתור מצלמה ומפסיק להיות טלפון. 206 00:08:18,390 --> 00:08:19,729 זה רעיון מעולה, 207 00:08:19,729 --> 00:08:23,498 וידוע לנו שאנשים נהנים יותר מחייהם כשהם עושים את זה. 208 00:08:23,973 --> 00:08:25,562 אז מה הלקח כאן? 209 00:08:25,562 --> 00:08:27,465 מסכים הם קסומים; כבר אמרתי זאת, 210 00:08:27,489 --> 00:08:29,201 ואני חושב שזה נכון. 211 00:08:29,225 --> 00:08:33,845 אבל אנו משתמשים בהם כמו בנהיגה בדרך מהירה וארוכה 212 00:08:33,869 --> 00:08:37,032 כשהדוושה סחוטה עד לרצפה, 213 00:08:37,056 --> 00:08:38,938 וקשה לעבור לדוושת הבלם. 214 00:08:38,938 --> 00:08:40,620 יש לכם ברירה. 215 00:08:41,510 --> 00:08:45,673 לשייט לאורך חופי הים, למשל, 216 00:08:45,697 --> 00:08:48,793 לצלם תמונות מבעד לחלון -- זה הכי קל -- 217 00:08:48,817 --> 00:08:52,357 או לסטות מהדרך, לרדת מהכביש, 218 00:08:52,381 --> 00:08:53,853 ללחוץ על דוושת הבלם, 219 00:08:53,877 --> 00:08:55,030 לצאת מהרכב, 220 00:08:55,054 --> 00:08:56,935 לחלוץ נעליים וגרביים, 221 00:08:56,959 --> 00:08:59,224 להתהלך קצת על החול, 222 00:08:59,248 --> 00:09:01,488 להרגיש את החול מתחת לכפות הרגליים, 223 00:09:01,512 --> 00:09:02,663 לצעוד לכיוון הים, 224 00:09:02,663 --> 00:09:04,776 ולתת למים לשטוף את קרסוליכם. 225 00:09:05,207 --> 00:09:08,022 חייכם יהיו עשירים ומשמעותיים יותר 226 00:09:08,046 --> 00:09:10,264 כי אתם חיים את החוויה עצמה, 227 00:09:10,288 --> 00:09:12,684 וכי השארתם את הטלפון במכונית. 228 00:09:12,708 --> 00:09:13,879 תודה לכם. 229 00:09:13,903 --> 00:09:15,834 (מחיאות כפיים)