מערכות החיים היו קיימות
במשך כמה מיליארדי שנים

ויהיו בסביבה להרבה יותר.

בעולם החי, אין הטמנה.

במקום זה, החומרים זורמים.

פסולת של מין אחד הוא מזון של אחר;

האנרגיה מסופקת על ידי השמש;

דברים גדלים, ואז מתים;

וחומרים מזינים חוזרים לקרקע בבטחה.

וזה עובד.

ובכל זאת אנו כבני אדם,

אימצנו גישה לינארית:

אנחנו לוקחים, מייצרים, ואז זורקים.

יוצא טלפון חדש.

אנו זורקים את הישן.

מכונת הכביסה שלנו התקלקלה,

אז אנחנו קונים אחרת.

ובכך, אנו מבזבזים משאבים מההיצע הסופי

ולעתים קרובות ייצרים פסולת רעילה.

זה פשוט לא יוכל לעבוד לטווח ארוך.

אז מה יכול?

אם נבין שבעולם החי
המודל המחזורי עובד,

האם נוכל לשנות את צורת החשיבה שלנו

כך שגם אנו נפעיל כלכלה מעגלית?

בואו ונתחיל עם המחזור הביולוגי.

כיצד הפסולת שלנו יכולה לבנות הון
במקום לצמצם אותו?

על ידי חשיבה ועיצוב מחדש של מוצרים ורכיבים

והאריזות שבהם הם נארזים.

נוכל ליצור חומרים קומפוסטיים ובטוחים

שעוזרים לגדל עוד דברים.

כמו שאומרים בסרטים,

"לא אבדו משאבים
ביצירת חומר זה ".

אז מה עם מכונות כביסה,
טלפונים ניידים, מקררים?

אנו יודעים שהם אינם מתכלים ביולוגית.