1
00:00:00,262 --> 00:00:01,712
אני רוצה שתעצרו לרגע

2
00:00:01,736 --> 00:00:04,736
ותחשבו על מה שאתם לובשים עכשיו.

3
00:00:05,675 --> 00:00:08,547
יש לי שאלה פילוסופית עמוקה אליכם.

4
00:00:09,079 --> 00:00:11,761
למה אנחנו לא לובשים עכשיו פיג'מה נוחה?

5
00:00:11,785 --> 00:00:12,785
(צחוק)

6
00:00:12,809 --> 00:00:15,347
ובכן, אני פסיכולוגית ולא קוראת מחשבות,

7
00:00:15,371 --> 00:00:17,743
אף שהרבה אנשים חושבים שזה אותו דבר.

8
00:00:18,069 --> 00:00:21,736
אני בטוחה שהתגובה שלכם היא פחות או יותר,

9
00:00:21,760 --> 00:00:24,434
"מצופה ממני לא ללבוש פיג'מה בציבור"

10
00:00:24,458 --> 00:00:27,006
או "אני לא רוצה שיחשבו שאני בטלן."

11
00:00:27,665 --> 00:00:31,716
כך או כך, העובדה שכולנו בחרנו ללבוש
בגדים שמתאימים למקום עבודה,

12
00:00:31,740 --> 00:00:33,891
ולא את הטרנינג האהוב עלינו,

13
00:00:33,915 --> 00:00:35,715
איננה צירוף מקרים מטופש.

14
00:00:36,311 --> 00:00:40,208
במקום זאת, היא חושפת 
שני מאפיינים אנושיים בולטים.

15
00:00:40,704 --> 00:00:44,299
הראשון הוא שאנחנו מודעים
לדעות של אנשים אחרים,

16
00:00:44,323 --> 00:00:46,950
כגון מה נחשב למקובל ומה לא,

17
00:00:46,974 --> 00:00:49,990
למשל לא ללבוש פיג'מה במקומות מהסוג הזה.

18
00:00:50,490 --> 00:00:54,204
והשני הוא שהמידע הזה
מנחה את ההתנהגות שלנו.

19
00:00:55,149 --> 00:00:56,848
בניגוד למינים רבים אחרים,

20
00:00:56,872 --> 00:01:00,912
בני אדם נוטים להתאים את התנהגותם
כשהם בנוכחות אחרים

21
00:01:00,936 --> 00:01:02,315
כדי לזכות באישור.

22
00:01:02,766 --> 00:01:05,084
אנחנו מקדישים זמן רב כדי להתאפר,

23
00:01:05,108 --> 00:01:08,012
לבחור את התמונה הנכונה
ואת המסנן של אינסטגרם,

24
00:01:08,036 --> 00:01:10,798
ולחשוב על רעיונות שישנו את העולם

25
00:01:10,822 --> 00:01:12,555
ב-140 תווים או פחות.

26
00:01:13,561 --> 00:01:16,585
אין ספק שהחשש שלנו
ממה שאנשים אחרים חושבים עלינו

27
00:01:16,609 --> 00:01:18,542
הוא חלק גדול מהיותנו אנושיים.

28
00:01:19,530 --> 00:01:22,220
אולם אף שזוהי תכונה אנושית,

29
00:01:22,244 --> 00:01:25,014
אנחנו יודעים יחסית מעט בקשר למתי ואיך

30
00:01:25,038 --> 00:01:27,268
התחלנו להתייחס לדעות של אחרים.

31
00:01:27,649 --> 00:01:30,849
זוהי שאלה גדולה שדורשת מחקרים רבים.

32
00:01:31,269 --> 00:01:33,570
אבל הצעד הראשון בחקר השאלה הזאת

33
00:01:33,594 --> 00:01:35,769
הוא לבדוק מתי בזמן ההתפתחות שלנו

34
00:01:35,793 --> 00:01:38,510
אנחנו מפתחים רגישות לדעות של אחרים.

35
00:01:39,245 --> 00:01:42,125
בארבע השנים האחרונות שלי באוניברסיטת אמורי

36
00:01:42,149 --> 00:01:44,236
חקרתי כיצד תינוקת

37
00:01:44,260 --> 00:01:48,546
שאין לה שום בעיה 
להסתובב במכולת לבושה בסרבל,

38
00:01:48,570 --> 00:01:51,421
הופכת לאדם מבוגר עם פחד מדיבור מול קהל

39
00:01:51,445 --> 00:01:53,546
מחשש שישפטו אותה באופן שלילי.

40
00:01:54,472 --> 00:01:56,109
(צחוק)

41
00:01:56,133 --> 00:01:58,474
זו בדרך כלל הנקודה שבה אנשים שואלים אותי,

42
00:01:58,498 --> 00:02:01,077
"איך בדיוק את חוקרת את השאלה הזאת?

43
00:02:01,101 --> 00:02:02,901
תינוקות לא יכולים לדבר, נכון?"

44
00:02:03,530 --> 00:02:05,680
ובכן, אם בעלי היה פה עכשיו,

45
00:02:05,704 --> 00:02:08,371
הוא היה אומר לכם שאני מראיינת תינוקות,

46
00:02:08,395 --> 00:02:12,827
כי הוא מעדיף לא לומר
שאשתו עושה ניסויים על ילדים.

47
00:02:12,851 --> 00:02:15,403
(צחוק)

48
00:02:15,427 --> 00:02:18,658
במציאות, אני מתכננת ניסויים לילדים,

49
00:02:18,682 --> 00:02:20,616
בדרך כלל בצורת משחקים.

50
00:02:21,269 --> 00:02:24,014
הפסיכולוג ההתפתחותי ד"ר פיליפ רושט ואני

51
00:02:24,038 --> 00:02:27,149
תכננו "משחק" שנקרא "משימת הרובוט"

52
00:02:27,173 --> 00:02:29,816
כדי לחקור מתי ילדים מתחילים להיות רגישים

53
00:02:29,840 --> 00:02:31,707
לדעות של אחרים.

54
00:02:32,442 --> 00:02:36,934
ליתר דיוק, משימת הרובוט בודקת מתי ילדים,
בדומה למבוגרים,

55
00:02:36,958 --> 00:02:40,093
משנים באופן אסטרטגי את התנהגותם 
כשאנשים אחרים מסתכלים עליהם.

56
00:02:41,030 --> 00:02:44,244
כדי לעשות זאת, 
הראינו לתינוקות בני 14 עד 24 חודשים

57
00:02:44,268 --> 00:02:46,443
איך להפעיל רובוט צעצוע,

58
00:02:46,467 --> 00:02:48,950
והעיקר, הענקנו ערך חיובי,

59
00:02:48,974 --> 00:02:51,220
כשאמרנו, "וואו, נכון שזה נפלא!"

60
00:02:51,244 --> 00:02:53,918
או ערך שלילי,
כשאמרנו, "או-או. אופס, אוי לא,"

61
00:02:53,942 --> 00:02:55,676
אחרי לחיצה על השלט.

62
00:02:56,220 --> 00:02:57,797
אחרי ההדגמה של הצעצוע,

63
00:02:57,821 --> 00:03:00,369
הזמנו את התינוקות לשחק עם השלט,

64
00:03:00,393 --> 00:03:01,815
ואז או שצפינו בהם

65
00:03:01,839 --> 00:03:04,656
או שהסתובבנו והעמדנו פנים
שאנחנו קוראים בכתב עת.

66
00:03:05,212 --> 00:03:07,641
הרעיון היה שאם עד גיל 24 חודשים

67
00:03:07,665 --> 00:03:10,942
ילדים אכן הופכים להיות רגישים
לדעות של אחרים,

68
00:03:10,966 --> 00:03:13,641
אז ההחלטה שלהם אם ללחוץ על הכפתור
אמורה להיות מושפעת

69
00:03:13,665 --> 00:03:16,046
לא רק מהשאלה האם צופים בהם

70
00:03:16,070 --> 00:03:18,760
אלא גם מהערכים שהחוקר ביטא

71
00:03:18,784 --> 00:03:20,409
בקשר ללחיצה על השלט.

72
00:03:21,173 --> 00:03:22,379
אז לדוגמה,

73
00:03:22,403 --> 00:03:26,031
היינו מצפים שילדים ישחקו עם השלט החיובי
הרבה יותר

74
00:03:26,055 --> 00:03:27,420
אם מסתכלים עליהם,

75
00:03:27,444 --> 00:03:29,587
אבל יבחרו לחקור את השלט השלילי

76
00:03:29,611 --> 00:03:31,278
ברגע שאף אחד לא מסתכל.

77
00:03:31,952 --> 00:03:35,412
כדי לתעד את התופעה, 
ביצענו שלוש גרסאות של הניסוי.

78
00:03:35,871 --> 00:03:39,220
הניסוי הראשון בחן כיצד תינוקות 
יתייחסו לצעצוע חדש

79
00:03:39,244 --> 00:03:41,847
אם לא נתנו להם שום הוראות או ערכים.

80
00:03:41,871 --> 00:03:44,601
אז פשוט הראינו לתינוקות 
איך להפעיל את הרובוט,

81
00:03:44,625 --> 00:03:46,212
אבל לא ייחסנו שום ערכים,

82
00:03:46,236 --> 00:03:49,347
וגם לא אמרנו להם שהם יכולים לשחק עם השלט,

83
00:03:49,371 --> 00:03:51,934
כך שהעמדנו אותם במצב ממש מעורפל.

84
00:03:51,958 --> 00:03:53,141
בניסוי השני,

85
00:03:53,165 --> 00:03:57,760
הוספנו את שני הערכים, החיובי והשלילי.

86
00:03:58,609 --> 00:04:01,878
ובניסוי האחרון, 
היו לנו שתי חוקרות ושלט אחד.

87
00:04:02,196 --> 00:04:05,625
חוקרת אחת הביעה ערך שלילי
בקשר ללחיצה על השלט,

88
00:04:05,649 --> 00:04:07,156
ואמרה, "איכס, הצעצוע זז,"

89
00:04:07,180 --> 00:04:09,651
ואילו החוקרת השנייה הביעה ערך חיובי ואמרה,

90
00:04:09,651 --> 00:04:11,621
"יש, הצעצוע זז."

91
00:04:11,927 --> 00:04:15,458
וככה הילדים הגיבו 
לשלושת התרחישים השונים הללו.

92
00:04:15,482 --> 00:04:18,322
אז בניסוי הראשון, עם המצב המעורפל,

93
00:04:18,346 --> 00:04:20,757
אני כרגע צופה בילדה.

94
00:04:20,781 --> 00:04:23,780
לא נראה שהיא מתעניינת במיוחד 
בלחיצה על השלט.

95
00:04:24,622 --> 00:04:26,291
ברגע שאני מסתובבת --

96
00:04:27,061 --> 00:04:28,672
עכשיו היא מוכנה לשחק.

97
00:04:28,696 --> 00:04:29,846
(צחוק)

98
00:04:31,903 --> 00:04:33,813
עכשיו אני לא מסתכלת על הילדה.

99
00:04:33,837 --> 00:04:34,988
היא ממש מרוכזת.

100
00:04:35,012 --> 00:04:36,162
אני מסתובבת.

101
00:04:37,588 --> 00:04:38,620
(צחוק)

102
00:04:38,644 --> 00:04:40,844
היא לא עשתה שום דבר, נכון?

103
00:04:43,596 --> 00:04:45,347
בניסוי השני, יש שני שלטים,

104
00:04:45,371 --> 00:04:47,918
אחד עם ערך חיובי ואחד עם ערך שלילי.

105
00:04:47,942 --> 00:04:49,609
עכשיו אני מסתכלת על הילדה.

106
00:04:49,633 --> 00:04:52,139
והשלט הכתום הוא השלט השלילי.

107
00:04:53,259 --> 00:04:56,052
היא רק מסתכלת מסביב, מסתכלת עליי.

108
00:04:56,494 --> 00:04:57,761
ואז אני מסתובבת...

109
00:05:00,081 --> 00:05:01,231
(צחוק)

110
00:05:03,072 --> 00:05:04,939
זה מה שהיא רוצה.

111
00:05:07,875 --> 00:05:09,412
אני לא מסתכלת על הילד.

112
00:05:09,436 --> 00:05:11,680
הוא רוצה שאימא תשחק עם זה, נכון?

113
00:05:11,704 --> 00:05:12,971
ללכת בדרך הבטוחה יותר.

114
00:05:13,736 --> 00:05:14,886
אני מסתובבת...

115
00:05:16,093 --> 00:05:17,760
(צחוק)

116
00:05:17,784 --> 00:05:19,984
גם הוא לא עשה שום דבר.

117
00:05:24,371 --> 00:05:25,903
כן, הוא מרגיש מוזר.

118
00:05:25,927 --> 00:05:26,934
(צחוק)

119
00:05:26,958 --> 00:05:29,077
כולם מכירים את המבט מהצד, נכון?

120
00:05:29,807 --> 00:05:32,268
הניסוי השלישי, שני חוקרים, שלט אחד.

121
00:05:32,292 --> 00:05:35,553
החוקרת שהגיבה באופן שלילי ללחיצה על השלט

122
00:05:35,577 --> 00:05:37,204
מסתכלת עכשיו על הילדה.

123
00:05:37,228 --> 00:05:41,402
היא מרגישה קצת מוזר, לא יודעת מה לעשות, 
מסתמכת על אימא.

124
00:05:44,307 --> 00:05:46,728
ואז, היא הולכת להסתובב

125
00:05:46,752 --> 00:05:50,219
כך שהחוקרת שהביעה תגובה חיובית תסתכל.

126
00:05:52,109 --> 00:05:54,339
השטח נקי -- עכשיו היא מוכנה לשחק.

127
00:05:54,363 --> 00:05:55,426
(צחוק)

128
00:05:55,450 --> 00:05:57,355
אז כמו שהנתונים מראים,

129
00:05:57,379 --> 00:05:59,712
גילינו שההחלטה של הילדים אם ללחוץ על השלט

130
00:05:59,736 --> 00:06:04,545
אכן הושפעה מהערכים וההוראות של החוקרת.

131
00:06:04,934 --> 00:06:07,475
מכיוון שבניסוי הראשון הילדים לא ידעו

132
00:06:07,499 --> 00:06:10,387
מה ייחשב לחיובי או שלילי,

133
00:06:10,411 --> 00:06:12,355
הם נטו לבחור בדרך הבטוחה ביותר

134
00:06:12,379 --> 00:06:15,059
ולחכות עד שאסתובב כדי ללחוץ על השלט.

135
00:06:15,083 --> 00:06:16,471
בניסוי השני, הילדים

136
00:06:16,495 --> 00:06:20,297
בחרו ללחוץ על השלט החיובי הרבה יותר 
בזמן שהסתכלתי,

137
00:06:20,321 --> 00:06:21,892
אבל ברגע שהסתובבתי,

138
00:06:21,916 --> 00:06:25,339
הם מייד לקחו את השלט השלילי
והתחילו לשחק איתו.

139
00:06:25,363 --> 00:06:26,953
חשוב לציין שבמחקר ביקורת,

140
00:06:26,977 --> 00:06:29,918
שבו ביטלנו את הערכים השונים של השלטים --

141
00:06:29,942 --> 00:06:33,180
אז פשוט אמרנו, "וואו" 
אחרי לחיצה על כל אחד מהשלטים --

142
00:06:33,204 --> 00:06:36,655
ההתנהגות של הילדים לא השתנתה 
עם שינוי התנאים,

143
00:06:36,679 --> 00:06:40,410
מה שמראה שהערכים שהענקנו לשני השלטים

144
00:06:40,434 --> 00:06:43,164
אכן הניעו את ההתנהגות במחקר הקודם.

145
00:06:43,188 --> 00:06:44,356
אחרון חביב,

146
00:06:44,380 --> 00:06:48,180
הילדים בניסוי השלישי
בחרו ללחוץ על השלט הרבה יותר

147
00:06:48,204 --> 00:06:51,514
כשהחוקרת שהביעה ערך חיובי הסתכלה,

148
00:06:51,538 --> 00:06:54,805
בניגוד לחוקרת שהביעה ערך שלילי.

149
00:06:55,553 --> 00:06:56,831
לא במקרה,

150
00:06:56,855 --> 00:07:00,498
זה גם בערך הגיל 
שבו ילדים מתחילים להפגין מבוכה

151
00:07:00,522 --> 00:07:03,515
במצבים שעלולים לעורר תגובה שלילית,

152
00:07:03,539 --> 00:07:05,546
כמו להסתכל על עצמם במראה

153
00:07:05,570 --> 00:07:07,221
ולגלות שיש להם כתם על האף.

154
00:07:07,245 --> 00:07:10,055
זו המקבילה למציאת תרד בין השיניים
אצל מבוגרים.

155
00:07:10,079 --> 00:07:11,253
(צחוק)

156
00:07:11,277 --> 00:07:14,325
אז מה אפשר לומר, על פי הממצאים הללו?

157
00:07:14,349 --> 00:07:17,801
חוץ מהעובדה שתינוקות הם ממש ממש ערמומיים.

158
00:07:17,825 --> 00:07:18,881
(צחוק)

159
00:07:18,905 --> 00:07:22,198
משלב מוקדם מאוד ילדים, בדומה למבוגרים,

160
00:07:22,222 --> 00:07:25,949
מפגינים רגישות 
לערכים שאנחנו מייחסים לחפצים והתנהגויות.

161
00:07:26,354 --> 00:07:29,631
וחשוב לציין שהערכים האלה 
מנחים את התנהגותם.

162
00:07:30,425 --> 00:07:32,132
בין אנחנו מודעים לכך או לא,

163
00:07:32,156 --> 00:07:35,166
אנחנו כל הזמן משדרים ערכים לאנשים סביבנו.

164
00:07:35,522 --> 00:07:39,006
עכשיו, אני לא מתכוונת לערכים כמו
"היה אדיב" או "אל תגנוב,"

165
00:07:39,030 --> 00:07:41,141
אף שאלה בהחלט ערכים.

166
00:07:41,450 --> 00:07:45,053
אני מתכוונת לזה שאנחנו כל הזמן 
מראים לאחרים, בעיקר לילדים שלנו,

167
00:07:45,077 --> 00:07:48,759
מה נחשב לאהוב, מוערך וראוי לשבח, ומה לא.

168
00:07:49,307 --> 00:07:50,483
והרבה פעמים,

169
00:07:50,507 --> 00:07:52,943
אנחנו עושים את זה בלי לשים לב.

170
00:07:53,601 --> 00:07:57,449
פסיכולוגים חוקרים התנהגות כדי לגלות 
מה אנחנו חושבים,

171
00:07:57,473 --> 00:08:00,403
כי ההתנהגות שלנו משקפת לעיתים קרובות
את האמונות,

172
00:08:00,427 --> 00:08:02,812
הערכים והרצונות שלנו.

173
00:08:03,471 --> 00:08:06,129
כאן באטלנטה, כולנו מאמינים באותו דבר.

174
00:08:06,963 --> 00:08:08,701
שקוקה קולה טובה יותר מפפסי.

175
00:08:08,725 --> 00:08:10,519
(מחיאות כפיים)

176
00:08:10,543 --> 00:08:15,283
עכשיו, אולי זה קשור לעובדה 
שקוקה קולה הומצאה באטלנטה.

177
00:08:15,307 --> 00:08:16,481
אבל בלי קשר,

178
00:08:16,505 --> 00:08:20,792
האמונה הזאת מתבטאת בעובדה
שרוב האנשים יבחרו לשתות קוקה קולה.

179
00:08:21,323 --> 00:08:22,695
באותו אופן,

180
00:08:22,719 --> 00:08:24,587
אנחנו משדרים ערך

181
00:08:24,611 --> 00:08:26,134
כשאנחנו מחמיאים לבנות

182
00:08:26,158 --> 00:08:28,664
בעיקר על השיער היפה או השמלה היפה שלהן,

183
00:08:28,688 --> 00:08:31,077
אבל מחמיאים לבנים על החוכמה שלהם.

184
00:08:31,101 --> 00:08:34,844
או כשאנחנו בוחרים להציע ממתק 
בניגוד למאכל מזין,

185
00:08:34,868 --> 00:08:36,898
בתור תגמול על התנהגות טובה.

186
00:08:37,466 --> 00:08:40,208
מבוגרים וילדים מסוגלים לקלוט 
ביעילות מדהימה

187
00:08:40,232 --> 00:08:42,727
את הערכים על פי ההתנהגויות המרומזות הללו.

188
00:08:43,061 --> 00:08:46,566
ובתגובה, זה מעצב את ההתנהגות שלהם.

189
00:08:47,196 --> 00:08:49,434
המחקר שהראיתי לכם היום

190
00:08:49,458 --> 00:08:52,998
מצביע על כך שהיכולת הזאת 
מתפתחת בשלב מוקדם מאוד,

191
00:08:53,022 --> 00:08:55,077
לפני שאנחנו יכולים אפילו לומר משפט שלם

192
00:08:55,101 --> 00:08:56,642
או לפני שנגמלנו מחיתולים.

193
00:08:57,014 --> 00:09:00,299
וזה הופך לחלק אינטגרלי מהאדם שנגדל להיות.

194
00:09:00,942 --> 00:09:02,498
אז לפני שאלך,

195
00:09:02,522 --> 00:09:05,395
אני רוצה להזמין אתכם להרהר בערכים

196
00:09:05,419 --> 00:09:07,819
שאנחנו משדרים
באינטראקציות היומיומיות שלנו,

197
00:09:08,125 --> 00:09:11,753
ואיך הערכים האלה עשויים לעצב 
את ההתנהגות של האנשים סביבכם.

198
00:09:12,222 --> 00:09:15,297
למשל, איזה ערך אנחנו משדרים

199
00:09:15,321 --> 00:09:18,064
כשאנחנו מחייכים אל הטלפון שלנו 
פעמים רבות יותר

200
00:09:18,088 --> 00:09:19,744
משאנחנו מחייכים אל אנשים אחרים?

201
00:09:20,683 --> 00:09:24,638
באותה מידה, תחשבו איך ההתנהגות שלכם
הושפעה מהאנשים סביבכם,

202
00:09:24,662 --> 00:09:27,060
בדרכים שאולי לא חשבתם עליהן בעבר.

203
00:09:27,543 --> 00:09:29,630
אם נחזור לדוגמה הפשוטה שלנו,

204
00:09:29,654 --> 00:09:32,026
האם אתם באמת מעדיפים
קוקה קולה על פני פפסי?

205
00:09:32,050 --> 00:09:35,516
או שההעדפה הזו נבעה 
מהדעות של אחרים סביבכם?

206
00:09:36,461 --> 00:09:39,215
להורים ומורים בהחלט יש את הזכות

207
00:09:39,239 --> 00:09:41,173
לעצב את ההתנהגות של ילדים.

208
00:09:41,977 --> 00:09:44,168
אבל חשוב לזכור

209
00:09:44,192 --> 00:09:48,451
שדרך הערכים שאנחנו משדרים 
באינטראקציות יומיומיות פשוטות,

210
00:09:48,475 --> 00:09:51,879
לכולנו יש את היכולת 
לעצב את ההתנהגות של האנשים סביבנו.

211
00:09:52,451 --> 00:09:53,602
תודה.

212
00:09:53,626 --> 00:09:57,841
(מחיאות כפיים)