0:00:00.262,0:00:01.712 אני רוצה שתעצרו לרגע 0:00:01.736,0:00:04.736 ותחשבו על מה שאתם לובשים עכשיו. 0:00:05.675,0:00:08.547 יש לי שאלה פילוסופית עמוקה אליכם. 0:00:09.079,0:00:11.761 למה אנחנו לא לובשים עכשיו פיג'מה נוחה? 0:00:11.785,0:00:12.785 (צחוק) 0:00:12.809,0:00:15.347 ובכן, אני פסיכולוגית ולא קוראת מחשבות, 0:00:15.371,0:00:17.743 אף שהרבה אנשים חושבים שזה אותו דבר. 0:00:18.069,0:00:21.736 אני בטוחה שהתגובה שלכם היא פחות או יותר, 0:00:21.760,0:00:24.434 "מצופה ממני לא ללבוש פיג'מה בציבור" 0:00:24.458,0:00:27.006 או "אני לא רוצה שיחשבו שאני בטלן." 0:00:27.665,0:00:31.716 כך או כך, העובדה שכולנו בחרנו ללבוש[br]בגדים שמתאימים למקום עבודה, 0:00:31.740,0:00:33.891 ולא את הטרנינג האהוב עלינו, 0:00:33.915,0:00:35.715 איננה צירוף מקרים מטופש. 0:00:36.311,0:00:40.208 במקום זאת, היא חושפת [br]שני מאפיינים אנושיים בולטים. 0:00:40.704,0:00:44.299 הראשון הוא שאנחנו מודעים[br]לדעות של אנשים אחרים, 0:00:44.323,0:00:46.950 כגון מה נחשב למקובל ומה לא, 0:00:46.974,0:00:49.990 למשל לא ללבוש פיג'מה במקומות מהסוג הזה. 0:00:50.490,0:00:54.204 והשני הוא שהמידע הזה[br]מנחה את ההתנהגות שלנו. 0:00:55.149,0:00:56.848 בניגוד למינים רבים אחרים, 0:00:56.872,0:01:00.912 בני אדם נוטים להתאים את התנהגותם[br]כשהם בנוכחות אחרים 0:01:00.936,0:01:02.315 כדי לזכות באישור. 0:01:02.766,0:01:05.084 אנחנו מקדישים זמן רב כדי להתאפר, 0:01:05.108,0:01:08.012 לבחור את התמונה הנכונה[br]ואת המסנן של אינסטגרם, 0:01:08.036,0:01:10.798 ולחשוב על רעיונות שישנו את העולם 0:01:10.822,0:01:12.555 ב-140 תווים או פחות. 0:01:13.561,0:01:16.585 אין ספק שהחשש שלנו[br]ממה שאנשים אחרים חושבים עלינו 0:01:16.609,0:01:18.542 הוא חלק גדול מהיותנו אנושיים. 0:01:19.530,0:01:22.220 אולם אף שזוהי תכונה אנושית, 0:01:22.244,0:01:25.014 אנחנו יודעים יחסית מעט בקשר למתי ואיך 0:01:25.038,0:01:27.268 התחלנו להתייחס לדעות של אחרים. 0:01:27.649,0:01:30.849 זוהי שאלה גדולה שדורשת מחקרים רבים. 0:01:31.269,0:01:33.570 אבל הצעד הראשון בחקר השאלה הזאת 0:01:33.594,0:01:35.769 הוא לבדוק מתי בזמן ההתפתחות שלנו 0:01:35.793,0:01:38.510 אנחנו מפתחים רגישות לדעות של אחרים. 0:01:39.245,0:01:42.125 בארבע השנים האחרונות שלי באוניברסיטת אמורי 0:01:42.149,0:01:44.236 חקרתי כיצד תינוקת 0:01:44.260,0:01:48.546 שאין לה שום בעיה [br]להסתובב במכולת לבושה בסרבל, 0:01:48.570,0:01:51.421 הופכת לאדם מבוגר עם פחד מדיבור מול קהל 0:01:51.445,0:01:53.546 מחשש שישפטו אותה באופן שלילי. 0:01:54.472,0:01:56.109 (צחוק) 0:01:56.133,0:01:58.474 זו בדרך כלל הנקודה שבה אנשים שואלים אותי, 0:01:58.498,0:02:01.077 "איך בדיוק את חוקרת את השאלה הזאת? 0:02:01.101,0:02:02.901 תינוקות לא יכולים לדבר, נכון?" 0:02:03.530,0:02:05.680 ובכן, אם בעלי היה פה עכשיו, 0:02:05.704,0:02:08.371 הוא היה אומר לכם שאני מראיינת תינוקות, 0:02:08.395,0:02:12.827 כי הוא מעדיף לא לומר[br]שאשתו עושה ניסויים על ילדים. 0:02:12.851,0:02:15.403 (צחוק) 0:02:15.427,0:02:18.658 במציאות, אני מתכננת ניסויים לילדים, 0:02:18.682,0:02:20.616 בדרך כלל בצורת משחקים. 0:02:21.269,0:02:24.014 הפסיכולוג ההתפתחותי ד"ר פיליפ רושט ואני 0:02:24.038,0:02:27.149 תכננו "משחק" שנקרא "משימת הרובוט" 0:02:27.173,0:02:29.816 כדי לחקור מתי ילדים מתחילים להיות רגישים 0:02:29.840,0:02:31.707 לדעות של אחרים. 0:02:32.442,0:02:36.934 ליתר דיוק, משימת הרובוט בודקת מתי ילדים,[br]בדומה למבוגרים, 0:02:36.958,0:02:40.093 משנים באופן אסטרטגי את התנהגותם [br]כשאנשים אחרים מסתכלים עליהם. 0:02:41.030,0:02:44.244 כדי לעשות זאת, [br]הראינו לתינוקות בני 14 עד 24 חודשים 0:02:44.268,0:02:46.443 איך להפעיל רובוט צעצוע, 0:02:46.467,0:02:48.950 והעיקר, הענקנו ערך חיובי, 0:02:48.974,0:02:51.220 כשאמרנו, "וואו, נכון שזה נפלא!" 0:02:51.244,0:02:53.918 או ערך שלילי,[br]כשאמרנו, "או-או. אופס, אוי לא," 0:02:53.942,0:02:55.676 אחרי לחיצה על השלט. 0:02:56.220,0:02:57.797 אחרי ההדגמה של הצעצוע, 0:02:57.821,0:03:00.369 הזמנו את התינוקות לשחק עם השלט, 0:03:00.393,0:03:01.815 ואז או שצפינו בהם 0:03:01.839,0:03:04.656 או שהסתובבנו והעמדנו פנים[br]שאנחנו קוראים בכתב עת. 0:03:05.212,0:03:07.641 הרעיון היה שאם עד גיל 24 חודשים 0:03:07.665,0:03:10.942 ילדים אכן הופכים להיות רגישים[br]לדעות של אחרים, 0:03:10.966,0:03:13.641 אז ההחלטה שלהם אם ללחוץ על הכפתור[br]אמורה להיות מושפעת 0:03:13.665,0:03:16.046 לא רק מהשאלה האם צופים בהם 0:03:16.070,0:03:18.760 אלא גם מהערכים שהחוקר ביטא 0:03:18.784,0:03:20.409 בקשר ללחיצה על השלט. 0:03:21.173,0:03:22.379 אז לדוגמה, 0:03:22.403,0:03:26.031 היינו מצפים שילדים ישחקו עם השלט החיובי[br]הרבה יותר 0:03:26.055,0:03:27.420 אם מסתכלים עליהם, 0:03:27.444,0:03:29.587 אבל יבחרו לחקור את השלט השלילי 0:03:29.611,0:03:31.278 ברגע שאף אחד לא מסתכל. 0:03:31.952,0:03:35.412 כדי לתעד את התופעה, [br]ביצענו שלוש גרסאות של הניסוי. 0:03:35.871,0:03:39.220 הניסוי הראשון בחן כיצד תינוקות [br]יתייחסו לצעצוע חדש 0:03:39.244,0:03:41.847 אם לא נתנו להם שום הוראות או ערכים. 0:03:41.871,0:03:44.601 אז פשוט הראינו לתינוקות [br]איך להפעיל את הרובוט, 0:03:44.625,0:03:46.212 אבל לא ייחסנו שום ערכים, 0:03:46.236,0:03:49.347 וגם לא אמרנו להם שהם יכולים לשחק עם השלט, 0:03:49.371,0:03:51.934 כך שהעמדנו אותם במצב ממש מעורפל. 0:03:51.958,0:03:53.141 בניסוי השני, 0:03:53.165,0:03:57.760 הוספנו את שני הערכים, החיובי והשלילי. 0:03:58.609,0:04:01.878 ובניסוי האחרון, [br]היו לנו שתי חוקרות ושלט אחד. 0:04:02.196,0:04:05.625 חוקרת אחת הביעה ערך שלילי[br]בקשר ללחיצה על השלט, 0:04:05.649,0:04:07.156 ואמרה, "איכס, הצעצוע זז," 0:04:07.180,0:04:09.651 ואילו החוקרת השנייה הביעה ערך חיובי ואמרה, 0:04:09.651,0:04:11.621 "יש, הצעצוע זז." 0:04:11.927,0:04:15.458 וככה הילדים הגיבו [br]לשלושת התרחישים השונים הללו. 0:04:15.482,0:04:18.322 אז בניסוי הראשון, עם המצב המעורפל, 0:04:18.346,0:04:20.757 אני כרגע צופה בילדה. 0:04:20.781,0:04:23.780 לא נראה שהיא מתעניינת במיוחד [br]בלחיצה על השלט. 0:04:24.622,0:04:26.291 ברגע שאני מסתובבת -- 0:04:27.061,0:04:28.672 עכשיו היא מוכנה לשחק. 0:04:28.696,0:04:29.846 (צחוק) 0:04:31.903,0:04:33.813 עכשיו אני לא מסתכלת על הילדה. 0:04:33.837,0:04:34.988 היא ממש מרוכזת. 0:04:35.012,0:04:36.162 אני מסתובבת. 0:04:37.588,0:04:38.620 (צחוק) 0:04:38.644,0:04:40.844 היא לא עשתה שום דבר, נכון? 0:04:43.596,0:04:45.347 בניסוי השני, יש שני שלטים, 0:04:45.371,0:04:47.918 אחד עם ערך חיובי ואחד עם ערך שלילי. 0:04:47.942,0:04:49.609 עכשיו אני מסתכלת על הילדה. 0:04:49.633,0:04:52.139 והשלט הכתום הוא השלט השלילי. 0:04:53.259,0:04:56.052 היא רק מסתכלת מסביב, מסתכלת עליי. 0:04:56.494,0:04:57.761 ואז אני מסתובבת... 0:05:00.081,0:05:01.231 (צחוק) 0:05:03.072,0:05:04.939 זה מה שהיא רוצה. 0:05:07.875,0:05:09.412 אני לא מסתכלת על הילד. 0:05:09.436,0:05:11.680 הוא רוצה שאימא תשחק עם זה, נכון? 0:05:11.704,0:05:12.971 ללכת בדרך הבטוחה יותר. 0:05:13.736,0:05:14.886 אני מסתובבת... 0:05:16.093,0:05:17.760 (צחוק) 0:05:17.784,0:05:19.984 גם הוא לא עשה שום דבר. 0:05:24.371,0:05:25.903 כן, הוא מרגיש מוזר. 0:05:25.927,0:05:26.934 (צחוק) 0:05:26.958,0:05:29.077 כולם מכירים את המבט מהצד, נכון? 0:05:29.807,0:05:32.268 הניסוי השלישי, שני חוקרים, שלט אחד. 0:05:32.292,0:05:35.553 החוקרת שהגיבה באופן שלילי ללחיצה על השלט 0:05:35.577,0:05:37.204 מסתכלת עכשיו על הילדה. 0:05:37.228,0:05:41.402 היא מרגישה קצת מוזר, לא יודעת מה לעשות, [br]מסתמכת על אימא. 0:05:44.307,0:05:46.728 ואז, היא הולכת להסתובב 0:05:46.752,0:05:50.219 כך שהחוקרת שהביעה תגובה חיובית תסתכל. 0:05:52.109,0:05:54.339 השטח נקי -- עכשיו היא מוכנה לשחק. 0:05:54.363,0:05:55.426 (צחוק) 0:05:55.450,0:05:57.355 אז כמו שהנתונים מראים, 0:05:57.379,0:05:59.712 גילינו שההחלטה של הילדים אם ללחוץ על השלט 0:05:59.736,0:06:04.545 אכן הושפעה מהערכים וההוראות של החוקרת. 0:06:04.934,0:06:07.475 מכיוון שבניסוי הראשון הילדים לא ידעו 0:06:07.499,0:06:10.387 מה ייחשב לחיובי או שלילי, 0:06:10.411,0:06:12.355 הם נטו לבחור בדרך הבטוחה ביותר 0:06:12.379,0:06:15.059 ולחכות עד שאסתובב כדי ללחוץ על השלט. 0:06:15.083,0:06:16.471 בניסוי השני, הילדים 0:06:16.495,0:06:20.297 בחרו ללחוץ על השלט החיובי הרבה יותר [br]בזמן שהסתכלתי, 0:06:20.321,0:06:21.892 אבל ברגע שהסתובבתי, 0:06:21.916,0:06:25.339 הם מייד לקחו את השלט השלילי[br]והתחילו לשחק איתו. 0:06:25.363,0:06:26.953 חשוב לציין שבמחקר ביקורת, 0:06:26.977,0:06:29.918 שבו ביטלנו את הערכים השונים של השלטים -- 0:06:29.942,0:06:33.180 אז פשוט אמרנו, "וואו" [br]אחרי לחיצה על כל אחד מהשלטים -- 0:06:33.204,0:06:36.655 ההתנהגות של הילדים לא השתנתה [br]עם שינוי התנאים, 0:06:36.679,0:06:40.410 מה שמראה שהערכים שהענקנו לשני השלטים 0:06:40.434,0:06:43.164 אכן הניעו את ההתנהגות במחקר הקודם. 0:06:43.188,0:06:44.356 אחרון חביב, 0:06:44.380,0:06:48.180 הילדים בניסוי השלישי[br]בחרו ללחוץ על השלט הרבה יותר 0:06:48.204,0:06:51.514 כשהחוקרת שהביעה ערך חיובי הסתכלה, 0:06:51.538,0:06:54.805 בניגוד לחוקרת שהביעה ערך שלילי. 0:06:55.553,0:06:56.831 לא במקרה, 0:06:56.855,0:07:00.498 זה גם בערך הגיל [br]שבו ילדים מתחילים להפגין מבוכה 0:07:00.522,0:07:03.515 במצבים שעלולים לעורר תגובה שלילית, 0:07:03.539,0:07:05.546 כמו להסתכל על עצמם במראה 0:07:05.570,0:07:07.221 ולגלות שיש להם כתם על האף. 0:07:07.245,0:07:10.055 זו המקבילה למציאת תרד בין השיניים[br]אצל מבוגרים. 0:07:10.079,0:07:11.253 (צחוק) 0:07:11.277,0:07:14.325 אז מה אפשר לומר, על פי הממצאים הללו? 0:07:14.349,0:07:17.801 חוץ מהעובדה שתינוקות הם ממש ממש ערמומיים. 0:07:17.825,0:07:18.881 (צחוק) 0:07:18.905,0:07:22.198 משלב מוקדם מאוד ילדים, בדומה למבוגרים, 0:07:22.222,0:07:25.949 מפגינים רגישות [br]לערכים שאנחנו מייחסים לחפצים והתנהגויות. 0:07:26.354,0:07:29.631 וחשוב לציין שהערכים האלה [br]מנחים את התנהגותם. 0:07:30.425,0:07:32.132 בין אנחנו מודעים לכך או לא, 0:07:32.156,0:07:35.166 אנחנו כל הזמן משדרים ערכים לאנשים סביבנו. 0:07:35.522,0:07:39.006 עכשיו, אני לא מתכוונת לערכים כמו[br]"היה אדיב" או "אל תגנוב," 0:07:39.030,0:07:41.141 אף שאלה בהחלט ערכים. 0:07:41.450,0:07:45.053 אני מתכוונת לזה שאנחנו כל הזמן [br]מראים לאחרים, בעיקר לילדים שלנו, 0:07:45.077,0:07:48.759 מה נחשב לאהוב, מוערך וראוי לשבח, ומה לא. 0:07:49.307,0:07:50.483 והרבה פעמים, 0:07:50.507,0:07:52.943 אנחנו עושים את זה בלי לשים לב. 0:07:53.601,0:07:57.449 פסיכולוגים חוקרים התנהגות כדי לגלות [br]מה אנחנו חושבים, 0:07:57.473,0:08:00.403 כי ההתנהגות שלנו משקפת לעיתים קרובות[br]את האמונות, 0:08:00.427,0:08:02.812 הערכים והרצונות שלנו. 0:08:03.471,0:08:06.129 כאן באטלנטה, כולנו מאמינים באותו דבר. 0:08:06.963,0:08:08.701 שקוקה קולה טובה יותר מפפסי. 0:08:08.725,0:08:10.519 (מחיאות כפיים) 0:08:10.543,0:08:15.283 עכשיו, אולי זה קשור לעובדה [br]שקוקה קולה הומצאה באטלנטה. 0:08:15.307,0:08:16.481 אבל בלי קשר, 0:08:16.505,0:08:20.792 האמונה הזאת מתבטאת בעובדה[br]שרוב האנשים יבחרו לשתות קוקה קולה. 0:08:21.323,0:08:22.695 באותו אופן, 0:08:22.719,0:08:24.587 אנחנו משדרים ערך 0:08:24.611,0:08:26.134 כשאנחנו מחמיאים לבנות 0:08:26.158,0:08:28.664 בעיקר על השיער היפה או השמלה היפה שלהן, 0:08:28.688,0:08:31.077 אבל מחמיאים לבנים על החוכמה שלהם. 0:08:31.101,0:08:34.844 או כשאנחנו בוחרים להציע ממתק [br]בניגוד למאכל מזין, 0:08:34.868,0:08:36.898 בתור תגמול על התנהגות טובה. 0:08:37.466,0:08:40.208 מבוגרים וילדים מסוגלים לקלוט [br]ביעילות מדהימה 0:08:40.232,0:08:42.727 את הערכים על פי ההתנהגויות המרומזות הללו. 0:08:43.061,0:08:46.566 ובתגובה, זה מעצב את ההתנהגות שלהם. 0:08:47.196,0:08:49.434 המחקר שהראיתי לכם היום 0:08:49.458,0:08:52.998 מצביע על כך שהיכולת הזאת [br]מתפתחת בשלב מוקדם מאוד, 0:08:53.022,0:08:55.077 לפני שאנחנו יכולים אפילו לומר משפט שלם 0:08:55.101,0:08:56.642 או לפני שנגמלנו מחיתולים. 0:08:57.014,0:09:00.299 וזה הופך לחלק אינטגרלי מהאדם שנגדל להיות. 0:09:00.942,0:09:02.498 אז לפני שאלך, 0:09:02.522,0:09:05.395 אני רוצה להזמין אתכם להרהר בערכים 0:09:05.419,0:09:07.819 שאנחנו משדרים[br]באינטראקציות היומיומיות שלנו, 0:09:08.125,0:09:11.753 ואיך הערכים האלה עשויים לעצב [br]את ההתנהגות של האנשים סביבכם. 0:09:12.222,0:09:15.297 למשל, איזה ערך אנחנו משדרים 0:09:15.321,0:09:18.064 כשאנחנו מחייכים אל הטלפון שלנו [br]פעמים רבות יותר 0:09:18.088,0:09:19.744 משאנחנו מחייכים אל אנשים אחרים? 0:09:20.683,0:09:24.638 באותה מידה, תחשבו איך ההתנהגות שלכם[br]הושפעה מהאנשים סביבכם, 0:09:24.662,0:09:27.060 בדרכים שאולי לא חשבתם עליהן בעבר. 0:09:27.543,0:09:29.630 אם נחזור לדוגמה הפשוטה שלנו, 0:09:29.654,0:09:32.026 האם אתם באמת מעדיפים[br]קוקה קולה על פני פפסי? 0:09:32.050,0:09:35.516 או שההעדפה הזו נבעה [br]מהדעות של אחרים סביבכם? 0:09:36.461,0:09:39.215 להורים ומורים בהחלט יש את הזכות 0:09:39.239,0:09:41.173 לעצב את ההתנהגות של ילדים. 0:09:41.977,0:09:44.168 אבל חשוב לזכור 0:09:44.192,0:09:48.451 שדרך הערכים שאנחנו משדרים [br]באינטראקציות יומיומיות פשוטות, 0:09:48.475,0:09:51.879 לכולנו יש את היכולת [br]לעצב את ההתנהגות של האנשים סביבנו. 0:09:52.451,0:09:53.602 תודה. 0:09:53.626,0:09:57.841 (מחיאות כפיים)