זו היתה האימפריה הכי גדולה
בחצי הכדור המערבי,

עם אוכלוסיה של כמעט 10 מיליון נתינים.

על שטח של יותר מ-900,000 קילומטרים רבועים,

האנשים בה בנו מרכזים ניהוליים עצומים,

מקדשים, ורשתות ענפות שלדרכים ותעלות.

הם עשו זאת בשטח קיצוני ולא מסביר פנים,

מבלי להשתמש בגלגלים, סוסים,
ברזל, או אפילו שפה כתובה.

אך תוך 100 שנה מעלייתה במאה ה-15,

אימפריית האינקה חדלה להתקיים.

לפי האגדה,

אבותיהם של שליטי האינקה
נוצרו על ידי אל השמש אינטי,

והם הגיחו ממערה שנקראה טמבו טוקו.

אייר מאנקו הנהיג ארבעה אחים וארבע אחיות.

הוא נשא מטה זהב עם הוראות

למציאת המקום בו הוא יטבע באדמה,

ויזהה אדמה פוריה.

לאחר הרפתקאות רבות וחיפוש מתמשך,

אייר מאנקו ואחיו הגיעו לעמק קוזקו,

שם המטה חדר את האדמה.

לאחר שנלחמו באוכלוסיה המקומית העזה,

הם ייסדו את הבירה,

ואייר מאנקו הפך למאנקו קפאק,
סאפה האינקה הראשון, מלך האינקה.

עדויות ארכיאולוגיות מרמזות

שהאינקה התיישבו לראשונה
בעמק זה סביב 1200 לספירה.

הם נשארו ממלכה קטנה עד 1438,

כשהם כמעט נכבשו על ידי שבט צ'אנקה השכן.

מלך האינקה באותו זמן, וירקוצ'ה,
ויורשו המיועד, ברחו בפחד,

אבל אחד הבנים האחרים שלו נשאר

והצליח לארגן את הגנת העיר.

בזכות כשרונו הצבאי,
הוא הפך לשליט האינקה התשיעי,

ולקח את השם פאצ'קוטי, או "מַהְפָּךְ."

פאצ'קוטי הרחיב את שלטון האינקה
ברחבי הרי האנדים,

והפך את הממלכה לאימפריה
בעזרת רפורמות מקיפות.

שטח האימפריה אורגן מחדש
כטהונאטינסויו, או "ארבעה רבעים,"

עם ארבע מחלקות שנשלטו
על ידי מושלים שדיווחו למלך.

למרות שלאינקה לא היה כתב,

הם השתמשו במערכת מורכבת
של שרשראות קשרים שנקראה קיפו

כדי לתעד מספרים ואולי מידע אחר.

בירוקרטיה מבוססת נקודה עשרונית אפשרה

מיסוי מערכתי ויעיל של נתיני האימפריה.

בתמורה, האימפריה סיפקה ביטחון,
תשתיות, ומצרכים,

עם מחסנים עצומים שהכילו
מצרכים נדרשים למקרה הצורך.

טראסות ענקיות ומערכות השקיה נבנו

ומגוון גידולים גודלו בגבהים שונים

כדי להישלח לכל רחבי האימפריה.

ובמהלך שלטון פצ'קוטי

נבנתה העיר המפורסמת מאצ'ו פיצ'ו.

בנו של פאצ'קוטי, טופה אינקה, המשיך
את ההתרחבות הצבאית של האימפריה,

ולבסוף הפך לשליט ב-1471.

עד סוף שלטונו, האימפריה כיסתה
את רוב דרום אמריקה המערבית.

בנו של טופה, הואיינה קפאק,
ירש אותו ב-1493.

אבל המבצעים הצבאיים המרוחקים
של השליט החדש הכבידו על המרקם החברתי.

וב-1524, הואיינה קפאק חלה בחום.

הכובשים הספרדיים הגיעו לקריביים
זמן מה לפני כן,

והביאו מחלות להן לתושבים המקומיים
לא היתה חסינות.

מיליונים מתו בהתפרצות,

כולל הואיינה קפאק ויורשו המיועד.

כס המלכות הפנוי הצית מלחמת אזרחים
בין שני אחים שורדים,

אטאהואלפה והואסקר,

מה שהחליש מאוד את האימפריה.

ב-1532, אחרי שזכה לבסוף
במלחמת האזרחים של בני האינקה,

אתאהואלפה וצבאו נתקלו בפולשים האירופאים.

למרות שהיו מעטים בהרבה,

פרנסיסקו פיזארו וקבוצתו הקטנה של כובשים

הממו את כוח המחץ הגדול בהרבה של המלך
בעזרת רובים וסוסים,

שני דברים שהם לא ראו בעבר.

אתאהואלפה נלקח בשבי
ונרצח בערך שנה מאוחר יותר.

הכובשים הספרדים התפעלו מהבירה קוזקו.

פיזארו תיאר אותה ככל כך יפה
ש"היא היתה יוצאת דופן אפילו בספרד."

למרות שהבירה נפלה,

והאוכלוסיה המקומית הושמדה
על ידי מלחמות ומחלות,

כמה מבני האינקה נסוגו לבירה חדשה בוילקבמבה

והתנגדו במשך 40 שנה נוספות.

אבל עד 1572, הספרדים השמידו 
את כל ההתנגדות הנותרת,

יחד עם הרבה מהמורשת
התרבותית והפיזית של האינקה.

לכן, אימפריית האינקה הגדולה
נפלה אפילו מהר משקמה.