WEBVTT

00:00:02.489 --> 00:00:07.009
חלק 4: שאלות, הבעת וקבלת הוקרת תודה

00:00:08.426 --> 00:00:11.681
הבוקר הזכרנו התאבלות בשפת ג'ירפה

00:00:11.821 --> 00:00:15.230
ושיש דרך שונה להגיד למישהו\מישהי שאני מצטער\ת

00:00:15.370 --> 00:00:17.560
ואני רציתי לשמוע מה זה היה.

00:00:17.700 --> 00:00:21.088
אוקי, בואו נעשה מבט זריז למה אני מתכוון בהתאבלות בשפת ג'ירפה.

00:00:21.228 --> 00:00:23.804
תחשבו על משהו שעשיתם\עשיתן

00:00:23.928 --> 00:00:26.715
שהייתן מאחלות שלא הייתן עושות.

00:00:29.720 --> 00:00:34.990
וזהו... תזכרו כמיטב יכולתכם איך דיברתם אל עצמכם.

00:00:35.130 --> 00:00:38.517
כשאמרתן את זה, או עשיתן את זה, מה שזה לא יהיה שעשיתן.

00:00:38.657 --> 00:00:44.984
אז מה אתם עשיתם? שאיחלתם שלא הייתם עושים אחרי שעשיתם את זה?

00:00:46.171 --> 00:00:51.612
ותנו לי דוגמא של מה אמרתם לעצמכם כשעשיתם את זה.

00:00:52.087 --> 00:00:54.289
חשבתם על אחת?

00:01:02.597 --> 00:01:04.885
שאני הרגשתי מגננתית,

00:01:05.025 --> 00:01:07.335
ושביקרתי מישהו.

00:01:07.482 --> 00:01:13.914
אז, מה שאת עשית זה שאמרת דברים לאדם אחר שהיית מאחלת שלא היית אומרת.

00:01:14.054 --> 00:01:14.726
נכון.

00:01:14.866 --> 00:01:19.293
אוקי. ומה את אמרת לעצמך כשעשית את זה?

00:01:20.155 --> 00:01:23.074
בדרך כלל, באותו רגע אני מרגישה... אתה יודע... מגננתית עם עצמי.

00:01:23.075 --> 00:01:28.282
לא, אני רוצה לדעת באופן מוחשי... עבורי התרגיל הזה אני צריך לדעת באופן מוחשי

00:01:28.422 --> 00:01:32.499
מה את אומרת לעצמך כשאת מתנהגת באופן שאת לא אוהבת.

00:01:32.624 --> 00:01:37.076
זה מאוד חשוב כדי לענות לשאלה שלך על התאבלות בשפת ג'ירפה.

00:01:37.077 --> 00:01:43.691
מאוד חשובה לזהות את... מה שהמחנך הפנימי שלך אומר לך.

00:01:43.831 --> 00:01:47.422
את רואה את זה? לכולנו יש מחנך פנימי,

00:01:47.562 --> 00:01:53.277
אשר מטרתו היא לחנך אותנו כשאנחנו פחות מאשר מושלמים.

00:01:54.138 --> 00:01:58.520
עכשיו, רובנו עשינו את הטעות ושלחנו את המחנך הפנימי שלנו

00:01:58.660 --> 00:02:03.497
אל האקדמיה האכזרית של תנים עבור מחנכים פנימיים.

00:02:04.885 --> 00:02:10.757
וכך, זה חשוב להיות מודעים איך המחנך הפנימי שלנו מדבר אלינו.

00:02:10.897 --> 00:02:12.378
אז זה מה שאני מבקש מכם.

00:02:12.518 --> 00:02:17.430
כשאמרת מה עשית לבעלך, מה המחנך הפנימי שלך...

00:02:17.570 --> 00:02:20.026
איך המחנך הפנימי שלך ניסה לחנך אותך?

00:02:20.120 --> 00:02:22.885
מה הוא אמר לך ומה עשית?

00:02:23.025 --> 00:02:24.413
באותו רגע או אחר כך?

00:02:24.553 --> 00:02:26.305
איזה מהם שאת רוצה.

00:02:26.446 --> 00:02:31.917
ובכן, הנקודה בה אני מתחילה להרגיש שאני מצטערת היא מאוחר יותר.

00:02:32.057 --> 00:02:35.091
בכל נקודה, מה אמרת לעצמך על איזה דבר שאת עשית?

00:02:35.092 --> 00:02:37.771
אוקי. אמרתי שאני בן-אדם רע...

00:02:37.911 --> 00:02:41.128
עכשיו, זה מספיק. את רואה?

00:02:41.550 --> 00:02:47.270
רואה, המחנך הפנימי שלך מנסה לחנך אותך דרך עונש.

00:02:48.206 --> 00:02:51.805
על ידי לגרום לעצמך לשנוא את עצמך עבור מה שעשית

00:02:51.950 --> 00:02:56.499
זה משתמש בשפה שרומזת שיש דבר כזה בן-אדם רע.

00:02:56.633 --> 00:03:02.725
בסדר. עכשיו, אם את מתנצלת מתוך אותה אנרגיה, זו תנית.

00:03:03.274 --> 00:03:07.705
כל התנצלות שבאה מתוך חשיבה שעשית משהו לא בסדר

00:03:07.845 --> 00:03:11.686
לא תהיה טובה עבורך או עבור האדם האחר.

00:03:12.818 --> 00:03:14.305
את איתי בינתיים?

00:03:14.445 --> 00:03:15.900
אני יודעת שזה מרגיש רע.

00:03:15.963 --> 00:03:17.803
כן, זה מרגיש רע.

00:03:17.943 --> 00:03:20.800
ואני באמת רוצה שתרגישי רע במצב כזה,

00:03:20.940 --> 00:03:23.979
אבל אני רוצה שזה יהיה רע מתוק.

00:03:25.052 --> 00:03:29.980
רע מתוק שיעזור לך ללמוד מזה בלי לשנוא את עצמך.

00:03:30.417 --> 00:03:33.799
כשיש לך מחשבה בתוך הראש שלך שאת בן-אדם רע, זה רע מכוער.

00:03:33.816 --> 00:03:35.897
זה רע מעניש.

00:03:36.573 --> 00:03:39.830
קודם כל, זה יעשה את זה קשה ללמוד.

00:03:40.171 --> 00:03:42.434
ואפילו אם תלמדי, זה יהיה מתוך שנאה עצמית,

00:03:42.512 --> 00:03:46.473
אז כל שינויים שתעשי יבואו במחיר גבוה.

00:03:46.596 --> 00:03:48.863
אז, זה המחנך הפנימי שלך.

00:03:48.895 --> 00:03:50.816
זה היה המחנך הפנימי שלך מדבר אלייך

00:03:50.879 --> 00:03:53.754
כשהוא אמר שאת אדם רע.

00:03:53.891 --> 00:03:56.643
עכשיו, אנחנו למדנו היום

00:03:56.779 --> 00:04:00.431
שכל השיפוטים הם ביטויים של צרכים, נכון?

00:04:00.571 --> 00:04:03.117
אז, למחנך הפנימי שלך יש כוונה טובה.

00:04:03.223 --> 00:04:06.819
באמת יש לו כוונה טובה. הוא רוצה שתלמדי מזה

00:04:06.867 --> 00:04:09.681
באופן שמשרת את החיים.

00:04:09.780 --> 00:04:14.780
יש לו כוונה טובה, זו פשוט השפה שהיא גרועה. אוקי?

00:04:15.469 --> 00:04:19.065
אז אנחנו לא רוצים לשמוע מה המחנך הפנימי שלנו חושב עלינו.

00:04:19.066 --> 00:04:21.320
אנחנו רוצים לשמוע את הצורך שאינו מתמלא,

00:04:21.460 --> 00:04:24.695
שהוא מנסה לקרוא את תשומת ליבנו אליו.

00:04:25.060 --> 00:04:28.579
אז, איזה צורך המחנך הפנימי שלך מנסה להביא לתשומת ליבך,

00:04:28.719 --> 00:04:32.495
שאת לא ממלאת בדרך שבה התנהגת?

00:04:38.011 --> 00:04:40.002
צורך עבור...

00:04:44.394 --> 00:04:46.602
להיות במערכת יחסים עם האדם האחר?

00:04:46.742 --> 00:04:49.173
צורך... איזה סוג של מערכת יחסים?

00:04:49.313 --> 00:04:52.431
>> הבנה הדדית, מכבדת? >> נכון.

00:04:52.536 --> 00:04:57.730
אז זה לא מילא את הצורך שלך עבור כיבוד והבנה של האדם האחר.

00:04:57.845 --> 00:04:58.422
כן.

00:04:58.422 --> 00:05:02.638
ואיך את מרגישה כשהצורך הזה אינו מתמלא?

00:05:07.648 --> 00:05:08.619
אשמה.

00:05:08.759 --> 00:05:11.358
אז עדיין יש לך את תדמית האדם הרע בראשך. רואה?

00:05:11.498 --> 00:05:12.937
את עדיין חושבת שאת בן-אדם רע...

00:05:13.077 --> 00:05:15.289
אם משהו עדיין קורה,

00:05:15.429 --> 00:05:17.577
האשמה הזו מגיעה מהשיפוט.

00:05:17.717 --> 00:05:19.976
ובכן, אני מרגישה מיואשת ומבודדת.

00:05:20.069 --> 00:05:21.999
אבל איך את מרגישה? איזה רגש את מרגישה לגבי

00:05:22.092 --> 00:05:24.946
זה שלא מילאת את הצרכים שלך

00:05:25.055 --> 00:05:27.111
עבור הבנה וכבוד?

00:05:27.251 --> 00:05:31.092
את רואה, האשמה באה מהדמות הזו של בן-אדם רע.

00:05:31.258 --> 00:05:33.914
איזו הרגשה באה מאי מילוי הצורך שלך

00:05:34.054 --> 00:05:38.563
להגיב אל האדם הזה בכבוד ובהבנה?

00:05:38.696 --> 00:05:39.915
עצב.

00:05:40.055 --> 00:05:42.059
זה כאב מתוק.

00:05:42.874 --> 00:05:45.192
זה התאבלות של ג'ירפה.

00:05:46.129 --> 00:05:47.672
אז אם את אומרת אל האדם,

00:05:47.812 --> 00:05:51.259
"אתה יודע, הדרך בה אני מדברת אלייך, אני מרגישה ממש עצובה."

00:05:51.399 --> 00:05:56.818
"זה לא ממלא את הצורך שלי לכבד אותך ולהבין אותך."

00:06:00.063 --> 00:06:03.282
את רואה? אין שום דמות שאני בן-אדם רע.

00:06:03.422 --> 00:06:04.801
אני עצוב.

00:06:05.286 --> 00:06:09.612
לא מילאתי את הצורך שלי עבור לכבד ולהבין אותך.

00:06:10.518 --> 00:06:14.973
תבדקי עם האדם האחר מה הוא היה מעדיף לשמוע.

00:06:15.063 --> 00:06:16.989
אם הוא היה מעדיף לשמוע את התאבלות הג'ירפה,

00:06:17.067 --> 00:06:20.470
או את ההתנצלות שאת בן-אדם רע.

00:06:23.323 --> 00:06:24.789
כן...

00:06:25.544 --> 00:06:28.658
יש לי קצת בעיה למצוא את השיניים

00:06:28.798 --> 00:06:32.150
במודל הזה באופן כלשהוא.

00:06:32.290 --> 00:06:34.049
זה נראה כאילו שהכל...

00:06:34.050 --> 00:06:36.065
למרות שאנחנו מדברים ברמת הרגשות,

00:06:36.066 --> 00:06:38.623
הכל נראה... אני מפרש זאת, בכל אופן...

00:06:38.763 --> 00:06:43.228
שזה בערך ברמה שכלית לעומת רמה רגשית,

00:06:43.368 --> 00:06:46.253
ואני מניח שאני פועל הרבה מתחושת הבטן שלי, אמנם.

00:06:46.393 --> 00:06:50.071
ואני מנסה לרדת לשם איכשהו.

00:06:50.204 --> 00:06:52.679
ואני צריך קצת עזרה עם זה.

00:06:52.770 --> 00:06:55.352
בעצם, תאמר לי איך

00:06:55.492 --> 00:06:59.563
אני יכול להשתמש בשיטה הזו בחיי היום יום שלי.

00:07:02.943 --> 00:07:04.538
כדי שזה לא יהיה...

00:07:04.678 --> 00:07:06.888
ובכן, שזה יהיה טבעי, אתה יודע?

00:07:07.028 --> 00:07:09.042
זה לא טבעי עבורי לפעול בדרך זו.

00:07:09.182 --> 00:07:12.355
הדבר הראשון שאני הייתי... הדבר שאני הייתי ממליץ לך

00:07:12.495 --> 00:07:14.924
הוא לשנות את המילה "טבעי" אל "נהוג".

00:07:15.064 --> 00:07:16.666
לעשות מה?

00:07:16.808 --> 00:07:19.171
שנה את המילה "טבעי" אל "נהוג". (מנהג)

00:07:19.311 --> 00:07:21.246
אני חושב שהתהליך הזה טבעי.

00:07:21.386 --> 00:07:24.349
יותר טבעי מאשר הדרך בה חונכנו לחשוב.

00:07:24.489 --> 00:07:27.509
אז, גנדי אומר שזה מסוכן מאוד לערבב בין המילים

00:07:27.649 --> 00:07:29.590
"טבעי" לבין "נהוג".

00:07:29.730 --> 00:07:33.014
הוא אומר שאימנו אותנו להיות מאוד רגילים לתקשר

00:07:33.092 --> 00:07:36.096
בדרכים שהן לגמרי לא טבעיות.

00:07:37.519 --> 00:07:41.350
אז, אני לא יכול לחשוב על דרך יותר טבעית לתקשר

00:07:41.490 --> 00:07:44.268
מאשר לדבר על מה שחי בתוכנו.

00:07:44.368 --> 00:07:46.437
פשוט מה שאנחנו מרגישים וצריכים.

00:07:46.577 --> 00:07:50.145
או כשבא לי לומר... אם בא לי לומר לא,

00:07:50.285 --> 00:07:51.974
לומר לא נראה לי בסדר.

00:07:52.114 --> 00:07:54.162
אבל מה שאתה אמרת קודם זה ש...

00:07:54.302 --> 00:07:56.000
למה אתה מתכוון בבסדר?

00:07:56.140 --> 00:07:57.976
זה בסדר לומר לא.

00:07:58.085 --> 00:07:59.983
למה אתה מתכוון למה אני מתכוון?

00:08:00.076 --> 00:08:01.757
אתה יודע, אנחנו יכולים ללכת סחור סחור.

00:08:01.897 --> 00:08:02.702
סליחה?

00:08:02.842 --> 00:08:04.316
אנחנו יכולים ללכת סחור סחור ולשאול אחד את השני...

00:08:04.364 --> 00:08:07.377
כן, אז הרשה לי להיות יותר ספציפי.

00:08:08.205 --> 00:08:10.172
כשאתה אומר לא,

00:08:11.359 --> 00:08:14.394
אני צופה שבכך שתאמר לא,

00:08:15.479 --> 00:08:17.361
לעיתים יותר קרובות משהיית רוצה,

00:08:17.501 --> 00:08:20.612
האדם האחר הולך להגיב אלייך באופן שסותר את...

00:08:20.752 --> 00:08:22.778
האינטרס האישי שלך באופן הטוב ביותר.

00:08:24.241 --> 00:08:29.240
אבל אם תגיד את הצורך שעומד מאחורי הלא, פחות סביר שזה יקרה.

00:08:29.360 --> 00:08:31.529
אז, אם כן, אם אני מבין את מה שאתה אומר,

00:08:31.669 --> 00:08:35.991
אתה מנסה... הרעיון הוא לתקשר באופן שבו

00:08:36.081 --> 00:08:38.173
האדם האחר היה מתקשר חזרה איתך,

00:08:38.313 --> 00:08:40.880
כך שזה ישרת הכי טוב את האינטרס האישי שלי?

00:08:40.981 --> 00:08:45.521
אני אומר שהמטרה של התהליך הזה הוא למלא את הצרכים של כולם,

00:08:45.621 --> 00:08:48.413
ושהם יתמלאו על ידי אנשים שנותנים מרצונם,

00:08:48.553 --> 00:08:51.697
לא מתוך מניעים של כפייה.

00:08:52.626 --> 00:08:55.909
ואני אומר שמתי שאתה אומר לא, זה מכשול

00:08:55.971 --> 00:09:01.072
שמוריד את הסבירות שהצרכים של כולם בסופו של דבר יתמלאו.

00:09:02.296 --> 00:09:05.650
אם אתה אומר את הצורך שמונע בעדך לומר כן,

00:09:05.790 --> 00:09:08.431
אני צופה סבירות גבוהה יותר שהצרכים של כולם

00:09:08.479 --> 00:09:10.762
יתמלאו בסופו של דבר.

00:09:14.311 --> 00:09:16.667
אז זה פשוט... אם אני מבין את מה שאתה אומר,

00:09:16.807 --> 00:09:20.535
אתה אומר: "פשוט בטא את הצרכים שלך בלי לומר לא."

00:09:20.675 --> 00:09:27.540
אני אומר שהצורך הוא ביטוי יותר ברור של מה שאתה מנסה לומר מאשר לא.

00:09:27.816 --> 00:09:29.969
אתה נהיה ברור יותר ומחובר יותר אל החיים

00:09:30.016 --> 00:09:32.716
כשאתה אומר את הצורך שמונע בעדך לומר כן

00:09:32.856 --> 00:09:34.862
מאשר פשוט לומר לא.

00:09:35.058 --> 00:09:38.499
ויש פחות סבירות שזה יתפרש בתור דחייה

00:09:38.639 --> 00:09:41.029
בתור זה שאתה מתנהג במגננתיות.

00:09:42.033 --> 00:09:46.912
לומר את הלא לבדו, אני צופה שיותר סביר שזה יקבל פרשנויות

00:09:47.013 --> 00:09:48.719
שהן נגד האינטרס האישי שלך.

00:09:48.859 --> 00:09:51.730
לפעמים כשאני לא שומע לא

00:09:51.805 --> 00:09:54.939
אני רואה בזה סוג של תגובה פאסיבית אגרסיבית

00:09:55.021 --> 00:09:59.086
עבור משהו שאני אולי... רוצה?

00:09:59.874 --> 00:10:01.419
מישהו, נגיד אם אתה...

00:10:01.559 --> 00:10:03.700
נגיד אם אני קובע פגישה עם מישהו

00:10:03.840 --> 00:10:06.590
ובמקום לומר לי לא, הם פשוט לא מגיעים לפגישה.

00:10:06.667 --> 00:10:07.167
כן.

00:10:07.215 --> 00:10:09.203
ואז הם נותנים לי סיבה למה הם לא הגיעו.

00:10:09.251 --> 00:10:12.979
כן. אני לא מציע את זה. אני לא מציע את התגובה הזו.

00:10:13.119 --> 00:10:16.227
אני מציע שאני הייתי רוצה שאותו אדם

00:10:16.367 --> 00:10:19.949
היה אומר לי בכנות באותו זמן מה הצורך שלהם היה.

00:10:20.030 --> 00:10:24.483
אני חושב שאם הם היו עושים את זה הם לא היו נכנסים לאותו המצב.

00:10:26.345 --> 00:10:28.214
הם אמרו כן שלא היה באמת כך.

00:10:28.354 --> 00:10:31.629
חלק מהאנשים לא יאמרו: "אני מפחד."

00:10:32.125 --> 00:10:34.567
בואו נאמר אם הסיבה היא שהם מפחדים לעשות את זה.

00:10:34.707 --> 00:10:37.398
זה יהיה מאוד תלוי במה קרה בעבר

00:10:37.538 --> 00:10:42.066
להם, כשהם היו צריכים להגיד לא בכל אופן שבו הם אמרו אותו.

00:10:43.313 --> 00:10:48.950
אם הם לא נהנו מתגובות אמפתיות במיוחד עבור זה בעבר,

00:10:49.030 --> 00:10:52.891
אז הם בטח מפחדים להיות כנים לגבי זה כעת.

00:10:52.962 --> 00:10:56.016
אני רואה את הערך בכל זה, אני באמת רואה אותו.

00:10:56.036 --> 00:10:59.019
אני מניח שזה הרעיון שזה עניין רגשי-מגעי שכזה'

00:10:59.085 --> 00:11:01.527
שאני לא רגיל לעבוד סביב זה.

00:11:01.667 --> 00:11:03.488
מה שאתה מנסה לפענח, אם אני מבין,

00:11:03.628 --> 00:11:05.926
זה איך באמת ליישם את זה

00:11:06.066 --> 00:11:09.187
באופן שבו תוכל להשתמש בזה ביום יום ולהרגיש בנוח עם זה.

00:11:09.327 --> 00:11:11.928
זו דרך אחת לנסח את זה.

00:11:12.003 --> 00:11:13.413
וכך, בהכשרה שלנו,

00:11:13.476 --> 00:11:17.457
אנו קודם מראים לאנשים כיצד לפתח את השפה\הבנה,

00:11:17.587 --> 00:11:23.047
ואחר כך איך להכניס את זה אל תוך השפה הרגילה שלהם.

00:11:23.887 --> 00:11:26.543
היה לי תלמיד שנסע איתי,

00:11:26.683 --> 00:11:30.093
והוא רצה לתת לי... הכרת תודה.

00:11:30.540 --> 00:11:32.599
אוקי? הוא אהב משהו שאני עשיתי.

00:11:32.739 --> 00:11:35.274
אני באמת נתתי לקבוצה עבודה קשה.

00:11:35.414 --> 00:11:39.031
ובמהלך ההפסקה, הוא אמר "דיקטטור".

00:11:40.199 --> 00:11:42.051
זה היה בשפת ג'ירפה,

00:11:43.249 --> 00:11:47.475
כי הוא ידע שאני ידעתי אל מה הוא הגיב.

00:11:47.615 --> 00:11:49.021
הוא ידע שאני לא אשמע שיפוט.

00:11:49.161 --> 00:11:52.671
הוא ידע שאני אוכל לנחש שמה מה הוא הרגיש והיה צריך.

00:11:52.755 --> 00:11:55.931
אתה רואה? אז הוא יכל לאמר לי את זה. "דיקטטור".

00:11:56.014 --> 00:11:58.474
אז אחרי שאנחנו באמת יודעים כיצד לזהות באופן ברור

00:11:58.614 --> 00:12:00.976
את הרגשות, הצרכים, הבקשות,

00:12:01.116 --> 00:12:03.437
אז אנחנו יכולים להתחיל להכניס את זה אל תוך שפה

00:12:03.577 --> 00:12:06.781
שיכולה לחבר אותנו עם האנשים שאנחנו מדברים איתם.

00:12:06.887 --> 00:12:10.246
אבל בשלב הזה של היום, אחרי יום אחד,

00:12:10.386 --> 00:12:12.949
אני עוד עובד איתכם על לוודא שאתם מבינים\מבינות

00:12:13.031 --> 00:12:14.493
מה היא הרגשה ומה הוא צורך,

00:12:14.633 --> 00:12:16.549
כי אם אתן לא מבינות באמת את זה,

00:12:16.689 --> 00:12:20.087
זה יהיה מאוד קשה לדעת איך ליישם אז את השיטה הזו אל הניב שלך.

00:12:20.227 --> 00:12:22.973
אני מניח שאני תן ניו יורק בהחלמה.

00:12:26.369 --> 00:12:29.248
אני מקבלת את הרושם ש...

00:12:29.305 --> 00:12:31.501
התנצלות איננה באמת...

00:12:32.966 --> 00:12:35.482
השרות הטוב יותר של להיות ג'ירפה.

00:12:35.622 --> 00:12:38.065
ואני הייתי רוצה לדעת כיצד היית בונה מודל...

00:12:38.066 --> 00:12:41.019
הייתי רוצה שתבנה מודל עבורי

00:12:41.159 --> 00:12:45.217
הכרה של החטאה למטרה.

00:12:45.357 --> 00:12:46.664
לחטוא באומץ לב.

00:12:46.804 --> 00:12:49.303
אם את זוכרת קודם,

00:12:49.443 --> 00:12:53.440
אני הראתי דוגמא של זה בה הראתי את האדם אומר

00:12:53.580 --> 00:12:55.507
"אני מרגיש עצובה. הייתי רוצה

00:12:55.647 --> 00:12:59.158
להגיב עם יותר הבנה ממה שהגבתי."

00:12:59.298 --> 00:13:01.918
אז את לא משתמשת במילים "אני מצטערת". את אומרת "אני עצובה."

00:13:02.058 --> 00:13:04.143
זה פחות עצם המילים "אני מצטערת",

00:13:04.283 --> 00:13:07.718
המעבר שעשינו היה מלחשוב שעשינו משהו לא בסדר.

00:13:07.858 --> 00:13:08.882
שזה היה רע.

00:13:09.022 --> 00:13:11.562
זו החשיבה הזו שמהווה את הבעיה,

00:13:11.702 --> 00:13:14.938
והחלק של "אני מצטערת" נובע מאותה חשיבה.

00:13:15.035 --> 00:13:16.917
אז זה לא רק שאני לא אומר "אני מצטערת",

00:13:17.028 --> 00:13:18.950
אני אומר "אני עצובה" אם אני עצוב

00:13:19.033 --> 00:13:20.944
רואה? המילים "אני מצטערת" הן כמעט חסרות משמעות.

00:13:21.056 --> 00:13:25.020
אנשים יכולים לומר את זה ולא להרגיש כלום.

00:13:25.087 --> 00:13:28.695
את אומרת את זה כדי לקנות סלחנות.

00:13:28.835 --> 00:13:31.944
אז, אם אני מרגיש עצוב, אני אומר את זה.

00:13:32.024 --> 00:13:33.971
"אני מרגישה עצובה. הייתי רוצה

00:13:34.052 --> 00:13:35.969
להיות יותר מודעת לצרכים שלך, למשל,

00:13:36.051 --> 00:13:39.381
איפה שאני לקחתי בחשבון את צרכי האדם.

00:13:39.521 --> 00:13:43.574
אבל אני לא אומר "אני מצטערת, זה היה לא מתחשב מצידי".

00:13:43.680 --> 00:13:47.005
אין האשמה עצמית. לא עשיתי משהו לא בסדר.

00:13:47.145 --> 00:13:50.654
אין דבר כזה לעשות משהו לא בסדר.

00:13:50.768 --> 00:13:54.024
מה שאני עשיתי לא היה בהרמוניה עם הצרכים שלי.

00:13:54.164 --> 00:13:55.606
אני רוצה להתאבל על זה.

00:13:55.746 --> 00:13:59.052
"אני עצובה. הייתי רוצה להיות יותר מודעת לצרכים שלך".

00:13:59.192 --> 00:14:00.948
משהו כזה. זה נותן לך את הדוגמא?

00:14:01.029 --> 00:14:03.301
בהחלט. תודה.

00:14:03.713 --> 00:14:07.405
יש לי שאלה. כאן. משמאלך.

00:14:10.412 --> 00:14:13.397
יש לי מצב עם הפרטנר האינטימי שלי

00:14:13.537 --> 00:14:17.523
שפעמים רבות אנחנו נפגשים ואנחנו מתווכחים המון,

00:14:17.581 --> 00:14:20.827
ויש לי צורך כזה...

00:14:22.042 --> 00:14:24.523
שאתה אומרת קודם שזה לא נכון:

00:14:24.663 --> 00:14:26.667
שאני רוצה שהיא תהיה מאושרת.

00:14:26.807 --> 00:14:29.774
אני לא אמרתי שזה לא נכון. אמרתי שזה לא בר ביצוע.

00:14:29.914 --> 00:14:33.834
אוקי. נכון. זה מה שהיא כל הזמן אומרת לי.

00:14:36.923 --> 00:14:42.047
אם אתה תגיד לי להיות מאושר, תגיד לי את הפעולה כדי להגיע לשמה.

00:14:42.681 --> 00:14:44.941
את זה אני יכול לעשות. אם תאמר לי את הפעולה,

00:14:45.035 --> 00:14:46.497
שאתה צופה שאם אעשה אותה,

00:14:46.637 --> 00:14:48.963
שאהיה מאושר בסופה, זה יכול לעזור לי.

00:14:49.103 --> 00:14:51.774
תגיד לי את הפעולה. אל תגיד לי פשוט להיות מאושר.

00:14:51.914 --> 00:14:54.356
אל תגיד לי תהיה בטוח בעצמך.

00:14:54.434 --> 00:14:58.279
תגיד לי מה אתה היית רוצה שאעשה כדי להרגיש בטחון עצמי.

00:14:58.413 --> 00:15:01.544
הפעולה תוביל אותי לשם, אבל פשוט לומר לי מה להרגיש

00:15:01.684 --> 00:15:04.690
שם אותי במלכודת פראדוקסלית.

00:15:05.073 --> 00:15:06.500
אוקי...

00:15:07.688 --> 00:15:10.291
אחד הדברים האחרים שזה היה...

00:15:10.431 --> 00:15:11.996
זה אם אנחנו נפגשים,

00:15:12.136 --> 00:15:15.020
אני לא בהכרח רוצה...

00:15:15.447 --> 00:15:19.545
ללכת לאיזשהו מקום איתה אם היא לא במצב רוח טוב באותו זמן

00:15:19.685 --> 00:15:21.565
או אם יש איזשהו סוג של מתח...

00:15:21.705 --> 00:15:26.721
אז תיתן לי אמפתיה לגבי למה אני במצב רוח לא טוב ואני אהיה במצב רוח טוב.

00:15:27.407 --> 00:15:29.629
אבל להגיד לי שאני צריך להיות במצב רוח יותר טוב

00:15:29.769 --> 00:15:34.274
בשביל שתרצה לבוא מוביל אותי למצב רוח יותר גרוע.

00:15:36.602 --> 00:15:37.904
אוקי.

00:15:42.551 --> 00:15:46.151
אני תוהה אם יש פעמים ש...

00:15:46.291 --> 00:15:48.510
זה נמצא כאן... זה...

00:15:48.893 --> 00:15:54.332
אני מרגיש איזו חרדה לגבי טיול שאני מתכנן כדי לבקר את אמא שלי בקרוב

00:15:54.472 --> 00:15:58.161
ויש בינינו דינמיקה בה היא מאוד רוצה לעזור לי

00:15:58.316 --> 00:16:03.473
להבין כל פרט של מה שאני עושה במשך הלינה שלי, ואני רוצה שיתנו לי להיות לבד.

00:16:03.613 --> 00:16:05.553
אז, תראה לי איך לעשות את זה.

00:16:05.693 --> 00:16:08.484
ואני מפחד שאם אני אדבר אליה ככה,

00:16:08.624 --> 00:16:10.247
שזה הולך להחמיר את הדברים הרבה יותר.

00:16:10.387 --> 00:16:12.606
אוקי. אז אנחנו נלמד אותך איך... אם זה קורה,

00:16:12.746 --> 00:16:16.881
אנחנו נראה לך איך להנות מזה כשזה נהיה יותר גרוע.

00:16:17.468 --> 00:16:20.392
אבל קודם, תן לי להראות לך את הדבר הראשון שאנחנו עושים\עושות

00:16:20.470 --> 00:16:25.523
אם אנחנו רוצות שאדם ישקול התנהגות שונה מזו שהיא עשתה עד עתה,

00:16:25.663 --> 00:16:28.031
התחל את התקשורת בכך שאתה מראה שמה

00:16:28.078 --> 00:16:32.276
שהן עושות\עושים זה הדבר היקר ביותר שהן היו יכולות לעשות.

00:16:33.075 --> 00:16:35.296
באופן זה: אמפתיה -

00:16:35.436 --> 00:16:40.501
התחל באמפתיה כלפי הכוונה של אמא שלך כשהיא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת.

00:16:40.605 --> 00:16:43.623
אמא, אני מנחש שמתי שאת קופצת ורוצה

00:16:43.763 --> 00:16:46.202
להראות לי את כל הדברים שאפשר לעשות,

00:16:46.311 --> 00:16:49.332
מאוד אכפת לך שאני אהיה במהלך הטיול הזה

00:16:49.472 --> 00:16:51.407
ואת רוצה להיות בטוחה שיש תמיכה לכך.

00:16:51.547 --> 00:16:53.439
הו, כן, כן, בלה, בלה...

00:16:53.579 --> 00:16:57.536
כן, אז, זה מאוד חשוב עבורך

00:16:57.676 --> 00:17:00.811
שאני אהנה ואת רוצה לתרום לכך.

00:17:00.905 --> 00:17:02.272
כן.

00:17:03.171 --> 00:17:04.549
זה שלב ראשון. רואה למה אני מתכוון?

00:17:04.689 --> 00:17:08.696
לזה אני מתכוון בלהתחיל על ידי להראות שאתה מבין.

00:17:08.813 --> 00:17:11.174
עכשיו, ככל שאנחנו יותר מודאגים מאותה התנהגות,

00:17:11.252 --> 00:17:14.557
כך יותר חשוב להתחיל עם זה.

00:17:14.723 --> 00:17:16.584
רואה? זה למה מתי שאני עובד בבתי כלא,

00:17:16.661 --> 00:17:20.345
והבן אדם הזה תקף אנשים מינית, או אנס אנשים,

00:17:20.485 --> 00:17:24.710
אם אני רוצה למצוא דרך אחרת עבורו להתנהג,

00:17:24.850 --> 00:17:29.076
הדבר הראשון לעשות הוא לוודא שהם לא שונאים את עצמם עבור מה שהם עושים.

00:17:29.170 --> 00:17:34.009
ככל שהם שונאים את עצמם עבור מה שהם עושים, כך הם ימשיכו לעשות אותו.

00:17:34.068 --> 00:17:36.288
אז אני מתחיל עם אמפתיה

00:17:36.428 --> 00:17:38.700
כלפי מה הצרכים שלהם, עבורם הם עושים את זה.

00:17:39.453 --> 00:17:42.714
אוקי. אז, יש לך את הצעד הזה. הצעד הבא...

00:17:42.854 --> 00:17:44.508
מה שהתחלנו איתו את היום...

00:17:44.586 --> 00:17:46.889
הייתי אומר לך בכנות איך אני מרגיש.

00:17:47.029 --> 00:17:51.281
אמא, אני מרגיש קרוע כרגע כי אני מודה לך על הכוונה שלך.

00:17:51.421 --> 00:17:52.259
אבל...

00:17:52.399 --> 00:17:55.182
באמת יש לי צורך בערך לעשות את הבחירות שלי כאן,

00:17:55.322 --> 00:17:57.773
כי אני חושב שזה יהיה קשה מאוד עבור כל אדם אחר לדעת באמת

00:17:57.913 --> 00:18:01.694
מה אני צריך, ואני צריך את המרחב הזה כדי להבין את זה עבור עצמי.

00:18:01.757 --> 00:18:04.597
אז, האם את יכולה לומר לי מה את שמעת אותי אומר, אמא,

00:18:04.691 --> 00:18:08.328
כדי שאני אראה אם אני מבהיר את עצמי?

00:18:16.925 --> 00:18:19.505
אז עכשיו אני יודע שאמא לא שמעה אותי.

00:18:19.645 --> 00:18:22.129
עכשיו אני יודע שאמא לא שמעה את הצרכים שלי.

00:18:22.269 --> 00:18:24.974
היא כנראה שמעה דחייה.

00:18:25.067 --> 00:18:27.986
היא כנראה שמעה שהיא לא מוערכת.

00:18:28.079 --> 00:18:34.545
אבל זה חשוב שאני לא אחשוב שהתגובה שלי היא בגלל מה שאני אמרתי.

00:18:34.654 --> 00:18:36.437
אם אני מבטא את הרגשות והצרכים שלי,

00:18:36.577 --> 00:18:40.424
זה יהיה בלתי אפשרי לאדם להגיב באופן זה, אם הם שמעו אותם.

00:18:40.564 --> 00:18:42.390
הם היו מקבלים מתנה.

00:18:42.530 --> 00:18:47.470
היו להם את העיניים של ילד קטן שמקבל מתנה מסנטה קלאוס.

00:18:47.610 --> 00:18:50.916
זה לא נראה כפי שאמא נראית ברגע זה.

00:18:51.056 --> 00:18:54.876
אז, אמא, האם תוכלי לומר לי מה בדיוק שמעת אותי אומר?

00:18:54.957 --> 00:18:56.910
אתה לא רוצה אותי.

00:18:58.888 --> 00:19:01.199
אז, את שמעת את זה בתור סוג של דחייה, אמא?

00:19:01.293 --> 00:19:04.761
כמובן. איך עוד הייתי יכולה לשמוע את זה?

00:19:04.881 --> 00:19:08.048
ובכן, תודה שאת אומרת לי ששמעת את זה בתור דחייה, אמא.

00:19:08.188 --> 00:19:12.868
שימו לב שלא אמרתי "זה לא מה שאני אמרתי". רואה?

00:19:14.057 --> 00:19:17.523
אם אתן רוצות\רוצים שאנשים יבינו אתכן אחרת,

00:19:17.663 --> 00:19:21.684
אף פעם אל תאמרו להן "את\ה לא מבינ\ה אותי נכון".

00:19:21.814 --> 00:19:24.746
אל תאמרו "זה לא מה שאני אמרתי".

00:19:24.832 --> 00:19:27.990
תגידו "תודה שאמרת לי שזה מה ששמעת.

00:19:28.083 --> 00:19:29.971
אני רואה שלא הבהרתי את עצמי.

00:19:30.080 --> 00:19:32.712
הייתי רוצה לנסות שוב, אמא,

00:19:32.852 --> 00:19:35.560
כי אני מאוד מעריך, את ההצעה שלך לעזרה,

00:19:35.700 --> 00:19:40.931
אבל יש לי צורך להבהיר את הצרכים שלי ולהבנות את הזמן שלי.

00:19:41.071 --> 00:19:44.832
האם את יכולה לומר לי מה שמעת אותי אומר?"

00:19:45.444 --> 00:19:49.592
אז אתה חושב שאין לי שוב חכמה לגבי לעזור לך.

00:19:49.689 --> 00:19:52.904
תודה שאת אומרת לי שזה מה שאת שומעת, אמא.

00:19:53.013 --> 00:19:54.983
הייתי שמח שתשמעי את זה אחרת.

00:19:55.092 --> 00:19:57.255
הייתי רוצה שתשמעי רק את הצרכים שלי.

00:19:57.395 --> 00:20:02.520
שיש לי צורך אמיתי לסדר דברים בעצמי, ולהבנות את הזמן שלי.

00:20:02.660 --> 00:20:05.815
האם את יכולה לומר לי מה את שמעת?

00:20:07.167 --> 00:20:12.479
יש לך צורך בערך להבהיר עבור עצמך מה אתה רוצה ולפענח דברים.

00:20:12.619 --> 00:20:13.552
תודה, אמא.

00:20:13.692 --> 00:20:16.682
רואים כמה זה קל לקבל אמפתיה מתן? רק בערך

00:20:16.745 --> 00:20:19.998
שלוש משיכות אוזניים, וקיבלתי את זה. נכון?

00:20:22.395 --> 00:20:25.892
עכשיו, יש גם תנים של שמונה משיכות, אני יודע את זה.

00:20:25.961 --> 00:20:30.718
אבל אני יכול לומר לפי כמה אמא שלך מתוקה שהיא תן של שלוש משיכות.

00:20:30.812 --> 00:20:32.679
תודה.

00:20:38.284 --> 00:20:39.731
כן...

00:20:40.067 --> 00:20:43.704
הזכרת קודם בבוקר על הנאה מסבל.

00:20:43.844 --> 00:20:45.403
האם אתה יכול להרחיב לגבי זה?

00:20:45.543 --> 00:20:49.083
הו כן. זה מאוד חשוב. תודה שהחזרת אותי לנושא הזה.

00:20:49.356 --> 00:20:52.765
אוקי. חבר\ה שלך אומרת לך

00:20:54.963 --> 00:21:00.068
"אני אפס. אני אף פעם לא אגיע לשום דבר.

00:21:00.208 --> 00:21:03.832
תראה, אני עובד זוטר בגיל 45.

00:21:05.069 --> 00:21:07.388
אח שלי מנהל החברה שלו.

00:21:07.528 --> 00:21:10.002
אחותי עורכת דין מובילה,

00:21:10.832 --> 00:21:12.605
ואני אפס."

00:21:12.745 --> 00:21:14.611
אוקי?

00:21:15.628 --> 00:21:17.671
עכשיו, כדי להנות מסבלו של אדם אחר,

00:21:17.811 --> 00:21:23.111
אנחנו צריכות לשחרר אותנו משני סוגים של אחריות.

00:21:23.567 --> 00:21:26.826
הראשונה, היא שאנחנו לא גרמנו לכאב.

00:21:27.611 --> 00:21:29.888
ואנחנו רוצות\רוצים לשחרר את עצמנו מזה,

00:21:30.028 --> 00:21:31.972
במיוחד כשהאדם השני מנסה לגרום לנו להאמין

00:21:32.065 --> 00:21:33.969
שאנחנו גרמנו לכאב.

00:21:34.062 --> 00:21:38.926
רואות? אז האדם התחיל "ואת אשמה עבור כל זה לה למה אני אפס."

00:21:39.066 --> 00:21:40.977
במיוחד כשאדם אחר אומרת את זה,

00:21:41.070 --> 00:21:43.457
אנחנו לא רוצות בשום צורה

00:21:43.597 --> 00:21:44.977
שאנחנו גרמנו לכאב שלה,

00:21:45.070 --> 00:21:50.147
כי את לא יכולה לגרום לכאב הפסיכולוגי של אדם אחר.

00:21:50.640 --> 00:21:54.760
ובכן, במקרה זה, היא לא אמרה את זה כך שזה די קל

00:21:54.900 --> 00:21:56.959
לשחרר את עצמנו מלהרגיש אחראים.

00:21:57.068 --> 00:22:00.406
אבל הדבר השני הוא הקשה.

00:22:01.799 --> 00:22:03.667
לחשוב שאנחנו צריכים לתקן את זה.

00:22:03.807 --> 00:22:06.431
לגרום לבן-אדם להרגיש יותר טוב.

00:22:06.539 --> 00:22:10.510
ככל שאנחנו חושבים שזה תפקידנו לגרום לבן-אדם להרגיש יותר טוב,

00:22:10.650 --> 00:22:13.456
כך אנחנו יותר נחמיר את המצב.

00:22:13.599 --> 00:22:16.184
כי אתן\אתם לא יכולות לתקן אנשים.

00:22:16.975 --> 00:22:18.975
החדשות הטובות הן שאתן לא צריכות.

00:22:19.053 --> 00:22:24.009
יש אנרגיית ריפוי מאוד חזקה שתמיד זמינה

00:22:24.484 --> 00:22:26.335
אם אנחנו לא חוסמים אותה.

00:22:26.475 --> 00:22:27.962
ואיך אנחנו חוסמים את האנרגיה הזו?

00:22:28.071 --> 00:22:31.104
על ידי לנסות לתקן דברים בעצמנו.

00:22:32.851 --> 00:22:35.864
אז, איך אנחנו עוזרים לאנרגיה הזו לעשות את העבודה?

00:22:36.004 --> 00:22:38.084
דרך אמפתיה.

00:22:38.487 --> 00:22:40.490
אמפתיה דורשת נוכחות.

00:22:40.630 --> 00:22:42.519
פשוט להיות נוכח\ת.

00:22:42.851 --> 00:22:44.477
כשאנחנו פשוט נוכחות,

00:22:44.617 --> 00:22:47.018
כשאנחנו זוכרות את עצת הבודהא

00:22:47.158 --> 00:22:50.294
"אל תעשו משהו. תעמדו שם."

00:22:52.278 --> 00:22:56.643
כשאנחנו עושים את זה, והאנרגיה הזו עוברת דרכנו,

00:22:56.743 --> 00:23:01.828
יש חיבור יקר בין האדם ההוא ובינינו.

00:23:02.864 --> 00:23:05.736
והחיבור היקר הזה הוא מה שאני מתכוון אליו בלהנות מהכאב.

00:23:05.876 --> 00:23:08.501
להנות מהחיבור היקר הזה.

00:23:08.641 --> 00:23:13.022
ובין אם האדם הזה מרגיש שמחה או כאב,

00:23:13.162 --> 00:23:16.262
אם אנחנו נוכחים שם איתם,

00:23:16.722 --> 00:23:18.686
לזה אני מתכוון.

00:23:19.671 --> 00:23:24.917
אבל אנחנו חוסמים את האנרגיה הנפלאה הזו בכל פעם שאנחנו נכנסים פנימה וחושבים שאנחנו צריכים לתקן דברים.

00:23:25.057 --> 00:23:30.047
אז, אם אנחנו אומרים "די, די, די. אתה תרגיש יותר טוב. אתה תתגבר על זה" אנחנו מחמירים את המצב.

00:23:30.187 --> 00:23:34.277
כשאנחנו מתחילים לתת עצות, אנחנו מחמירים את המצב.

00:23:34.399 --> 00:23:36.868
אז, איך זה נראה?

00:23:36.961 --> 00:23:40.932
אז, אתה מרגיש ממש חסר רוח והיית מאוד אוהב אם

00:23:41.072 --> 00:23:43.722
היית מספיק לבצע יותר דברים בחייך ברגע זה ממה שהספקת לעשות.

00:23:43.862 --> 00:23:46.629
כן, כן, הייתה לי כל הזדמנות, ותראה אותי.

00:23:46.769 --> 00:23:50.280
אני פשוט אף פעם לא השתמשתי בשום דבר.

00:23:50.599 --> 00:23:53.934
אז, אתה ממש חסר רוח ומתוסכל,

00:23:54.074 --> 00:23:58.459
ובאמת היית רוצה לעשות שימוש אחר עם חלק מהדברים מאשר זה שעשית.

00:23:58.558 --> 00:23:59.615
כן.

00:23:59.755 --> 00:24:01.949
רואה, אני פשוט נוכח.

00:24:02.089 --> 00:24:03.838
אני לא מנסה לתקן את זה.

00:24:03.978 --> 00:24:07.452
וכשזה קורה, יש חיבור מאוד יקר.

00:24:07.592 --> 00:24:09.839
לזה אני מתכוון בהנאה.

00:24:09.979 --> 00:24:12.180
והחיבור היקר הזה עושה את הריפוי.

00:24:12.320 --> 00:24:15.454
לא העצה שלך, לא המה שלא יהיה שלך.

00:24:15.594 --> 00:24:17.191
כן...

00:24:17.522 --> 00:24:21.691
האם אתה יכול להבהיר את ההבדל בין אמפתיה,

00:24:21.831 --> 00:24:26.375
לבין סוג העידוד ותמיכה באופרת הסבון של,

00:24:26.465 --> 00:24:29.694
אתה ידוע, מישהי\מישהו שהיא...

00:24:32.056 --> 00:24:34.619
מישהי שסובלת, ולפעמים על ידי

00:24:34.759 --> 00:24:36.633
להיות שם, זה סוג של

00:24:36.723 --> 00:24:40.500
עידוד עדין, בניגוד ל...

00:24:41.432 --> 00:24:44.560
סוג העידוד שאני חושב שאת מדברת עליו

00:24:44.700 --> 00:24:47.982
מגיע כשהאדם הזה מדבר על מה שקרה לה,

00:24:48.091 --> 00:24:51.094
בערך בפעם החמישים ששמעת את הסיפור.

00:24:51.352 --> 00:24:53.561
אז, אם אני באמת מקשיב להן\להם,

00:24:53.701 --> 00:24:56.293
אני לא שומע מה הן אומרות לגבי העבר,

00:24:56.433 --> 00:24:58.745
כי אני יודע שככל שאנחנו מדברות יותר על העבר,

00:24:58.885 --> 00:25:01.678
פחות ריפוי עומד להתרחש.

00:25:01.797 --> 00:25:03.409
אז אני מפריע.

00:25:04.108 --> 00:25:07.942
אבל אני מפריע כדי להחזיר את השיחה לחיים.

00:25:08.055 --> 00:25:10.473
הן מדברות על העבר, אז אני מפריע ואני אומר

00:25:10.613 --> 00:25:14.762
"סלחי לי, זה נשמע שכרגע את עדיין מרגישה כאב,

00:25:14.902 --> 00:25:19.262
כי את הצורך שלך עבור כבוד לא התמלא".

00:25:19.361 --> 00:25:22.261
רואה? כי על ידי פשוט לתת להן לדבר על העבר

00:25:22.401 --> 00:25:25.772
ולשאול שאלות על מה קרה לגבי העבר

00:25:25.912 --> 00:25:28.417
זה פשוט תחזוקה של אופרת הסבון.

00:25:28.557 --> 00:25:30.947
אז אני מפריע כשהן מדברות על העבר

00:25:31.056 --> 00:25:34.796
כי אנחנו לא מתרפאות על ידי לדבר על העבר.

00:25:34.905 --> 00:25:37.972
אנחנו מתרפאות על ידי לדבר על מה שחי בתוכנו ברגע זה,

00:25:38.050 --> 00:25:40.386
שגורה על ידי העבר.

00:25:40.460 --> 00:25:42.563
אבל זה מה שכאן עכשיו

00:25:42.703 --> 00:25:46.380
וכשאני מתחבר ברמה הזו הן לא ימשיכו לדבר על זה.

00:25:46.520 --> 00:25:47.987
הן יתרפאו.

00:25:49.443 --> 00:25:52.191
שאלה אחרונה ואז אני אכנס

00:25:52.331 --> 00:25:56.802
לנושא שאני רוצה לכסות לפני הסיום. כן?

00:26:00.588 --> 00:26:04.585
אתה מדבר על זה שיש... בוא נראה...

00:26:04.725 --> 00:26:07.928
אם מישהו אחר לא יכול לגרום לכאב הרגשי שלנו...

00:26:08.068 --> 00:26:11.119
>> זה נכון. >> ואני חושב על

00:26:11.790 --> 00:26:17.185
הניצול עליו גדלתי ומה שאני רואה במשפחות רבות

00:26:17.325 --> 00:26:20.948
והסבל שאני חוויתי לאורך חיי,

00:26:21.041 --> 00:26:23.191
לאורך ההחלמה שלי וכל זה.

00:26:23.331 --> 00:26:26.844
>> ואנשים אחרים היו גירוי עבור אותו סבל

00:26:26.931 --> 00:26:30.838
ואתה היית מעורב לפי איך שהתמודדת עם זה.

00:26:31.236 --> 00:26:34.029
למשל, אם תעקבו אחרי בעבודתי

00:26:34.092 --> 00:26:36.997
אתם תראו זאת בבהירות רבה.

00:26:38.396 --> 00:26:41.944
במקומות כגון רואנדה, בורונדי, סיארה ליאון,

00:26:42.022 --> 00:26:45.313
אני עובד עם אנשים שהמשפחות שלהם נהרגו.

00:26:45.429 --> 00:26:48.264
לחלק מהאנשים האלה יכול להיות זעם כה עוצמתי

00:26:48.404 --> 00:26:54.061
שכל מה שהם חיים עבורו, מרגע לרגע זו האפשרות של נקמה.

00:26:54.170 --> 00:26:56.677
לאחרים אין שום כעס, אף פעם לא היה להם כעס.

00:26:56.817 --> 00:26:58.623
אותו גירוי בדיוק.

00:26:58.763 --> 00:27:02.479
יש להם רגשות עמוקים, אבל לא זעם.

00:27:02.594 --> 00:27:07.079
אז זה לא הגירוי שקובע איך תראה התגובה הרגשית שלנו.

00:27:07.219 --> 00:27:09.237
החלק הזה תלוי בנו.

00:27:10.846 --> 00:27:17.175
אני עובד עם כמה נשים, למרבה הצער רבות, אשר נאנסו.

00:27:18.053 --> 00:27:21.809
וחלק מהן מרגישות אשמה, אשמה עמוקה,

00:27:22.311 --> 00:27:26.425
חלק מרגישות זעם, חלק דברים אחרים.

00:27:26.799 --> 00:27:28.908
אז אותו הגירוי

00:27:30.403 --> 00:27:36.064
תלוי באיך אנשים לוקחים אותו אם הם מרגישים אשמה, זעם או דברים אחרים.

00:27:36.065 --> 00:27:39.402
אני עובד עם אישה מרואנדה אשר...

00:27:39.541 --> 00:27:42.350
היא שמעה את שלושת ילדיה נהרגים כי היא הגיעה

00:27:42.490 --> 00:27:45.504
אל מתחת לכיור, היא התחבאה בכיור באותו זמן,

00:27:45.644 --> 00:27:49.204
הילדים לא הגיעו אל מקום המחבוא בזמן, הם נהרגו, היא שמעה אותם,

00:27:49.344 --> 00:27:52.242
והיא שמעה את בעלה נהרג ואחיה.

00:27:52.382 --> 00:27:55.171
היא הייתה צריכה להישאר שם 11 ימים כדי להציל את חייה

00:27:55.311 --> 00:27:57.982
כי הם נשארו בבית אחרי שהם הרגו את המשפחה.

00:27:59.885 --> 00:28:02.736
לאישה הזו יש רגשות עמוקים,

00:28:02.866 --> 00:28:06.927
אבל אף פעם לא היה לה את סוג הכעס שגורם לה לרצות להתנקם.

00:28:07.067 --> 00:28:10.608
היא הקדישה את כל רגשותיה והרבה מתוכם אל הגנה...

00:28:10.748 --> 00:28:13.677
מניעה מכך שזה יקרה למישהי\מישהו שוב.

00:28:13.792 --> 00:28:14.699
אתן רואות?

00:28:14.839 --> 00:28:17.645
אז הדרך בה היא הסתכלה על זה הובילה אותה לרצות

00:28:17.785 --> 00:28:20.096
למנוע מזה לקרות לכל אדם אחר.

00:28:20.236 --> 00:28:21.603
היא באה אל הסדנא שלי

00:28:21.743 --> 00:28:24.205
כי היא רצתה לדעת איך להתמודד עם הזעם כלפיה

00:28:24.345 --> 00:28:28.514
מאנשים אחרים בשבט שלה שכעסו עליה מאוד

00:28:28.654 --> 00:28:33.420
שהיא לא הצטרפה למאמצים שלהם להרוג את האנשים האחרים.

00:28:33.590 --> 00:28:37.564
אותו גירוי, תגובות מאוד שונות.

00:28:37.704 --> 00:28:39.987
אוקי, אז היה לי את הגירוי הזה

00:28:40.065 --> 00:28:41.975
ואיפשהו אני למדתי איך

00:28:42.068 --> 00:28:43.985
להתמודד עם זה באופן שאני התמודדתי עם זה

00:28:44.078 --> 00:28:45.878
ועכשיו אני לומד לשנות את זה.

00:28:46.018 --> 00:28:49.953
כן. הדבר הגרוע ביותר כמובן יהיה לא משנה איך אתה תבחר להתמודד עם זה

00:28:50.093 --> 00:28:53.365
הוא לחשוב שיש משהו שגוי באיך שבחרת להתמודד עם זה.

00:28:53.505 --> 00:28:57.236
אני לא רוצה שנכנס אל דרך אחת היא נכונה או שגוהי, אני פשוט אומר

00:28:57.376 --> 00:28:59.572
שלא משנה מה קורה לנו,

00:28:59.712 --> 00:29:01.962
האדם האחר אחראי עבור מה שהיא\הוא עשתה,

00:29:02.040 --> 00:29:04.302
אני לא אומר שלאדם האחר אין אחריות.

00:29:04.442 --> 00:29:06.019
זו השאלה שלי על מי צריך לתת מענה.

00:29:06.097 --> 00:29:10.089
האדם האחר אחראי עבור מה שהוא\היא עשתה ולמה היא עשתה זאת.

00:29:10.229 --> 00:29:14.433
אנחנו אחראים לגבי איך אנחנו מתמודדות עם זה.

00:29:19.288 --> 00:29:20.805
אוקי?

00:29:21.611 --> 00:29:26.045
אני פשוט תוהה איך ילד נהיה אחראי... כלומר עדיין...

00:29:26.185 --> 00:29:30.464
הדבר הראשון שאני עושה הוא, אני לא הייתי רוצה ללמד את הילד את השיעור שבדיוק לימדתי אותך

00:29:30.604 --> 00:29:33.950
עד שהייתי נותן לילד הזה את כל האמפתיה שהיא\הוא צריכה

00:29:34.043 --> 00:29:35.690
ואני מנחש שזו כנראה תהיה הרבה.

00:29:35.830 --> 00:29:39.001
אז אני יכול לראות את עצמי מתמודד עם זמן רב

00:29:39.094 --> 00:29:44.037
של שמיעת הכאב העצום של הילד\ה כתוצאה מכך.

00:29:44.683 --> 00:29:48.691
אבל אז במהלך העניין אני אראה את הילדה הזו

00:29:48.831 --> 00:29:52.572
חווה כאב שנוצר מאיך שהיא רואה את זה.

00:29:52.753 --> 00:29:57.307
אז אני אראה שהיא\הוא מוסיפה כאב על פני כאב,

00:29:57.420 --> 00:29:59.934
על ידי איך שהיא מסתכלת על זה

00:30:00.043 --> 00:30:04.867
אז, אחרי שהילדה קיבלה את כל האמפתיה שהוא או היא צריכה

00:30:05.007 --> 00:30:07.621
אז הייתי עושה את מה שאני יכול כדי לגרום לה לראות את זה

00:30:07.761 --> 00:30:12.562
באופן שלא ייצור כאב מיותר עבור עצמה.

00:30:17.962 --> 00:30:20.489
זוהי תן תינוקת כן.

00:30:23.821 --> 00:30:27.083
אוקי, עכשיו מה שאני רוצה לעשות בזמן היקר שנותר לנו

00:30:27.223 --> 00:30:31.171
זה להתמודד עם חלק מאוד חשוב של שפת ג'ירפה, כי אני לא הייתי רוצה

00:30:31.311 --> 00:30:33.978
שתקבלו את הרעיון שתקשורת מקרבת (שאיננה אלימה)

00:30:34.056 --> 00:30:37.480
מעוניינת בפתרון מחלוקות בלבד.

00:30:37.620 --> 00:30:41.427
כי היא מעוניינת במידה שווה בחגיגה.

00:30:41.567 --> 00:30:43.008
איך אנחנו יכולים לחגוג את החיים

00:30:43.148 --> 00:30:47.189
למעשה, החלק שנותר לי עבור עשר דקות לפני הסוף

00:30:47.329 --> 00:30:52.331
הוא במובנים מסוימים החלק החשוב ביותר כי זה מאיפה שאנחנו מקבלים את הדלק

00:30:52.471 --> 00:30:54.156
להישאר ג'ירפות

00:30:54.782 --> 00:30:57.977
בעולם שהוא לעיתים קרובות מאוד תני

00:30:58.055 --> 00:31:02.297
אתן רואות , זה הולך להיות די קשה לעשות את השינוי הראדיקלי הזה

00:31:02.437 --> 00:31:04.502
חזרה אל הטבע שלנו

00:31:06.085 --> 00:31:10.926
במצבים רבים אלא אם כן נקבל הרבה דלק.

00:31:11.066 --> 00:31:12.910
עכשיו מאיפה מגיע הדלק?

00:31:13.050 --> 00:31:16.070
הדלק מגיע מחגיגה.

00:31:16.726 --> 00:31:18.424
איזה סוג של חגיגה?

00:31:18.564 --> 00:31:22.435
הוא מגיע מלומר תודה בשפת ג'ירפה.

00:31:22.575 --> 00:31:26.385
אז בואו נראה כעת, בדקות האחרונות, איך אנחנו חוגגות

00:31:26.525 --> 00:31:28.287
על ידי לומר תודה בשפת ג'ירפה.

00:31:28.427 --> 00:31:31.347
ביטוי הכרת תודה בשפת ג'ירפה.

00:31:32.703 --> 00:31:38.049
וקודם אני הייתי רוצה להזכיר לכם\לכן כיצד תנים אומרים תודה.

00:31:38.172 --> 00:31:41.421
"עשית עבודה טובה במאמר ההוא."

00:31:41.783 --> 00:31:44.666
"אתה אדם מאוד אדיב."

00:31:45.689 --> 00:31:48.198
"אתה רקדן טוב."

00:31:48.574 --> 00:31:51.579
האם אתן רואות למה זו תנית?

00:31:52.481 --> 00:31:54.562
שיפוטים מוסריים.

00:31:54.702 --> 00:31:58.844
שיפוטים מוסריים חיוביים הם באותה מידה

00:31:58.984 --> 00:32:02.359
אלימים בהערכתי כמו שיפוטים שליליים.

00:32:02.442 --> 00:32:07.741
כלומר הן אוכפות את הרעיון שהשלילי קיים. אם אני אומר שאת בן-אדם אדיב,

00:32:07.881 --> 00:32:11.196
אני רומז שיש דבר כזה בן-אדם שלא אדיב.

00:32:11.312 --> 00:32:15.815
אני גם רומז שאני השופט שיודע את ההבדל.

00:32:16.227 --> 00:32:21.231
אז אין יותר שבחים ומחמאות, אוקי? אין יותר שבחים ומחמאות.

00:32:21.371 --> 00:32:24.290
במיוחד כשהן מכוונות כפרס.

00:32:24.430 --> 00:32:29.743
זוהי אי ההאנשה הגדולה ביותר, להשתמש בתודה בתור פרס.

00:32:29.883 --> 00:32:32.605
לומר את זה במטרה לנסות לאכוף משהו,

00:32:32.745 --> 00:32:36.221
כדי לגרום לבן-אדם להמשיך לעשות את זה.

00:32:36.338 --> 00:32:41.246
זה כמו לשלוח... מה קורה בבית ספר לציות של כלבים?

00:32:41.383 --> 00:32:43.919
ענישה ופרסים.

00:32:44.059 --> 00:32:47.934
לתת מחמאה או שבח במטרה לאכוף

00:32:48.043 --> 00:32:52.514
היא לתת לכלב... משהו לאכול כדי לאכוף משהו בו.

00:32:52.654 --> 00:32:55.211
אנשים לא נועדו ליחס הזה.

00:32:55.324 --> 00:32:58.996
וזה הורס את היופי של תודה,

00:32:59.659 --> 00:33:01.388
כשאנשים צריכים לתהות:

00:33:01.528 --> 00:33:04.754
"האם זה נאמר מתוך אותה האנרגיה?"

00:33:04.866 --> 00:33:06.514
"אבל זה עובד!"

00:33:06.654 --> 00:33:08.301
מה עובד, תן?

00:33:08.441 --> 00:33:11.865
"מחקרים בניהול מראים שאם מנהלים

00:33:12.005 --> 00:33:16.587
משבחים ומחמיאים עובדים באופן יום יומי, היצור עולה בהתאם."

00:33:16.710 --> 00:33:18.869
"מחקרים בבתי ספר מראים שאם מורים

00:33:19.009 --> 00:33:23.950
משבחים ומחמיאים לתלמידים באופן יום יומי הם עובדים יותר קשה."

00:33:24.051 --> 00:33:26.407
תן תסתכל שוב על המחקר.

00:33:26.547 --> 00:33:30.625
אני חושב שתראה שזה עובד רק לזמן קצר מאוד,

00:33:30.765 --> 00:33:34.215
עד שאנשים רואים את התחבולה\ניצול.

00:33:34.332 --> 00:33:36.612
ואז זה מפסיק לעבוד.

00:33:36.736 --> 00:33:38.972
וזה הורס את היופי שבתודה

00:33:39.065 --> 00:33:43.274
כי עכשיו את אפילו לא יכול\ה לבטוח בהכרת תודה

00:33:43.405 --> 00:33:49.354
בלי לתהות אם זה משמש כאכיפה, בתור פרס.

00:33:49.498 --> 00:33:54.416
ובכן מה אם אני רוצה לבנות את הבטחון העצמי של האדם האחר, מה רע בזה?

00:33:54.556 --> 00:33:56.742
אז את\ה... תן אתה לא רואה את האירוניה שבכך?

00:33:56.882 --> 00:33:58.535
מה?

00:33:58.634 --> 00:34:03.431
אם האדם האחר יכול לאהוב את עצמם רק מתי שאתה מחמיא להם, אין להם שום הערכה עצמית.

00:34:03.571 --> 00:34:07.497
בדיוק גרמת להם להתמכר לשני פרסים.

00:34:07.798 --> 00:34:14.265
שהם מרגישים טוב רק מתי שאתה אומר משהו טוב לגביהם. אין להם הערכה עצמית.

00:34:14.420 --> 00:34:16.176
אוקי.

00:34:16.475 --> 00:34:20.902
איך ג'ירפה אומרת "תודה"? או הכרת תודה?

00:34:21.042 --> 00:34:24.686
קודם, יש שלושה דברים שמעורבים בביטוי של ג'ירפה

00:34:24.826 --> 00:34:29.460
של הכרת תודה שנותנת לנו אנרגיה להמשיך להיות ג'ירפות.

00:34:29.792 --> 00:34:31.987
הדבר הראשון בהכרת תודה של ג'ירפה

00:34:32.080 --> 00:34:36.059
הוא שאנחנו מביאים לתשומת לב האדם האחר באופן קונקרטי

00:34:36.199 --> 00:34:41.116
מה הם עשו שעשה את החיים שלנו נפלא עבורם.

00:34:41.269 --> 00:34:44.253
רואים, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, באופן יום יומי.

00:34:44.393 --> 00:34:47.899
אנחנו צריכים להביא את התודעה ותשומת הלב שלנו

00:34:48.039 --> 00:34:51.415
אל הכוח שיש לכל אחת מאיתנו

00:34:51.555 --> 00:34:54.360
לעשות את החיים נהדרים.

00:34:55.355 --> 00:34:58.278
כל אחד\אחת מאיתנו היא בית חרושת.

00:34:59.657 --> 00:35:01.489
יש לנו מילים

00:35:02.446 --> 00:35:08.750
שיש להן את הכוח לתרום לעשות את החיים של אנשים נהדרים.

00:35:08.844 --> 00:35:12.150
יש לנו מגע, אנחנו יכולים לגעת באנשים בדרכים

00:35:12.290 --> 00:35:15.442
שעושות את החיים יותר נהדרים.

00:35:15.558 --> 00:35:18.903
אנחנו יכולות לספק שרותים עבור אנשים.

00:35:19.256 --> 00:35:21.488
אנחנו בתי חרושת.

00:35:21.682 --> 00:35:24.312
ככל שאנחנו זוכרות את זה,

00:35:24.459 --> 00:35:28.498
אנחנו לא ניתפס במשחקים אלימים.

00:35:29.064 --> 00:35:31.295
למה שנשתמש באנרגיה שלנו

00:35:31.473 --> 00:35:36.911
בכל דרך אחרת מאשר לעשות את החיים נהדרים כשאנחנו זוכרות שיש לנו את הכוח הזה?

00:35:37.053 --> 00:35:41.134
אז זה דבר אחד שאנחנו צריכות להבהיר בביטוי הכרת התודה שלנו

00:35:41.274 --> 00:35:43.434
ספציפית מה האדם עשתה,

00:35:43.574 --> 00:35:46.485
לא איזו כלליות מעורפלת.

00:35:46.983 --> 00:35:51.023
למשל אישה בז'נבה שבדיה הגיעה אלי פעם בסוף של סדנא.

00:35:51.163 --> 00:35:55.304
הנה מה שהיא אמרה לי: "אתה מבריק."

00:35:57.000 --> 00:35:59.243
אמרתי:" לא עוזר."

00:36:00.331 --> 00:36:01.299
היא אמרה: "למה אתה מתכוון?"

00:36:01.439 --> 00:36:06.219
אני אמרתי: "את יודעת גבירתי, קראו לי בשמות רבים לאורך חיי, באמת שקראו לי."

00:36:06.359 --> 00:36:09.691
"חלקם חיוביים וחלקם הרבה פחות חיוביים."

00:36:09.831 --> 00:36:15.497
ואני אף פעם לא יכול לזכור למידה ברת ערך כלשהיא על ידי זה שאמרו לי מה אני.

00:36:15.637 --> 00:36:20.073
אני חושב שיש אפס מידע בר ערך כשאומרים לך מה אתה

00:36:20.213 --> 00:36:23.130
וסכנה גדולה, שאולי אתה תאמין לזה.

00:36:23.241 --> 00:36:28.701
וזה מסוכן באותה מידה להאמין שאתה חכם כפי שזה מסוכן להאמין שאתה טיפש.

00:36:28.892 --> 00:36:32.102
שניהם מורידים אותך לרמה של דבר.

00:36:33.212 --> 00:36:36.700
אנחנו הרבה יותר מכל אחד מהדברים האלה.

00:36:37.897 --> 00:36:41.584
אבל אני יכול לראות בעינייך שאת רוצה לבטא איזו הכרת תודה.

00:36:41.724 --> 00:36:42.600
"כן!"

00:36:42.740 --> 00:36:46.290
ואני רוצה לקבל אותה אבל, זה לא עוזר לי שאומרים לי מה אני.

00:36:46.430 --> 00:36:47.920
"מה אתה צריך לשמוע?"

00:36:48.060 --> 00:36:51.856
מה אני עשיתי כדי לעשות את החיים יותר נהדרים עבורך?

00:36:51.961 --> 00:36:53.774
"טוב, נו, אתה כל כך אינטיליגנטי."

00:36:53.914 --> 00:36:55.786
לא, זה לא עוזר.

00:36:56.492 --> 00:36:59.040
זה לא עוזר. מה אני עשיתי?

00:36:59.160 --> 00:37:00.415
"אה אני קלטתי אותך, קלטתי אותך."

00:37:00.555 --> 00:37:02.544
היא פותחת את החוברת שלה,

00:37:02.648 --> 00:37:05.999
היא הראתה לי שני דברים שאני אמרתי שהיא רשמה.

00:37:06.139 --> 00:37:08.763
היא שמה כוכב גדול לידם.

00:37:09.066 --> 00:37:10.992
רואות? זה עזר לי איכשהו. אוקי.

00:37:11.085 --> 00:37:13.579
זה עוזר לי לדעת, שאיכשהו,

00:37:13.719 --> 00:37:19.064
זה שאמרתי את שני הדברים האלה עשו את החיים של האדם הזו יותר נפלאים.

00:37:19.204 --> 00:37:21.832
אז זה הדבר הראשון שאנחנו צריכות לומר

00:37:21.959 --> 00:37:26.981
בהערכה. אנחנו צריכים להביא את תשומת לב האדם קונקרטית מה הן עשו

00:37:27.121 --> 00:37:28.772
שעשה את החיים יותר נהדרים.

00:37:28.912 --> 00:37:33.452
שנית: ברגע שאנחנו נותנים את הכרת התודה

00:37:33.592 --> 00:37:39.244
לומר איך אנחנו מרגישות באותו רגע על זה שהאדם עשה זאת.

00:37:39.384 --> 00:37:41.111
אז אני אמרתי לאישה הזו:

00:37:41.251 --> 00:37:45.877
"האם את תוכלי לומר לי כיצד את מרגישה עכשיו כתוצאה מזה שאמרתי את שני הדברים האלה?"

00:37:46.017 --> 00:37:47.909
היא אמרה ברת תקווה ונינוחה.

00:37:48.049 --> 00:37:50.499
הו! ברת תקווה ונינוחה!

00:37:52.452 --> 00:37:56.600
זה נותן לי הרבה יותר מאשר לומר לי מה אני, שאני מבריק.

00:37:56.740 --> 00:38:00.912
רק לדעת שאיכשהו זה שאמרתי את אותם שני דברים,

00:38:00.995 --> 00:38:04.615
עכשיו האדם הזו מרגישה ברת תקווה ונינוחה.

00:38:04.704 --> 00:38:09.371
עכשיו כשאני שומע את הדבר השלישי אני אוכל באמת להנות מהכרת התודה הזו.

00:38:09.511 --> 00:38:13.108
אני אמרתי: איזה צורך שלך התמלא

00:38:13.480 --> 00:38:15.033
בזה שאמרתי את מה שאמרתי

00:38:15.096 --> 00:38:18.941
שמשאיר אותך מרגישה ברת תקווה ונינוחה?

00:38:19.051 --> 00:38:23.401
וזה הדבר השלישי שאנחנו צריכים לראות בהכרת תודה ג'ירפית.

00:38:23.484 --> 00:38:26.595
היא אמרה, יש לי ילד בן 18.

00:38:26.735 --> 00:38:29.600
אני אף פעם לא הייתי יכולה להתחבר איתו.

00:38:29.712 --> 00:38:31.964
זה היה מאוד כואב שאנחנו לעולם לא מצליחים להתחבר,

00:38:32.057 --> 00:38:36.761
ואני הייתי צריכה איזשהו כיוון, לעזור לי להתחבר איתו.

00:38:36.901 --> 00:38:42.788
אותם שני דברים שהוא אמר מילאו את הצורך שלי עבור כיוון קונקרטי.

00:38:43.690 --> 00:38:47.819
אז היא ביטאה את התודה שלה בג'ירפית, היא הייתה אומרת:

00:38:47.959 --> 00:38:50.296
מארשל כשאתה אומר את שני הדברים האלה,

00:38:50.436 --> 00:38:52.542
(הראתה לי מה שני הדברים האלה היו)

00:38:52.676 --> 00:38:55.422
זה משאיר אותי בהרגשה של תקווה והקלה,

00:38:55.562 --> 00:39:00.970
זה מכיר בצורך שלי להתחבר לבן שלי באופן שאני רוצה.

00:39:01.809 --> 00:39:05.947
אוקי, זה איך שאנחנו אומרות תודה בג'ירפה. אלו שלושת הדברים.

00:39:06.087 --> 00:39:10.477
זה גם חשוב איך אנחנו מקבלות הכרת תודה.

00:39:11.460 --> 00:39:15.669
הרשו לי להראות לכן\לכם איך לקבל הכרת תודה בתנית.

00:39:15.809 --> 00:39:17.769
תן כשאת הצעת לי את הטרמפ

00:39:17.909 --> 00:39:20.124
שעכשיו לאן שאני הולך אחר כך

00:39:20.264 --> 00:39:21.667
אני מרגיש הכרת תודה כי

00:39:21.807 --> 00:39:24.488
אני ממש מרגיש צורך לבלות זמן עם המשפחה שלי,

00:39:24.628 --> 00:39:28.189
ואם הייתי לוקח אוטובוס היה לי פחות שעה זמן.

00:39:28.329 --> 00:39:29.731
זה כלום.

00:39:31.799 --> 00:39:33.621
זה כלום.

00:39:36.982 --> 00:39:42.661
אם אתה רוצה לעשות טרור לתן, בטא אהבה והערכה כלפיו.

00:39:43.044 --> 00:39:46.947
באמת, אם אתן רוצות להפחיד תן,

00:39:47.222 --> 00:39:50.344
אני לעולם לא ראיתי משהו שמפחיד אנשים שמדברים בשפת תן יותר

00:39:50.484 --> 00:39:53.496
מאשר הכרת תודה או אהבה כנה.

00:39:54.824 --> 00:39:58.268
למה את נהיית כה עצבנית, תן, כשאת שומעת את זה?

00:39:58.414 --> 00:40:01.647
ובכן אני לא יודעת אם זה הגיע לי.

00:40:02.817 --> 00:40:05.780
רואות, לתנים יש את הרעיון המסוכן הזה בראש שלהן:

00:40:05.920 --> 00:40:07.722
שמשהו מגיע להן\להם.

00:40:07.848 --> 00:40:10.293
זה רעיון מאוד אלים.

00:40:10.439 --> 00:40:14.763
זה רומז שאנחנו צריכים להרוויח הערכה.

00:40:14.933 --> 00:40:20.381
מגיע לך עונש אם אתה מתנהג באופן מסוים, רואים, הרעיון שמגיע לך

00:40:20.521 --> 00:40:24.200
זהו מרכיב מרכזי בדרך חיים אלימה.

00:40:24.704 --> 00:40:28.113
אם אתה מאמין ב"מגיע לי" אתה חושב שדברים מסוימים שווים דברים מסוימים,

00:40:28.253 --> 00:40:31.542
ואתה תכין מערכת כלכלית מאוד הרסנית.

00:40:31.682 --> 00:40:35.227
אתה תכין מערכת תיקונית הרסנית.

00:40:35.367 --> 00:40:37.997
רעיון מאוד מסוכן.

00:40:39.184 --> 00:40:40.547
ובכן זו לא הסיבה היחידה.

00:40:40.687 --> 00:40:45.924
למה עוד את נבהלת כל כך כשאת שומעת הכרת תודה תן?

00:40:46.209 --> 00:40:49.376
מה רע בלהיות צנועה?

00:40:51.589 --> 00:40:53.861
אז את רוצה... יש לך צורך בצניעות?

00:40:54.001 --> 00:40:55.328
כן.

00:40:55.468 --> 00:40:57.965
ובכן את יודעת תן יש צורות שונות של צניעות.

00:40:58.058 --> 00:41:01.361
אני חושש שהסוג צניעות שלך היא צניעות תנית.

00:41:01.441 --> 00:41:04.958
אני חושב ששלך זה הסוג שגולדה מאיר, ראש הממשלה של ישראל,

00:41:05.036 --> 00:41:09.058
הגיבה אליו כשהיא אמרה אל אחד מהפוליטיקאים שלה:

00:41:09.198 --> 00:41:13.088
"אל תהיי כה צנועה, את לא כה אדירה."

00:41:19.051 --> 00:41:21.975
אבל הסיבה העיקרית שאני מאמין שהכרת תודה

00:41:22.053 --> 00:41:24.633
היא כה מפחידה עבור רבים מאיתנו לקבל

00:41:24.773 --> 00:41:29.055
היא באופן יפה ושירתי כתובה בספר הניסים

00:41:29.139 --> 00:41:31.994
בוא הם אומרים שזה האור שלנו, לא החושך שלנו,

00:41:32.072 --> 00:41:34.520
שמפחיד אותנו ביותר.

00:41:35.657 --> 00:41:40.706
רואות, חינכו אותנו בצורה תנית זו לשנוא את עצמנו,

00:41:40.819 --> 00:41:44.496
לחשוב שמשהו דפוק בנו.

00:41:44.597 --> 00:41:47.648
זו קפיצה ענקית באמת לראות מה אני אמרתי.

00:41:47.788 --> 00:41:52.899
שיש לנו כוח אדיר לגרום לחיים להיות נהדרים.

00:41:53.644 --> 00:41:59.620
ושאין שום דבר שאנחנו נהנים ממנו יותר מלהשתמש בכוח הזה.

00:42:00.061 --> 00:42:05.020
זה למרבה הצער קפיצה גדולה עבורנו להגיע אליה. אבל אנחנו יכולות להגיע אליה.

00:42:05.160 --> 00:42:09.985
אז זה איך אנחנו מבטאות הכרת תודה: הבחנה, הרגשה וצורך.

00:42:10.125 --> 00:42:11.996
אותה שפה.

00:42:12.737 --> 00:42:15.546
לוודא שזה בא מהלב ולחגוג,

00:42:15.686 --> 00:42:19.180
ואף פעם לא לשבח, להחמיא, לתת פרס.

00:42:19.334 --> 00:42:24.798
אז האם יש עוד הערות או שאלות לפני שהזמן שלנו נגמר?

00:42:26.394 --> 00:42:30.742
אני מודה לכם\לכן על כל הזמן ותשומת הלב שלכן אלי.