0:00:05.316,0:00:08.422
קודם כל, ברצוני לומר[br]שאני רוצה להקדיש הרצאה זו

0:00:08.422,0:00:14.382
לכל מי שנמשכים אל הלא-נודע[br]ובכל זאת חולקים את סיפוריהם.

0:00:14.382,0:00:17.319
אני רוצה להקדיש הרצאה זו[br]לאשתי, איימי.

0:00:17.319,0:00:20.659
(מחיאות כפיים)

0:00:23.719,0:00:28.839
תחילה אני רוצה לשתף את כולכם[br]במשהו מחיי,

0:00:28.839,0:00:31.314
משהו שאינני מרבה לדבר עליו.

0:00:32.407,0:00:36.425
כשהייתי בת 17, אובחנתי כבעלת[br]הפרעה דו-קוטבית, מאניה-דפרסיה.

0:00:36.425,0:00:37.684
ואני לא רוצה להוסיף על כך

0:00:37.684,0:00:42.984
כי בעצם השמעת שתי המלים[br]הקטנות האלה, "מאניה-דפרסיה",

0:00:42.986,0:00:48.206
יצרתי אדוות שליליות מאד באולם.

0:00:49.858,0:00:52.650
אולי כעת אתם רואים את גופי[br]בעיניים אחרות

0:00:52.650,0:00:54.326
מאשר כששמעתם[br]את דברי הפתיחה שלי.

0:00:54.326,0:00:58.736
אולי כעת אתם מייחסים לגופי[br]סטריאוטיפים שאינם שלי.

0:00:59.228,0:01:02.793
לדעתי, חשוב שכולכם תדעו[br]שעכשיו ברצוני לומר:

0:01:02.793,0:01:05.678
"תודה על הקשבתכם",[br]ולרדת מהבמה,

0:01:05.678,0:01:07.538
אבל בכל זאת אשאר.

0:01:07.538,0:01:10.798
(מחיאות כפיים)

0:01:12.128,0:01:13.560
כל-כך הרבה מחיאות כפיים!

0:01:13.560,0:01:15.570
(צחוק)

0:01:17.017,0:01:20.560
כולנו מכירים את המונחים[br]"דפרסיה" או "דכאון",

0:01:20.560,0:01:23.377
אנו מכירים את המונח "מאניה"[br]או "טירוף".

0:01:23.377,0:01:26.575
אולי השתמשתם במלים אלה[br]בשיחה היומיומית.

0:01:26.575,0:01:30.785
"אני מרגישה נורא מדוכאת היום."[br]"הוא פועל כאחוז-טירוף."

0:01:31.458,0:01:33.841
מבחינתי, המאניה והדפרסיה

0:01:33.841,0:01:38.141
הורגשו בצורות פולשניות[br]ובאורחות היומיום הרגילות.

0:01:38.720,0:01:41.213
הן ממש פלשו לחיי[br]מידי יום ביומו.

0:01:41.213,0:01:44.010
ולמרות שזאת רק[br]החוויה האישית שלי,

0:01:44.010,0:01:45.953
אני חושבת שחשוב גם לדעת

0:01:45.953,0:01:48.833
שהחוויה של כל אחת ואחד[br]שונה באורח קיצוני.

0:01:49.540,0:01:52.196
הייתי בת 17, סיימתי את התיכון,

0:01:52.196,0:01:56.496
התחלתי את דרכי, במכללה המקומית,

0:01:56.496,0:02:01.175
ומבחינתי, הדכאון הורגש כנטל מוחץ.

0:02:01.175,0:02:03.975
הרגשתי כמו בחדר[br]ללא ידית בדלת.

0:02:03.975,0:02:06.071
לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום

0:02:06.071,0:02:08.631
היוו הצלחה בפני עצמה.

0:02:09.336,0:02:11.536
הייתי כה אובדנית,[br]שלא יכולתי לנהוג,

0:02:11.536,0:02:15.191
ולכן אמי היתה מסיעה אותי למכללה,

0:02:15.191,0:02:19.101
מחכה 3 שעות במגרש החניה,[br]אוספת אותי ומחזירה אותי הביתה.

0:02:19.750,0:02:23.158
למרות שהיא היתה פחות תדירה[br]ופחות מתמשכת,

0:02:23.158,0:02:27.798
המאניה היתה תחושה כובשת[br]של מיקוד ומרץ,

0:02:27.798,0:02:30.303
וחשתי ממש בלתי-מנוצחת.

0:02:31.366,0:02:34.720
עד שסיימתי את הדוקטורט שלי,

0:02:34.720,0:02:37.040
אושפזתי ארבע פעמים.

0:02:37.976,0:02:42.936
אבל לא כך חשבתי לפתוח[br]את הרצאת TED שלי.

0:02:42.936,0:02:44.252
ממש לא.

0:02:44.252,0:02:47.290
רציתי לדבר איתכם

0:02:47.290,0:02:49.797
על הסטטיסטיקה של השגעון.

0:02:49.797,0:02:52.159
רציתי לדבר איתכם[br]על דרכי ניסוח.

0:02:52.159,0:02:54.597
רציתי לספר לכם[br]על ההיסטוריה של השגעון,

0:02:54.597,0:02:58.166
איך אנו תופסים אותו[br]ומקבעים את הדימוי שלו,

0:02:58.166,0:03:01.757
ורק בטיוטה הרביעית של הרצאתי תפשתי

0:03:01.757,0:03:05.592
שאני מוציאה את עצמי כליל[br]מהשיח הזה,

0:03:05.592,0:03:08.975
ונאלצתי לעצור ולתהות מדוע.

0:03:08.975,0:03:13.285
מדוע, בהרצאה שבה בדעתי[br]להתעמק באדוות השליליות

0:03:13.285,0:03:16.895
שיוצרות הדרכים בהן אנו[br]תופשים את השגעון,

0:03:16.895,0:03:19.576
אני מוציאה עצמי מהסיפור?

0:03:19.576,0:03:22.767
סיפור שמשתלב כה טוב[br]בשיח הזה.

0:03:22.767,0:03:25.329
והתשובה פשוטה,

0:03:25.329,0:03:28.604
ולדעתי, בעייתית מאד בפשטותה.

0:03:28.604,0:03:31.429
במילה אחת,

0:03:31.429,0:03:35.017
מדובר בבושה ובסטיגמה.

0:03:35.017,0:03:38.211
אפילו בעומדי כאן לפני כולכם,

0:03:38.211,0:03:43.181
אני מודאגת מאד מהשאלה[br]איך קוראים אותי,

0:03:43.181,0:03:44.970
איך קוראים את גופי,

0:03:44.970,0:03:49.230
הסטודנטים הקודמים, הנוכחיים והעתידיים שלי.

0:03:49.687,0:03:54.197
איך קוראים את גופי ואת זהותי[br]העמיתים שלי.

0:03:54.197,0:04:00.793
האם אני נתפשת כנחותה,[br]כבלתי-כשירה, כלא-מהימנה?

0:04:01.754,0:04:06.884
אחדים מכם ודאי אפילו[br]יושבים וחושבים בליבכם:

0:04:06.884,0:04:09.638
"אבל היא לא נראית משוגעת."

0:04:09.638,0:04:15.438
ובעניין זה, עלי לשאול אתכם,[br]איך באמת נראה השגעון?

0:04:15.438,0:04:18.919
אך בעצם כבר למדנו[br]איך נראה השגעון, נכון?

0:04:18.919,0:04:22.951
מוסדות רבים בחברה שלנו[br]לימדו אותנו

0:04:22.951,0:04:28.521
ועזרו לנו לטפח הבנה[br]צרה ונוקשה מאד של השגעון.[br]

0:04:28.521,0:04:31.401
ורק כדי להמחיש לכם[br]כמה מהר זה קורה,

0:04:31.401,0:04:34.274
וקרה לכולנו,[br]מאז היינו צעירים מאד,

0:04:34.274,0:04:37.504
אני מבקשת שתעצרו יחד איתי ותחשבו.

0:04:37.504,0:04:41.394
על מה אתם חושבים?[br]מהם הדימויים, מהן הקונוטציות,

0:04:41.394,0:04:45.065
מה עולה בדעתכם[br]לשמע הביטוי "לא-שפוי"?

0:04:45.065,0:04:48.692
מה עולה בדעתכם[br]לשמע המילה "משוגע"?

0:04:48.692,0:04:54.352
אילו קונוטציות ודימויים עולים בדעתכם[br]לשמע הביטוי "מחלת נפש"?

0:04:55.837,0:04:58.439
אולי המחשבות והדימויים שלכם

0:04:58.439,0:05:03.559
מושפעים מדרכן של החדשות[br]למסגר נכויות,

0:05:03.559,0:05:06.509
נכויות פסיכיאטריות ושגעון.

0:05:06.509,0:05:10.314
אולי מחשבותיכם ניזונות מן הספרות,

0:05:10.314,0:05:12.864
מסיפורים מצוירים, מן הסרטים.

0:05:12.864,0:05:14.814
אני הולכת לסרטים.

0:05:16.393,0:05:19.343
אולי חשבתם על "נערה בהפרעה",

0:05:20.670,0:05:23.000
"קן הקוקיה",

0:05:24.188,0:05:25.368
"פסיכו",

0:05:26.403,0:05:27.823
"אמא היקרה",

0:05:28.938,0:05:30.458
או "נפלאות התבונה".

0:05:31.816,0:05:36.466
יהיה אשר יהיה המקור לדימויים שלכם,

0:05:36.466,0:05:39.007
או מניין קיבלתם אותם,

0:05:39.007,0:05:43.977
לדעתי, נוצרת כך רשימה[br]נוקשה למדי של סטריאוטיפים.

0:05:43.977,0:05:48.293
ולמרות שכולנו כנראה שותפים לכך[br]ועודנו מוסיפים לרשימה זאת,

0:05:48.293,0:05:51.108
הרשימה הקצרצרה שמתהווה[br]היא כלהלן.

0:05:51.108,0:05:57.314
אנשים בעלי נכויות פסיכיאטריות[br]נחשבים לעתים קרובות למסוכנים,

0:05:57.314,0:06:00.913
לא-צפויים, לא-כשירים,

0:06:00.913,0:06:05.593
לא-יציבים, אי-רציונאליים[br]ובלתי-אחראיים.

0:06:07.506,0:06:10.128
הדימויים או הקונוטציות

0:06:10.128,0:06:12.768
שעולים במהירות בדעתכם

0:06:12.768,0:06:15.819
כשאני מבקשת מכם להשתהות[br]ופשוט להגות במלים

0:06:15.819,0:06:19.781
[br]"לא-שפוי", "משוגע" ו"מחלת נפש",

0:06:19.781,0:06:23.360
הדימויים שהעליתי, שמוחי פנה אליהם,

0:06:23.360,0:06:25.961
ורשימת הסטריאוטיפים הזאת,

0:06:25.961,0:06:31.402
הם הסיבה שנדרשו לי ארבע טיוטות[br]עד שהכנסתי את עצמי להרצאה זו.

0:06:31.402,0:06:36.922
עצם האוניברסליות של ביטויים[br]ודימויים אלה וכובדם

0:06:36.922,0:06:40.004
מכתיבה את חייהם של אנשים[br]בעלי נכויות פסיכיאטריות,

0:06:40.004,0:06:42.014
מכתיבה את חיי.

0:06:42.809,0:06:47.739
לדעתי, חשוב מאד לדעת,[br]שלא כמו מחלות נפש אחרות,

0:06:47.739,0:06:52.607
לנכויות פסיכיאטריות מתלווה[br]משהו מובהק וייחודי מאד.

0:06:52.607,0:06:55.937
מתלווה אליהן שיפוט מוסרי[br]של אותו אדם.

0:06:57.829,0:07:01.521
אז מה עושים עם כל זה?

0:07:01.797,0:07:03.931
בטרם אומר לכם זאת,[br]ברצוני ליידע אתכם

0:07:03.931,0:07:05.923
מה איננה מטרת ההרצאה הזאת.

0:07:05.923,0:07:08.750
אני חושבת שבד"כ,[br]כשאנשים בעלי נכויות שונות

0:07:08.750,0:07:11.317
משתפים את סיפוריהם[br]או משמיעים את קולם,

0:07:11.317,0:07:14.671
הם לעתים קרובות נחשבים[br]למקור השראה.

0:07:14.671,0:07:18.572
סיפורם נועד להישמע[br]והוא נועד לתת לכם השראה

0:07:18.572,0:07:20.977
לשפר את חייכם[br]כאנשים לא-נכים,

0:07:20.977,0:07:23.467
או אפילו כבעלי נכויות אחרות.

0:07:24.045,0:07:28.004
באתי לומר לכם[br]שאינני מקור ההשראה שלכם.

0:07:28.242,0:07:29.776
לא זאת מטרתי.

0:07:30.075,0:07:32.596
מטרת ההרצאה הזאת היא לבקש

0:07:32.596,0:07:36.871
שכולנו יחד נטפח קהילה ומרחב

0:07:36.871,0:07:40.191
לערעור ומחיקת הסטריאוטיפים והסטיגמות

0:07:40.252,0:07:43.318
שאנו מייחסים לנכויות הפסיכיאטריות.

0:07:43.768,0:07:46.334
אני רוצה שנחיה במקום שבו,

0:07:46.334,0:07:48.990
כשמישהו חושף את המאניה-דפרסיה שלו,

0:07:48.990,0:07:54.238
זה יתקבל בחמלה כמו[br]"יש לי סוכרת".

0:07:55.328,0:07:58.358
אני רוצה שנחיה במקום[br]שבו השיפוטים המוסריים

0:07:58.496,0:08:02.868
שנתקלים בהם בעלי נכויות פסיכיאטריות[br]יתבטלו.

0:08:04.098,0:08:09.497
אני רוצה שנחיה במקום[br]שבו אוכל להתייצב לפני קבוצת אנשים,

0:08:09.587,0:08:10.937
או אדם אחד,

0:08:11.747,0:08:12.787
ככה,

0:08:12.787,0:08:15.953
לקום ולומר:[br]"שמי שאידה קפאי,

0:08:16.177,0:08:19.393
"אני פרופסור במחלקה לחקר[br]האתניות והנשים

0:08:19.393,0:08:21.196
"באוניברסיטה הפוליטכנית בפומונה.

0:08:21.196,0:08:23.426
"יש לי מאניה-דפרסיה."

0:08:23.486,0:08:24.526
תודה לכם.

0:08:24.526,0:08:29.515
(מחיאות כפיים)