WEBVTT

00:00:00.920 --> 00:00:02.160
לפני קצת יותר משנה,

00:00:02.840 --> 00:00:05.216
בפעם השלישית בחיי, הפסקתי להתקיים.

00:00:05.240 --> 00:00:09.520
עברתי ניתוח קטן,
והמוח שלי התמלא בחומר הרדמה.

00:00:10.520 --> 00:00:13.856
אני זוכר תחושה של ניתוק והתפרקות

00:00:13.880 --> 00:00:15.080
וקור.

00:00:15.880 --> 00:00:18.296
ואז התעוררתי, רדום ומבולבל,

00:00:18.320 --> 00:00:19.760
אבל בהחלט ער.

00:00:20.280 --> 00:00:22.096
עכשיו, כשאתם מתעוררים משינה עמוקה,

00:00:22.120 --> 00:00:25.376
אתם עשויים להיות מבולבלים לגבי השעה
או לחשוש שישנתם יותר מדי.

00:00:25.400 --> 00:00:28.136
אבל תמיד יש תחושה בסיסית של הזמן שעבר,

00:00:28.160 --> 00:00:30.376
של המשכיות בין אז לעכשיו.

00:00:30.400 --> 00:00:32.616
התעוררות מהרדמה היא מאוד שונה.

00:00:32.640 --> 00:00:35.136
יכולתי להיות מורדם
במשך חמש דקות, חמש שעות,

00:00:35.160 --> 00:00:36.576
חמש שנים או אפילו 50 שנה.

00:00:36.600 --> 00:00:38.056
פשוט לא הייתי שם.

00:00:38.080 --> 00:00:39.320
זו היתה שכחה מוחלטת.

00:00:40.240 --> 00:00:42.296
הרדמה --
היא סוג מודרני של קסם.

00:00:42.320 --> 00:00:45.496
היא הופכת אנשים לחפצים,

00:00:45.520 --> 00:00:47.520
ואז, יש לקוות, הופכת אותם שוב לאנשים.

00:00:47.544 --> 00:00:48.776
ובתהליך הזה

00:00:48.800 --> 00:00:52.040
מסתתרת אחת התעלומות הגדולות
האחרונות במדע ובפילוסופיה.

NOTE Paragraph

00:00:52.400 --> 00:00:54.016
כיצד מתרחשת התודעה?

00:00:54.040 --> 00:00:56.256
איכשהו, בתוך המוח של כל אחד מאיתנו,

00:00:56.280 --> 00:00:59.176
הפעילות המשולבת של מיליארדי נוירונים,

00:00:59.200 --> 00:01:02.216
כל אחד מהם מכונה ביולוגית זעירה,

00:01:02.240 --> 00:01:04.056
יוצרת חוויה מודעת.

00:01:04.080 --> 00:01:06.016
ולא סתם חוויה מודעת --

00:01:06.040 --> 00:01:08.421
את החוויה המודעת שאתם חווים כאן ועכשיו.

00:01:08.445 --> 00:01:09.645
איך זה קורה?

NOTE Paragraph

00:01:10.560 --> 00:01:12.616
התשובה לשאלה הזאת היא כה חשובה

00:01:12.640 --> 00:01:15.496
כי עבור כל אחד מאיתנו,
תודעה היא כל מה שיש.

00:01:15.520 --> 00:01:17.520
בלעדיה אין עולם,

00:01:18.400 --> 00:01:19.776
אין אישיות,

00:01:19.800 --> 00:01:21.336
אין שום דבר.

00:01:21.360 --> 00:01:23.313
וכשאנחנו סובלים, אנו מודעים לסבלנו

00:01:23.337 --> 00:01:25.417
בין אם בגלל מחלת נפש או כאב.

00:01:26.400 --> 00:01:29.336
ואם אנחנו יכולים לחוות שמחה וסבל,

00:01:29.360 --> 00:01:30.800
מה בנוגע לחיות אחרות?

00:01:31.320 --> 00:01:32.736
האם גם להן יש תודעה?

00:01:32.760 --> 00:01:34.416
האם גם להן יש תחושה של עצמיות?

00:01:34.440 --> 00:01:37.576
וככל שמחשבים הופכים למהירים וחכמים יותר,

00:01:37.600 --> 00:01:40.176
אולי יגיע הרגע, בעוד זמן לא רב,

00:01:40.200 --> 00:01:42.936
שבו האייפון שלי יפתח הבנה של הקיום שלו.

NOTE Paragraph

00:01:42.960 --> 00:01:47.440
אני למעשה חושב שהסיכויים שאינטליגנציה
מלאכותית תפתח תודעה הם די קטנים.

00:01:47.960 --> 00:01:50.336
אני חושב כך משום שהמחקר שלי מצביע על כך

00:01:50.360 --> 00:01:53.016
שתודעה אינה קשורה לאינטליגנציה טהורה,

00:01:53.040 --> 00:01:57.616
כמו שהיא קשורה לטבע שלנו
כיצורים חיים ונושמים.

00:01:57.640 --> 00:02:00.336
תודעה ואינטליגנציה הם דברים שונים מאוד.

00:02:00.360 --> 00:02:03.920
אינכם צריכים להיות חכמים כדי לסבול,
אבל אתם כנראה כן צריכים להיות בחיים.

NOTE Paragraph

00:02:05.200 --> 00:02:06.896
בסיפור שאני עומד לספר לכם,

00:02:06.920 --> 00:02:09.256
התפיסה המודעת שלנו של העולם שסביבנו,

00:02:09.280 --> 00:02:10.616
ושל עצמנו בתוכו,

00:02:10.639 --> 00:02:13.176
היא סוג של הזיות מבוקרות

00:02:13.200 --> 00:02:17.040
שמתרחשות עם, באמצעות ובגלל הגוף החי שלנו.

NOTE Paragraph

00:02:17.840 --> 00:02:21.176
עכשיו, אולי שמעתם שאנחנו לא יודעים כלום

00:02:21.200 --> 00:02:23.936
על איך המוח והגוף יוצרים את התודעה.

00:02:23.960 --> 00:02:27.096
יש אנשים שטוענים שזה לחלוטין
מחוץ ליכולת ההבנה של המדע.

00:02:27.120 --> 00:02:28.336
אבל למעשה,

00:02:28.360 --> 00:02:32.496
ב-25 השנים האחרונות נעשה
מחקר מדעי רב מאוד בתחום הזה.

00:02:32.520 --> 00:02:35.296
אם תבואו למעבדה שלי באוניברסיטת סאסקס,

00:02:35.320 --> 00:02:38.480
תמצאו שם מדענים מכל תחומי המחקר

00:02:39.200 --> 00:02:41.120
ולפעמים אפילו פילוסופים.

00:02:41.800 --> 00:02:45.776
כולנו ביחד מנסים להבין כיצד מתרחשת התודעה

00:02:45.800 --> 00:02:47.520
ומה קורה כשהדברים משתבשים.

00:02:47.880 --> 00:02:50.016
והאסטרטגיה היא פשוטה מאוד.

00:02:50.040 --> 00:02:52.016
אני רוצה שתחשבו על התודעה

00:02:52.040 --> 00:02:54.256
באותו אופן שבו אנחנו היום חושבים על החיים.

00:02:54.280 --> 00:02:56.896
בעבר, אנשים חשבו שהתכונה של להיות חי

00:02:56.920 --> 00:02:59.536
הוא דבר שאי אפשר להסביר באמצעות
פיזיקה וכימיה --

00:02:59.560 --> 00:03:01.720
שהחיים חייבים להיות יותר מסתם מכניקה.

00:03:02.480 --> 00:03:04.376
אבל אנשים כבר לא חושבים כך.

00:03:04.400 --> 00:03:06.016
ככל שהביולוגים התקדמו במחקר של

00:03:06.040 --> 00:03:08.616
הבנת התכונות של מערכות החיים

00:03:08.640 --> 00:03:10.456
במונחים של פיזיקה וכימיה --

00:03:10.480 --> 00:03:13.536
דברים כמו מטבוליזם, רבייה, הומאוסטזיס --

00:03:13.560 --> 00:03:17.376
התעלומה הבסיסית של מהם חיים
התחילה להתפוגג,

00:03:17.400 --> 00:03:20.456
ואנשים לא טענו יותר שיש פתרון קסם,

00:03:20.480 --> 00:03:22.480
בסגנון של 'כוח החיים'.

00:03:23.080 --> 00:03:25.736
אז כמו ברעיון החיים, כך גם בתודעה.

00:03:25.760 --> 00:03:28.056
ברגע שנתחיל להסביר את התכונות שלה

00:03:28.080 --> 00:03:31.776
במונחים של מה שקורה בתוך המוח והגוף,

00:03:31.800 --> 00:03:35.216
התעלומה הבלתי פתירה לכאורה
של מהי תודעה

00:03:35.240 --> 00:03:36.976
תתחיל להתפוגג.

00:03:37.000 --> 00:03:38.720
לפחות זוהי התוכנית.

NOTE Paragraph

00:03:39.280 --> 00:03:40.536
אז בואו נתחיל.

00:03:40.560 --> 00:03:42.536
מהן התכונות של תודעה?

00:03:42.560 --> 00:03:45.084
מה צריך מדע התודעה להסביר?

00:03:45.960 --> 00:03:49.656
ובכן, היום אני רוצה לחשוב על תודעה
בשתי דרכים שונות.

00:03:49.680 --> 00:03:52.056
יש את התחושה של העולם שסביבנו,

00:03:52.080 --> 00:03:54.296
מלא במראות, קולות וריחות,

00:03:54.320 --> 00:03:58.240
יש מעין סרט תלת-מימדי פנימי,
רב-חושי, פנורמי ומכיל.

00:03:59.000 --> 00:04:00.560
ובנוסף יש את העצמי המודע.

00:04:01.080 --> 00:04:03.536
החוויה הייחודית של להיות אתם או להיות אני.

00:04:03.560 --> 00:04:05.576
הדמות הראשית בסרט הפנימי הזה,

00:04:05.600 --> 00:04:08.960
וככל הנראה ההיבט של התודעה
שבו אנו דבקים יותר מכל.

00:04:09.840 --> 00:04:12.296
בואו נתחיל עם החוויה של העולם סביבנו,

00:04:12.320 --> 00:04:16.055
ועם הרעיון החשוב של המוח כמנוע חיזוי.

NOTE Paragraph

00:04:16.079 --> 00:04:17.839
דמיינו שאתם מוח.

00:04:18.600 --> 00:04:20.255
אתם תקועים בתוך גולגולת מעצם,

00:04:20.279 --> 00:04:22.496
מנסים להבין מה קורה שם בחוץ.

00:04:22.520 --> 00:04:25.536
אין אור בתוך הגולגולת. גם אין קולות.

00:04:25.560 --> 00:04:28.336
כל מה שיש לכם הם זרמים חשמליים

00:04:28.360 --> 00:04:31.536
הקשורים רק באופן עקיף 
לדברים הקיימים בעולם,

00:04:31.560 --> 00:04:32.760
מה שהם לא יהיו.

00:04:33.520 --> 00:04:35.656
אז התפיסה --
ההבנה של מה יש שם --

00:04:35.680 --> 00:04:38.536
חייבת להיות תהליך של ניחוש מושכל

00:04:38.560 --> 00:04:41.696
שבו המוח משלב את האותות החושיים האלה

00:04:41.720 --> 00:04:45.776
עם ציפיות או אמונות קודמות
על האופן שבו מתנהל העולם

00:04:45.800 --> 00:04:48.936
כדי לעצב את הניחוש הטוב ביותר
של מה גרם לאותות האלה.

00:04:48.960 --> 00:04:51.656
המוח אינו שומע קולות או רואה אורות.

00:04:51.680 --> 00:04:56.040
מה שאנו תופסים הוא הניחוש הטוב ביותר
שלו לגבי העולם שבחוץ.

NOTE Paragraph

00:04:57.040 --> 00:04:59.960
אני אתן לכם שתי דוגמאות לכל זה.

00:05:00.400 --> 00:05:02.376
אולי ראיתם בעבר את האשליה הזאת,

00:05:02.400 --> 00:05:04.656
אבל אני רוצה שתחשבו עליה בדרך חדשה.

00:05:04.680 --> 00:05:06.736
אם תסתכלו על שני הריבועים האלה, A ו-B,

00:05:06.760 --> 00:05:10.080
הם ייראו לכם צבועים בגוונים
שונים מאוד של אפור, נכון?

00:05:11.040 --> 00:05:14.016
אבל הם למעשה בדיוק באותו צבע.

00:05:14.040 --> 00:05:15.376
ואני יכול להדגים את זה.

00:05:15.400 --> 00:05:17.616
אם אשים את הגירסה השנייה של התמונה כאן

00:05:17.640 --> 00:05:20.656
ואחבר את שני הריבועים עם פס אפור,

00:05:20.680 --> 00:05:22.336
תוכלו לראות שאין הבדל.

00:05:22.360 --> 00:05:24.136
זה בדיוק אותו גוון של אפור.

00:05:24.160 --> 00:05:25.816
ואם אתם עדיין לא מאמינים לי,

00:05:25.840 --> 00:05:28.080
אזיז את הפס ואחבר ביניהם.

00:05:28.680 --> 00:05:32.040
זה גוש אחד בצבע אפור, אין שום הבדל.

00:05:32.760 --> 00:05:34.456
אין כאן שום קסם.

00:05:34.480 --> 00:05:35.896
זה אותו גוון של אפור,

00:05:35.920 --> 00:05:38.120
אבל אם נסיר את הפס, זה נראה שונה.

00:05:39.240 --> 00:05:40.496
אז מה שקורה כאן

00:05:40.520 --> 00:05:43.336
הוא שהמוח משתמש בציפיות הקודמות שלו

00:05:43.360 --> 00:05:46.456
הבנויות עמוק בתוך המעגלים של אזור הראייה

00:05:46.480 --> 00:05:49.176
שצל מעמעם את המראה של שטח כלשהו,

00:05:49.200 --> 00:05:52.840
כך שאנחנו רואים את B כבהיר יותר ממה שהוא.

NOTE Paragraph

00:05:53.920 --> 00:05:55.176
הנה דוגמה נוספת,

00:05:55.200 --> 00:05:58.376
שמראה כמה מהר המוח יכול
להשתמש בציפיות חדשות

00:05:58.400 --> 00:06:00.696
כדי לשנות את מה שאנחנו חווים באופן מודע.

00:06:00.720 --> 00:06:01.920
הקשיבו לזה.

NOTE Paragraph

00:06:03.440 --> 00:06:06.480
(דיבור מעוות)

NOTE Paragraph

00:06:07.320 --> 00:06:08.896
נשמע מוזר, נכון?

00:06:08.920 --> 00:06:11.349
הקשיבו שוב, ושימו לב
אם אתם מצליחים להבין משהו.

NOTE Paragraph

00:06:11.760 --> 00:06:14.720
(דיבור מעוות)

NOTE Paragraph

00:06:15.880 --> 00:06:17.136
עדיין מוזר.

00:06:17.160 --> 00:06:18.360
עכשיו הקשיבו לזה.

NOTE Paragraph

00:06:18.920 --> 00:06:21.976
(הקלטה) אניל סת': אני חושב שברקסיט
הוא רעיון ממש גרוע.

NOTE Paragraph

00:06:22.000 --> 00:06:23.336
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:23.360 --> 00:06:24.576
מה שנכון.

NOTE Paragraph

00:06:24.600 --> 00:06:26.416
אז שמעתם את המילים הפעם, נכון?

00:06:26.440 --> 00:06:29.536
עכשיו הקשיבו להקלטה הראשונה שוב.
אני עומד להשמיע אותה שוב.

NOTE Paragraph

00:06:29.560 --> 00:06:32.616
(דיבור מעוות)

NOTE Paragraph

00:06:32.640 --> 00:06:35.136
כן? אז עכשיו אתם יכולים לשמוע את המילים.

00:06:35.160 --> 00:06:36.360
פעם נוספת בשביל המזל.

NOTE Paragraph

00:06:37.040 --> 00:06:40.040
(דיבור מעוות)

NOTE Paragraph

00:06:41.000 --> 00:06:43.256
טוב, אז מה קורה כאן?

00:06:43.280 --> 00:06:46.856
הדבר המדהים הוא שהמידע החושי
שמגיע לתוך המוח

00:06:46.880 --> 00:06:48.080
כלל לא השתנה.

00:06:48.680 --> 00:06:51.216
כל מה שהשתנה הוא 
הניחוש הטוב ביותר של המוח שלכם

00:06:51.240 --> 00:06:53.296
של המקור של המידע החושי.

00:06:53.320 --> 00:06:55.680
וזה משנה את מה שאתם שומעים באופן מודע.

00:06:56.560 --> 00:06:59.696
זה מאיר את בסיס התפיסה של המוח

00:06:59.720 --> 00:07:01.176
באור מעט שונה.

00:07:01.200 --> 00:07:05.216
במקום שהתפיסה תהיה תלויה בעיקר
באותות שמגיעים אל המוח

00:07:05.240 --> 00:07:06.776
מן העולם החיצוני,

00:07:06.800 --> 00:07:09.296
הא תלויה באותה מידה, אם לא יותר,

00:07:09.320 --> 00:07:13.240
בציפיות התפיסתיות המגיעות מן הכיוון השני.

00:07:14.160 --> 00:07:16.216
אנחנו לא תופסים את העולם באופן סביל,

00:07:16.240 --> 00:07:17.936
אנחנו יוצרים אותו באופן פעיל.

00:07:17.960 --> 00:07:20.576
העולם שאנחנו חווים מגיע
באותה מידה, אם לא יותר,

00:07:20.600 --> 00:07:21.936
מבפנים החוצה

00:07:21.960 --> 00:07:23.280
כמו מבחוץ פנימה.

NOTE Paragraph

00:07:23.640 --> 00:07:25.816
תנו לי לתת לכם דוגמה נוספת של תפיסה

00:07:25.840 --> 00:07:28.720
בתור תהליך פעיל של בנייה.

00:07:29.400 --> 00:07:34.536
כאן אנחנו משלבים את המציאות הווירטואלית
המכילה עם עיבוד תמונה

00:07:34.560 --> 00:07:37.536
כדי לדמות את ההשפעה של
ציפיות תפיסתיות חזקות במיוחד

00:07:37.560 --> 00:07:38.896
על החוויה.

00:07:38.920 --> 00:07:41.816
בסרטון הפנורמי הזה, הפכנו את העולם --

00:07:41.840 --> 00:07:43.736
במקרה הזה, הקמפוס של סאסקס --

00:07:43.760 --> 00:07:45.320
לגן שעשועים פסיכאדלי.

00:07:45.760 --> 00:07:49.616
עיבדנו את הסרט באמצעות אלגוריתם
המבוסס על תוכנת Deep Dream של גוגל

00:07:49.640 --> 00:07:53.736
כדי לדמות את ההשפעה
של ציפיות תפיסתיות חזקות במיוחד.

00:07:53.760 --> 00:07:55.376
במקרה הזה, הציפייה לראות כלבים.

00:07:55.400 --> 00:07:57.536
ואתם יכולים לראות שזה דבר משונה מאוד.

00:07:57.560 --> 00:07:59.656
כשהציפייה התפיסתית חזקה מדי,

00:07:59.680 --> 00:08:01.056
כמו במקרה הזה,

00:08:01.080 --> 00:08:03.976
התוצאה נראית דומה מאוד
לסוג של הזיות

00:08:04.000 --> 00:08:06.016
שאנשים מדווחים שהם חווים תחת השפעת חומרים,

00:08:06.040 --> 00:08:08.120
או אפילו במצב של פסיכוזה.

NOTE Paragraph

00:08:09.120 --> 00:08:10.787
עכשיו, חשבו על זה לרגע.

00:08:11.160 --> 00:08:16.256
אם הזיה היא סוג של תפיסה בלתי מבוקרת,

00:08:16.280 --> 00:08:20.736
אז התפיסה של כאן ועכשיו
היא גם סוג של הזיה,

00:08:20.760 --> 00:08:22.776
אלא שזו הזיה מבוקרת

00:08:22.800 --> 00:08:25.696
שבה החיזוי של המוח נמצא תחת שליטה

00:08:25.720 --> 00:08:27.600
של המידע החושי שמגיע מהעולם.

00:08:28.200 --> 00:08:31.176
למעשה, כולנו הוזים כל הזמן,

00:08:31.200 --> 00:08:32.576
כולל ברגע זה.

00:08:32.600 --> 00:08:35.416
אלא שכשאנחנו מסכימים על ההזיות שלנו,

00:08:35.440 --> 00:08:36.640
אנו מכנים אותן מציאות.

NOTE Paragraph

00:08:37.280 --> 00:08:41.216
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:41.240 --> 00:08:44.576
עכשיו אני עומד לומר לכם
שהחוויה של העצמי,

00:08:44.600 --> 00:08:46.416
החוויה הספציפית של להיות אתם,

00:08:46.440 --> 00:08:49.936
גם היא הזיה מבוקרת שנוצרת במוח.

00:08:49.960 --> 00:08:51.976
זה נשמע מוזר מאוד, נכון?

00:08:52.000 --> 00:08:54.136
כן, הזיות חזותיות
עלולות להטעות את העיניים שלי,

00:08:54.160 --> 00:08:57.680
אבל איך אני יכול לטעות
לגבי המשמעות של להיות אני?

00:08:58.200 --> 00:08:59.416
בשביל רובנו,

00:08:59.440 --> 00:09:01.016
החוויה של להיות בן אדם

00:09:01.040 --> 00:09:03.136
היא כל כך מוכרת, כל כך אחידה
וכל כך רציפה,

00:09:03.160 --> 00:09:05.376
עד שקשה לא לקחת אותה כמובנת מאליה.

00:09:05.400 --> 00:09:07.216
אבל אסור לנו לקחת אותה כמובנת מאליה.

00:09:07.240 --> 00:09:10.456
למעשה יש דרכים רבות שבהן
אנו חווים את העצמיות שלנו.

00:09:10.480 --> 00:09:12.576
יש את החוויה של הגוף,

00:09:12.600 --> 00:09:14.056
של להיות גוף.

00:09:14.080 --> 00:09:16.216
יש חוויות של תפיסת העולם

00:09:16.240 --> 00:09:17.880
מנקודת מבט של גוף ראשון.

00:09:18.240 --> 00:09:20.456
יש חוויות של כוונה לעשות דברים

00:09:20.480 --> 00:09:23.200
ושל להיות הגורם לדברים שקורים בעולם.

00:09:23.640 --> 00:09:24.896
ויש חוויות

00:09:24.920 --> 00:09:28.816
שמשמעותן שאנו אותו אדם נפרד
לאורך זמן,

00:09:28.840 --> 00:09:31.680
הבנויות על מערכת עשירה
של זכרונות ואינטרקציות חברתיות.

NOTE Paragraph

00:09:32.200 --> 00:09:33.496
ניסויים רבים מראים,

00:09:33.520 --> 00:09:35.856
ופסיכיאטרים ונוירולוגים גם יודעים זאת,

00:09:35.880 --> 00:09:38.776
שהדרכים השונות האלה שבהן
אנו חווים את עצמנו

00:09:38.800 --> 00:09:40.496
יכולות להתפרק.

00:09:40.520 --> 00:09:43.416
המשמעות של זה היא שהחוויה הבסיסית שברקע,

00:09:43.440 --> 00:09:48.016
של להיות אישיות מאוחדת,
היא מבנה שביר למדי שקיים במוח.

00:09:48.040 --> 00:09:50.696
היא עוד חוויה, שבדומה לכל האחרות,

00:09:50.720 --> 00:09:51.920
דורשת הסבר.

NOTE Paragraph

00:09:52.720 --> 00:09:54.496
אז בואו נחזור לעצמיות הגופנית.

00:09:54.520 --> 00:09:57.256
איך המוח מייצר את החוויה של להיות גוף,

00:09:57.280 --> 00:09:58.536
של להיות בעלי גוף?

00:09:58.560 --> 00:10:00.416
ובכן, על פי אותם עקרונות בדיוק.

00:10:00.440 --> 00:10:01.896
המוח משתמש בניחוש הטוב ביותר

00:10:01.920 --> 00:10:04.120
בנוגע למה שייך לגוף
ומה אינו שייך לו.

00:10:04.880 --> 00:10:08.616
ויש ניסוי יפהפה של מדעי המוח
שמדגים את זה.

00:10:08.640 --> 00:10:10.616
בניגוד לרוב הניסויים במדעי המוח,

00:10:10.640 --> 00:10:12.136
אתם יכולים לעשות אותו בבית.

00:10:12.160 --> 00:10:14.056
כל מה שאתם צריכים זה אחת כזאת.

NOTE Paragraph

00:10:14.080 --> 00:10:15.336
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:10:15.360 --> 00:10:16.800
ושתי מברשות צבע.

NOTE Paragraph

00:10:18.880 --> 00:10:20.256
באשליה של יד הגומי,

00:10:20.280 --> 00:10:22.256
היד האמיתית של האדם מוסתרת,

00:10:22.280 --> 00:10:24.896
ויד הגומי המזויפת מונחת לפניו.

00:10:24.920 --> 00:10:28.176
אז מלטפים את שתי הידיים
עם המברשת באותו זמן

00:10:28.200 --> 00:10:30.880
בעוד האדם מסתכל על היד המזויפת.

00:10:31.320 --> 00:10:33.296
עבור רוב האנשים, אחרי כמה זמן

00:10:33.320 --> 00:10:35.416
זה יוביל לתחושה מוזרה

00:10:35.440 --> 00:10:38.040
שהיד המזויפת היא למעשה חלק מהגוף שלהם.

00:10:39.640 --> 00:10:43.816
והרעיון הוא שהחפיפה בין
תחושת המגע לראייה של הנגיעה

00:10:43.840 --> 00:10:48.216
על עצם שדומה ליד ושנמצא
בערך איפה שהיד אמורה להיות,

00:10:48.240 --> 00:10:51.016
מספיקה כדי לגרום למוח לעשות
את הניחוש הטוב ביותר

00:10:51.040 --> 00:10:54.256
שהיד המזויפת היא למעשה חלק מהגוף.

NOTE Paragraph

00:10:54.280 --> 00:10:56.880
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:03.240 --> 00:11:05.496
אז אפשר למדוד כל מיני סוגים
של דברים מתוחכמים.

00:11:05.520 --> 00:11:08.816
אפשר למדוד את ההולכה החשמלית
של העור ותגובות פתאומיות,

00:11:08.840 --> 00:11:10.096
אבל אין בכך צורך.

00:11:10.120 --> 00:11:13.056
ברור שהבחור בכחול הטמיע את היד המזויפת.

00:11:13.080 --> 00:11:16.496
זה אומר שאפילו החוויה של מהו הגוף שלנו

00:11:16.520 --> 00:11:18.056
היא סוג של ניחוש --

00:11:18.080 --> 00:11:20.560
סוג של הזיה מבוקרת של המוח.

NOTE Paragraph

00:11:21.480 --> 00:11:22.680
יש דבר אחד נוסף.

00:11:24.120 --> 00:11:27.776
אנו חווים את גופנו כעצם
הקיים בעולם לא רק מבחוץ,

00:11:27.800 --> 00:11:29.536
אנו חווים אותו גם מבפנים.

00:11:29.560 --> 00:11:33.800
כולנו חווים את התחושה
של היותנו גוף מבפנים.

00:11:35.000 --> 00:11:37.576
ואותות חושיים המגיעים מתוך הגוף

00:11:37.600 --> 00:11:41.656
מאותתים למוח באופן רציף
על מצב האיברים הפנימיים,

00:11:41.680 --> 00:11:44.336
מה מצב הלב, מה לחץ הדם,

00:11:44.360 --> 00:11:45.576
הרבה דברים.

00:11:45.600 --> 00:11:48.080
התפיסה מהסוג הזה, שנקראת תפיסה מבפנים,

00:11:48.840 --> 00:11:50.096
זוכה להתעלמות.

00:11:50.120 --> 00:11:51.536
אבל היא חשובה ביותר

00:11:51.560 --> 00:11:54.896
משום שהתפיסה והפיקוח
של מצב הגוף מבפנים --

00:11:54.920 --> 00:11:56.520
ובכן, זה מה שמחזיק אותנו בחיים.

NOTE Paragraph

00:11:57.400 --> 00:11:59.816
הנה עוד גירסה של אשליית יד הגומי.

00:11:59.840 --> 00:12:01.336
זה מגיע מהמעבדה שלנו בסאסקס.

00:12:01.360 --> 00:12:04.776
וכאן, אנשים רואים את היד שלהם
בגירסה של מציאות וירטואלית,

00:12:04.800 --> 00:12:06.176
שמהבהבת בצבע אדום

00:12:06.200 --> 00:12:09.456
בהתאמה או לא בהתאמה עם קצב הלב שלהם.

00:12:09.480 --> 00:12:11.936
וכשהיא מהבהבת בהתאמה עם קצב הלב,

00:12:11.960 --> 00:12:15.080
לאנשים יש תחושה חזקה יותר
שהיא למעשה חלק מהגוף שלהם.

00:12:15.720 --> 00:12:19.216
אז החוויות של הגוף נטועות עמוק

00:12:19.240 --> 00:12:21.640
בתפיסה שלנו את גופנו מבפנים.

NOTE Paragraph

00:12:23.680 --> 00:12:26.336
יש דבר אחד אחרון שאני רוצה לציין,

00:12:26.360 --> 00:12:30.016
וזה שהתחושות של הגוף מבפנים הן שונות מאוד

00:12:30.040 --> 00:12:32.096
מהחוויות של העולם סביבנו.

00:12:32.120 --> 00:12:34.816
כשאני מסתכל סביבי,
העולם נראה מלא בעצמים --

00:12:34.840 --> 00:12:37.016
שולחנות, כיסאות, ידיים מגומי,

00:12:37.040 --> 00:12:38.776
אנשים, אתם --

00:12:38.800 --> 00:12:40.776
אפילו הגוף שלי עצמי בעולם,

00:12:40.800 --> 00:12:43.056
אני יכול לתפוס אותו כעצם מבחוץ.

00:12:43.080 --> 00:12:45.136
אבל התחושה של הגוף מבפנים,

00:12:45.160 --> 00:12:46.576
אינה דומה לחוויות האלה.

00:12:46.600 --> 00:12:48.656
אני לא מרגיש את הכליות כאן,

00:12:48.680 --> 00:12:50.256
הכבד כאן,

00:12:50.280 --> 00:12:51.536
הטחול...

00:12:51.560 --> 00:12:53.456
אני לא יודע איפה הטחול נמצא,

00:12:53.480 --> 00:12:54.856
אבל הוא נמצא באיזה מקום.

00:12:54.880 --> 00:12:56.776
אני לא מרגיש את האברים הפנימיים כעצמים.

00:12:56.800 --> 00:13:00.440
למעשה, אני לרוב לא מרגיש אותם
אלא אם משהו משתבש.

00:13:01.400 --> 00:13:02.880
וזה חשוב, לדעתי.

00:13:03.600 --> 00:13:05.696
תפיסה של המצב הפנימי של הגוף

00:13:05.720 --> 00:13:07.576
אינה קשורה להבנה של מה נמצא איפה,

00:13:07.600 --> 00:13:09.736
אלא לשליטה ובקרה --

00:13:09.760 --> 00:13:13.656
שמירה על המשתנים הפיזיולוגיים
בתוך גבולות ברורים

00:13:13.680 --> 00:13:15.520
המאפשרים הישרדות.

00:13:16.640 --> 00:13:19.496
כשהמוח משתמש בחיזוי כדי להבין מה יש בחוץ,

00:13:19.520 --> 00:13:22.616
אנו תופסים את העצמים כגורמים של תחושות.

00:13:22.640 --> 00:13:26.256
כשהמוח משתמש בחיזוי לצורך שליטה ובקרה,

00:13:26.280 --> 00:13:29.440
אנו מרגישים עד כמה הבקרה הזו
עובדת היטב או לא.

NOTE Paragraph

00:13:29.880 --> 00:13:32.696
אז החוויות הבסיסיות ביותר של היותנו עצמנו,

00:13:32.720 --> 00:13:34.776
של היותנו אורגניזם בעל גוף,

00:13:34.800 --> 00:13:38.760
נטועות עמוק במנגנונים הביולוגיים
שמחזיקים אותנו בחיים.

00:13:40.760 --> 00:13:43.096
וכשאנחנו הולכים עם הרעיון הזה עד הסוף,

00:13:43.120 --> 00:13:46.816
אנו יכולים להתחיל להבין
שכל החוויות המודעות שלנו,

00:13:46.840 --> 00:13:51.576
מכיוון שכולן תלויות באותו
מנגנון של חיזוי התפיסה,

00:13:51.600 --> 00:13:55.016
כולן נובעות מהדחף הבסיסי להישאר בחיים.

00:13:55.040 --> 00:13:57.656
אנו חווים את העולם ואת עצמנו

00:13:57.680 --> 00:14:00.760
עם, באמצעות ובגלל גופנו החי.

NOTE Paragraph

00:14:01.560 --> 00:14:03.960
תנו לי לסכם שלב אחר שלב.

00:14:04.560 --> 00:14:06.136
מה שאנחנו רואים באופן מודע תלוי

00:14:06.160 --> 00:14:08.456
בניחוש הטוב ביותר של המוח
לגבי מה שנמצא שם בחוץ.

00:14:08.480 --> 00:14:10.856
העולם שאנו תופסים מגיע מבפנים החוצה,

00:14:10.880 --> 00:14:12.120
לא רק מבחוץ פנימה.

00:14:12.600 --> 00:14:15.856
אשליית יד הגומי מראה שזה נכון גם לתחושה

00:14:15.880 --> 00:14:17.720
של מה שייך ומה לא שייך לגוף שלנו.

00:14:18.560 --> 00:14:22.136
והחיזוי הזה בנוגע לעצמנו תלוי באופן
קריטי באותות חושיים

00:14:22.160 --> 00:14:23.920
המגיעים עמוק מתוך הגוף.

00:14:24.400 --> 00:14:25.616
ולסיום,

00:14:25.640 --> 00:14:30.016
התחושות של היותנו גוף עצמאי
קשורות יותר לשליטה ובקרה

00:14:30.040 --> 00:14:31.720
מאשר להבנה של מה נמצא שם.

00:14:32.840 --> 00:14:36.056
אז החוויה של העולם מסביבנו ושלנו בתוכו --

00:14:36.080 --> 00:14:38.336
ובכן, הם סוגים של הזיות מבוקרות

00:14:38.360 --> 00:14:41.256
שהתעצבו במשך מיליוני שנות אבולוציה

00:14:41.280 --> 00:14:44.040
על מנת להחזיק אותנו בחיים בעולם
המלא בסכנות ובהזדמנויות.

00:14:44.480 --> 00:14:47.160
אנו חוזים את עצמנו לכדי קיום.

NOTE Paragraph

00:14:48.520 --> 00:14:51.000
עכשיו, אשאיר אתכם עם שלוש
השלכות של כל זה.

00:14:51.640 --> 00:14:53.856
ראשית, כמו שאנחנו עלולים
לטעות בתפיסת העולם,

00:14:53.880 --> 00:14:55.656
כך אנו יכולים לטעות בתפיסה של עצמנו

00:14:55.680 --> 00:14:57.816
כשהמנגנונים של חיזוי משתבשים.

00:14:57.840 --> 00:15:02.056
ההבנה הזאת פותחת הזדמנויות חדשות
רבות בפסיכיאטריה ונוירולוגיה

00:15:02.080 --> 00:15:04.696
כי אנחנו סוף סוף יכולים לטפל במנגנונים

00:15:04.720 --> 00:15:06.616
ולא רק לטפל בתסמינים

00:15:06.640 --> 00:15:09.160
של מחלות כגון דיכאון וסכיזופרניה.

NOTE Paragraph

00:15:09.720 --> 00:15:10.936
שנית:

00:15:10.960 --> 00:15:14.776
המשמעות של להיות אני
היא דבר שאי אפשר להעלות

00:15:14.800 --> 00:15:17.176
לתוכנת מחשב ולהריץ על רובוט

00:15:17.200 --> 00:15:19.416
לא משנה כמה הוא חכם או מתוחכם.

00:15:19.440 --> 00:15:22.056
אנחנו חיות ביולוגיות מבשר ודם

00:15:22.080 --> 00:15:25.336
עם חוויות מודעות אשר מתעצבות בכל הרמות

00:15:25.360 --> 00:15:28.336
בידי המנגנונים הביולוגיים
שמחזיקים אותנו בחיים.

00:15:28.360 --> 00:15:32.000
פיתוח מחשבים חכמים יותר
לא תהפוך אותם לבעלי תחושות.

NOTE Paragraph

00:15:33.000 --> 00:15:34.296
ולבסוף,

00:15:34.320 --> 00:15:36.296
היקום הפנימי האישי שלנו,

00:15:36.320 --> 00:15:37.976
האופן שבו אנחנו מודעים,

00:15:38.000 --> 00:15:40.760
הוא רק דרך אחת שבה אפשר להיות מודעים.

00:15:41.840 --> 00:15:43.816
ואפילו התודעה האנושית באופן כללי --

00:15:43.840 --> 00:15:47.816
היא רק אזור קטנטן במרחב
ענק של תודעות אפשריות.

00:15:47.840 --> 00:15:51.496
העצמיות האינדיבידואלית והעולמות
שלנו הם יחודיים עבור כל אחד מאיתנו,

00:15:51.520 --> 00:15:54.736
אבל הם מבוססים על מנגנונים ביולוגיים

00:15:54.760 --> 00:15:57.360
שאותם אנו חולקים עם יצורים חיים אחרים.

NOTE Paragraph

00:15:57.920 --> 00:16:00.880
עכשיו, אלה דברים המשנים באופן בסיסי

00:16:01.760 --> 00:16:04.016
את הדרך שבה אנו מבינים את עצמנו,

00:16:04.040 --> 00:16:05.896
אבל אני חושב שזה דבר משמח,

00:16:05.920 --> 00:16:08.296
משום שכמו שקורה לעתים קרובות במדע,
מקופרניקוס --

00:16:08.320 --> 00:16:10.320
אנחנו לא מרכז היקום --

00:16:10.344 --> 00:16:11.576
דרך דרווין --

00:16:11.600 --> 00:16:13.816
אנו קשורים לכל היצורים האחרים --

00:16:13.840 --> 00:16:15.040
ועד היום.

00:16:16.320 --> 00:16:19.056
עם הבנה טובה יותר

00:16:19.080 --> 00:16:21.496
מגיעה גם תחושת פליאה חזקה יותר,

00:16:21.520 --> 00:16:23.376
והבנה טובה יותר

00:16:23.400 --> 00:16:28.000
שאנחנו חלק מעולם הטבע, לא חלק נפרד ממנו.

00:16:28.920 --> 00:16:30.120
ו...

00:16:30.720 --> 00:16:33.096
כשמגיע סופה של התודעה,

00:16:33.120 --> 00:16:35.920
אין ממה לפחד.

00:16:36.560 --> 00:16:37.760
ממש כלום.

NOTE Paragraph

00:16:38.480 --> 00:16:39.696
תודה.

NOTE Paragraph

00:16:39.720 --> 00:16:47.746
(מחיאות כפיים)