1 00:00:00,920 --> 00:00:02,160 לפני קצת יותר משנה, 2 00:00:02,840 --> 00:00:05,216 בפעם השלישית בחיי, הפסקתי להתקיים. 3 00:00:05,240 --> 00:00:09,520 עברתי ניתוח קטן, והמוח שלי התמלא בחומר הרדמה. 4 00:00:10,520 --> 00:00:13,856 אני זוכר תחושה של ניתוק והתפרקות 5 00:00:13,880 --> 00:00:15,080 וקור. 6 00:00:15,880 --> 00:00:18,296 ואז התעוררתי, רדום ומבולבל, 7 00:00:18,320 --> 00:00:19,760 אבל בהחלט ער. 8 00:00:20,280 --> 00:00:22,096 עכשיו, כשאתם מתעוררים משינה עמוקה, 9 00:00:22,120 --> 00:00:25,376 אתם עשויים להיות מבולבלים לגבי השעה או לחשוש שישנתם יותר מדי. 10 00:00:25,400 --> 00:00:28,136 אבל תמיד יש תחושה בסיסית של הזמן שעבר, 11 00:00:28,160 --> 00:00:30,376 של המשכיות בין אז לעכשיו. 12 00:00:30,400 --> 00:00:32,616 התעוררות מהרדמה היא מאוד שונה. 13 00:00:32,640 --> 00:00:35,136 יכולתי להיות מורדם במשך חמש דקות, חמש שעות, 14 00:00:35,160 --> 00:00:36,576 חמש שנים או אפילו 50 שנה. 15 00:00:36,600 --> 00:00:38,056 פשוט לא הייתי שם. 16 00:00:38,080 --> 00:00:39,320 זו היתה שכחה מוחלטת. 17 00:00:40,240 --> 00:00:42,296 הרדמה -- היא סוג מודרני של קסם. 18 00:00:42,320 --> 00:00:45,496 היא הופכת אנשים לחפצים, 19 00:00:45,520 --> 00:00:47,520 ואז, יש לקוות, הופכת אותם שוב לאנשים. 20 00:00:47,544 --> 00:00:48,776 ובתהליך הזה 21 00:00:48,800 --> 00:00:52,040 מסתתרת אחת התעלומות הגדולות האחרונות במדע ובפילוסופיה. 22 00:00:52,400 --> 00:00:54,016 כיצד מתרחשת התודעה? 23 00:00:54,040 --> 00:00:56,256 איכשהו, בתוך המוח של כל אחד מאיתנו, 24 00:00:56,280 --> 00:00:59,176 הפעילות המשולבת של מיליארדי נוירונים, 25 00:00:59,200 --> 00:01:02,216 כל אחד מהם מכונה ביולוגית זעירה, 26 00:01:02,240 --> 00:01:04,056 יוצרת חוויה מודעת. 27 00:01:04,080 --> 00:01:06,016 ולא סתם חוויה מודעת -- 28 00:01:06,040 --> 00:01:08,421 את החוויה המודעת שאתם חווים כאן ועכשיו. 29 00:01:08,445 --> 00:01:09,645 איך זה קורה? 30 00:01:10,560 --> 00:01:12,616 התשובה לשאלה הזאת היא כה חשובה 31 00:01:12,640 --> 00:01:15,496 כי עבור כל אחד מאיתנו, תודעה היא כל מה שיש. 32 00:01:15,520 --> 00:01:17,520 בלעדיה אין עולם, 33 00:01:18,400 --> 00:01:19,776 אין אישיות, 34 00:01:19,800 --> 00:01:21,336 אין שום דבר. 35 00:01:21,360 --> 00:01:23,313 וכשאנחנו סובלים, אנו מודעים לסבלנו 36 00:01:23,337 --> 00:01:25,417 בין אם בגלל מחלת נפש או כאב. 37 00:01:26,400 --> 00:01:29,336 ואם אנחנו יכולים לחוות שמחה וסבל, 38 00:01:29,360 --> 00:01:30,800 מה בנוגע לחיות אחרות? 39 00:01:31,320 --> 00:01:32,736 האם גם להן יש תודעה? 40 00:01:32,760 --> 00:01:34,416 האם גם להן יש תחושה של עצמיות? 41 00:01:34,440 --> 00:01:37,576 וככל שמחשבים הופכים למהירים וחכמים יותר, 42 00:01:37,600 --> 00:01:40,176 אולי יגיע הרגע, בעוד זמן לא רב, 43 00:01:40,200 --> 00:01:42,936 שבו האייפון שלי יפתח הבנה של הקיום שלו. 44 00:01:42,960 --> 00:01:47,440 אני למעשה חושב שהסיכויים שאינטליגנציה מלאכותית תפתח תודעה הם די קטנים. 45 00:01:47,960 --> 00:01:50,336 אני חושב כך משום שהמחקר שלי מצביע על כך 46 00:01:50,360 --> 00:01:53,016 שתודעה אינה קשורה לאינטליגנציה טהורה, 47 00:01:53,040 --> 00:01:57,616 כמו שהיא קשורה לטבע שלנו כיצורים חיים ונושמים. 48 00:01:57,640 --> 00:02:00,336 תודעה ואינטליגנציה הם דברים שונים מאוד. 49 00:02:00,360 --> 00:02:03,920 אינכם צריכים להיות חכמים כדי לסבול, אבל אתם כנראה כן צריכים להיות בחיים. 50 00:02:05,200 --> 00:02:06,896 בסיפור שאני עומד לספר לכם, 51 00:02:06,920 --> 00:02:09,256 התפיסה המודעת שלנו של העולם שסביבנו, 52 00:02:09,280 --> 00:02:10,616 ושל עצמנו בתוכו, 53 00:02:10,639 --> 00:02:13,176 היא סוג של הזיות מבוקרות 54 00:02:13,200 --> 00:02:17,040 שמתרחשות עם, באמצעות ובגלל הגוף החי שלנו. 55 00:02:17,840 --> 00:02:21,176 עכשיו, אולי שמעתם שאנחנו לא יודעים כלום 56 00:02:21,200 --> 00:02:23,936 על איך המוח והגוף יוצרים את התודעה. 57 00:02:23,960 --> 00:02:27,096 יש אנשים שטוענים שזה לחלוטין מחוץ ליכולת ההבנה של המדע. 58 00:02:27,120 --> 00:02:28,336 אבל למעשה, 59 00:02:28,360 --> 00:02:32,496 ב-25 השנים האחרונות נעשה מחקר מדעי רב מאוד בתחום הזה. 60 00:02:32,520 --> 00:02:35,296 אם תבואו למעבדה שלי באוניברסיטת סאסקס, 61 00:02:35,320 --> 00:02:38,480 תמצאו שם מדענים מכל תחומי המחקר 62 00:02:39,200 --> 00:02:41,120 ולפעמים אפילו פילוסופים. 63 00:02:41,800 --> 00:02:45,776 כולנו ביחד מנסים להבין כיצד מתרחשת התודעה 64 00:02:45,800 --> 00:02:47,520 ומה קורה כשהדברים משתבשים. 65 00:02:47,880 --> 00:02:50,016 והאסטרטגיה היא פשוטה מאוד. 66 00:02:50,040 --> 00:02:52,016 אני רוצה שתחשבו על התודעה 67 00:02:52,040 --> 00:02:54,256 באותו אופן שבו אנחנו היום חושבים על החיים. 68 00:02:54,280 --> 00:02:56,896 בעבר, אנשים חשבו שהתכונה של להיות חי 69 00:02:56,920 --> 00:02:59,536 הוא דבר שאי אפשר להסביר באמצעות פיזיקה וכימיה -- 70 00:02:59,560 --> 00:03:01,720 שהחיים חייבים להיות יותר מסתם מכניקה. 71 00:03:02,480 --> 00:03:04,376 אבל אנשים כבר לא חושבים כך. 72 00:03:04,400 --> 00:03:06,016 ככל שהביולוגים התקדמו במחקר של 73 00:03:06,040 --> 00:03:08,616 הבנת התכונות של מערכות החיים 74 00:03:08,640 --> 00:03:10,456 במונחים של פיזיקה וכימיה -- 75 00:03:10,480 --> 00:03:13,536 דברים כמו מטבוליזם, רבייה, הומאוסטזיס -- 76 00:03:13,560 --> 00:03:17,376 התעלומה הבסיסית של מהם חיים התחילה להתפוגג, 77 00:03:17,400 --> 00:03:20,456 ואנשים לא טענו יותר שיש פתרון קסם, 78 00:03:20,480 --> 00:03:22,480 בסגנון של 'כוח החיים'. 79 00:03:23,080 --> 00:03:25,736 אז כמו ברעיון החיים, כך גם בתודעה. 80 00:03:25,760 --> 00:03:28,056 ברגע שנתחיל להסביר את התכונות שלה 81 00:03:28,080 --> 00:03:31,776 במונחים של מה שקורה בתוך המוח והגוף, 82 00:03:31,800 --> 00:03:35,216 התעלומה הבלתי פתירה לכאורה של מהי תודעה 83 00:03:35,240 --> 00:03:36,976 תתחיל להתפוגג. 84 00:03:37,000 --> 00:03:38,720 לפחות זוהי התוכנית. 85 00:03:39,280 --> 00:03:40,536 אז בואו נתחיל. 86 00:03:40,560 --> 00:03:42,536 מהן התכונות של תודעה? 87 00:03:42,560 --> 00:03:45,084 מה צריך מדע התודעה להסביר? 88 00:03:45,960 --> 00:03:49,656 ובכן, היום אני רוצה לחשוב על תודעה בשתי דרכים שונות. 89 00:03:49,680 --> 00:03:52,056 יש את התחושה של העולם שסביבנו, 90 00:03:52,080 --> 00:03:54,296 מלא במראות, קולות וריחות, 91 00:03:54,320 --> 00:03:58,240 יש מעין סרט תלת-מימדי פנימי, רב-חושי, פנורמי ומכיל. 92 00:03:59,000 --> 00:04:00,560 ובנוסף יש את העצמי המודע. 93 00:04:01,080 --> 00:04:03,536 החוויה הייחודית של להיות אתם או להיות אני. 94 00:04:03,560 --> 00:04:05,576 הדמות הראשית בסרט הפנימי הזה, 95 00:04:05,600 --> 00:04:08,960 וככל הנראה ההיבט של התודעה שבו אנו דבקים יותר מכל. 96 00:04:09,840 --> 00:04:12,296 בואו נתחיל עם החוויה של העולם סביבנו, 97 00:04:12,320 --> 00:04:16,055 ועם הרעיון החשוב של המוח כמנוע חיזוי. 98 00:04:16,079 --> 00:04:17,839 דמיינו שאתם מוח. 99 00:04:18,600 --> 00:04:20,255 אתם תקועים בתוך גולגולת מעצם, 100 00:04:20,279 --> 00:04:22,496 מנסים להבין מה קורה שם בחוץ. 101 00:04:22,520 --> 00:04:25,536 אין אור בתוך הגולגולת. גם אין קולות. 102 00:04:25,560 --> 00:04:28,336 כל מה שיש לכם הם זרמים חשמליים 103 00:04:28,360 --> 00:04:31,536 הקשורים רק באופן עקיף לדברים הקיימים בעולם, 104 00:04:31,560 --> 00:04:32,760 מה שהם לא יהיו. 105 00:04:33,520 --> 00:04:35,656 אז התפיסה -- ההבנה של מה יש שם -- 106 00:04:35,680 --> 00:04:38,536 חייבת להיות תהליך של ניחוש מושכל 107 00:04:38,560 --> 00:04:41,696 שבו המוח משלב את האותות החושיים האלה 108 00:04:41,720 --> 00:04:45,776 עם ציפיות או אמונות קודמות על האופן שבו מתנהל העולם 109 00:04:45,800 --> 00:04:48,936 כדי לעצב את הניחוש הטוב ביותר של מה גרם לאותות האלה. 110 00:04:48,960 --> 00:04:51,656 המוח אינו שומע קולות או רואה אורות. 111 00:04:51,680 --> 00:04:56,040 מה שאנו תופסים הוא הניחוש הטוב ביותר שלו לגבי העולם שבחוץ. 112 00:04:57,040 --> 00:04:59,960 אני אתן לכם שתי דוגמאות לכל זה. 113 00:05:00,400 --> 00:05:02,376 אולי ראיתם בעבר את האשליה הזאת, 114 00:05:02,400 --> 00:05:04,656 אבל אני רוצה שתחשבו עליה בדרך חדשה. 115 00:05:04,680 --> 00:05:06,736 אם תסתכלו על שני הריבועים האלה, A ו-B, 116 00:05:06,760 --> 00:05:10,080 הם ייראו לכם צבועים בגוונים שונים מאוד של אפור, נכון? 117 00:05:11,040 --> 00:05:14,016 אבל הם למעשה בדיוק באותו צבע. 118 00:05:14,040 --> 00:05:15,376 ואני יכול להדגים את זה. 119 00:05:15,400 --> 00:05:17,616 אם אשים את הגירסה השנייה של התמונה כאן 120 00:05:17,640 --> 00:05:20,656 ואחבר את שני הריבועים עם פס אפור, 121 00:05:20,680 --> 00:05:22,336 תוכלו לראות שאין הבדל. 122 00:05:22,360 --> 00:05:24,136 זה בדיוק אותו גוון של אפור. 123 00:05:24,160 --> 00:05:25,816 ואם אתם עדיין לא מאמינים לי, 124 00:05:25,840 --> 00:05:28,080 אזיז את הפס ואחבר ביניהם. 125 00:05:28,680 --> 00:05:32,040 זה גוש אחד בצבע אפור, אין שום הבדל. 126 00:05:32,760 --> 00:05:34,456 אין כאן שום קסם. 127 00:05:34,480 --> 00:05:35,896 זה אותו גוון של אפור, 128 00:05:35,920 --> 00:05:38,120 אבל אם נסיר את הפס, זה נראה שונה. 129 00:05:39,240 --> 00:05:40,496 אז מה שקורה כאן 130 00:05:40,520 --> 00:05:43,336 הוא שהמוח משתמש בציפיות הקודמות שלו 131 00:05:43,360 --> 00:05:46,456 הבנויות עמוק בתוך המעגלים של אזור הראייה 132 00:05:46,480 --> 00:05:49,176 שצל מעמעם את המראה של שטח כלשהו, 133 00:05:49,200 --> 00:05:52,840 כך שאנחנו רואים את B כבהיר יותר ממה שהוא. 134 00:05:53,920 --> 00:05:55,176 הנה דוגמה נוספת, 135 00:05:55,200 --> 00:05:58,376 שמראה כמה מהר המוח יכול להשתמש בציפיות חדשות 136 00:05:58,400 --> 00:06:00,696 כדי לשנות את מה שאנחנו חווים באופן מודע. 137 00:06:00,720 --> 00:06:01,920 הקשיבו לזה. 138 00:06:03,440 --> 00:06:06,480 (דיבור מעוות) 139 00:06:07,320 --> 00:06:08,896 נשמע מוזר, נכון? 140 00:06:08,920 --> 00:06:11,349 הקשיבו שוב, ושימו לב אם אתם מצליחים להבין משהו. 141 00:06:11,760 --> 00:06:14,720 (דיבור מעוות) 142 00:06:15,880 --> 00:06:17,136 עדיין מוזר. 143 00:06:17,160 --> 00:06:18,360 עכשיו הקשיבו לזה. 144 00:06:18,920 --> 00:06:21,976 (הקלטה) אניל סת': אני חושב שברקסיט הוא רעיון ממש גרוע. 145 00:06:22,000 --> 00:06:23,336 (צחוק) 146 00:06:23,360 --> 00:06:24,576 מה שנכון. 147 00:06:24,600 --> 00:06:26,416 אז שמעתם את המילים הפעם, נכון? 148 00:06:26,440 --> 00:06:29,536 עכשיו הקשיבו להקלטה הראשונה שוב. אני עומד להשמיע אותה שוב. 149 00:06:29,560 --> 00:06:32,616 (דיבור מעוות) 150 00:06:32,640 --> 00:06:35,136 כן? אז עכשיו אתם יכולים לשמוע את המילים. 151 00:06:35,160 --> 00:06:36,360 פעם נוספת בשביל המזל. 152 00:06:37,040 --> 00:06:40,040 (דיבור מעוות) 153 00:06:41,000 --> 00:06:43,256 טוב, אז מה קורה כאן? 154 00:06:43,280 --> 00:06:46,856 הדבר המדהים הוא שהמידע החושי שמגיע לתוך המוח 155 00:06:46,880 --> 00:06:48,080 כלל לא השתנה. 156 00:06:48,680 --> 00:06:51,216 כל מה שהשתנה הוא הניחוש הטוב ביותר של המוח שלכם 157 00:06:51,240 --> 00:06:53,296 של המקור של המידע החושי. 158 00:06:53,320 --> 00:06:55,680 וזה משנה את מה שאתם שומעים באופן מודע. 159 00:06:56,560 --> 00:06:59,696 זה מאיר את בסיס התפיסה של המוח 160 00:06:59,720 --> 00:07:01,176 באור מעט שונה. 161 00:07:01,200 --> 00:07:05,216 במקום שהתפיסה תהיה תלויה בעיקר באותות שמגיעים אל המוח 162 00:07:05,240 --> 00:07:06,776 מן העולם החיצוני, 163 00:07:06,800 --> 00:07:09,296 הא תלויה באותה מידה, אם לא יותר, 164 00:07:09,320 --> 00:07:13,240 בציפיות התפיסתיות המגיעות מן הכיוון השני. 165 00:07:14,160 --> 00:07:16,216 אנחנו לא תופסים את העולם באופן סביל, 166 00:07:16,240 --> 00:07:17,936 אנחנו יוצרים אותו באופן פעיל. 167 00:07:17,960 --> 00:07:20,576 העולם שאנחנו חווים מגיע באותה מידה, אם לא יותר, 168 00:07:20,600 --> 00:07:21,936 מבפנים החוצה 169 00:07:21,960 --> 00:07:23,280 כמו מבחוץ פנימה. 170 00:07:23,640 --> 00:07:25,816 תנו לי לתת לכם דוגמה נוספת של תפיסה 171 00:07:25,840 --> 00:07:28,720 בתור תהליך פעיל של בנייה. 172 00:07:29,400 --> 00:07:34,536 כאן אנחנו משלבים את המציאות הווירטואלית המכילה עם עיבוד תמונה 173 00:07:34,560 --> 00:07:37,536 כדי לדמות את ההשפעה של ציפיות תפיסתיות חזקות במיוחד 174 00:07:37,560 --> 00:07:38,896 על החוויה. 175 00:07:38,920 --> 00:07:41,816 בסרטון הפנורמי הזה, הפכנו את העולם -- 176 00:07:41,840 --> 00:07:43,736 במקרה הזה, הקמפוס של סאסקס -- 177 00:07:43,760 --> 00:07:45,320 לגן שעשועים פסיכאדלי. 178 00:07:45,760 --> 00:07:49,616 עיבדנו את הסרט באמצעות אלגוריתם המבוסס על תוכנת Deep Dream של גוגל 179 00:07:49,640 --> 00:07:53,736 כדי לדמות את ההשפעה של ציפיות תפיסתיות חזקות במיוחד. 180 00:07:53,760 --> 00:07:55,376 במקרה הזה, הציפייה לראות כלבים. 181 00:07:55,400 --> 00:07:57,536 ואתם יכולים לראות שזה דבר משונה מאוד. 182 00:07:57,560 --> 00:07:59,656 כשהציפייה התפיסתית חזקה מדי, 183 00:07:59,680 --> 00:08:01,056 כמו במקרה הזה, 184 00:08:01,080 --> 00:08:03,976 התוצאה נראית דומה מאוד לסוג של הזיות 185 00:08:04,000 --> 00:08:06,016 שאנשים מדווחים שהם חווים תחת השפעת חומרים, 186 00:08:06,040 --> 00:08:08,120 או אפילו במצב של פסיכוזה. 187 00:08:09,120 --> 00:08:10,787 עכשיו, חשבו על זה לרגע. 188 00:08:11,160 --> 00:08:16,256 אם הזיה היא סוג של תפיסה בלתי מבוקרת, 189 00:08:16,280 --> 00:08:20,736 אז התפיסה של כאן ועכשיו היא גם סוג של הזיה, 190 00:08:20,760 --> 00:08:22,776 אלא שזו הזיה מבוקרת 191 00:08:22,800 --> 00:08:25,696 שבה החיזוי של המוח נמצא תחת שליטה 192 00:08:25,720 --> 00:08:27,600 של המידע החושי שמגיע מהעולם. 193 00:08:28,200 --> 00:08:31,176 למעשה, כולנו הוזים כל הזמן, 194 00:08:31,200 --> 00:08:32,576 כולל ברגע זה. 195 00:08:32,600 --> 00:08:35,416 אלא שכשאנחנו מסכימים על ההזיות שלנו, 196 00:08:35,440 --> 00:08:36,640 אנו מכנים אותן מציאות. 197 00:08:37,280 --> 00:08:41,216 (צחוק) 198 00:08:41,240 --> 00:08:44,576 עכשיו אני עומד לומר לכם שהחוויה של העצמי, 199 00:08:44,600 --> 00:08:46,416 החוויה הספציפית של להיות אתם, 200 00:08:46,440 --> 00:08:49,936 גם היא הזיה מבוקרת שנוצרת במוח. 201 00:08:49,960 --> 00:08:51,976 זה נשמע מוזר מאוד, נכון? 202 00:08:52,000 --> 00:08:54,136 כן, הזיות חזותיות עלולות להטעות את העיניים שלי, 203 00:08:54,160 --> 00:08:57,680 אבל איך אני יכול לטעות לגבי המשמעות של להיות אני? 204 00:08:58,200 --> 00:08:59,416 בשביל רובנו, 205 00:08:59,440 --> 00:09:01,016 החוויה של להיות בן אדם 206 00:09:01,040 --> 00:09:03,136 היא כל כך מוכרת, כל כך אחידה וכל כך רציפה, 207 00:09:03,160 --> 00:09:05,376 עד שקשה לא לקחת אותה כמובנת מאליה. 208 00:09:05,400 --> 00:09:07,216 אבל אסור לנו לקחת אותה כמובנת מאליה. 209 00:09:07,240 --> 00:09:10,456 למעשה יש דרכים רבות שבהן אנו חווים את העצמיות שלנו. 210 00:09:10,480 --> 00:09:12,576 יש את החוויה של הגוף, 211 00:09:12,600 --> 00:09:14,056 של להיות גוף. 212 00:09:14,080 --> 00:09:16,216 יש חוויות של תפיסת העולם 213 00:09:16,240 --> 00:09:17,880 מנקודת מבט של גוף ראשון. 214 00:09:18,240 --> 00:09:20,456 יש חוויות של כוונה לעשות דברים 215 00:09:20,480 --> 00:09:23,200 ושל להיות הגורם לדברים שקורים בעולם. 216 00:09:23,640 --> 00:09:24,896 ויש חוויות 217 00:09:24,920 --> 00:09:28,816 שמשמעותן שאנו אותו אדם נפרד לאורך זמן, 218 00:09:28,840 --> 00:09:31,680 הבנויות על מערכת עשירה של זכרונות ואינטרקציות חברתיות. 219 00:09:32,200 --> 00:09:33,496 ניסויים רבים מראים, 220 00:09:33,520 --> 00:09:35,856 ופסיכיאטרים ונוירולוגים גם יודעים זאת, 221 00:09:35,880 --> 00:09:38,776 שהדרכים השונות האלה שבהן אנו חווים את עצמנו 222 00:09:38,800 --> 00:09:40,496 יכולות להתפרק. 223 00:09:40,520 --> 00:09:43,416 המשמעות של זה היא שהחוויה הבסיסית שברקע, 224 00:09:43,440 --> 00:09:48,016 של להיות אישיות מאוחדת, היא מבנה שביר למדי שקיים במוח. 225 00:09:48,040 --> 00:09:50,696 היא עוד חוויה, שבדומה לכל האחרות, 226 00:09:50,720 --> 00:09:51,920 דורשת הסבר. 227 00:09:52,720 --> 00:09:54,496 אז בואו נחזור לעצמיות הגופנית. 228 00:09:54,520 --> 00:09:57,256 איך המוח מייצר את החוויה של להיות גוף, 229 00:09:57,280 --> 00:09:58,536 של להיות בעלי גוף? 230 00:09:58,560 --> 00:10:00,416 ובכן, על פי אותם עקרונות בדיוק. 231 00:10:00,440 --> 00:10:01,896 המוח משתמש בניחוש הטוב ביותר 232 00:10:01,920 --> 00:10:04,120 בנוגע למה שייך לגוף ומה אינו שייך לו. 233 00:10:04,880 --> 00:10:08,616 ויש ניסוי יפהפה של מדעי המוח שמדגים את זה. 234 00:10:08,640 --> 00:10:10,616 בניגוד לרוב הניסויים במדעי המוח, 235 00:10:10,640 --> 00:10:12,136 אתם יכולים לעשות אותו בבית. 236 00:10:12,160 --> 00:10:14,056 כל מה שאתם צריכים זה אחת כזאת. 237 00:10:14,080 --> 00:10:15,336 (צחוק) 238 00:10:15,360 --> 00:10:16,800 ושתי מברשות צבע. 239 00:10:18,880 --> 00:10:20,256 באשליה של יד הגומי, 240 00:10:20,280 --> 00:10:22,256 היד האמיתית של האדם מוסתרת, 241 00:10:22,280 --> 00:10:24,896 ויד הגומי המזויפת מונחת לפניו. 242 00:10:24,920 --> 00:10:28,176 אז מלטפים את שתי הידיים עם המברשת באותו זמן 243 00:10:28,200 --> 00:10:30,880 בעוד האדם מסתכל על היד המזויפת. 244 00:10:31,320 --> 00:10:33,296 עבור רוב האנשים, אחרי כמה זמן 245 00:10:33,320 --> 00:10:35,416 זה יוביל לתחושה מוזרה 246 00:10:35,440 --> 00:10:38,040 שהיד המזויפת היא למעשה חלק מהגוף שלהם. 247 00:10:39,640 --> 00:10:43,816 והרעיון הוא שהחפיפה בין תחושת המגע לראייה של הנגיעה 248 00:10:43,840 --> 00:10:48,216 על עצם שדומה ליד ושנמצא בערך איפה שהיד אמורה להיות, 249 00:10:48,240 --> 00:10:51,016 מספיקה כדי לגרום למוח לעשות את הניחוש הטוב ביותר 250 00:10:51,040 --> 00:10:54,256 שהיד המזויפת היא למעשה חלק מהגוף. 251 00:10:54,280 --> 00:10:56,880 (צחוק) 252 00:11:03,240 --> 00:11:05,496 אז אפשר למדוד כל מיני סוגים של דברים מתוחכמים. 253 00:11:05,520 --> 00:11:08,816 אפשר למדוד את ההולכה החשמלית של העור ותגובות פתאומיות, 254 00:11:08,840 --> 00:11:10,096 אבל אין בכך צורך. 255 00:11:10,120 --> 00:11:13,056 ברור שהבחור בכחול הטמיע את היד המזויפת. 256 00:11:13,080 --> 00:11:16,496 זה אומר שאפילו החוויה של מהו הגוף שלנו 257 00:11:16,520 --> 00:11:18,056 היא סוג של ניחוש -- 258 00:11:18,080 --> 00:11:20,560 סוג של הזיה מבוקרת של המוח. 259 00:11:21,480 --> 00:11:22,680 יש דבר אחד נוסף. 260 00:11:24,120 --> 00:11:27,776 אנו חווים את גופנו כעצם הקיים בעולם לא רק מבחוץ, 261 00:11:27,800 --> 00:11:29,536 אנו חווים אותו גם מבפנים. 262 00:11:29,560 --> 00:11:33,800 כולנו חווים את התחושה של היותנו גוף מבפנים. 263 00:11:35,000 --> 00:11:37,576 ואותות חושיים המגיעים מתוך הגוף 264 00:11:37,600 --> 00:11:41,656 מאותתים למוח באופן רציף על מצב האיברים הפנימיים, 265 00:11:41,680 --> 00:11:44,336 מה מצב הלב, מה לחץ הדם, 266 00:11:44,360 --> 00:11:45,576 הרבה דברים. 267 00:11:45,600 --> 00:11:48,080 התפיסה מהסוג הזה, שנקראת תפיסה מבפנים, 268 00:11:48,840 --> 00:11:50,096 זוכה להתעלמות. 269 00:11:50,120 --> 00:11:51,536 אבל היא חשובה ביותר 270 00:11:51,560 --> 00:11:54,896 משום שהתפיסה והפיקוח של מצב הגוף מבפנים -- 271 00:11:54,920 --> 00:11:56,520 ובכן, זה מה שמחזיק אותנו בחיים. 272 00:11:57,400 --> 00:11:59,816 הנה עוד גירסה של אשליית יד הגומי. 273 00:11:59,840 --> 00:12:01,336 זה מגיע מהמעבדה שלנו בסאסקס. 274 00:12:01,360 --> 00:12:04,776 וכאן, אנשים רואים את היד שלהם בגירסה של מציאות וירטואלית, 275 00:12:04,800 --> 00:12:06,176 שמהבהבת בצבע אדום 276 00:12:06,200 --> 00:12:09,456 בהתאמה או לא בהתאמה עם קצב הלב שלהם. 277 00:12:09,480 --> 00:12:11,936 וכשהיא מהבהבת בהתאמה עם קצב הלב, 278 00:12:11,960 --> 00:12:15,080 לאנשים יש תחושה חזקה יותר שהיא למעשה חלק מהגוף שלהם. 279 00:12:15,720 --> 00:12:19,216 אז החוויות של הגוף נטועות עמוק 280 00:12:19,240 --> 00:12:21,640 בתפיסה שלנו את גופנו מבפנים. 281 00:12:23,680 --> 00:12:26,336 יש דבר אחד אחרון שאני רוצה לציין, 282 00:12:26,360 --> 00:12:30,016 וזה שהתחושות של הגוף מבפנים הן שונות מאוד 283 00:12:30,040 --> 00:12:32,096 מהחוויות של העולם סביבנו. 284 00:12:32,120 --> 00:12:34,816 כשאני מסתכל סביבי, העולם נראה מלא בעצמים -- 285 00:12:34,840 --> 00:12:37,016 שולחנות, כיסאות, ידיים מגומי, 286 00:12:37,040 --> 00:12:38,776 אנשים, אתם -- 287 00:12:38,800 --> 00:12:40,776 אפילו הגוף שלי עצמי בעולם, 288 00:12:40,800 --> 00:12:43,056 אני יכול לתפוס אותו כעצם מבחוץ. 289 00:12:43,080 --> 00:12:45,136 אבל התחושה של הגוף מבפנים, 290 00:12:45,160 --> 00:12:46,576 אינה דומה לחוויות האלה. 291 00:12:46,600 --> 00:12:48,656 אני לא מרגיש את הכליות כאן, 292 00:12:48,680 --> 00:12:50,256 הכבד כאן, 293 00:12:50,280 --> 00:12:51,536 הטחול... 294 00:12:51,560 --> 00:12:53,456 אני לא יודע איפה הטחול נמצא, 295 00:12:53,480 --> 00:12:54,856 אבל הוא נמצא באיזה מקום. 296 00:12:54,880 --> 00:12:56,776 אני לא מרגיש את האברים הפנימיים כעצמים. 297 00:12:56,800 --> 00:13:00,440 למעשה, אני לרוב לא מרגיש אותם אלא אם משהו משתבש. 298 00:13:01,400 --> 00:13:02,880 וזה חשוב, לדעתי. 299 00:13:03,600 --> 00:13:05,696 תפיסה של המצב הפנימי של הגוף 300 00:13:05,720 --> 00:13:07,576 אינה קשורה להבנה של מה נמצא איפה, 301 00:13:07,600 --> 00:13:09,736 אלא לשליטה ובקרה -- 302 00:13:09,760 --> 00:13:13,656 שמירה על המשתנים הפיזיולוגיים בתוך גבולות ברורים 303 00:13:13,680 --> 00:13:15,520 המאפשרים הישרדות. 304 00:13:16,640 --> 00:13:19,496 כשהמוח משתמש בחיזוי כדי להבין מה יש בחוץ, 305 00:13:19,520 --> 00:13:22,616 אנו תופסים את העצמים כגורמים של תחושות. 306 00:13:22,640 --> 00:13:26,256 כשהמוח משתמש בחיזוי לצורך שליטה ובקרה, 307 00:13:26,280 --> 00:13:29,440 אנו מרגישים עד כמה הבקרה הזו עובדת היטב או לא. 308 00:13:29,880 --> 00:13:32,696 אז החוויות הבסיסיות ביותר של היותנו עצמנו, 309 00:13:32,720 --> 00:13:34,776 של היותנו אורגניזם בעל גוף, 310 00:13:34,800 --> 00:13:38,760 נטועות עמוק במנגנונים הביולוגיים שמחזיקים אותנו בחיים. 311 00:13:40,760 --> 00:13:43,096 וכשאנחנו הולכים עם הרעיון הזה עד הסוף, 312 00:13:43,120 --> 00:13:46,816 אנו יכולים להתחיל להבין שכל החוויות המודעות שלנו, 313 00:13:46,840 --> 00:13:51,576 מכיוון שכולן תלויות באותו מנגנון של חיזוי התפיסה, 314 00:13:51,600 --> 00:13:55,016 כולן נובעות מהדחף הבסיסי להישאר בחיים. 315 00:13:55,040 --> 00:13:57,656 אנו חווים את העולם ואת עצמנו 316 00:13:57,680 --> 00:14:00,760 עם, באמצעות ובגלל גופנו החי. 317 00:14:01,560 --> 00:14:03,960 תנו לי לסכם שלב אחר שלב. 318 00:14:04,560 --> 00:14:06,136 מה שאנחנו רואים באופן מודע תלוי 319 00:14:06,160 --> 00:14:08,456 בניחוש הטוב ביותר של המוח לגבי מה שנמצא שם בחוץ. 320 00:14:08,480 --> 00:14:10,856 העולם שאנו תופסים מגיע מבפנים החוצה, 321 00:14:10,880 --> 00:14:12,120 לא רק מבחוץ פנימה. 322 00:14:12,600 --> 00:14:15,856 אשליית יד הגומי מראה שזה נכון גם לתחושה 323 00:14:15,880 --> 00:14:17,720 של מה שייך ומה לא שייך לגוף שלנו. 324 00:14:18,560 --> 00:14:22,136 והחיזוי הזה בנוגע לעצמנו תלוי באופן קריטי באותות חושיים 325 00:14:22,160 --> 00:14:23,920 המגיעים עמוק מתוך הגוף. 326 00:14:24,400 --> 00:14:25,616 ולסיום, 327 00:14:25,640 --> 00:14:30,016 התחושות של היותנו גוף עצמאי קשורות יותר לשליטה ובקרה 328 00:14:30,040 --> 00:14:31,720 מאשר להבנה של מה נמצא שם. 329 00:14:32,840 --> 00:14:36,056 אז החוויה של העולם מסביבנו ושלנו בתוכו -- 330 00:14:36,080 --> 00:14:38,336 ובכן, הם סוגים של הזיות מבוקרות 331 00:14:38,360 --> 00:14:41,256 שהתעצבו במשך מיליוני שנות אבולוציה 332 00:14:41,280 --> 00:14:44,040 על מנת להחזיק אותנו בחיים בעולם המלא בסכנות ובהזדמנויות. 333 00:14:44,480 --> 00:14:47,160 אנו חוזים את עצמנו לכדי קיום. 334 00:14:48,520 --> 00:14:51,000 עכשיו, אשאיר אתכם עם שלוש השלכות של כל זה. 335 00:14:51,640 --> 00:14:53,856 ראשית, כמו שאנחנו עלולים לטעות בתפיסת העולם, 336 00:14:53,880 --> 00:14:55,656 כך אנו יכולים לטעות בתפיסה של עצמנו 337 00:14:55,680 --> 00:14:57,816 כשהמנגנונים של חיזוי משתבשים. 338 00:14:57,840 --> 00:15:02,056 ההבנה הזאת פותחת הזדמנויות חדשות רבות בפסיכיאטריה ונוירולוגיה 339 00:15:02,080 --> 00:15:04,696 כי אנחנו סוף סוף יכולים לטפל במנגנונים 340 00:15:04,720 --> 00:15:06,616 ולא רק לטפל בתסמינים 341 00:15:06,640 --> 00:15:09,160 של מחלות כגון דיכאון וסכיזופרניה. 342 00:15:09,720 --> 00:15:10,936 שנית: 343 00:15:10,960 --> 00:15:14,776 המשמעות של להיות אני היא דבר שאי אפשר להעלות 344 00:15:14,800 --> 00:15:17,176 לתוכנת מחשב ולהריץ על רובוט 345 00:15:17,200 --> 00:15:19,416 לא משנה כמה הוא חכם או מתוחכם. 346 00:15:19,440 --> 00:15:22,056 אנחנו חיות ביולוגיות מבשר ודם 347 00:15:22,080 --> 00:15:25,336 עם חוויות מודעות אשר מתעצבות בכל הרמות 348 00:15:25,360 --> 00:15:28,336 בידי המנגנונים הביולוגיים שמחזיקים אותנו בחיים. 349 00:15:28,360 --> 00:15:32,000 פיתוח מחשבים חכמים יותר לא תהפוך אותם לבעלי תחושות. 350 00:15:33,000 --> 00:15:34,296 ולבסוף, 351 00:15:34,320 --> 00:15:36,296 היקום הפנימי האישי שלנו, 352 00:15:36,320 --> 00:15:37,976 האופן שבו אנחנו מודעים, 353 00:15:38,000 --> 00:15:40,760 הוא רק דרך אחת שבה אפשר להיות מודעים. 354 00:15:41,840 --> 00:15:43,816 ואפילו התודעה האנושית באופן כללי -- 355 00:15:43,840 --> 00:15:47,816 היא רק אזור קטנטן במרחב ענק של תודעות אפשריות. 356 00:15:47,840 --> 00:15:51,496 העצמיות האינדיבידואלית והעולמות שלנו הם יחודיים עבור כל אחד מאיתנו, 357 00:15:51,520 --> 00:15:54,736 אבל הם מבוססים על מנגנונים ביולוגיים 358 00:15:54,760 --> 00:15:57,360 שאותם אנו חולקים עם יצורים חיים אחרים. 359 00:15:57,920 --> 00:16:00,880 עכשיו, אלה דברים המשנים באופן בסיסי 360 00:16:01,760 --> 00:16:04,016 את הדרך שבה אנו מבינים את עצמנו, 361 00:16:04,040 --> 00:16:05,896 אבל אני חושב שזה דבר משמח, 362 00:16:05,920 --> 00:16:08,296 משום שכמו שקורה לעתים קרובות במדע, מקופרניקוס -- 363 00:16:08,320 --> 00:16:10,320 אנחנו לא מרכז היקום -- 364 00:16:10,344 --> 00:16:11,576 דרך דרווין -- 365 00:16:11,600 --> 00:16:13,816 אנו קשורים לכל היצורים האחרים -- 366 00:16:13,840 --> 00:16:15,040 ועד היום. 367 00:16:16,320 --> 00:16:19,056 עם הבנה טובה יותר 368 00:16:19,080 --> 00:16:21,496 מגיעה גם תחושת פליאה חזקה יותר, 369 00:16:21,520 --> 00:16:23,376 והבנה טובה יותר 370 00:16:23,400 --> 00:16:28,000 שאנחנו חלק מעולם הטבע, לא חלק נפרד ממנו. 371 00:16:28,920 --> 00:16:30,120 ו... 372 00:16:30,720 --> 00:16:33,096 כשמגיע סופה של התודעה, 373 00:16:33,120 --> 00:16:35,920 אין ממה לפחד. 374 00:16:36,560 --> 00:16:37,760 ממש כלום. 375 00:16:38,480 --> 00:16:39,696 תודה. 376 00:16:39,720 --> 00:16:47,746 (מחיאות כפיים)