הָיָה לִי קָשֶׁה לְהִשְׁתַּלֵּב
הַגַּלְגַּלִּים שֶׁלִּי הָיוּ הֲכִי נוֹצְצִים
וְעַכְשָׁו הֵם מַעֲלִים חֲלוּדָה
לֹא יָדַעְתִּי אִם אִכְפַּת לְךָ
אִם אֶחֱזֹר
אֲנִי דֵּי מִתְחָרֶטֶת עַל זֶה
יָרַדְתִּי מֵהַכְּבִישׁ וְעָצַרְתִּי בַּמִּצְפּוֹר
דִּמְעוֹתַי נֶעֶלְמוּ אִי-שָׁם לְמַטָּה
וְאוּלַי אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה בְּדִיּוּק לוֹמַר
אֲבָל הִנֵּה אֲנִי בְּפֶתַח דַּלְתְּךָ
רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע שֶׁזֶּה נִקְרָא
שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע שֶׁזֶּה נִקְרָא
שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
אָמְרוּ לִי שֶׁכָּל הַכְּלוּבִים שֶׁלִּי מֶנְטָלִיִּים
אָז אֲנִי מְבֻזְבֶּזֶת
כְּמוֹ כָּל הַפּוֹטֶנְצְיָאל שֶׁלִּי
וְהַמִּלִּים שֶׁלִּי הוֹרְגוֹת כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֶסֶת
אֲנִי דֵּי מִתְחָרֶטֶת עַל זֶה
עָבַרְתִּי בְּהַרְבֵּה אֶת הָעִקּוּל
הָעִקּוּל הָפַךְ לְעִגּוּל
פִּגַּרְתִּי אַחֲרֵי חֲבֵרַי לַכִּתָּה
וּמָצָאתִי עַצְמִי כָּאן
שׁוֹפֶכֶת בִּפְנֵי זָר אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי
אֲבָל לֹא אֶת הַוִּיסְקִי
וְרַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע שֶׁזֶּה נִקְרָא
שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
רַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע
שֶׁזֶּה נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
לְפָחוֹת אֲנִי מְנַסָּה
וְקָשֶׁה לִהְיוֹת בַּמְסִבָּה
וּלְהַרְגִּישׁ כְּמוֹ פֶּצַע פָּתוּחַ
קָשֶׁה בִּכְלָל לִהְיוֹת אֵיפְשֶׁהוּ
כְּשֶׁאֲנִי רוֹצָה רַק אוֹתְךָ
אַתָּה פְלֶשְׁבֵּק בְּגַלְגַּל סֶרֶט שֶׁמֻּקְרָן
עַל הַמָּסָךְ הַיָּחִיד בָּעֲיָרָה שֶׁלִּי
וְרַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע
שֶׁזֶּה נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
רַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע שֶׁזֶּה נִקְרָא
שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
לְפָחוֹת אֲנִי מְנַסָּה