1
00:00:00,750 --> 00:00:04,480
למדנו בסרטון הקןדם,שאם יש לנו ריכוז גבוה

2
00:00:04,480 --> 00:00:09,040
של יוני סידן בתוך תא שריר, יוני הסידן האלה

3
00:00:09,040 --> 00:00:13,500
יצמדו לחלבון טרופין ואז זה

4
00:00:13,500 --> 00:00:17,140
ישנה את תצורתם באופן כזה שהטרופומיזין

5
00:00:17,140 --> 00:00:20,580
יורחק הצידה, ואז ראשי המיוזין

6
00:00:20,580 --> 00:00:23,310
יוכלו ל"זחול" לאורך פתיל האקטין

7
00:00:23,310 --> 00:00:24,950
וזה יגרום להתכווצות השריר.

8
00:00:24,950 --> 00:00:29,140
אם כן, בריכוז גבוה של סידן 
או בריכוז גבוה של יוני סידן

9
00:00:29,140 --> 00:00:30,850
יש לנו התכווצות .

10
00:00:30,850 --> 00:00:35,560
בריכוז נמוך של יוני סידן, 
חלבוני הטרופונין האלה

11
00:00:35,560 --> 00:00:39,060
חוזרים למצב הקונפורמציה הסטנדרתי שלהם
והם מושכים - או אפשר לומר

12
00:00:39,060 --> 00:00:42,600
שהם מחזירים את הטרופומיוזין חזרה לחסימת

13
00:00:42,600 --> 00:00:44,165
ראשי המיוזין - ואז אין התכווצות.

14
00:00:53,750 --> 00:00:57,140
ברור לכן, שהשאלה הבאה תהיה, איך השרירים

15
00:00:57,140 --> 00:00:59,850
מווסטים אם יהיה לנו ריכוז גבוה של סידן

16
00:00:59,850 --> 00:01:03,350
והתכווצות, או ריכוז נמוך והרפייה?

17
00:01:03,350 --> 00:01:04,940
או אפילו שאלה יותר טובה - איך

18
00:01:04,940 --> 00:01:05,830
מערכת העצבים עושה את זה?

19
00:01:05,830 --> 00:01:09,490
איך מערכת העצבים מורה לשרירים להתכווץ,

20
00:01:09,490 --> 00:01:11,550
להגדיל את ריכוז הסידן

21
00:01:11,550 --> 00:01:14,010
ולהתכווץ, או להפחית אותו שוב להרפייה?

22
00:01:14,010 --> 00:01:17,900
כדי להבין זאת, בואו נחזור למה

23
00:01:17,900 --> 00:01:20,790
שלמדנו בסרטון על תאי עצב.

24
00:01:20,790 --> 00:01:24,000
בואו נשרטט את הקצה הסופי של צומת

25
00:01:24,000 --> 00:01:27,500
האקסון, הנה כאן.

26
00:01:27,500 --> 00:01:30,540
במקום סינפסה עם דנדריטים של

27
00:01:30,540 --> 00:01:32,890
תא עצב אחר - תהיה כאן סינפסה עם

28
00:01:32,890 --> 00:01:35,130
תא שריר

29
00:01:35,130 --> 00:01:37,145
לכן זוהי סינפסה עם תא השריר

30
00:01:44,420 --> 00:01:47,170
זוהי סינפסה עם תא השריר.

31
00:01:47,170 --> 00:01:50,070
נסמן את כל הדברים כדי למנוע בלבול.

32
00:01:50,070 --> 00:01:51,470
זהו האקסון.

33
00:01:51,470 --> 00:01:53,470
נקרא לו הקצה הסופי של האקסון.

34
00:01:57,610 --> 00:01:58,860
זוהי הסינפסה.

35
00:02:05,440 --> 00:02:08,150
נחזור על המונחים מהסרטון על תא העצב.

36
00:02:08,150 --> 00:02:10,210
המרווח הזה הוא המרווח המיצמדי.

37
00:02:10,210 --> 00:02:13,650
זהו העצב הקדם סינפטי.

38
00:02:13,650 --> 00:02:15,430
וזה - נוכל להביט עליו כמו על

39
00:02:15,430 --> 00:02:16,830
התא הבתר סינפטי.

40
00:02:16,830 --> 00:02:19,050
במקרה הזה אין זה תא עצב

41
00:02:19,050 --> 00:02:21,090
וכדאי שתהיה לנו גם את

42
00:02:21,090 --> 00:02:30,240
הממברנה של תא השריר.

43
00:02:30,240 --> 00:02:32,540
ולהבא, אולי כבר בסרטון הבא,

44
00:02:32,540 --> 00:02:34,530
או בזה שאחריו - נראה לכם את

45
00:02:34,530 --> 00:02:35,610
האנטומיה של תא השריר.

46
00:02:35,610 --> 00:02:37,230
וכאן - זה יהיה קצת אבסטרקטי, 
כי אנו רוצים מאוד

47
00:02:37,230 --> 00:02:39,300
להבין איך מווסטים

48
00:02:39,300 --> 00:02:42,810
את ריכוז יוני הסידן.

49
00:02:42,810 --> 00:02:44,060
זה נקרא sarcolemma = סרקולמה.

50
00:02:53,580 --> 00:02:56,120
טוב, אז זוהי הממברנה של תא השריר.

51
00:02:56,120 --> 00:02:59,070
וזה שכאן -- תוכלו לדמיין - שהוא כעין שנץ

52
00:02:59,070 --> 00:03:00,980
בתוך הממברנה של תא השריר.

53
00:03:00,980 --> 00:03:04,000
אם נתבונן על פני השטח של תא שריר,

54
00:03:04,000 --> 00:03:05,850
זה יראה לנו קצת כמו גומה

55
00:03:05,850 --> 00:03:09,040
כמו חריץ שחודר אל התא, 
אלא שכאן עשינו חתך

56
00:03:09,040 --> 00:03:14,000
כדי שתוכלו לדמיין כאילו זה מתקפל פנימה,

57
00:03:14,000 --> 00:03:16,590
אבל אם נדקור אותו עם מחט, או משהו

58
00:03:16,590 --> 00:03:17,240
זה מה שיתקבל.

59
00:03:17,240 --> 00:03:19,100
נקבל קיפול בתוך הממברנה..

60
00:03:19,100 --> 00:03:20,460
וזה כאן נקרא צינורית-T.

61
00:03:26,360 --> 00:03:28,100
האות T באה במקום המילה transverse = רוחב.

62
00:03:28,100 --> 00:03:31,720
כלומר הוא הוא פרוס לרוחב של הממברנה.

63
00:03:31,720 --> 00:03:35,060
והנה כאן - וזה באמת הדבר החשוב

64
00:03:35,060 --> 00:03:36,560
בסרטון הזה, או באמת

65
00:03:36,560 --> 00:03:37,520
האברון החשוב בסרטון הזה.

66
00:03:37,520 --> 00:03:42,410
ישנו האברון הזה בתוך תא השריר, והוא נקרא

67
00:03:42,410 --> 00:03:43,890
בשם sarcoplasmic reticulum.
הרטיקולום הסרקופלסמי.

68
00:03:54,740 --> 00:03:57,700
בעצם הוא מאוד דומה לרטיקולום האנדוטליאלי

69
00:03:57,700 --> 00:04:03,180
באופן שבו הוא בנוי או אולי איך

70
00:04:03,180 --> 00:04:06,750
הוא מתייחס לרטיקולום של האנדוטל. אלא שכאן

71
00:04:06,750 --> 00:04:07,760
התפקיד העיקרי שלו הוא אחסון.

72
00:04:07,760 --> 00:04:10,400
בעוד שתפקידו של של הרטיקולום של האנדוטל קשור

73
00:04:09,080 --> 00:04:10,400


74
00:04:10,400 --> 00:04:14,470
בהתפתחות חלבון ויש לו ריבוזומים הצמודים אליו

75
00:04:14,470 --> 00:04:18,860
אבל כאן הוא אך ורק איבר איחסון.

76
00:04:18,860 --> 00:04:22,500
ברטיקולום הסרקופלמי יש
משאבה של יוני סידן

77
00:04:22,500 --> 00:04:32,920
על הממברנה שלה והם פועלים

78
00:04:32,920 --> 00:04:37,530
כמו ATPaces, כלומר הם משתמשים 
בATP כדי לתדלק את המשאבה.

79
00:04:37,530 --> 00:04:42,450
טוב, אז ATP נכנס, ATP נצמד אליו, ואולי

80
00:04:42,450 --> 00:04:52,620
יוני סידן נצמדים אליו וכאשר
הATP עובר הידרוליזה

81
00:04:52,620 --> 00:05:01,470
ל-ADP ולמולקולה של זרחן, זה משנה את

82
00:05:01,470 --> 00:05:04,140
הקונפורמציה של החלבון, ושואב

83
00:05:04,140 --> 00:05:05,700
את יון הסידן פנימה.

84
00:05:05,700 --> 00:05:08,230
אז יון הסידן נשאב פנימה

85
00:05:08,230 --> 00:05:12,610
לכן סך כל האפקט של כל משאבות יוני הסידן

86
00:05:12,610 --> 00:05:16,540
על הממברנה של הרטיקולום הסרקופלמי ,

87
00:05:16,540 --> 00:05:20,700
במצב של שריר במנוחה -- הוא
שיהיה ריכוז מאוד גבוה של יוני סידן

88
00:05:20,700 --> 00:05:21,950
בפנים .

89
00:05:26,630 --> 00:05:28,570
אתם כנראה כבר יכולים לנחש

90
00:05:28,570 --> 00:05:29,980
לאן זה מוביל.

91
00:05:29,980 --> 00:05:33,010
כאשר השריר צריך להתכווץ, יוני הסידן האלה

92
00:05:33,010 --> 00:05:37,320
נשפכים אל תוך הציטופלזמה של התא.

93
00:05:37,320 --> 00:05:42,610
ואז הם מסוגלים להתקשר אל הטרופונין שכאן.

94
00:05:42,610 --> 00:05:45,120
ולבצע את כל הדברים
שדברנו עליהם בסרטון הקודם.

95
00:05:45,120 --> 00:05:49,180
אז מה שמעניין אותנו הוא איך התא יודע מתי

96
00:05:49,180 --> 00:05:51,760
לשפוך את יוני הסידן לתוך הציטופלסמה?

97
00:05:51,760 --> 00:05:53,140
כאן זה פנים התא.

98
00:06:00,370 --> 00:06:06,360
לכן בסביבה הזו ישנם פתילי האקטין,

99
00:06:06,360 --> 00:06:09,350
ראשי המיוזין, וכל היתר..הטרופונין,

100
00:06:09,350 --> 00:06:12,230
הטרופומיוזין -- והם כולם חשופים לסביבה

101
00:06:12,230 --> 00:06:13,320
שנמצאת כאן.

102
00:06:13,320 --> 00:06:15,280
לכן תוכלו לדמיין - נוכל לצייר אותם כאן

103
00:06:15,280 --> 00:06:16,530
פשוט כדי להבהיר זאת.

104
00:06:21,480 --> 00:06:22,690
זה שרטוט מאוד אבסטרקטי.

105
00:06:22,690 --> 00:06:24,480
נראה את המבנה בפירוט יתר בסרטונים הבאים.

106
00:06:38,650 --> 00:06:40,870
זה שרטוט מאוד אבסטרקטי. אבל הוא

107
00:06:40,870 --> 00:06:42,650
יתן לכם מושג על מה שקורה.

108
00:06:42,650 --> 00:06:45,510
נניח שזה תא עצב -- ונקרא לו תא עצב מוטורי

109
00:06:45,510 --> 00:06:54,380
הוא מאותת להתכווצות השריר.

110
00:06:54,380 --> 00:06:57,610
קודם כל, אנו כבר יודעים 
איך האיתות הזה נע דרך תא עצב

111
00:06:57,610 --> 00:07:01,100
במיוחד לאורך האקסונים ע"י פוטנציאל הפעולה

112
00:07:01,100 --> 00:07:04,460
נניח שיש לנו תעלת נתרן בדיוק כאן.

113
00:07:04,460 --> 00:07:07,410
זה שער שמופעל ע"י מתח ולכן יש קצת

114
00:07:07,410 --> 00:07:08,500
מתח חיובי כאן.

115
00:07:08,500 --> 00:07:12,420
זה מסמן לתעלת הנתרן שבשער המתח כאן -- להפתח.

116
00:07:12,420 --> 00:07:16,160
לכן היא נפתחת ומאפשרת ליוני 
נתרן נוספים - לזרום פנימה.

117
00:07:16,160 --> 00:07:18,340
זה גורם כאן לעליה קלה במטען.

118
00:07:18,340 --> 00:07:21,880
לכן זה מעורר את השער הבא של התעלה 
תלויית המתח החשמלי להפתח.

119
00:07:21,880 --> 00:07:25,010
וכך זה מתקדם לאורך הממברנה

120
00:07:25,010 --> 00:07:28,410
של האקסון , ובסופו של דבר, כאשר זה מגיע לסף

121
00:07:28,410 --> 00:07:32,590
של המטען החיובי, השער של תעלות הסידן -- יפתח.

122
00:07:36,060 --> 00:07:37,680
כל זה הינו חזרה על מה שלמדנו בסרטון

123
00:07:37,680 --> 00:07:39,740
על תא העצב.

124
00:07:39,740 --> 00:07:41,760
לכן לבסוף,, כאשר זה נעשה חיובי 
במידה מספקת קרוב אל

125
00:07:41,760 --> 00:07:44,290
תעלות יוני הסידן - הם מאפשרים ליוני הסידן

126
00:07:44,290 --> 00:07:46,300
לזרום פנימה.

127
00:07:46,300 --> 00:07:50,060
יוני הסידן זורמים פנימה 
ומתקשרים עם החלבונים היחודיים

128
00:07:50,060 --> 00:07:53,950
של הממברנה ליד הסינפסה או של הממברנה

129
00:07:53,950 --> 00:07:54,850
הקדם סינפטית כאן.

130
00:07:54,850 --> 00:07:56,010
אלה הם יוני סידן.

131
00:07:56,010 --> 00:08:00,990
הם קשורים לחלבונים שמעגנים את השלפוחיות.

132
00:08:00,990 --> 00:08:08,170
זוכרים? שלפוחיות הן הממברנות האלה

133
00:08:08,170 --> 00:08:09,420
שסביב המתווכים העצביים.

134
00:08:13,250 --> 00:08:17,500
כאשר הסידן מתקשר אל החלבונים האלה

135
00:08:17,500 --> 00:08:18,840
קורה אקסוציטוזיס.

136
00:08:18,840 --> 00:08:22,850
זה מאפשר לממברנה של 
השלפוחיות להתאחד עם

137
00:08:22,850 --> 00:08:25,190
הממברנה של תא העצב עצמו

138
00:08:25,190 --> 00:08:26,600
והתוכן שלהן נשפך החוצה..

139
00:08:26,600 --> 00:08:28,670
כל זה הוא חזרה על הסרטון של תא העצב.

140
00:08:28,670 --> 00:08:31,470
זה הוסבר אפילו ביותר פרטים 
בסרטונים הקודמים, אבל

141
00:08:31,470 --> 00:08:32,490
ישנם כל

142
00:08:32,490 --> 00:08:34,500
המתווכים העצביים האלה שנשפכים החוצה.

143
00:08:34,500 --> 00:08:38,809
דיברנו כבר על הסינפסות שבין תא העצב

144
00:08:38,809 --> 00:08:39,450
ותא השריר.

145
00:08:39,450 --> 00:08:41,059
המתווך העצבי כאן הוא acetylcholine = אציטוכולין

146
00:08:47,130 --> 00:08:49,320
וכמו שקורה בדנדריט

147
00:08:49,320 --> 00:08:53,990
האצטילכולין נקשר אל הקולטנים שעל הסרקולמה

148
00:08:53,990 --> 00:08:57,410
או שהממברנה של תא השריר, וזה פותח

149
00:08:57,410 --> 00:08:58,820
תעלות נתרן שעל תאי השריר.

150
00:08:58,820 --> 00:09:02,330
כך שגם לתאי השריר יש מפל
גרדיינטים של מתח לאורך

151
00:09:02,330 --> 00:09:07,210
הממברנה, בדיוק כמו לתא העצב.

152
00:09:07,210 --> 00:09:11,150
לכן כאשר החבר הזה מקבל קצת אצטילכולין

153
00:09:11,150 --> 00:09:16,240
הוא מאפשר לנתרן לזרום לתוך תא השריר.

154
00:09:16,240 --> 00:09:18,580
אז יש כאן + וזה מפעיל 
את פוטנציאל הפעולה

155
00:09:18,580 --> 00:09:19,990
בתוך תא השריר.

156
00:09:19,990 --> 00:09:22,510
אז יש לנו קצת מטען חיובי .

157
00:09:22,510 --> 00:09:26,680
אם הוא מגיע לרמה מספיקה
ז.א. עד לרמת הסף - הוא יעורר

158
00:09:26,680 --> 00:09:29,100
את השער שמותנה במתח כאן, וזה יאפשר

159
00:09:29,100 --> 00:09:32,380
לעוד נתרן לזרום פנימה.

160
00:09:32,380 --> 00:09:35,080
ואז זה יהיה קצת חיובי גם כאן.

161
00:09:35,080 --> 00:09:37,035
וכמובן יש גם אשלגן שמווסת אותו.

162
00:09:37,035 --> 00:09:38,870
זה בדיוק כמו שקורה בתא העצב.

163
00:09:38,870 --> 00:09:41,970
לבסוף, פוטנציאל הפעולה הזה - יש לכם

164
00:09:41,970 --> 00:09:43,170
תעלת נתרן במקום הזה.

165
00:09:43,170 --> 00:09:44,780


166
00:09:44,780 --> 00:09:47,710
כאשר זה נעשה מספיק חיובי, 
אז הוא נפתח ומאפשר

167
00:09:47,710 --> 00:09:49,750
אפילו לעוד נתרן לזרום פנימה.

168
00:09:49,750 --> 00:09:51,250
כך פועל פוטנציאל התנועה.

169
00:09:51,250 --> 00:09:53,230
ואז פוטנציאל התנועה הזה - כך שיש לכם

170
00:09:53,230 --> 00:09:57,950
תעלת נתרן גם כאן - והוא יורד 
לתוך צינורית -T הזו.

171
00:09:57,950 --> 00:10:00,230
באופן זה המידע מתא העצב -- תוכלו לדמיין

172
00:10:00,230 --> 00:10:03,930
את פוטנציאל התנועה כאילו 
הוא הופך לסוג של איתות כימי

173
00:10:03,930 --> 00:10:06,370
שמעורר פוטנציאל תנועה אחר,

174
00:10:06,370 --> 00:10:07,880
שיורד מטה בצינורית -T.

175
00:10:07,880 --> 00:10:10,560
זה באמת מעניין -- והוא באמת עדיין

176
00:10:10,560 --> 00:10:13,670
שטח פתוח למחקר, וניתן לכם

177
00:10:13,670 --> 00:10:17,860
כמה מראי מקורות אם תרצו 
לקרוא יותר על המחקר הזה.

178
00:10:17,860 --> 00:10:20,940
ישנו חלבון מורכב שבעיקרון מגשר בין

179
00:10:20,940 --> 00:10:23,010
הרטיקולום הסרקופלסמי ובין צינורית-T.

180
00:10:23,010 --> 00:10:28,600
נצייר את זה כמו תיבה גדולה כאן.

181
00:10:28,600 --> 00:10:31,180
הנה החלבון המורכב הזה כאן.

182
00:10:31,180 --> 00:10:34,970
אז נראה לכם -- אנשים מאמינים ,

183
00:10:34,970 --> 00:10:36,270
נכתוב כמה מילים כאן בצד.

184
00:10:36,270 --> 00:10:44,170
זה קשור בחלבונים triodin, junctin,

185
00:10:44,170 --> 00:10:51,180
וגם בcalsequestran ו- rianodine.

186
00:10:56,290 --> 00:10:59,550
כולם איכשהו מעורבים בחלבון במורכב הזה

187
00:10:59,550 --> 00:11:04,550
וכאן הגשרים בין צינורית-T 
והרטיקולום הסרקופלסמי.

188
00:11:04,550 --> 00:11:06,720
אבל בתמונה הגדולה - מה קורה 
כאשר פוטנציאל התנועה הזה

189
00:11:06,720 --> 00:11:09,880
זז כאן למטה --אנו מגיעים ל מטען חיובי מספיק

190
00:11:09,880 --> 00:11:16,280
כאן בסביבה - והחלבון המורכב הזה מעורר

191
00:11:16,280 --> 00:11:17,610
את השחרור של הסידן.

192
00:11:17,610 --> 00:11:20,920
חושבים ש ה -ryanodine הוא בעצם החלק

193
00:11:20,920 --> 00:11:23,930
שאחראי לשחרור של הסידן, אבל אפשר לומר

194
00:11:23,930 --> 00:11:27,790
שהוא -אולי מעורר בדיוק כאן.

195
00:11:27,790 --> 00:11:30,330
כאשר פוטנציאל התנועה זז למטה,

196
00:11:30,330 --> 00:11:31,010
בואו נחליף לצבע אחר.

197
00:11:31,010 --> 00:11:33,100
כבר יש יותר מידי מהסגול הזה.

198
00:11:33,100 --> 00:11:36,980
כאשר פוטנציאל התנועה מגיע מספיק רחוק

199
00:11:36,980 --> 00:11:40,070
נצייר באדום - כאשר פוטנציאל 
התנועה מגיע מספיק רחוק

200
00:11:40,070 --> 00:11:42,260
אז הסביבה נעשית קצת חיובית
בגלל כל יוני הנתרן האלו

201
00:11:42,260 --> 00:11:45,920
שזורמים פנימה, והתיבה המסתורית הזו -- תוכלו

202
00:11:45,920 --> 00:11:47,100
לחפש ברשת בעצמכם את החלבונים האלה.

203
00:11:47,100 --> 00:11:49,030
אנשים עדיין מנסים להבין איך בדיוק

204
00:11:49,030 --> 00:11:52,570
התיבה המיסתורית הזו פועלת, היא מעוררת פתח

205
00:11:52,570 --> 00:11:57,290
לכל יוני הסידן להמלט דרכו 
מהרטיקולום הסרקופלסטי.

206
00:11:57,290 --> 00:12:03,870
לכן כל יוני הסידן נשפכים החוצה 
אל החוץ של הרטיקולום הסרקופלסטי

207
00:12:03,870 --> 00:12:07,610
לתוך התא עצמו,

208
00:12:07,610 --> 00:12:10,230
אל הציטופלסמה של התא.

209
00:12:10,230 --> 00:12:12,550
עכשיו כשזה קורה, מה יתרחש הלאה?

210
00:12:12,550 --> 00:12:14,670
ובכן, יהיה ריכוז גבוה של סידן,

211
00:12:14,670 --> 00:12:17,390
יוני הסידן קשורים לטרופונין,

212
00:12:17,390 --> 00:12:18,750
כמו שאמרנו בתחילת הסרטון.

213
00:12:18,750 --> 00:12:23,390
יוני הסידן קשורים לטרופונין,
הם מרחיקים את המיוזין הצידה

214
00:12:23,390 --> 00:12:26,520
ואז המיוזין משתמש ב ATP כפי

215
00:12:26,520 --> 00:12:30,050
שלמדנו בסרטונים הקודמים, והוא 
מתחיל ל"זחול" לאורך האקטין

216
00:12:30,050 --> 00:12:35,030
ובאותו הזמן, כאשר האיתות נפסק, הדבר הזה

217
00:12:35,030 --> 00:12:39,290
נסגר ומשאבות יוני הסידן יקטינו שוב

218
00:12:39,290 --> 00:12:41,180
את ריכוז יוני הסידן.

219
00:12:41,180 --> 00:12:45,070
ואז התכווצות השריר תפסק והשריר

220
00:12:45,070 --> 00:12:46,090
שוב פעם יהיה רפוי.

221
00:12:46,090 --> 00:12:49,070
כך שכל הדבר הגדול הזה, הוא שיש את המיכל

222
00:12:49,070 --> 00:12:52,440
הזה של יוני סידן, שכאשר השריר רפוי , הוא

223
00:12:52,440 --> 00:12:55,330
מוציא את יוני הסידן מתוך פנים התא

224
00:12:55,330 --> 00:12:58,830
ואז השריר רפוי ואין אפשרות למיוזין

225
00:12:58,830 --> 00:13:00,330
לטפס לאורך האקטין.

226
00:13:00,330 --> 00:13:03,190
אבל, כאשר הוא מקבל את 
האות, הוא שופך אותו חזרה

227
00:13:03,190 --> 00:13:06,040
ואז מתרחש כווץ השריר בגלל

228
00:13:06,040 --> 00:13:11,280
שהטרופומיוזין מורחק מהמקום על ידי הטרופונין.

229
00:13:11,280 --> 00:13:11,430
אז זה ככה.

230
00:13:11,430 --> 00:13:12,090
זה די מדהים.

231
00:13:12,090 --> 00:13:14,160
זה גם מפליא שעדיין כל זה

232
00:13:14,160 --> 00:13:16,200
אינו מובן עד הסוף.

233
00:13:16,200 --> 00:13:19,140
זה מחקר פעיל - אם תרצו להיות חוקרי ביולוגיה

234
00:13:19,140 --> 00:13:21,360
זה יוכל להיות דבר מעניין שכדאי

235
00:13:21,360 --> 00:13:22,330
לנסות להבין.

236
00:13:22,330 --> 00:13:25,740
קודם כל זה מעניין פשוט מבחינה מדעית.

237
00:13:25,740 --> 00:13:27,900
להבין איך זה מתפקד, אבל אולי יש גם

238
00:13:27,900 --> 00:13:31,630
אפשרות שישנן מחלות שהן

239
00:13:31,630 --> 00:13:34,210
תוצר לוואי של חלבונים 
שאינם מתפקדים כהלכה.

240
00:13:34,210 --> 00:13:37,050
אולי תצליחו איכשהו לשנות את 
פעולתם של הדברים הללו

241
00:13:37,050 --> 00:13:37,770
לטובה או לרעה. מי יודע?

242
00:13:37,770 --> 00:13:41,960
תהיה לכך חשיבות רבה אם תוכלו

243
00:13:41,960 --> 00:13:44,750
למצוא מה בדיוק קורה כאן כאשר

244
00:13:44,750 --> 00:13:47,440
פוטנציאל הפעולה מופיע כדי לפתוח

245
00:13:47,440 --> 00:13:48,490
את תעלת הסידן הזו.

246
00:13:48,490 --> 00:13:49,770
טוב, עכשיו יש לפנינו את התמונה הגדולה

247
00:13:49,770 --> 00:13:53,770
אנו יודעים איך עצב מוטורי 
יכול לעורר התכווצות

248
00:13:53,770 --> 00:14:00,240
של תא ע"י כך שהוא מאפשר 
לרטיקולום הסרקופלסמי

249
00:14:00,240 --> 00:14:03,490
לתת ליוני הסידן לנוע דרך הממברנה

250
00:14:03,490 --> 00:14:04,590
בציטופלסמה של התא.

251
00:14:04,590 --> 00:14:07,240
קראנו קצת על זה לפני הסרטון הזה.

252
00:14:07,240 --> 00:14:08,740
המשאבות האלה הן מאוד יעילות.

253
00:14:08,740 --> 00:14:11,980
אם כן, כאשר האיתות נפסק והדלת נסגרת - כאן

254
00:14:11,980 --> 00:14:16,900
אז הרטיקולום הסרקופלסטי יכול להחזיר

255
00:14:16,900 --> 00:14:19,070
את ריכוז היונים תוך 30 אלפיות השניה.

256
00:14:19,070 --> 00:14:22,100
לכן אנו מצטיינים ביכולתנו להפסיק התכווצויות.

257
00:14:22,100 --> 00:14:25,820
לכן אנו יכולים להכות ולמשוך חזרה את הזרוע

258
00:14:25,820 --> 00:14:28,870
ואז היא מתרפה בחלקיק שניה ,כי אנו יכולים

259
00:14:28,870 --> 00:14:33,520
להפסיק את ההתכווצות 
ב30 אלפיות השניה, שזה פחות

260
00:14:33,520 --> 00:14:34,670
מ 30\1 של שניה.

261
00:14:34,670 --> 00:14:37,500
אז OK, נתראה בסרטון הבא, שבו נלמד את

262
00:14:37,500 --> 00:14:40,030
האנטומיה של תא השריר

263
00:14:40,030 --> 00:14:41,840
בקצת יותר פרטים.