1 00:00:00,750 --> 00:00:04,480 למדנו בסרטון הקןדם,שאם יש לנו ריכוז גבוה 2 00:00:04,480 --> 00:00:09,040 של יוני סידן בתוך תא שריר, יוני הסידן האלה 3 00:00:09,040 --> 00:00:13,500 יצמדו לחלבון טרופין ואז זה 4 00:00:13,500 --> 00:00:17,140 ישנה את תצורתם באופן כזה שהטרופומיזין 5 00:00:17,140 --> 00:00:20,580 יורחק הצידה, ואז ראשי המיוזין 6 00:00:20,580 --> 00:00:23,310 יוכלו ל"זחול" לאורך פתיל האקטין 7 00:00:23,310 --> 00:00:24,950 וזה יגרום להתכווצות השריר. 8 00:00:24,950 --> 00:00:29,140 אם כן, בריכוז גבוה של סידן או בריכוז גבוה של יוני סידן 9 00:00:29,140 --> 00:00:30,850 יש לנו התכווצות . 10 00:00:30,850 --> 00:00:35,560 בריכוז נמוך של יוני סידן, חלבוני הטרופונין האלה 11 00:00:35,560 --> 00:00:39,060 חוזרים למצב הקונפורמציה הסטנדרתי שלהם והם מושכים - או אפשר לומר 12 00:00:39,060 --> 00:00:42,600 שהם מחזירים את הטרופומיוזין חזרה לחסימת 13 00:00:42,600 --> 00:00:44,165 ראשי המיוזין - ואז אין התכווצות. 14 00:00:53,750 --> 00:00:57,140 ברור לכן, שהשאלה הבאה תהיה, איך השרירים 15 00:00:57,140 --> 00:00:59,850 מווסטים אם יהיה לנו ריכוז גבוה של סידן 16 00:00:59,850 --> 00:01:03,350 והתכווצות, או ריכוז נמוך והרפייה? 17 00:01:03,350 --> 00:01:04,940 או אפילו שאלה יותר טובה - איך 18 00:01:04,940 --> 00:01:05,830 מערכת העצבים עושה את זה? 19 00:01:05,830 --> 00:01:09,490 איך מערכת העצבים מורה לשרירים להתכווץ, 20 00:01:09,490 --> 00:01:11,550 להגדיל את ריכוז הסידן 21 00:01:11,550 --> 00:01:14,010 ולהתכווץ, או להפחית אותו שוב להרפייה? 22 00:01:14,010 --> 00:01:17,900 כדי להבין זאת, בואו נחזור למה 23 00:01:17,900 --> 00:01:20,790 שלמדנו בסרטון על תאי עצב. 24 00:01:20,790 --> 00:01:24,000 בואו נשרטט את הקצה הסופי של צומת 25 00:01:24,000 --> 00:01:27,500 האקסון, הנה כאן. 26 00:01:27,500 --> 00:01:30,540 במקום סינפסה עם דנדריטים של 27 00:01:30,540 --> 00:01:32,890 תא עצב אחר - תהיה כאן סינפסה עם 28 00:01:32,890 --> 00:01:35,130 תא שריר 29 00:01:35,130 --> 00:01:37,145 לכן זוהי סינפסה עם תא השריר 30 00:01:44,420 --> 00:01:47,170 זוהי סינפסה עם תא השריר. 31 00:01:47,170 --> 00:01:50,070 נסמן את כל הדברים כדי למנוע בלבול. 32 00:01:50,070 --> 00:01:51,470 זהו האקסון. 33 00:01:51,470 --> 00:01:53,470 נקרא לו הקצה הסופי של האקסון. 34 00:01:57,610 --> 00:01:58,860 זוהי הסינפסה. 35 00:02:05,440 --> 00:02:08,150 נחזור על המונחים מהסרטון על תא העצב. 36 00:02:08,150 --> 00:02:10,210 המרווח הזה הוא המרווח המיצמדי. 37 00:02:10,210 --> 00:02:13,650 זהו העצב הקדם סינפטי. 38 00:02:13,650 --> 00:02:15,430 וזה - נוכל להביט עליו כמו על 39 00:02:15,430 --> 00:02:16,830 התא הבתר סינפטי. 40 00:02:16,830 --> 00:02:19,050 במקרה הזה אין זה תא עצב 41 00:02:19,050 --> 00:02:21,090 וכדאי שתהיה לנו גם את 42 00:02:21,090 --> 00:02:30,240 הממברנה של תא השריר. 43 00:02:30,240 --> 00:02:32,540 ולהבא, אולי כבר בסרטון הבא, 44 00:02:32,540 --> 00:02:34,530 או בזה שאחריו - נראה לכם את 45 00:02:34,530 --> 00:02:35,610 האנטומיה של תא השריר. 46 00:02:35,610 --> 00:02:37,230 וכאן - זה יהיה קצת אבסטרקטי, כי אנו רוצים מאוד 47 00:02:37,230 --> 00:02:39,300 להבין איך מווסטים 48 00:02:39,300 --> 00:02:42,810 את ריכוז יוני הסידן. 49 00:02:42,810 --> 00:02:44,060 זה נקרא sarcolemma = סרקולמה. 50 00:02:53,580 --> 00:02:56,120 טוב, אז זוהי הממברנה של תא השריר. 51 00:02:56,120 --> 00:02:59,070 וזה שכאן -- תוכלו לדמיין - שהוא כעין שנץ 52 00:02:59,070 --> 00:03:00,980 בתוך הממברנה של תא השריר. 53 00:03:00,980 --> 00:03:04,000 אם נתבונן על פני השטח של תא שריר, 54 00:03:04,000 --> 00:03:05,850 זה יראה לנו קצת כמו גומה 55 00:03:05,850 --> 00:03:09,040 כמו חריץ שחודר אל התא, אלא שכאן עשינו חתך 56 00:03:09,040 --> 00:03:14,000 כדי שתוכלו לדמיין כאילו זה מתקפל פנימה, 57 00:03:14,000 --> 00:03:16,590 אבל אם נדקור אותו עם מחט, או משהו 58 00:03:16,590 --> 00:03:17,240 זה מה שיתקבל. 59 00:03:17,240 --> 00:03:19,100 נקבל קיפול בתוך הממברנה.. 60 00:03:19,100 --> 00:03:20,460 וזה כאן נקרא צינורית-T. 61 00:03:26,360 --> 00:03:28,100 האות T באה במקום המילה transverse = רוחב. 62 00:03:28,100 --> 00:03:31,720 כלומר הוא הוא פרוס לרוחב של הממברנה. 63 00:03:31,720 --> 00:03:35,060 והנה כאן - וזה באמת הדבר החשוב 64 00:03:35,060 --> 00:03:36,560 בסרטון הזה, או באמת 65 00:03:36,560 --> 00:03:37,520 האברון החשוב בסרטון הזה. 66 00:03:37,520 --> 00:03:42,410 ישנו האברון הזה בתוך תא השריר, והוא נקרא 67 00:03:42,410 --> 00:03:43,890 בשם sarcoplasmic reticulum. הרטיקולום הסרקופלסמי. 68 00:03:54,740 --> 00:03:57,700 בעצם הוא מאוד דומה לרטיקולום האנדוטליאלי 69 00:03:57,700 --> 00:04:03,180 באופן שבו הוא בנוי או אולי איך 70 00:04:03,180 --> 00:04:06,750 הוא מתייחס לרטיקולום של האנדוטל. אלא שכאן 71 00:04:06,750 --> 00:04:07,760 התפקיד העיקרי שלו הוא אחסון. 72 00:04:07,760 --> 00:04:10,400 בעוד שתפקידו של של הרטיקולום של האנדוטל קשור 73 00:04:09,080 --> 00:04:10,400 74 00:04:10,400 --> 00:04:14,470 בהתפתחות חלבון ויש לו ריבוזומים הצמודים אליו 75 00:04:14,470 --> 00:04:18,860 אבל כאן הוא אך ורק איבר איחסון. 76 00:04:18,860 --> 00:04:22,500 ברטיקולום הסרקופלמי יש משאבה של יוני סידן 77 00:04:22,500 --> 00:04:32,920 על הממברנה שלה והם פועלים 78 00:04:32,920 --> 00:04:37,530 כמו ATPaces, כלומר הם משתמשים בATP כדי לתדלק את המשאבה. 79 00:04:37,530 --> 00:04:42,450 טוב, אז ATP נכנס, ATP נצמד אליו, ואולי 80 00:04:42,450 --> 00:04:52,620 יוני סידן נצמדים אליו וכאשר הATP עובר הידרוליזה 81 00:04:52,620 --> 00:05:01,470 ל-ADP ולמולקולה של זרחן, זה משנה את 82 00:05:01,470 --> 00:05:04,140 הקונפורמציה של החלבון, ושואב 83 00:05:04,140 --> 00:05:05,700 את יון הסידן פנימה. 84 00:05:05,700 --> 00:05:08,230 אז יון הסידן נשאב פנימה 85 00:05:08,230 --> 00:05:12,610 לכן סך כל האפקט של כל משאבות יוני הסידן 86 00:05:12,610 --> 00:05:16,540 על הממברנה של הרטיקולום הסרקופלמי , 87 00:05:16,540 --> 00:05:20,700 במצב של שריר במנוחה -- הוא שיהיה ריכוז מאוד גבוה של יוני סידן 88 00:05:20,700 --> 00:05:21,950 בפנים . 89 00:05:26,630 --> 00:05:28,570 אתם כנראה כבר יכולים לנחש 90 00:05:28,570 --> 00:05:29,980 לאן זה מוביל. 91 00:05:29,980 --> 00:05:33,010 כאשר השריר צריך להתכווץ, יוני הסידן האלה 92 00:05:33,010 --> 00:05:37,320 נשפכים אל תוך הציטופלזמה של התא. 93 00:05:37,320 --> 00:05:42,610 ואז הם מסוגלים להתקשר אל הטרופונין שכאן. 94 00:05:42,610 --> 00:05:45,120 ולבצע את כל הדברים שדברנו עליהם בסרטון הקודם. 95 00:05:45,120 --> 00:05:49,180 אז מה שמעניין אותנו הוא איך התא יודע מתי 96 00:05:49,180 --> 00:05:51,760 לשפוך את יוני הסידן לתוך הציטופלסמה? 97 00:05:51,760 --> 00:05:53,140 כאן זה פנים התא. 98 00:06:00,370 --> 00:06:06,360 לכן בסביבה הזו ישנם פתילי האקטין, 99 00:06:06,360 --> 00:06:09,350 ראשי המיוזין, וכל היתר..הטרופונין, 100 00:06:09,350 --> 00:06:12,230 הטרופומיוזין -- והם כולם חשופים לסביבה 101 00:06:12,230 --> 00:06:13,320 שנמצאת כאן. 102 00:06:13,320 --> 00:06:15,280 לכן תוכלו לדמיין - נוכל לצייר אותם כאן 103 00:06:15,280 --> 00:06:16,530 פשוט כדי להבהיר זאת. 104 00:06:21,480 --> 00:06:22,690 זה שרטוט מאוד אבסטרקטי. 105 00:06:22,690 --> 00:06:24,480 נראה את המבנה בפירוט יתר בסרטונים הבאים. 106 00:06:38,650 --> 00:06:40,870 זה שרטוט מאוד אבסטרקטי. אבל הוא 107 00:06:40,870 --> 00:06:42,650 יתן לכם מושג על מה שקורה. 108 00:06:42,650 --> 00:06:45,510 נניח שזה תא עצב -- ונקרא לו תא עצב מוטורי 109 00:06:45,510 --> 00:06:54,380 הוא מאותת להתכווצות השריר. 110 00:06:54,380 --> 00:06:57,610 קודם כל, אנו כבר יודעים איך האיתות הזה נע דרך תא עצב 111 00:06:57,610 --> 00:07:01,100 במיוחד לאורך האקסונים ע"י פוטנציאל הפעולה 112 00:07:01,100 --> 00:07:04,460 נניח שיש לנו תעלת נתרן בדיוק כאן. 113 00:07:04,460 --> 00:07:07,410 זה שער שמופעל ע"י מתח ולכן יש קצת 114 00:07:07,410 --> 00:07:08,500 מתח חיובי כאן. 115 00:07:08,500 --> 00:07:12,420 זה מסמן לתעלת הנתרן שבשער המתח כאן -- להפתח. 116 00:07:12,420 --> 00:07:16,160 לכן היא נפתחת ומאפשרת ליוני נתרן נוספים - לזרום פנימה. 117 00:07:16,160 --> 00:07:18,340 זה גורם כאן לעליה קלה במטען. 118 00:07:18,340 --> 00:07:21,880 לכן זה מעורר את השער הבא של התעלה תלויית המתח החשמלי להפתח. 119 00:07:21,880 --> 00:07:25,010 וכך זה מתקדם לאורך הממברנה 120 00:07:25,010 --> 00:07:28,410 של האקסון , ובסופו של דבר, כאשר זה מגיע לסף 121 00:07:28,410 --> 00:07:32,590 של המטען החיובי, השער של תעלות הסידן -- יפתח. 122 00:07:36,060 --> 00:07:37,680 כל זה הינו חזרה על מה שלמדנו בסרטון 123 00:07:37,680 --> 00:07:39,740 על תא העצב. 124 00:07:39,740 --> 00:07:41,760 לכן לבסוף,, כאשר זה נעשה חיובי במידה מספקת קרוב אל 125 00:07:41,760 --> 00:07:44,290 תעלות יוני הסידן - הם מאפשרים ליוני הסידן 126 00:07:44,290 --> 00:07:46,300 לזרום פנימה. 127 00:07:46,300 --> 00:07:50,060 יוני הסידן זורמים פנימה ומתקשרים עם החלבונים היחודיים 128 00:07:50,060 --> 00:07:53,950 של הממברנה ליד הסינפסה או של הממברנה 129 00:07:53,950 --> 00:07:54,850 הקדם סינפטית כאן. 130 00:07:54,850 --> 00:07:56,010 אלה הם יוני סידן. 131 00:07:56,010 --> 00:08:00,990 הם קשורים לחלבונים שמעגנים את השלפוחיות. 132 00:08:00,990 --> 00:08:08,170 זוכרים? שלפוחיות הן הממברנות האלה 133 00:08:08,170 --> 00:08:09,420 שסביב המתווכים העצביים. 134 00:08:13,250 --> 00:08:17,500 כאשר הסידן מתקשר אל החלבונים האלה 135 00:08:17,500 --> 00:08:18,840 קורה אקסוציטוזיס. 136 00:08:18,840 --> 00:08:22,850 זה מאפשר לממברנה של השלפוחיות להתאחד עם 137 00:08:22,850 --> 00:08:25,190 הממברנה של תא העצב עצמו 138 00:08:25,190 --> 00:08:26,600 והתוכן שלהן נשפך החוצה.. 139 00:08:26,600 --> 00:08:28,670 כל זה הוא חזרה על הסרטון של תא העצב. 140 00:08:28,670 --> 00:08:31,470 זה הוסבר אפילו ביותר פרטים בסרטונים הקודמים, אבל 141 00:08:31,470 --> 00:08:32,490 ישנם כל 142 00:08:32,490 --> 00:08:34,500 המתווכים העצביים האלה שנשפכים החוצה. 143 00:08:34,500 --> 00:08:38,809 דיברנו כבר על הסינפסות שבין תא העצב 144 00:08:38,809 --> 00:08:39,450 ותא השריר. 145 00:08:39,450 --> 00:08:41,059 המתווך העצבי כאן הוא acetylcholine = אציטוכולין 146 00:08:47,130 --> 00:08:49,320 וכמו שקורה בדנדריט 147 00:08:49,320 --> 00:08:53,990 האצטילכולין נקשר אל הקולטנים שעל הסרקולמה 148 00:08:53,990 --> 00:08:57,410 או שהממברנה של תא השריר, וזה פותח 149 00:08:57,410 --> 00:08:58,820 תעלות נתרן שעל תאי השריר. 150 00:08:58,820 --> 00:09:02,330 כך שגם לתאי השריר יש מפל גרדיינטים של מתח לאורך 151 00:09:02,330 --> 00:09:07,210 הממברנה, בדיוק כמו לתא העצב. 152 00:09:07,210 --> 00:09:11,150 לכן כאשר החבר הזה מקבל קצת אצטילכולין 153 00:09:11,150 --> 00:09:16,240 הוא מאפשר לנתרן לזרום לתוך תא השריר. 154 00:09:16,240 --> 00:09:18,580 אז יש כאן + וזה מפעיל את פוטנציאל הפעולה 155 00:09:18,580 --> 00:09:19,990 בתוך תא השריר. 156 00:09:19,990 --> 00:09:22,510 אז יש לנו קצת מטען חיובי . 157 00:09:22,510 --> 00:09:26,680 אם הוא מגיע לרמה מספיקה ז.א. עד לרמת הסף - הוא יעורר 158 00:09:26,680 --> 00:09:29,100 את השער שמותנה במתח כאן, וזה יאפשר 159 00:09:29,100 --> 00:09:32,380 לעוד נתרן לזרום פנימה. 160 00:09:32,380 --> 00:09:35,080 ואז זה יהיה קצת חיובי גם כאן. 161 00:09:35,080 --> 00:09:37,035 וכמובן יש גם אשלגן שמווסת אותו. 162 00:09:37,035 --> 00:09:38,870 זה בדיוק כמו שקורה בתא העצב. 163 00:09:38,870 --> 00:09:41,970 לבסוף, פוטנציאל הפעולה הזה - יש לכם 164 00:09:41,970 --> 00:09:43,170 תעלת נתרן במקום הזה. 165 00:09:43,170 --> 00:09:44,780 166 00:09:44,780 --> 00:09:47,710 כאשר זה נעשה מספיק חיובי, אז הוא נפתח ומאפשר 167 00:09:47,710 --> 00:09:49,750 אפילו לעוד נתרן לזרום פנימה. 168 00:09:49,750 --> 00:09:51,250 כך פועל פוטנציאל התנועה. 169 00:09:51,250 --> 00:09:53,230 ואז פוטנציאל התנועה הזה - כך שיש לכם 170 00:09:53,230 --> 00:09:57,950 תעלת נתרן גם כאן - והוא יורד לתוך צינורית -T הזו. 171 00:09:57,950 --> 00:10:00,230 באופן זה המידע מתא העצב -- תוכלו לדמיין 172 00:10:00,230 --> 00:10:03,930 את פוטנציאל התנועה כאילו הוא הופך לסוג של איתות כימי 173 00:10:03,930 --> 00:10:06,370 שמעורר פוטנציאל תנועה אחר, 174 00:10:06,370 --> 00:10:07,880 שיורד מטה בצינורית -T. 175 00:10:07,880 --> 00:10:10,560 זה באמת מעניין -- והוא באמת עדיין 176 00:10:10,560 --> 00:10:13,670 שטח פתוח למחקר, וניתן לכם 177 00:10:13,670 --> 00:10:17,860 כמה מראי מקורות אם תרצו לקרוא יותר על המחקר הזה. 178 00:10:17,860 --> 00:10:20,940 ישנו חלבון מורכב שבעיקרון מגשר בין 179 00:10:20,940 --> 00:10:23,010 הרטיקולום הסרקופלסמי ובין צינורית-T. 180 00:10:23,010 --> 00:10:28,600 נצייר את זה כמו תיבה גדולה כאן. 181 00:10:28,600 --> 00:10:31,180 הנה החלבון המורכב הזה כאן. 182 00:10:31,180 --> 00:10:34,970 אז נראה לכם -- אנשים מאמינים , 183 00:10:34,970 --> 00:10:36,270 נכתוב כמה מילים כאן בצד. 184 00:10:36,270 --> 00:10:44,170 זה קשור בחלבונים triodin, junctin, 185 00:10:44,170 --> 00:10:51,180 וגם בcalsequestran ו- rianodine. 186 00:10:56,290 --> 00:10:59,550 כולם איכשהו מעורבים בחלבון במורכב הזה 187 00:10:59,550 --> 00:11:04,550 וכאן הגשרים בין צינורית-T והרטיקולום הסרקופלסמי. 188 00:11:04,550 --> 00:11:06,720 אבל בתמונה הגדולה - מה קורה כאשר פוטנציאל התנועה הזה 189 00:11:06,720 --> 00:11:09,880 זז כאן למטה --אנו מגיעים ל מטען חיובי מספיק 190 00:11:09,880 --> 00:11:16,280 כאן בסביבה - והחלבון המורכב הזה מעורר 191 00:11:16,280 --> 00:11:17,610 את השחרור של הסידן. 192 00:11:17,610 --> 00:11:20,920 חושבים ש ה -ryanodine הוא בעצם החלק 193 00:11:20,920 --> 00:11:23,930 שאחראי לשחרור של הסידן, אבל אפשר לומר 194 00:11:23,930 --> 00:11:27,790 שהוא -אולי מעורר בדיוק כאן. 195 00:11:27,790 --> 00:11:30,330 כאשר פוטנציאל התנועה זז למטה, 196 00:11:30,330 --> 00:11:31,010 בואו נחליף לצבע אחר. 197 00:11:31,010 --> 00:11:33,100 כבר יש יותר מידי מהסגול הזה. 198 00:11:33,100 --> 00:11:36,980 כאשר פוטנציאל התנועה מגיע מספיק רחוק 199 00:11:36,980 --> 00:11:40,070 נצייר באדום - כאשר פוטנציאל התנועה מגיע מספיק רחוק 200 00:11:40,070 --> 00:11:42,260 אז הסביבה נעשית קצת חיובית בגלל כל יוני הנתרן האלו 201 00:11:42,260 --> 00:11:45,920 שזורמים פנימה, והתיבה המסתורית הזו -- תוכלו 202 00:11:45,920 --> 00:11:47,100 לחפש ברשת בעצמכם את החלבונים האלה. 203 00:11:47,100 --> 00:11:49,030 אנשים עדיין מנסים להבין איך בדיוק 204 00:11:49,030 --> 00:11:52,570 התיבה המיסתורית הזו פועלת, היא מעוררת פתח 205 00:11:52,570 --> 00:11:57,290 לכל יוני הסידן להמלט דרכו מהרטיקולום הסרקופלסטי. 206 00:11:57,290 --> 00:12:03,870 לכן כל יוני הסידן נשפכים החוצה אל החוץ של הרטיקולום הסרקופלסטי 207 00:12:03,870 --> 00:12:07,610 לתוך התא עצמו, 208 00:12:07,610 --> 00:12:10,230 אל הציטופלסמה של התא. 209 00:12:10,230 --> 00:12:12,550 עכשיו כשזה קורה, מה יתרחש הלאה? 210 00:12:12,550 --> 00:12:14,670 ובכן, יהיה ריכוז גבוה של סידן, 211 00:12:14,670 --> 00:12:17,390 יוני הסידן קשורים לטרופונין, 212 00:12:17,390 --> 00:12:18,750 כמו שאמרנו בתחילת הסרטון. 213 00:12:18,750 --> 00:12:23,390 יוני הסידן קשורים לטרופונין, הם מרחיקים את המיוזין הצידה 214 00:12:23,390 --> 00:12:26,520 ואז המיוזין משתמש ב ATP כפי 215 00:12:26,520 --> 00:12:30,050 שלמדנו בסרטונים הקודמים, והוא מתחיל ל"זחול" לאורך האקטין 216 00:12:30,050 --> 00:12:35,030 ובאותו הזמן, כאשר האיתות נפסק, הדבר הזה 217 00:12:35,030 --> 00:12:39,290 נסגר ומשאבות יוני הסידן יקטינו שוב 218 00:12:39,290 --> 00:12:41,180 את ריכוז יוני הסידן. 219 00:12:41,180 --> 00:12:45,070 ואז התכווצות השריר תפסק והשריר 220 00:12:45,070 --> 00:12:46,090 שוב פעם יהיה רפוי. 221 00:12:46,090 --> 00:12:49,070 כך שכל הדבר הגדול הזה, הוא שיש את המיכל 222 00:12:49,070 --> 00:12:52,440 הזה של יוני סידן, שכאשר השריר רפוי , הוא 223 00:12:52,440 --> 00:12:55,330 מוציא את יוני הסידן מתוך פנים התא 224 00:12:55,330 --> 00:12:58,830 ואז השריר רפוי ואין אפשרות למיוזין 225 00:12:58,830 --> 00:13:00,330 לטפס לאורך האקטין. 226 00:13:00,330 --> 00:13:03,190 אבל, כאשר הוא מקבל את האות, הוא שופך אותו חזרה 227 00:13:03,190 --> 00:13:06,040 ואז מתרחש כווץ השריר בגלל 228 00:13:06,040 --> 00:13:11,280 שהטרופומיוזין מורחק מהמקום על ידי הטרופונין. 229 00:13:11,280 --> 00:13:11,430 אז זה ככה. 230 00:13:11,430 --> 00:13:12,090 זה די מדהים. 231 00:13:12,090 --> 00:13:14,160 זה גם מפליא שעדיין כל זה 232 00:13:14,160 --> 00:13:16,200 אינו מובן עד הסוף. 233 00:13:16,200 --> 00:13:19,140 זה מחקר פעיל - אם תרצו להיות חוקרי ביולוגיה 234 00:13:19,140 --> 00:13:21,360 זה יוכל להיות דבר מעניין שכדאי 235 00:13:21,360 --> 00:13:22,330 לנסות להבין. 236 00:13:22,330 --> 00:13:25,740 קודם כל זה מעניין פשוט מבחינה מדעית. 237 00:13:25,740 --> 00:13:27,900 להבין איך זה מתפקד, אבל אולי יש גם 238 00:13:27,900 --> 00:13:31,630 אפשרות שישנן מחלות שהן 239 00:13:31,630 --> 00:13:34,210 תוצר לוואי של חלבונים שאינם מתפקדים כהלכה. 240 00:13:34,210 --> 00:13:37,050 אולי תצליחו איכשהו לשנות את פעולתם של הדברים הללו 241 00:13:37,050 --> 00:13:37,770 לטובה או לרעה. מי יודע? 242 00:13:37,770 --> 00:13:41,960 תהיה לכך חשיבות רבה אם תוכלו 243 00:13:41,960 --> 00:13:44,750 למצוא מה בדיוק קורה כאן כאשר 244 00:13:44,750 --> 00:13:47,440 פוטנציאל הפעולה מופיע כדי לפתוח 245 00:13:47,440 --> 00:13:48,490 את תעלת הסידן הזו. 246 00:13:48,490 --> 00:13:49,770 טוב, עכשיו יש לפנינו את התמונה הגדולה 247 00:13:49,770 --> 00:13:53,770 אנו יודעים איך עצב מוטורי יכול לעורר התכווצות 248 00:13:53,770 --> 00:14:00,240 של תא ע"י כך שהוא מאפשר לרטיקולום הסרקופלסמי 249 00:14:00,240 --> 00:14:03,490 לתת ליוני הסידן לנוע דרך הממברנה 250 00:14:03,490 --> 00:14:04,590 בציטופלסמה של התא. 251 00:14:04,590 --> 00:14:07,240 קראנו קצת על זה לפני הסרטון הזה. 252 00:14:07,240 --> 00:14:08,740 המשאבות האלה הן מאוד יעילות. 253 00:14:08,740 --> 00:14:11,980 אם כן, כאשר האיתות נפסק והדלת נסגרת - כאן 254 00:14:11,980 --> 00:14:16,900 אז הרטיקולום הסרקופלסטי יכול להחזיר 255 00:14:16,900 --> 00:14:19,070 את ריכוז היונים תוך 30 אלפיות השניה. 256 00:14:19,070 --> 00:14:22,100 לכן אנו מצטיינים ביכולתנו להפסיק התכווצויות. 257 00:14:22,100 --> 00:14:25,820 לכן אנו יכולים להכות ולמשוך חזרה את הזרוע 258 00:14:25,820 --> 00:14:28,870 ואז היא מתרפה בחלקיק שניה ,כי אנו יכולים 259 00:14:28,870 --> 00:14:33,520 להפסיק את ההתכווצות ב30 אלפיות השניה, שזה פחות 260 00:14:33,520 --> 00:14:34,670 מ 30\1 של שניה. 261 00:14:34,670 --> 00:14:37,500 אז OK, נתראה בסרטון הבא, שבו נלמד את 262 00:14:37,500 --> 00:14:40,030 האנטומיה של תא השריר 263 00:14:40,030 --> 00:14:41,840 בקצת יותר פרטים.