(מוסיקה)
ביום טיפוסי בבית הספר
מבזבזים אין ספור שעות בלימוד תשובות לשאלות,
אבל כעת, נעשה בדיוק את ההיפך
נתמקד על שאלות שאת התשובות להן אינכם יכולים ללמוד
מפני שהן בלתי ידועות.
הרבה דברים עוררו בי תמיהה כשהייתי ילד
לדוגמא: איך זה ירגיש להיות כלב?
האם לדגים כואב?
ומה עם חרקים?
האם המפץ הגדול היה תאונה?
האם יש אלוהים?
ואם כן, איך אנחנו כל כך בטוחים שזה הוא ולא היא?
מדוע כל כך הרבה אנשים ובעלי חיים תמימים סובלים דברים נוראים?
האם ישנה באמת תוכנית לחיי?
האם על העתיד להיכתב עדיין?
או שהוא כבר נכתב ואנחנו פשוט לא יכולים לראות אותו?
אבל אם כן, האם יש לי רצון חופשי? אני מתכוון, מי אני בכלל?
האם איני אלא מכונה ביולוגית?
אבל אז, מדוע אני מודע? מהי מודעות?
האם רובוטים ייעשו מודעים אי פעם?
איכשהו שיערתי שיום אחד
יתנו לי את התשובות לשאלות אלו.
מישהו חייב לדעת, נכון?
נחשו מה? אף אחד לא יודע.
רוב השאלות האלו עדיין מעוררות בי תימהון כעת יותר מאשר אי פעם.
אבל לצלול לתוכן זה מרגש
משום שזה לוקח אותך לקצהו של הידע,
ואף פעם אינך יודע מה תמצא שם.
אם כך, 2 שאלות--
שאלות שאף אחד על פני האדמה לא יודע את התשובות להן
(מוסיקה)
כמה יקומים קיימים בחלל?
לפעמים כשאני על מטוס בטיסה ארוכה,
אני צופה בכל אותם הרים ומדבריות
ומנסה לתפוס כמה גדול הוא כדור הארץ
וכאשר אני נזכר שיש משהו שאנו רואים כל יום
שממש יכול לכלול מיליון כוכבי לכת בתוכו:
השמש. נראית גדולה באופן בלתי אפשרי.
אך בסכימה הגדולה של הדברים, היא ראש סיכה,
אחד מ-400 מיליארד כוכבים בגלקסית שביל החלב,
שניתן לראות בלילה בהיר
כמו ערפל לבן חיוור שנמתח לרוחב השמים.
וזה נעשה יותר גרוע. ייתכן שיש 100 מיליארד גלקסיות
ניתנות לזיהוי על-ידי הטלסקופים שלנו.
כך שאם כל כוכב היה בגודל של גרגיר חול אחד,
רק בשביל החלב יש מספיק כוכבים למלא
רצועת חוף של 10 מטר על 10 מטר
לעומק 1 מטר עמוק בחול.
ובכדור הארץ כולו אין די חופים
כדי לייצג את הכוכבים ביקום כולו.
חוף כזה יכול להמשיך למעשה מאות מיליוני קילומטרים.
בחיי סטיבן הוקינג , זהו המון כוכבים.
אבל הוא, ופיזיקאים אחרים מאמינים כעת במציאות
שהיא גדולה עוד יותר באופן שלא ניתן לתאר.
אני מתכוון, קודם כל 100 מיליארד הגלקסיות בתוך טווח הטלסקופים שלנו
הם כנראה חלקיק זעיר מהשלם.
החלל עצמו מתרחב בקצב מואץ.
הרוב העצום של הגלקסיות
נפרדות מאתנו כל כך מהר,שהאור מהן, ייתכן ואף פעם לא יגיע אלינו.
עם זאת, המציאות הפיזית שלנו כאן על כדור הארץ
מחוברת באופן אינטימי לגלקסיות רחוקות, בלתי נראות אלו.
אנחנו יכולים לחשוב עליהן כעל חלק מהיקום שלנו.
הם מהווים יחד, מבנה ענק
שמציית לאותם חוקים פיסיקליים ועשויים מאותם סוגי אטומים - אלקטרונים, פרוטונים,
קווארקים, חלקיקי נויטרינו – שמרכיבים אותך ואותי.
עם זאת, התיאוריות האחרונות בפיזיקה, כולל אחת שנקראת תיאוריית המיתרים,
מספרות לנו כעת שאולי יש אינספור יקומים אחרים
שמורכבים מסוגים שונים של חלקיקים,
עם מאפיינים שונים, שמצייתים לחוקים שונים.
רוב יקומים אלה לא יוכלו לעולם להיות תומכי- חיים,
וייתכן שיבזיקו פנימה והחוצה מתוך ההוויה בננו-שנייה.
אך למרות זאת, ביחד הם מהווים יקום מקביל עצום
של יקומים אפשריים עם עד 11 ממדים,
שמציינים מופלאות שמעבר לדמיוננו הפרוע ביותר.
הגירסה המובילה של תאורית המיתרים חוזה יקום מקביל
שמורכב מ- 10 בחזקת 500 יקומים.
זהו 1 שאחריו 500 אפסים,
מספר כל-כך עצום שאם כל אטום
ביקום הנצפה שלנו היה לו יקום משלו,
וכל האטומים בכל יקומים אלה, לכל אחד היה
יקום משלו, וחזרתם על זה
במשך שני מחזורים נוספים, אתם עדיין תהיו
מצויים בחלקיק זעיר של השלם,
כלומר טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון טריליון .
אך גם מספר זה
הוא זעיר בהשוואה למספר אחר:
אינסוף.
כמה פיזיקאים חושבים שרצף חלל זמן הוא למעשה אינסופי
וכי הוא מכיל מספר אינסופי של מה שקרוי יקומי-כיס
עם מאפיינים שונים.
איך המוח שלך עומד בזה ?
תורת הקוונטים מוסיפה טריק חדש לגמרי.
אני מתכוון, התיאוריה הוכחה כאמיתית מעל כל ספק,
אך לפרש את זה הוא ענין מביך,
ופיזיקאים אחדים חושבים שאתה יכול לצאת מהתסבוכת
רק אם תניח שמספרים עצומים של יקומים מקבילים
צצים בכל רגע,
ורבים מעולמות אלה יהיו למעשה דומים מאד לעולם שבו אנו חיים,
יכללו מספר עותקים ממך.
ביקום אחד כזה, אתה תסיים לימודים גבוהים בהצטיינות
ותישא לאשה את אשת חלומותיך,
ובאחר, לא כל כך .
ובכן, ישנם עדיין כמה מדענים שיאמרו ,שטויות במיץ.
התשובה המשמעותית היחידה לשאלה של כמה יקומים יש היא - אחד.
יקום אחד בלבד.
וכמה פילוסופים ומיסטיקנים
יטענו אולי שאפילו היקום שלנו הוא אשליה.
לכן, כפי שניתן לראות, כעת
אין הסכמה על שאלה זו, אפילו לא בקירוב.
כל מה שאנו יודעים הוא שהתשובה היא איפשהו בין אפס לאינסוף.
טוב, אני מניח שאנחנו יודעים דבר אחד נוסף.
זו תקופה מגניבה ללמוד פיזיקה.
אנחנו ממש עשויים לחוות את המהפך התפיסתי הגדול בידע
שהאנושות היתה עדה לו אי פעם.
(מוזיקה)
למה אנחנו לא רואים עדויות לקיומם של חוצנים?
איפשהו שם ביקום העצום הזה
יש בוודאי אין ספור פלנטות אחרות רוחשות חיים.
אך מדוע אין לנו ראיות לכך?
ובכן, זוהי השאלה המפורסמת ששאל אנריקו פרמי ב- 1950:
איפה כולם?
תיאורטיקני קונספירציה טוענים כי עב"מים מבקרים כל הזמן
והדוחות פשוט נגנזים, אבל בכנות, הם אינם משכנעים מאוד.
אבל זה מותיר חידה אמיתית.
בשנה שעברה, טלסקופ החלל קפלר
מצא מאות כוכבי-לכת רק סביב כוכבים קרובים.
ואם תקיש מנתונים אלה,
נראה שעשויים להיות חצי טריליון כוכבי לכת
רק בגלקסיה שלנו.
אם באחד מ-10,000 מהן יש תנאים
שמסוגלים לתמוך בצורת חיים, זה עדיין
50 מיליון כוכבים שייתכן ויש עליהם חיים
ממש כאן בשביל החלב.
אם כן הנה החידה: כדור הארץ שלנו לא נוצר
עד בערך תשעה מיליארד שנה לאחר המפץ הגדול.
אין ספור כוכבי לכת אחרים בגלקסיה שלנו נוצרו קודם,
ונתנו הזדמנות לחיים לצאת לדרך
מיליארדים, או לבטח מיליונים רבים ,
של שנים מוקדם יותר ממה שקרה על כדור הארץ.
אם רק חלק קטן מהם בראו חיים אינטליגנטיים
והתחילו ביצירת טכנולוגיות,
לטכנולוגיות אלו היו מיליוני שנים
כדי להתפתח במורכבות, וכוח.
בכדור הארץ,
ראינו כיצד טכנולוגיה יכולה באופן דרמטי להאיץ את התפתחותה
ב- 100 שנה בלבד.
במיליוני שנים, תרבות חייזרים חכמה
יכולה בקלות להתפשט ברחבי הגלקסיה,
אולי ליצור מכשירי ענק להפקת אנרגיה
או ציים של ספינות חלל מאוישות
או יצירות אמנות נשגבות שימלאו את שמי הלילה.
לכל הפחות, תחשבו שהם
יחשפו את נוכחותם, אם במתכוון או בדרך אחרת,
באמצעות אותות אלקטרומגנטיים מסוג כזה או אחר.
ועדיין איננו רואים הוכחה למשהו מכל אלה.
מדוע?
ובכן, יש מספר תשובות אפשריות,
כמה מהן חשוכות למדי.
אולי תרבות אינטליגנטית אחת
אכן נטלה פיקוד על הגלקסיה והטילה דממת-אלחוט קפדנית
מכיוון שהיא פרנואידית בגין מתחרים הפוטנציאליים.
היא פשוט יושבת שם מוכנה למחוק
כל דבר שהופך לאיום.
או אולי הם לא כאלה אינטליגנטים,
או אולי האבולוציה של אינטליגנציה
שמסוגלת ליצור טכנולוגיה מתוחכמת
היא נדירה יותר ממה שהנחנו. אחרי הכל
זה קרה רק פעם אחת על כדור הארץ בארבעה מיליארד שנים.
אולי גם זה היה מזל שלא ייאמן.
אולי אנחנו התרבות הראשונה מסוג זה בגלקסיה שלנו.
או, אולי
התרבות נושאת בחובה את זרעי ההרס העצמי שלה
באמצעות חוסר היכולת לשלוט בטכנולוגיות שהיא יוצרת.
אבל יש אינספור תשובות עם תקווה.
ראשית, אנחנו לא חוקרים ביסודיות, ואנחנו מוציאים כמות כסף זעומה לצורך זה.
רק בחלק קטן של הכוכבים בגלקסיה שלנו
חיפשו באמת בקפדנות אם יש אותות חיים מעוררי ענין.
אולי אנחנו לא חוקרים בדרך הנכונה.
אולי כשתרבויות מתפתחות,
הן מגלות במהירות טכנולוגיות תקשורת
הרבה יותר מתוחכמות ושימושיות
מגלים אלקטרומגנטיים.
אולי כל האקשן מתרחש בתוך החומר
האפל המיסתורי שגילו לאחרונה,
או אנרגיה אפלה, שמופיעה כהסבר עבור רוב המסה של היקום.
או,
אולי אנחנו מסתכלים באמצעות קנה מידה שגוי.
אולי תרבות חכמה תגיע להבנה
שהחיים הם פשוט צורות מורכבות של מידע
שפועלות יפה באופן הדדי,
ושזה יכול לקרות ביעילות רבה יותר בקנה מידה קטן.
כך, בדיוק כמו שעל כדור הארץ, מערכות סטריאו ישנות התכווצו
לאייפודים יפים קטנים, אולי החיים האינטליגנטיים עצמם,
כדי להפחית את טביעת הרגל שלהם על הסביבה, הפכו עצמם למיקרוסקופיים.
כך ייתכן שמערכת השמש שוקקת חייזרים, ואנחנו פשוט לא מבחינים בהם.
אולי הרעיונות שבראשנו הם צורה של החיים החייזריים.
טוב, זה בהחלט רעיון מטורף.
החייזרים גרמו לי לומר זאת.
אבל זה מגניב, שנראה שלרעיונות יש חיים משל עצמם
והם מאריכים ימים יותר מהיוצרים שלהם.
אולי החיים הביולוגיים הם רק שלב חולף.
ובכן, ב- 15 השנים הבאות,
נוכל להתחיל לראות מידע ספקטרוסקופי אמיתי
מפלנטות מבטיחות בקרבת מקום שיגלו עד כמה ידידותיים לחיים הם עשויים להיות.
ובינתיים, סט"י, המחקר לחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ,
משחררת כעת את הנתונים שלה לציבור
כך שמיליוני מדענים אזרחים, אולי כולל אותכם,
יכולים להביא את כוח-ההמונים להצטרף לחיפוש.
וכאן על פני כדור הארץ, נעשים ניסויים
מדהימים כדי לנסות ליצור חיים מאפס,
חיים שעשויים להיות שונים מאוד מדפוסי ה-ד.נ.א שאנו מכירים.
כל זה יעזור לנו להבין
אם היקום שוקק חיים
או אם, אכן, זה רק אנחנו.
כל תשובה , בדרכה,
הינה מעוררת כבוד,
כי גם אם אנחנו לבד,
העובדה שאנו חושבים, וחולמים ושואלים שאלות אלה
עשויה עדיין להפוך להיות לאחת העובדות החשובות ביותר בנוגע ליקום.
ויש לי עוד פיסת חדשות טובות בשבילכם.
החיפוש אחר ידע והבנה לעולם לא נעשה משעמם.
הוא לא. למעשה ההיפך.
ככל שאתם יודעים יותר, העולם נראה מדהים יותר.
והאפשרויות המטורפות שלו, השאלות הבלתי פתורות,
שמושכות אותנו קדימה.
אז - הישארו סקרנים.