הירושי סוגימוטו: להפוך לאמן

כשהייתי סטודנט בטוקיו, למדתי פילוסופיה גרמנית וכלכלה מרקסיסטית,

כמו כן, הגל, קאנט... ניסיתי להתעדכן עם הפילוסופיה המערבית.

סוציאליזם, קומוניזם - שעכשיו נחשבים לתיאוריות שנכשלו או חשיבה שנכשלו,

אבל, אז זה היה ביטא חלום של איך אנשים יכולים לחיות יפה יחד בשלום.

ולאחר מכן, כשעברתי לקליפורניה, כולם דברו על זן ובודהיזם,

אז ביליתי שלוש שנים בקליפורניה בלימודי פילוסופיה מזרחית כדי לעדכן את עצמי.

[צוחק] אז זה הולך בכיוון השני.

1974... טוב, זו היתה תנועה של ילדי הפרחים - והייתי מאד בעניין .

[צוחק]

אז לא כל כך התייחסתי לאמנות רצינית.

רק אחרי שעברתי לניו יורק בשנת 1974, התחלתי להבין כמה חשובה ומעניינת האמנות.

אתה רואה את זה? זה בולט לעין.

אני מאוד מתעניין בתחילת המאה ה-20, המאה ה-19 בתנועת המודרניזם.

זה כמו אידיאליזם, באופן כללי. ובקרוב ריאליזם, דאדא.

זה גם ניסיון להרחיב את היכולת האנושית לראות דברים בצורה שונה.

הם מין הרפתקנים מאד שאפתנים.