♪(נגינת גיטרה)♪

(פיטר) כיום אנו שומעים מוזיקה כל הזמן.

היא מעירה אותנו,
ממריצה אותנו בהתעמלות,

מאחרת לנו לחברה בנסיעה לעבודה.

לא משנה איזו מוזיקה:

למוזיקה עצמה יש היכולת
להשפיע על מצב רוחנו ועל גופנו

בכל מיני דרכים.

אנו מנידים בראש, מתנועעים, רוקדים.

המוזיקה יודעת לגרום לנו צמרמורת,

ואפילו לעורר בכי.

המוזיקה מפעילה את כל האיזורים
שמיפינו עד כה במוח.

אין שום איזור מוכר במוח

שהמוזיקה לא נוגעת בו
באופן כלשהו.

פיטר רובין, כתב בכיר:
אבל מהו הסוד?

מה בדיוק המוזיקה עושה לנו?

כדי לגלות זאת, עברתי
סדרה שלמה של מבדקים

למדידת תגובותי למוזיקה.

פגשתי כמה ילדים
שמוחותיהם כנראה ממש משתנים

הודות לשעות לימוד, תרגול וביצוע.

שוחחתי עם מטפלת שמשתמשת במוזיקה

כדי לעזור לחברת הקונגרס לשעבר
גבריאל גיפורדס

ללמוד שוב לדבר,
ולזכות להצצה במוחו

של אמן, חתן "גראמי" כפול
בעודו מנגן.

♪ (נגינה ושירה) ♪

כל זה כדי ללמוד
איך המוזיקה משפיעה עלינו.

[אפקט הטכנולוגיה: מוזיקה]
[וויירד]

♪ (מוזיקה קצבית) ♪

אז מה קורה כשאנו מאזינים למוזיקה?

ביקרנו במכון לחקר המוח והיצירתיות
של אוניברסיטת דרום-קליפורניה,

ושם בדקו לי את הראש,
פשוטו כמשמעו,

במטרה להבין את זה.

אני אכנס למכשיר דימות
התהודה המגנטית התפקודי.

שפופרת זעירה תקיף אותי.

נפיק את קריאת הבסיס
של המוח שלי.

לאחר מכן אאזין למוזיקה,

ונראה כיצד מוחי יגיב.

תשתדל לעצום עיניים ולהירגע,

ולשקוע ככל האפשר במוזיקה, בסדר?

♪ (מוזיקה קלאסית) ♪
הנה מה שראינו.

אלה הן סריקות של המוח שלי.

באזורים באדום,
הפעילות היא מעל לממוצע;

ובכחול - מתחת לממוצע.

אתם רואים שיש פעילות באדום
בכל המוח שלי,

ולא רק במקום מסוים.

לפני 25 שנה חשבו שהשפה
מתנהלת בצד שמאל של המוח,

והמוזיקה - בצד ימין.
[דניאל לוויטין, מחבר "המוח שלך על מוזיקה"]

אבל כיום, כשיש לנו
עזרים איכותיים יותר,

דימות עצבי בהפרדה גבוהה יותר
ושיטות ניסוי טובות יותר,

גילינו שזה בכלל לא נכון.

איך זה קורה
באזורים שונים במוח?

כשהמוזיקה נקלטת ומתועלת
לחלקים שונים במוח

היא עוצרת ביחידות עיבוד מיוחדות
בקליפת המוח השמיעתית.

הן מזהות עוצמה, גובה צליל,
מקצב, גוון ודברים כאלה.

מתרחש גירוי של הקליפה החזותית
כשקוראים מוזיקה, כמוזיקאים

או כשצופים במוזיקה.

של הקליפה המוטורית, כשמקישים ברגליים,
כשמצליפים באצבעות, כשמוחאים כפיים.

ושל המוח הקטן,
שמתווך את התגובות הרגשיות.

לשמע קטע מוכר,
מערכת הזכרון שבהיפוקמפוס

מוצאת אותו איפשהו במאגרי הזכרון.

המוזיקה מתנהלת בשני חצאי המוח,

בשמאלי ובימני,
בחזית ומאחור,

בפנים ובחוץ.

♪ (שירה) ♪

ומה באשר למוחם של מוזיקאים?

ניגון של יצירה
כרוך בדברים רבים מאוד:

מערכות מוטוריות, מערכות תזמון,

מערכות זכרון,
מערכות שמיעה.

מתרחשות כל מיני פעילויות מוחיות.

ניגון מוזיקה הוא דבר חזק מאוד.

♪ (שופן, "פנטזיה - אימפרומפטו") ♪

אני אלכס ג'ייקוב רוברטסון.

אני נייתן גלן רוברטסון.

ביקשנו משני המוזיקאים
בני ה-11 האלה

לספר לנו מה קורה במוחותיהם
כשהם מנגנים.

אחדים מהדברים הכי חשובים, לדעתי,
הוא יציבה טובה,

לנגן נכון את התו,

לגאטו, סטקאטו.

♪ (נגינת כינור) ♪

בנגינה בכינור, צריך להחזיק
את היד במקום הנכון,

ולהיות מכוונן,

וצריך לא רק לדייק באינטונציה,

אלא גם בצליל.

וצריך גם ויבראטו מעולה.

צריך לחשוב על הרבה דברים.

באוניברסיטת דרום-קליפורניה,

החוקרים בחנו ילדים שמנגנים
במשך 5 השנים האחרונות

כדי לראות איך זה משפיע
על הפתחותם.

איזורי ריבוי המשימות שבמוח
מופעלים, כמובן,

אבל הם זיהו תוצאות נוספות.

ההכשרה המוזיקלית במשך 5 שנים

שיפרה את הכישורים הקוגניטיביים
ואת תהליכי קבלת ההחלטות.

נצפתה גם תועלת
בהתנהגות חברתית פעילה,

וראינו גם שינויים
במבני מוח קשורים.

(פיטר) שמעתם את זה?
שינויי במבני מוח!

הם מצאו שבמוחותיהם
של ילדים שלומדים מוזיקה

נוצרים קשרים חזקים יותר
בין חצאי המוח הימני והשמאלי,

וזה עושה אותם לפותרי-בעיות
טובים ויצירתיים יותר.

וישנו גם הרגש.

♪(צ'לו)♪

כששומעים יצירה כזאת...

♪(סן-סאנס, "הברבור")♪

...קל להבין מדוע הרגש ממלא
תפקיד גדול כל-כך במוזיקה.

השיר הזה, מאת קמיל סן-סאנס,

מוכר כמוזיקה של הברבור הגוסס בבלט.

אף שהוא מניע רקדניות
לצאת במחול,

הוא מעורר תגובות שונות
אצל אחרים.

♪(הצ'לו ממשיך)♪

יש אנשים שזה גורם להם
עור ברווז, צמרמורת.

העקצוץ המשונה הזה שחשים

כשיצירה נפלאה מכה בכם במדויק?

זה נקרא "ריגוש",
ולא כולם חשים בכך.

אבל מסתבר שאני דווקא כן.

כעת תאזינו עבורנו
לכמה קטעים מוזיקליים.

כשתחושו צמרמורת,
במידה שכן,

אני רוצה שתקישו על מקש הרווח,
כדי שנקבל סימן

מתי רגעי השיא של ההנאה.

מאט זקס, דוקטורנט
באוניברסיטת דרום-קליפורניה,

חיבר אלי חוטים כדי למדוד
את תגובתי הפיזיולוגית.

אז כשאני מרגיש
את אותו קשר רגשי

שיש לו ביטוי גופני,

נראה מה גופי עושה בפועל?

בדיוק.

♪ (צ'לו) ♪

♪ (סן-סאנס, "הברבור") ♪

אז איך היה?

זה היה...
היו המון כאלה.

קיבלנו את כולם.

גילוי נאות:
פעם ניגנתי בצ'לו,

ואולי זה קשור להשפעה
של השיר המסוים הזה.

יופי של תסרוקת!

אבל מסתבר שהמוח פעיל גם כאן.

עיבדנו את ההבדל
בין הנתיב העצבי הזה

שמחבר בין איזורי השמיעה
שבצד זה של המוח,

עם איזורי הרגש,

והראינו שהתחום הזה

שמחבר בין שני האיזורים
הוא חזק יותר.

אצל אנשים שחשים צמרמורת
יש באיזור זה יותר סיבים.

וזה אומר שאצל אנשים מסוימים
יש במוח תקשורת טובה יותר

בין מה שהם שומעים
למה שהם חשים.

למוזיקה עצמה יש גם תפקיד בריגוש.

זקס משתמש בהרצאותיו בשירים שונים
כדי לראות אם התלמידים חשים בכך.

אני אומר, "הרימו יד כשאתם חשים צמרמורת",
ומשמיע יצירה.

אם זו יצירה קלאסית,
בערך חצי מהאנשים יחושו בכך.

אבל כשהוא משמיע את זה...

♪ (מוזיקת רוק) ♪

..."גימי שלטר" של האבנים המתגלגלות.

האם ראיתם את הסרט
"20 צעדים מהתהילה"?

-הסרט התיעודי על זמרות הרקע?
-כן.

במקום מסוים בו מבודדים
.את הקולות

♪(שירת רקע בלבד)♪

כשאני משמיע את זה,
90% מהאנשים מקבלים צמרמורת,

בכל מקום.

עלי לומר לך, משהעלית את הנושא
זה גרם לי לחשוב,

ואני מקבל תחושה קלה בעורף.

אבל מדוע שזה יקרה?

התווים הגבוהים שהיא מגיעה אליהם
נשמעים כמעט כמו זעקה,

וזאת מורשת קדומה חשובה אצלנו,
לדעת לשים לב לזעקה,

להבין מה קורה,

ולברוח או להילחם,
מה שצריך לעשות.

אז מה פתאום
זה מתבטא כעונג?

זה בגלל האונה הקדם-מצחית שלנו,

החלק הרציונלי יותר של המוח
נכנס לפעולה

כדי שנבין מהר מאוד

אחרי רפלקס הבהלה ההתחלתי המהיר,

שאין בקטע המוזיקלי
שום דבר מאיים,

שאנו יושבים במקום בטוח
עם אוזניות,

ולאור ההערכה המחודשת הזאת

אנו נוטים לחשוב
על תגובות העונג.

ומי שמוצא שההאזנה למוזיקה
מענגת עד צמרמורת,

או ששונא לגמרי שיר מסוים,

זה עשוי לחולל במוח
השפעות מרתקות בהחלט.

לפי לוויטין, המוזיקה שממנה נהנים

מפעילה במוח מערכת אופיואידים פנימית --

נכון, מערכת אופיואידים.

בדיוק כמו האופיואידים
שבאים בצורת גלולה,

הכימיקלים הללו מעוררים הרגשה טובה
ובכוחם להקל על כאב.

ומוזיקה שלא אוהבים?
זו משחררת קורטיזול,

הורמון הדחק הידוע לשמצה.

אבל זה לא אפילו חצי
ממה שהמוזיקה יכולה לעשות במוח.

-תוכל להדליק את הא-א-אור?
-א-א-א...

חק שמח.

כשחברת הקונגרס לשעבר
גבריאל גיפורד נורתה ב-2011,

צד שמאל של מוחה
ניזוק באורח חמור,

ומאז היא התקשתה לדבר,

מחלה הקרויה "אפאזיה".

(יבבה)

גבי, את מתוסכלת?

אבל כדי לקבל מושג
לגבי גודל השפעתה של המוזיקה

על המוח,

צפו בסרטון הבא.

מוכנים?

(ביחד) ♪האור הקטן שלי
אתן לו לזהור♪

המילה שהיא התקשתה להגות, "אור",

יצאה בקלות בשירה.

איך ייתכן שהיא מסוגלת
לשיר מילה שאינה יכולה לומר בדיבור?

לפי מה שידוע לנו על המוח,

המחצית השמאלית שולטת בשפה,

ויש הרבה חלקים נוספים במוח

שלמוזיקה יש גישה אליהם.

המטפלת במוזיקה, מייגן מורוז,
מסייעת למטופלים להשתמש

בנתיבים אחרים כדי לרכוש מחדש
את השימוש בשפה.

לפעמים אני משווה זאת
לפקק תנועה,

כשאי-אפשר להתקדם יותר,

ואולי צריך לצאת לכביש צדדי

כדי להגיע ליעד.

אז המוזיקה היא בעקרון
כביש צדדי כזה

אל היעד החדש.

כמו מעקף.

אז כעת ידוע לנו שהמוזיקה יכולה
לעזור לנו ללמוד מחדש דברים כמו דיבור

באמצעות גישה לנתיבים חלופיים במוח,

ולימוד הנגינה יכול לעזור
לחזק קישורים במוח.

אבל מה לגבי יצירת מוזיקה?

♪ (מוזיקה קצבית) ♪

יצירת מוזיקה היא כמו --

זאת השפה של האנושות.

לאן שלא אלך בעולם,
אם אני מנגן משהו,

לא משנה אם מישהו
לא דובר את השפה שלי.

אם זה מדבר אליהם,
זה מדבר אליהם.

זהו חוייאר דפרפאולה,
המוכר כ"פנטסטיק נגריטו".

הבאנו אותו לאוניברסיטת סן-פרנסיסקו
כדי לפגוש את צ'ארלס לימב,

מדען מוח שחוקר
יצירתיות מוזיקלית.

השיר הבא הוא "דה דאפלר".

כדי להבין איך פועל מוחו
של פנטסטיק נגריטו

כשהוא יוצר מוזיקה,

ד"ר לימב ביקש ממנו לנגן
את אחד משיריו בתוך מכשיר הדימות.

♪ (פנטסטיק נגריטו שר) ♪

(פיטר) איך הגיב המוח שלו?

האיזורים שמעבדים כישורי חישה,
מוטוריקה וצליל, נדלקו.

רואים אותם כאן באדום וצהוב.
הגיוני, נכון?

אבל הנה מה שבאמת מעניין.

לימב ביקש ממנו לאלתר,

כדי לראות מה קרוה כשהו
יוצר משהו מקורי לגמרי.

♪ כמו מלחמות כוכבים בראשי ♪

♪ זה כמו מלחמות כוכבים בראשי ♪

♪ אני לא אוהב את הצליל המטורף הזה ♪

♪ אני מרגיש שאינני יכול להירגע ♪

-די.
-(צחוק)

ראו מה קורה במוח שלו.
המקומות שהיו פעילים קודם לכן,

שקשורים בכישורי מוטוריקה וצליל,

פעילים עוד יותר.

אבל אתה רואה שיש הרבה
יותר כחול בקדמת המוח שלו?

זאת האונה הקדם-מצחית,

והיא קשורה לתכנון מאומץ

וניטור עצמי מודע,

והיא כחולה כי היא
פחות פעילה.

אנו רואים שהאונה קדם-מצחית
נכבית, לכאורה

ברגעים אלה של יצירתיות גבוהה,

כאילו שהיא משחררת

את האיזורים של צנזורה עצמית
או ניטור עצמי במודע

שבד"כ פועלים שם
כדי לשלוט על הפלט שלנו.

(פיטר) ולימב גם אומר
שמדובר פשוט בשחרור.

זה ברור גם מנקודת מבט הישרדותית.

אילו בני האדם יכלו
רק לשנן את תגובותיהם,

היינו נכחדים מזמן.

זה לא רק מה שקורה
במועדונים ובאולמות ג'ז,

אלא זו אולי הצורה הבסיסית ביותר
של אנושיות,

להעלות רעיון חדש.

♪ (בלוז) ♪

(פיטר) אז מוזיקה היא הרבה יותר
מאשר תווים על נייר.

היא יכולה לשנות את הדרך
בה אנו חושבים, מדברים ומרגישים.

האם יש גבול למה שהמדע
יכול לספר לנו על המוזיקה?

בדיוק כשאני מגלה את התשובה
לדבר אחד,

צצות חמש שאלות נוספות
ומעניינות בהרבה,

ואני למדתי להעריך

כמה מורכבת היא

מערכת יצירת המוזיקה
וההאזנה למוזיקה.

זה בכלל לא הבהיר לי את הדברים.

זה עוד יותר חידתי מאי-פעם.

♪ לה לה לה לה ♪

♪ לה לה לה לה ♪

♪ לה לה ♪

♪ אלוהים... ♪

♪ האנשים ♪

(מחיאות כפיים ותרועות)