WEBVTT

00:00:10.267 --> 00:00:13.561
לאחרונה, חשבתי הרבה
על השאלה הבאה:

00:00:13.561 --> 00:00:16.794
מה היה קורה אילו
הפסקנו להאמין ברצון החופשי?

00:00:16.795 --> 00:00:19.431
איך זה היה משפיע
על יחסינו הבין-אישיים,

00:00:19.431 --> 00:00:21.891
על החברה, המוסר, משמעות החוק?

00:00:21.891 --> 00:00:25.443
למשל, האם הוויתור על האמונה
ברצון החופשי יגרור תוצאות הרות-אסון

00:00:25.443 --> 00:00:27.193
מבחינת החברה, או משהו כזה?

00:00:27.193 --> 00:00:29.928
או שמא תהיה לכך
השפעה אנושית

00:00:29.928 --> 00:00:31.528
על מנהגינו ומדיניותנו,

00:00:31.528 --> 00:00:34.903
שתשחרר אותנו מנזקי
האמונה ברצון חופשי?

00:00:34.904 --> 00:00:36.344
מה שארצה לטעון היום

00:00:36.344 --> 00:00:39.099
הוא שהאמונה ברצון החופשי
אינה דבר טוב,

00:00:39.099 --> 00:00:42.307
ויש לה צד אפל
שמוטב לנו בלעדיו.

00:00:42.307 --> 00:00:44.652
אני יודע שזה נשמע
מנוגד לשכל הישר.

00:00:44.653 --> 00:00:47.598
רבים חושבים שהחיים
ללא רצון חופשי יובילו לניהיליזם,

00:00:47.599 --> 00:00:51.368
לא תהיה כל סיבה להמשיך,
או שזה יערער את המוסר.

00:00:51.369 --> 00:00:53.472
או שפשוט נניח לפושעים
להתרוצץ חופשיים

00:00:53.472 --> 00:00:56.561
מכיוון שאין שום אחריות מוסרית.

00:00:56.562 --> 00:00:59.102
אבל אני רוצה לצייר עבורכם
תמונה שונה.

00:00:59.102 --> 00:01:01.855
זה מתחיל עם ספקנות
לגבי הרצון החופשי.

00:01:01.856 --> 00:01:05.221
אני ספקן כלפי הרצון החופשי.
אני שולל את קיומו של הרצון החופשי.

00:01:05.221 --> 00:01:08.499
הספקנות כלפי הרצון החופשי
אומרת שמי שאנו, מה שאנו עושים,

00:01:08.500 --> 00:01:11.240
נובעים בסופו של דבר
מגורמים שמחוץ לשליטתנו,

00:01:11.240 --> 00:01:12.727
ולכן,

00:01:12.728 --> 00:01:16.497
אין לנו אחריות מוסרית למעשינו
במובן היבש,

00:01:16.498 --> 00:01:21.003
כלומר, שאנו אמנם ראויים
לשבח והאשמה.

00:01:21.004 --> 00:01:24.627
בעבר הושמעו מספר טיעונים
פילוסופיים ומדעיים

00:01:24.627 --> 00:01:26.166
בזכות הספקנות
כלפי הרצון החופשי,

00:01:26.167 --> 00:01:29.100
ואני קידמתי טיעונים אלה בעבודתי,

00:01:29.101 --> 00:01:32.204
אבל לא באתי הנה כדי לשכנע אתכם
שאין לכם רצון חופשי.

00:01:32.204 --> 00:01:33.940
לא זאת מטרתי.

00:01:33.941 --> 00:01:36.245
למעשה, מעניינת אותי שאלה
שונה במקצת:

00:01:36.245 --> 00:01:39.100
מה היה קורה אילו קיבלנו
את ההשקפה הזאת?

00:01:39.100 --> 00:01:43.007
מה היה קורה בפועל
אילו הפסקנו להאמין ברצון החופשי?

00:01:43.007 --> 00:01:46.217
האם באופן כללי זה היה
טוב או רע?

00:01:46.218 --> 00:01:48.042
ובנקודה הזאת אני אופטימי.

00:01:48.042 --> 00:01:51.051
אני אופטימי באשר לתחזית
של חיים ללא רצון חופשי.

00:01:51.051 --> 00:01:53.354
אני מכנה את עצמי
"ספקן אופטימי".

00:01:53.355 --> 00:01:55.491
כספקן אופטימי,

00:01:55.491 --> 00:01:58.061
אני טוען שחיים ללא רצון חופשי
לא רק אפשריים,

00:01:58.061 --> 00:01:59.951
אלא גם עדיפים.

00:01:59.952 --> 00:02:01.769
הסיכויים למצוא משמעות בחיים

00:02:01.770 --> 00:02:04.520
ולנהל יחסים בין-אישיים טובים, למשל,

00:02:04.520 --> 00:02:05.760
לא יפחתו.

00:02:05.760 --> 00:02:07.738
למרות שמערכות ענישה מסוימות

00:02:07.738 --> 00:02:10.667
כמו אלה המבוססות
על ענישה או תגמול ראוי,

00:02:10.667 --> 00:02:11.847
צריכות להיפסל.

00:02:11.847 --> 00:02:15.221
כליאה מונעת ותכניות שיקום
תהיינה עדיין מוצדקות,

00:02:15.221 --> 00:02:17.712
ומיד ארחיב על כך.

00:02:18.163 --> 00:02:19.840
אז כספקן אופטימי,

00:02:19.840 --> 00:02:24.549
אני טוען שהחיים ללא רצון חופשי
עשויים להיות טובים לשלומותנו

00:02:24.550 --> 00:02:26.201
וליחסינו עם אחרים,

00:02:26.202 --> 00:02:29.492
משום שזה תורם לחיסול
צורה הרסנית למדי של זעם מוסרי,

00:02:29.492 --> 00:02:34.314
סוג הזעם המוסרי שמכרסם
ביחסים שלנו ובמדיניותנו החברתית.

00:02:35.315 --> 00:02:39.453
כדי להבין טוב יותר
את הצד האפל של הרצון החופשי,

00:02:39.454 --> 00:02:41.227
ברצוני לדבר

00:02:41.227 --> 00:02:44.328
על עבודה אמפירית עדכנית
בפסיכולוגיה מוסרית ופוליטית.

00:02:44.329 --> 00:02:46.781
והעבודה הזאת הוכיחה למעשה,

00:02:46.782 --> 00:02:50.302
שיש מספר קשרים מעניינים
ואולי מטרידים

00:02:50.302 --> 00:02:52.321
בין האמונה ברצון החופשי

00:02:52.322 --> 00:02:55.041
לבין שאר אמונותיהם המוסריות,
הדתיות והפוליטיות של אנשים.

00:02:55.042 --> 00:02:58.418
מה שנמצא הוא
שאמונה ברצון חופשי קשורה

00:02:58.434 --> 00:03:01.567
לרמות גבוהות של דתיות
ונטייה לענישה,

00:03:01.568 --> 00:03:03.866
ולמספר אמונות וגישות שמרניות,

00:03:03.866 --> 00:03:06.795
כמו האמונה בעולם צודק
ובסמכותיות ימנית.

00:03:06.796 --> 00:03:09.136
אתמקד רק בשני קשרים:

00:03:09.137 --> 00:03:12.555
בקשר שבין
האמונה ברצון חופשי וצידוד בענישה,

00:03:12.556 --> 00:03:16.735
ובקשר של האמונה ברצון החופשי
למה שאנו מכנים "אמונה בעולם צודק".

00:03:16.735 --> 00:03:18.802
ניקח לדוגמה את הצידוד בעונש.

00:03:18.803 --> 00:03:22.125
המחקר הזה הראה
שכאשר האמונה ברצון החופשי חזקה,

00:03:22.125 --> 00:03:24.064
אנו רואים גם עליה
בנטייה להעניש,

00:03:24.065 --> 00:03:27.244
כלומר, אנשים נוטים יותר לצדד
בצורות ענישה קשות יותר

00:03:27.244 --> 00:03:28.804
במספר תרחישים שונים.

00:03:28.804 --> 00:03:31.528
וזה הגיוני: מי שחושב שהאנשים
הם בעלי רצון חופשי,

00:03:31.528 --> 00:03:35.972
מאמין גם שמגיעים להם בדין
שבח ואשמה בשל מעשיהם.

00:03:35.973 --> 00:03:40.028
אם הם עושים משהו לא-מוסרי,
הייתם רוצים שהם ייענשו כגמולם, נכון?

00:03:40.029 --> 00:03:42.094
זה קרוב מאד לרעיון העונש:

00:03:42.095 --> 00:03:46.166
הרצון להרע לאנשים
בשל הרע שעוללו לאחרים.

00:03:46.166 --> 00:03:48.827
אבל החסרון של זה, שוב,
הוא יצירה של זעם מוסרי

00:03:48.827 --> 00:03:53.141
שהורס את יחסינו עם אחרים
ופוגע במדיניות החברתית שלנו.

00:03:53.142 --> 00:03:55.556
חישבו על כך ברמת המאקרו,

00:03:55.987 --> 00:03:59.726
האמונה ברצון חופשי
חזקה במיוחד בארה"ב.

00:03:59.727 --> 00:04:02.747
למעשה, היא שזורה לגמרי
באגדת האינדיבידואל המחוספס,

00:04:02.747 --> 00:04:05.001
האדם שבנה את עצמו,
הגורם של עצמו,

00:04:05.022 --> 00:04:07.492
אדם שיכול למשוך עצמו למעלה
בשרוכי נעליו

00:04:07.492 --> 00:04:09.782
ולהתגבר על כל המצבים בחיים.

00:04:09.782 --> 00:04:12.060
אך היות שאנו כה מחוייבים
לאמונה הזאת,

00:04:12.060 --> 00:04:14.789
אנו גם חברה מענישה למדי.

00:04:14.790 --> 00:04:16.988
חישבו על העובדה הפשוטה הזאת:

00:04:16.988 --> 00:04:20.630
אוכלוסיית ארה"ב מהווה כ-5%
מכלל העולם,

00:04:20.630 --> 00:04:23.764
אך היא כולאת 25%
מהאסירים בעולם.

00:04:23.955 --> 00:04:26.455
אחזור על כך,
כי זהו נתון מבהיל למדי:

00:04:26.455 --> 00:04:30.384
אנו מהווים שבריר
מאוכלוסיית העולם, כ-5%,

00:04:30.385 --> 00:04:33.950
אבל אנו מחזיקים וכולאים
25% מאסירי העולם.

00:04:33.951 --> 00:04:37.661
אינני חושב שיש מחלוקת על כך
שמערכת הצדק הפלילי שלנו מקולקלת.

00:04:37.661 --> 00:04:38.661
היא לא מתפקדת,

00:04:38.661 --> 00:04:41.658
לא מגבירה את בטחוננו,
לא מפחיתה את הפשיעה,

00:04:41.658 --> 00:04:44.215
היא בשום פנים ואופן לא משיגה
את יעדיה החברתיים המבוקשים,

00:04:44.215 --> 00:04:47.798
ואיננה מורידה את שיעור הרצידיביזם:
הפשיעה החוזרת.

00:04:47.799 --> 00:04:51.463
אך אולי, אולי,
אם נאמץ את ההשקפה הספקנית,

00:04:51.464 --> 00:04:55.743
נוכל לאמץ גישות יעילות
ואנושיות יותר.

00:04:55.744 --> 00:04:57.655
אז תרשו לי להתוות בקצרה

00:04:57.655 --> 00:05:01.284
איך ספקנות לגבי הרצון החופשי 
יכולה לטפל בבעיית ההתנהגות הפושעת.

00:05:01.284 --> 00:05:03.424
יש פרופסור אחד,
לא רחוק מכאן,

00:05:03.424 --> 00:05:06.290
בשם דרק פירבום,
שמלמד באוניברסיטת קורנל;

00:05:06.290 --> 00:05:08.440
הוא ספקן רצון חופשי, כמוני -

00:05:08.441 --> 00:05:11.039
והוא מציע מודל להתמודדות
על פושעים מסוכנים

00:05:11.039 --> 00:05:14.098
המבוסס על השוואה להסגר.

00:05:14.099 --> 00:05:18.025
כלומר, חולים במחלה מידבקת
עושים זאת שלא באשמתם,

00:05:18.026 --> 00:05:20.883
הם לא אחראיים לכך
מבחינה מוסרית;

00:05:20.884 --> 00:05:22.714
אנו לא חושבים
שמגיע להם להיענש.

00:05:22.714 --> 00:05:24.288
אבל מוצדק בעינינו

00:05:24.288 --> 00:05:27.347
להכניס אנשים אלה להסגר
למען שלום החברה.

00:05:27.348 --> 00:05:29.514
נוכל אם כן לומר זאת
גם על פושעים מסוכנים

00:05:29.514 --> 00:05:32.837
וגם אם נאמץ את ההשקפה
שאני מקדם

00:05:32.837 --> 00:05:36.687
ונאמין שבסופו של דבר
אנשים אינם אחראיים למי שהפכו להיות,

00:05:36.687 --> 00:05:41.013
עדיין נוכל להצדיק את מעצרם
למען שלומה של החברה .

00:05:41.014 --> 00:05:44.061
אך אם נעשה זאת,
זה ידרוש מספר רפורמות מרכזיות,

00:05:44.062 --> 00:05:47.660
שכולן, לדעתי, חשובות וטובות מאד.

00:05:47.661 --> 00:05:49.284
קודם כל, נהיה מחוייבים

00:05:49.284 --> 00:05:52.013
לשלומותם ושיקומם של פושעים,

00:05:52.014 --> 00:05:53.435
ממש כפי שאנו מחוייבים

00:05:53.435 --> 00:05:56.244
לטפל במחלתו של מי
שנמצא בהסגר.

00:05:56.245 --> 00:05:58.111
שנית,

00:06:02.731 --> 00:06:05.561
אותם עצורים לא יזכו ליחס אכזרי,

00:06:05.561 --> 00:06:10.023
ממש כפי שאנשים בהסגר
לא יזכו ליחס אכזרי.

00:06:10.023 --> 00:06:12.979
שלישית, אם יש צורות ענישה
חמורות פחות,

00:06:12.979 --> 00:06:15.611
נבחר בצורות ענישה חמורות פחות

00:06:15.611 --> 00:06:19.414
וזה עשוי לדרוש חשיבה מחדש
על כמה מחוקי הענישה הקשים יותר שלנו,

00:06:19.415 --> 00:06:22.614
ועל כמה מצורות הענישה האכזריות
ביותר שלנו בבתי-כלא באבטחה מירבית.

00:06:22.615 --> 00:06:23.436
ולבסוף,

00:06:23.436 --> 00:06:26.386
אם אתם חושבים כמוני
ולדעתכם, הנסיבות המקריות

00:06:26.386 --> 00:06:28.206
הן שמניעות מלכתחילה
את ההתנהגויות האלה,

00:06:28.206 --> 00:06:31.956
הרי שספקני הרצון החופשי
צריכים להקדיש את כספם, משאביהם ומיקודם

00:06:31.956 --> 00:06:34.956
לטיפול בגורמים המערכתיים
שמובילים לפשיעה:

00:06:34.956 --> 00:06:37.088
אי-שוויון כלכלי, אי-שוויון בהשכלה.

00:06:37.088 --> 00:06:39.678
אז במקום להאשים אנשים
ולהעניש אותם בסוף התהליך,

00:06:39.679 --> 00:06:43.488
ננסה למנוע את ההתנהגות הפושעת
כבר מההתחלה.

00:06:43.489 --> 00:06:44.843
(מחיאות כפיים)

00:06:44.844 --> 00:06:46.004
תודה לכם.

00:06:46.005 --> 00:06:48.425
לא זו בלבד שלדעתי,
ספקני הרצון החופשי יכולים

00:06:48.425 --> 00:06:50.315
להתמודד בהצלחה עם התנהגות פושעת,

00:06:50.315 --> 00:06:52.987
אלא שלדעתי הם יוכלו לעשות זאת
ביתר אנושיות ויעילות.

00:06:52.987 --> 00:06:55.535
כעת הרשו לי לעבור
לאמונה השניה שציינתי:

00:06:55.535 --> 00:06:58.762
המחקר הזה גם הוכיח
שהאמונה ברצון החופשי

00:06:58.762 --> 00:07:00.950
קשור למה שידוע
כאמונה בעולם צודק.

00:07:00.950 --> 00:07:02.278
ומהי האמונה בעולם צודק?

00:07:02.278 --> 00:07:04.931
עקרונית, מדובר באמונה שהעולם צודק,

00:07:04.931 --> 00:07:08.935
דברים טובים קורים לאנשים טובים
ודברים רעים - לאנשים רעים.

00:07:08.936 --> 00:07:12.383
אבל ביסודה זו גם גישה
של האשמת הקורבן,

00:07:12.384 --> 00:07:15.312
כי מניחים שלאנשים מגיע
מה שקורה להם,

00:07:15.312 --> 00:07:19.206
ומי שמזלו לא שפר עליו,
סביר שהביא זאת על עצמו.

00:07:19.207 --> 00:07:21.298
בשנות ה-60 של המאה ה-20
פסיכולוגים פיתחו

00:07:21.298 --> 00:07:23.638
את "סולם האמונה בעולם צודק",

00:07:23.638 --> 00:07:26.438
שנועד לדרג את מחוייבותם של אנשים
לסוג אמונה זה,

00:07:26.438 --> 00:07:29.560
אך זה נועד במיוחד כדי לתאר
את נטייתם הטבעית של אנשים

00:07:29.560 --> 00:07:33.620
להאשים את בעלי מזל הביש
במצבם הם.

00:07:33.620 --> 00:07:38.613
הם גילו במשך השנים שציונים גבוהים
של האמונה בעולם צודק

00:07:38.614 --> 00:07:41.903
קשורים לסבירות לזלזל
בקורבנות תמימים,

00:07:41.904 --> 00:07:44.767
לתת אמון במוסדות וברשויות הקיימים,

00:07:44.768 --> 00:07:48.177
ולהאשים עניים ולשבח עשירים
על גורלם.

00:07:48.178 --> 00:07:51.197
כפי שאמרתי, זאת במהותה
גישה של האשמת הקורבן;

00:07:51.198 --> 00:07:53.955
רואים בכל החברה ביטויים שלה.

00:07:53.956 --> 00:07:55.271
אחת הנטיות הממאירות ביותר

00:07:55.272 --> 00:07:58.351
היא הנטייה, גם בקרב אנשים רגילים
וגם במערכת המשפט,

00:07:58.352 --> 00:08:00.781
להאשים קורבנות אונס במצבם.

00:08:00.782 --> 00:08:01.942
אז אם העולם צודק,

00:08:01.943 --> 00:08:05.622
צדיק וטוב לו
ורשע - ורע לו,

00:08:05.623 --> 00:08:08.391
הרי שכדי ליישב
מעשה איום כמו אונס

00:08:08.392 --> 00:08:10.773
בין השמירה על האמונה
שהעולם צודק,

00:08:10.773 --> 00:08:13.565
צריך להפוך את הקורבן התמים
לאדם אשם.

00:08:13.566 --> 00:08:15.305
"היא התלבשה באופן מגרה",

00:08:15.306 --> 00:08:17.575
"היא לא היתה צריכה ללכת לשם".

00:08:17.575 --> 00:08:21.787
אפשר לראות ביטוי נוסף
של גישת האשמת הקורבן בכל החברה.

00:08:21.787 --> 00:08:25.000
למשל, להאשים את העניים במצבם.

00:08:25.000 --> 00:08:27.598
לטעון שאנשים נתמכי סעד
הם עצלנים או גנבים.

00:08:27.598 --> 00:08:31.347
או להאשים את הילדים וההורים עצמם
באי-השוויון בהשכלה.

00:08:31.348 --> 00:08:34.765
אבל כולנו יודעים, ולו רק
לרגעים של מודעות רציונלית,

00:08:34.765 --> 00:08:36.385
שהעולם איננו צודק,

00:08:36.385 --> 00:08:38.819
ושההגרלה של החיים
לא תמיד הוגנת.

00:08:38.819 --> 00:08:41.609
עלינו להכיר בתפקידו
של המזל בחיינו,

00:08:41.609 --> 00:08:44.479
במי שאנו
ובמי שאנו הופכים להיות, נכון?

00:08:44.480 --> 00:08:47.063
לא לכולנו יש נקודות התחלה זהות.

00:08:47.064 --> 00:08:49.434
כפי שאמרתי בהתחלה,
אני אופטימי,

00:08:49.435 --> 00:08:52.348
האופטימיות שלי היא בכך
שאם נוכל לאמץ השקפה ספקנית זאת,

00:08:52.348 --> 00:08:55.888
אולי נוכל להשתחרר מכמה
מהאמונות והנטיות המזיקות האלה.

00:08:55.890 --> 00:08:59.790
למען האמת, מחקר שפורסם לאחרונה
ב"כתב העת למדעי הפסיכולוגיה"

00:08:59.790 --> 00:09:03.236
מצא שירידה באמונותיהם
של אנשים ברצון החופשי

00:09:03.236 --> 00:09:04.933
הפחיתה אצלם את הנטייה להעניש,

00:09:04.933 --> 00:09:09.010
והם קראו לצורות טיפול נוקשות פחות
במספר תרחישים תיאורטיים.

00:09:09.010 --> 00:09:12.203
זה אומר לי שני דברים: האחד,
זה מאשר את מה שאמרתי קודם,

00:09:12.203 --> 00:09:15.491
שכאשר האמונה ברצון החופשי חזקה,
אנו מוצאים נטיה מוגברת להעניש,

00:09:15.491 --> 00:09:17.270
אבל זה גם מעורר בי תקווה

00:09:17.270 --> 00:09:20.579
שאולי נצליח לשחרר עצמנו
מכמה האמונות המזיקות האלה

00:09:20.579 --> 00:09:24.250
ובכך נרפה קצת מהזעם המוסרי
שאותו תיארתי.

00:09:24.250 --> 00:09:27.052
הצעתי, אם כן, פשוטה למדי.

00:09:27.053 --> 00:09:28.793
הבה לא נחשוש
מלהטיל ספק ברצון החופשי.

00:09:28.793 --> 00:09:30.180
הבה נאמץ זאת.

00:09:30.180 --> 00:09:32.584
הבה נניח לאמונה ברצון החופשי,
ויחד עימה,

00:09:32.584 --> 00:09:36.180
לאמונה המשחיתה ב"מה שמגיע",
שלאנשים מגיע מה שקורה להם.

00:09:36.180 --> 00:09:38.319
הבה נניח מאחורינו את הרעיון
הלא-מתאים הזה,

00:09:38.319 --> 00:09:40.749
ננטוש את זעמנו המוסרי
ונפסיק להאשים את הקורבן.

00:09:40.749 --> 00:09:43.184
תחת זאת, הבה נפנה 


00:09:43.184 --> 00:09:45.164
לטיפול בגורמים לפשיעה,

00:09:45.164 --> 00:09:49.521
לאי-השוויון הכלכלי
ולאי-השוויון בהשכלה.

00:09:49.522 --> 00:09:52.146
כשננטוש את האמונה ברצון החופשי
זה יאפשר לנו

00:09:52.146 --> 00:09:55.076
לראות ביתר בהירות את הגורמים
וביתר עומק את המערכות

00:09:55.076 --> 00:09:56.890
שמעצבות בני-אדם והתנהגויות,

00:09:56.890 --> 00:09:59.930
וזה יאפשר לנו לאמץ
גישות אנושיות ויעילות יותר

00:09:59.930 --> 00:10:02.870
בחינוך, בפלילים ובמדיניות החברתית.

00:10:02.870 --> 00:10:04.201
תודה רבה לכם.

00:10:04.201 --> 00:10:06.210
(מחיאות כפיים)