WEBVTT

00:00:02.040 --> 00:00:05.100
(בושוויק, ברוקלין)

00:00:08.740 --> 00:00:13.640
צילומים הם שליטה בכמויות אור קטנטנות.

00:00:13.640 --> 00:00:15.560
(קלוז-אפ, ניו-יורק)

00:00:17.580 --> 00:00:18.820
לפני כמה שנים,

00:00:18.820 --> 00:00:22.460
חברה עשתה לי טובה ועזר לי למצוא משהו בחדר החושך,

00:00:22.470 --> 00:00:23.840
כשבקשתי ממנה לפתוח כמה קופסאות

00:00:23.840 --> 00:00:28.820
ובאחת מהן היה גליל של ניר צילום לא מפותח.

00:00:31.040 --> 00:00:32.240
והיא אמרה,

00:00:32.240 --> 00:00:35.680
"אין שם שום דבר, רק טפט ורוד."

00:00:35.680 --> 00:00:36.720
(מאריה רוברטסון, אמנית)

00:00:36.720 --> 00:00:38.620
אז אמרתי לה, "לא, זה לא הדפס!"

00:00:39.519 --> 00:00:43.999
פתאם היתה לי מין הארה.

00:00:45.180 --> 00:00:47.860
"מאריה רוברטסון, תגובות כימיות"

00:00:48.920 --> 00:00:49.960
(לפני 4 שנים)

00:00:54.640 --> 00:00:57.200
התחלתי לשחק עם הניר ה"שרוף"

00:00:57.200 --> 00:00:59.540
שעמד להזרק לפח

00:00:59.540 --> 00:01:01.380
והחלטתי לשחק איתו.

00:01:01.380 --> 00:01:03.240
בסוף כל יום עבודה

00:01:03.250 --> 00:01:06.050
טבלתי אותו בשאריות של כימיקלים.

00:01:08.620 --> 00:01:12.720
תמיד יש שיירים של כימיקלים בקצוות של הדפסים

00:01:12.720 --> 00:01:14.539
כשעובדים בחדר החושך.

00:01:15.220 --> 00:01:17.400
זה בדרך כלל נחשב פגום

00:01:17.410 --> 00:01:19.530
או משהו שחותכים החוצה.

00:01:20.020 --> 00:01:25.320
אני תמיד נהנית לעשות משהו מדברים שנחשבים מיותרים

00:01:25.320 --> 00:01:28.140
ולהכנס עמוק לתוך הלא נודע.

00:01:32.480 --> 00:01:36.180
(מתיו דיפל) את מדברת אלי דרך המסיכה?

00:01:36.660 --> 00:01:37.420
(רוברטסון) כן!

00:01:37.429 --> 00:01:38.220
(דיפל) אוקיי.

00:01:38.220 --> 00:01:39.399
כן, התקשרתי אליה בדיוק

00:01:39.400 --> 00:01:42.020
והיא לא יכולה לענות לטלפון.

00:01:42.020 --> 00:01:43.480
(48 שעות לפני הפתיחה)

00:01:43.480 --> 00:01:45.600
אבל היא גומרת ב-3:30

00:01:45.610 --> 00:01:47.950
הדברים מתאחרים קצת היום.

00:01:47.950 --> 00:01:50.239
הכל לאט יותר.

00:01:50.239 --> 00:01:51.519
(מתיו דיפל, הגלריסט)

00:01:52.960 --> 00:01:54.980
(רוברטסון) כשאתה צעיר שום דבר לא עוצר אותך

00:01:54.980 --> 00:01:57.940
מלעבוד עד הרגע האחרון.

00:01:57.940 --> 00:02:01.340
הטורבו המנטלי עובד בקצב.

00:02:01.340 --> 00:02:03.229
רעינות מפוזרים לכל עבר,

00:02:03.229 --> 00:02:07.489
מתגבשים ויוצרים דברים חדשים.

00:02:08.590 --> 00:02:10.699
השפה לתאר אותם

00:02:10.699 --> 00:02:15.020
באה מעולם הצילום או הציור.

00:02:15.820 --> 00:02:19.320
אין אופטיקה ביצירה שלהם.

00:02:19.330 --> 00:02:21.810
אין מריחה של שכבות מעל.

00:02:21.810 --> 00:02:27.050
אלו רק תגובות כימיות על ניר שטוח.

00:02:27.380 --> 00:02:29.120
הניר היה רטוב ואז התזתי עליו

00:02:29.130 --> 00:02:32.030
והטיפות האלה פגעו בחומר

00:02:32.030 --> 00:02:34.730
וגלשו למטה.

00:02:36.200 --> 00:02:37.920
המפתח הוא השחור

00:02:37.920 --> 00:02:40.530
והמקבע (פיקסר) הוא הלבן.

00:02:40.530 --> 00:02:43.310
וכשיש רק אחד מהם

00:02:43.310 --> 00:02:44.440
התוצאה צפויה.

00:02:44.440 --> 00:02:48.420
כשמערבבי אותם במים במינונים שונים,

00:02:48.420 --> 00:02:50.060
משהו אחר מתרחש.

00:02:50.520 --> 00:02:52.740
אני יכולה לכוון התרחשות

00:02:52.740 --> 00:02:55.150
אבל לא לשלוט בה.

00:02:55.150 --> 00:02:58.610
לאט לאט, נוצר סגול בגוון מג'נטה.

00:02:58.610 --> 00:03:01.150
כשהמפתח היה קר, יצא צבע ירוק.

00:03:01.150 --> 00:03:02.910
וכשהמפתח והמקבע התערבבו

00:03:02.910 --> 00:03:04.850
נוצר כתום וצהוב.

00:03:04.850 --> 00:03:07.490
לפעמים יש חלקים שאני לא יודעת לאן יתפתחו,

00:03:07.490 --> 00:03:11.760
ונוצר מין צבע לוונדר-היפי-פסיכודלי.

00:03:12.480 --> 00:03:14.720
זה מיסתורי ומתעתע.

00:03:15.640 --> 00:03:17.940
אני באה עם תכנית,

00:03:17.940 --> 00:03:23.980
אבל התוצאות הכי מוצלחות חורגות מהתכנית.

00:03:26.560 --> 00:03:29.480
רוב הזמן אני לא יודעת מה באמת מתרחש,

00:03:29.480 --> 00:03:33.020
וכשזה נגמר, ואני שוטפת את זה אני מופתעת בעצמי, "זה מדהים!"

00:03:33.020 --> 00:03:35.240
"מי עשה את זה?" (צוחקת)

00:03:36.140 --> 00:03:39.200
(דיפל) זה בעצם ליצור מין

00:03:39.200 --> 00:03:40.560
בלאגן מובנה או נשלט

00:03:40.560 --> 00:03:43.270
ולגלות איך זה יצא

00:03:43.270 --> 00:03:46.959
ואם זה יפה או מוצלח או לא מוצלח.

00:03:46.959 --> 00:03:49.610
ואני חושב שהיא מאד מודעת,

00:03:49.610 --> 00:03:51.810
שזה לא תמיד יצליח.

00:03:52.260 --> 00:03:53.200
(רוברטסון) לא!

00:03:53.200 --> 00:03:53.820
זה בסדר.

00:03:53.820 --> 00:03:55.480
לא, זה...

00:03:55.480 --> 00:03:56.080
בבקשה אל תיגע!

00:03:56.080 --> 00:03:58.220
זה כל כך, אל תיגע...

00:03:58.220 --> 00:03:59.380
לא, לא, זה בסדר.

00:03:59.380 --> 00:04:01.060
אני לא יודעת להסביר מה צריך לעשות!

00:04:03.120 --> 00:04:04.460
(גלריה אמריקן קונטמפוררי)

00:04:04.460 --> 00:04:06.400
(הבאורי, מנהטן)

00:04:08.660 --> 00:04:09.420
(ליסה) עוד משהו?

00:04:09.420 --> 00:04:12.740
(רוברטסון) יש לי חתיכת עץ שעליו הכל מודבק

00:04:24.880 --> 00:04:25.980
זה כל כך שונה...

00:04:28.620 --> 00:04:29.460
(אישה) מתיו דיפל.

00:04:29.460 --> 00:04:30.820
(דיפל) נעים להכיר.

00:04:30.820 --> 00:04:34.120
היא ממסגרת אותם ומשתמשת במסגרת כאלמנט פיסולי.

00:04:34.560 --> 00:04:36.980
(רוברטסון) מאד רציתי לעבוד עם ניר מטאלי.

00:04:36.980 --> 00:04:38.000
אבל כשהגעתי סוף סוף

00:04:38.000 --> 00:04:40.380
לעבוד ברצינות על זה,

00:04:40.380 --> 00:04:41.750
הם הפסיקו למכור אותו בגליונות,

00:04:41.750 --> 00:04:43.970
ומכרו רק בגלילים.

00:04:43.970 --> 00:04:46.669
ולא היתה לי שום דרך לחתוך את הניר

00:04:46.669 --> 00:04:48.570
לגליונות בודדים

00:04:48.570 --> 00:04:49.220
בחושך.

00:04:49.220 --> 00:04:50.740
והם יצאו

00:04:50.750 --> 00:04:51.590
עקומים ומוזרים.

00:04:51.590 --> 00:04:54.100
ואז נוכחתי אחר זמן מה

00:04:54.100 --> 00:04:56.860
"אני יכולה לבחור באיזו מידה שאני רוצה!"

00:04:56.860 --> 00:05:00.020
והקצוות נהיו ממש מיוחדים.

00:05:17.540 --> 00:05:19.280
נראה שבתהליך העבודה

00:05:19.280 --> 00:05:21.840
אפשר לבטא צדדים מהאישיות

00:05:21.850 --> 00:05:25.510
שלא מודעים להם בדרך כלל.

00:05:26.160 --> 00:05:28.200
כאילו זה החלק הטוב שבך.

00:05:28.210 --> 00:05:30.169
שמעתי שאומרים שהעבודות

00:05:30.169 --> 00:05:34.190
"נראות חופשיות ושמחות וחיוביות."

00:05:34.190 --> 00:05:35.710
ואני חושבת לעצמי,"באמת?!"

00:05:35.710 --> 00:05:37.840
"כי אני כל כך בחרדה"...( צוחקת)

00:05:37.840 --> 00:05:39.050
"כמו בחיים"

00:05:39.050 --> 00:05:39.960
ואני אומרת לעצמי "יואו!"

00:05:39.960 --> 00:05:44.240
"איזה מזל שזה יוצא ככה."

00:05:50.420 --> 00:05:52.560
רציתי לעשות עבודה ארוכה,

00:05:52.560 --> 00:05:53.520
ואז נפל האסימון.

00:05:53.520 --> 00:05:55.560
"אקח את כל הקופסא"

00:05:55.560 --> 00:05:57.699
"בלי לחתוך את הניר."

00:05:57.699 --> 00:06:00.570
זה כבר נחתך במפעל.

00:06:00.570 --> 00:06:03.290
זה כבר מלבן אחד ארוך.

00:06:05.500 --> 00:06:06.940
זה אתגר טכני

00:06:06.940 --> 00:06:09.160
לנסות ולפתח את זה ידנית.

00:06:10.340 --> 00:06:11.940
לחשוף זה קל,

00:06:11.940 --> 00:06:13.699
אבל אז ברגע שהכימיה נכנסת לתמונה

00:06:13.699 --> 00:06:15.470
אתה חייב להתמסר לזה.

00:06:15.470 --> 00:06:18.650
אתה חיב להמשיך לעבוד ולפתח את כל.

00:06:19.940 --> 00:06:21.480
הארוכים עם הדימויים,

00:06:21.480 --> 00:06:23.060
לוקחים לפחות 15 שעות.

00:06:24.900 --> 00:06:28.160
היום למחרת מוקדש לשינה ולבכי.

00:06:28.160 --> 00:06:29.040
(צוחקת)

00:06:30.040 --> 00:06:32.580
ואז לא ידעתי להתקין את זה.

00:06:32.590 --> 00:06:33.690
זה כל כל גדול.

00:06:34.240 --> 00:06:35.860
מה עושים עם זה עכשיו?

00:06:38.340 --> 00:06:41.840
מתיו מהגלריה התקשר ואמר,

00:06:41.840 --> 00:06:46.560
"מאריה, את מוכנה למכור את אחת מהעבודות הארוכות לאיזה מוסד?"

00:06:47.280 --> 00:06:48.460
ואני, כאילו,

00:06:48.900 --> 00:06:49.920
" מה זאת אומרת?"

00:06:49.930 --> 00:06:51.790
"כן, נו טוב."

00:06:51.790 --> 00:06:52.970
"טוב, נו, בטח, בטח." (צוחקת)

00:06:57.120 --> 00:06:58.120
( מנהטן, אמצע העיר)

00:06:58.120 --> 00:06:59.620
הוא לא ידע מי זה.

00:06:59.620 --> 00:07:03.020
לו ידע, הייתי אומרת "תן להם בחינם". (צוחקת)

00:07:03.540 --> 00:07:06.560
תן להם שלושה, בבקשה."

00:07:09.700 --> 00:07:12.360
אני זוכרת כילדה, הייתי מפתחת תמונות בשעה

00:07:12.370 --> 00:07:15.199
והייתי זורקת את הנגטיבים כי הם היו חסרי משמעות בעיני,

00:07:15.199 --> 00:07:16.949
והסבתא שלי הייתה שומרת אותם.

00:07:17.780 --> 00:07:18.660
לא היה לי מושג.

00:07:18.660 --> 00:07:20.740
חשבתי, "מה הדברים הקטנים הכתומים האלה? איכס."

00:07:20.740 --> 00:07:23.880
אני רוצה תמונה מודפסת.

00:07:23.880 --> 00:07:26.500
יש המון עוצמה בלהחזיק תמונה ביד,

00:07:26.509 --> 00:07:28.709
כאילו היא תשאר לעולם.

00:07:29.680 --> 00:07:32.590
פיסת זמן ביד שלי.

00:07:32.590 --> 00:07:34.860
יש לי שליטה עליה.

00:07:36.920 --> 00:07:39.080
יש הרבה מידע בחתיכת הניר הזו,

00:07:39.090 --> 00:07:40.400
וזה גם מאד עדין.

00:07:40.400 --> 00:07:46.160
היכולת של הניר לתעד כוללת גם פגיעות להנזק.

00:07:48.360 --> 00:07:52.240
כשהפיסות הארוכות האלה גמורות והן יפיפיות,

00:07:52.240 --> 00:07:54.990
יש כל כך הרבה תגובות כימיות,

00:07:54.990 --> 00:07:58.770
מיקריות שקשה לשכפל.

00:07:58.770 --> 00:08:00.800
וזה הכל הופך למשהו פגיע,

00:08:00.800 --> 00:08:04.050
וזה מותקן באויר הפתוח,

00:08:04.050 --> 00:08:05.900
בצורה הכי פחות בטוחה שיש,

00:08:05.900 --> 00:08:09.720
מעל מקלות כמו של טרפז.

00:08:27.140 --> 00:08:29.940
(רוקסנה מרוקי. אוצרת ראשית)

00:08:29.940 --> 00:08:33.260
רוקסנה מרוקי אמרה משהו חכם כשהיא התבוננה בעבודה.

00:08:33.260 --> 00:08:36.580
היא אמרה, "אנחנו מנסים לשלוט בכל, אבל לא יכולים."

00:08:36.580 --> 00:08:41.460
זה הזכיר לי שזו מהות העבודה.

00:08:41.469 --> 00:08:46.420
כל הנסיונות ייכשלו, לשלוט בחיים,