1 00:00:02,040 --> 00:00:05,100 (בושוויק, ברוקלין) 2 00:00:08,740 --> 00:00:13,640 צילומים הם שליטה בכמויות אור קטנטנות. 3 00:00:13,640 --> 00:00:15,560 (קלוז-אפ, ניו-יורק) 4 00:00:17,580 --> 00:00:18,820 לפני כמה שנים, 5 00:00:18,820 --> 00:00:22,460 חברה עשתה לי טובה ועזר לי למצוא משהו בחדר החושך, 6 00:00:22,470 --> 00:00:23,840 כשבקשתי ממנה לפתוח כמה קופסאות 7 00:00:23,840 --> 00:00:28,820 ובאחת מהן היה גליל של ניר צילום לא מפותח. 8 00:00:31,040 --> 00:00:32,240 והיא אמרה, 9 00:00:32,240 --> 00:00:35,680 "אין שם שום דבר, רק טפט ורוד." 10 00:00:35,680 --> 00:00:36,720 (מאריה רוברטסון, אמנית) 11 00:00:36,720 --> 00:00:38,620 אז אמרתי לה, "לא, זה לא הדפס!" 12 00:00:39,519 --> 00:00:43,999 פתאם היתה לי מין הארה. 13 00:00:45,180 --> 00:00:47,860 "מאריה רוברטסון, תגובות כימיות" 14 00:00:48,920 --> 00:00:49,960 (לפני 4 שנים) 15 00:00:54,640 --> 00:00:57,200 התחלתי לשחק עם הניר ה"שרוף" 16 00:00:57,200 --> 00:00:59,540 שעמד להזרק לפח 17 00:00:59,540 --> 00:01:01,380 והחלטתי לשחק איתו. 18 00:01:01,380 --> 00:01:03,240 בסוף כל יום עבודה 19 00:01:03,250 --> 00:01:06,050 טבלתי אותו בשאריות של כימיקלים. 20 00:01:08,620 --> 00:01:12,720 תמיד יש שיירים של כימיקלים בקצוות של הדפסים 21 00:01:12,720 --> 00:01:14,539 כשעובדים בחדר החושך. 22 00:01:15,220 --> 00:01:17,400 זה בדרך כלל נחשב פגום 23 00:01:17,410 --> 00:01:19,530 או משהו שחותכים החוצה. 24 00:01:20,020 --> 00:01:25,320 אני תמיד נהנית לעשות משהו מדברים שנחשבים מיותרים 25 00:01:25,320 --> 00:01:28,140 ולהכנס עמוק לתוך הלא נודע. 26 00:01:32,480 --> 00:01:36,180 (מתיו דיפל) את מדברת אלי דרך המסיכה? 27 00:01:36,660 --> 00:01:37,420 (רוברטסון) כן! 28 00:01:37,429 --> 00:01:38,220 (דיפל) אוקיי. 29 00:01:38,220 --> 00:01:39,399 כן, התקשרתי אליה בדיוק 30 00:01:39,400 --> 00:01:42,020 והיא לא יכולה לענות לטלפון. 31 00:01:42,020 --> 00:01:43,480 (48 שעות לפני הפתיחה) 32 00:01:43,480 --> 00:01:45,600 אבל היא גומרת ב-3:30 33 00:01:45,610 --> 00:01:47,950 הדברים מתאחרים קצת היום. 34 00:01:47,950 --> 00:01:50,239 הכל לאט יותר. 35 00:01:50,239 --> 00:01:51,519 (מתיו דיפל, הגלריסט) 36 00:01:52,960 --> 00:01:54,980 (רוברטסון) כשאתה צעיר שום דבר לא עוצר אותך 37 00:01:54,980 --> 00:01:57,940 מלעבוד עד הרגע האחרון. 38 00:01:57,940 --> 00:02:01,340 הטורבו המנטלי עובד בקצב. 39 00:02:01,340 --> 00:02:03,229 רעינות מפוזרים לכל עבר, 40 00:02:03,229 --> 00:02:07,489 מתגבשים ויוצרים דברים חדשים. 41 00:02:08,590 --> 00:02:10,699 השפה לתאר אותם 42 00:02:10,699 --> 00:02:15,020 באה מעולם הצילום או הציור. 43 00:02:15,820 --> 00:02:19,320 אין אופטיקה ביצירה שלהם. 44 00:02:19,330 --> 00:02:21,810 אין מריחה של שכבות מעל. 45 00:02:21,810 --> 00:02:27,050 אלו רק תגובות כימיות על ניר שטוח. 46 00:02:27,380 --> 00:02:29,120 הניר היה רטוב ואז התזתי עליו 47 00:02:29,130 --> 00:02:32,030 והטיפות האלה פגעו בחומר 48 00:02:32,030 --> 00:02:34,730 וגלשו למטה. 49 00:02:36,200 --> 00:02:37,920 המפתח הוא השחור 50 00:02:37,920 --> 00:02:40,530 והמקבע (פיקסר) הוא הלבן. 51 00:02:40,530 --> 00:02:43,310 וכשיש רק אחד מהם 52 00:02:43,310 --> 00:02:44,440 התוצאה צפויה. 53 00:02:44,440 --> 00:02:48,420 כשמערבבי אותם במים במינונים שונים, 54 00:02:48,420 --> 00:02:50,060 משהו אחר מתרחש. 55 00:02:50,520 --> 00:02:52,740 אני יכולה לכוון התרחשות 56 00:02:52,740 --> 00:02:55,150 אבל לא לשלוט בה. 57 00:02:55,150 --> 00:02:58,610 לאט לאט, נוצר סגול בגוון מג'נטה. 58 00:02:58,610 --> 00:03:01,150 כשהמפתח היה קר, יצא צבע ירוק. 59 00:03:01,150 --> 00:03:02,910 וכשהמפתח והמקבע התערבבו 60 00:03:02,910 --> 00:03:04,850 נוצר כתום וצהוב. 61 00:03:04,850 --> 00:03:07,490 לפעמים יש חלקים שאני לא יודעת לאן יתפתחו, 62 00:03:07,490 --> 00:03:11,760 ונוצר מין צבע לוונדר-היפי-פסיכודלי. 63 00:03:12,480 --> 00:03:14,720 זה מיסתורי ומתעתע. 64 00:03:15,640 --> 00:03:17,940 אני באה עם תכנית, 65 00:03:17,940 --> 00:03:23,980 אבל התוצאות הכי מוצלחות חורגות מהתכנית. 66 00:03:26,560 --> 00:03:29,480 רוב הזמן אני לא יודעת מה באמת מתרחש, 67 00:03:29,480 --> 00:03:33,020 וכשזה נגמר, ואני שוטפת את זה אני מופתעת בעצמי, "זה מדהים!" 68 00:03:33,020 --> 00:03:35,240 "מי עשה את זה?" (צוחקת) 69 00:03:36,140 --> 00:03:39,200 (דיפל) זה בעצם ליצור מין 70 00:03:39,200 --> 00:03:40,560 בלאגן מובנה או נשלט 71 00:03:40,560 --> 00:03:43,270 ולגלות איך זה יצא 72 00:03:43,270 --> 00:03:46,959 ואם זה יפה או מוצלח או לא מוצלח. 73 00:03:46,959 --> 00:03:49,610 ואני חושב שהיא מאד מודעת, 74 00:03:49,610 --> 00:03:51,810 שזה לא תמיד יצליח. 75 00:03:52,260 --> 00:03:53,200 (רוברטסון) לא! 76 00:03:53,200 --> 00:03:53,820 זה בסדר. 77 00:03:53,820 --> 00:03:55,480 לא, זה... 78 00:03:55,480 --> 00:03:56,080 בבקשה אל תיגע! 79 00:03:56,080 --> 00:03:58,220 זה כל כך, אל תיגע... 80 00:03:58,220 --> 00:03:59,380 לא, לא, זה בסדר. 81 00:03:59,380 --> 00:04:01,060 אני לא יודעת להסביר מה צריך לעשות! 82 00:04:03,120 --> 00:04:04,460 (גלריה אמריקן קונטמפוררי) 83 00:04:04,460 --> 00:04:06,400 (הבאורי, מנהטן) 84 00:04:08,660 --> 00:04:09,420 (ליסה) עוד משהו? 85 00:04:09,420 --> 00:04:12,740 (רוברטסון) יש לי חתיכת עץ שעליו הכל מודבק 86 00:04:24,880 --> 00:04:25,980 זה כל כך שונה... 87 00:04:28,620 --> 00:04:29,460 (אישה) מתיו דיפל. 88 00:04:29,460 --> 00:04:30,820 (דיפל) נעים להכיר. 89 00:04:30,820 --> 00:04:34,120 היא ממסגרת אותם ומשתמשת במסגרת כאלמנט פיסולי. 90 00:04:34,560 --> 00:04:36,980 (רוברטסון) מאד רציתי לעבוד עם ניר מטאלי. 91 00:04:36,980 --> 00:04:38,000 אבל כשהגעתי סוף סוף 92 00:04:38,000 --> 00:04:40,380 לעבוד ברצינות על זה, 93 00:04:40,380 --> 00:04:41,750 הם הפסיקו למכור אותו בגליונות, 94 00:04:41,750 --> 00:04:43,970 ומכרו רק בגלילים. 95 00:04:43,970 --> 00:04:46,669 ולא היתה לי שום דרך לחתוך את הניר 96 00:04:46,669 --> 00:04:48,570 לגליונות בודדים 97 00:04:48,570 --> 00:04:49,220 בחושך. 98 00:04:49,220 --> 00:04:50,740 והם יצאו 99 00:04:50,750 --> 00:04:51,590 עקומים ומוזרים. 100 00:04:51,590 --> 00:04:54,100 ואז נוכחתי אחר זמן מה 101 00:04:54,100 --> 00:04:56,860 "אני יכולה לבחור באיזו מידה שאני רוצה!" 102 00:04:56,860 --> 00:05:00,020 והקצוות נהיו ממש מיוחדים. 103 00:05:17,540 --> 00:05:19,280 נראה שבתהליך העבודה 104 00:05:19,280 --> 00:05:21,840 אפשר לבטא צדדים מהאישיות 105 00:05:21,850 --> 00:05:25,510 שלא מודעים להם בדרך כלל. 106 00:05:26,160 --> 00:05:28,200 כאילו זה החלק הטוב שבך. 107 00:05:28,210 --> 00:05:30,169 שמעתי שאומרים שהעבודות 108 00:05:30,169 --> 00:05:34,190 "נראות חופשיות ושמחות וחיוביות." 109 00:05:34,190 --> 00:05:35,710 ואני חושבת לעצמי,"באמת?!" 110 00:05:35,710 --> 00:05:37,840 "כי אני כל כך בחרדה"...( צוחקת) 111 00:05:37,840 --> 00:05:39,050 "כמו בחיים" 112 00:05:39,050 --> 00:05:39,960 ואני אומרת לעצמי "יואו!" 113 00:05:39,960 --> 00:05:44,240 "איזה מזל שזה יוצא ככה." 114 00:05:50,420 --> 00:05:52,560 רציתי לעשות עבודה ארוכה, 115 00:05:52,560 --> 00:05:53,520 ואז נפל האסימון. 116 00:05:53,520 --> 00:05:55,560 "אקח את כל הקופסא" 117 00:05:55,560 --> 00:05:57,699 "בלי לחתוך את הניר." 118 00:05:57,699 --> 00:06:00,570 זה כבר נחתך במפעל. 119 00:06:00,570 --> 00:06:03,290 זה כבר מלבן אחד ארוך. 120 00:06:05,500 --> 00:06:06,940 זה אתגר טכני 121 00:06:06,940 --> 00:06:09,160 לנסות ולפתח את זה ידנית. 122 00:06:10,340 --> 00:06:11,940 לחשוף זה קל, 123 00:06:11,940 --> 00:06:13,699 אבל אז ברגע שהכימיה נכנסת לתמונה 124 00:06:13,699 --> 00:06:15,470 אתה חייב להתמסר לזה. 125 00:06:15,470 --> 00:06:18,650 אתה חיב להמשיך לעבוד ולפתח את כל. 126 00:06:19,940 --> 00:06:21,480 הארוכים עם הדימויים, 127 00:06:21,480 --> 00:06:23,060 לוקחים לפחות 15 שעות. 128 00:06:24,900 --> 00:06:28,160 היום למחרת מוקדש לשינה ולבכי. 129 00:06:28,160 --> 00:06:29,040 (צוחקת) 130 00:06:30,040 --> 00:06:32,580 ואז לא ידעתי להתקין את זה. 131 00:06:32,590 --> 00:06:33,690 זה כל כל גדול. 132 00:06:34,240 --> 00:06:35,860 מה עושים עם זה עכשיו? 133 00:06:38,340 --> 00:06:41,840 מתיו מהגלריה התקשר ואמר, 134 00:06:41,840 --> 00:06:46,560 "מאריה, את מוכנה למכור את אחת מהעבודות הארוכות לאיזה מוסד?" 135 00:06:47,280 --> 00:06:48,460 ואני, כאילו, 136 00:06:48,900 --> 00:06:49,920 " מה זאת אומרת?" 137 00:06:49,930 --> 00:06:51,790 "כן, נו טוב." 138 00:06:51,790 --> 00:06:52,970 "טוב, נו, בטח, בטח." (צוחקת) 139 00:06:57,120 --> 00:06:58,120 ( מנהטן, אמצע העיר) 140 00:06:58,120 --> 00:06:59,620 הוא לא ידע מי זה. 141 00:06:59,620 --> 00:07:03,020 לו ידע, הייתי אומרת "תן להם בחינם". (צוחקת) 142 00:07:03,540 --> 00:07:06,560 תן להם שלושה, בבקשה." 143 00:07:09,700 --> 00:07:12,360 אני זוכרת כילדה, הייתי מפתחת תמונות בשעה 144 00:07:12,370 --> 00:07:15,199 והייתי זורקת את הנגטיבים כי הם היו חסרי משמעות בעיני, 145 00:07:15,199 --> 00:07:16,949 והסבתא שלי הייתה שומרת אותם. 146 00:07:17,780 --> 00:07:18,660 לא היה לי מושג. 147 00:07:18,660 --> 00:07:20,740 חשבתי, "מה הדברים הקטנים הכתומים האלה? איכס." 148 00:07:20,740 --> 00:07:23,880 אני רוצה תמונה מודפסת. 149 00:07:23,880 --> 00:07:26,500 יש המון עוצמה בלהחזיק תמונה ביד, 150 00:07:26,509 --> 00:07:28,709 כאילו היא תשאר לעולם. 151 00:07:29,680 --> 00:07:32,590 פיסת זמן ביד שלי. 152 00:07:32,590 --> 00:07:34,860 יש לי שליטה עליה. 153 00:07:36,920 --> 00:07:39,080 יש הרבה מידע בחתיכת הניר הזו, 154 00:07:39,090 --> 00:07:40,400 וזה גם מאד עדין. 155 00:07:40,400 --> 00:07:46,160 היכולת של הניר לתעד כוללת גם פגיעות להנזק. 156 00:07:48,360 --> 00:07:52,240 כשהפיסות הארוכות האלה גמורות והן יפיפיות, 157 00:07:52,240 --> 00:07:54,990 יש כל כך הרבה תגובות כימיות, 158 00:07:54,990 --> 00:07:58,770 מיקריות שקשה לשכפל. 159 00:07:58,770 --> 00:08:00,800 וזה הכל הופך למשהו פגיע, 160 00:08:00,800 --> 00:08:04,050 וזה מותקן באויר הפתוח, 161 00:08:04,050 --> 00:08:05,900 בצורה הכי פחות בטוחה שיש, 162 00:08:05,900 --> 00:08:09,720 מעל מקלות כמו של טרפז. 163 00:08:27,140 --> 00:08:29,940 (רוקסנה מרוקי. אוצרת ראשית) 164 00:08:29,940 --> 00:08:33,260 רוקסנה מרוקי אמרה משהו חכם כשהיא התבוננה בעבודה. 165 00:08:33,260 --> 00:08:36,580 היא אמרה, "אנחנו מנסים לשלוט בכל, אבל לא יכולים." 166 00:08:36,580 --> 00:08:41,460 זה הזכיר לי שזו מהות העבודה. 167 00:08:41,469 --> 00:08:46,420 כל הנסיונות ייכשלו, לשלוט בחיים,