0:00:01.000,0:00:05.000
מרשים אותי עד כמה[br]אחד הנושאים המשתמעים מ-TED

0:00:05.000,0:00:08.000
הוא החמלה.[br]המצגות המרגשות שראינו לאחרונה:

0:00:09.000,0:00:13.000
האיידס באפריקה, הנשיא קלינטון אמש.

0:00:13.000,0:00:18.000
ואני רוצה להרחיב מעט[br]את החשיבה, ברשותכם,

0:00:18.000,0:00:23.000
על החמלה, ולהעבירה[br]מהרמה העולמית לרמה האישית.

0:00:23.000,0:00:25.000
אני אמנם פסיכולוג, אך היו רגועים:

0:00:25.000,0:00:26.000
זה לא יגיע לדיון באברי המין.

0:00:27.000,0:00:31.000
[צחוק]

0:00:32.000,0:00:34.000
לפני זמן-מה נערך מחקר חשוב

0:00:34.000,0:00:38.000
בסמינר התיאולוגי של פרינסטון,[br]שעסק בסוגיה,

0:00:39.000,0:00:42.000
מדוע, כשיש לכולנו[br]הזדמנויות כה רבות לעזור,

0:00:42.000,0:00:45.000
לפעמים אנו עוזרים, ולפעמים - לא.

0:00:46.000,0:00:49.000
קבוצת חניכי כמורה[br]מהמכללה הדתית של פרינסטון

0:00:50.000,0:00:54.000
קיבלה כמטלה לשאת דרשת-תירגול,

0:00:54.000,0:00:57.000
ולכל אחד הוקצה נושא לדרשה.

0:00:57.000,0:01:00.000
מחצית מהחניכים קיבלו כנושא

0:01:00.000,0:01:02.000
את משל "השומרוני הטוב":

0:01:02.000,0:01:04.000
האיש שעצר זר--

0:01:05.000,0:01:07.000
שעזר לאדם זר הנתון בצרה[br]לצד הדרך.

0:01:07.000,0:01:10.000
מחציתם קיבלו נושאים תנ"כיים אקראיים.

0:01:10.000,0:01:13.000
אח"כ, בזה אחר זה,[br]נאמר להם ללכת לבניין אחר,

0:01:14.000,0:01:15.000
ולשאת שם את דרשתם.

0:01:15.000,0:01:18.000
כשעברו מהבניין הראשון אל השני,

0:01:18.000,0:01:21.000
כל אחד מהם עבר[br]על פני איש שחוח ונאנח,

0:01:22.000,0:01:26.000
ושרוי בבירור במצוקה.[br]השאלה היא, האם עצרו לעזור לו?

0:01:26.000,0:01:27.000
השאלה המעניינת יותר היא:

0:01:28.000,0:01:31.000
האם היתה חשיבות לכך[br]שבאותו רגע הם הגו

0:01:31.000,0:01:35.000
במשל השומרוני הטוב?[br]תשובה: כלל לא.

0:01:36.000,0:01:39.000
הסתבר שמה שקבע אם מישהו[br]מתעכב לסייע לאדם זר בצרה,

0:01:40.000,0:01:43.000
היה באיזו מידה הוא חשב[br]שהוא ממהר:

0:01:44.000,0:01:48.000
אם חשב שהוא מאחר,[br]או היה שקוע

0:01:48.000,0:01:49.000
בנושא שעמד לדבר עליו.

0:01:50.000,0:01:52.000
וזו לדעתי הצרה של חיינו:

0:01:53.000,0:01:57.000
שאיננו מנצלים כל הזדמנות לעזור,

0:01:57.000,0:02:00.000
כי אנו ממוקדים בכיוון הלא-נכון.

0:02:00.000,0:02:03.000
יש תחום חדש בחקר המוח,[br]מדעי-המוח החברתיים.

0:02:04.000,0:02:08.000
שחוקר את המעגלים המופעלים[br]במוחות שני בני-אדם

0:02:08.000,0:02:10.000
כשהם יוצרים אינטראקציה.

0:02:10.000,0:02:14.000
והתפיסה החדשה בנוגע לחמלה

0:02:14.000,0:02:18.000
מההיבט העיצבי-חברתי,[br]היא שכברירת-המחדל אנו עוזרים.

0:02:18.000,0:02:22.000
כלומר,[br]אם אנו מתייחסים לאדם אחר,

0:02:23.000,0:02:26.000
אנו אוטומטית מזדהים עימו[br]ומרגישים אהדה כלפיו.

0:02:27.000,0:02:29.000
יש נוירונים שזוהו לאחרונה,[br]נוירוני-מראה,

0:02:29.000,0:02:33.000
שפועלים כמו נוירונים אלחוטיים,[br]ומפעילים במוחנו

0:02:33.000,0:02:37.000
בדיוק אותם אזורים כבמוח הזולת.[br]אנו חשים "עם" באופן אוטומטי.

0:02:37.000,0:02:41.000
ואם הוא בצרה,[br]אם אותו אדם סובל,

0:02:42.000,0:02:46.000
אנו מוכנים אוטומטית לעזור.[br]לפחות זו הטענה.

0:02:46.000,0:02:49.000
אז השאלה היא:[br]מדוע איננו עושים זאת?

0:02:49.000,0:02:51.000
וחושבני שזה נובע מסיבות רבות,

0:02:52.000,0:02:54.000
החל מהתרכזות מוחלטת בעצמי,

0:02:55.000,0:02:57.000
דרך שימת-לב, הזדהות, וכלה בחמלה.

0:02:57.000,0:03:01.000
והעובדה הפשוטה היא[br]שאם אנו מרוכזים בעצמנו,

0:03:02.000,0:03:05.000
עסוקים מדי בעצמנו -[br]וכאלה אנחנו משך רוב היום -

0:03:05.000,0:03:08.000
איננו באמת שמים לב לזולתנו.

0:03:08.000,0:03:10.000
והבדל זה בין המיקוד על העצמי[br]או על האחר

0:03:10.000,0:03:11.000
עשוי להיות מעודן מאוד.

0:03:11.000,0:03:15.000
יום אחד עבדתי על דוחות המס שלי,[br]ובשלב מסוים,

0:03:15.000,0:03:17.000
כשרשמתי את כל התרומות שתרמתי,

0:03:18.000,0:03:21.000
היתה לי התגלות. זה היה--[br]הגעתי להמחאה שנתתי

0:03:21.000,0:03:24.000
למכון "סווה", ושמתי לב שחשבתי,

0:03:24.000,0:03:26.000
"בחיי, ידידי לארי בריליאנט[br]יהיה באמת מאושר

0:03:27.000,0:03:28.000
שנתתי ל'סווה' כסף."

0:03:28.000,0:03:31.000
ואז הבנתי שמה שאני מקבל מהנתינה

0:03:31.000,0:03:35.000
הוא ריגוש נרקיסיסטי--[br]שאני מרגיש טוב עם עצמי.

0:03:35.000,0:03:40.000
ואז התחלתי לחשוב על האנשים בהימלאיה

0:03:40.000,0:03:42.000
שזה יסייע למחלות הראייה שלהם, והבנתי

0:03:43.000,0:03:46.000
שעברתי מהמיקוד הנרקיסיסטי הזה

0:03:47.000,0:03:50.000
לשמחה אלטרואיסטית, להרגשה טובה

0:03:50.000,0:03:54.000
ביחס לאנשים שיזכו לעזרה.[br]אני רואה בכך מניע.

0:03:54.000,0:03:57.000
אך הבחנה זו בין התרכזות בעצמנו

0:03:57.000,0:03:58.000
והתמקדות באחרים

0:03:58.000,0:04:01.000
היא דבר שאני ממליץ לכולם[br]לשים לב אליו.

0:04:01.000,0:04:04.000
אפשר לראות זאת בגדול בתחום הדייטים.

0:04:05.000,0:04:08.000
הייתי במסעדת סושי,

0:04:08.000,0:04:11.000
ושמעתי שתי נשים משוחחות[br]על אחיה של אחת מהן,

0:04:12.000,0:04:15.000
שפעיל בסצינת הפנויים-פנויות.[br]והאישה אמרה,

0:04:15.000,0:04:17.000
לאחי יש בעיה למצוא בנות-זוג,

0:04:17.000,0:04:19.000
אז הוא מנסה 'ספיד-דייטינג'.[br]מכירים את זה?

0:04:19.000,0:04:23.000
הנשים יושבות בשולחנות[br]והגברים עוברים משולחן לשולחן,

0:04:23.000,0:04:26.000
יש שעון ופעמון, וכל חמש דקות - בינגו,

0:04:27.000,0:04:29.000
השיחה מסתיימת, והאישה יכולה להחליט

0:04:29.000,0:04:33.000
אם לתת את כרטיס הביקור[br]או כתובת הדוא"ל שלה לגבר

0:04:33.000,0:04:35.000
כדי להמשיך בפגישות.[br]והאישה הזו אמרה,

0:04:35.000,0:04:39.000
"אחי מעולם לא קיבל כרטיס-ביקור,[br]ואני יודעת מדוע.

0:04:39.000,0:04:44.000
מהרגע שהוא מתיישב,[br]הוא מדבר בלי סוף על עצמו,

0:04:44.000,0:04:45.000
הוא אף פעם לא מתעניין באישה."

0:04:46.000,0:04:51.000
עשיתי קצת מחקר[br]במדור ה"סנדיי סטיילס"

0:04:51.000,0:04:54.000
של ה"ניו-יורק טיימס", וחיפשתי סיפורים[br]מאחורי-הקלעים של חיי-נישואין -

0:04:54.000,0:04:57.000
מפני שהם מאוד מעניינים,[br]והגעתי לנישואיה

0:04:57.000,0:05:00.000
של אליס צ'ארני אפשטיין. והיא סיפרה,

0:05:00.000,0:05:02.000
שכאשר היתה בסצינת הדייטים,

0:05:03.000,0:05:05.000
היתה עושה מבחן פשוט לאנשים.

0:05:06.000,0:05:08.000
המבחן היה: מהרגע שבו נפגשו,

0:05:08.000,0:05:11.000
כמה זמן עבר עד שהבחור[br]שאל אותה שאלה

0:05:11.000,0:05:13.000
שהמילה "את" כלולה בה.

0:05:13.000,0:05:17.000
וכנראה שאפשטיין ניצח במבחן,[br]ומכאן המאמר.

0:05:17.000,0:05:18.000
[צחוק]

0:05:18.000,0:05:20.000
אז זה-- זהו מבחן קטן

0:05:20.000,0:05:22.000
אני ממליץ לכם לנסותו במסיבה.

0:05:22.000,0:05:24.000
כאן ב-TED יש הזדמנויות נהדרות לכך.

0:05:26.000,0:05:29.000
ב"הרוורד ביזנס ריוויו" הופיע לאחרונה מאמר

0:05:29.000,0:05:32.000
בשם "הרגע האנושי",[br]על איך ליצור מגע אמיתי

0:05:32.000,0:05:35.000
עם מישהו בעבודה. הם אמרו,

0:05:35.000,0:05:38.000
שהכי חשוב לכבות את ה"בלקברי" שלך,

0:05:39.000,0:05:42.000
לסגור את המחשב הנייד,[br]לסיים את החלום-בהקיץ,

0:05:43.000,0:05:45.000
ולהקדיש תשומת-לב מלאה לאותו אדם.

0:05:46.000,0:05:50.000
נטבעה מילה חדשה בשפה,

0:05:51.000,0:05:54.000
עבור הרגע בו האדם שאיתנו[br]שולף את ה"בלקברי" שלו

0:05:54.000,0:05:57.000
או עונה לטלפון הנייד,[br]ולפתע איננו קיימים.

0:05:58.000,0:06:02.000
המילה היא "מבולאס":[br]צירוף של מבולבל ומבואס.

0:06:02.000,0:06:05.000
[צחוק]

0:06:05.000,0:06:11.000
לדעתי היא מתאימה מאוד.[br]האמפתיה וההתכווננות שלנו

0:06:12.000,0:06:15.000
הן שמבדילות אותנו[br]מהמקיאווליסטים והסוציופתים.

0:06:15.000,0:06:20.000
יש לי גיס שמתמחה בפחד ואימה -

0:06:20.000,0:06:23.000
כתב את "דרקולה המפורש"[br]ואת "פרנקנשטיין למתחילים"--

0:06:23.000,0:06:24.000
זכה להכשרה כמלומד של כתבי צ'וסר,

0:06:24.000,0:06:26.000
אך הוא נולד בטרנסילבניה

0:06:26.000,0:06:28.000
ואני חושב שזה קצת השפיע עליו.

0:06:28.000,0:06:32.000
על כל פנים,[br]בשלב מסוים גיסי, לאונרד,

0:06:32.000,0:06:34.000
החליט לכתוב ספר על רוצח סדרתי.

0:06:34.000,0:06:37.000
אדם שהטיל את חיתיתו[br]על האיזור בו אנו נמצאים

0:06:38.000,0:06:40.000
לפני שנים רבות.[br]הוא נודע בשם "החונק מסנטה קרוז".

0:06:41.000,0:06:45.000
לפני שעצרו אותו[br]הוא הספיק לרצוח את סבתו וסבו,

0:06:45.000,0:06:48.000
את אימו וחמש סטודנטיות[br]באוניברסיטת סנטה קרוז.

0:06:49.000,0:06:51.000
אז גיסי הצליח לראיין את הרוצח הזה,

0:06:52.000,0:06:54.000
וכשפגש אותו, תפס

0:06:54.000,0:06:55.000
שהוא טיפוס ממש מפחיד.

0:06:56.000,0:06:58.000
קודם כל, גובהו מעל שני מטרים.

0:06:58.000,0:07:01.000
אך לא זה הדבר הכי מפחיד אצלו.

0:07:01.000,0:07:06.000
הכי מפחיד זה שהאיי-קיו שלו 160:[br]גאון עם תעודות.

0:07:07.000,0:07:11.000
אך יש מיתאם אפס בין איי-קיו[br]לבין אמפתיה רגשית,

0:07:11.000,0:07:12.000
ההזדהות עם תחושות הזולת.

0:07:13.000,0:07:15.000
שני אלה נשלטים[br]ע"י אזורים נפרדים במוח.

0:07:16.000,0:07:18.000
אז בשלב מסוים אזר גיסי אומץ

0:07:19.000,0:07:21.000
ושאל את השאלה האחת[br]עליה באמת רצה תשובה.

0:07:21.000,0:07:24.000
והיא: איך יכולת לעשות זאת?

0:07:24.000,0:07:26.000
האם לא חשת רחמים כלשהם[br]כלפי קורבנותיך?

0:07:26.000,0:07:29.000
אלה היו רציחות אינטימיות מאד:[br]הוא חנק את קורבנותיו.

0:07:30.000,0:07:32.000
והחונק ענה בצורה מאוד יבשה,

0:07:32.000,0:07:37.000
"לא ולא. אילו חשתי במצוקתם[br]לא הייתי יכול לעשות זאת.

0:07:37.000,0:07:43.000
היה עלי לכבות אצלי את החלק הזה."

0:07:43.000,0:07:48.000
אני חושב שזה מטריד מאד.

0:07:49.000,0:07:53.000
ואיכשהו, הרהרתי על עניין[br]כיבוי החלק הזה אצלנו.

0:07:53.000,0:07:55.000
כשאנו מתמקדים בעצמנו,[br]בכל פעילות שהיא,

0:07:56.000,0:07:59.000
אנו אכן מכבים חלק זה בעצמנו[br]בנוכחות אדם נוסף.

0:08:00.000,0:08:05.000
חישבו על קניות,[br]חישבו על האפשרויות הטמונות

0:08:05.000,0:08:07.000
בצרכנות מתוך חמלה.

0:08:08.000,0:08:10.000
כרגע, כפי שציין ביל מק'דונו,

0:08:12.000,0:08:16.000
לחפצים שאנו קונים יש תוצאות סמויות.

0:08:16.000,0:08:19.000
כולנו מבלי-דעת קורבנות[br]של נקודה עיוורת קולקטיבית.

0:08:20.000,0:08:22.000
איננו שמים לב[br]ואיננו שמים לב לכך שאיננו שמים לב

0:08:23.000,0:08:29.000
למולקולות הרעילות שמשחררים[br]שטיח או ריפוד של מושב.

0:08:30.000,0:08:35.000
או שאיננו יודעים אם אריג זה,[br]מבחינת הטכנולוגיה

0:08:35.000,0:08:39.000
או הייצור, מזין;[br]האם הוא ניתן לשימוש חוזר

0:08:39.000,0:08:41.000
או שהוא סתם מסיים את דרכו באשפה?[br]במלים אחרות,

0:08:41.000,0:08:46.000
אנו מתעלמים מהבריאות האקולוגית והציבורית

0:08:47.000,0:08:50.000
ומההשלכות מבחינת הצדק החברתי והכלכלי

0:08:50.000,0:08:52.000
של הדברים שאנו קונים ומשתמשים בהם.

0:08:54.000,0:08:58.000
במובן מסוים,[br]החדר עצמו הוא הפיל שבחדר,

0:08:58.000,0:09:02.000
אבל איננו רואים אותו.[br]והפכנו לקורבנותיה

0:09:02.000,0:09:05.000
של מערכת שמכוונת אותנו לכיוון אחר.

0:09:06.000,0:09:09.000
חישבו על זה.[br]יש ספר נפלא שנקרא

0:09:10.000,0:09:12.000
"חפצים: חייהם הנסתרים של חפצי היומיום"

0:09:13.000,0:09:16.000
והוא מתאר את אחורי-הקלעים[br]של דברים כמו חולצות טי.

0:09:16.000,0:09:19.000
ומספר היכן גידלו את הכותנה

0:09:19.000,0:09:21.000
ועל הדשן שבו השתמשו,[br]ועל ההשפעה

0:09:21.000,0:09:25.000
שיש לאותו דשן על האדמה.[br]והוא מציין, למשל,

0:09:25.000,0:09:28.000
שהכותנה עמידה מאד לצבעי טקסטיל;

0:09:28.000,0:09:31.000
כ-60% אחוז מהצבע נשטפים לביוב.

0:09:31.000,0:09:34.000
וחוקרי מגפות יודעים היטב שבקרב ילדים,

0:09:34.000,0:09:39.000
שחיים ליד מפעלי טקסטיל,[br]יש הרבה חולים בסרטן-דם.

0:09:40.000,0:09:44.000
יש חברה בשם "בנט ושות'"[br]שמספקת סחורה ל"פולו.קום",

0:09:45.000,0:09:50.000
ול"ויקטוריה'ס סיקרט"--[br]שהודות למנכ"ל שלהם, שמודע לכך,

0:09:51.000,0:09:55.000
יצרו מיזם משותף בסין,[br]יחד עם מפעלי צביעת-הבד שלהם,

0:09:55.000,0:09:57.000
כדי לוודא שמי-הביוב שלהם

0:09:57.000,0:10:01.000
יטופלו כיאות לפני החזרתם אל מי-התהום.

0:10:01.000,0:10:05.000
כרגע אין לנו אפשרות[br]לקנות את חולצת הטי המוסרית

0:10:06.000,0:10:10.000
במקום הלא-מוסרית.[br]אז מה נדרש כדי שנוכל לעשות זאת?

0:10:13.000,0:10:16.000
חשבתי על זה. לדוגמה,

0:10:16.000,0:10:21.000
יש טכנולוגיית-תיוג אלקטרונית חדשה[br]המאפשרת לכל חנות

0:10:21.000,0:10:25.000
לדעת את כל ההיסטוריה[br]של כל פריט שעל מדפי החנות.

0:10:26.000,0:10:28.000
אפשר לעקוב לאחור עד המפעל

0:10:28.000,0:10:32.000
ואז לבחון את תהליכי הייצור

0:10:32.000,0:10:36.000
ששימשו לייצורו, ואם הוא מוסרי,

0:10:36.000,0:10:40.000
ניתן לתייגו ככזה.[br]ובמידה ואיננו כל-כך מוסרי,

0:10:40.000,0:10:44.000
אפשר להיכנס כיום לכל חנות,

0:10:44.000,0:10:47.000
לסרוק לתוך מחשב כף-היד[br]ברקוד כלשהו

0:10:47.000,0:10:49.000
שיעביר אותך לאתר מסוים.

0:10:49.000,0:10:51.000
האתר הוקם למען אנשים[br]שאלרגיים לבוטנים.

0:10:52.000,0:10:54.000
אתר זה יכול לספר לכם[br]כל מיני דברים על אותו חפץ.

0:10:55.000,0:10:56.000
במלים אחרות, בנקודת הרכישה,

0:10:56.000,0:11:00.000
נוכל לבחור מתוך חמלה.

0:11:00.000,0:11:06.000
יש אימרה בעולם המידענות:

0:11:06.000,0:11:09.000
"בסוף כולם יידעו הכל."

0:11:09.000,0:11:11.000
והשאלה היא: האם זה ישנה?

0:11:13.000,0:11:16.000
לפני זמן-מה,[br]כשעבדתי עבור ה"ניו-יורק טיימס",

0:11:17.000,0:11:19.000
זה היה בשנות ה-80. כתבתי מאמר,

0:11:19.000,0:11:21.000
על מה שהיה אז[br]בעיה חדשה בניו-יורק--

0:11:21.000,0:11:23.000
חסרי-הבית שברחובות.

0:11:23.000,0:11:27.000
ובמשך שבועיים הסתובבתי עם עובדים סוציאליים

0:11:27.000,0:11:30.000
שטיפלו בחסרי-הבית.[br]וכשראיתי את חסרי הבית,

0:11:30.000,0:11:35.000
הבנתי מהמבט בעיניהם[br]שכמעט כולם מקרים פסיכיאטריים,

0:11:35.000,0:11:39.000
שאין להם לאן לפנות.[br]הם אובחנו ככאלה. זה גרם לי--

0:11:40.000,0:11:43.000
זה טילטל והוציא אותי מהטרנס האורבני,

0:11:44.000,0:11:47.000
שבו, כשאנו עוברים ליד חסר-בית

0:11:47.000,0:11:50.000
ורואים אותו בזווית העין,[br]הוא נותר בזווית העין.

0:11:52.000,0:11:54.000
אנו לא שמים לב,[br]ולפיכך לא עושים דבר.

0:11:57.000,0:12:02.000
יום אחד, מעט אחר כך--[br]זה היה יום ו'-- בסוף היום,

0:12:02.000,0:12:05.000
ירדתי לרכבת התחתית.[br]זו היתה שעת העומס,

0:12:05.000,0:12:07.000
ואלפי אנשים זרמו במורד המדרגות.

0:12:07.000,0:12:09.000
ולפתע, כשירדתי במדרגות,

0:12:09.000,0:12:12.000
שמתי לב לגבר אחד, שמוט על צידו,

0:12:12.000,0:12:16.000
ללא חולצה, חסר-תנועה,[br]והאנשים פשוט עברו מעליו -

0:12:17.000,0:12:18.000
מאות רבות של אנשים.

0:12:19.000,0:12:22.000
ומאחר והטרנס האורבני שלי נחלש מעט,

0:12:23.000,0:12:26.000
מצאתי עצמי עוצר[br]כדי לראות מה לא בסדר איתו.

0:12:27.000,0:12:29.000
ברגע שעצרתי,[br]חצי-תריסר אנשים אחרים

0:12:30.000,0:12:31.000
הקיפו מיד את אותו בחור.

0:12:32.000,0:12:34.000
גילינו שהוא היספני, שאיננו דובר אנגלית,

0:12:34.000,0:12:39.000
שאין לו כסף, שהוא שוטט[br]משך ימים ברחובות, מורעב,

0:12:39.000,0:12:40.000
ושהוא התעלף מרוב רעב.

0:12:40.000,0:12:42.000
מישהו הלך מיד להביא לו מיץ תפוזים,

0:12:42.000,0:12:44.000
מישהו הביא לו 'הוט-דוג',[br]אחר הביא שוטר.

0:12:45.000,0:12:48.000
אותו בחור חזר מיד לעמוד על רגליו.

0:12:48.000,0:12:52.000
ולשם כך נדרש רק[br]האקט הפשוט של שימת-לב.

0:12:53.000,0:12:54.000
כך שאני אופטימי.

0:12:54.000,0:12:55.000
תודה רבה לכם.

0:12:55.000,0:12:57.000
[מחיאות כפיים]