0:00:15.531,0:00:19.163
כמו שאתם יכולים לדמיין, לפני 400 שנה

0:00:19.163,0:00:21.997
ניווט באוקיינוס היה קשה.

0:00:21.997,0:00:25.713
הרוחות והזרמים דחפו ומשכו את הספינה הרחק מהמסלול,

0:00:25.713,0:00:29.514
ולכן מלחים ביססו את הכיוון שלהם על פי הנמל ממנו הם יצאו,

0:00:29.514,0:00:35.080
תוך נסיון לשמור על רישום מדויק של כיוון והמרחק שהספינה הפליגה.

0:00:35.080,0:00:38.380
התהליך הזה נקרא ניווט מנקודה לנקודה,

0:00:38.380,0:00:46.665
מכיוון שסטייה קטנה של חצי מעלה יכולה לגרום לפספוס של אי שנמצא כמה ק"מ מעבר לאופק.

0:00:46.665,0:00:49.780
זאת טעות שקל לעשות.

0:00:49.780,0:00:53.497
למרבה המזל, שלוש המצאות איפשרו את הניווט המודרני:

0:00:53.497,0:01:00.863
סקסטנט, שעונים והמתמטיקה הדרושה לביצוע החישובים הדרושים בקלות ובמהירות.

0:01:00.863,0:01:08.414
כולם חשובים. בלי הכלים הדרושים, מלחים רבים היו מהססים להתרחק מנמל מבטחים.

0:01:08.414,0:01:11.365
ג'ון בירד, יוצר מכשירים מלונדון,

0:01:11.365,0:01:16.830
ייצר את המכשיר הראשון שמדד את הזוית בין השמש והאופק במהלך היום,

0:01:16.830,0:01:19.230
המכשיר נקרא סקסטנט.

0:01:19.230,0:01:26.230
ידיעת הזווית הזאת היתה חשובה מכיוון שניתן היה להשוות אותה לאותה הזויית שנמדדה באותו הזמן באנגליה.

0:01:26.230,0:01:31.947
השוואה בין שתי זווית אלה היתה הכרחית לקביעת קו האורך שבו נמצאת הספינה.

0:01:31.947,0:01:33.515
שעונים באו אח"כ

0:01:33.515,0:01:38.497
בשנת 1761, ג'ון הריסון, יוצר שעונים ונגר,

0:01:38.497,0:01:41.980
בנה שעון שנתן שעה מדויקת בים.

0:01:41.980,0:01:48.480
השעון שהיה צריך לתת שעה מדויקת גם במהלך הנדנוד והסבסוב של הסיפון בתנאי ים קשים

0:01:48.480,0:01:52.796
היה הכרחי בכדי לדעת את השעה באנגליה.

0:01:52.796,0:01:54.880
היה מלכוד אחד בעניין:

0:01:54.880,0:01:58.714
מכיוון שכל שעון כזה נבנה ביד, הוא היה יקר מאד.

0:01:58.714,0:02:05.380
שיטה חלופית שבה משתמשים במדידות הירח וחישובים ארוכים היתה בשימוש באופן שכיח בכדי להוריד עלויות.

0:02:05.380,0:02:10.848
החישובים הדרושים בכדי לקבוע את מיקום הספינה מכל מדידה יכלו לקחת שעות.

0:02:10.848,0:02:17.713
אבל כלים כמו סקסטנט ושעונים לא היו שימושיים לולא יכלו מלחים לקבוע בעזרתם את מיקום הספינה.

0:02:17.713,0:02:24.163
למרבה המזל, ב 1600 מתמטיקאי חובב מצא את החלק החסר.

0:02:24.163,0:02:32.947
ג'ון נפייר עמל במשך יותר מ 20 שנה בטירה שלו בסקוטלנד בכדי לפתח לוגריתמים, כלי חישובי.

0:02:32.947,0:02:41.430
רעיונותיו של נפייר על לוגריתמים כוללים את הצורה של 1 חלקי e ואת הקבוע של 10 בחזקת 7.

0:02:41.430,0:02:45.432
אלגברה בתחילת המאה ה 17 לא הייתה מפותחת במלואה,

0:02:45.432,0:02:49.130
והלוגריתם של 1 עפ"י נפייר לא היה שווה ל 0.

0:02:49.130,0:02:55.080
זה גרם לחישובים להיות הרבה פחות נוחים[br]מאשר בלוגריתמים על בסיס 10.

0:02:55.080,0:02:59.547
הנרי בריגס, מתמטיקאי מפורסם מקולג' בגרישם - לונדון,

0:02:59.547,0:03:07.614
קרא את העבודה של נפייר ב 1614 ובשנת 1615 עשה את הדרך הארוכה לאדינבורו בכדי לפגוש את נפייר.

0:03:07.614,0:03:11.065
בריגס הגיע ללא הזמנה לטירה של נפייר

0:03:11.065,0:03:18.413
והציע לג'ון להחליף את הבסיס והצורה של הלוגריתמים שלו למשהו פשוט הרבה יותר.

0:03:18.413,0:03:23.231
הם שניהם הסכימו שלוגריתם של 1 בבסיס 10 יהיה שווה 0

0:03:23.231,0:03:26.431
דבר שיעשה את החישובים היומיומים לפשוטים הרבה יותר.

0:03:26.431,0:03:30.797
היום אנחנו זוכרים את הלוגריתמים האלו כלוגריתמים של בריגס.

0:03:30.797,0:03:35.098
עד שהומצאו מכשירי חישוב אלקטרוניים במאה ה 20,

0:03:35.098,0:03:44.017
כל חישוב שכלל כפל, חילוק, חזקות וחילוץ של שורשים ממספרים גדולים וקטנים

0:03:44.017,0:03:46.730
נעשה בעזרת שימוש בלוגריתמים.

0:03:46.730,0:03:50.181
ההיסטוריה של לוגריתמים אינה רק שיעור במתמטיקה.

0:03:50.181,0:03:54.380
היו שחקנים רבים שהיו אחראיים לפיתוח טכנולוגיות ניווט.

0:03:54.380,0:03:57.913
יוצרי מכשירים, אסטרונומים, מתמטיקאים,

0:03:57.913,0:03:59.981
וכמובן מלחים.

0:03:59.981,0:04:04.098
יצירתיות אינה עוסקת רק בהעמקת הידע בתחום אחד.

0:04:04.098,0:04:08.563
יצירתיות קשורה גם להפרייה הדדית בין הדיסציפלינות השונות.