ברצוני להציג בפניכם רעיון,
כפי שאתם יכולים לקרוא כאן:
דרום-מזרח קווינסלנד יכולה להפוך
לא רק ליצרנית מזון חשובה,
שזה מה שאנחנו ממילא,
במיוחד דארלינג דאונס,
אלא גם להעלות את ערך המזון
ע"י הפקת תרופות ממנו,
בפרט למחלות כרוניות
כהשמנת-יתר ודלקת-פרקים.
עיקר הניסויים ייערכו בחולדות,
ולכן אתם רואים את החולדה
בפינה העליונה.
אז השאלה הראשונה
או הנושא אליו אתייחס בעיקר
הוא הגזרים הסגולים.
ודאי תגידו,
"רגע, מה זה גזר סגול?
"הנה עוד אקדמאי טיפוסי
"שאין לו שום קשר למציאות."
הגזר הסגול הוא למעשה
הגזר המקורי.
מקורו באזור אפגניסטן ואירן,
כלומר, האזור בו שכנה פרס.
הוא שימש במשך 5,000 שנה לפחות
למטרות רפואיות.
הגזר הכתום הוא הכלאה;
הוא קיים מזה 500 שנה בלבד.
הגזר הכתום נולד בטעות.
אלה הגזרים הסגולים,
הצבעים והכימיה שלהם,
ואם אתם מצליחים לקרוא,
מצבכם טוב ממני,
הגזר האדום מכיל ליקופן,
הצבע זהה לזה של העגבניות.
הגזרים הצהובים -
אותו צבע כמו פלפל צהוב.
לגזרים הלבנים אין צבע,
וישנם הכתומים.
קצת נתונים:
מה עושים הגזרים הסגולים
כשאנו מאכילים בהם חולדות
שקיבלו תזונה עתירת-פחמימות
ועתירת-שומן?
כלומר, תזונה שגורמת
ליתר לחץ-דם, השמנה ונזק לכבד.
אנו מצליחים להפוך
את כל המגמות האלה.
כלומר, בעיות עקב תזונה,
כמו מחלות אנושיות רבות.
האכלנו אותם בזה:
הקו הסגול מייצג את הגזרים הסגולים.
בראשון רואים את לחץ הדם.
נתנו להם גזרים סגולים
או בטא-קרוטין מגזרים כתומים.
מהשבוע השמיני ואילך
לחץ היד ירד כמעט לרמה נורמלית.
מדובר בגזר, זיכרו.
הלאה: האדום לעומת הסגול.
האדום מייצג תזונה עתירת פחמימות ושומן,
ואלה משקעי שומן בטני.
גזרים סגולים,
ללא שינוי נוסף בתזונה -
כלומר, עדיין תזונה
עתירת פחמימות ושומן
וגם גזרים סגולים.
"צמיגי" שומן הבטן
חזרו למצב תקין.
מדובר בגזר.
אם נתבונן במבנה הלב:
הצבע האדום הבהיר
מציין עליה בקולגן בלב.
זה הופך את הלב לנוקשה,
אז אם נסתכל למעלה משמאל,
בעמילן התירס, חומר הבקרה,
אין בעצם שום קולגן.
המון קולגן בלב
בתזונה עתירת פחמימות ושומן.
נתנו לאותן החיות אותה התזונה,
אבל עם גזר סגול או בטא-קרוטין -
ראו את ההבדל.
אין כאן בעצם שום קולגן.
כן, זה מראה נחמד.
אבל בואו נראה את המבנה והתפקוד.
למטה יש לנו לב פועם:
זהו לב אדום.
הוא בגודל ציפורן האגודל,
ומשקלו כגרם אחד,
בודקים את הנוקשות. אנו יכולים
למדוד את נוקשות הלב הזה,
וזה מופיע בגרף הזה.
אז בתזונה עתירת פחמימות ושומן,
הנוקשות מזנקת מ-20 ל-28
יחידות בערך.
חולדות שאכלו גזרים סגולים וכתומים -
חזרו למצב תקין כמעט.
האם זה מזון או תרופה?
ואגב, לא הבטא-קרוטין
הוא שעשה זאת,
אלא הצבע בגזר הסגול.
לא הבטא-קרוטין.
כעת נסתכל על הכבד.
אלה תמונות היסטולגיות יפהפיות.
אם נמשיך,
הפחמימות והשומן הם למעלה,
הצבע הבהיר, התאים הלבנים שם,
אלה משקעי שומן,
לחיות האלה יש המון שומן בכבד,
זהו כבד שומני -
כמו ל-30% מהאוכלוסיה הבוגרת
באוסטרליה, דרך אגב.
האכלנו אותם גזרים סגולים,
הבא, הוורוד -
השומן נעלם.
אין שם שומן.
האכלנו אותם בטא-קרוטין -
השומן נשאר.
כלומר, מדובר בצבע,
הצבע שבגזרים הסגולים,
מוריד לחץ דם,
משפר את תפקוד הלב,
משפר את מבנה הכבד.
למטה יש קצת היסטולוגיה של דלקת,
וזה עצר במקרה הזה
גם את הדלקת בכבד.
האם זה מזון או תרופה?
וכעת, השמנת-יתר -
תודה על התשובה.
(צחוק)
כן, יש לנו כאן אנשים חכמים
בשורה הראשונה.
האם זו המחלה היחידה
שבה נוכל להשתמש בזה?
לא.
המכונה רומזת לי משהו -
זו כמעט השקופית האחרונה.
בדקנו את זה גם
על מודל דלקת-פרקים בחולדות -
מדובר בדלקת מסיבית;
ההשמנה היא דלקת חלשה -
וערכנו השוואה לתרופות התקניות,
שהן איבופרופן ואספירין.
באדום - הבלתי-מטופלים;
כל היתר טופלו.
הסתכלנו על ההליכה בצד הזה
ובדקנו את התנפחות הברך.
איננו מוצאים הבדל
בין החולדות שטופלו באיבורופן ובאספירין -
התרופות התקניות לטיפול בדלקת-פרקים -
לבין אלה שטופלו בגזרים סגולים.
והשאלה היא:
האם זה מזון או תרופה?
(קהל) תרופה.
תודה.
אז אני רוצה להשליך את הרעיון הזה
אל האנשים החכמים כאן,
את הרעיון שנוכל להוסיף ערך
למזונות שגדלים בדרום-מזרח קווינסלנד
ולהפיק תרופות שבהן ניתן לטפל,
במקרה זה, בבעיות דלקתיות
כמו דלקת-פרקים והשמנה.
ונוכל לעשות זאת כקהילה.
תודה לכם.