האם אי פעם מצאתם את עצמכם רואים
את השגשוג העצום בעמק הסיליקון

וקיוויתם שהייתם יודעים מראש 
מה עומד לקרות?

(צחוק)

אני כאן כדי לדבר
על מה שאני חושב שהולך להיות

השיבוש החמור ביותר שקרה בעולם הטכנולוגי

בחמש עשרה השנים האחרונות.

ואני מאמין שהתוצר הסופי של התהליך הזה
יתמקד במעורבות.

למעשה, אני חושב שהשינוי הזה
יחולל תמורה אדירה

באופן שבו נחשוב על מעורבות.

אז מה הייתם עושים
אם הייתם יודעים היום

שעומד לקרות מהפך טכנולוגי גדול

שיתחיל בשנתיים הקרובות,

ושאתם יכולים לקחת בו חלק?

מה תעשו?

קהל: נצטרף!

אם כן, זה המצב שבו אני נמצא:

חצי מהיום, אני משקיע מקצועי,

החצי בו יש אור יום.

הקשבתי לשיחה הקודמת,

ועכשיו אני יודע 
שאני צריך לישון 10 שעות בלילה,

וזו בעיה, כי אתמול בלילה המופע נגמר

בסביבות 00:30, והגעתי --

זה היה בסנטה רוזה, 
אז הגעתי הביתה קצת מאוחר.

אני רוצה שתבינו,
אני לומד את העולם הטכנולוגי כבר זמן מה,

ודברים כבר התחילו להשתנות.

אבל הם משתנים בדרכים

שאף פרשן לא מתייחס אליהן בימינו.

ישנם שישה דברים שמתרחשים
שאני הולך לשים עליהם את הדגש.

אתם צריכים להבין
שכל אחד מהם הוא השערה -

זה נתון לשינוי.

יכול להיות אפילו שהוא יתברר כלא נכון.

אבל חשוב לי שתבינו

שאני עובד על קבוצת ההשערות הללו
כבר כעשרה חודשים,

ומה שמעניין באמת הוא שאני חושף אותן

להרבה אנשים בתעשייה

והם מתקשים להפריך אותן.

אז היום אחלוק אותן איתכם,

כי אני חושב שביחד
יש לנו סיכוי להבין את זה לעומק.

הדבר הראשון -- ואני חושב
שזה די מובן מאליו --

הוא: מערכת ההפעלה 'חלונות' (Windows)
מתה.

ו ---

(מחיאות כפיים)

בלי לפגוע במיקרוסופט,

כי אני חושב שלמיקרוסופט למעשה, כחברה,
יש יכולת לעשות הרבה דברים

כדי לשמר את הצמיחה שלה,

אבל מחשבים שולחניים לא צריכים
להיות אחד מהם.

הסימן העיקרי שמורה על כך,
והיחיד שאתם צריכים לדעת

כדי להבין מה קורה פה,

הוא שהסמארטפונים באופן בסיסי
הורידו את מספר המכשירים שמריצים חלונות,

אשר מחוברים לאינטרנט, מ-96%
לפני 3 או 4 שנים,

לפחות מ-50% היום.

והמספר ממשיך לרדת באופן תלול -

הוא יֵרֵד מתחת ל-30%, קרוב לודאי
בעוד כשנה וחצי.

מיקרוסופט יכולה לעשות הרבה דברים.

היא יכולה לסגת לאקסצ'יינג' (Exchange)
ולייעל את התמחור שם.

אבל הסיבה לכך שזה כה חשוב

היא שחלונות ותוכנות לארגונים,
אשר קשורות אליה --

חִשבו על SAP ואנשים כמוהם --

העסקים האלו מניבים הכנסות
בגובה מאות מיליארדי דולרים.

ואני חושב שההכנסות האלו
עומדות לפני קופצים חדשים.

בעולם שבו כלכלת ארה"ב 
לא גדלה כל כך מהר,

לתת למישהו להיעלם זו הדרך הטובה ביותר
לפנות מקום לתעשיות חדשות.

זה המקום שממנו הולכות להגיע ההכנסות.

אבל נחשו מה?
כמו בפרסומת לסכין גינזו, יש עוד!

(צחוק)

מסתבר שמיקרוסופט היא לא החברה היחידה

ששוכבת על פסי הרכבת היום.

חברה נוספת היא גוגל.

ובכן, יכול להיות שלא התמקדתם בזה,

אבל חיפוש על פי מילות מפתח
היווה 90% מכלל נפח החיפוש

לפני כ-4 שנים.

אבל קרה דבר מעניין.

גוגל הצליחה כל כך, 
שמלות המפתח התמלאו זבל.

למעשה, כל הרשת מלאה בזבל.

אם תחשבו על זה, הרשת הפכה כמעט
לדטרויט הדיגיטלית.

(צחוק)

אם תחפשו מספיק טוב,

תוכלו למצוא שם דברים ממש מרתקים,

אבל אם לא תיזהרו, עלולים לשדוד אתכם.

(צחוק)

וזה לא מפתיע בכלל

שכל אחד מאיתנו
וכל שאר האנשים בעולם

פנו לחפש דרכים חדשות 
למצוא את מה שאנחנו רוצים למצוא.

התחלנו עם ויקיפדיה,

ואז הגיע הפייסבוק
לענייני טעם וכסף,

טוויטר הגיע וסיפק חדשות בזמן-אמת,

לינקדאין, בשביל קשרים מקצועיים,

מאטצ' דוט קום (match.com)
בשביל קשרים פחות מקצועיים,

טריפ-אדווייזר בשביל טיולים, יֶלפּ למסעדות,

רילטור דוט קום כדי למצוא בית,
דיקשנרי דוט קום עבור מלים,

ויש אפילו אתרים שילמדו אתכם שפות שלמות.

ובכן הדבר הזה השתנה הרבה.

והנה החלק המעניין:

כמו מיקרוסופט, 
לגוגל יש הרבה דרכים להגיב

כדי להמשיך את הצמיחה העסקית שלה.

אבל היא לא יכולה לתפוס בחזרה

את מקומה כשחקן הראשי באינטרנט.

אני מאמין שכשגוגל הופיעה ב-1998,

האינטרנט היה עולם של קוד פתוח,

של זנב ארוך של אפשרויות אך בלי מנהיג.

וגוגל מילאה את החלל הזה,
סיפקה את המנהיגות החסרה

ויישמה אסטרטגיה

שמיסחרה בשיטתיות את כל סוגי התוכן.

הדרך הפשוטה ביותר לראות את זה
היא להביט בתוצאות חיפוש בגוגל:

הלוגו היחיד בדף הוא של גוגל,

כל היתר מוצג באותו גופן.

הצורה הזאת של מיסחור היתה נהדרת עבור גוגל

אבל נוראית עבור כל השאר.

אני מאמין, במידה מסויימת,
שזה נגמר -

לא כי החיפוש על פי מלות מפתח הולך להיעלם,
אלא כי, כמו מעבד תמלילים,

זה הפך מהאפליקציה החשובה ביותר שיש לנו

לסתם עוד משהו שאנחנו עושים.

ואפשר לראות את זה הכי טוב בנייד.

כי בנייד, אנשים מצאו דרכים אחרות 
למצוא את מה שהם רוצים.

חיפוש על פי מלות מפתח הוא מסורבל מדי
בטלפון סלולרי,

לכן תדירות השימוש בחיפוש כזה בסלולרי
היא רק חלק קטן

יחסית לחלקו במחשב השולחני.

וזה הסימן העיקרי לכך
שההתאוששות, אם תרצו, של גוגל

תהיה בתחום אחר מתחום החיפוש.

ההשערה השלישית שלי כבר פחות שנויה במחלוקת,

אבל היא חשובה כדי שנבין מה קרה.

אם האגף השמאלי של המשוואה הזו
הוא רשת אינטרנט בקוד פתוח,

עם האידאל של זנב ארוך עם שפע אפשרויות,

עם האמונה של היעדר פיקוח,

עם היעדר של ביטחון ובקרה,

זהו בעצם שדה קרב.

אפל נכנסה למשחק עם חזון אחר.

הם אמרו: "אנחנו חושבים שהרשת מתה.

אנחנו הולכים להיכנס לאינטרנט,

כי הוא מאגר מידע עצום,

ואנחנו הולכים לספק לכם תוכן ממותג,
מחושב, בעל ערך מוסף,

ומוגן בזכויות יוצרים."

ואנשים בחרו בזה, בהמונים,

על פני החזון של גוגל.

בשלוש השנים האחרונות,

אפל הפכה מעוד מוצר למחשב,

לחברה שתספק השנה כ-100 מיליון 
מכשירים בעלי חיבור לאינטרנט.

מאה מיליון.

זו הולכת להיות הכמות קרוב לודאי.

הנקודה היא, שזה העולם של אפל.

יש לנו מזל שאנו חלק ממנו,

כי סטיב בורר בקפידה את
מי הוא מכניס לעולם שלו.

(צחוק)

אבל חשבו על זה: דמיינו את מדינת
ג'ורג'יה במלחמת האזרחים. או קיי?

אפל היא גנרל שֵרמָן,

רשת האינטרנט היא ג'ו ג'ונסטון.

והנקודה היא ששניהם הפסידו.

אז רשת האינטרנט מביטה על זה וחושבת,

"אלוהים ישמור, אנחנו חייבים לחזור למשחק."

והמחיר של חזרה למשחק הוא להקריב את גוגל.

אז גוגל נתנה דחיפה למטוטלת הטכנולוגית

ומתחה את גבולות המיסחור עד כמה שאפשר,

עד לנקודה בה אנשים שבילו את כל חייהם

בפיתוח תוכן בידורי איכותי ובעל ערך

ועיתונות איכותית ובעלת ערך,

וספרות איכותית ובעלת ערך,

כבר לא יכולים להרוויח מכך.

אז הרשת אמרה: "טוב,
אם גוגל בצד אחד, ואפל בצד שני,

אז HTML 5 , הדור הבא, יהיה בצד של אפל.

אז הקרב החדש לא יהיה בין מיסחור מוצרים
לבין החנות של אפל,

אלא בין החנות של אפל 
לבין סוגים מובחנים היטב של תוכן.

אם אתם לא יודעים מה זה HTML 5,
אני אסביר.

זו שפת תכנות.

אבל זו שפה משמעותית מאוד.

כי בפעם הראשונה,

יהיה אפשר לבנות עמוד אינטרנט

שמשובצים בו תכנים אינטראקטיביים,

וידאו, שמע, מה שתרצו.

אבל לא עוד תיבות פלאש (Flash).

וזה שינוי עצום,

זה בעצם פותח לעולם קנבס חדש.

והוא לא פותח את זה רק עבור
הניו יורק טיימס,

הוא פותח את זה עבור כל משתמשי
וורדפרס (WordPress),

הוא פותח את זה לכל להקה...

כי פתאום, האפשרות ליצור תוכן
מחולל שינוי ומזמין,

מוצר בעל ערך מוסף -- אולי אפילו כספי --

נמצאת בידיים של כולם.

ומה שבאמת מעניין,
זה שתודות לאפל,

אין שום דבר שהתומכים במיסחור מוצרים
יכולים לעשות כדי לעצור את התהליך.

אפל עלולה לנסות לעצור את זה,
אבל אני לא חושב שזה יקרה.

אני חושב שהם חכמים יותר מכך.

אז הנקודה העיקרית היא,
שאני לא יודע איפה תעצור

המטוטלת בתנועתה לכיוון השני.

אבל אני חושב שהימים של
מיסחור-יתר מאחורינו.

וכולנו יכולים לקחת בזה חלק.

מיד אספר לכם כיצד אני אישית עושה זאת.

טאבלטים.

זו הסיבה השנייה שמערכת ההפעלה חלונות מתה.

אם יש פה מישהו שאין לו אייפד -

תראו, אין לי מניות באפל,
אז אני לא משוחד,

אבל ברצינות, אם אין לכם אייפד
אין לכם סיכוי להבין

את השינויים החשובים ביותר שמתרחשים היום.

(צחוק)

לא, אני רציני באמת בעניין הזה.

ואני חושב שהנקודה העיקרית היא 
שהשחקנים האחרים במגרש,

כרגע,

לא השאירו את חותמם.

וזכרו,

זו היתה ההשקעה שלנו שבנתה את וֶוב אוֹ אֵס
(WebOS) של פַּאלְם, שחברת HP עומדת להשיק

בקרוב, לבסוף, מתישהו.

(צחוק)

אני חושב שיש סבירות גבוהה
שאפל תנצח בקרב הזה

עם פלח שוק קרוב יותר 
לזה שיש להם עם האייפד

מאשר לזה שיש להם עם האייפון.

זה יהיה 70% או 80%.

אם זה נכון, אפל תהיה שווה
50 עד 100 מיליארד דולר יותר

בעוד כמה שנים,

מהשווי הנוכחי שלה.

ואני לא רואה אף שחקן במגרש
שיכול להתמודד מולם.

זה חשוב באמת להבין

שמבנה העלויות של אפל הוא כל כך משופר ביחס
לזה של של כל החברות אחרות,

שכמעט בלתי אפשרי לדמיין
אף יצרנית טלפונים סלולריים אחרת,

במיוחד אלו המבוססים על אנדרואיד,
מדביקה את הפער.

כי הרווח הגולמי של אפל
עולה על המחיר הקמעוני

של כמעט כל טלפון סלולרי מבוסס אנדרואיד.

הנה הרעיון שאני רוצה להשאיר לכם

כרעיון להשקעה, בעדיפות ראשונה.

הטירוף בוול סטריט הוא סביב
הרשתות החברתיות.

אבל רשתות חברתיות זה הצגת שוליים.

ואני אומר זאת כמישהו 
שרוב כספו מושקע בפייסבוק.

זה שיגעון חולף.

זה לא...

אם לצטט משפט ממלחמת הכוכבים:

זה לא השיגעון שאתם מחפשים.

זה שאנו מדברים בו יהיה כל כך
הרבה יותר גדול מזה.

פייסבוק ניצחה.

היא מערכת חלונות החדשה, או קיי?

כמה חבר'ה אחרים: טוויטר, ילפ,
סקייפ, לינקדין --

בונים פלטפורמות מוצלחות

קטנות בהרבה ממה שיש לפייסבוק.

והם יצליחו.

אבל כל המצטרפים החדשים 
יהיו חייבים לפעול לפי מודל הזינגה.

הם יהיו חייבים להכפיף את עצמם 
לפלטפורמה של פייסבוק.

והכישלון של זינגה לבנות
משהו מצליח מנותק מפייסבוק,

לדעתי, הוא הסימן הברור ביותר לסיבה 
שבגללה הפלטפורמה הזו כל כך חזקה.

אז אם אתם מפתחים סטארט-אפ היום,
בעולם החברתי,

בנו אותו על גבי פייסבוק.

זו העצה היחידה שאני יכול לתת לכם.

אבל העצה הכי חשובה היא:
תשכחו מהרשתות החברתיות.

כיום הרשת החברתית היא תכונה,
לא פלטפורמה.

אז הטמיעו רשתות חברתיות

באותו אופן שעליו קתרין דיברה כשאמרה:
"הטמיעו תכונות משחק בכל."

הכל סובב סביב מעורבות.

העתיד הולך להיות שונה.

והשאלה המרכזית היא:

מה כולנו הולכים לעשות לגבי זה?

מה שאני עושה פשוט מאוד:
אני מאמין בהשקעה במגע מלא.

אז התבוננתי ב-HTML 5 
לפני שנה בערך ואמרתי,

"זה יכול להיות ממש חשוב.
איך אדע אם זה כך?"

הלהקה שלי, מונאליס,

שלפני כמה שנים
הוציאה אלבום עם טי-בון ברנט,

שכולנו חשבנו שזה הולך להיות 
להיט ענק וכו' וכו' ...

ובכן, מה שגילינו הוא שלאף אחד לא אכפת
מזקנים שמנגנים מוזיקה של היפים, אז --

(צחוק)

אז העלינו הכל לרשת, 
פרסמנו בפייסבוק ובטוויטר.

התחלנו לעשות משהו שנקרא
שידור בטוויטר,

ההופעות החיות הראשונות,
ואחר כך הופעות מוקלטות מראש,

הופצו דרך טוויטר.

ואז התחלנו להשתמש בסטרימינג חי,
אותה טכנולוגיה בה אנחנו משתמשים כאן, היום,

כדי להפיץ וידאו חי של ההופעות שלנו 
דרך האינטרנט

ואז לאחרונה, קנינו רשת לוויינית.

למה? כי זה עולה פחות מ-3 חודשים
של המשכורת ששילמנו לאמרגן שלנו.

(צחוק)

והיום אנחנו משדרים כל אחת מההופעות שלנו --

חוץ מהמופע עם U2 --

בשידור חי, ב-HTML 5,

דרך לוויין,

במערכת שנמצאת כולה בשליטתנו.

יש לנו אפליקציה שהולכת לצאת בחודש הבא.

זה -- "אפליקציה" זה מושג לא מדויק -
האתר שלנו משודרג ל-HTML 5.

ושם תוכלו, מכל טלפון, בכל מקום,

לשמוע כל שיר שביצענו חי אי פעם

ולצפות בכל וידאו חי שיש לנו,

שזה 150, 200 הופעות.

לידיעה, זה עולה ממש כלום לעשות את זה.

ואנחנו סתם להקת נישה קטנה ולא מוכרת.

אני מבין בטכנולוגיה הרבה יותר מרוב האנשים,

אבל זה רק בגלל שאני יודע יותר
מרוב האנשים בני 55.

אבל אנשים בני 18 עד 20,
שחיים בעולם הזה,

יוכלו להשתמש בפלטפורמות האלו

במוזיקה ובכל דבר אחר

באופן שונה מהותית.

אני חושב שהיצירתיות חוזרת.

מונאליס זה משהו שבנוי סביב זה.

יש לנו אמנים שמכינים פוסטרים לכל הופעה.

יש לנו צלמים שמצלמים כל מופע,
יש לנו ציירים.

והרעיון הוא, לדעתי,
שהיצירתיות נחנקה,

לא כל כך על ידי הטכנולוגיה,

אלא על ידי ההידרדרות הכללית
של התרבות האמריקאית --

אתם יודעים, 
חוסר הרצון הכללי של אנשים ללמוד,

הרעיון שאנחנו צריכים לחזור להסתמך על
פולחנים ואמונות במקום על עובדות.

אבל אני חושב שהטכנולוגיה 
הולכת סוף-סוף לעשות לנו טובה.

אני חושב שסוף סוף היא עומדת לתת לנו
את הכלים להפוך עצמאיים.

וכבר יש ניצוצות קטנים, נכון?

אנחנו רואים את האביב הערבי

ואת ההשפעה שהיתה לטוויטר ולפייסבוק.

זה די מרגש.

אבל דמיינו עולם

שבו כל דבר הוא אפליקציה.

ב-HTML 5, דטרויט הדיגיטלית
מוחלפת ע"י הדבר הזה

שבו כל ציוץ הוא אפליקציה,

כל פרסומת היא ביטוי יחיד של חנות.

חִשבו על המשמעות של זה.

במקום לראות מודעה של אמזון על הצג,

אתם רואים את החנות, נגיד,
במדור הספרות של הניו-יורק טיימס.

אתם יכולים בו זמנית ליצור ביקוש
ולספק אותו באותו המקום.

למה?

כי זה יותר טוב לכולם.

זה חוסך זמן, מגדיל את המעורבות,

כי זה משאיר אותך באותו עמוד.

אנחנו עוברים מרשת אינטרנט של מעליות,

שבה אתה נע למקומות שונים,
ומתנתק מאתרים ומאבד אנשים,

למודל של לוח בקרה.

ונחשו מי הולך ליצור אותו?

אתם.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)