WEBVTT

00:00:14.216 --> 00:00:15.704
כשאנחנו חושבים על למידה,

00:00:15.704 --> 00:00:18.365
אנחנו מדמיינים תלמידים בכיתה או אולם הרצאות,

00:00:18.365 --> 00:00:19.673
ספריהם פתוחים על השולחן,

00:00:19.673 --> 00:00:21.941
והם מקשיבים קשב רב למורה או מרצה

00:00:21.941 --> 00:00:23.599
בקידמת החדר.

00:00:23.599 --> 00:00:26.511
אבל בפסיכולוגיה יש ללמידה משמעות שונה.

00:00:26.511 --> 00:00:30.152
לפסיכולוגים, למידה משמעה שינוי ארוך טווח בהתנהגות

00:00:30.152 --> 00:00:32.283
המבוסס על התנסות.

00:00:32.283 --> 00:00:34.379
שני סוגי הלמידה העיקריים נקראים

00:00:34.379 --> 00:00:36.021
התניה קלאסית

00:00:36.021 --> 00:00:39.066
והתניה אופרנטית, או אינסטרומנטלית.

00:00:39.066 --> 00:00:41.969
בואו נתחיל עם התניה קלאסית.

00:00:41.969 --> 00:00:45.505
בשנות ה-1890 פיזיולוג רוסי בשם איוואן פבלוב

00:00:45.505 --> 00:00:48.404
ערך כמה מחקרים מפורסמים על כלבים.

00:00:48.404 --> 00:00:49.736
הוא הראה לכלבים אוכל

00:00:49.736 --> 00:00:51.780
וצלצל בפעמון באותו הזמן.

00:00:51.780 --> 00:00:55.290
לאחר זמן, הכלבים קישרו את הפעמון עם האוכל.

00:00:55.290 --> 00:00:56.942
הם למדו שכששמעו את הפעמון,

00:00:56.942 --> 00:00:58.420
הם יקבלו אוכל.

00:00:58.420 --> 00:01:00.454
בסופו של דבר, צליל הפעמון לבד

00:01:00.454 --> 00:01:01.915
גרם לכלבים לרייר.

00:01:01.915 --> 00:01:05.461
הם למדו לצפות למזון בהישמע צליל הפעמון.

00:01:05.461 --> 00:01:07.564
תבינו, תחת תנאים רגילים,

00:01:07.564 --> 00:01:11.015
מראה וריח של מזון גורמים לכלב לרייר.

00:01:11.015 --> 00:01:13.565
אנחנו קוראים למזון "גירוי בלתי מותנה".

00:01:13.565 --> 00:01:17.564
ולריור - "תגובה בלתי מותנית".

00:01:17.564 --> 00:01:21.032
אף אחד לא מאמן כלב לרייר מעל סטייק.

00:01:21.032 --> 00:01:24.313
אבל כשמקשרים גירוי בלתי מותנה כמו אוכל

00:01:24.313 --> 00:01:26.634
עם משהו שהיה נייטרלי בעבר,

00:01:26.634 --> 00:01:28.202
כמו צליל של פעמון,

00:01:28.202 --> 00:01:31.458
הגירוי הנייטרלי הופך להיות גירוי מותנה.

00:01:31.458 --> 00:01:35.086
וכך התגלתה ההתניה הקלאסית.

00:01:35.086 --> 00:01:37.463
אנחנו רואים איך זה עובד עם חיות,

00:01:37.463 --> 00:01:39.588
אבל איך זה עובד עם בני אדם?

00:01:39.588 --> 00:01:41.405
בדיוק באותה צורה.

00:01:41.405 --> 00:01:44.811
נגיד שיום אחד אתם הולכים לרופאה כדי לקבל זריקה.

00:01:44.811 --> 00:01:47.766
היא אומרת, "אל תדאגו, זה לא יכאב בכלל,"

00:01:47.766 --> 00:01:51.935
ואז נותנת לכם את הזריקה הכי כואבת שקיבלתם בחיים.

00:01:51.935 --> 00:01:54.856
כמה שבועות לאחר מכן אתם הולכים לרופא השיניים לביקורת.

00:01:54.856 --> 00:01:56.408
הוא מתחיל לשים מראה בפה שלכם

00:01:56.408 --> 00:01:57.859
כדי לבדוק את השיניים שלכם,

00:01:57.859 --> 00:02:01.324
והוא אומר, "אל תדאגו, זה לא יכאב בכלל."

00:02:01.324 --> 00:02:03.747
למרות שאתם יודעים שהמראה לא תכאיב,

00:02:03.747 --> 00:02:05.195
אתם מזנקים מהכסא ובורחים

00:02:05.195 --> 00:02:06.924
בצרחות מהחדר.

00:02:06.924 --> 00:02:08.604
כשהלכתם לקבל זריקה,

00:02:08.604 --> 00:02:10.852
המילים "זה לא יכאב בכלל"

00:02:10.852 --> 00:02:12.467
הפכו לגירוי מותנה,

00:02:12.467 --> 00:02:14.628
לאחר שנקשרו לכאב של הזריקה,

00:02:14.628 --> 00:02:16.637
הגירוי הבלתי מותנה,

00:02:16.637 --> 00:02:18.798
שאחריו הגיעה התגובה המותנית -

00:02:18.798 --> 00:02:21.270
לעוף משם מהר.

00:02:21.270 --> 00:02:24.008
התניה קלאסית בפעולה.

00:02:24.008 --> 00:02:26.267
התניה אופרנטית מסבירה איך תוצאות

00:02:26.267 --> 00:02:29.142
מובילות לשינויים בהתנהגות רצונית.

00:02:29.142 --> 00:02:31.478
אז איך פועלת התניה אופרנטית?

00:02:31.478 --> 00:02:34.730
ישנם שני מרכיבים עיקריים בהתניה אופרנטית:

00:02:34.730 --> 00:02:36.989
חיזוק ועונש.

00:02:36.989 --> 00:02:38.777
חיזוקים מגבירים את הסיכוי

00:02:38.777 --> 00:02:40.525
שתעשו משהו שוב,

00:02:40.525 --> 00:02:42.708
בעוד שעונשים מפחיתים את הסיכוי לכך.

00:02:42.708 --> 00:02:45.869
חיזוק ועונש יכולים להיות חיוביים או שליליים,

00:02:45.869 --> 00:02:48.134
אבל לא במובן של "טוב" או "רע".

00:02:48.134 --> 00:02:50.490
חיובי משמעו - הוספת גירוי,

00:02:50.490 --> 00:02:52.951
כמו לקבל קינוח אחרי שאכלתם את הירקות,

00:02:52.951 --> 00:02:55.264
ושלילי משמעו - הפחתת גירוי,

00:02:55.264 --> 00:02:56.965
כמו לקבל ערב בלי שיעורי בית

00:02:56.965 --> 00:02:59.469
כי הצלחתם במבחן.

00:02:59.469 --> 00:03:02.176
בואו נראה דוגמא של התניה אופרנטית.

00:03:02.176 --> 00:03:03.995
אחרי שאכלתם ארוחת ערב עם המשפחה,

00:03:03.995 --> 00:03:06.522
אתם מפנים את השולחן ורוחצים כלים.

00:03:06.522 --> 00:03:08.724
כשאתם מסיימים, אמא שלכם נותנת לכם חיבוק חזק

00:03:08.724 --> 00:03:11.108
ואומרת, "תודה שעזרתם לי."

00:03:11.108 --> 00:03:13.267
במצב הזה, התגובה של אמכם

00:03:13.267 --> 00:03:15.896
היא חיזוק חיובי אם היא מגבירה את הסיכוי

00:03:15.896 --> 00:03:17.689
שתחזרו על התגובה האופרנטית,

00:03:17.689 --> 00:03:20.611
שהיא לפנות את השולחן ולשטוף כלים.

00:03:20.611 --> 00:03:24.038
התניות אופרנטיות מתרחשות כל הזמן.

00:03:24.038 --> 00:03:25.533
כמעט כל דבר שאנחנו עושים

00:03:25.533 --> 00:03:27.473
הושפע מתי שהוא

00:03:27.473 --> 00:03:29.308
מהתניה אופרנטית.

00:03:29.308 --> 00:03:31.080
רואים אותה אפילו

00:03:31.080 --> 00:03:34.121
בכמה מצבים יוצאי דופן.

00:03:34.121 --> 00:03:36.461
קבוצה אחת של חוקרים הראתה את הכוח

00:03:36.461 --> 00:03:37.501
של התניה אופרנטית

00:03:37.501 --> 00:03:40.390
בכך שלימדה יונים להבין באמנות.

00:03:40.390 --> 00:03:42.725
החוקרים השתמשו במזון כחיזוק חיובי,

00:03:42.725 --> 00:03:44.142
ולימדו את היונים

00:03:44.142 --> 00:03:46.392
להעדיף ציורים של מונה

00:03:46.392 --> 00:03:48.388
על פני אלה של פיקאסו.

00:03:48.388 --> 00:03:50.644
כשהראו להם יצירות של אמנים אחרים,

00:03:50.644 --> 00:03:53.436
החוקרים זיהו הכללה של הגירוי

00:03:53.436 --> 00:03:55.229
כשהיונים בחרו באימפרסיוניסטים

00:03:55.229 --> 00:03:56.754
על פני הקוביסטים.

00:03:56.754 --> 00:03:58.609
אולי בהמשך הם יַתנו את היונים

00:03:58.609 --> 00:04:00.535
לצייר יצירות מופת משל עצמן.