1 00:00:08,568 --> 00:00:11,971 למישהו שנתקל בפעם הראשונה בעבודות של וויליאם שייקספיר, 2 00:00:11,971 --> 00:00:14,540 השפה אולי נשמעת מוזרה. 3 00:00:14,540 --> 00:00:17,625 אבל יש סוד לההערכה שלה 4 00:00:17,625 --> 00:00:23,383 למרות שהוא היה מפורסם במחזות שלו, שייקספיר היה ראשית משורר. 5 00:00:23,383 --> 00:00:26,202 אחד הדברים הכי חשובים בשפה של שייקספיר 6 00:00:26,202 --> 00:00:28,740 הוא השימוש בלחץ (הכוונה להדגשה). 7 00:00:28,740 --> 00:00:30,153 לא סוג כזה של לחץ, 8 00:00:30,153 --> 00:00:34,498 אלא הדרך בה אנחנו מדגישים חלק מההברות במילים יותר מאחרות. 9 00:00:34,498 --> 00:00:38,283 אנחנו כל כך מורגלים בזה שאנחנו אולי לא שמים לב לזה ראשית. 10 00:00:38,283 --> 00:00:42,462 אבל אם אתם אומרים את המילה באיטיות, אתם יכולים לזהות אותן בקלות. 11 00:00:42,462 --> 00:00:48,272 מחזאי, מחשב, טלפון. 12 00:00:48,272 --> 00:00:50,644 משוררים מאוד מודעים להדגשות האלו, 13 00:00:50,644 --> 00:00:52,609 ועשו ניסויים רבים עם המספר 14 00:00:52,609 --> 00:00:55,603 והסדר של הברות מודגשות ולא מודגשות, 15 00:00:55,603 --> 00:01:00,515 ושילבו אותן בדרכים שונות כדי ליצור מקצב בפואמות שלהם. 16 00:01:00,515 --> 00:01:01,577 כמו כותבי שירים, 17 00:01:01,577 --> 00:01:06,299 משוררים הרבה פעמים מביעים את הרעיונות שלהם דרך חזרה מוכרת של המקצבים האלה 18 00:01:06,299 --> 00:01:08,963 או מקצב פואטי, 19 00:01:08,963 --> 00:01:09,994 וכמו מוזיקה, 20 00:01:09,994 --> 00:01:14,107 לשירה יש סט מונחים משל עצמה לתאור של זה. 21 00:01:14,107 --> 00:01:15,619 בשורה של המשפט הזה, 22 00:01:15,619 --> 00:01:19,249 רגל היא מספר מסויים של הברות מודגשות ולא מודגשות 23 00:01:19,249 --> 00:01:21,407 שיוצרים יחידה מוגדרת, 24 00:01:21,407 --> 00:01:25,742 ממש כמו שמידה מוזיקלית מכילה מספר מסויים של מקצבים. 25 00:01:25,742 --> 00:01:29,504 שורה אחת של משפט מורכבת בדרך כלל ממספר רגליים. 26 00:01:29,504 --> 00:01:33,799 לדוגמה, דקטיל היא רגל מטרית של שלוש הברות 27 00:01:33,799 --> 00:01:37,976 עם הראשונה מודגשת, והשנייה והשלישית לא מודגשות. 28 00:01:37,976 --> 00:01:41,164 דקטילים יכולים ליצור שורות שנעות במהירות ואוספות כוח, 29 00:01:41,164 --> 00:01:44,541 כמו בפואמה של רוברט בראונינג, "המנהיג האבוד." 30 00:01:44,541 --> 00:01:51,505 "רק עבור חופן כסף הוא עזב אותנו, רק עבור צלע ומקל במעילו." 31 00:01:51,505 --> 00:01:54,403 סוג נוסף של רגל היא טרוקי עם שתי הברות, 32 00:01:54,403 --> 00:01:57,619 הברה מודגשת שאחריה אחת לא מודגשת. 33 00:01:57,619 --> 00:02:00,272 הטרוקי בשורות האלו ממקבט של שייקספיר 34 00:02:00,272 --> 00:02:04,224 משוות טון מאיים ומפחיד ללחש של המכשפה. 35 00:02:04,224 --> 00:02:10,750 "כפול, כפול, עומס וצרות; אש בוערת וקדרות מבעבעות." 36 00:02:10,750 --> 00:02:13,674 אבל עם שייקספיר, הכל נוגע לאיאמב. 37 00:02:13,674 --> 00:02:16,541 שתי ההברות האלו הן כמו טרוקי הפוך, 38 00:02:16,541 --> 00:02:20,493 אז ההברה הראשונה לא מודגשת והשנייה מודגשת, כמו, 39 00:02:20,493 --> 00:02:24,215 "להיות, או לא להיות." 40 00:02:24,215 --> 00:02:28,425 המטר האהוב על שייקספיר, במיוחד, היה הפנטמטר האיאמבי, 41 00:02:28,425 --> 00:02:31,832 בו כל שורה של המשפט עשוייה מחמש איאמבים של שתי הברות, 42 00:02:31,832 --> 00:02:34,949 לסך של עשר הברות. 43 00:02:34,949 --> 00:02:38,357 והיא בשימוש בהרבה מהשורות הכי מפורסמות של שייקספיר: 44 00:02:38,357 --> 00:02:42,597 "האם אשווה אותך ליום קיץ." 45 00:02:42,597 --> 00:02:46,965 "עלי שמש יפה, והרגי את הירח הקנאי." 46 00:02:46,965 --> 00:02:51,406 שימו לב איך האיאמבים חותכים גם את הפיסוקים וגם את הפרדות המילים. 47 00:02:51,406 --> 00:02:55,548 מטר נוגע כולו לצליל, לא לאיות. 48 00:02:55,548 --> 00:02:58,369 פנטמטר איאמבי אולי נשמע טכני, 49 00:02:58,369 --> 00:03:01,422 אבל יש דרך קלה לזכור מה זה אומר. 50 00:03:01,422 --> 00:03:05,669 המילה איאמב מבוטאת ממש כמו המשפט, "אני." 51 00:03:05,669 --> 00:03:07,975 עכשיו, בואו נרחיב את זה למשפט 52 00:03:07,975 --> 00:03:11,155 שבמקרה הוא פרמטר איאמבי. 53 00:03:11,155 --> 00:03:15,308 "אני פירט עם רגל עץ." 54 00:03:15,308 --> 00:03:17,549 הפירט יכול ללכת רק באיאמבים. 55 00:03:17,549 --> 00:03:20,676 תזכורת חיה למטר החביב על שייקספיר. 56 00:03:20,676 --> 00:03:24,428 הפנטמטר האיאמבי הוא כשהוא לוקח עשרה צעדים. 57 00:03:24,428 --> 00:03:27,764 החבר הפיראט שלנו יכול לעזור לנו לזכור איך לסמן נכון 58 00:03:27,764 --> 00:03:32,166 אם נדמיין את העקבות שהוא משאיר כשהוא הולך על חוף אי נטוש: 59 00:03:32,166 --> 00:03:37,858 עקומה להברות לא מודגשות, וצורה של נעל למודגשות. 60 00:03:37,858 --> 00:03:42,293 "אם מוזיקה תהיה האוכל לאהבה, המשיכו לנגן." 61 00:03:42,293 --> 00:03:44,572 כמובן, רוב השורות של המחזות של שייקספיר 62 00:03:44,572 --> 00:03:46,820 כתובות בפרוזה רגילה. 63 00:03:46,820 --> 00:03:48,166 אבל אם תקראו בזהירות, 64 00:03:48,166 --> 00:03:51,090 תשימו לב שהדמויות של שייקספיר פונות לשירה, 65 00:03:51,090 --> 00:03:53,312 ופרמטר איאמבי בעיקר, 66 00:03:53,312 --> 00:03:57,778 מרבות מאותן הסיבות בהן פנינו לשירה בחיינו אנו. 67 00:03:57,778 --> 00:04:03,301 להרגיש תשוקה, אינטרוספקטיביות, או רגעי. 68 00:04:03,301 --> 00:04:06,808 בין אם זה המלט תוהה על קיומו, 69 00:04:06,808 --> 00:04:09,100 או רומאו שמתוודה על אהבתו, 70 00:04:09,100 --> 00:04:12,848 הדמויות עוברות לפנטמטר איאמבי כשהן מדברות על התשוקות שלהן 71 00:04:12,848 --> 00:04:15,287 והמקום שלהן בעולם. 72 00:04:15,287 --> 00:04:18,411 מה שמשאיר רק שאלה אחת אחרונה. 73 00:04:18,411 --> 00:04:22,039 למה שייקספיר בחר בפנטמטר איאמבי לרגעים האלה, 74 00:04:22,039 --> 00:04:26,669 במקום, נגיד, הקסמטר טרוכאי או טטרמטר דיקטילי? 75 00:04:26,669 --> 00:04:30,138 נאמר שהפנטמטר האיאמבי היה קל לשחקנים שלו לזכור 76 00:04:30,138 --> 00:04:31,795 ועבור הקהל שלו להבין 77 00:04:31,795 --> 00:04:36,179 מפני שזה מתאים בטבעיות לשפה האנגלית. 78 00:04:36,179 --> 00:04:38,131 אבל אולי יש עוד סיבה. 79 00:04:38,131 --> 00:04:40,864 בפעם הבאה שאתם במצב נפשי רגיש, 80 00:04:40,864 --> 00:04:44,045 כמו זה שגורם לדמויות של שייקספיר לפרוץ במשפט, 81 00:04:44,045 --> 00:04:47,550 שימו את היד שלכם על צד שמאל של החזה, 82 00:04:47,550 --> 00:04:49,251 מה אתם מרגישים? 83 00:04:49,251 --> 00:04:52,180 זה הלב שלכם פועם באיאמבים. 84 00:04:52,180 --> 00:04:58,052 דה דם, דה דם, דה דם, דה דם, דה דם. 85 00:04:58,052 --> 00:05:02,133 השורות הכי פואטיות של שייקספיר לא פשוט מדברות על עניינים של הלב. 86 00:05:02,133 --> 00:05:04,288 הן עוקבות אחרי המקצב שלו.