WEBVTT 00:00:01.000 --> 00:00:03.916 אני בתו של זייפן, 00:00:03.916 --> 00:00:05.861 לא סתם זייפן... 00:00:05.861 --> 00:00:08.778 כאשר שומעים את המילה "זייפן" מבינים פעמים רבות "שכיר חרב". 00:00:08.778 --> 00:00:12.300 מבינים "כסף מזוייף", "תמונות מזויפות". 00:00:12.300 --> 00:00:14.612 אבי אינו אדם מסוג זה. 00:00:14.612 --> 00:00:15.800 במשך 30 שנה מחייו, 00:00:15.800 --> 00:00:18.502 הוא הכין תעודות מזויפות -- 00:00:18.502 --> 00:00:20.447 מעולם לא עבור עצמו, תמיד עבור אחרים, 00:00:20.447 --> 00:00:24.336 על מנת לסייע לנרדפים ולמדוכאים. 00:00:24.336 --> 00:00:26.500 הרשו לי להציג אותו. 00:00:26.500 --> 00:00:29.500 הנה אבי בגיל 19. 00:00:29.500 --> 00:00:33.500 עבורו הכל החל במהלך מלחמת העולם השניה, 00:00:33.500 --> 00:00:35.500 כאשר בגיל שבע עשרה מצא עצמו נשאב 00:00:35.500 --> 00:00:37.200 לתוך בית מלאכה למסמכים מזויפים. 00:00:37.200 --> 00:00:41.700 מהר מאוד הוא הפך למומחה לתעודות מזויפות עבור הרזיסטאנס. 00:00:41.700 --> 00:00:43.500 וזה אינו סיפור בנאלי -- 00:00:43.500 --> 00:00:46.500 אחרי השחרור הוא המשיך 00:00:46.500 --> 00:00:49.600 להכין תעודות מזויפות עד לשנות השבעים. NOTE Paragraph 00:00:49.600 --> 00:00:51.250 כאשר הייתי ילדה 00:00:51.250 --> 00:00:53.398 לא ידעתי על כך דבר, כמובן. 00:00:53.398 --> 00:00:55.900 זו אני במרכז עושה פרצופים. 00:00:55.900 --> 00:00:58.232 גדלתי בפרברים של פריז 00:00:58.232 --> 00:01:02.121 והייתי הקטנה משלושה ילדים. 00:01:02.121 --> 00:01:05.011 היה לי אבא "נורמאלי" כמו לכולם, 00:01:05.011 --> 00:01:06.956 מלבד העובדה שהוא היה 30 שנה מבוגר יותר מאשר... 00:01:06.956 --> 00:01:10.845 ובכן, הוא היה למעשה מבוגר מספיק כדי להיות סבי. 00:01:10.845 --> 00:01:13.800 בכל אופן, הוא היה צלם וחונך נערי רחוב, 00:01:13.800 --> 00:01:17.400 והוא תמיד לימד אותנו לציית לחוק בקפדנות רבה. 00:01:17.400 --> 00:01:19.700 וכמובן, הוא מעולם לא דיבר על עברו 00:01:19.700 --> 00:01:21.900 כזייפן. NOTE Paragraph 00:01:21.900 --> 00:01:24.459 אף על פי כן, קרתה תקרית עליה אני עומדת לספר לכם, 00:01:24.459 --> 00:01:27.376 שאולי הייתה אמורה לגרום לי לחשוד בדבר מה. 00:01:27.376 --> 00:01:30.293 הייתי בתיכון וקיבלתי ציון גרוע, 00:01:30.293 --> 00:01:32.238 מקרה נדיר עבורי, 00:01:32.238 --> 00:01:35.183 כך שהחלטתי להסתיר זאת מהורי. 00:01:35.183 --> 00:01:39.072 על מנת לעשות זאת, התארגנתי לזייף את חתימתם. 00:01:39.072 --> 00:01:42.200 התחלתי לעבוד על חתימת אימי, 00:01:42.200 --> 00:01:44.907 מכיון שחתימת אבי הייתה בלתי ניתנת לזיוף. 00:01:44.907 --> 00:01:47.824 אם כך, התחלתי לעבוד. לקחתי גיליונות נייר 00:01:47.824 --> 00:01:50.741 והתחלתי להתאמן, להתאמן, להתאמן, 00:01:50.742 --> 00:01:52.686 עד שהגעתי למה שחשבתי שהייתה כתיבה חלקה, 00:01:52.686 --> 00:01:54.630 ונכנסתי לפעולה. 00:01:54.631 --> 00:01:57.000 מאוחר יותר, בעת שבדקה את הילקוט שלי, 00:01:57.000 --> 00:02:00.492 אמי מצאה את עבודת בית הספר ומיד ראתה שהחתימה מזויפת. 00:02:00.492 --> 00:02:02.437 היא צרחה עלי כפי שלא עשתה מעולם. 00:02:02.437 --> 00:02:05.354 הלכתי להתחבא בחדרי, תחת השמיכות, 00:02:05.354 --> 00:02:08.299 ואז חיכיתי לאבי שיחזור מהעבודה 00:02:08.299 --> 00:02:10.189 במה שניתן לכנות, חשש מסוים. 00:02:10.189 --> 00:02:12.161 שמעתי אותו נכנס. 00:02:12.161 --> 00:02:16.078 נשארתי תחת השמיכות. הוא נכנס לחדרי, 00:02:16.078 --> 00:02:18.023 ישב בפינת המיטה, 00:02:18.023 --> 00:02:20.913 ונותר שקט, אז הרמתי את השמיכה מעל לראשי, 00:02:20.913 --> 00:02:23.830 וכאשר הוא ראה אותי הוא התחיל לצחוק. 00:02:23.830 --> 00:02:26.747 הוא צחק כל כך, שלא יכל לעצור כאשר הוא מחזיק בעבודה בידו. 00:02:26.747 --> 00:02:31.100 ואז הוא אמר, " אבל באמת, שרה, יכולת לעבוד קשה יותר! את לא רואה שזה באמת קטן מדי?" 00:02:31.100 --> 00:02:37.000 אכן, זה די קטן. NOTE Paragraph 00:02:37.000 --> 00:02:39.000 נולדתי באלג'יריה. 00:02:39.000 --> 00:02:42.305 שם שמעתי אנשים אומרים שאבי הוא "מוג'היד" 00:02:42.305 --> 00:02:43.500 וזה אומר "לוחם". 00:02:43.500 --> 00:02:48.084 מאוחר יותר, בצרפת, אהבתי לצותת לשיחות המבוגרים, 00:02:48.084 --> 00:02:51.001 והייתי שומעת כל מיני סיפורים על חייו הקודמים של אבי, 00:02:51.001 --> 00:02:53.919 במיוחד שהוא "עבר" את מלחמת העולם השנייה, 00:02:53.919 --> 00:02:55.863 שהוא "עבר" את מלחמת אלג'יר. 00:02:55.863 --> 00:02:58.781 ובראשי חשבתי ש"לעבור" מלחמה משמעה להיות חייל. 00:02:58.781 --> 00:03:02.698 אבל מהכרותי את אבי, שטען שוב ושוב שהוא פציפיסט ולא אלים, 00:03:02.698 --> 00:03:06.000 התקשיתי לדמיין אותו עם קסדה ורובה. 00:03:06.000 --> 00:03:08.000 ובאמת, הייתי רחוקה מאוד מהמציאות. NOTE Paragraph 00:03:08.000 --> 00:03:11.200 יום אחד, כאשר אבי הכין תיקיה 00:03:11.200 --> 00:03:14.366 על מנת שנקבל אזרחות צרפתית, 00:03:14.366 --> 00:03:16.311 נתקלתי בכמה מסמכים 00:03:16.311 --> 00:03:18.728 שמשכו את תשומת ליבי. 00:03:18.728 --> 00:03:20.400 אלו אמיתיים! 00:03:20.400 --> 00:03:23.118 הם שלי, נולדתי ארגנטינאית. 00:03:23.118 --> 00:03:24.900 אבל המסמך שנתקלתי בו 00:03:24.900 --> 00:03:27.007 זה שיסייע לבנות את התיק עבור הרשויות 00:03:27.007 --> 00:03:29.700 היה מסמך מהצבא 00:03:29.700 --> 00:03:32.869 שהודה לאבי על עבודתו 00:03:32.869 --> 00:03:34.788 למען השירותים החשאיים. 00:03:34.788 --> 00:03:37.705 ואז, לפתע, אמרתי "וואו!" 00:03:37.705 --> 00:03:39.400 אבי, סוכן חשאי? 00:03:39.400 --> 00:03:41.566 זה היה מאוד ג'יימס בונד. 00:03:41.566 --> 00:03:46.455 רציתי לשאול אותו שאלות, עליהם הוא לא ענה. 00:03:46.455 --> 00:03:49.400 ומאוחר יותר, אמרתי לעצמי 00:03:49.400 --> 00:03:52.000 שיום אחד אצטרך לשאול אותו. 00:03:52.000 --> 00:03:54.151 ואז נעשיתי לאם ונולד לי בן, 00:03:54.151 --> 00:03:57.300 ולבסוף החלטתי שהגיע הזמן -- שהוא חייב לשוחח איתנו. 00:03:57.300 --> 00:03:59.300 אני הפכתי לאם 00:03:59.300 --> 00:04:01.300 והוא חגג את יום הולדתו השבעים ושבע, 00:04:01.300 --> 00:04:03.600 ופתאום מאוד פחדתי. 00:04:03.600 --> 00:04:05.848 פחדתי שהוא יעזוב 00:04:05.848 --> 00:04:07.793 וייקח את השתיקות שלו איתו, 00:04:07.793 --> 00:04:09.737 וייקח את הסודות שלו איתו. 00:04:09.737 --> 00:04:12.100 הצלחתי לשכנע אותו שזה חשוב עבורנו, 00:04:12.100 --> 00:04:13.627 אבל יתכן שגם עבור אנשים אחרים 00:04:13.627 --> 00:04:15.572 שהוא ישתף את הסיפור שלו. 00:04:15.572 --> 00:04:17.516 הוא החליט לספר אותו לי 00:04:17.516 --> 00:04:18.800 והכנתי ספר, 00:04:18.800 --> 00:04:21.406 ממנו אקריא לכם חלקים מאוחר יותר. NOTE Paragraph 00:04:21.406 --> 00:04:24.323 אם כך, סיפורו. אבי נולד בארגנטינה. 00:04:24.323 --> 00:04:26.268 הוריו היו ממוצא רוסי. 00:04:26.268 --> 00:04:30.185 כל המשפחה הגיעה להתיישב בצרפת בשנות השלושים. 00:04:30.186 --> 00:04:35.000 הוריו היו יהודים, רוסים ומעל לכל עניים מאוד. 00:04:35.000 --> 00:04:38.000 כך שבגיל 14 אבי החל לעבוד. 00:04:38.000 --> 00:04:39.200 ובעזרת הדיפלומה היחידה שלו, 00:04:39.200 --> 00:04:40.500 תעודת בית הספר היסודי שלו, 00:04:40.500 --> 00:04:43.000 הוא מצא עצמו עובד בניקוי יבש וצביעת בדים. 00:04:43.000 --> 00:04:46.200 שם הוא גילה דבר קסום לחלוטין, 00:04:46.200 --> 00:04:48.000 וכאשר הוא מדבר על כך, זה מרתק -- 00:04:48.000 --> 00:04:50.800 הקסם שבכימיה של צביעת בדים. 00:04:50.800 --> 00:04:52.600 במשך הזמן הזה התחוללה המלחמה 00:04:52.600 --> 00:04:55.467 ואמו נהרגה כשהיה בן 15. 00:04:55.468 --> 00:04:58.000 היה זה באותו זמן בו 00:04:58.000 --> 00:05:00.000 הוא הקדיש עצמו באופן מוחלט לכימיה 00:05:00.000 --> 00:05:02.700 כיון שזו הייתה הנחמה היחידה לעצב שלו. 00:05:02.700 --> 00:05:06.163 כל היום הוא שאל את המעסיק שלו שאלות רבות 00:05:06.164 --> 00:05:09.000 על מנת ללמוד, לצבור יותר ויותר ידע , 00:05:09.000 --> 00:05:10.500 ובלילה, כאשר אף אחד לא הביט, 00:05:10.500 --> 00:05:12.700 הוא עשה שימוש בניסיון שלו. 00:05:12.700 --> 00:05:17.800 הוא התעניין בעיקר בהלבנת דיו. NOTE Paragraph 00:05:17.800 --> 00:05:20.000 כל זה כדי שתדעו 00:05:20.000 --> 00:05:22.500 שבמידה ואבי הפך לזייפן, למעשה, 00:05:22.500 --> 00:05:24.500 זה קרה כמעט במקרה. 00:05:24.500 --> 00:05:27.000 משפחתו הייתה יהודית, כך שהיא נרדפה. 00:05:27.000 --> 00:05:30.000 לבסוף הם נאסרו ונלקחו למחנה דרנסי 00:05:30.000 --> 00:05:33.200 משם הצליחו לצאת ברגע האחרון תודות למסמכים הארגנטינאים שלהם. 00:05:33.200 --> 00:05:34.335 ובכן הם היו בחוץ, 00:05:34.336 --> 00:05:37.252 אך הם היו בסכנה תמידית. החותמת הגדולה "יהודי" הייתה מוטבעת על המסמכים שלהם. 00:05:37.253 --> 00:05:40.500 היה זה סבי שהחליט שהם צריכים מסמכים מזויפים. 00:05:40.500 --> 00:05:44.000 באבי הוטמע כבוד שכזה לחוק 00:05:44.000 --> 00:05:46.000 שאף על פי שהוא נרדף, 00:05:46.000 --> 00:05:48.000 הוא מעולם לא היה חושב על מסמכים מזויפים. 00:05:48.000 --> 00:05:51.000 אבל היה זה הוא שהלך להיפגש עם האיש מהרזיסטאנס. NOTE Paragraph 00:05:51.000 --> 00:05:53.500 באותם ימים למסמכים היו כריכות קשות, 00:05:53.500 --> 00:05:55.000 הם מולאו ביד, 00:05:55.000 --> 00:05:58.000 וציינו את עבודתך. 00:05:58.000 --> 00:06:00.200 על מנת לשרוד הוא היה חייב 00:06:00.200 --> 00:06:02.200 לעבוד. הוא ביקש מהאיש 00:06:02.200 --> 00:06:04.000 לכתוב "צבע בדים". 00:06:04.000 --> 00:06:07.000 לפתע הפגין האיש עניין רב מאוד. 00:06:07.000 --> 00:06:10.200 כ"צבע בדים" האם אתה יודע להלבין סימני דיו? 00:06:10.200 --> 00:06:12.500 כמובן שהוא ידע. 00:06:12.500 --> 00:06:14.300 פתאום התחיל האיש להסביר 00:06:14.300 --> 00:06:17.000 שלמעשה למחתרת כולה יש בעיה גדולה מאוד: 00:06:17.000 --> 00:06:19.600 אפילו המומחים הטובים ביותר שלהם 00:06:19.600 --> 00:06:23.200 לא הצליחו להלבין דיו שנקרא "בלתי מחיק", 00:06:23.200 --> 00:06:25.400 דיו "ווטרמן" כחול. 00:06:25.400 --> 00:06:29.300 ואבי השיב מיד שהוא יודע בדיוק כיצד 00:06:29.300 --> 00:06:30.500 להלבין אותו. 00:06:30.500 --> 00:06:33.700 כעת, כמובן, האיש התרשם מאוד מבן ה17 הצעיר 00:06:33.700 --> 00:06:37.500 שיכל מיד לתת לו את הנוסחה, אז הוא גייס אותו. 00:06:37.500 --> 00:06:40.500 ולמעשה, מבלי לדעת זאת, אבי המציא דבר 00:06:40.500 --> 00:06:43.150 שכיום אנו מוצאים בכל קלמר של תלמיד בית ספר: 00:06:43.150 --> 00:06:46.000 מה שנקרא "עט תיקונים". 00:06:46.500 --> 00:06:51.500 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:06:52.000 --> 00:06:53.400 אך זו הייתה רק ההתחלה. 00:06:53.400 --> 00:06:55.000 זהו אבי. 00:06:55.000 --> 00:06:56.500 מיד כשנכנס למעבדה, 00:06:56.500 --> 00:06:57.900 אפילו שהוא היה הצעיר מכולם, 00:06:57.900 --> 00:07:00.800 הוא מיד ראה שישנה בעיה בהכנת מסמכים מזויפים. 00:07:00.800 --> 00:07:03.700 כל תנועות המחתרת עצרו בזיוף. 00:07:03.700 --> 00:07:06.300 אך הדרישה הלכה וגדלה כל העת 00:07:06.300 --> 00:07:08.900 והיה קושי לשנות מסמכים קיימים. 00:07:08.900 --> 00:07:10.400 הוא אמר לעצמו שיש צורך להכין אותם מאפס. 00:07:10.400 --> 00:07:13.200 הוא הקים מכבש דפוס. הוא החל בהכנת גלופות לתמונות. 00:07:13.200 --> 00:07:14.800 הוא התחיל לייצר חותמות גומי. 00:07:14.800 --> 00:07:16.600 הוא התחיל להמציא דברים שונים -- 00:07:16.600 --> 00:07:20.000 בעזרת שימוש בחומרים הוא המציא צנטריפוגה תוך שימוש בגלגל אופניים. 00:07:20.000 --> 00:07:22.000 בכל אופן, היה עליו לעשות כל זאת 00:07:22.000 --> 00:07:24.800 כיוון שהוא היה אובססיבי לחלוטין בנוגע לתפוקה. 00:07:24.800 --> 00:07:27.000 הוא עשה חישוב פשוט: 00:07:27.000 --> 00:07:30.100 בשעה אחת הוא יכול להכין 30 מסמכים מזויפים. 00:07:30.100 --> 00:07:34.500 אם הוא ישן שעה אחת, שלושים אנשים ימותו. NOTE Paragraph 00:07:34.500 --> 00:07:37.500 התחושה הזו של 00:07:37.500 --> 00:07:40.700 אחריות לחיי אנשים אחרים כאשר אתה רק בן 17 -- 00:07:40.700 --> 00:07:43.700 ותחושת האשמה שלו כניצול, 00:07:43.700 --> 00:07:47.300 כיוון שהוא ברח מן המחנה וחבריו לא -- 00:07:47.300 --> 00:07:49.552 ליוותה אותו כל חייו. 00:07:49.553 --> 00:07:52.470 וזה מה שאולי מסביר מדוע, במשך 30 שנה, 00:07:52.471 --> 00:07:55.100 הוא המשיך להכין מסמכים מזויפים 00:07:55.100 --> 00:07:57.400 למרות הקרבנות השונים שנאלץ להקריב. 00:07:57.400 --> 00:07:58.300 הייתי רוצה לדבר על הקרבנות האלו, 00:07:58.300 --> 00:08:00.200 כיוון שהיו הרבה. 00:08:00.200 --> 00:08:02.700 היו כמובן קרבנות כלכליים 00:08:02.700 --> 00:08:04.500 כיוון שתמיד סירב לקבל תשלום. 00:08:04.500 --> 00:08:07.200 עבורו, קבלת תשלום הייתה הופכת אותו לשכיר חרב. 00:08:07.200 --> 00:08:08.800 במידה והיה מקבל תשלום, 00:08:08.800 --> 00:08:10.600 הייתה ניטלת ממנו האפשרות לומר "כן" או "לא" 00:08:10.600 --> 00:08:13.000 בהתאם למה שהוא ראה כמטרה צודקת או לא צודקת. 00:08:13.000 --> 00:08:14.900 כך שהוא היה צלם ביום, 00:08:14.900 --> 00:08:16.500 וזייפן בלילה משך 30 שנה. 00:08:16.500 --> 00:08:18.500 הוא היה מרושש כל הזמן. NOTE Paragraph 00:08:18.500 --> 00:08:21.500 מעבר לכך היו הקרבנות הרגשיים: 00:08:21.500 --> 00:08:24.500 כיצד יכול אדם לחיות עם אישה כשיש לו כל כך הרבה סודות? 00:08:24.500 --> 00:08:28.700 כיצד יכול אדם להסביר מה הוא עושה בלילה במעבדה, כל לילה? 00:08:28.700 --> 00:08:32.000 כמובן, היה סוג נוסף של קרבן 00:08:32.000 --> 00:08:35.400 שעירב את משפחתו שהבנתי הרבה יותר מאוחר. 00:08:35.400 --> 00:08:38.500 יום אחד אבי הציג אותי בפני אחותי. 00:08:38.500 --> 00:08:42.500 הוא הסביר לי שיש לי בנוסף גם אח, 00:08:42.500 --> 00:08:48.500 והפעם הראשונה שראיתי אותם הייתי בוודאי בת שלוש או ארבע, 00:08:48.500 --> 00:08:50.300 והם היו 30 שנה מבוגרים יותר ממני. 00:08:50.300 --> 00:08:55.800 הם שניהם בשנות השישים שלהם היום. NOTE Paragraph 00:08:55.800 --> 00:08:58.500 על מנת לכתוב את הספר הזה, 00:08:58.500 --> 00:09:02.000 שאלתי את אחותי שאלות. רציתי לדעת מי היה אבי, 00:09:02.000 --> 00:09:03.500 מי היה האב שהיא הכירה. 00:09:03.500 --> 00:09:07.600 היא הסבירה לי שהאב שהיה לה 00:09:07.600 --> 00:09:11.800 היה אומר להם שהוא יבוא לאסוף אותם ביום ראשון כדי ללכת לטייל. 00:09:11.800 --> 00:09:14.400 הם היו מתלבשים ומחכים לו, 00:09:14.400 --> 00:09:16.200 אבל כמעט תמיד הוא לא הגיע. 00:09:16.200 --> 00:09:19.500 הוא היה אומר, "אני אתקשר". הוא לא התקשר. 00:09:19.500 --> 00:09:21.500 והוא לא היה מגיע. 00:09:21.500 --> 00:09:24.800 ויום אחד הוא נעלם לחלוטין. 00:09:24.800 --> 00:09:26.200 הזמן עבר, 00:09:26.200 --> 00:09:29.400 והם כבר היו בטוחים שהוא שכח אותם לחלוטין, 00:09:29.400 --> 00:09:31.000 בתחילה. 00:09:31.000 --> 00:09:32.500 וככל שהזמן עבר, 00:09:32.500 --> 00:09:34.500 כאשר כמעט שנתיים עברו, הם חשבו, 00:09:34.500 --> 00:09:37.700 "טוב, יתכן שאבא שלנו מת". 00:09:37.700 --> 00:09:40.000 ואז הבנתי 00:09:40.000 --> 00:09:42.900 שלשאול את אבי כל כך הרבה שאלות 00:09:42.900 --> 00:09:45.700 העלה בתוכו עבר שלם שהוא בוודאי לא רצה לדבר עליו 00:09:45.700 --> 00:09:47.300 כי זה כואב. 00:09:47.300 --> 00:09:52.000 ובזמן שאחי ואחותי למחצה חשבו שהם ננטשו, 00:09:52.000 --> 00:09:53.700 התייתמו, 00:09:53.700 --> 00:09:56.000 אבי הכין מסמכים מזויפים. 00:09:56.000 --> 00:09:59.500 ואם הוא לא סיפר להם, זה היה כמובן על מנת להגן עליהם. NOTE Paragraph 00:09:59.500 --> 00:10:01.300 אחרי השחרור הוא הכין ניירות מזויפים 00:10:01.300 --> 00:10:04.200 כדי לאפשר לניצולי מחנות ריכוז להגר לפלסטינה 00:10:04.200 --> 00:10:06.100 לפני הקמת מדינת ישראל. 00:10:06.100 --> 00:10:08.500 ואז, כיוון שהיה אנטי קולוניאליסט מסור, 00:10:08.500 --> 00:10:12.000 הוא הכין ניירות מזויפים עבור אלג'ירים במהלך מלחמת אלג'יר. 00:10:12.000 --> 00:10:14.600 אחרי מלחמת אלג'יר, 00:10:14.600 --> 00:10:17.200 בלב תנועות ההתנגדות הבינלאומיות, 00:10:17.200 --> 00:10:18.900 סבב שמו 00:10:18.900 --> 00:10:21.200 וכל העולם הגיע לדפוק על דלתו. 00:10:21.200 --> 00:10:24.700 באפריקה היו מדינות שנלחמו על עצמאותן: 00:10:24.700 --> 00:10:27.700 גינאה, גינאה-ביסאו, אנגולה. 00:10:27.700 --> 00:10:32.200 ואז יצר אבי קשר עם מפלגת ההתנגדות לאפרטהייד של נלסון מנדלה. 00:10:32.200 --> 00:10:35.700 הוא הכין מסמכים עבור דרום אפריקאים שחורים שנרדפו. NOTE Paragraph 00:10:35.700 --> 00:10:37.500 בנוסף הייתה אמריקה הלטינית. 00:10:37.500 --> 00:10:40.200 אבי סייע לאלו שהתנגדו לדיקטטורות 00:10:40.200 --> 00:10:42.100 ברפובליקה הדומיניקנית, האיטי, 00:10:42.100 --> 00:10:48.200 ואחר כך בא תורן של ברזיל, ארגנטינה, ונצואלה, אל סלבדור, ניקרגואה, 00:10:48.200 --> 00:10:53.800 קולומביה, פרו, אורוגוואי, צ'ילה ומקסיקו. 00:10:53.800 --> 00:10:55.500 הייתה גם מלחמת ויאטנם. 00:10:55.500 --> 00:10:57.800 אבי הכין מסמכים מזויפים עבור עריקים אמריקאיים 00:10:57.800 --> 00:11:01.000 שלא רצו לשאת נשק נגד הווייטנאמים. 00:11:01.000 --> 00:11:03.000 גם על אירופה הוא לא חס. 00:11:03.000 --> 00:11:05.141 אבי הכין מסמכים מזויפים עבור המתנגדים 00:11:05.142 --> 00:11:08.900 לפרנקו בספרד, סלזר בפורטוגל, 00:11:08.900 --> 00:11:13.892 ונגד דיקטטורת הקולונלים ביוון, 00:11:13.893 --> 00:11:15.600 ואפילו בצרפת. 00:11:15.600 --> 00:11:18.754 שם, זה קרה פעם אחת בלבד במאי 1968. 00:11:18.755 --> 00:11:21.400 אבי הביט באהדה, כמובן, 00:11:21.400 --> 00:11:24.200 בהפגנות של חודש מאי, 00:11:24.200 --> 00:11:26.500 אך ליבו היה מצוי במקום אחר וכך גם הזמן שלו 00:11:26.500 --> 00:11:30.000 כי הוא שירת מעל 15 ארצות באותה עת. NOTE Paragraph 00:11:30.000 --> 00:11:32.368 אולם פעם אחת, הוא הסכים להכין מסמכים מזויפים 00:11:32.369 --> 00:11:34.312 עבור מישהו שאולי תזהו. 00:11:34.313 --> 00:11:37.229 (צחוק) 00:11:37.230 --> 00:11:38.850 הוא היה צעיר בהרבה באותם ימים, 00:11:38.850 --> 00:11:41.000 ואבי הסכים להכין לו תעודות מזויפות 00:11:41.000 --> 00:11:44.036 על מנת לאפשר לו לחזור הביתה ולדבר בפגישה. 00:11:44.037 --> 00:11:49.000 הוא אמר לי שהמסמכים המזוייפים האלה היו הכי רלוונטיים למדיה 00:11:49.000 --> 00:11:52.500 אך הלא שימושיות ביותר שהיה עליו להכין בכל חייו. 00:11:52.500 --> 00:11:54.000 אך הוא הסכים להכינם, 00:11:54.000 --> 00:11:57.400 אפילו שחיי דניאל כהן-בנדיט לא היו בסכנה, 00:11:57.400 --> 00:11:59.594 רק מכיוון 00:11:59.595 --> 00:12:01.000 שזו הייתה הזדמנות טובה 00:12:01.000 --> 00:12:03.484 ללעוג לרשויות, 00:12:03.485 --> 00:12:06.500 וכדי להראות להם שאין דבר יותר נקבובי מגבולות -- 00:12:06.500 --> 00:12:11.000 ושלרעיונות אין גבולות. NOTE Paragraph 00:12:11.000 --> 00:12:13.000 כל הילדות שלי, 00:12:13.000 --> 00:12:17.097 כשהאבות של הידידות שלי סיפרו להן מאגדות גרים, 00:12:17.098 --> 00:12:20.987 אבי נהג לספר לי סיפורים אודות גיבורים מאוד צנועים 00:12:20.988 --> 00:12:23.904 בעלי אוטופיות בלתי מעורערות 00:12:23.905 --> 00:12:26.821 שהצליחו לחולל נסים. 00:12:26.822 --> 00:12:30.800 וגיבורים אלו לא נזקקו לצבא שיעמוד מאחוריהם. 00:12:30.800 --> 00:12:33.300 בכל מקרה, אף אחד לא היה צועד בעקבותיהם, 00:12:33.300 --> 00:12:36.545 מלבד קומץ גברים ונשים בעלי אמונה ואומץ. 00:12:36.546 --> 00:12:37.800 הרבה יותר מאוחר הבנתי 00:12:37.800 --> 00:12:41.407 שלמעשה אבי סיפר לי את סיפורו שלו על מנת להשכיב אותי לישון. 00:12:41.408 --> 00:12:44.324 שאלתי אותו האם, בהתחשב בקרבנות שהיה עליו להקריב, 00:12:44.325 --> 00:12:46.269 היו לו חרטות כלשהן. 00:12:46.270 --> 00:12:48.000 הוא אמר לא. 00:12:48.000 --> 00:12:50.159 הוא אמר לי שהוא לא היה יכול 00:12:50.160 --> 00:12:53.076 להיות עד או להיכנע לחוסר צדק מבלי לעשות דבר. 00:12:53.077 --> 00:12:56.100 הוא היה משוכנע, והוא עדיין משוכנע 00:12:56.100 --> 00:12:58.300 שעולם אחר אפשרי -- 00:12:58.300 --> 00:13:01.300 עולם בו אף אחד לא יזדקק לזייפן. 00:13:01.300 --> 00:13:03.300 הוא עדיין חולם על כך. 00:13:03.300 --> 00:13:04.744 אבי 00:13:04.745 --> 00:13:06.500 נמצא כאן בחדר הזה היום. 00:13:06.500 --> 00:13:10.579 שמו אדולפו קמינסקי ואני עומדת לבקש ממנו לקום. 00:13:10.580 --> 00:13:30.999 (מחיאות כפיים) 00:13:31.000 --> 00:13:34.000 תודה רבה.